שרשור חדש
טוב חברים אני צריכה עזרה בבקשהנגמרו לי השמות

לצערי לא מספיקה להגיע לפורום עקב עומס, וכאשר נכנסתי היום ראיתי את הדיווחים שלכם, המסרים, (עם השיחות האישיות יש באג אז ב"ה בהמשך אגיע לכולם), וחלק מההודעות וההטרלות.

וחברים. אני צריכה עזרה בבקשה.

לצערי אני לא תמיד זמינה ולא תמיד יכולה להתפנות כמו שצריך להכל בפורום. מכיוון שבתקופה האחרונה ניהול הפורום בעיקר עליי כיוון שהמנהלים האחרים פחות יכולים אני אשמח אם מי שרוצה להיות מנהל/ת יפנה או תפנה בפרטי למשה או לימ"ל או לשניהם ויבקש מולם לקדם את העניין כדי שתהיה כאן עוד דמות שתוכל לעזור בניהול השוטף ולא יווצר מצב שאנשים נפגעו חלילה מדברים פוגעניים שנכתבו ומדווחים או הטרלות וכו' ועד שאני מצליחה להגיע לכך יעבור זמן רב.

זה נכון שצריך לעשות תהליך מול ההנהלה כדי להיות מנהל ולצאת בצורה מסוימת מהאנונימיות, אבל מי שיכול לקחת זאת על עצמו - בבקשה שיפנה לכל הפרטים למשה או לימ"ל 🙏

 

בינתיים מחקתי שני שרשורים שהיו הטרלה.

ראיתי את הדיווחים, ואני לא רוצה לחסום את הניקים הללו כדי לא לחסום בטעות את הניקים המקוריים שהם עם שם זהה וחוששת לטעות בכך.

אולי כדאי גם כאן לדווח ל@משה או ל@ימ"ל על כך והם יצליחו יותר ממני לזהות איך לחסום ניק כזה עם שם זהה וכו'.

 

דבר נוסף - מי ששלח לי מתחילת השבוע מסרים/תיוגים/הודעות גם בנושאים אחרים - כנ"ל אנסה ב"ה בהמשך השבוע להגיע לכולם כי כרגע לא מוצאת זמן, מתנצלת מראש.

 

ולכל הטרולים למיניהם - תשמעו. נכון שלא צריך להאכיל את הטרול. אבל רק להגיד - בבקשה די. אין פנאי ופניות ומרחב לא רק טכני אלא גם רגשי לכולנו ולכל עם ישראל כרגע לדברים שגוזלים אנרגיות מיותרות, אלא רק להתמלא במה שאפשר. זו תקופה קשה לכולם ומלחמה וכל אחד איפה שזה פוגש אותו.

וגם אם לא היה כך - דברים שפוגעים באחר, גם אם הם "בצחוק" או כי משעמם או כי קשה או כואב במשהו שאני עובר/ת עם עצמי - זה לא מצדיק לפגוע באחר. זה לא מצדיק לקחת זמן ומאמץ ולב של אנשים ולהמציא דברים. זה לא מצדיק לקחת אנרגיות אפילו הכי קטנות. 

ולעולם אינכם יכולים לדעת איך מישהו/י יקחו את הדברים.

אולי אישה שקוראת אתכם ונמצאית במצב רגיש ולוקחת ללב ולא נרדמת בלילה ממשהו שכתבתם כי כאב לה הלב?

אולי מישהו מאוד ממהר לעשות משהו אבל ראה חשיבות בלענות לכם והשקיע כ"כ מעצמו זמן ומחשבה ובסוך הכל לחינם?

אולי משהו אחר?

אז בבקשה לא לפגוע ולא להטריל.

לנסות להתמלא מבפנים, למלא את עצמכם, בטוב, בחיובי, ואם יש קושי או כאב אז הרבה תמיכה וחיבוק וגם לכך יש מענה ודרך להתקדם ולצאת מחושך לאור ב"ה.

 

שיהיו רק בשורות טובות לכל עם ישראל 🙏

הייתי מציע את עצמיהגיבן מנוטרדהםאחרונה
אבל ניראלי הרוב יתנגדו
סוגי הלוואה - התייעצותDavid1

אפשרויות שעומדות לפני:

א. הלוואה מהבנק - פריים +1%

ב. כנגד קרן השתלמות - פריים

ג. כנגד פנסיה - 2.5% קבוע צמוד למדד.

סכום של 70,000 ש"ח

לכאורה ללכת על ג?

אשמח לדעתכם...

לא כתבת לכמה שנים אבל הייתי הולכת על בעדיין טרייה

הפריים עוד צפוי לרדת בשנים הקרובות והמדד תמיד עולה

5-6 שניםDavid1

הפריים כרגע 6 - כמה כבר ירד?

לעומת 2.5 - כבר כבר המדד יעלה?

אי אפשר לדעת אבלעדיין טרייה

כנראה שהפריים לא יחזור לרמה שהיה לפני 3 שנים מעריכים שירד בהדרגה לאזור ה3 וחצי אבל זה סתם הערכה.

לגבי המדד השאיפה של בנק ישראל זה עליה של 1.5 בשנה אבל יכול לעלות גם בהרבה יותר ב2023 עלה ב3.

אגב אם הקרן השתלמות נזילהעדיין טרייה

אפשר לקבל גם פריים מינוס חצי

תודה. נראה לי שאפצל את ההלוואה. חצי חצי.David1
לא מומלץפשוט אני..

תמורת ההלוואה הם משעבדים לך את קרן הפנסיה/השתלמות, וזה אומר שאת לא תוכלי לעבור לחברה אחרת אם תרצי, ולפעמים גם לא תוכלי לשנות מסלול השקעה (בעיקר אם תרצי להעביר למסלול פחות סולידי).

לשעבד את 2 הקרנות זה לשלם מחיר כפול לעומת לשעבד קרן אחת (גם אם זה לא מחיר שאפשר היום למדוד בשקלים).

כזה נורא?David1
לא מתכנן לשנות את הקרנות ב-5 שנים הקרובות...
לא חיים ומוותפשוט אני..

אבל אם אין סיבה טובה לעשות זאת, אני לא מבין מה היתרון...

(וסליחה על הכתיבה בלשון נקבה  -  משום מה היה נדמה לי שזה נפתח על ידי "עדיין טרייה"... לא שמתי לב שהיא הגיבה ולא פתחה את השרשור)

הכול בסדר. אין על מה להתנצלDavid1
תודה על העזרה
אפשרויות ב' ו-ג' זהותפשוט אני..

עם הנתונים שאנחנו יודעים היום - אין שום דרך לדעת איזו מהן תהיה משתלמת יותר, אבל אפשר להגיד בביטחון די מלא שההפרש ביניהן יהיה זניח.

 

ברור שבעוד 5 שנים נוכל להיות חכמים בדיעבד, אבל נכון להיום אין הבדל בין האפשרויות.

 

 

למה לא להלוות מגמ״ח?הגיבן מנוטרדהםאחרונה
בלי ריבית ובלי שטויות
עזרהחרדי הארדקור

לא יודע מהיכן להתחיל

אני כבר כמה חודשים מתלבט אם לפנות לעזרה או לא, אני גם לא יודע למי בדיוק

אז ככה, אני חרדי (זרם חסידי) מבית טוב וסטנדרטי 

אני כבן 30 נשוי + 4 ילדים

התחתנתי בגיל 21 עם אישה ממשפחה טובה שהוריי בחרו עבורי  - אפשר לומר שכאן בעצם הסיפור מתחיל

בתור בחור ישיבה הייתי בחור טוב, מוכשר, חברותי. לא שפיץ אבל מהבחורים הטובים בישיבה 

יש לי תכונת מרדנות טבעית, ובמהלך כל שנותיי בישיבה הצלחתי לרסן אותה פחות או יותר

מה שקרה, מספר שנים לאחר החתונה נפתחתי יותר, לפחות ב'דעות' - אני מחשיב את עצמי לבנאדם משכיל, אני קורא המון ויודע המון (מבחוץ לא נראה עלי שינוי)

כיום 10 שנים אחר החתונה אני עובד במשרה מקצועית ומכובדת, אמנם במחלקה שאני עובד העובדים ברובם חרדים, אך המשרד ממוקם בתל אביב מה שבעצם חושף אותי עוד יותר לעולם הגדול...

וכאן הקאצ' הגדול, אני כבר מסתובב כמה שנים עם הרגשה שאני לא מתאים לאשתי (ולילדים שלי), אין לי כמעט קשר היום עם החברים שלי מפעם (בקהילה) חיי סובבים בעיקר סביב התפתחות אישית מקצועית וכלכלית

הקטע עם אשתי, שהיא מאוד עקרונית ורוחנית (מחנכת דגולה), היא מבחינתה רוצה להמשיך את חייה כפי שהתחתנו, והיא מסווגת אותי כבחור שירד ברוחניותו...

בכל פעם שניסיתי לדבר איתה באופן פתוח על המחשבות שלי ועל המסקנות שלי, רק הגענו לוויכוח אין סופי - דווקא יש לה ראש (די) פתוח והיא מבינה מה הנקודות הכואבות לי, אך היא רואה בזה כוויתור על חיים רוחניים בדרגה מסויימת, מבחינתה לחיות את החיים כפי שאני רוצה - זו ירידה רוחנית שלא באה בחשבון

מה גם, שיש דברים שמעצם היותה מורה בתיכון חרדי, היא אינה יכולה להרשות לעצמה (דוגמא פסיכית - יציאה למסעדה)

חוויתי בשנים האחרונות הרבה משברים, חלקם ממש קשים ובוגדניים - אם לומר את האמת, יש תקופות בהם אני מתהלך עם סערת רגשות של בחור בן 18 - גם מבחינה מינית וד"ל....

לפעמים אני חושב לעצמי, בא לי לברוח לעזוב הכל וללכת לגור באיזה חור בגלובוס, לחיות את חיי כפי שאני חושב שצריך לחיות אותם.

חשוב לי לציין, אין לי בעיות או קושיות באמונה בה', רק אני נמשך לסגנון אורטודוקסי-מודרני פתוח יותר

לעיתים אני מרגיש ממש בודד בעולם - לא מרגיש שיש לי בחיים משהו ששוה לי לחיות בשבילו - אני לא מצליח לאהוב את אשתי ואת הילדים - אני מרגיש שזה לא מה שרציתי שיהיה...

אני חושב לעצמי, לו רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה ולבנות בית ומשפחה בצורה שבה אני חושב שצריך להיות, ולא איך שהוריי/המסגרת/הקהילה בחרו בשבילי

כבר חשבתי מיליון פעם לפנות לעזרה, אך מטבעי המרדני (והמשכיל) אני לא באמת סומך על מישהו שיוכל לעזור לי

אם לסכם את הפריקה שלי בכמה מילים - אני מרגיש שאני חי בטעות - שלא זה המקום שהייתי רוצה להיות בו 

 

 

תגובההעני ממעש

למרות ההבנה ש לו היה כך וכך


בפועל אתה במקום מסוים. אם תחליט לעשות ריסטארט זה קביל. אבל יהיה מחיר גבוה. גירושין, מזונות, להתחיל מחדש.

אם תוכל, למצוא חברה חדשה עם דתיים / חרדים, משכילים. יש כאלו מלבדך. ולגבי הזוגיות , לעשות לזה שיפוץ.


הצלחה רבה 

עני ממעשפשוט אני..

אבל לא ממוח

תגובה להעני ממעשחרדי הארדקור

ברור לכל בר דעת שהמחיר לשינוי אמיתי כבד מידי...

למצוא חברים חדשים - נכון להיום לא ממש הצלחתי (בעבודה, כמעט כל העובדים במחלקה מהמין השני). בנוסף זה גם לא נראה לי יפתור את הבעיה היסודית, בסופו של יום ושבוע אתה מגיע הביתה על כל מה שמתשמע מכך. 

שיפוץ לזוגיות - הלוואי, ברור לי שכל עוד ואשתי לא תשמע מסמכות תורנית שיש לבצע שינוי בסגנון החיים - זה לא יקרה.

 

מנסההעני ממעש

תמצא שפה משותפת עם אשתך

אינכם צריכים להיות באותו ראש. אתם צריכים הבנה - הערכה לנקודה בה כל אחד מכם נמצא

לגבי סמכות תורנית, תלוי ומסובך וכו' . אבל ניתן אולי לעבוד בכיוון 

ואם תצאו למסעדה בעיר אחרת?המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ"ד באדר א׳ תשפ"ד 17:10

אשתך מוכנה לזה?

מה היית רוצה לשנות בדיוק בחיים? לא ככ מובן מבחינה פרקטית איפה נתקעת

ואגב, אם אתה לא מחובר לילדים שלך זה לענ"ד דבר אחר שלא קשור בהכרח לקשר עם האישה. למרות שאם היא לא מעריכה ואתה לא מתחבר לאורח החיים שלך, זה די זועק על ילדים ברקע השונות..אבל עם ילדים יש הרבה משיקים יותר גמישים גם באורחות חיים שונים לחלוטין

ועוד על האישה -- אני חושבת שאם היית מרגיש מוערך על ידה, ולא רק כזה שירד ברוחניות, זה היה נראה אחרת. אפשר לא לדבר במושגים של רוחניות כאלה אם זה מוריד את ערכך בעיניה למרות שגם היא צריכה לעשות עבטדה בעיניי, אבל אם נתרכז בך -- אז אם תסתכל על הרצונות שלך ותתווך אותם כרצונות שלך לטחבת הזוגיות שלכם, כמו יציאה לזמן זוגי וכו אולי זה יוכל לקדם אתכם יותר גם בלי לגעת בנקודה הכואבת כל הזמן ולהעצים אותה

נשמע שכדאיתהילה 3>

לפנות יחד איתה לאיזשהי דמות שהיא תסכים לשמוע ממנה,

ולפתוח שם את המצב האישי והזוגי ולקבל החלטות.

זה יכול להיות דמות תורנית, או מטפל זוגי טוב, תחפשו מי

לבחורנגמרו לי השמות

מאוד משמעותי שתגיע בחייך למקום בו אתה נמצא בבחירה.

בוחר.

מעמיק בחייך בכל תחום ותחום, האישי, הזוגי, ההורי, האמוני וכן הלאה

רואה את האפשרויות להתקדמות ושיפור בכל תחום ותחום

לומד איך ניתן לשלב את הבחירות והאמונות שלך ובכלל את מי שאתה בחיים הזוגיים

ונמצא במקום שאתה רוצה ובוחר להיות בו.

 

כדי לעשות את כל הנ"ל כדאי להעמיק בצורה מסודרת, מקיפה, עמוקה ומותאמת אליך ספציפית בעולם האמיתי, כמובן שאפשרי בהחלט בעזרת איש מקצוע, לבחון את כל התמונה שלמה, לבחון כל מקום ומקום שלך בחיים, לבחון את כל הנ"ל גם עבור אשתך, ולראות כיצד מצליחים להתקדם מכאן יחד ובטוב (אם בוחרים להיות יחד) או כל בחירה אחרת.

אבל העיקר - לבחור.

 

(מתנצלת שכתבתי על קצה המזלג ובתמצות רב, לא מוצאת כרגע אפשרות להאריך)

 

שתהיה הרבה ברכה והצלחה ב"ה 🙏

מרגיש לי בין המילים שלךמשה

שיש לך עולם שלם של חיים (שאתה מכנה בלעג "מרדנות טבעית") שפשוט קברת אותו (ריסנת, בשפתך) ועכשיו הוא התעורר. הוא מקום  חי ותוסס והוא חלק ממך. 

את המקום החי ואת החיים האמיתיים והרצונות שלך אתה מכנה "משברים", "סערת רגשות של בחור בן 18" ובכך אתה ממשיך לזלזל בעצמך ובתוך המנגנון החי והזורם של הרצון בחיים שלך. אין פלא, כמובן שאתה לא אוהב את אשתך והילדים ובעצם מרגיש שבחרו לך הכל ואתה בכלוב שאתה רוצה לברוח ממנו לצד השני של כדור הארץ.

 

אתה לא חי. אתה אולי הולך לעבודה, אבל אתה שורד.

 

הדבר הראשון זה להוציא את השד מהבקבוק ולהתחיל להבין מה הוא רוצה. זה לא אומר שחייבים לרוץ ולבצע את כל מה שהוא מציע. זה רק אומר שהוא רוצה לדבר וצריך להקשיב לו.

מה קורה שם? מה זורם שם?

 

עזוב ביצוע. רק להתחיל להתיידד עם האנרגיה הזו שזורמת שם. נשמע שאתה לא רוצה באמת לדעת מה יש שם ולמעשה מפחד ממי שאתה באמת כדי להמשיך לרָצות את האישה והסביבה.

תתחיל להתיידד עם עצמך. קח קובץ טקסט על מחשב ותתחיל לכתוב את מה שאתה מרגיש, את מה שאתה רוצה. את הכל. גם את הדברים שההלכה אוסרת ואין שום כוונה שתעשה אי פעם. 

פשוט תתחיל להוציא את השד החוצה ולהתחיל לעבוד איתו שורה-אחרי-שורה.

 

איש מקצוע יכול לקדם אותך הרבה, אבל קודם כל אתה בעצמך. במקום להילחם תתחיל להקשיב. גם השיטה הברסלברית של התבודדות וגם השיטה של מתכנתים של לדבר עם ברווז גומי (שזה בעצם אותו דבר) יכולים מאוד לעזור לך לעשות סדר בפנים ולהבין איך המנגנון עובד.

וואו. יפה כתבת.אונמר
כבודטוב גדול

אני קוראת את מה שאתה כותב וזה אכן לא פשוט.

 

אתה מתאר שנפתחת לעולם הגדול והיית רוצה שגם סגנון החיים שלך יהיה יותר פתוח ממקודם.

אתה מתאר שלאשתך יש ראש פתוח והיא מבינה את הנקודות שכואבות לך אבל היא חושבת שאיך שאתה רוצה לחיות זו ירידה רוחנית.

 

הדוגמא שהבאת- לצאת למסעדה- קצת לא ברורה לי-

 

הרי יש הרבה אנשים בדרגה רוחנית גבוהה שיוצאים למסעדה (גם מורות ומפקחות בסמינרים בבני ברק הולכות למסעדה, מהיכרות אישית..)

אולי אשתך מרגישה שאתה רוצה את זה לא בגלל שנפתחת אלא בגלל שהיא רואה ירידה, שאתה לא רואה כנראה, ברמה הרוחנית??

גם מבחינה מינית יש הרבה אפשרויות לאדם הרוחני, אם נגדיר זאת כך, למה אתה מרגיש שאתה חווה סערה?

ויש גם הרבה אנשים בדרגה רוחנית גבוהה שהם מאד מאד חכמים וקוראים ויודעים המון...

 

אתה מתאר שכשאתה מדבר עם אשתך אתם מתווכחים וויכוח אינסופי- שזו כמובן לא הדרך היעילה להגיע להבנה,

אני חושבת שכדאי להתחיל בזה ולראות איך מוצאים דרך לתקשר בכבוד, באהבה, לראות גם את הצד שלה ואת מה שמפחיד אותה, ולדבר על הצרכים החדשים שלך, בלי להאשים אותה..

 

האם אוהבים את האישה והילדים רק בגלל שזה מה שבדיוק רצינו שיהיה??

בחיים יש הרבה הפתעות גם אצל בני הזוג וגם אצל הילדים, ואהבה זו בחירה של האוהב לאהוב את מה שיש לו ולהשקיע בו...

 

ולגבי הפנייה לעזרה- אנשים משכילים וחכמים פונים לקבל עזרה-

כי הם יודעים שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים..

צרם לי הניסוח שלך.

 

ולגבי המשפט הסופי, האם כל כך ברור לך שלולא המסגרת והקהילה היית במקום בו אתה רוצה להיות?

אני חושבת שהרבה אנשים יכולים להסתכל עליך ולאמר וואו איך הסתדרת- גיל 30, אישה , 4 ילדים, עבודה מסודרת...

 

לא ארחיב בזה, אבל אני חושבת שיש לך הרבה טוב בחיים, הרי גם את אשתך אתה כן מעריך,

וקצת תקשורת נכונה וללמוד איך לשלב ולהכניס את מה שאתה רוצה לחיים שלך, מתוך התאמה וכבוד לסביבה,

יוכלו לעזור.

 

בהצלחה!

 

 

 

^^אלפיניסטית

וגם. כל הטיעון הזה על אני לא אוהב את אישתי ומרגיש חנוק בגלל שזה שידוך מאורגן/הקהילה/המשפחה לא נשמע לי, אתה חי איתה כמעט עשור. יש לכם ילדים ועבר משותף. הצורה בה הכרתם לא רלוונטית עכשיו. להאשים את המסגרת שגדלת בה זה לא צעד מקדם. הורייך גידלו אותך בצורה שהם חשבו לנכון. אתה ילד גדול היום תבחר בעצמך.

פות"שחרדי הארדקור

תודה על כל התגובות

לפחות פעם ראשונה שאני משחרר חלק ממה שיש לי, ומקבל תגובות חלקן ממש קולעות לנקודה

בנוגע לתגובה של משה - אכן אני חושב שזו נקודה מאוד יסודית ורגישה - הפחד לגלות את השדים שהוטמנו עמוק במהלך כל השנים

אני בטוח שמפגש עם עצמי בצורה פתוחה יטלטל אותי

בעצם אני בקרב סמוי על הזהות האמיתית שלי (לא כלפי חוץ) ועל מי שאני באמת 

אולי זה לא נעים לגלות בגיל 30 שאני בעצם לא מי שאני ("מי שאני זה מי (שלא) רציתי להיות")

מאידך, מרגיש לי שאני לא יכול לכלוא את עצמי יותר, זה בלתי נסבל, ויוצר תחושה ענקית של תסכול על פספוס של חיים שיכלו להיות

בתכל'ס נניח ואני רוצה ללכת לייעוץ/טיפול? לאיזה איש מקצוע הייתם ממליצים? יועץ רגשי (שרלטן)? פסיכולוג? רב? או מה?

לא משנה מה הטייטל שלואריק מהדרום
משנה ההתאמה בינך לבינו, איש מקצוע מהסוג הזה נעשה בצורה של שידוך, מי שימליץ לך על הפסיכולוג/רב/מטפל יהיה חייב להכיר אותך ואת איש המקצוע היטב ולהמליץ מתוך רצון להיטיב.
בדיוקאחינועמית

מישהו שאתה סומך עליו (אם אתה חושב שהוא שרלטן מן הסתם הוא לא הכתובת...).

אדם חכם וקשוב.

זה יכול להיות מאמן, פסיכולוג, רב או כל אדם אחר שנראה לך מתאים.

גם מטפל רגשי יכול להתאים, אם אתה סומך עליו, למשל אדם שיש לו תואר שני בניסיון.

נשמע שכדאי ללכת לאדם שמכיר היטב את הניואנסים של הקהילה, אבל גם מבט של מישהו שלא באמת מבפנים כנראה יכול להאיר לך נקודות.

שאלתי עוס שאני מכירהעני ממעש

שמתעסק גם בתחומים אלו

תשובתו -

נשמע שצריך תהליך ארוך

לטיפולסוסה אדומה
אצל אדם שתרגיש שאתה יכול להרגיש בנח להיחשף מולו על רוב גווניך ושאתה מקבל ממנו כלים שבאמת מקדמים אותך.


זה יכול להיות עובד סוציאלי קליני / פסיכולוג / מטפל רגשי בשיטות כלשהם...


אבל חשוב שתקבל עליו המלצות מאנשים שהיו אצלו ממש / אנשים שאתה מכיר וסומך עליהם.

יש לי כמה כיוונים לשמות ספציפייםמשה

אני לא מפרסם פה כי  אני חושב שזה לא נכון, אבל באישי אפשר בכיף ובשמחה.

מציעה לכתוב לעצמך את כל המטרותנגמרו לי השמותאחרונה

המדויקות שלך מהתהליך שתעשה. ממש דבר דבר.

ולאחר מכן לבחון מול אנשי המקצוע מה בתחום התמחותם והאם מטרותיך נמצאות שם.

למשל - בתחום האישי לבחון מהן המטרות ואם יש בתוכן מימד של מורכבות בנפש (לא רק כמו דכאון/חרדה/טראומה וכו' אלא כל מורכבות בעומק הנפש) כדאי לבחון מול פסיכולוג קליני,

אם יש בהן מימד של רצון למיקוד / העצמה / קבלת כלים וכן הלאה - לבחון מול יועץ/מאמן/אחר,

אם יש בהן מימד של רצון לבירור אמוני - לבחון מול רב,

אם יש בהן מימד של בירור ועבודת עומק זוגית - לבחון מול יועץ זוגי

וכן הלאה...

 

 

דייק קודם כל לעצמך מה תרצה להשיג בסוף התהליך וכך הדרך לחיפוש תהיה בהירה יותר.

ונסה לברר את כל הנ''ל כבר בשיחת טלפון ראשונית מול איש המקצוע כדי לוודא שהוא אכן יכול להיות כתובת נכונה עבורך ולכל מטרותיך.
 

ב"ה שהקב"ה ישלח לך בהירות ואת השליחים המדויקים ביותר עבורך ותזכה להגיע לרווחה ואור גדול 🙏

נשמעסוסה אדומה

שאין בינכם קשר זוגי.

מן הסתם שאתם בגיזרת השותפים במקרה הטוב.


 

יש לך 3 אופציות

- להמשיך לחכות שתקרה התפתחות כשהמצב נמשך כמו שהוא (במקרה כזה אם תהיה התפתחות היא תהיה אך ורק שלילית).

- להחליט שאתה מסיים עם זה ומתחיל חיים "חדשים", כולל ההשלכות של הבחירה הזאת.

- ללכת לטיפול זוגי. יתכן שאתה צריך גם טיפול פרטני שיעזור לך להתמודד עם ההתמודדויות הלא פשוטות שלך, ולהכיר את עצמך קצת יותר, ואולי גם להצליח להיות אמפטי כלפי עצמך בלי הצורך בלהתקרבן.


 

החשש שלך מעזרה להערכתי לא נובע מהיותך משכיל או מרדן,

אלא מהצורך שלך להיות בשליטה מלאה על גורלך. וזה די מובן במקרה שלך.

אפשר לקבל עזרה ולהחליט החלטות לבד. ועם האופי המשכיל והמרדן שלך, לסנן את מה שלא נראה לך ולקבל את מה שיעזור לך.


 

אתה תמיד בידיים שלך. אל תפחד לאבד אותך.

וכמובן שלהכל יש תכלית.

ממליצה על טיפול אצל אדם פתוח ומאמין.


 

 

ונראה שבלי קשר, יש בינכם פער וחוסר תקשורת שיוצרת פערים מיותרים.

אז טיפול זוגי עשוי מאוד לעזור במקרה הזה. אבל לפני כן אולי הייתי פונה לעזרה פרטנית איכותית.

אני רואה לנכון להבהיר ולתקןבינייש פתוח

בנוגע למשהו שכתבתי בפורום לפני שנים, והיום אני ממש לא עומד מאוחריו

מסר חשוב מאוד - נשואים טריים

לא ידע מה עלה לי לראש באותו רגע, והרי לא מסיקים מסקנות בנוגע למערך שלם וגדול מאוד על סמך מקרה אחד בודד.

בכל אופן אני במילואים כבר כמה חודשים ואירוע דומה לא קרה עד כה למרות שהייתי בכמה יחידות והייתי באינטראקציה עם כמה בנות.

מצד שני, אולי לכשאתחתן כדאי לי לקחת ההמלצה מהשורה האחרונה בגלל הנטייה שלי לפלרטט כשאני במילואים.

דיון מאוד מעניין לקריאהאחינועמית
לאור האירועים האחרונים, אני תוהה אם המגיבים היו נשארים בעמדותיהם הנחרצות.
האמת שאני חייב לומרבינייש פתוחאחרונה

שכתוב שם שהצבא חשוב כי הוא מונע מהחמאס לפלוש לנו הביתה.

כל מה שהיה חסר זה לספר שהם אפילו מסוגלים לאנוס את הבנות האמאהות והאחיות שלנו.

אבל בואו נתמקד בעיקר (ולא בדברים מובנים מאליהם שמי שלא הבין למד אותם בדרך הקשה...) והוא שאף אחת לא הזמינה אותי לחדר שלה במילואים האחרונים 

מחפש מסעדה לחתונה 100 אנשים כשרות מהדריןאזוב

היי

אני מחפש מסעדה לחתונה עם 100 מוזמנים

כשרות מהדרין , מאזור נתניה עד רחובות כולל הרי ירושלים

ממש אשמח לרעיונות 

תודה!

 

יעוץ בנושא לימודיםמאמינה-בטוב

אשמח לעצות אם מישהו יודע..


בעלי רוצה לעבוד בעבודה שקשורה לניהול - אנשים, פרוייקטים וכו'

לכן חשבנו שמתאים לו ללמוד הנדסת תעשייה וניהול.

יש לו בגרות מצטיינת אבל בפסיכומטרי פחות הלך לו ולכן התחיל באוניברסיטה הפתוחה.

מפה לשם הוא ממש ממש לא אוהב את הלימודים ולא מתחבר לקורסים המתמטיים שתואר בהנדסה דורש.


יש לכם רעיון לקורס קצר ויישומי שניתן ללמוד שמכווין לעבודה שקשורה לניהול?

או רעיונות לעבודות ניהוליות?


תודה לכם

השנקל שליכבתחילה
קודם כל- רוב האנשים לא מסיימים תואר/תעודה ונהיים מנהלים. בדכ עוברים במסלול של כמה דרגים, וצוברים ניסיון.


לדעתי, החשיבה צריכה להיות להרבה שנים קדימה. לא איזה השכלה הוא צריך לתפקיד ספציפי שנראה לו כרגע. כמובן בשקלול היכולות, התחביבים, ומה שהוא מתחבר.


אגב, יש שוני מאד גדול בין ניהול אנשים לניהול פרוייקטים. או שניהם ביחד- לנהל אנשים בפרוייקט.


בהצלחה

לא לומדים ניהול, לומדים מקצועפשוט אני..

אינו דומה מנהל בית חולים למנהל אתר בנייה, ומנהל מחלקת כספים עושה דברים אחרים לגמרי ממנהל צוות במשרד פרסום.


מה משותף לכל האנשים האלה?


הם *לא* למדו ניהול, לפחות לא בהתחלה.


הם למדו מקצוע שמעניין אותם או שהם טובים בו או שהם חשבו שיהיה להם נחמד להתפרנס ממנו,

הצטיינו במקצוע הזה,

עלו והתקדמו בו עד שנהיו מנהלים.


אף אחד לא נהיה מנהל בסוף הלימודים, ואם בעלך ילמד מקצוע שהוא לא טוב בו או לא מעניין אותו אז הוא לא יגיע להיות מנהל גם בעוד 30 שנה.


בקיצור,

התחלתם מהסוף במקום מההתחלה.


קודם בוחרים מקצוע, אחר כך שואפים להתקדם ולהיות בכירים.

מה עם מנהל עסקיםתהילה 3>אחרונה

גם יש חדו"א וכאלה אבל נדמה לי קצת פחות גרוע.

ומעבר לזה נראה לי יש בכל תואר קורסים מסויימים (ומסננים)

במתמטיקה, ולכן כדאי לו להתמקד בשאר הלימודים ובעשיה

נמחק שרשור לבקשת פותח השרשורנגמרו לי השמות
💪🏼פשוט אני..אחרונה
דבר שנתקלתי בו לאחרונה, שאלה.רקפות וכלניות

יחסית מוכרתצפה מהודעות בעבר, לנושא השאלה שלי העדפתי לפתוח ניק חדש.

לפני מס' ימים נפגשנו כמה חברות בגינה עם הילדים, תוך כדי שיחה עלה דיון בנושא מסויים, אחת החברות אמרה "אני יאזין לשיחה שוב ונוכל לדעת , מה זאת וזאת אמרה". שאלתי, מה הכוונה, אמרה, השיחות בנייד שלי מוקלטות דרך קבע.

אני לא תמימה אבל אגיד שדי הייתי בהלם.

אז אשמח שתאירו את עיניי בנושא כי זה חדש לי.

האם זה בסדר להקליט שיחות באופן קבוע, האם מי שמשוחח טלפונית מיודע על כך שהשיחות עמו מוקלטות.

ואם כך מה ההשלכות של זה, פתאום עולה לי שאלה נוספת, נגיד שמישהו בעבודה אצלינו מקליט דרך קבע פגישות בחדר ישיבות ולאחר הפגישה יש חילוקי דעות על דברים שנאמרו או נקבעו, הוא יכול להצהיר שהקליט, האם יש לזה משמעות חוקית מבחינת 2 דברים?

1. מבחינת זה שהקליט ללא ידיעת המשתתפים בפגישה, האם זה בסדר.

2. מבחינת טיפול בפרטים שעלו בהקלטה שיכולים להוכיח את אמיתות הדברים שנאמרו בה או לא נאמרו.

בטעות נכנס לפהרקפות וכלניות
התכוונתי לשים בהריון ולידה שם, יש פעילות ערה
איך זה קשור להיריון ולידה?נפשי תערוג
מסיבה פשוטהרקפות וכלניות
שזה פורום מורחב עם הרבה נשים חכמות ומחכימות.
אצל נשיםחולת שוקולד
בסוף הכל מתקשר איכשהו להריון ולידה😆
אני לא משפטן אבל כמה שידוע לינפשי תערוג

1. מותר להקליט כל עוד אתה צד בשיחה. (כל עוד לא מוקלט קטין בכוונה תחילה) גם ללא ידיעת הצד השני.

2. נכון.


תגדירי "בסדר"פשוט אני..

האם אפשר לאבד חברים בגלל שהם הוקלטו ללא ידיעתם? כן. זה לא נחשב למעשה מנומס.

 

בכל הנוגע לחוקיות העניין, אז במדינה הקטנה שלנו, כל עוד אחד מהצדדים בשיחה מודע לכך שהיא מוקלטת - ההקלטה כשרה.

יותר מזה, מספיק שאחד מהצדדים יהיה נוכח בחדר אפילו אם הוא לא משתתף בשיחה באופן אקטיבי (ובתנאי שהוא לא מסתתר בחדר אלא נמצא שם בידיעת אלה שמשוחחים ומוקלטים).

 

 

שיחות בנייד זה מוכרסוסה אדומהאחרונה

לפני כמה שנים עבדתי במקום שבו היה נחוץ להקליט את ה"בוס",

היום יש לי פיצ'ר אוטומטי כזה שאני לוחצת עליו ברגע שאני מעוניינת להקליט. אבל בעבר זה לא היה, ואז כל השיחות היו מוקלטות אוטומיטית (סיוט מבחינת זיכרון).


מבחינה חוקית, ברגע שאתה צד בשיחה מותר לך להקליט.


אבל מוסרית חשוב להפעיל שיקול דעת.

מה הסיבה שאתה מקליט.

אם למשל חברה משתפת בדברים שחשוב לה שלא יצאו מפה, נראה לי פחות שייך, ואם כבר ראוי לבקש רשות.

בכל מצב זה קצת קרינג'י.


בכל מצב צריך תמיד לזכור שעין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.

לקחת בחשבון שהכל מתועד בדרך כלשהי ולהתנהג בהתאם.

בין אם זה מיראת שמים ובין אם זה מיראת אדם.

המלצה למכונת קפה מפולי קפה?אחת פשוטה

יש כל כך הרבה סוגים וחברות שלא מצליחים לקבל החלטה.

חשוב שיהיה נח לתפעול, בלי המון התעסקות עם נקיון וכו. שהקפה יצא רותח.

וכמובן איכותי.

אם לא שותים הרבה. אני לא חושב שכדאי.נפשי תערוג
פולי קפה שעומדים מתיישנים מהר מאוד
מה זה הרבהאחת פשוטה
שותים 2 כוסות ליום לערך
תודה!!אחת פשוטהאחרונה
מבקשת עצהלביטה

לא יודעת מה לעשות כבר.

בתוך לופ מחשבות בלתי נגמר כבר למעלה מחודשיים. לא יכולה לשים את האצבע על מה שהוביל, אבל אי אפשר לחזור משם.

נשואה 8 שנים. שלושה מתוקים בה.

ופשוט לא בא לי על בעלי.. מרגישה שהוא מאוס עלי.

לא מספק אותי בשום מובן.

הוא איש טוב בבסיס שלו, והיו לנו שנים נעימות ואהבה. אבל משהו בי כבר לא מסתפק בו.

הוא לא נראה טוב. לא משקיע בעצמו חיצונית. יכול להתלבש ברישול ובבגדין לא נקיים. זקן מלוכלך. שיניים צהובות.

גם התכונות השליליות בו בולטות לי יותר ויותר... לא בוגר בהתנהגות שלו, לחוץ, מתבכיין על כל דבר, לא משקיע בילדים, לא משקיע בי, מתקמצן.

נשבעת שפעם אהבתי אותו. עכשיו לא מצליחה בקושי להסתכל עליו. וכל היום הראש שלי נודד לדברים אחרים.

כבר לא נמשכת אליו בכלל והקרבה כולה קשה לי.

הוא מצידו אוהב מאוד, וכשהבעתי בםניו איך אני מרגישה לפני חודשיים הוא הגיב בצורה מאוד דרמטית.

פשוט לא יודעת מה לעשות.

לא רואה איך מתגרשים. כלכלית הוא בא עם המון ואני עם מעט. הדירה קיבל בירושה מסביו. מפחדת מההשלכות הכלכליות, הרגשיות, נפשיות על כולנו.

והאופציה השניה היא להמשיך לסבול עד 120? או עד שהילדים יהיו בוגרים וכבר איש לא ירצה בי?

אשמח לעצות טובות. תודה 

תתחילו עם שינוי חיצוני לדעתי ואז יעוץאור123456
עובדת על זה חזק. אבל בעיני זה עוד סימפטום של בעיהלביטה

שורשית.

אדם בוגר צריך שיעירו לו על לבוש?

אמרתי לו שזה מטריד אותי. מרגיש לי כמו להעיק לילדים שלנו על פנים לא נקיות או בגד שהתלכלך.

אתה אדם בוגר, תוודא שאתה נראה מספיק טוב בשביל להתהלך בחברת אנשים.

אפס מודעות ולא משנה מה אגיד ומה אומר.

כן צריך. גם אדם מבוגר. כשמתרגליםאוריןאחרונה

לא שמים לב לחסרונות שמפריעים ואפשר להעיר בצורה יפה ולחדד מודעות לבגד ומראה נקי ויפה.

מדוע פתאום צצו פערים ? מה נשתנה לאחרונה בסביבה ?העני ממעש
לא משהו שאני יכולה להניח עליו את האצבע.לביטה
לעשות בדק ביתהעני ממעש
האם היתה חוויה שהציפה את הנ''ל


לבדוק אפשרות להשלים עם הנ''ל , ו או נקודות התמקדות אחרות או פיצוי אחר


כמה נקודותפשוט אני..

א. טיפול זוגי יכול לעזור? הוא אומר שהוא אוהב אותך אבל לפי דברייך הוא לא משקיע בך, אז אולי הוא צריך עזרה בשביל להבין איך להביע את האהבה שלו בצורה מועילה?

אולי, רק אולי, אם ההתנהגות תשתנה, אז פתאום המראה החיצוני יפסיק להפריע. ובכל מקרה אם יש נקודות ספציפיות אז את בהחלט יכולה להעיר בצורה בונה, כמו למשל עניין הזקן.


ב. אם לא חתמתם על הסכם ממון, אז מעניין ת'סבתא שאת הדירה הוא קיבל מהסבא.

בגירושין מתחלקים חצי חצי, לא משנה כמה כל צד הביא, ובמיוחד אם גרתם בדירה הזאת.


ג. להישאר נשוי מסיבות כלכליות בלבד זה דבר עצוב מאוד, אם המסקנה היא שצריך להתגרש - כדאי לקחת ייעוץ ולהבין איך אפשר לעשות את הצעד הזה מבחינה כלכלית.


תודה על התובנות.לביטה

דיברתי איתו ופתחנו. הסברתי לו שמכאן זה רק טיפול זוגי או האלטרנטיבה הפחות נעימה. אז טיפול זוגי על הפרק.

תודה על שאר המידע והתובנות.

לגבי ב' - חוקית אתה צודק. מאוד לא ראויהסטורי
החוק הזה הגיע בשביל מצב שאחד מבני הזוג (בד"כ הבעל) המפרנס העיקרי או היחיד, בזמן שהשני (בד"כ האשה) מטפל בילדים, מכין לו אוכל, מכבס לו וכו'.


לכן הגיוני שיתחלקו במה שהכסף הרוויח, בפנסיה וכו'.


כשזה מגיע למתנות/ירושות שצד אחד קיבל, זה אומנם החוק, אבל הוא מאוד לא הוגן. שיא האבסורד היה כשבג"ץ פסל פסק של ביה"ד הרבני, וקבע שגם כשהאשה בגדה באותו זמן שנפלה הירושה, דעתו היתה לשתף...

כבר אמרו רבותינופשוט אני..
מי שחוסך על משחת שיניים סופו להיפרד מהדירה בירושלים.


מי שלא מטפח את פניו לא יירש את נחלת אבותיו.


מי שמתכיין על כל דבר ייאלץ לעבור לגור במדבר.


ועכשיו ברצינותפשוט אני..
אני מסכים איתך, אבל כאמור זה החוק וגם בתי הדין הרבניים פוסקים לפיו אם אין מקרה מיוחד של בגידה וכיוצ''ב
זה מה שכתבתיהסטורי
לכן כתבתי שאני מסכים איתך😁פשוט אני..
ב לא מדויקנפשי תערוג

במיוחד אם הדירה רשומה רק עליו.


בתיאוריה, זה אכן אמור להיות חצי חצי

בפועל ברוב המקרים זה לא יהיה כך.

לכן לא נכון לה להסתמך על זה.

הרישום הוא רק נדבך אחדפשוט אני..

השאלה העיקרית היא מי נהנה מהדירה, האם בפועל היורש שיתף או אפילו תכנן לשתף את אשתו בירושה שקיבל.


 

אם הדירה מושכרת לצד ג' וההכנסות נשמרו בחשבון בנק פרטי של הבעל, והוא לא שיתף אותן עם אשתו ולא השתמש בהן לצורך משק הבית המשותף, אז קיים סיכוי שהירושה תישאר רק שלו אחרי גירושין.


 

ברגע שהדירה שימשה את משק הבית המשותף של בני הזוג, או כי הם גרו בתוכה או כי נהנו מהכנסות השכירות שלה, אז חצי חצי איט איז.


 

 

ראה למשל בעמ"ש 25-37-09-14, שם הוחלט בבית המשפט לדחות את ערעורו של הבעל, מאחר ובני הזוג התגוררו בבית שהתקבל בירושה.


 

ירשתם דירה? מתי בן הזוג זכאי לחלק ממנה

לא פשוט בכללנהג ותיק

קרה משהו לפני חודשיים/שלוש שחל אצלך או אצלו שינוי?

איך הוא היה עד לפני חודשיים? היה כן משקיע בעצמו ופתאום הפסיק? התנהג ילדותי גם בהתחלה?


אם מתגרשים, על פניו החלוקה היא חצי חצי אבל זה גם כניסה לעולם מורכב שיכול להיות גם קשה.


את בטוחה עם עצמך שזה המוצא האחרון מבחינתך? 

כמה נקודות חשובותהסטורי

1. קודם כל @נגמרו לי השמות כתבה כאן כמה פעמים על איך אפשר לעורר/להחזיר אהבה. יש בהחלט מה לעשות ואם היה בסיס איתן והיתה אהבה, יתכן שמשהו עכשיו מפריע ואפשר להתגבר.


2. טיפול זוגי בהחלט מומלץ, אבל קודם כל מציע לך להתבונן מה השתנה אצלך - לפעמים אפילו חוסרים בויטמינים, גורמים למצב רוח ירוד. אח"כ נפשית, האם היו שינויים אחרים בתקופה הזאת? האם המלחמה ערערה אותך? האם בעלך היה במילואים ארוכים? אולי המצב של כלל הציבור הכניס אותך למקום פסימי? אולי הריון או הפלה? שינויים בעבודה/משכורת?

למעשה מציע קודם כל לגשת לרופאת המשפחה לבקשת בדיקות של חוסרים ויטמינים/הורמונים וכד' ואם הכל תקין, לגשת קודם כל לטיפול אישי, לברר מה השתנה אצלך.


3. גירושין ביהדות הן אכן אופציה קיימת, אבל רק כשכלו כל הקיצין. הרב חיים נבון מגדיר את זה 'כסא מפלט', צריך להשתמש בו, כשהמטוס נופל, אבל טייס שישתמש בו כשיש ברירה אחרת - יכנס לכלא.

אי אפשר להשאר לאורך זמן בנישואין בלי אהבה. הנזק לנפש שלך ושל הילדים יהיה גדול מלפרק. אבל לפני כן, ראוי בשביל בעלך שכרתת איתו ברית, בשביל ילדכם המשותפים וקודם כל בשביל עצמך - שתעשי כל מאמץ לעורר את האהבה.

לא מפרקים נישואים עם אדם טוב שפעם אהבת כל כך מהר!מכחול

ממליצה ממש על התכנים של לורה דויל.

יש לה הרבה תכנים באנגלית אם את זורמת (ספרים, פודקאסט) - Laura Doyle

אם לא, תרגמו לעברית ספר אחד שלה "לדעת להיכנע" (שם מזעזע, היא לא מתכוונת שאשה תיכנע לבעלה, בבקשה תקראי למרות השם).


בהצלחה ❤️


מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה

בנוסף למה שאמרו מעליפיצה מקפיצה

תבדקי אם הוא בדיכאון...

לפעמים אדם שלא משקיע בחיצוניות שלו זה אחד הסימפטומים לדיכאון ואז אפשר לטפל בכדורים ובטיפול נפשי.

עצה טובה (כי זה מה שביקשת)שוקולד פרה.

להבין לעומק שאהבה היא הרבה פעמים היכולת שלנו להשלים עם חסרונות.

נשמע שהקבוצה של- אם אתגרש וודאי אמצא מישהו טוב יותר.

אז זה לא נכון, או לא בהכרח נכון.

תמיד יהיו חסרונות שאיתם תצטרכי להתמודד. 

בן הזוג הבא יכול להיות עצלן, שתלטן, ביקורתי, בורח מאחריות, נהנתן, לא מסתדר עם הילדים שלך\ההורים שלך, אימפולסיבי, רכרוכי, לא רגיש

ועוד מלאא דברים.

 

כי בכל אחד יהיו חסרונות (ברבים!) שאיתם תצטרכי להשלים.

או שלא תשלימי (כמו עכשיו)- ואז תמצאי את עצמף עם העיניים החוצה.

 

בעיניי תני לגבר שלך אשראי לטעות ולהיות עם חסרונות.

ותביני שכל חיסרון שלו יכול להתהפך לטובה- אם רק תתני לו זמן ותהיי נחמדה מהצד שלך.

 

הוא קמצן? אז תפרידו חשבונות ותקני מהכסף שלך. או שתתנהלי במזומן עם הכסף שלך.

הוא לא נקי? אז בעדינות להעיר. לא לשבור כלים על זה. לא לזעוף כל היום למה הוא לא בוגר. מה יעזור הזעף?

 

אם את הולכת לייעוץ זוגי כדי שהמטפל\ת ישמעו כמה רע לך וכמה הוא בן זוג גרוע, לא בוגר ולא מתורבת,

מתוך תקווה נסתרת שהוא יישמע להם,

אז עזבי. זה לא יעבוד.

אבל אם את רוצה לשמוע איך את יכולה לאמץ גישה חיובית יותר, איך לדבר בשפה נעימה יותר- אז כדאי.

*שאת בקבוצה שלשוקולד פרה.
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

נשמע שכדאי להעמיק בצורה שלמה ולראות את מציאות חייכם כולה למן ההתחלה ועד עכשיו.

כמובן בראייה שלוקחת בחשבון את התמונה השלמה של שניכם ושל הבית שבניתם, עם כל השלבים בדרך.

 

זה שכתבת שהיו לכם שנים נעימות, 

שהייתה אהבה, 

שאת רואה בו איש טוב בבסיס שלו - 

אלו נקודות אור שיכולות ב"ה לעזור בתהליך.

 

- לגבי הפן החיצוני - כדאי לבחון גם יותר לעומק מה קורה שם גם מבחינתך וגם מבחינתו. וכמובן איך לתווך זאת אחד לשנייה,

איך ליצור מצב שאתם מבינים אחד את השנייה ויכולים להניח גם בקשות אחד מהשנייה בצורה נעימה.

לא דרישות וגם לא בקשות שהשני מחויב אליהן אם לא יכול/רוצה/מתאים - אבל בהחלט לומר את הלב שלכם בכנות ופתיחות בצורה מקדמת.

 

- לגבי התגברות הראייה שלך את תכונותיו השליליות - גם היא מצריכה עוד העמקה במכלול. גם כהבנה כוללת של מה קורה ביניכם, וגם לרדת פרט פרט ולבחון אותו בצורה שתקדם אתכם

(את הבגרות בהתנהגות שציינת, הלחץ, התלונות, ההשקעה בילדים, ההשקעה בך, הרווחה הכלכלית וכן הלאה).

מאמינה שהכל קשור להכל, ועצם הראייה השלילית עליו שמתרחבת, משפיעה גם על הפן החיצוני, המשיכה, הקירבה וכו' - וכן להיפך.

והתמקדות בשאלה איך להגיע לקירבה מחודשת יכולה ב"ה להביא לשיפור בשני הרבדים הללו - גם החיצוני וגם הפנימי/אישיותי.

 

- זה שכתבת על גירושין ומחשבות על הפן הכלכלי שם, הירושה, הדירה, הפן הרגשי - יכול לבלבל אותך כיוון שאת בעצם נמצאית "לא כאן ולא כאן".

לכן הייתי מציעה לקחת פרק זמן מוגדר מראש, למשל חצי שנה או כל זמן אחר שמתאים, ובזמן הזה להתמקד אך ורק בניסיון לשפר, לקדם, לצמוח, להביא את הקירבה המחודשת *ולהישאר יחד בטוב*. כמובן שאם לא מצליחים לבד כדאי להיעזר באיש מקצוע.

 

ורק אם את מרגישה ששום דבר לא משתפר, שכלו כל הקיצין, שאין שום תקווה לשינוי גם לא לבד וגם לא בעזרת איש מקצוע, ושעדיף הלבד על הביחד - אפשר לשקול את האפשרות של גירושין כמה שאפשר בטוב, ולהתייעץ גם עם אנשי מקצוע מהתחום הזה, (וכדאי מגשרים ואנשי מקצוע שלא מביאים למלחמות עולם בבתי משפט וכאבי לב לכולם) ולראות בפרוטרוט איך עושים זאת עם התייחסות ספציפית גם לכל שאלותייך על הירושה, דירה, הפן הרגשי, נפשי וכן הלאה.

 

- ולגבי מה שכתבת בסיפא - לא. לא צריך לסבול. לא עד 120 וגם לא עד 20 ולא בכלל.

צריך לראות איך אנו עושים הכל כדי להגיע לאושר שלנו.

בין הוא בביחד ובין אם הוא בלחוד. אבל לא לסבול.

 

שולחת לך עוד חיבוק גדול ותפילה שהקב"ה ישלח לך בהירות שלמה, ישועה שלמה ורק אור ונחת ב"ה 🙏

 

- ותודה רבה @מכחול ו@הסטורי על התיוג והמילים הטובות 🙏

חיבוק לךתהילה 3>

אם פעם אהבתם והיה לכם טוב, יש כאן משהו שמעורר תקווה.

לרוב ריחוק בזוגיות ומה שנוהגים לקרוא "שחיקה"

נוצר מכמה דברים;

* משקעים רגשיים (לדוגמא אכזבה, תסכול, כעס, ועוד

שמצטברים עם השנים והופכים לחיץ רגשי, מורידים את ההערכה, את הקרבה הרגשית ומתבטאים בכך שהיחסים מצטננים ומתרחקים)

*ריחוק רגשי- גם קשור לנקודה לעיל, וגם למערכת היחסים, כשנוצרת נפרדות

כשאין תקשורת רגשית וזוגית בריאה ומקרבת, לאט לאט העולמות מתרחקים

ונוצרים יותר ויותר פערים

*במובן האינטימי, חוסר משיכה וסלידה מגיעים מריחוק רגשי, או מחוסר הירכה ובחירה. זה יכול להתלבש כמובן בדברים פיזיים

כמו לבוש וטיפוח, אבל השורש עמוק יותר.



כתבת שאת כבר לא מסתפקת בו, תנסי להגדיר לעצמך, מה חסר לך,

למה את זקוקה שכרגע אין.


ותדעי, ששינוי ואפילו שינוי מהותי ועמוק מאד, בזוגיות וגם בהתנהלות שלו,

יכול להתחולל משינוי מעמיק שלך.

אנימאמינה שבזוגיות (וגם בחיים עצמם, אבל בזוגיות על אחת כמה וכמה)

יש לנו תמונת מראה לעבודה והתיקון *שאנחנו* זקוקים לו,

גם אם ברור לנו שהבעיה היא בצד השני (וזה גם נכון)


לפח.אדם פרו+

זורקים לפח.

נהנית ממנו 7-8 שנים

מחליפים

זה בדיוק כמו רכב כל כמה שנים מחליפים

בעניין הכלכלי אין לך מה לדאוג

עם עצות של עורכי דין נבלים

תוכלי לנצל את הסיטואציה ולעשות קופה

ולעבור לגבר הבא

נ.ב. שימי לב שמן הסתם החסרונות התחילו להפריעאדם פרו+

אחרי הלידה, יכול להיות שזה עניין הורמונלי שצריך להתאזן, רציני תחכי כמה חודשים

ותשמרו על קשר רופף

אולי גורו בדיקה נפרדת

אל תמהרי להתגרש.

עוול לילדים

אני חווה את זה על בשרי עכשיו

בדיוק אותו סיפור 7-8 שנים 3 ילדים

ואשה שאחרי לידה תמיד בורחת להורים

עזוב את זה שרשמת בצורה לא מכובדתSeven

שומעים שאתה במצב לא פששוט בעצמל ואתה מדבר מהמקום שלך

בדקת עם אישתך אופציה של דיכאון אחרי לידה?

כי התהפכות כזזו אחרי לידה ובריחה להורים שיש 3 ילדים זה נשמע מאוד מתאים לתיאור של דיכאון אחרי לידה

לצערנו, כבר לא אשתיאדם פרו+

והיא לא הייתה בקטע של לדבר

רק תביעות ובית דין

למרות שהשקעתי הכל בשביל להקל עליה

החליטה לוותר עלי

לפי דעתי טעות. עשתה טעות

ומזיקה לעצמה ולילדים

רשמתי את המצב כמו שהואאדם פרו+

המקרה הזה שמחליטים בגיבוי ההורים

ל"הפטר" מהבעל

ולהמציא אלף תלונות והגזמות

כדי לנצל/ להשפיל את הבעל לשעבר

לצערנו קיים במדינתנו

ולא אני לא המקרה היחיד


אם את רוצה לראות ולשמוע רק דברים נעימים

יש ערוץ טבע מעולה בנטפליקס

קוראים לו

"כוכב הלכת המופלא 2

עונה 2 פרק 1"

שמה תראי המון נוף ופלאי הבריאה

ממש נהנתי צפיתי בזה היום עם סבתא

מומלץ

רשמת את המצב שלך..Seven

היא לא דיברה כאן על עידוד הורים לגירושים וכו

בכל אופן נשמע שאתה באמת מדבר ממקום של כאב אישי

מצטערת עבורך שככה הסתיים

סטודנט באופ? הצלחתם לקבל יתרון בבחינה ע''י אבחון?עוד פעם.
קשב וריכוז,עזרה.מחכה עד מאוד

לבעלי יש עבודה דיי חדשה שהוא אוהב.

במחשבים

מה שנותן אויר לנשימה כלכלית. שצריכים מאוד...

ממש רוצה שהוא יצליח!!

איפה הבעיה ?

הוא לא רגיל לעבוד 9 שעות ביום.

זה המוןן בשבילו.

הוא מאוד חכם ולא מצליח להתרכז

כל הסחת דעת מוציאה אותו מפוקוס

ופשוט מקשה עליו לחזור .

זה מעציב אותו ממש.

ואני ממש רוצה לעזור בזה,

הוא אומר אולי בעיית קשב..

אין לי מושג בזה

מה,מו מי?

יש כאן מישהו שמבין?

או רואה בעיה אחרת?

אני מתכנת במקצועי ואני גם הייתי עם קשיי קשבמשה

יש כמה דברים שאפשר לעשות עם זה.

אבל לפני כן

מרגיש לי שאת זקוקה בעיקר להכנסה מהעבודה שלו וההצלחה שלו שאת רוצה היא תוצר לוואי של זה, זה כמובן חשוב אבל זה מנגנון שלך ולא שלו.

המנגנון -שלו- צריך את היחס כדי להבין מה הוא מנסה להשיג (גם במודע וגם מתחתיו) מה מפריע לו להתרכז ולמה.

 

ואחר כך לפרקטיקה:

1. להבין מתי הוא מרוכז ומתי לא - מה שנקרא רמזור. אם הוא מרוכז בערב - תני לו לעבוד בערב.

2. עבודה בלי מסיחי דעת. לא לעבוד  ב openspace שחברות הייטק אוהבות והוא אסון, אלא בחדר עם דלת סגורה ובידוד רעשים. האם מוסיקה מועילה לו? האם הוא זקוק לאוזניות מבטלות רעש?

 

3. איזה עוד כלים הוא צריך לעבוד? אולי רשימות יותר מסודרות? כתיבה כדי לנקות את המוח ממה שמסיח את הדעת (יש לי מצגת שלמה על זה שהעברתי פעם). יש עוד. בגדול זה אתגר שיש להרבה אנשי מחשבים וצריך לעשות איתו משהו לא רק בגלל "שאת רוצה שהוא יצליח" אלא בשבילו ולמענו.

 

4. למה צריך לעבוד 9 שעות ביום?

לא צריך

אפשר לעבוד גם בשישי ובמוצ"שים. נכון זה לא אידיאלי למשפחה, אבל אם זה היכולות של הגבר שבחרת לחיים שלך, אז זה מה שאת צריכה.

האופן ספיייס הזה טירוף!!אור123456
ממש הבדל בתפוקה כשעובדים מהבית
כשדרשו ממני בזמנו לעבוד במשרד (יום בשבוע)משה

היה לי מין חדרון קטן בגודל של שרותים מקלחון בסוף המסדרון, והיה לי מעולה איתו. הייתי סוגר דלת ושומע מוסיקה.  הכל, העיקר לא  open space.

אפשר את המצגת?*אברהם
תקפיץ לי מחר. בשמחהמשה
מקפיץ. סליחה על העיכוב הייתי חולה שבוע..*אברהם
לא מוצא את הקובץמשהאחרונה

אבל באופן כללי הרעיון שם היה לכתוב את הכל. הכל הכל הכל.

 

כשאני בפגישה למשל ואני כותב לעצמי סיכום של הפגישה הוא יכלול גם מה שקשור לפגישה עצמה וגם מה שמסיח לי את הדעת. כל השטויות האלה שמנקרות בראש. דברים שאני לא רוצה לעשות וצריך, משהו שמציק לי, אמא שלי התקשרה אליי, צריך לקחת את הילדה עוד שעה מהגן ואני רעב וכאלה.

 

זה מעביר את העומס של "להחזיק" את כל הדברים האלה מהגוף ומהמוח לתוך הנייר, ואז המערכת נרגעת ואפשר להתרכז במה שעושים ממש עכשיו. מהצד השני כשאני מרגיש שלא נוח לי בעבודה אני אעצור הכל, ואנסה להבין מה מציק לי בכל הסיפור הזה.

האםריבוזום

המשימות שנותנים לו מספיק ברורות לו?

האם הוא מרגיש שיצליח להתמודד אתן?


אם יש משימות שלא מספיק ברורות או לא יודעים איך לגשת אליהן מאוד קל להתפזר. ומאוד קל מרוב פחד לא להצליח - לא להתחיל...


אולי אני לא מכוונת בכלל. אבל לפעמים ה"יציאה מריכוז" יכולה להיות דברים כאלה.

ואז העצה היא לא להתבייש לחפור לקולגות! עד שברור לו מה ואיך לעשות. ואם נתקע שוב? שוב לשאול. כל דבר קטן - ניסית להסתדר בעצמך עשר דקות? לא הצלחת? תשאל! זה מה שעושים במקום חדש, אחרת הולכים לאיבוד...


המון הצלחה בע"ה!

נכוןמשה

אבל לא חייבים גם לחפור לקולגות. אפשר לנסות לפרק את המשימה עצמה למשימות משנה וכו'. בסוף הציפיה של המנהל מעובד זה שהוא ידע להפוך את "המשימה האמורפית" למשהו שאפשר לבצע.

 

 

יכולה להגיד לך על עצמיאחינועמית

וגם על אחרים שאני מכירה, שהמעבר למשרה מלאה ממסגרת חלקית (לימודים, עבודה חלקית או כל דבר אחר שהוא יותר גמיש) יעול להיות מאוד קשה ותובעני, גם לאדם בלי בעיות קשב וריכוז בכלל!

זה דורש הסתגלות ממש פיזית, של המוח ואין צורך להיבהל.

מעבר לזה, לוקח זמן ללמוד את העבודה עצמה, להכיר את האנשים והדינמיקה במקום החדש וכו', זה מאוד נורמלי.


אם ברגיל לפני כן הוא לא הרגיש קושי בריכוז, בהתארגנות, במאפיינים אחרים של קש"ר, לא הייתי בכלל הולכת לכיוון הזה.

ומעבר לזה, זה עניין שלו, מה שאת יכולה לעזור לו מהצד במה שהוא רוצה, זה מעולה (בעיקר לשמוח בו ולעודד אותו ולקבל אותו כמו שהוא, בייחוד אם קשה לו בעבודה) אבל זהו...

אם זה רק ההתחלה מאמינה שיחלוףאור123456

קשה להתרגל לעבוד כל כך הרבה שעות

שיעשה הרבה הפסקות בהתחלה

ממליץ על הפודקאסטהיום הוא היום
אנשי הקשב של שירלי הרשקו.


לטווח הקצר לחפש דברים שיורידו לו גירויים- מקום עבודה פינתי, לשים אוזניות וכדומה

חבר שליזוזיק העכבר

שהיה לו קושי זהה, פשוט לקח ריטלין לשלושה חודשים עד שהוא התרגל. אם תשאל רופא הוא מן הסתם יגיד שזה מסוכן ולא אחראי אבל המון סטודנטים לרפואה עושים את זה...

אחרי 3 חודשים הוא התרגל והסתדר בלי

מחקרים מראיםאחינועמית

שמי שאין לו בעיות קשר וריכוז,הריטלין לא משפיע עליו...

הריטלין נועד להשלים באופן סינטטי חומר שחסר במוח.

אם לא חסר לך, לא יעזור לך להוסיף אותו.

חוץ מזה שזו תרופה עם מרשם וצריך להציג ת"ז כשקונים אותה, זה לא משהו שהרוקח יכול לתת לך סתם או להעלים עין...

(אני יודעת שאפשר לקנות בשחור או לבקש ממישהו שכן נוטל, אבל ההתנהלות הזו היא לא סתם ואני לא ממליצה בכלל)

לא יודע מה מחקריםזוזיק העכבר
בפועל אני יודע על כמה אנשים שודאי אין להם קשו"ר ובכל זאת הריטלין משפיע עליהם. אולי זה פלצבו, בכל מקרה, זה עוזר 
תודה לכולם.איך לוקחים ריטלין?זה באמת מומלץ?מחכה עד מאוד

ועוזר?

הוא באמת חושב על ריטלין .אבל לא ברור האם זה באמת תרופת פלא.....

כמובן שחדר שקט

זה משהו שיש לו אבל עדיין קשה...

איך הוא הסתדר בלימודים?רינת 24
בדרך כלל בעיית קשב מפריעה מאד בתיכון ובאקדמיה, גם שם זה הפריע לו?


כדי לקחת ריטלין צריך ללכת לנוירולוג/פסיכיאטר/ רופא משפחה עם התמחות ספציפית בקשב. בדכ לוקח כמה חודשים להשיג תור. חשוב לדעת שלריטלין יש תופעות לוואי כמו דיכוי תאבון (ועוד…) ולפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את המינון הנכון והסוג הנכון. (מציעה לבדוק אם זה גם משפיע על החשק המיני).

הכתובת היא נוירולוג,עדיף שמתמחה בקשב וריכוז למבוגרמיקי מאוס

אם זו אכן הבעיה אז ריטלין ודומיו היא תרופת קסם באמת.

אם לא- אז זה לא יעזור

ובכללי אם עד עכשיו לא עסק במשהו דומה אז הגיוני שייקח זמן להתרגל ולסגל מיומנויות.

במקרה כזה והאמת בכל מקרה- מרפאות בעיסוק יודעות לעזור בזה

זה אני המושא. תודה על העצות*אברהם
אשמח להמלצה על סקסולוגית דתייה באיזור חיפה והקריותשםאנונימי

מישהי כמו מיכל פרינס, רק מהאיזור של הצפון ופחות נסיעה.


אשתי מאד מאד הזדהתה עם הספר שלה "פשוט לרצות", אבל הרגישה ששיחות טיפול בזום איתה לא הכי יעילות כי "היא חוזרת על הקטעים שבספר, אז למה אני צריכה אותה? אני יודעת מה היא הולכת להגיד..."


היום הצלחתי לשכנע אותה שנחזור לאשת מקצוע.

כבר 5 שנים שאנחנו נשואים בלי יחסים והיא מתוסכלת.. טענה שכל יום שהיא טובלת שנוא עליה כי אין לה סיבה טובה מספיק לטבול וזה מלא עבודה...


ניסיתי להזמין לה אוכל שהיא אוהבת בימים שהיא טובלת, אבל זה לא הופך את היום הזה ליותר נסבל מבחינתה...

אשמח לעצות איך אפשר להקל.


תודה ושבוע טוב! 

צריך לחקור את הענייןאדם פרו+

יש בעיות רפואיות.

ויש עניינים של חוסר הדרכה.

ויש שזה משתלב.


אל תחפשו מי אשם

תחפשו מה צריך לעשות

כדי שכל אחד מהצדדים

יוכל להביע את עצמו

וירגיש אהוב ויחוש את הפתיחות הנדרשת

בשביל העניין.


בדיוקהיום הוא היום
וגם יש נשים שלצערנו עברו תקיפה מינית וזה הורס להם את חיי האישות ודורש טיפול
הם כבר מזמן אחרי מה שכתבתהסטורי
אפשר לגלול בכ.א.
לא יודע מה זה 'כמו'הסטורי
אבל יש בשדה יעקב את יהונתן ויסכה שומר, זוג שעוסקים ביחד ולחוד ביעוץ זוגי ומיני.


שווה לבדוק איתם

שווה לפנות לאפרת צור, אפשר במיילמיקי מאוסאחרונה

היא מכרמיאל אבל אולי גם מקבלת בעוד מקומות. ובעיקר מכירה המון מטפלות

בהצלחה!

אבאמאנגמרו לי השמות

רוצה לצרף שוב קטע שכתבתי כאן בעבר - מכתב הילדים.

 

(כמובן שהמכתב *לא* מתייחס למקרים בהם טובת הילדים ובני הבית כולו היא דווקא פרידה וגירושין,

אלא לכל אותם מאות אלפי ויותר המקרים האחרים...)

 

לענ"ד זו תזכורת חשובה עבור כולנו

ושנזכה ב"ה לתת לילדינו את מה שהם הכי זקוקים לו ❤

 

מכתב הילדים

 

אבא, אמא

הבאתם אותנו לעולם

רציתם בשבילנו את הכי טוב

תמיד תמיד את ההכי טוב.

 

תמיד אתם אומרים את זה

לנו, לאחרים, לכל העולם

ש"אני אעשה הכל עבור הבן שלי!"

"אני אעשה הכל עבור הבת שלי"!

 

קרעתם את עצמכם כדי להביא לנו פרנסה

כדי להביא לנו אוכל הכי טעים

בגדים הכי טובים

משחקים, צעצועים

לא ישנתם לילות בגללנו ועבורנו

חיבקתם, נישקתם, אהבתם

נלחמתם בכל מה שהיה יכול להכאיב לנו או להרע לנו

שברתם עולמות כדי שנהיה במסגרות החינוך הכי טובות

שיהיו לנו את החברים הכי טובים

את החינוך הכי טוב

את הספרים הכי טובים

 

וכל יום שאתם חושבים עלינו

אתם בטוחים שאנחנו הדבר הכי יקר לכם בחיים האלה

ושתעשו בשבילנו הכל, באמת באמת הכל.

 

ואנחנו רק רוצים לבקש מכם,

אבא ואמא יקרים שלנו

שההכל הזה *בשבילנו*

הוא קודם כל קודם כל שתהיו יחד באהבה.

שאתה אבא, תאהב את אמא.

שאת אמא, תאהבי את אבא.

 

שאתה אבא, תכבד את אמא

שאת אמא, תכבדי את אבא.

 

אתם יודעים ש*זו* המתנה הכי יקרת ערך *עבורנו*?

אתם יודעים הורים יקרים שלנו ש*זה* מה שיעשה אותנו הכי שמחים בעולם כולו?

 

יותר מכל צעצוע

יותר מכל מוסד חינוך

יותר מכל חברה טובה

יותר מכל אוכל הכי טעים שיש

יותר מכל טיול מסעדה בילוי

יותר מכל הכסף בעולם

יותר מהכל!!!

אנחנו רוצים אתכם!

רוצים אתכם יחד! אוהבים! תומכים!

 

אתם העוגן שלנו בחיים האלה

אתם הכל בשבילנו

שניכם.

 

אתם מראים לנו את המודל היחידי שאנו מכירים לזוגיות

אתם אחראים בלעדיים לחיי הנישואין שלנו בעתיד

ושל הנכדים שלכם

ושל הנינים והחימשים שלכם.

 

אתם אוהבים אותנו, אנחנו בטוחים

בבקשה תנו לנו את מה שאנו זקוקים לו מכל - אבא ואמא אוהבים. יחד.

 

 

בשורות טובות לכל עם ישראל 🙏

יישר כחאדם פרו+

הורים אמיתיים חושבים על הילדים קודם

ואח"כ המשחקי אגו המטופשים,

(מי שזה עושה לו את זה)

חשוב מאודהסטורי
במיוחד ההדגשה שמה שחשוב לילדים זה  שאבא ואמא יאהבו אחד את השני ויכבדו אחד את השני.


לפעמים זוג, או אחד מבני הזוג משקרים (בעיקר על עצמם...) שהם לא מתגרשים 'בשביל הילדים', כאשר הבית 'שדה קרב', או 'מלחמה קרה' כלומר נתק רגשי. זה לא טובת הילדים בשום צורה.

ולפעמים גם משקרים לכיון הפוךאדם פרו+

וממציאים שעדיף לטובת הילדים להפרד

במקום לחיות בשלום, 

ולהפסיק מריבות ילדותיות

וטיפשיות

לזה נגמרו לי השמות התייחסה בפתיחההסטורי
מדהים הדברים האלה שהיא כותבתאדם פרו+אחרונה

אשה לדוגמה, צריך שהיא תשפיע על כל

נשות ישראל

בעלי מגעיל אותימתלבטתת...

אפס הגיינה בכל מובן- ריח גוף, ריח פה, שיניים זיעה, שיעור, זיפים.

למעלה משנה או יותר לא נישקתי בפה, לא מסוגלת.

תדירות יחסי אישות שואפת לפעם בחודש במקרה הטוב, אין לי חשק ולא נמשכת. לא משנה כמה אני מדברת איתו על זה..אין שום שינוי.

מפריע לו ומציק לו עניין האינטימיות, אני מסבירה לו והוא תמיד מתעצבן ונעלב.

 

מה עושים?

זה נשמע שאתם לא זוג טרי. מה השתנה?אור123456
איך את מסבירה לו?binbin
כדאי להוסיףהיום הוא היום
עוד רקע, אם תוכלי.


איך הזוגיות שלכם בשאר העניינים?


הוא עובד? מתפקד בבית ובכלל?


כי באמת זה נשמע לא ברור ואולי דרך התמונה הרחבה נוכל יותר לייעץ לך

מדברים אומרים לו מה מפריעSeven

ולמה זה ככה כמובן בצורה יפה ומכובדת שלא ייפגע אבל כנות זה מפתח לזוגיות טובה.

ריח גוף-תקני לו בושם ודורדוראנט ותדליקי דוד שהוא חוזר הביתה וישר לאמבטיה (אני שבעלי בדרך חזור מאימון המים כבר חמים ואיך שהוא נמצא בפתח הבית שולחת אותו למקלחת וככה דואגת שיהיה תמיד נקי)

ריח פה- אם זה תמידי צריך לבדוק יש לזה טיפול ואפשר גם לקנות חבילת מסטיקי מנטה

שיעור וזיפים - תגיעו להבנה מה מתאים לכם יש היום מלא אופציות לטיפול

חשוב לו אינטימיות איתך זאת אומרת הוא אוהב ורוצה אותך אז תעזרי לו שגם את תרצי אותו תסבירי לו שהוא יהיה המרוויח העיקרי

ובכלליות אם את אוהבת שהוא לובש בגד מסויים תקני לו את אןהבת ריח טוב תקני בושם ותשימי על הבגדים שאת מקפלת לארון שלו

אני נגיד מאוד אוהבת פיגמות יפות אז קונה לבעלי פיגמות כל פעם שיש סייל וקונה לו גם מסכות וסבון פנים אבל אני טיפה מוגזמת ..קחי את זה לקו שמתאים לכם

הכל היא צריכה לעשותאהבתחינם

לא הבנתי איפה האחריות האישית שלי על עצמו?


מתישהו היא תתיאש וזהו,

כבר לא יהיה ריח

ובגד

ומה הלאה?

האישית שלואהבתחינם
או שמתישהו הוא יתרגל ויאהב תשינויSeven

וממש לא אהבתי תהתחשבנות של הכל היא צריכה לעשות

זה לא משפט שאני מיישמת בחיי זוגיות סוריי..לא מתחשבנת עם בעלי

אם המצב ישתפר שניהם ירוויחו מזה

כן היא יכולה לעשות שינוי שיגרום לו לרכוש הרגלים טובים יותר

לפחאדם פרו+

את לא צריכה בעל

את מסתכלת עליו מלמעלה

תשארי עם עצמך

לך מפריע עניין האינטימיות?סוסה אדומה

אם הוא מתעצבן ונעלב זה שלו.

אם מפריע לו עניין האינטימיות, שיתבגר וילמד להגיב נכון.


אל תיכנסו ללופ הזה של מיעוט יחסים, זה לא בריא.

מציעה ללכת כבר עכשיו לטיפול זוגי ולהעלות את הנושא.


כשאין אהבה (יחסים), אין מה שיכסה על הפשעים.

לא עדיף בלי פשעיםהגיבן מנוטרדהם

או לתקן אותם

בלי לכסות

עדיף..אדם פרו+

יש אתגר בא נגיד

לחיות באותו בית עם אדם נוסף,

 עם הרגלים אחרים,

אפילו שהם לא בגדר "פשעים"

 

ואז האהבה (יחסים) באה ו"מפצה"

תמיד יהיו פשעיםסוסה אדומה

אין מה לעשות נגד זה. אנחנו אנשים, ומתקוף זה אנחנו לא מושלמים. לא אנחנו ולא הסובבים אותנו.

אבל בהחלט עדיף במקביל לשפר, להשתפר ולהתקדם.


הקב"ה נתן הלכה.

מצוות עונה, ותנאים בהם מותר לקיים מצוות עונה.

שניהם מאלצים את בני הזוג להתקרב, ולעשות מה שצריך לעשות כדי להתקרב.


(למשל, זה שאסור לקיים יחסים בזמן מריבה או כעס, מאלץ את בני הזוג "לחזור בתשובה", להתקדם ולהשתפר).


נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.


לא סתם העולם מכנה את יחסי האישות "לעשות אהבה".

זה באמת עושה אהבה.

יש הבדל בין סיבה ותוצאה אצל גברים ונשים,

אבל גם כסיבה וגם כתוצאה, זו יצירת אהבה.

(אצל גברים זו סיבה ואצל נשים זו תוצאה. לכן על הגבר להתחייב, ליזום ולדאוג שיהיו את התנאים לקיום יחסים. זה חלק מהמחוייבות שלו למצוות עונה. להענות לצרכים של אישתו).

ישר כח.אדם פרו+

לאט לאט אני מתחבר לגישה של סוסה אדומה

בכל העניין הזה.

נראה שיש לה את הגישה הכי בריאה שקיימת בתחום

וקראתי את הדעות שלה בפורום כאן ולא רק מאתמול

בע"הסוסה אדומה
תודה...
פשעהגיבן מנוטרדהם

זה שמישו עושה משהו במזיד

לא חושב שלכסות זה מספיק.


כמובן שמסכים עם מה שכתבת

גם אם אני הולכת עם ההגדרה שלךסוסה אדומהאחרונה

אני לא מתווכחת עם החכם מכל אדם.

אפילו על פשעים האהבה מכסה.


וברור שלכסות זה לא מספיק -

הסברתי למעלה לדעתי איך היא לא רק מכסה...

אולי לערב גורם משותף/גורם חיצונינחמד מאוד

שיסבירו לו

כמובן אחרי שאת ניסית להסביר לו בכל הצורות 

ואי קשהמופאסה

זה מוזר למה שהגבר ירצה לעשות (או לא לעשות) כזה דבר. מה הוא מרוויח מזה? לכאורה הוא רק מפסיד..

יש לך מושג אולי?

מה עובר עליו בכללי?משה

איפה הוא נמצא? מה קורה אצלו?

(מי העיר לו על הגיינה בגיל צעיר ואיך??)

 

 

יחס קצת יותר רך לנסות להבין למה זה קרה ומאיפה.

מגע וחתונה. מנהלים לשיקולכם אם מתאים או לא..אנונימי 221

כולם יודעים את עצמתו וטבעיותו של יצר המין.(לאו דווקא התכוונתי לחיי אישות, גם למגע של חיבה כלשהו שאסור עפי ההלכה בטרם נישאים).


נכון להיום, מפאת גילי, אני וודאי מרגיש שמה שהכי חסר לי ומה שאני הכי משותקק אליו זה לגעת באשה בהיתר..(לא מצאתי ניסוח טוב יותר..).

אממה, אני מניח שרווקים אחרים מרגישים את החוסר בשותפה לחיים,  בחברת נפש,  וכו וכו..


ולכן שאלתי היא

איך אפשר לדעת ולבחון אם בשל עצמתו של היצר אני רק *טועה לחשוב ולדמיין* שאני רוצה להתחתן *בעיקר* בשביל מגע.. אבל כמובן שבאמת אני גם מחפש ורוצה עוד דברים כמו הכלה, שותפה, אינטימיות, שפה משותפת, ילדים ועוד דברים של זוגיות מלבד מימוש המגע..


או שאולי, לא נעים לומר, באמת אני מחפש בעיקר את זה ואז זה כבר מצב לא בריא וצריך להזהר מלצאת וק"ו להנשא מתוך מקום כזה.


נ"ב , אולי תפתיעו אותי ולדעתכם גם אם אדם בפירוש אומר שמה שהכי חסר לו זה מגע זאת לא סיבה לחשוד בעצמו שהוא מחפש רק את זה..  וזה "תקין" ומובן לגמרי?


תודה לעונים. 

על פניו נשמע מאוד הגיוני ולא מרתיעפשוט אני..
הנה דרך שחשבתי עליה שאולי תעזור לך לדעת האם ''עברת את הגבול'' בין הרצון הטבעי למגע לבין לשים את המגע במקום הראשון:


אשה יפיפייה, נראית בול כמו נסיכת החלומות מבחינתך. אין לכם ערכים משותפים, הבית שלה ייראה 180 מעלות מאיך שאתה מדמיין את הבית שלך.


תרצה *להתחתן* איתה? להעביר עשרות שנים ביחד איתה? לגדל ביחד ילדים?

קודם כל שאלה יפהסוסה אדומה

אתחיל בזה שה' ברא אתכם כאלה, כי בדרך אחרת כנראה שלא הייתם בוחרים במחוייבות הזאת.

זה טבעי ונורמלי, וזה קיים במידת מה גם אצל נשים.


הדבר השני שחשןב לי להגיד לך,

כתבת "אבל כמובן שבאמת אני גם מחפש ורוצה עוד דברים כמו הכלה, שותפה, אינטימיות, שפה משותפת, ילדים ועוד דברים של זוגיות מלבד מימוש המגע..".


גבר טבעו להשפיע,

אתה תדע שאתה באמת בדרך הנכונה,כשיותר תרצה להשפיע את הדברים שכתבת, והרבה פחות לקבל.


תבדוק מה היחס שלך לאישה ככלל, האם אתה רואה בה "בית שימוש" לצרכים ולתאוות שלך?

האם אתה מכבד את עצם היותה נזר הבריאה? האם אתה יודע מה זו אישה?

ככל שתרגיש שאתה מכבד יותר מתאו, זה בסדר גמור.


זה עניין של עבודה לפעמים.

תאווה זה לגיטימי ואפילו מבורך, אבל בתנאי שהעיקר זה כבוד.

אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו.

אולי אפשר למתן את המימד של היצר כמטרה בלעדיתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך י"א באדר א׳ תשפ"ד 13:49

ולהסביר את התופעה של המשיכה והיצר ולומר שבעצם היצר הזה הוא סוג של "תרכיז" של החיים

שמוודא שהחיים ימשכו, והאדם ישא אשה

וממילא יהיה איתה ביחד, וישתדל ליצור איתה קשר נעים

ולאחר מכן יהיו, ויהיו גם לך בע"ה ילדים.

וכי אתה חושב שלא יהיה אכפת לך מהם?

 

אלא אמממה, יתפתחו לך קיצור כמה מערכות יחסים

אבהות וידידות וחברות

שעכשיו הם כולם כלולות ביצר הזה


 

מה שאני מנסה לומר, שאולי היצר הזה שקורא לך לאשה

הוא בעצם הילדים העתידיים שלך, שרוצים להגיע לעולם

ולזכות בקשר אוהב איתך.

רק הם לא יכולים להגיד לך את זה ולהסביר

"אבא לך לאמא ותוליד אותנו, ויהיה לנו טוב ביחד"

אז הם "אומרים" את זה בצורה של משיכה באופן כללי לעניין האשה.


 

מעין מה שהפרי לדוגמה תפוח, שרוצה להזין אותך, ולמלא אותך בוויטמינים, עכשיו, הוא לא ישב ויתחיל להסביר לך עכשיו,

"בוא תאכל אותי כי יש בי את הוייטמין הזה שיועיל לך בהמשך החיים וכו' בלה בלה"


 

אז הוא מבטא את זה,את כל ההסבר שהוא לא יכול עכשיו להסביר לך,

בצורה של משיכה, בצבעים נעימים, ובריח מתוק


 

שימשוך אותך העיקר למטרה הטובה

אף אחד לא מתחתן בשביל מגעמופאסה

אף אדם בריא לא שוכב עם אשה כדי לגמור.

יכולים להיות כל מיני סיבות כמו רצון לשליטה, לתשומת לב וכדו' אבל לרוב, אנשים רוצים להיות נאהבים ואוהבים והקרבה הגופנית היא הביטוי הכי חזק של זה.

התאווה היא נורמלית ובריאה מעידה על צורך רגשי שלך לחיות בזוגיות.   

אהבתי את הגישה.סוסה אדומה
לא בטוח בנוגע למשפט השני שלךבוריס

עבדתי פעם עם בחור שהיה שוכב עם ידידות שלו. הוא אמר שכמו שהוא יוצא עם חברים לבאולינג הוא שוכב עם ידידות מבחינתם זה  פעילות כיפית נטו.

הבחור הזה בכלל לא מיוחדפשוט אני..

למעשה,

למעט אנשים שמאמינים בציווי דתי שדורש מהם להיות ביחסים רק לאחר חתונה, כמעט כל האנשים קיימו/יקיימו/רוצים לקיים גם יחסי מין ללא מחויבות וללא אהבה.

למה? כמו שכתבת - זה כיף, אז למה לא?

וכמובן גם כשזה בלי אהבה יש יתרונות מלבד הכיף כמו תחושה שאתה מוערך וכו' (לא שאני חלילה מעודד התנהגות כזאת, רק אומר שזה לא נכון להגיד שהרוב רוצים יחסים רק מתוך אהבה).

 

אולי פעם חשבו שזה מאפיין גברים בלבד, היום מספיק להיכנס לדקה אחת למקומות מסוימים במציאות או במרשתת (מקומות שמגיעים אליהם לצורך הזה) בשביל להבין שזה לא כך.

למען האמתסוסה אדומה

כל מי שמקיים יחסים מהסוג הזה, עושה את זה בגלל האשליה שזה (מה שכתבת) הוא ירוויח.

אבל למעשה, כל אדם עם התנסות מהסוג הזה ומעט כנות ומודעות אישית, יודע מה הוא מרגיש רגע אחרי - ריקנות מטורפת על גבול הדיכאון, וכל מה שהוא חשב שישיג - הוא מרוויח ההפך.


זה נכון כמובן לנשים, אבל גם לגברים.

נשים מרגישות את זה יותר בגלל המבנה האישיותי, אבל גברים גם כן. בפרט כאלה שמחוברים לעצמם.


בכל אופן אנשים חוזרים לעשות את זה בגלל מנגנון ההתמכרות.

בגלל צורך פיזי והורמונלי (שהוא כמובן נחוץ),

אבל בכל אופן מדובר על מצב לא בריא.


במצב בריא אדם עושה אהבה כמו בן אדם. ולא סטוץ כמו בהמה.

זה פשוט לא מספק אותו באמת.

אני שמח שאהבתמופאסהאחרונה

אני מסכים מאוד אבל אני חולק על המילה "מעט"(מודעות עצמית).

בחברה כזאת שהבחורה בתולה בגיל 18 חיה בהרגשה שהיא פגומה ושואלת מה לא בסדר אתה זה לא פשוט כ"כ.

מכיון שזה מושרש עמוק מאוד, חינוכית, חברתית, צריך "הרבה מאוד" מודעות עצמית כדי להרגיש את הריקנות הזאת.

ד"א אני הכרתי כמה אאוטסיידרים בודדים כאלה שהם הצליחו לבנות חיים מדהימים. 

ברורמופאסה

אני בעצמי בא מחברה כזאת שיחסי מין הם דבר מאוד פתוח וזמין.

אני התכוונתי "בעומק". כמו שכופרים הם מחפשי אלוהות, אלה שהולכים למשחקי כדורגל הם מחפשי חוויה רוחנית. אלה ששוכבים עם כל אחת הם מחפשי אהבה (או נחמה, חום וכדומה). אז למה לא מחפשים זוגיות אמיתית? כי זה מחייב, כי צריך להשקיע ועוד..

זאת מסקנה שלי מההתבוננות שלי על עצמי על מכריי אבל בהחלט אפשר להתווכח על זה. 

ברית קודשנער המדבר

נשוי טרי

וחסדי ה' כיף וטוב ביחד

אישתי רוצה הרבה מגע וחיבוק וכו'

כל לילה והרבה במהלך היום. ואני קרוע בין לזרום איתה בד"כ זורם. אבל מרגיש שכמעט תמיד נכשל בזרע לבטלה.

בכל אופן חיבור מלא קורה פעמיים בשבוע לערך וכל השאר אני נחמץ. ולא נעים לעצור אותה כל הזמן. ועוד בשם ההלכה

נתקלתם בזה?? מה עושים? 

בואי נדון לכף זכותמופאסה

את אחינו הגברים

העניין של שמירת הברית הוא מאוד שורשי ומרוכב וקיבל יחסי ציבור מאוד קשוח ושלילי אצל דתיים מגיל מוקדם בגלל חומרתו.

אני חושב שזאת מצווה מדהימה וחיובית שאסור לוותר עליה בשום אופן, מושך קדושה ודבקות על היהודי .

כשיש מורכבות כמו המקרה הנ"ל וזה יכול לגרום לטראומה ולחסכים שיכולים לסבך קשר זוגי, צריך להתייעץ ולברר.

אני מאמין שגבר צריך וגם יכול להזדקף ולהיות מסוגל לשלוט בעצמו ולרוויח גם דבקות בינו לבין ה' וגם בינו לבין רעייתו.

ותודה על המחמאה

שפעת ומחשבות בעקבות..דפנוש

היי לכולם.

חליתי בשבוע האחרון בשפעת (לצערי כמו רוב עם ישראל בעת האחרונה)

בשיא, עם חום וכל התופעות הנלוות שכבתי במיטה,

ובעלי, שיש לו לוז קבוע עם החבר שלו, החליט ללכת אליו בכל זאת..

אני אפילו לא יודעת אם אני כועסת או לא..

מצד אחד שכבתי במיטה ולא היה לו יותר מדי מה לעשות מעבר לכך...(הכין לי תה ויצא) מצד שני אני אומרת לעצמי -רבאק הוא לא אמור להישאר איתי ולדאוג לי?? אם זה הייתי אני סביר להניח שהייתי מבטלת תוכניות ונשארת להיות איתו.

בסוף החום עלה מאוד והתקשרתי אליו הוא הגיע.

חשוב לציין שטיפל בי לאורך כל השבוע.

לא עשיתי מזה כזה עניין, אבל אני תוהה ביני לבין עצמי- מה דעתכם? האם במצב כזה בעל/אישה צריכים להיות צמודים בבית ולבטל תכניות או שזה בסדר גם לשחרר?


נשמע לי שאת מגזימה ממש 🙂אור123456

חשבתי שהשאיר אותך עם 3 קטנים ערים ואז אולי הייתי אומרת שלא מתאים...

אבל מה את רוצה ממנו? גם אם עלה החום..מה הוא יכול לעשות? אני לא הייתי מתקשרת..שיהנה בכיף

הצורך בפינוק מובן, אך זה פינוק יתר לבטלאחת מכאן
עיסוקים אחרים (של כמה שעות בודדות…) ולהיות צמוד אליך, בגלל שפעת.


לא היית חלילה במצב סיעודי שצריך לעזור לך בצרכים הכי בסיסיים.  

במצב כזה לא נראה לי שהייתי מצפה בכלל שיבטל תוכניותקופצת רגע

בשביל 'לטפל' בי, מה הוא אמור לעשות?

את כותבת בעצמך שלא באמת היה משהו שהיה יכול לעשות בפועל.


אם יש ילדים קטנים שצריכים טיפול, זה מצב שונה, ואז אם הייתי מרגישה כל כך גרוע הייתי מצפה שכן יבטל תוכניות. 

נשמע אחלה בעלSeven

תעריכי ותכתבי לו ברכה ןבכנות אין שום בעיה שיצא לחבר להתאוורר ועוד הכין לך תה לפני

העיקר שהוא זמין אבל גם אם עלה החום יכלת לקחת כדור ולהשאר במיטה

יכול להיות שפשוט רצית חברה שזה ברור אבל אחרי ששבוע שלם הוא מטפל בך הייתי משחררת בלב שלם

זה כן יכול להעליבשוקולד פרה.

ויש מצב שגם אני הייתי נעלבת,

אבל להסתכל על המכלול-

הוא כן מפרגן? דואג? אכפתי?

אם בד"כ הוא כזה- לא הייתי עושה עניין. 

האמת כן הייתי מצפה שיוותרלורייל

את אשתו ואת קודמת לכל, אולי לא צריכה אותו צמוד 24/7 אבל העובדה שהוא לצידך,זה הכי חשוב.

זה דבר שאח"כ מרים לזוגיות גם תקופה ארוכה אחרי, אז אין לך מה להרגיש לא נעים או להקטין מהרגשות שלך, לדעתי את צודקת וכדאי שתדברו על זה

מה היית מצפה להבא. 

אם טיפל בך כך השבוע זה יפה מאוד...בת 30

קחי בחשבון שגם לו מצב כזה יכול להיות מעמיס וגם הוא צריך להתאוורר...

האמת, הייתי מוותרת לגמרי על כל תחושת תסכול או כעס. חבל. מיותר.

סליחה... בעלך טיפל בך שבוע שלם צמוד, בגלל.. שפעת?!nick

כאילו, לא הלך לעבודה? 

לא עשה שום דבר אחר? 

נשאר בבית?

 

בחיים לא שמעתי על דבר כזה.

לא הבנתי כךריבוזום

מן הסתם הלך לעבודה ולתפילות וכו'... רק בערבים ובבוקר לפני שיצא כנראה הכין לה תה, אוכל, הביא אקמול, ארח לחברה.

@דפנוש , האם הבנתי נכון?

וזה בעצמו המון המון ומוערך מאוד.

וכמו רוב המגיבים, לא הייתי חושבת שהוא צריך לוותר על יציאה עם חבר בגלל שאשתו עם שפעת... למרות שזה לגמרי מבאס להיות חולים.

(כמובן, בהנחה שהיא שוכבת ונחה ואין ילדים שצריך לטפל בהם שאז כמובן הוא צריך להיות אתם)

ברור שהלך לעבודה!!דפנוש

מה נראה לכם?? כולה דיברתי על יציאה לחברים..

אה, לא הבנתי נכון. מחילהnickאחרונה
וואי ממש לא בעלי נשאר איתי...אביול
אם אני נשארת לבד זה וואו מבחינתי.... 
בואי אספר לך מה היה אצלנו:מתואמת

בעלי חלה, נשאר בבית כשהוא גמור במשך ארבעה ימים. ואני כמובן טיפלתי בו - לא הייתי צמודה אליו כל הזמן, אבל כיוון שאני בבית תמיד יכולתי להיות קשובה לצרכיו.

עברו יומיים מאז שהחלים - ואז אני חליתי... לא הייתי גמורה כמוהו, אבל כן כאובה ומסוחררת.

ונחשי מה?

הוא המשיך ללכת למילואים ולעבודה, בעוד אני נשארתי בבית עם העבודה שלי (בקושי), ועם התפקוד של הבית ושל הילדים (כמה שיכולתי)...

כי מה לעשות - אלו החיים! כל עוד לא מדובר בילד קטן או בחולה מסוכן - אי אפשר ואין צורך להישאר צמודים אליו כל הזמן...

ומניסיון של טיפול בילדים חולים (בעיקר) - זה מתיש מאוד מאוד, וכל התאווררות אפשרית נצרכת ביותר.

אז בעלך היה לידך רוב הזמן, טיפל בך, השקיע בל, סעד אותך... פעם אחת מכל השבוע הזה הוא יצא לבילוי קצר עם חבר - וזהו!

באמת שאין מה להתלונן עליו...


כתבתי בצורה קצת צינית ולא מכילה, סליחה...

בסופו של דבר גם אני מבינה את הצורך הרגשי (והנשי) הזה שיראו אותי, שיהיו איתי בכל הקשיים שלי, שיטפלו בי ויפנקו אותי... החיים כאמא לימדו אותי שזה לא יכול לקרות הרבה, ולהעריך כל הזדמנות שזה כן קורה.

מקווה שתצליחי להעריך את בעלך, ולחוש בכל זאת את תחושת הפינוק ממנו ❤️

ובעיקר - שתרגישי טוב!

וואי, אם יש משהו שאני לא אוהבתכתבתנו

זה לטפל בחולים.

בילדים, ולא כל שכן בבעל 🙈.

אני עושה את זה כמובן, אבל לא יוצאת מגדרי. כמובן על הילדים שתלויים בי אני חייבת לקחת אחריות, אבל גדולים ועצמאיים יותר, בטח בעלי, אשאל מה אני יכולה לעזור או אם צריכים משהו, אבל לא אשנה תוכניות שלי ליציאה מהבית אם יש. אדאג שיקבלו תה אם רוצים, שיהיו לידם מים וכדורים, שתהיה מנה מוכנה אם ירצו לאכול. אבל אם הם לא במצב ממש מדאיג כנראה לא אמנע מללכת למשהו שיש לי.

גם לא מרגישה צורך "שיטפלו" בי. לא טוב לי? אקום לקחת תרופה, אדאג להכין לי כוס תה, אשכב יותר אבל לא ברמה שלא אכין ארוחת ערב וכו'. אולי כי אני ככה, אני לא אוהבת להצטרך לעשות את זה למען אחרים. טוב שאני לא אחות...

מה את מרגישה לגבי זה?תהילה 3>

התאכזבת שהלכת? התבאסת? הרגשת שאת צריכה אותו?

אם כן אפשר ורצוי לדבר ולשתף❤️


 

מה שנכון או לא נכון לגביכם בעניין הזה קשור לתחושה שלך. אם מבחינתך זה בסדר- מעולה, אם את מרגישה שלא, דברי על זה. 

רפואה שלמה

את מתלבטת אם לכעוס? ;)סוסה אדומה

קודם כל התשובה נמצאת אצלך, אל תבקשי אישורים מהסביבה כדי לדעת מה ראוי שתכעסי עליו ומה לא.


אבל לפני כן, חשוב שבאופן כללי חשוב לזכור שאתם שני אנשים שונים עם סטנדרטים שונים.

יש ערכים שבהם את כנראה טובה ממנו, ויש ערכים שבהם הוא טוב ממך.


זה שאת היית נשארת, זה יפה אבל זה שלך.

בכל אופן, מותר לך לשתף אותו שזה היה נעים לך יותר אם הוא היה נשאר. אבל אין מה לכעוס בעיני.

בפרט כשאת מספרת שהוא טיפל בך כל השבוע. ושכשקראת לו, הוא הגיע....

לא יודע אם זה המקום אבל ננסהבוריס

חמותי קנתה לבן שלי שני מכוניות על שלט ורצינו לעשות מירוץ בינהם אבל גילינו ששני השלטים מפעילים את שני המכוניות.

מישהו יודע אם יש איך לסדר את זה?

תעשה לו התרת נדרים מסובארו לטויוטה..העני ממעש
לדעתי לא ניתן. יש בשלט-רחוק כפתור לשינוי ערוצים?פ.א.

כנראה מדובר במשחקים של אותו יצרן?

סביר והגיוני שכל המכוניות וכל השלט-רחוק של אותו יצרן עובדים בתדר רדיו אחיד.  


לא מדובר משהו משוכלל שמאפשר לשנות בשלט-רחוק ובהתאמה במקלט הרדיו בתוך המכונית את ערוץ השידור.

כדי להפריד בין שתי הערכות מכונית - שלט.


(אם אתה מכיר מכשירי ווקי-טוקי, שם יש כפתור שינוי ערוצים, שתפקידו להחליף ערוצי רדיו בין מכשירים. בשלט פשוט למכוניות אין את זה). 

בוריס אני חושב שחמותך רומזת לך עם המכוניות על שלטאדם פרו+אחרונה

שלא ייתכן שאותה אשה תשלוט בשני גברים בו זמנית

והנמשל הוא:

סתם אין נמשל, הכל טוב


נשמע לי שאין אפשרות אם הם מאזינים לאותו תדר בדיוק

אז מי שתכנת אותם לא תיכנן שמישהו יעשה מרוץ


מה שכן אתם יכולים לערוך את המירוץ

כשיש בין המכוניות קיר בלוקים שקוף ואטום לתדרי רדיו


וככה אני מקווה שכל מכונית תאזין לשלט שלה בלבד.


והנמשל: שצריך לקחת טווח בטחון במגורים

ולא לגור במרחק נעלי הבית מהחמות / האמא / החם / האבא (;

איך גברים צריכים להבין נשים (3 סרטונים קצרצרים)בינייש פתוח
אחיאריק מהדרום
בפורום הזה יותר יתאים סרטון "איך מודיעים לילדים שאבא ואמא מפרקים את החבילה" זה סרטון ללנ"ו.
אל תדאגבינייש פתוח
שיתפתי גם בלנו
כולל אשה ללא צניעות הלכתיתאדם פרו+אחרונה
אסור בראיה
רעיונות למקוםתלמים
מחפשים מקום מגורים תורני חרדלי עם אפשרות לשטחים בחקלאות (לעסוק בחקלאות), מכירים אולי דבר כזה?
שבי דרום, בני נצרים, נווהדוד100אחרונה