פורום נשואים טריים (עמוד 304)

אוהבת לצלול אז אפשר גלשן או ציוד צלילה, אבל אם לא ממש השקיע אפשר גלגל ים או מצופים

הן מכירות אותה ויותר ידעו מה היא תשמח לקבל

אל תענה לו.

זה שצריך טיפול אתה צודק אבל הבן אם לא מסוגל

גם לך בטוח יש דברים שקשה עד בלתי אפשרי בשבילך...תכבד אותו אחי..

אני סובל מאותה בעיה, ועדיין לא אזרתי אומץ לפנות למטפל, יש לך משהו להמליץ עליו??

אומרים לעצמנו, איך לא עשינו את זה קודם.

בירור אצל אורולוג+סקסולוג, יכול לתת לך נקודות אור וכמה עצות שממש יעזרו לך להשתפר.

יכול להיות שלא יהיה פתרון קל, אבל יש מקרים שכדור מסויים, משחה מסויימת או תרגול מסויים ממש עוזרים, ולפעמים תחושת ההצלחה, משפרת את יכולת השליטה כך שאפשר גם להשתחרר מה"עזרות" האלה לאחר מכן.

לפעמים הבושה היא הגורם הכי בעייתי בהתנהלות שלנו. וחבל.

שיהיה בהצלחה ומקווה בשבילך ובשביל אשתך שהבירור יהיה מהיר ויעיל. וגם אם יקח קצת זמן - זה בסופו של דבר שווה את זה ויועיל מאוד לזוגיות שלכם.

ולא חייב ללכת עם אשתך. לך לבד ורק אם יהיה צורך אמיתי ותרגישו שאתם מסוגלים לכך - שהיא תצטרף. לפעמים באמת אין צורך.

ספק תמיד יהיה

אבל ברצון לעבודה קשה ומאומצת מצד שניכם אתם פשוט תפרחו

מזל טוב 

החלטת שזה מה שנכון לך ואת לוקחת אחריות על הבחירות שלך

נכון שזה מפחיד, זו בהחלט קפיצת מדרגה

וזה דורש הרבה אמונה

נראה כרגע שאינכם במקום יציב מספיק כדי להיכנס לקשר נישואין (גם אם אתם בעליה).

רצוי להתאזר בסבלנות כרגע ושכל אחד יבנה את עצמו מהמקום שלו והיכן שהוא מעוניין להתמקם בחיים.

רק לאחר תקופה משמעותית שקבעת שורשים במקומך, ניתן להיכנס לקשר נישואין בבטחה וללא טלטלות מיותרות.

בהצלחה רבה!

זה נקודת החוזק של הזוגיות .

כי אם אתה מעריך אדם זה בגלל הערכים שלו. 

שאתה מסכים איתם

"בין כך ובין כך קרויים בנים".

גם למטרת חיזוק הקשר זה דבר נעלה. אדרבה! זה מראה על רצינות ואחריות לקשר (במקום רק להתרחק כשממילא רחוקים).

החיזור האמיתי לא נמצא רק כשיש לבבות בעינים אלא שגם כשקשה - אוהבים!

כדברי רבותינו בעל ספר החינוך, הרמח"ל במסילת ישרים ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

בהצלחה רבה!

הוא שאל אם קורה שמחמיאים מתוך ידיעה שזה נצרך וחשוב אפילו אם לא מרגישים באותו רגע צורך מיוחד להחמיא

לי זה נשמע קלאסי ל "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"

יש אנשים שזה פחות בא להם טבעי - להחמיא או לאמר מילות חיבה - וצריכים להזכיר את זה לעצמם במודע, לאט לאט עם הזמן זה כבר יותר בא להם טבעי

יש מיטה וחצי כזו לי ולו יש מיטה, ותמיד זה מופרד, אבל כמותרים הוא בא  אלי וכשאסורים מתפנקת לבד...

לא רואה סיבה להסתיר מהילדים. אם מספיק גדולים להבין מה זה אומר הם מספיק גדולים כדי לדעת שההורים מקיימים יחסי אישות.

אם שומרון היא אופציה 'באזור ירושלים', נראה לי שכדאי לבדוק גם את הכיוון הזה.

תודה. נשמע נחמד, אבל נשמח לשמוע מקהלא קדישא די באתר עוד כמה רעיונות...

רמה מאוד גבוהה, ופרטיות מושלמת. ג'קוזי ענק בפנים וברכה מקורה וגדולה. אפילו הגינה בנויה בצורה שכמעט אי אפשר לראות מבחוץ.

א) אף אחד לא כתב טלפון/פרט מזהה כלשהוא על שום רעיון... בתגובה האחרונה נכתב "יש בפקיעין". נו... אין לזה שם אפילו?

ב) מי שהגיב בפרטי, תודה על ההשקעה, אבל כניק חדש, אין אפשרות להיכנס...

ג) סליחה על החפירה, אבל אם אפשר עוד כמה רעיונות... אולי זה יעזור לעוד כמה, ולא רק לנו...

<נ.ב. אם אנחנו שואלים כאן, כנראה שאין לנו כ"כ אפשרות להעזר ב-GOOGLE ודומיו.>

בכל מקרה תודה לכולם על המאמץ...

סעיף ב

ותודה לכולם

גם אם זה אותה שכונה.

אני מבין מבין השורות שגרתם הרבה שנים בשכורה הקיימת.

אני (אישית) עזבתי דירה שכורה שגרתי בה 9 שנים. הפירוק של כל מה שבניתי בכמעט עשור שגרתי שם היה עניין רגשי לא פשוט בכלל.

כל דבר שם היה עם משמעות - לעבודה, לבית, לזוגיות, למשפחה, לסתם חלומות שהגשמתי ב"בית שלי" ועכשיו צריך לפרק.

לפרק את כל מה שבנינו התחברנו,

בכלל אני בנאדם שקשה לי שינויים... 

נכון שלכל דבר אפשר להתרגל,

השאלה מה עדיף על פני מה לוותר על המושלמות לטובת לגור בדירה משלנו דירה מצוינת למעט החסרונות שפרטתי כגון השכנים  ?

ואיך אתה מסכם היום אחרי שעברתה את זה התרגלת מהר או שעדין צצים רגשות של הפירוק /המעבר?

בעיקר כשפרקתי דברים.

אחר כך פשוט הייתי עסוק בלבנות מהר את ה"משרד" שלי ולחזור לתפקד.  

זה נרגע אחרי כמה זמן.

תקפידי לאוורר את השיער בבית

ולא לכסות אותו כשהוא רטוב.

כ"כ אולי \זה הגומיה בה את אוספת את השיער מתחת לכיסוי?

עד החתונה אף פעם לא שמתי גומיה.

היום אני אוספת את השיער עם סיכות לקוקס מתחת לכיסוי, נראה לי זה גם היטיב עם מצבו.

בחודשים הצמודים ללידת בננו.

מציינת שאני טבעונית ומשתדלת לא לאכול יותר מדי פחמימות - אחרי הלידה אכלתי מלא פחמימות ופחות פירות וירקות ורק כמה חודשים אחרי זה, חזרתי לתזונה של לפני הלידה - והנשירה הפסיקה.

ותרמתי את השיער הארוך שלי... כל פעם דחיתי את זה עד שאמרתי זהו!.

פשוט רציתי להדגיש את החשיבות של התזונה בנוגע לשיער, ולכל הגוף בכלל- במיוחד בהריון ולידה.

גם את הילדים מגדלת כטיבעונים?

חוץ מהפעמים שאבא שלו מגניב לו קצת עוף... אבל זה קרה אולי 5-6 פעמים בכמויות פירוריות...

זה די קל לי, גדלתי כצמחונית -דור שלישי ועם השנים הורדתי חלב וכו' עד שהפכתי לטבעונית בהריון.

רוב המשפחה שלי גם מתקרבת לטבעונות, כולל אחי, אב ל-3 שהם גם נהיו כך, תוך לימודי בריאות טבעית,

כך שיש לי תמיכה ויש לי ממי ללמוד...

קשה לי רק עם מוצרי חלב שאני מתגעגעת אליהם...

לגבי הילדים חשבתי פעם שאלך לתזונאית שתעזור בשביל תזונה מאוזנת 

אבל אין לי תמיכה מבעלי בזה ודווקא הוא משפיע עלי...

אם היית אומרת האף קצת ארוך היית אומרת אולי תתרגלי

אבל אם כל המראה לא נראה ואין משיכה אפילו קצת זה לא נראה לי מתהפך בגלל לב טוב

אני לא כך כך הבנתי. את מדברת על הבחור הזה שכבר את אוהבת את המראה שלו כי התרגלת אליו? או על מישהוא חדש?

וכן, החיצוניות חשובה לי  

וזה במבט ראשוני

את מההתחלה פחות או יותר יודעת אם זה שייך או לא מבחינה חיצונית בלי קשר לעד כמה הוא יפה בעינייך.

היופי הוא סובייקטיבי והוא משתנה עם ההיכרות 

והאמת שהיום ממש לא משנה לי איך בעלי נראה, הוא יפה בעיניי גם בלי זיפים וגם שהשמין קצת. והאמת שמההתחלה פחות העסיק אותי המראה החיצוני שלו ואני שמחה שלא נתתי לכמה תמונות לא מחמיאות לעצור אותי מלהכיר אותו.

(למרות שפעם הייתי נותנת המון חשיבות למראה החיצוני)

הרי ברור שה"יפה" זה ממש הבל.  אל מה. בני אדם, וגם הדמיון משפיע.

אז אם מתוך ההיכרות, הוא גם נראה "יפה", כלומר, האישיות מקרינה על הפנים - ולכן זה נראה טוב ומשמח, אז יופי..

לגבי מה יהיה בהמשך - לכאורה את צריכה לראות מה קורה אצלך בתהליך כעת. וגם להכיר את עצמך. עד כמה באמת כל דבר תופס אצלך.

[ואני דיברתי על מה שתואר לגבי הבחור שהכרת כבר. לא לגבי שאלה, אם להמשיך עם מישהו שמראהו אינו מוצא חן בעינייך, שמא הפנימיות תגבר על כך. אם כי, כבר יש לך נסיון שזה יכול לקרות; אז את יכולה לנסות להכיר עוד קצת, ולראות. אכן יש דבר כזה, שמתוך היכרות, גם המראה מוצא חן]

הוא נהיה יותר יפה. 

חייב שלא תהיה דחייה מהמראה!!

אבל אני מכירה נשים שהתחתנו עם בעל שהיה בעינהם פחות יפה (שוב, לא ברמה של הגעיל אותם),

או שמשהו מסויים הפריע להם

ואחרי שהם הכירו את הבן אדם והתחברו אליו ולמידות הטובות שלו

הם החליטו להתחתן.

בסוף היופי החיצוני מושפע מההכרות עם האדם, כמו שבאמת כתבת שעכשיו את יותר אוהבת את המראה.

בהצלחה

אם יש ממש דחייה שום דבר לא יעזור. אם הייתה רתיעה, אפשר להתרגל ואפילו לאהוב.