היה חשוב לי להכניס את זה כפקטור בדיון. בעיקר כנגד האווירה והטענות שהעלו פה כמה כאילו אין שום מחויבות בתחום מצד האישה. אם יש מחויבות עושים מאמץ למצוא רצון וחשק אם אין שום מחויבות לא עושים שום מאמץ.
באיזו אצבע עונדים ובאיזה יד?
תפוח יונתןאחרונהכל יום לומדים משהו חדש 
כותבת בקיצור אבל חשוב לי..
מבינה מאד את התחושה הצורבת הזו שאולי עשיתי טעות. מניחה שאם נעשה סקר נגלה שאחוזים גבוהים מאד מאד מהנשואים פגשו אותה. כל אחד והסיבות שהוא מרגיש ואיך שהוא מסביר לעצמו למה "נפל בפח". אבל זה משהו מובנה בתהליך הנישואין וההפנמה שלהם ולא קשור לנסיבות אלו ואחרות.
(כל מה שכתבת כסיבה למה זה טעות לא "מפחיד" אותי. חלק מזה מוכר לי אישית. ומאחלת לך חיי נישואין מאושרים לפחות כמו שלי.. ב"ה)
המפתח ממש ממש בידיים שלך. את יכולה לחשוב "החוצה", על מה שלא נכון בנישואין האלה ותשכנעי את עצמך ותיצרי מציאות כזו.
ואת יכולה לחשוב "פנימה", איך מהמקום שאת נמצאת בו מתקדמים ומחזקים את הנישואין שלך. ואת תגלי ברכה גדולה. הרבה מעבר למה שאת חושבת.
הלוואי שתזכרי את הדברים האלה ובעוד כמה שנים תגידי לעצמך: מזל שהקשבתי לה, כמה היא צדקה.. איך הייתי עלולה להרוס לעצמי את החיים וכמה אושר שבחרתי נכון!!!!
שתזכי, בע"ה!!
את מתארת מציאות קשה וכאובה. שומעים את הכאב שלך על המקום שבו את נמצאת.
אל תשלי את עצמך שיש "מציאות" שמכתיבה את המצב שלך.
את תשלי את עצמך שהבעיה היא ב"חוסר ריגושים", שבגללם את מרגישה ככה.
או שזה בגלל ש"התחתנת מדי מוקדם" או ש"הוא הראשון".
זו אשליה שנועדה להסיר ממך אחריות.
וזה הדבר המרכזי שלא ראיתי שאת עושה - לוקחת אחריות.
האחריות לזוגיות שלכם היא 100% בידיים שלך. 100% בידיים שלו גם, אבל זה לא רלוונטי כרגע.
יש לך אחריות מלאה למה שקורה בזוגיות. הבעיה היא לא בחוסר הריגושים- הבעיה היא שאת לא דואגת
לכך שיהיו ריגושים. או שאת כן דואגת לרגש את עצמך, אבל אני אגיע לזה.
את תקועה במצב שבו את חייבת לקחת אחריות- לקחת אחריות ולבנות את הבית שבנית, או לקחת אחריות
ולפרק אותו. המצב שבו את בוחרת למעשה להיות לא נשואה לבעלך מבחינה רגשית אבל נשואה לו טכנית הוא
נוראי- לך, לבעלך ולזוגיות שלכם.
את יכולה לבחור- וצריכה לבחור איך את ממשיכה מכאן. ויפה שעה אחת קודם.
ועכשיו לבעיה המרכזית שלך- את לא "אוהבת" את בעלך.
הבעיה שלך היא שאת מזלזלת בו. לאורך כל הפוסט כתבת מילה טובה אחת עליו, וגם זה בהקשר שלך.
את מזלזלת בו, את מזלזלת בהשקעה שלו, את מרגישה שזה מובן מאליו שהוא יתן לך הכל.
וזה נורא. זה נורא שאישה מזלזלת בבעלה, וזה בטח לא גורם לאהבה שלך אליו לצמוח.
לא מתחתנים כי "לא מספיק חזקים לנתק את הקשר". משהו בך לא רצה להתנתק, משהו בך בחר בו,
ואת לא רצית להפסיד אותו. זה הסיפור של איך התחתנת איתו. לא "חתונת רחמים".
איך את יכולה להגיד על בעלך "אני הדבר היחיד שטוב בחיים שלו"- איזה זלזול עמוק את מביעה כאן.
אין לו אישיות, תכונות, מידות טובות, פרנסה שהוא מפרנס אותך? לפחות המוכנות לוותר בשבילך,
היא עוד דבר טוב שיש לו בחיים.
רק לו קשה המצב הכלכלי? מה איתך? את מסודרת? המצב הכלכלי שלך טוב?
אתם ביחד בסירה אחת. או שתפרקי את החבילה, או שתכנסי פנימה. אין אמצע.
ועכשיו, במחילה, אני אהיה חריף.
את לא דבר טוב לו כרגע. את, כאדם נמצאת בשפל המדרגה של המוסריות כרגע.
כמי שהולכת לחדר כושר את יודעת, שכדי להגיע לתוצאה צריך להתאמץ ולהזיע בשבילה.
כמה זעה השקעת בלבנות זוגיות? הלכת לייעוץ זוגי? נלחמת על זה?
איך את מעיזה ללכת מאחורי הגב של בעלך ולבגוד בו רגשית ולהרגיש שלמה עם זה ועוד להאשים אותו?
את מצאת לעצמך ריגושים אחרים במקום להתרגש עם בעלך, את מפנטזת על קשר עם גברים אחרים.
תשמרי את הריגושים שלך לבית פנימה, אם את מעוניינת בבית הזה. אם לא, תפרקי ולכי לגלות את העולם
המכוער והאכזרי שאת חושבת שבא לך לפגוש.
את צריכה להיות מזועזעת מעצמך- ולקבל החלטה.
אם את רוצה לשמור על הבית- אין לך מה לחפש בחדר כושר מעורב.
אם את רוצה לשמור על הבית- את חייבת ללכת לייעוץ זוגי עכשיו, הייתי מתחיל בטיפול עצמי ואח"כ במידת הצורך להגיע לטיפול זוגי.
למען הסר ספק-
אין שום בעיה ללמד ולהנות בתוך חיי הזוגיות.
כל מחשבה כזו היא מחשבה חסרת שחר.
רבים הרבה? במשבר? זקוקים לייעוץ?
אני סטודנט לקראת סוף השנה השלישית והאחרונה ללימודי יעוץ זוגי באגודת י.נ.ר. ואני מחפש זוג שאוכל לעזור לו כחלק מהסטאז' של. הייעוץ הוא בחינם ובליווי של מומחה בתחום.
אז אם אתם מכיירם זוג כזה ותוכלו להפנות אלי, או אם אתם בעצמכם רוצים עזרה - אשמח שתפנו אלי.
0506951980
עדיפות לאיזור בית שמש והסביבה.
אנונימי054לכותבת, לא להתייאש ולא להקצין. זו תמונה ממש אופיינית למצבכם. הזמן גם יעשה את שלו. וטוב שלבעל יש רב - לפחות יש איזו הנחיה.
תנסו לשבת ביחד על דברים בעייתיים, לא בעימות. להעלות את הצד ה"תורני", וגם את הצד של הצורך להסתדר עם כל מיני דברים (משפחה וכו'), ולהגיע ביחד להבנות.
למשל, הוא לא רוצה שהילד יראה טלויזיה. צודק. את צריכה את העזרה, גם צודקת. תגיעו להסכמה ביחד על כך ששני הצדדים הללו נכונים - ואז קל יותר לטכס עצה איך לעמוד בהם. למשל, לבקש מהאמא שלא תראה לו טלויזיה. די פשוט. הרי גם היא רוצה לראות את הנכד.
הוא לא רוצה לבוא למסיבה מעורבת - הרי לא מנע אותך. לדעתך הוא יכול להקל, הוא לא רוצה, אל תכפי עליו. את תבואי, והוא לא. לא קרה שום אסון.
הכי חשוב, להשתדל לבנות בטוב ביניכם. כך גם יותר קל לפתור בעיות.
בהצלחה.
שווה ליצור איתם קשר
למרות הכעס והכאב, את כותבת עליו שהוא גבר שאת אוהבת, ואת בוחנת את עצמך ולא עושה לעצמך הנחות. זו מעלה מאוד גדולה, שאת רואה בריב גם את הזווית שלו ולא מתנתקת רגשית.
אל תשפטי את עצמך לחומרה. באמת יש קושי ביניכם, ותיארת מציאות לא פשוטה כלל.
העצה שלי: תחזירי אותו מהר. לא לתת ל- "פיצוץ" לצאת מכלל שליטה. תחזירי אותו ברוך ואהבה, ללא סייג וללא תנאים. אל תדברו בשלב זה על מה שהיה. פשוט תחבקי אותו ותאמרי לו שאת אוהבת.
אחרי "שיעבור זעם", אתם חייבים ללכת לטיפול זוגי. אתם נופלים על "קטנות". נשמע שאתם זוג מצוין, שרק זקוק להדרכה בהקשר למתיחות ולשינויים הדתיים ביניכם. זו תופעה מצויה וניתן לפתרה בקלות, אם רק יש נכונות לעבודה זוגית (ונשמע שלך לפחות זה ממש לא חסר, להיפך).
מקווה שהייתי לעזר..
כדאי מאוד לעשות מענק עבודה!!
אשתי ערכה עבורנו את התהליך (באינטרנט, תוך דקה וחצי) לשנת 2016 ו2015 וטוענת שמעולם לא הרוויחה ככה לחודש 
נותר שבוע לגשת לדואר...
יעל מהדרוםאותי אם אני טועה.
כנסי לקישור למעלה יש כמה פרטיםהודיה60אחרונהטוב שהרווחת.
ולהיות "תמים" מדברים רעים - זה גם טוב.
אכן, צריך לבחון ריווח מול הפסד.
בהצלחה.
אלעדאחרונהמה דעתכם על בחורה בוגרת מדרשות , שיעורי רב קוק שבנו בה עומק, עולם רוחני פנימי מפותח וכו
נפגשת עם בחורים שהם קובעים עיתים לתורה אפילו בהתמדה, ושומרי תורה ומצוות אבל ללא העומק הזה?
כנראה לומדים בעיקר הלכה וגמרא..אבל לא תורת הרב קוק וכד.
נפוץ בעיקר אצל בנות בגילאים מבוגרים...30++.. שאז יש פחות הצעות מהסוג של בחורי ישיבה הסדרניקים וכדו
מה דעתכם על האפשרות לבנות ביחד ? כאשר כן מרגישים את הפער הזה ?
בגיל שלושים פלוס פלוס לפסול בחור טוב שהוא אוהב ללמוד דווקא חלק הזה בתורה ולא חלק אחר זה לא כל כך הגיוני. אפילו בכלל לא הגיוני.
יש לי הרגשה שבחורה הנחמדה קצת מנותקת ממציאות או שהיא לא רוצה להתחתן ומחפשת סיבה למה לא. אולי יש משהו שמפחיד אותה בנישואין?
באופן עקרוני, מותר שיהיו פערים בן בני זוג, לא מומלץ שתהיה תהום פעורה ביניהם.
אם את ענווה, רואה בעין טובה, מן הסתם לא תראי בכך יותר מאשר הבדל מסוים ביניכם וזה לגיטימי שיהיה כזה, בטח אם יש לו מעלות נוספות.
אם את פחות, ואת מרגישה מעליו בגלל עניין שכזה, את חשה שזו תהום ביניכם- אז לא כדאי להמשיך ממקום לא בריא שכזה.
רק שתדעי, בחיים עצמם במצב הטוב יש זמן לשתי הלכות ביחד מס' פעמים בשבוע. חפשי פחות רעיונות גדולים, ויותר בן זוג עם מידות טובות, מכיל שיאהב אותך כמו שאת.
הצלחה!
אצל בחורה שזה מאד משמעותי לגביה, אז השיח שלה נמצא סביב נושאים כאלה במידה רבה. או סביב צורה מסויימת של הסתכלות. והיא רוצה ליצור קשר שיש בו את המשותף הזה.
לא שהיא חושבת שללמוד גמרא בעומק זה פחות - בוודאי שזה לא פחות.
אלא שכנראה מרגישה שאין לה "דיבור" עם מי שאין לו שיג ושיח בכך.
לדעתי, אי אפשר לבטל את זה.
עם זאת, צריך לזכור את הצדדים הנוספים שמחברים בן איש לאשתו. עיקריים. היחס הנעים והמעריך, הנתינה שבאה ממידות טובות, עצם המשימה של בנין הבית, הכיוון העקרוני המשותף, שמחת החיים.
אשר על כן, יש לכאורה כמה אפשרויות.
או למצוא מישהו, שאכן השיח הזה ממש שייך אצלו (ולא לחשוב שזה אומר שזה מה שמדברים כל הזמן.. זו לא מציאות נורמלית של איש ואשתו. אבל ששניהם מרגישים טוב עם חיבור כזה על שיח שיש בו עומק וחיים).
או להצליח להרגיש טוב עם זה שהשני הוא עוסק בתורה וירא שמיים ובעל מידות טובות, ואם יש התאמה אישית - אז כל אחד יעריך מה שאצל השני, והחיבור לא יהיה דווקא סביב זה. וזה דבר שלכאורה תלוי אינדיבידואלית בבחורה.
או מישהו שגם אם זה לא ה"תחום" שלו - אבל בעל יכולת להקשיב וליהנות מהדברים, להיות שותף - כשגם האשה בעלת יכולת לשמוע ולשמוח במה שהוא עוסק בעיקר. אז יוצרים קישור סביב זה.
בהצלחה.
השאלה מה עושים כאשר יש נגזרות להבדל בכיוונים האלה?
למשל בתחום המעשי של החיים , בשאלות הלכה (לאו דוקא הלכה כמו כשרות איסור והיתר... אלא מעבר)
בחור כזה הרבנים שהוא הולך לאורם הם חרדים...והלכה לפי הרב עובדיה יוסף ז"ל...
כי הרבנים החרדים תכלס לרוב הם אלו שמלמדים בכוליילילים מקומיים אחהצ וערב.. בדרך כלל..
ופחות מכיר את השיח והרוח ההלכתית במובן הרחב שלה, שנובעת מההשקפה הקוקניקית...
יש לזה השלכות על אורח החיים...ואולי מחלוקות בהמשך...מחלוקות די יסודיות כאלה...
זה שונה כאשר בעיני רוחו של כל אחד יש דמויות אחרות בראש שמייצגות יראת שמים...
מקווה שאני מובנת...
עקרונית, אשה יכולה ללכת אחרי בעלה בפסיקת הלכה. אז קונקרטית, זו לא הבעיה. מה עושה מישהי אשכנזית שמתחתנת עם ספרדי...
אבל כאן, "נשמע" שלא זו הנקודה. אלא משהו שבסגנון ובשיח. גישה שונה ודיבור שונה. אולי תחושה של "צמצום" מול רוח רחבה יותר.
אני לא יודע מה ההשלכה על אורח החיים. אבל אם אחד מרגיש טוב דווקא מהסתכלות "צרה", ורואה בכך את היהדות, לא סובל דיבור שיש בו רוחב מעבר לנקודת ההלכה; והשני ההיפך, זו אכן יכולה להיות בעיה.
כך גם לגבי מי מייצג יראת שמיים, שזה בא בעצם מאותו שורש. אע"פ שאנחנו יכולים לגמרי להכיל ולשמוח בגוונים השונים של היראת שמים, שכולם ממקור אחד. גם הרב קוק, גם הקב עובדיה. אין בעיה.. שנזכה.
הקיצור, קשה לומר משהו בעניינים כאלה "מרחוק" לדעתי. צריך להכיר, לדבר ולחוש.
נשים - לא אצלי
