פורום נשואים טריים (עמוד 576)

את מוזמנת לחפש.

אבל סתם שאלה, שאולי אינה במקומה- מדריכת הכלות שלך לא יודעת מה המחיר בגלל שעד כה היא לא הסכימה לקחת תשלום או שהיא חדשה מאוד בתחום?..

בע"ה.

מומלץ מאוד למי שמתשמש ביום יום ולא טורח לנקות (כמוני) כי הוא עושהל חמים כל הזמן.

קיבלנו מתנה לחתונה

אנחנו בעיקר עושים איתו את הבצק אבל גם לחם לפעמים.

לא זוכרת כרגע חברה אבל הוא עושה את כל סוגי הבצקים כמעט (גם לפיצה ובצק שמרים) כולל לישה והתפחה מהירה.

ואפילו ריבה (לא ניסיתי עדיין..)

לא הייתי קונה, אבל זה ממש נחמד כשיש

אני קניתי אופה לחם אבל לא השתמשתי עדיין כי לא מצאתי מתכון. אתם יכולים להמלית לי על מתכון עם חומרים פשוטים שיוצא לחם טוב?תודה.

אני לא זוכרת איך קוראים לחנות אבל אפשר לראות את החנות מהכביש (יש ציורים של דגים וכד').

זאת חנות דיי גדולה עם מבחר גדול של אקווריומים.

זה קרוב לסופר שם, משהו כמו חצי חינם או מה שזה לא יהיה..

יש שם גם גן אירועים שאני לא זוכרת איך קוראים לו..

בו נגיד - אם את מגיעה מירקון לכיוון פתח תקווה זה מצד שמאל שלך.

מקווה שעזרתי..

הוא עונה על המון שאלות באתר מורשת, וכתב שהוא מקבל באופן פרטי.

אישה מקסימה!! קוראים לה שולמית, והיא אחלה יועצת בעניינים האלה. יש לי חברה שנעזרה בה רבות בתקופה קשה והיא ממש שמחה עכשיו.

טלפון של שולמית: 0503593726

הרב שמעון בן שעיה הוא היועץ הכי מתאים עבורכם.

לפרטים פני אלי באישי

היא קשורה לינר אישה מקסימה גרה בפסגת זאב ליד הקניון

המס' שלי :  050-7698948

אם זו רק התייעצות חד-פעמית זה ללא תשלום,

בהצלחה והחלטות  טובות!!

שרית

ימישהו טוב באיזור המרכז? מעדיפה אשה.

תודה רבה!

אולי הסעודות שבת יהיו יותר מושקעות מתמיד.

או אוכל מוכן ממסעדה....

גלידה טעימה

המון מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!

עם כל מיני אסואציות וברכות

אני ובעלי.. דומים בכמה דברים  וגם שונים בהרבה דברים.

הניגודים משלימים.. והם יוצרים הרבה  טוב.. ויש להם גם חלק חזק לעניין המשיכה.

לפעמים דווקא התכונות הדומות יוצרות בעיות.. (לדוג' אם שניהם בשלנים מעולים- עלולה להיווצר מתיחות במטבח)

בכל מקרה, תמיד יהיו דברים דומים ודברים שונים.

לפי דעתי, זה לא מהווה בעיה כל עוד מודעים לשונה או לדומה ומוכנים להתמודד עם זה.

לדוגמה, עם הקושי נגרם כתוצאה ממנטליות שונה- כל מה שנדרש זה זמן הסתגלות, סבלנות, הכלת השוני וכו',

אמנם זה לא "רק" אך עם מודעות- בהחלט אפשרי.

הרב שמחה כהן (בספרו הבית היהודי) כותב שעדיף להתחתן עם הדומה ולא עם השונה. לדוג' עקשן ווותרן שמתווכחים, העקשן תמיד יתעקש והותרן תמיד יוותר וככה לעולם לא ישתנו ותיגרם עוגמת נפש לשני הצדדים.

לעומת זאת, שני עקשנים, בהתחלה יתגוששו עד שיבינו שבעקשנות לא משיגים כלום ולאט לאט ירדו בעקשנותם.

שמעתי שיש יועצי זוגות החולקים עליו וטועני ההיפך, כך שאין הסכמה על הנושא אפילו אצל "המומחים"

לסיכום, לדעתי כדאי להיות ערניים לקשיים העלולים לנבוע מהשוני (כמו מהדומה), לא לפחד מהם אלא להיפתח אליהם, לקבל ולהתמודד.

בהצלחה!!

הולכים לרבנית או מדריכה או אישה חכמה שמכירה אותך היטב- ויכולה להקשיב לכל פירטי הסיפור ולתת לך עיצה שמתאימה

בפורום פה אין לנו מספיק מידע כדי לומר משו מכוון ואמיתי- קחי |חיבוק|

ולא דשים ורבים על זה,חבל על הכוחות שלך.

הכי טוב לעשות הפרדה ולצאת כמה חודשים מהבית,

אם זה מגיע למצב שהם מבקשים ממך לבטל

אז לא נראה לי שיש טעם להתווכח על זה

עם הזמן הם יכירו ואולי יסתדרו יותר טוב.

ולהתייעץ עם יועצת טובה אף פעם לא מזיק

להם משהו דומה והם ברוך ה' אחלה זוג.  

כמובן באישי

רבנים או עסקנים שיש להם יכולת להשפיע על ההורים.

באם אין סיבה אמיתית שאינה מחייבת אין סיבה שלא להתחתן. הרבה פעמים ההורים מונעים מכוח של אגו שלא מוכנים להשתדך עם המשפחה השניה בגלל "מה יאמרו" וכו'.

אם זה לא המקרה, אלא שיש להם סיבה צודקת אחרת, טוב שלא הם יכריעו ולא את אלא רב או אדם מקצועי משכמו ומעלה שיהיה צד שלישי שאין לו לנגד עיניו אלא את טובת הענין עצמו.

בכל אופן אני מאחלת לך שאם זה הזיווג שלך המיועד לך שהכול יעבור בשלום ובקלות.

אשה מקסימה עם כוחות נפש מיוחדים..

אני לא מכירה מצב כזה, אבל כן מצב של התמודדות עם חולי קרוב במשפחה.. וקושי כמעט יומיומי. (תלוי תקופות) ובלבול לפחות בהתחלה שהמצב הורע..

ומה שנראה מהנסיון שלי, שחובה לשמור על פסקי זמן מהתלות ומהדאגה האינסופית לחולה, אחרת מתמוטטים..

אולי לבקש יותר עזרה מקרובי משפחה, שישמרו על הילד, להביא "ביביסיטר" בשכר, או בת שרות באזור.

לבקש עזרה מאחרים, ולצאת מדי פעם להתאוורר ביחד או כל לחוד לדברים שאוהבים לעשות ויתנו כוח להמשך... 

שיהיה לכם הרבה כוח ושמחה

אני רק יכולה לספר לך משהו-- דודה שלי ילדה תינוקת עם תסמונת דאון. אחרי ילדה בריאה.

כשהיא יצאה מבית החולים היא לא רצתה לקחת איתה את התינוקת..לא הייתה מוכנה!1

לא משנה כמה דיברו איתה , אמא, אבא, סבתא, דודות..כולם ניסו לשכנע אותה אבל היא ממש היתה החלטית

אני לא לוקחת אותה!

כל יום בעלה היה מגיעה ויושב עם התינוקת בבית חולים ולא זז ממנה.. אבל כל יום!

רק הוא! הוא לא וויתר וגם כשהוא ראה שאשתו ( דודה שלי) לא הייתה מוכנה לשמוע על זה הוא המשיך ללכת להיות עם הבת שלו.

אחרי חודשיים בערך הוא אמר לה- אשתי אולי תבואי איתי היום? (זה היה בשבוע שהתינוקת הייתה אמורה להשתחרר)

אחרי שיכנועים רבים היא הסכימה.

כשהיא ראתה אותה בבית החולים----

היא לא הסכימה בשום אופן לעזוב אותה!!!!!

היא הלכה לצוות והתחננה תנו לי אותה היום בבקשה אני רוצה לקחת אותה היום! הם הסכימו לתת לה לישון איתה...( הם ידעו שהיא לא ראתה אותה חודשיים).

מאותו היום ועד עכשיו כשהיא בת 23  שנה אותה תינוקת האמא לא עוזבת אותה לשניה..

היא לא מסוגלת! היא לוקחת אותה לכל מקום אבל ממש לכל מקום ולא אכפת לה כמה זה קשה להסתדר איתה בחוץ היא לא מוותרת...

אז נכון שהמקרה קצת שונה ונכון שפה בעלך הוא זה שקשה לו כרגע...

אבל תנסי להתעודד אל תלחצי עליו יכול להיות שהוא קיבל את ממש קשה וגם את מן הסתם אבל תמיד אחד מבני הזוג חווה קושי גדול יותר..( אני יודעת את זה כי הייתי בקשר עם המון זוגות שנולדו להם תינוקות עם "מגבלות").

אל תדאגי בעז"ה יבוא היום וגם בעלך ילמד לקבל את הדברים כמו שהם ולקבל הכל באהבה והבנה

כמובן אל תזנחי את זה אם נראה לך שטיפול או דרך כל שהיא יכולה לעזור בשביל לעזור לבעלך אז בוודאי שתעשי את זה אבל רק אל תלחצי עליו לקבל את המצב..תתני לו להתרגל.\

את תראי בעז"ה זה יגיע ואתם תחזרו להיות משפחה כמו שהייתם!

מקווה שעודדתי אותך קצת..

יש אפשרות לכח עזר?..

יש ילדים שצריכים עזרה מתמידה.  היתה לידינו פעם משפחה עם ילד שהיה צריך עזרה רבה מאד לקידומו, היו להם בנות טובות מהאיזור, בנות שירות וכו', שהיה להן ממש סבב קבוע לפי שעות. מדי פעם היו עושים איזו מסיבה לכל ה"עוזרות" לרגל איזה חג וכד'.

לענ"ד, בלי לדעת בדיוק על מה מדובר: קודם כל - אירגון הזמן, לפחות בצורה ראשונית.

כדי שתוכלי אפילו לשוחח עם בעלך בנושא - אתם צריכים זמן שיודעים שהוא פנוי לגמרי ללא ס.או.ס..

שלב ראשון, לענ"ד - קחי מישהי לזמן קצר, ותיכנסי עם בעלך לשיחה בנושא, במקום שליו, ללא הילדים מסביב.

תבררי איתו, בנחת, מה מפריע לו: העול המעשי הבלתי-פוסק? הדאגה לילד? הדאגה לעתיד?

ואז תחליטו איך מתחילים לטפל בענין.

לדוגמה - העול המעשי של הזמן, כנזכר למעלה.

תסבירי לו, שאת מוכנה להשקיע הכל. את צריכה ממנו דבר אחד: בעל שמח, מתחדש, כמו שהיה רגיל.

תגידי לו שאם את רואה אותו חזק ושמח - זה נותן לך את הכח לטפל. ואשר על כן, מבחינתך - יותר "אחריות" מצידו, אם הוא יקח לו זמן לעיסוקיו, אע"פ שזה יעמיס עלייך קצת יותר טכנית (אם אני צודק, שכך את מעדיפה..) - אבל יהיה שמח, ערני.

ושלא יהיו לו ייסורי מצפון - כי אשה שואבת כחות מבעלה. אפילו אם יש לה יותר אורך רוח לטיפול המעשי, היא צריכה את בעלה איתן. שווה לה.

ואז תדונו בסידור המעשי של הדברים. תחליטו שאת רצון ה' אתם מקבלים באהבה, ואתם עושים המקסימום לעזור לילד.

המקסימום, הוא קודם כל שאתם שמחים, שמחים בעצמכם, בילדיכם, בכל הטוב שה' נותן. במקביל - מטפלים בילד באופן מיטבי. אפשר לקבוע זמן אחת ל.. שאתם עושים "ישיבה" ביניכם לראות אם יש מקום לברר על עוד טיפול וכד'.

כלומר, לארגן את הזמן בצורה כזו - שלא צריכים כל הזמן להיות "טרודים בראש" עם הנושא ברקע. אתם יודעים מה צריך לעשות, אתם בזמניםקבועיםבודקים התעדכנויות, אתם מארגנים כחות עזר רבים - ואתם חיוניים ושמחים. זהו.

מכאן ואילך - משאירים לקב"ה.

לא לתת לזה למלא את הראש כל הזמן.

ענ"ד.

בוקר טוב,

קודם אני מרגישה שאני חייבת לומר לך, ישר כוח על ההתמודדות המדהימה שלך, נשמע שאת אישה מאוד מיוחדת ועם הרבה אמונה וכוחות.

אני רוצה לעלות נקודה שעלתה בי כאשר קראתי את מה שכתבת:

 יכול להיות שבעלך עובר תהליך של אבל (וגם את, אבל בצורה שונה ממנו), אני יודעת שזה נשנע מוזר אך בעקבות חוויה אישית שלנו הבנתי שאבל יכול להיות לא רק על אובדן פיזי אלא גם על אובדן של ציפיות.

כאשר נולד ילד מיוחד יש תחושות מעורבות, ויכול להיות שבעלך מתמודד עם תחושות אלו והן מתישות אותו ואת כוחות השמחה שבו (בעיקר כאשר הוא משחק עם הילדים האחרים ורגשות ההשוואה בין הילדים הן בלתי נמנעות).

ההתחלה לקום היא:להבין שזה נורמלי והכי בסדר בעולם להרגיש את מה שמרגישים, סביבה תומכת שמשדרת אופטימיות וראיה חיובית (וזה לא חייב להיות רק את- זה יכול להיות המשפחה המורחבת, חברים ורבנים),לשתף ולעבד את הקושי וההתמודדות (לא חייב להיות בדיבור יכול להיות גם בכתב או בכל צורת ביטוי שנוח לכם), לנסות לצחוק על ועם הקושי - בעיקר בשעת אמת (וכך להביע את מה שמרגישים בצורה שלא יוצרת מועקה), ולא לפחד להעמיס אחד על השני את הקושי וההתמודדות.

בהצלחה גדולה ובשורות טובות (ואני פה באישי ואשמח להיות לעזר...)

לנו נולדה בת בכורה עם מחלת ינקות מסויימת שגרמה לעיכוב גדול בהתפתחות ועוד צרות לא קטנות....

אני חושב שגם אני באותה תק' התפוררתי, אני זוכר שהייתי רואה בישוב, תינוקות שנולדו אחריה ומתחילים ללכת לקשקש והיא זחלה עד גיל שנתיים חצי דברה בגיל 3,5. זה גרם לי מרירות גדולה מנשוא, גם דאגה לעתיד שלה, גם הבדידות החברתית שלה ובאמת מצב הלא זוהר באופן אובייקטיבי.

אחד הדברים שנתן לנו כח, זה היה חיזוק רוחני שקבלנו מרבנים שהיינו קשורים אליהם ועוד רב אחד ירושלמי שבאותה תק' שמאוד הייתי קשור אליו. חיזק אותנו, דרש מאתנו לשמוח ביתר שאת וביתר אז. וגם נסינו לא לחשוב על העתיד. אמרנו שהקב"ה שלח לה את המחלה והוא ידאג לה גם בהמשך!

אני לא יודע איפה אתם גרים אבל אם יש לך אפשרות תנסי את התכנית אני ואמי של שלווה שזה תמיכה ענקית בתחילת הדרך. http://www.shalva.org.il/page.asp?id=1684

כנראה כמו שדן כתב בטוב טעם ודעת כדאי לנסות לברר מה הדבר הקשה ביותר שגורם לו למועקה ולחסימה הרגשית שלו, לפתוח את החסימות מהקשה אל הקל עד לקבלה שלמה של המצב. אולי טיפול בשיטת NLP יכול לעזור יחסית בזמן קצר.

הסיפור שלנו עדיין לא נגמר, יש לה עדיין את הקשיים שלה אבל זכינו וראינו נסים גדולים ביותר עד שהיא יצא לגמרי מהמחלה והדביקה את הפער ההתפתחותי כמעט לגמרי. בראיה אחורה, אותם שנים היו עם הרבה בכי ומרירות אבל גם שנים של התבגרות, הסתפקות והודיה. הרבה קרבה לה'

אם תרצי עזרה כל שהוא בקשר לטיפולים אלטרנטיבים או כל פרט אחר אשתי ואני ננסה לעזור במידת האפשר בשמחה.

עוגות מצווה אינן ניזוקות... ישתבח שמו!

ואז הבפנים נאפה ולקראת הסוף להוריד את הנייר להשחמה מבחוץ.

תמשיכי ככה

וגם משמח את הבעל לדעת שנורא רצית ולא הצליח..

ואני רק אתן לך טיפ קטן לאפיה מוצלחת.

הטיפ הזה תמיד עובד והוא ניתן פה בחינם

אם זה משהו לכבוד שבת אז לומר לכבוד שבת קודש (בקול רם לא בלב ) אם זה משהו שגם עושים הפרשת חלה אז להדליק נר לזכות הצדיק (מי שאת מתחברת - אני מניח שהרב כהנא הולך טוב במקרה שלך ) ולומר שני פרקי תהילים ולהוסיף עוד תפילה (יש כל מיני נוסחי תפילה להפרשת חלה)

"לזכות הצדיק" - ומתכוונת על בעלה...

את כל הצדיקים הזמנתי לתוכה.. 

ובסוף באמת יצא נפלא..

תוך 10 דקות היא נזללה.. 

תמונות אני יעלה מהפלאפון של בעלי כשיגיע להפסקת צהריים..

תודה לכולם בכל אופן!! אתם משו משו!

חחח שימחת עוד יהודיה עכשיו- אלירזי

ני בטוחה שאחרי כמה זמן הישיבה שלו שיחליטו "לפטר" אותך- את מפנקת ומשמינה מידי את הבחורים...

התמונה לא עלתה דרך הפלאפון, אז תיקנתי דרך המחשב.. 

בישיבה של בעלי אין תקציבי ממשלה וכו'..
אז כל פירור שהגיע מכספי אחרים הוא שמחה גדולה

פעם הגבירים היו מאכילים את לומדי התורה, היום זה מרוקאיות שלא יכולות לסבול את הרזון שלהם!

והבטחתי תמונה.. אז:

חשבתי שזה יהיה משהו פושטי...

סחתיין עלייך!

כיף לקרוא על ההתקדמות.

אני חושבת שאת ההרגשה שבעלך מתאר חווה בערך כל מישהו שחי בזוגיות,

וזה טבעי למדי.

כולנו לא מושלמים, כולנו שונים אחד מהשני.

פעמים רבות דווקא שוני מהותי גורם לנו להמשך ולהקשר לבן הזוג, אך בתוך הנישואין

השוני גורם לחיכוכים רבים, ומתגלים גם הצדדים הפחות זוהרים שבו.

לך יש דברים שמפריעים לבעלך ואולי מוטב שתשני, ואת מסכימה איתו.

בבעלך יש דברים שמוטב שישנה, גם את זה את כבר יודעת.

מה שפותר בעיות בזוגיות הוא לא לחכות שהוא ישתנה ואז כל הבעיות יפתרו,

אלא, כל אחד עובד על עצמו ומשתדל בדברים שהוא יודע שמקשים על הבנזוג,

וכל אחד לומד להגיב להכיל ולקבל גם דברים שלא מוצאים חן.

אם לדוגמא קשה לך שבעלך לא אומר דברי תורה, והוא שיתף אותך בסיבת הקושי שלו,

ומתמודד איתה, גם לך יהיה הרבה יותר קל להכיל את הנפילות שלו, ואת הדרך שלו להתקדמות.

אותו דבר הפוך, עם בעלך ידע כמה את משתדלת לסדר לכבודו למרות שקשה לך,

הוא ילמד להעריך גם סדר חלקי, וגם את מה שאת עושה כדי להצליח ולהתקדם.

צריך לשנן טוב:

שנינו לא מושלמים, אבל שנינו רוצים להשתפר, כדי להיות אנשים ובני זוג טובים יותר.

אם נשתף אחד את השני בהשתדלויות וההתקדמויות, ונדע להעריך אותם על הדרך ולא לדרוש

רק תוצאה, ניתן יהיה להפוך את הבית והזוגיות למקום חם וטוב יותר.

הרמב"ם אומר שגם חיים שלמים לא יספיקו כדי לשרש ממישהו תכונה שיש בו,

ולכן במקביל צריך ללמוד לקבל אחד את השני עם התכונות הפחות טובות,

ולא לחשוב שאי מי, אפילו לא יועץ זוגי(...) יכול לפתור אותן.

בהצלחה יקרה..

תודה לרבש"ע.

אכן - היתה הרגשה כזו, שאת באמת צריכה איזה שינוי בכיוון ההסתכלות שיראה לך שיש אופציה, שהיא תופיע אם תצליחי להרים את הראש מעל ההסתכלות הטוטאלית הנוכחית על המצב.

טוב מאד שתלכי לייעוץ במשך זמן מה.  תבדקי אם זה ייעוץ טוב ולא מקלקל.

תביאי בחשבון שבאמת יתכן ששינוי כיוון בהסתכלות - יביא אחריו סדר חדש וטוב, ודרך קלה יותר לפתור בעיות.

ובינתיים - להשתדל לא לנעול את החרך שנפתח..  קרה לכם ממש "נס", כתוצאה ממהיפתחות הפתאומית הזאת. (וכבלל לא ידעת שהוא כך...). תמשיכו לשוחח, בנחת.  כלל גדול יהיה לך לבינתיים, לדעתי: דברי איתו על מה שכואב לך.לך. ואל תאשימי אותו בכלום. ממש לא-כלום. כך ייבנה אצלו מחדש האמון ביכולת לשוחח איתך. בעל שחושב שאשתו "תשפוך עליו" האשמות, מעדיף בד"כ לא להתחיל בשיחה. והרי לך - גם עצם השיחה חשובה. גם לו. תדברו בנעימות - זה עצמו המרפא הכי גדול. חסר לך מילים טובות שהוא אומר - תגידי לו את זה.

ו

תפסיקי לדאוג שמא "את תתקני" והוא לא.

הסדר הנכון: את תעשי מה שתלוי בך. ביחד תעשו מה שתלוי בשניכם. ותראי שאם אח"כ תבקשי אותו לשפץ דברים מסויימים אצלו - לא ב"טענות" - אלא בתור תוספת חיוב, הוא יעשה את זה בשמחה.

בהצלחה.

לדעתי כדאי לך ללכת לטיפול בעצמך בגלל הדיכאון שהיה לך ובגלל כל הבעיות האחרות שאת מרגישה שיש לך. טפלי בעצמך תתמקדי בעצמך ומתוך כך יבוא השינוי. אל תדאגי, החלק שלו עוד יגיע. בודאי שלא יכול להיות שהכל רק בגללך. (מה גם שההתנהגות הקודמת שלו נשמע שיש לו על מה לעבוד). כיף לשמוע שהוא התנהג איתך בכיף וברוך בעז"ה תחיו ככה כל חייכם והשנה וחצי האלה יהיו רק התחלה קשה ששוכחים מהר...ולכן ממליצה על מטפלת לך ולא ייעוץ זוגי .

המון הצלחה! 

באמת שכבר הפסקתי לפענח את מצבנו..

בשבת הרגשתי לא טוב אבל בעלי לא חשב לרגע לומר לי- בואי תנוחי אני ישמור על התינוק...אז הייתי עם התינוק כל השבת..ובעלי ישן ממש כל היום וקם רק ב- 6 בערב להתפלל שחרית..כן כן שחרית ולקדש..אני לא אמרתי לו שום מילה כלום...אני קידשתי ואכלתי לבד...ואז אחרי שהוא קם הוא אומר לי - למה לא הערת אותי??...נו באמת!!! שנה וחצי אני מעירה אותו! זה עזר??? לא!!!!! ואז במוצאש פשוט התפוצצתי עליו כבר לא יכולתי ואמרתי לו שמחר החלטתי סופית ללכת לרבנות..אין יותר סיכוי וזהו.!...ופתאום האדון אומר-- מה את לא רוצה ללת לנו צאנס? ככה לברוח? לא רוצה להתמודד? בואי נעבוד על זה.. וכו'.....וזה נמאס לי שכל פעם שהוא רואה שאני מאבדת את זה ורוצה לעוף ממנו הוא משתנה פתאום! די כבר!!!! פתאום הוא כן רוצה לדבר? פתאום כן אכפת לו????

לא יודעת באמת...לפחות עשה כלים של שבת...

לא חבל לחכות?

ואם הוא כ"כ רוצה - יתכן שבהמשך גם הוא ילך.

אולי לא נעים לו להתגרש??? יש לנו ילד..זה הרבה יותר מסובך עכשיו....

שיש סיכוי - מתוך התמונה הכוללת.

נכון - זה מרחוק ובלי להכיר מספיק; אבל לדעתי, תני צ'אנס.

מייעץ אמיתי וטוב, בעל ניסיון, יוכל גם להגיד לך אם "הוא רוצה"..

הרי לעשות את הצעד האחר, אפשר גם קצת יותר מאוחר, חלילה..

אבל סיכוי לשינוי הסתכלות - גם אצלך וגם אצלו, שאמון שאולי-אולי.. זה עכשיו.

חבל לפספס את הסיכוי הזה. כי אם זה יצליח - את תשמחי כל החיים, לא רק על עצם הענין - אלא גם על הדברים המחודשים וצורות ההסתכלות המחודשות שגיליתם בתוככם.

אולי תנסי, באמון בסיכוי. לכל היותר - מה קרה? עוד כמה חודשים?..

אבל אם את עושה את זה - תני לזה צ'אנס באמת, בכל הכנות, לא רק "לצאת ידי חובה".

בהצלחה, שה' יעזור לך ולכם.

אם מתוך השיחות עם מי שייעץ יתברר שיש סיכוי אבל צריך בשביל זה אותו - תוכלי להציב זאת כתנאי.

כמו שהוא אומר היום שתתני סיכוי - כך הוא יבין אז שזה תלוי בהשתתפותו. בפרט אם תביאי חוות דעת של מי שמייעץ לך - שצריך גם אותו לתהליך. אולי זה יצליח.

ואני מאד מבין את הקושי שלך.

הוא לא מאמץ בכלל...אפשר להבין את התסכול שלי נכון???

כמה אני יכולה להתאפק? להבליג? לחכות? דייייי!

אני מודעת לכך ששונוי לוקח זמן אין בעיה אבל הצד השני זה פשוט.... אההההההההההההההההההההה

ככה בדיוק אני מרגישה!!! בא לי פשוט לצרוח! ....אין לי כוח כבר.

כל מה שאנחנו אומרים - זה אחרי שאנחנו מבינים...

אבל נשמע שהוא גם רוצה אותך ואוהב אותך. ותאמיני שגם לך להתגרש עם ילד זה לא בדיוק אטרקציה. ושוב, מאחר שהקשר עוד לא מספיק מבוסס, מדבריך נאמר שאין אלימות, רק נוכל להחזיק לך אצבעות מרחוק שתלכי למשהו מקצועי שבעז"ה יעזור לך ולכם לתקן את היחסים.

אני מסכימה עם דן נשמע שיש רצון לשני הצדדים.

אני חושבת שתלכי לטיפול בעצמך, משהו שיעשה לך טוב, יכניס שינוי לך, יתן לך קצת אור, יוציא אותך מהגבול הזה שבין או שהכל יהיה טוב או שנתגרש (מבינה אותך, כי כבר שנה וחצי את חיה במקום מאד לא טוב מבחינתך).

בעז"ה תוך כדי התהליך בעלך יסכים גם לגשת ביחד לאיש מקצוע. אל תוותרי. חמודה. אין לי את הזכות להגיד לך את זה כי את במצב ממש מעצבן אבל נשמע שיש המון המון סיכוי.

אני כבר עברתי ועוברת מצבים לא פשוטים וגם בעלי אומר לי פעמים רבות שיש לי בעיות ושגם אני יטפל בעצמי וכו'...

אבל צריך לזכור שהדבר האחרון זה גירושין. כי המזבח מוריד דמעות על זה....

אבל בכל אופן את יודעת שאני מזדהה איתך לגמרי בכל המובנים.

צריך לטפל ביחד או לבד ולא להתייאש. אני מכירה כמה זוגות שהאישה או הבעל מחזיקים את הבית לבד כי אין שיתוף פעולה מהצד השני. ב"ה הם מנהלים בתים יפים ויש להם משפחות מוצלחות ומפוארות.

הלוואי על שניינו. !!

בתחושות שלך ובמצבי הרוח שלך מקשים עליך לקבל החלטה מושכלת.

נראה לי כי כדאי לך להקל על עצמך מבחינת העול שבבית, אולי לקחת עזרה של מטפלת, כך יהיה לך זמן לעצמך וזמן להחליט מה הכי טוב בשבילך בלי לחצים ותנודות קשות מדי.

מה שברור הוא שעליך לעשות משהו על מנת לשנות את המצב.

גבר לא אמור לנחש שהאישה רוצה לנוח.. צריך להגיד לו מפורש!!

בקטעים האלה נשים מבינות רמזים יותר טוב,

עכשיו את יודעת שפעם הבאה כשהוא ישן הוא ישמח שתעירי אותו ואם הוא לא קם, תעשי קידוש, תאכלי, תהני עם הילד שלך ותראי לו שזה ההפסד שלו..

בהצלחה!

אביגיל מדהימה שלנו!

ממש שמחתי לקרוא את ההודעה הראשונה שלך, שהחלטת ללכת לייעוץ לבד! זה צעד כל-כך קשה וכל-כך חשוב שפשוט אין מילים לתאר את הגבורה שלך!אשרייך!

גם ממש כיף לשמוע שפתאום קצת יותר נראה שיש סיכוי, וכמובן לשמוע כזאת מחמאה משמחת שעזרנו לך. ממש תודה לך! כיף לקבל הערכה

כמובן, ממש הצטערתי לשמוע את המשך ההודעה וההודעות הבאות כמה קשה לך. באמת עצוב! מחזיקים לך אצבעות! וממש תודה שאת משתפת אותנו, זה צעד ממש לא פשוט. כל הכבוד לך!

רציתי לספר לך חוייה אישית.

גם אני בתקופה קשה. כמובן ממש לא כמו הקשיים שלך, אבל בכל זאת קושי. בל"ג בעומר עליתי לקברו של רשב"י במירון. התעליתי כמו שהרבה זמן לא התעליתי. לפני שיצאתי, רציתי לקחת איתי משהו. איזו נקודה שתחבר אותי לר' שמעון גם כשאצא, שאקח משהו מכל ההתעלות המדהימה הזאת.

ופתאום הכתה בי תובנה. יש טוב! גם כשקשה, כשהכל נראה שחור, יש פתאום נקודות בחיים שמזריקות בך כח ונותנות לך דלק לעוד כמה מטרים. והטוב הזה נמצא תמיד, גם כשיש רע, כי באמת שהכל לטובה גם אם ממש קשה לי לראות (ובאמת קשה לי).

את התובנה הזאת החלטתי לקחת איתי.

את האמת, יום אחר כך כבר די שכחתי מזה... אבל אני רוצה כמה שאפשר לזכור את זה. לזכור שגם בימים אפורים ושחורים יש טוב שמתחבא שמה מתחת כל הערפל.

הלואי שגם לך יהיו כמה שיותר נקודות אור, שייתנו לך המון כח!

אז אביגיל! שבאמת יהיה המון בהצלחה!

אחרים תוך כדי שגם לך קשה...

לפעמים, הנתינה הזאת עצמה, שמוציאה קצת את האדם מהסתובבות סביב עצמו בלבד - נותנת גם כח חזרה לעצמו..

שמחתי לקרוא את הפירגון והעידוד..

יש שיפור ברוך ה'. אלף פעם ברוך ה'!!! זה לא מובן מאליו, במיוחד כשחושבים שהאופציה היחידה היא גירושין.

אז לא.. אני עובדת קשה גם אם זה אומר שאני עושה את כל העבודה בשביל שנינו..וכמובן לתינוק שלנו!.

הוא עובד בפרנסה -

ואת עובדת בזה..

ובעז"ה, תגרמי - אם תמשיכי כך - שגם הוא יהיה שותף איתך ב"מקצוע" שלך...

לפרטים דבר איתי באישי.

קודם כל יש פורומים רבים של פוריות (בכיפה יש לפחות שניים) הם יוכלו לעזור יותר...

באופן כללי בד"כ אישה מבייצת לפני מחזור אבל יש נשים שמשום מה (זה בעיה) יש להם מחזור בלי ביוץ.

א"א להיכנס להיריון בלי ביוץ- הביוץ זה הזמן בו הביצית מחכה לזרע. אם היא לא מחכה שם, לא יהיה היריון.

איך יוצרים ביוץ?לעניות דעתי אפשר רק עם כדורים ובשביל זה את צריכה רופא...

בהצלחה ותנסי להשיג יותר מידע.

אי אפשר להיכנס ככה.

אין מה לדאוג, כי הרבה נכנסו והקימו משפחות גדולות.. עם טיפולים קלים.

אשמח לדבר איתך באישי אם יש לך שאלות

אין לך מה להיבהל.. בכלל.

הביוץ שלי תמיד בזמן שאני כבר בטוחה שצריכה לקבל מחזור.

אני בודקת איזה שבועיים ובסוף הוא מגיע 

תמשיכי לבדוק אולי זה קרוב למחזור

אין לך מה להלחץ לדאוג או משו

(כל עוד את יודעת שאין לך היסטוריה רפואית.... וגם אז אין מה להלחץ)

הדבר הכי טוב לעשות זה באמת לא להלחץ

קל לומר- קשה לעשות...

אבל באמת צריך להפנים את זה- עכשיו זה לא שלב של אטרף בדיקות... זה לא שלב של "מה קורה איתי?? ואם?? ואם???"

צאי מנק' הנחה שהכל תקין, ושהקב"ה עושה את "החקל שלו" בלתפעל את העולם הזה

תביני שמבחינת הסטטיסטיקה הרפואית- יכול לקחת עד שנה כדי להרות- בתנאים בריאים לחלוטין

חוצמזה ממליצה לך על שיטת "מודעות טבעית לפוריות" (תגללי- יש לה אתר מאוד יפה.... והמדריכה נחמדה)

השם יברך אותך במהרה בידיים מלאות

ומוזמנת אלי לאישי....

ואח"כ תמשיכי להיות רגועה..

כדאי לאמץ את תגובתה של צדיקה: לא להלחץ. זה לא עוזר, ואולי אפילו הסיבה לעיכוב.

בדיקות הביוץ לא באמת אמינות (מנסיון רב..)

ממליצה לךל לעקוב באמצעות חום השחר אחרי הביוץ שלך.

באופן כללי אם המחזורים שלך סדירים יחסית, ואין ביניהם הפרשים מאד גדולים

סביר להניח שאת מבייצת.

הביוץ בד"כ קורה בין 12 ל16 יום לפני קבלת הוסת,

אם זה יחסית סדיר אצלך את יכולה לשער מתי זה.

צירוף של מדידת חום השחר יכול לתת לך תמונה די מדוייקת תוך חודש חודשיים.

בע"ה זה יבוא בקלות, בעיתו ובזמנו..

אפשר גם לבייץ באיחור ניכר(אפילו שבוע שבועיים מהטבילה.).

ולא להתייאש, בוודאי שלא להילחץ!.. אני מציעה להפסיק את בדיקות הביוץ, זה סתם מאוד מלחיץ.

גם אני אחרי 3 חודשי נישואין התחלתי לבדוק ביוץ מהערכות הנ"ל. לא ראיתי ביוץ, במשך המון זמן. נבהלתי מאוד, נלחצתי, קראתי באינטרנט על נשים שלא מבייצות, דמיינתי לעצמי תסריטים בראש בהם אני עומדת בפני שנים של טיפולים וכו'..... בדיוק באותו חודש היה לי ביוץ מאוחר (בדיוק כשכבר הייתי אמורה לקבל מחזור.. כן, זה קורה, סתם ככה והרבה...) וב"ה תוצאת הביוץ הזה ישנה כרגע בלול שלידי......

לא להילחץ, בכוונה לא מתחילים עם טיפולים לפני שנה של נסיונות, הביוץ יכול להתעכב סתם כך, ויכול גם לא להגיע בחודש מסויים לא כי משהו לא בסדר איתך, אלא מסיבות שאנחנו לא יכולים להבין (נסתרות דרכי השם.... וגם כי אנחנו לא גיניקולוגים ) הכי חשוב- לשמור על רוגע ולבטוח בריבונו של עולם, זו באמת העצה אולי הכי קשה אבל הכי נכונה שאפשר לדעתי לתת... רק אם עוברת שנה ועדיין אין כלום ניתן ללכת לרופא, וב"ה היום התקדמות הרפואה בתחום הנ"ל מאפשרת לכ"כ הרבה ניסים להתרחש......

המון בהצלחה! שתזכו....

מותר לך להיות בלחץ, כצובן שעדיף שלא. מניסיון זה מאוד קשה בשכל הכל עובד אבל התכלס זה משהו אחר.

מאוד מבינה לליבך, אבל כמו שכבר אמרו, הרבה אמונה בריבונו של עולם שמה שצריך להיות יהיה ובזמן המתאים.

חוצמזה מכון פועה מאוד מרגיעים ועונים על כל שאלה בסבלנות. תתיעצי איתם.

בהצלחה רבה, ומתפללת בשבילך שזה יגיע בזמן הנכון וההכי מתאים לכם בעז"ה.

אבל אל תראה את זה, זה כ"כ אישי.. זה מוזיל את זה..

מנסיון של שנים.. וגם משקיעים בדברים רומנטים.

ככל שחושפים את הדברים לאחרים .. הערך בלב שלנו פחות עוצמתי לעניין.. אתה רק בהתחלה.. תשמור על האינטימיות.

מה אכפת לך מה אנחנו חושבים.. העיקר מה אתם חושבים.. לא? 

אני לא רוצה לצנן.. רק זה נראה לי אישי 

היא יודעת שהעלת לכאן תמונות שלה??

[בכל מקרה מזל"ט]

אבקת כביסה לכביסה לבנה, 40 מעלות, ללא סחיטה, לתלות מיד כדי שלא תתקמטנה.

יש לי תרסיס אוקסיז'ן שאני משפריצה על הצוארון ועל החפתים ומחכה איזה 10 דקות לפי ההוראות , שמה אבקת כביסה מלבין, ואז אני מפעילה את המכונה בין 30-40 מעלות. בלי סחיטה.

כמובן שזה רק חולצות לבנות בלבד.

והן יוצאות לבנות כחדשות.

בהצלחה

כמובן ששמים רק בגדים לבנים,  אבקת כביסה רגילה, מרכך ומוסיפים גם אבקת רן..

בקיץ- שהצווארונים ממש מצהיבים מורחים עליהם משחה ומכניסים למכונה..

בברכת קיץ עם חולצות בוהקות!!

השאלה אם זה מזיק למכונת הכביסה? נראלי ששמעתי על זה איפשהו..

ואם כן, סנו אוקסיג'ן גם טוב לכביסה לבנה??

אני מוסיפה גם חצי כוסית קליה נוסף לאבקת כביסה תולה בשמש.

הצווארונים שלנו כבר שכחו מה זה שפשוף וריסוס ולא רואים את זה עליהם..

ומה גורם לחולצות קצת להאפיר(צבע אפור) אחרי תקופה? (מכבסת רק לבן)

 לבעלי יש בעבודה מכונת קפה. ורק שם הוא שותה קפה.

פעם אחת הוא בא לי ביציאה כמו: "בא לך שנקנה מכונת קפה?"

אז עניתי לו: "לא!" 

מכאן הבנתי שלמרות גילו המופלג. הוא עדיין בקטע של מכונת קפה..

כנראה שבעלך יאהב אם הוא אוהב קפה.

מזל טוב.

זה מה שיקבע אם בעלך ישמח לקבל מתנה כזאת?

וכן להפך.

בכל מקרה, לתשומת לב אשתי שעדיין מבקרת לפעמים- אני מאוד ישמח 

קיבלנו מתנה והשתמשנו בה פעם את וחווינו מפח נפש אחד גדול האספרסו יצא ממש מר ולא משנה כמה סוכר הוספנו לו . בקיצר התעצבנו נורא כי בפועל היא עולה בין 800 לאלף אז אנחנו נשמח למכור אותה ב650 כולל שלוש חבילות של קפסולות שבסופר כל אחת עולה  שלושים.תאמינו לי אני שמחה למכור אותה

חן חן לכולכם

יראת, לצערי אני לא אקנה לבעלי מכונה משומשת... את יודעת יומלדת וכאלה, לא נעים...

ואוקיי אז קיבלתי החלטה, תודות לכם. עכשיו איך בוחרים איזה מכונה לקנות??? 

ואנחנו נורא אוהבים אותה. היא עובדת גם על קפסולות, ויוצא קפה נורא טעים. ממש אי אפשר לחזור לנס רגיל אחרי זה  אני לא זוכרת כמה היא עלתה בדיוק, אבל זה בטוח לא בעיה לברר באינטרנט. ושתדעי לך שזאת אחלה מתנה... 

לא יודעת מה טיבו..

http://www.group-e.co.il/team.php?id=481

מזל טוב!

אתה צריך שנזכיר לאשתך כשתגיע לגיל?

http://pages.expert-offers.com/uploads/lp/leadsValidator/generic/jpg.php?suid=8931&c=black&s=12&x=40&y=250&a=0&e=0&m=0&v=1&b=1&f=387&uid=1906478e1599497278

צבע אדום תודה על הקישור אבל אני לא מכירה את החברה הזו של מכונות הקפה, אתה ממליץ?

וירדן את האמת שעשיתי קצת חיפוש באינטרנט לאור המלצתך וראיתי פרסום של מי עדן על מכונה של לאווזה ב249 ש"ח למצטרפים חדשים. הרבה זמן חשבנו לשדרג לבר מים אז אולי זו ההזדמנות! המחיר מבצע שמציעים ממש טוב ביחס לעלות המכונה נכון?? 

אני וקפה לא חברים....

וירדן אני עדיין מחכה לתשובתך 

אני לא מאמינה, אנחנו קנינו אותה בלפחות 2000 שקל אם לא יותר... זה ממש מחיר מגוחך. לדעתי לכי על זה, בטח אם בין כה וכה תכננת לעשות בר מים בבית. אבל המכונה עצמה מעולה. בואי נגיד שאני לא מתחרטת על המחיר ששילמתי...

היומולדת שלו היתה 5 ימים לפני החתונה, עשיתי לו מסיבת הפתעה עם כמה חברים ממש טובים ואח"כ רק שנינו...

בס"ד

לפני החתונה.

כך שנחגוג רק שנה הבאה

ככה זה כשמתחתנים בצבא...

בהצלחה!!

אני בעז"ה עושה לו כיפה מקורית וקונה לו את הבושם שהוא אוהב..

האמת שהיום האחרון יוצא באזכרה של סבתא שלי אז אני לא יודעת מה בדיוק נעשה..

בס"ד

אני רוצה להכין לו משהו מיוחד כזה.

חשבתי על אלבום דיגטלי עם כל התמונות מהתקופה הצטלמו פוווול .

מה אתם אומרים?

אפשר להוסיף טקסטים של מכתבים/הודעות ששלחתם אחד לשני..

והשתדלתי במכתב להתייחס למה שהוא ואני נעשה באותו יום. נניח יש לי שבת כלה אז במכתב ליום שיש כתבתי לו על זה וכ'. גם כשהבאתי לו את הטלית (לא זוכרת מתי בדיוק) אז שמתי לו בפנים פתק ועד היום ( 4 וחצי שנים ) הוא עדיין שם...

אני עשיתי לו עפ"י הערכים שאני רוצה שיהיה בביתנו שמחה, תורה,אמונת חכמים, וכו

והוא עשה עפ"י אשת חיל...

בס"ד

אני גונבת את הרעיון! (:

אם את רוצה שם של מישהי מקסימה ממעלה אדומים פני באישי.

תוכל גם להמליץ לך על אחרות

אני לא מבינה כלום..

רבנית מעולה ומדריכת כלות גדולה מאוד, יש לה תלמידות מדריכות בכל מקום,

כדאי לך לנסות לשאול אותה,

בהצלחה!

02-6528911

מזל טוב!!

תמיד הצד המופתע נאלץ להתנהג כאילו שהוא באמת מופתע וכאילו נגרמה שלו שמחה גדולה ולא תמיד זה נכון.

אני מעדיף לחגוג אירועים בתכנון משותף, כך שני הצדדים מרוצים.

לגבי מסעדה, מנסיוני - נשים בהיריון לא ממש מתלהבות ממסעדות.

בבית..

אבל באמת שאין לי נסיון בנשים בהריון.. ככה שאולי אלעד מעליי צודק ממני.

בכל אופן - 

הפתעות- כמו שאמר אלעד - זה רק אם היא באמת אוהבת אותן, ואם אתה יודע בוודאות שזה משהו שהיא תאהב!!

אני לא יודעת אם כל מיני דברים גרנדיוזיים הם מה שישמחו אותה..

טיסה/צניחה חופשית/ בלאגנים וכו'.. (בהריון זה בטוח לא רעיון טוב) הם חמודים אבל יש לי תחושה שגבר יותר ישמח לקבל אותם.

אישה שמחה לקבל הפתעות חמודות, שמתאימות לה.

בעלי המקסים למשל יודע שאני מציירת על קנבסים וכו', והיה חסר לי צבעים מסויימים ומכחולים-

הוא הפתיע אותי וקנה לי את הצבעים החסרים והמכחולים שאני אוהבת..

[וגם זה אחרי שבדק מה כמה ולמה..]

נראה לי שזה הרבה יותר משמח!

גם בגלל שאתם לפני לידה וגם היכרות שנה כדאי אולי ללכת לצימר.
זה לדעתי הכי כיף לזוג.
כמובן שבזה תצטרך להתייעץ איתה, אבל זו תהיה המתנה שלך לכבוד השנה וגם לקראת הלידה.
אפשר למצוא צימרים במחירים סבירים בהחלט ללילה (לא יותר מ-400 ש"ח) ושווה את ההשקעה.

בהצלחה!!
 

ותדאג שיהיה ערוך שם יפה באוכל שהיא אוהבת, ובאמצע תפתיע במתנה (תכשיט וכו') אחרי זה תצאו לאיזה מקופ פסטורלי תפטפטו לתוך הלילה ותחזרו לצימר לישון.

או כל רעיון מקורי אחר שבאפשרותך, ולזכור כל פעם, העיקר לא מה מביאים/עושים אלא איך מביאים/עושים את ההפתעה

ונשאר טעם של עוד

לא קצת לא מסתדר חשבונית?

קודם תתחיל בכך שכל שנה תצטרך להפתיע אותה.

אם מעכשיו תתחיל במשהו "בלתי נשכח" כדבריך, בשנה הבאה תצטרך למצוא למענה יבשת.

אז תתחיל מדברים קטנים.

אישה נהנית משימת לב לפרטים הקטנים, אז הייתי ממליצה לך להשקיע בה לצאת למקום שקט ונעים, לקנות לה מתנה יפה,  ומכתב אוהב ומעריך.

ארוחה שהכנת אם זה מתאים או אפילו אילתור ממסעדה.

בקיצור, להפתיע ולתת משהו אישי.

אם אתה רוצה משהו מיוחד יותר, אתה יכול להכין "חפש את המטמון". תחליט על מקום בו אתה רוצה לפגוש בה.

תקנה לה בגד יפה או מטפחת וכדו'.

כשהיא תחזור הבייתה, ארגן למענה את הבית. שים לה פתקים, כגון: לכי לחדר והוציאי את השקית מהארון.

בשית עוד פתק: לבשי את הבגד שקניתי למענך.

"צאי מהבית וחפשי פתק בספסל איפה שמר כהן יושב בד"כ.. וכו'.

עד שהיא תגיע למקום בו אתה תחכה לה עם פרחים או כל שטות אחרת.

בהצלחה והעיקר- בלב שמח.

כוונת הכותב היתה כפי הנראה שעוד חודש וקצת הם יחגגו שנה להכרותם

פשוט היה לי תמוה שזה רק 5 חודשים ועוד מעט שנה יחד וגם הריון מתקדם.

חשבתי שהכוונה ל10 חודשים.

שטויות, התעסקתי בזוטות.

שיהיה רק במזל טוב

לא בלתי אפשרי להיות בהריון מתקדם גם בלי לתכנן לשונות רעות והוצאת שם רע.

ורק לאחר שקראתי את התגובה שלי קודם הבנתי שהיא נשמעת לשני פנים.

אז לפותח השירשור- מחילה, לא זו הייתה כוונתי.

ואדמין- תודה על ההערה.

כיוון שחשבתי שזו הייתה טעות הקלדה, הערתי בבדיחותא שמשהו לא מסתדר.

כי זה לא מסתדר חשבונית ש: 5חודשים + 1. משהו = שנה

ובכלל בנוסף הריון מתקדם (לענ"ד בכל מקרה) בד"כ מתייחס לחודשים שמיני- תשיעי בכלל מסבירים שזו טעות הקלדה.

ורק לאחר שהסבירו לי שהכוונה לשנה של היכרות והבנתי את טעותי והתנצלתי עליה ובכלל יצאתי שכאילו דיברתי באופן מזלזל בלא כוונה.

מסתבר שאצל אנשים רבים הריון מתקדם זה אחרי 3 חודשים שעדיין לא בטוחים כביכול לעובר.

טעות שלי, סליחה.

הנהלה, אודה לכם אם תוכלו למחוק את ההודעה הקודמת שלי, קריאה לא נכונה מעוותת את המשמעות שלה.

תודה.

לידע כללי, אין שום בעיה לטוס אם ההריון תקין. אני טסתי בחודש חמישי ובחודש שביעי וב"ה הכל היה מצויין. 

לפי החברות תעופה אסור מחודש שמיני והביטוח יקר משבוע 26...