בידע שרכשו במדעי המחשב.
יש פה ושם משרות, אבל למשרת מחקר, הדרישה היא למינימום תואר שני מחקרי. (וגם אז, מספר המשרות בתחום מאוד מצומצם).
לגבי מקום הלימודים - מבחינת תעסוקתית, עדיף ללמוד באוניברסיטה.
אם את בונה על קריירה מחקרית, אז גם עדיף להתחיל במקום שבו אפשר לעשות דוקטורט. (מוסדות אקדמיים אוהבים למנות אנשים "משלהם").
אם את רוצה מחקר אקדמי, אז קחי בחשבון שהמסלול הוא: תואר ראשון (3 שנים), תואר שני (שנתיים בתיאוריה, לא מכיר מישהו שסיים בתוך פחות מ-3), דוקטורט (4 שנים בתיאוריה, מכיר מעט מאוד אנשים שסיימו בתוך פחות מ-5), פוסט דוקטורט (לרוב, עושים שניים - 4 שנים) ואז, הסיכוי להתברג באקדמיה עומד על קצת פחות מ-50%.
כדאי מאוד גם לנסות לברר איפה עומדים להיפתח תקנים ובאילו פקולטות כדי לשפר את הציונים.
כמו כן, צריך להיות פוליטיקאי לא קטן בשביל זה.
אם אחרי כל זה, מקבלים משרה באקדמיה, אז השכר יהיה נמוך יותר בצורה משמעותית מזה שתקבלי שתעשי אחרי תואר שני. (וגם את זה יש צורך לקחת בחשבון. נקודת המוצא היא שבמקרה הטוב, לעשות דוקטורט יעלה לך חצי מיליון שקלים באבדן הכנסה בתחומים הללו - וזה בהנחה שתסיימי בתוך 4 שנים ותקבלי מלגה יפה מאוד. לא לשכוח שגם בפוסט-דוק, המצב לא משתפר).
זו הסיבה שיש מחסור בתלמידי מחקר בפקולטות הללו.
צריך להיות ממש "מורעל" כדי לא לעזוב.
אגב, אם אתה לא אוהבת מחשבים, אז צר לי, אבל אין היום תחום במדעים שלא דורש ידע בתכנות.
למשל, פיסיקאים שעובדים על נתונים מה-LHC עושים זאת באמצעות root שמצריכה ידע ב-c++.
תיאורטיקנים, בסוף החישובים שלהם, צריכים לייצר סימולציה - באקדמיה עושים זאת עם מטלב או פייתון.
כל תחום מדעי היום עובד עם מודלים שונים שמצריכים ידע בתכנות והצורך בידע הזה רק הולך וגובר.
דיון חשוב 
