פורום נשואים טריים (עמוד 604)

מתוך בסיס תורני.

לפעמים אפשר במקביל גם לעשות אחד מהדברים הנוספים שציינת.

תלוי באופייך, במדרשה וכו'.

אם זה "השנה הקרובה לפני החתונה", דהיינו - מתכוונים לחכות שנה, אז גם לא להיפגש יותר מדי.

גם לא חייבים להספיק הכל: מי שמוצאת עצמה טרום חתונה, צריכה לשקול סדרי עדיפויות. אם מתאים - מצד אופייך, יכולתך להשקיע בלימודים, מדרשה וכו' - להתנדב חלקית בצד לימודים במדרשה, אז אפשר. אם לא - לפעמים צריך לוותר על שירות לאומי.

הקמת משפחה טובה על בסיס טוב, היא גם כן שירות חשוב לאומה..

בהצלחה.

התחתנתי בגיל מוקדם למדי(ולא אפרט).

אני אומר שאם את יכולה להתחיל ללמוד(ולכאורה אין סיבה שלא) תעשי את זה.אין מה להשוות בין ללמוד רווקה ללמוד נשואה,שגם בעז"ה נכנסת להריון תוך כדי, ובעז"ה יולדת תוך כדי, וגם צריכה לעזור בפרנסת הבית ( תוך כדי שמשלמים על לימודים). בקיצור, לענ"ד ומנסיוני עדיף לך בשנה זו להתחיל ללמוד מקצוע.

לגבי לימודי יהדות - ישנם מקומות רבים שאפשר לשמוע שיעור או שניים בשבוע.

כך שלדעתי לכי ללמוד מקצוע בתור העיסוק העיקרי להשנה, ועם זה תשלבי שיעורים תורניים במינון שנראה לך.

 

ב"הצלחה.

תוך כדי מפגש עם העולם השני אתה משתנה... מתקדם.. מתפתח.

 

וגם ההבנה שהוא הוא האחד בשבילי משתכללת ומתעצמת לאחר כל יום בו אנחנו רבים, מתווכחים, שואלים, מותשים, עייפים, מרוצים, עובדים,

 

ואוהבים.

 

"ועתה קחו לי מנגן, (קחו לי, קחו לי מנגן)

והיה כנגן המנגן ותהיי עליו  רוח ה'..."

מאיזה אלבום הוא??

 

תודה!!

אבל אני לא בטוחה (ולא הצלחתי למצוא את זה באינטרנט).

והשאר בסמס, פייסבוק, אימייל, טלפון, יוני דואר. לא להגיד "אני אוהב/ת אותך". תשמרו את זה לאחרי החופה. לא היות לבד ביחד יותר מדי זמן. לא לנקות ולסדר את הדירה רק שניכם. עדיף את עם משפחה וחברות, והוא עם משפחה וחברים. להכין לך ולו לוח ספירה לאחור. לא לקנות מיטות ומזרונים ביחד. לדבר מלא עם מי שטוב לך לדבר איתה: אמא, קרובת משפחה נשואה, מדריכת כלות, רבנית. להתפלל. לשבת על ענן ולחייך. שיהיה בשעה טובה.

אבל כן-

לקצר את התקופה הזו ככל שניתן.

להינות ממנה, להתפנק, לקנות דברים בלי יותר מידי להתחשבן.

לדבר על דברים מעבר לסידורים העיניינים.

לא לשכוח שיש אהבה...

זה נשמע מוזר, אבל כשיש כ"כ הרבה דברים טכנים לפעמים שוכחים את העיקר...

 

בהצלחה, והרבה מזל טוב!!!!

חותמת על כל מילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מנסיון זה כ"כ נכון מה שכתבת

ומסייגת את מה שכתבו בהמשך -

לא מומלץ ללמוד הלכות טהרה ביחד

יסודות הבית היהודי כן

אבל פירוטי הלכות - ממש לא במקום

כמו דיני הרחקות ופרישה...

יש שני מישורים

המישור הטכני 

 

• ארגון בית
  אתם יודעים איפה אתם רוצים לגור? צרכי עבודה/לימודים?
  צריך לברר מחירים לקראת הצורך לשכור דירה (אני מנחש שאתם לא תקנו כ"כ מהר).
  צריך לרהט אותה. מיטות וארון בגדים, שולחן וכיסאות לסלון/למטבח, ספה (אפשר בהתחלה גם בלי)
  אפשר לשכור דירה מרוהטת - כדאי לבדוק.
  דעתי הלא מקצועית - קודם תראו מה אתם רוצים שיהיה חדש בכל אופן (מזרונים?) ומה תוכלו להסתפק ביד שניה (שרשור בנושא).
  תצטכרו להגדיר תקציב לציוד בסיסי כמו מקרר, תנור אפיה/כיריים, מכונת כביסה וכו' (אנחנו הוספנו כאן גם מעבד מזון).
  
  מתישהו  (לא חייב על ההתחלה ממש, תלוי באזור המגורים ובתנאי הדירה) תתחילו להידרש לקנות כל מיני דברים קטנים שפתאום חסרים לכם. מקדחה/מברגה (במיוחד אם קונים/לוקחים יד שניה), מפצלים/מאריכים/שעוני שבת, מאווררים/תנורים, ועוד כל מיני חפצים קטנים שפתאום מגלים שצריך, אבל  לא להתלהב על ההתחלה - לאט לאט.
   

• ארגון החתונה.
  מקום הארוע, תקציב הארוע (כדאי לשבת לשיחת "יישור-קו" עם ההורים), מס' מוזמנים - חפשו ברשת, יש מדריכים טובים יותר ממני לאיך מארגנים את הארוע הזה.
  מן הסתם תצטכרו לשכור בעלי מקצוע כמו להקה, צלם וכו'. האינטרנט הוא מקום טוב להתחיל בנושא (גילוי נאות, "שבע ברכות" הוא אתר מקבוצת ערוץ 7 ופותח ע"י כותב שורות אלה).

 

המישור הנפשי, בניכם

תקופה עדינה וזהירה.  תקפידו מכל משמר על הלכות ייחוד (במיוחד בדירה המתהווה בה אתם הולכים לגור - עוד מישהו איתכם), תקפידו על זהירות וכבוד להורים של הצד השני והשגעונות שלהם. זה לא קל, אבל עוברים את זה.

 

 

שיהיה במזל טוב!

אין פתרונות קסם וגם אם תפגשו מעט זה עדיין לא פשוט..

בעיניי צריך ללכת בשיטה של "להוסיף אור"-תלמדו יחד על טהרה על הקמת בית זה יעמוד לכם כ"כ חזק מול העיניים שהכי תרצו את זה טהור וקדוש!!!

 

ומעבר לזה-תקופת האירוסים היא תקופה מעצבנת, מלאת ספקות וויכוחים וחששות ו...

ובכל זאת-אפשר להפוך את זה לתקופה הכי יפה שלכם.

כשאתם רואים שאתם מתחילים לאבד את זה-תעצרו שניה, קחו כל אחד צעד אחורה, וחשבו שנית על הדברים.

תשתדלו לא להתפס לקטנות-יש לי הרבה חברות שביטלו אירוסין על שטויות, על דברים פיציים, אז חבל להכנס לזה-תשתדלו רק לשמוח אחד בשניה ולהמשיך להפתיע ולא להזניח!!

 

וכמובן- מזל טוב  

יש למישהו עצות לאיזה ספרים אפשר ומתאים ללמוד ביחד בתקופה הזו?? (חוץ מהבית היהודי של הרב שמחה כהן)

בעז"ה

 

סוד הנישואין-2 חלקים של הרב יוסף אליהו

ובגן עדן מקדם- של הרב ארוש.

 

בהצלחה!

וספרים מעולים,

יש  כמובן את הספר "איש ואשה" של הרב קנוהל, ספר נפלא גם בהדרכה הזוגית וגם בדיני הטהרה-פשוט ובהיר.

 

הספר של הרב גינזבורג-ברית הנישואין-נפלא!!! 

 

חוצמזה, אתם יכולים וצריכים לקרוא ספרים המסבירים בצורה ברורה וחותכת את ההבדלים בין נשים וגברים-לנו זה עזר מאוד!!!!

הייתי ממליצה על גברים ממאדים נשים מנגה-אך לא קראתי אותו למרות שהרבה מאוד אוהבים וממליצים.

אני מאוד אוהבת את "המוח הנשי" הוא מאוד מסביר את הדבר הזה שנקרא אישה-אבל לא מומלץ לקרוא אותו יחד לפני החתונה כיוון שהוא בוטה. את יכולה לעיין בו ולהחליט אם לקנות אותו ולקרוא אחרי החתונה.

 

אפשר גם ללכת יחד לחנות ספרים (בין אם ספרים תורניים ובין אם לא) ולבחור יחד-זה מקרב וגם מאפשר לכם לבחור יחד את מה שאתם רוצים ללמוד ומתוך זה לבנות.

 

המון בהצלחה!

ואני פה באישי אם את רוצה...

אישית, מאוד לא אהבתי את הספר הירוק של נעמי ולפסון.

בס"ד

 

וזה כל מה שכתבת- קלה, קשה, לחוצה, כייפית, טיפה מעיקה, מרגשת, מביאה איתה חששות...

זה הכל ביחד! וזו תקופה מהממת!!!!

 

אין לי הרבה מה להוסיף- כתבו מעליי הכל.. אבל אני רק אוסיף-

מזל טוב!!!

 

שה' יזכה אתכם לעבור את התקופה הזו בנחת ובשמחה...

ולהתפלל המון! זה הכי חשוב.

איש וביתו של הרב כי טוב

רעים אהובים-חוברת שהוציאה דברי שידברים שהרב קוק כתב על נישואין

הספרים של נעמי וולפסון (אולי חוץ מדבק באשתו שעדיף לפני החתונה לבד ואחרי החתונה יחד)

בנוסף, בפורום לנ"ו ענו לך תשובות רבות ומפורטות.

אבל ככל שנשואים יותר שנים העמדה הזו מתחזקת ולכן גם אם בתחילת הדרך ישנם ספיקות כלשהם הזמן עושה את שלו ולומדים להעריך אחד את השני יותר.

בראש ובראשונה למי שנותן... ולכן גם אם היו ספקות בהתחלה, אחרי החתונה כשחיים ביחד ונותנים אחד לשני את מה שיש לנו (בכל המישורים) הקשר ההדדי מתחזק יותר ולומדים להעריך את בן הזוג על כל נתינה והקרבה.

 

מלבד העובדה הרוחנית הפשוטה שטרם החתונה אתם שני חצאי נשמות והשטן עושה כל שביכולתו למנוע מעוד בית מקדש מעט לקום ולהיבנות, ובכלל זה הן הספקות, ואחרי החופה אתם נשמה אחת והשטן מחליף אסטרטגיה... 

שרלוונטי לך.

 

בהצלחה!!

אבל אנחנו שמנו את -

 

וזכני לגדל בנים...  זה עשה את כל העבודה. הם שמו את זה להרבה חלקים. זה עושה הרבה מהקליפ  ולא משנה כמה ריקודים היו שם וכמה השיר שקט...

 

 זה הבא עם הצילומים של ההתחלה, חתימה על הכתובה, כיסוי, חופה וכו'.

השתמשו שם גם בתזמורת של החתונה  אם אני לא טועה.

 

אבל זה השיר המנצח לענ"ד. כל השאר הם נספחים.

מנגינות שאתם אוהבים ו"עושות לכם את זה".

אני אוהבת באופן אישי, לחלק הקצבי, את השיר של אוהד מושקוביץ "כל זמן שאני רואה חתן וכלה..." - אפשר לשמוע את זה באתר שלו, ממש מתאים לתוכן ולאווירה.

אנחנו בחרנו את

"אל תלכי מכאן"- רמי וריטה

"every breath you take" 

ויצא ממש נחמד

 

אם אתם מחפשים שירים לא חסידיים אני יכולה להביא לך עוד כמה שירים..

 

ואם זה חסידי-אז אולי שיר שקט יכול להיות "אודך" של החבר'ה, שיר יפה ומרגש.

 

אני יכולה לשלוח לך אותו אם את רוצה.

אנחנו שמנו לקבלת פנים, צילומים וכתעבת הכתובה את- "ואז תבואי" של הראל מיואל, מרגש ומתאים מאוד מבחינת המילים. לריקודים שמנו שיר חסידי מקפיץ, ניגון כלשהו... והתאים מצויין!

מזל טוב!

מלאכי שמים שרים, שני עולמות נפגשים בדרך אל האושר ...

להתחתן הלילה... מכירה?

משפט שתלוי על אחד הקירות בבית לווינשטיין - "יופי הוא כל דבר שמסתכלים בו באהבה"

 

אם אתה מתחיל להשוות אותה לאחרות כנראה שאתה לא באמת אוהב אותה או שיש בך חיסרון בעבודת המידות של עצמך.

 

התשובה היא שברור שחשוב שהמראה של הבחורה יהיה יפה בעיניך אבל מתוך זה שאתה אוהב אותה ולא מתוך עריכת תחרות מלכת היופי ובחירה במנצחת.

 

ולהעלם. נראה לי שהיא תבין שהגזימה!!

זה לא קשור לאברכיה ולצפיפות.. אלא לזה שהיא חסרת טאקט

 

אין מה לעשות- תעני לה באותו מטבע...

שתבלע את הלשון קצת..ו שתלמד לא לחטט- זה יועיל לה בחיים!!

כשיש לכן\ם שאלה או בעייה  שמטרידה ולפני שרוצים להעלות את זה בפני בן הזוג רוצים קודם לשמוע חוות דעת, או לנסות לקרוא לבעייה בשמה ולהגדיר אותה לפני הדיון עם בן הזוג.. למי אתם פונים?

יש איזה רב\נית שנותנים מענה לשאלות בזוגיות?

אנלא מדברת על ינ"ר וכו'.. אלא פשוט מעין 'חברה' חכמה, דמות מקובלת שתשמח לענות בשאלות מהסוג(ואני לא מדברת על חברה ממש, כי אז זה לא נעים להתייעץ איתה.. לפחות לי)

אני מרגישה שזה ממש יכול הקל עליי בהרבה דברים,

מה אתם עושים??

תודה רבה

לי היתה מעין "חברה" שהיתה גדולה ממני (עדין גדולה ממני בעצם) בערך ב15 שנה, משפחה שהיתה מאד קרובה לבעלי מתקופת רווקותו בישיבה. בתור נשואה צעירה יחסית הייתי פונה אליה. היום, עם הזמן אני פחות ופחות נזקקת ל"שירותיה" אני מרגישה שדלגתי על משוכות רבות בזכותה אך גם למדתי ממנה ומעוד דמויות שלשיעורים שךהן הלכתי- צורת חשיבה נכונה ובריאה שקידמה אותי הרבה.  אבל עדין נהנית לשוחח איתה.

 

היום, אנחנו בית חם של הרבה רווקים וזוגות... גלגל חוזר בעולם.

זה קצת לא נעים, לא?

משום מה, אני נעולה על העובדה שכמה שהאדם שאיתו אתה מתייעץ יודע עלייך פחות-כך טוב יותר לך ולו(כמובן את הפרטים הרלוונטיים לציין)

אני ממש מרגישה צורך בשחנוש נשי לעיתים, ועם חברות בגילי-אני לא רואה בסיס לכך.

חברות שגדולות ממני ב15 שנה?אין לי.. אמא שלי חברה טובה שלי אך לא נראלי שהיא המתאימה, לא בריא משו.

ניסיתי להתייעץ עם איזו רבנית-אך היא ממש לא בראש שלי, ויש מישהי ביישוב שלנו שהיא כזאת רבת פעלים ועסוקה עד השמיים ולא נעים לי..

אולי תמיד אמסרש איתכן בנות??

חשבתי על זה, שזה מאוד נזקק, איזו אישה\רבנית שפשוט תענה לשאלות של זוגות בטלפון-אך זה מחרפן ויכול להיות מסביב לשעון..

להכנס לפורום הסגור של הנשואות ולשאול שם.  יש שם הרבה חכמה. בטוח שזה יעזור לך.

[רק כדי להכנס צריך לדבר עם המנהלות ולהיות נוכחות באתר הזה כמה זמן...]

מי המנהלות?

האמת שעכשיו אני בחופש מהלימודים(אני סטודנטית), אך האמת שאני לא יודעת כמה אמשיך לכתוב פה באופן רציף..

אי אפשר פשוט לדבר בטלפון?

ממש זקוקה לעצותכן החכמות..

תודה

א. כשיש טלפון יש רק אדם אחד ששומעים לדעתו ועצתו, ולךפעמים זה חבל כי זה יכול להיות קצת חסר.. בפורום יש הרבה נשים חכמות.

ב. אם יש טלפון זה חושף הרבה פרטים על האדם השני, יכול ליהות שירצה - ויכול להיות שלא.

ג. איך פונים אליהם? פונים לאחת המנהלות של הפורום:

נחשונית, אני ירושלמית, יהודיה מא"י

ושואלים אותן אם אפשר להצטרף. יהיה כמה שאלות בהתחלה, אבל אחרי שיבדקו את הענין יחזרו אליך עם תשובה - ויהיה בסדר. לדעתי רק אחרי שתכירי את הנשים שם קצת תוכלי לראות אם יש מישי שאפשר לדבר איתה בטלפון או שזה כבר לא נוח לך...

לענ"ד תני לזמן לעשות את שלו. אל תרוצי מהר מידי.

עם כל הכבוד לפורום (ויש כבוד

אין כמו קשר אמיתי עם משהי,

להתקשר, לבקר, לבכות בפניה.

ועם כל הכבוד לנשים בפורום (ויש עוד יותר כבוד...)

אני כן הייתי מעדיפה דמות מוערכת מתוך החיים באמת,

ולא רק מתוך עצות טובות וירטואליות (שלא שהן לא טובות ומקדמות,

אבל זה בכל זאת לא החיים האמיתיים).

 

ממליצה לך ממש לחפש איזה משהי שאת מעריכה (זה הכי חשוב)

וליצור איתה קשר. אפילו הידיעה שיש משהי כזו מאד מקילה.

זו דעתי, אפשר כמובן לחלוק.

מה הכוונה זה לא החיים

ה"אמיתיים"?

אני דווקא הרגשתי ממש טוב לאחר שהתייעצתי עם הבנות פה, דווקא בגלל הווירטואליות.

סה"כ-זה לא קשר שחותר למעבר-אלא מאד ענייני:עצה וייעוץ בענייני זוגיות ויומא, עצם ההנאה שיש בשיחה עם בנות שחוו משהו שדומה לשלך הופך את השיחה לקולחת יותר ונותנת תחושת 'קרבה'-אך עם היתרונות של האנונימיות.

כשאת באה להתייעץ עם מישי שמכירה אז היא גם מעבר וזה מאוד חוסם.

יש בסיס לדברייך אך זה מאוד אינדבידואלי לכל אחת.לי מאד קשה עם זה בעיקר כי כל חברותיי בערך בגילי אם הייתה לי חברה מבוגרת מאוד ולא גרה באותו היישוב שלי אולי זה היה שונה.. אני ממש מנסה למצוא מישהי כזאת כמו שאת מתארת אך נראה לי שזה לא מצוי\בשבילי.

ב"ה

 

הרבה פעמים זו חוסר מודעות בסיסית ולפעמים הפיתרון הוא פשוט להגיד: השאלה הזו די מביכה,

או קצת קשה לי עם שאלות מסוג כזה.. הייתי מעדיפה ש... לומר את מה שאת חושבת בפשטות אבל בעדינות.

 

לגבי מישהי להתייעץ איתה אני בהחלט חושבת שכדאי ואפילו רצוי למצוא מישהי חביבה שאת מכירה\הכרת בעבר ואת יודעת שאת סומכת עליה, ולהתייעץ איתה במה שצריך. ורצוי שגם לבעל יהיה מישהו כזה שהוא גם סוג של סמכות עליונה כשיש חילוקי דעות... כמו שכבר כתוב בפרקי אבות "עשה לך רב" ואצלינו אומרים גם עשי לך רבנית, זה טוב בכל הנושאים של קונפליקטים עם  עבודת ה' "מה חשוב ממה עזרה לזולת או ..." זוגיות, ועוד כהנה... מישהו שלישי שרואה את התמונה מבחוץ בצורה אמיתית ולא נגוע באגו...

והיא לא חייבת להיות מישהי עם הכרות פנימית איתך. מספיק שתכירי בכללי ממתי שהוא, מורה, אמא של, מישהי שראית ויצא לך להחליף איתה כמה מילים ומאוד התפעת מאיך שהיא דיברה. אני חושבת שכל אחת שתגידי לה שאת רוצה למנות אותה לרבנית אישית קטנה, תשמח שתתיעצי איתה, זה די מחמיא...  וגם אם היא אישה עסוקה אפשר לקבוע זמן מתי נוח להתקשר... זה חשוב מאוד!!! לוקח זמן למצוא את האחת אבל זה משתלם, וגם מותר להחליף אם זה לא מתאים...

 

בהצלחה רבה!!!

אי הבנה (חוסר באינטלגנציה רגשית), ואז כדאי פשוט להסביר בצורה יפה וברורה מאוד. אם זו לא הבעיה או שזו הבעיה אך משום מה גם הסבר לא עוזר, מומלץ להיות תקיפים, אבל לא להכנס למריבות ואפילו לא לויכוחים.

אני לא יודעת אם יש "בדיוק" כי תמיד תמיד יש על מה לעבוד ועל מה לגשר ולאן להתקדם ומה לשנות ודברים שויתרת עליהם והתפשרת..

 

ואולי אני טועה

 

ברור לי שיש הרבה דברים ששנינו צריכים לשנות, אבל אני הכי מאושרת איתו!!!

 

ונראה לי שזה הכי חשוב

קבלתי אשה עליה לא העזתי לחלום אפילו, ב"ה.

וזה לא אומר שהכל מושלם ומתאום ושאין על מה לעבוד. זה חלק מהכיף..

זו פשוט ההרגשה הזו שאנחנו פאזל של שני חלקים ואנחנו בדיוק מה שהיינו צריכים כדי להשלים אחד את השני. ועדיין, גם בפאזל, שאת יודעת בוודאות, שהחלקים האלה חייבים להתאים כי זה מאותה קופסה ומאותו פאזל, בטוח, עדיין לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים ומתאימים ומצליחים לחבר הכל. ב"ה ובעזרת ה' עד 120 לעבוד ביחד. הכי קשה, הכי כייף.

כי בשלב החיפוש יש מס' דברים  שעליהם לא מתפשרים, שאם אין אותם את חותכים. ויש את הדברים שהם בונוס, שגם עליהם חושבים.

 

אבל הכי כיף זה כשמוצאים סופסוף את האחת... והיא גם הדברים הבסיסיים, גם הבונוסים וגם דברים שמעולם לא חשבתי עליהם אבל הם טובים לי.

מצאתי שהאיש שהשם נתן בחלקי- הוא יותר מדהים ונפלא מכל מה שיכולתי להעלות בדעתי שאני רוצה!

ב"ה.

ויש הרבה דברים שאפילו לא ידעתי לרצות,

מזל שה' מארגן הכל ולוקח הכל בחשבון..

ברוך ה' מצאתי יותר ממה שרציתי, הקב"ה מזמן את האדם המתאים בזמן המתאים, אנחנו ממש מרגישים שאנחנו "נשמה אחת", אבל כמו שאמרו פה הצדיקים והצדיקות לפני, צריך לעבוד, ונישואים זה דבר שנמצא כל הזמן בבניה והתפתחות, וכן, יש גם משברים אבל החוכמה היא להתגבר עליהם...

 

בהצלחה!

מעודד מאוד 

לא חיפשתי צבע שיער מסוים (קיוויתי רק שנישאר עד שהשיער ילבין - מה זה משנה מה היה קודם?!); לא חיפשתי גובה מסויים (קיוויתי שנישאר ביחד עד שנהיה כפופים שנינו - מה זה משנה מה היה הגובה קודם לכן?!); לא חיפשתי רמת השכלה מסויימת (רק קיוויתי ששנינו נמשיך ללמוד תמיד, בכל מיני דרכים, עם תעודות וגם בלי); לא חיפשתי מצב גופני מסויים (מי יודע מה ילד יום, חלילה, ממילא).

כמו שאקבל כל ילד שלי, בכל גובה, בכל צבע, בכל בחירה, בכל מצב גופני - כך קיבלתי גם את בן הזוג שחיפשתי. פשוט ידעתי שזה הוא (והוא ידע שזו אני), ומאותו הרגע, שום דבר אחר לא משנה, כי ממילא, כל אחד מאיתנו משתנה בכל יום (מבפנים ומבחוץ). גם הילדים, אגב.

ב"ה

 

מתוק וכ"כ נכון...

 

וגם סתם כך הרבה פעמים גם כשאנחנו מתעצבנים אחד על השני בסוף אנחנו תמיד מגיעים למסקנה שבן הזוג שלנו הוא האחד והיחיד שיכול לסבול את החסרונות והשיגעונות שלנו... 

ומעניין שככל שהשנים עוברות אנחנו פתאום מבינים עד כמה כל מעלה היא כל כך מעלתית ומשמעותית ועד כמה כל חיסרון הוא הנקודה הכי הכי שאנחנו צריכים לעבוד עליה אצל עצמנו.

כשמגיעים לקבלה אמיתית החיסרון פתאום מתגמד- כמו חצ'קון מעצבן שכשמפשיקים להתעסק בו הוא מתייבש ואיכשהוא נעלם ואם נוגעים ומפוצצים הוא רק ממשיך לתפוח ובסוף משאיר צלקת מכוערת.

 

מדהים לראות איך הילדים שלנו פתאום חשופים לכל מיני תכונות אופי- ואפילו מאוד מנוגדות, ויודעים שאפשר לחיות איתן בשלום ובשלוה, באהבה ובאחוה.

 

כן, יש לפעמים טענות ומענות, אבל נראה לי שנישואין שיש בהם אהבה וקבלה פשוטה משתבחים עם הזמן.

 

בברכת "שמח תשמח רעים אהובים" גם אחרי 30 שנים...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפעמים מה שבעיניי מעלה - בעיני האחר זה חיסרון, וכנ"ל להפך.

 

ולא תמיד יודעים ישר מי צודק...

בתור אחת שהתחתנה "בגיל מאוחר יותר" כהגדרתך -

קפיצת המדרגה שהחיים שלי עשו, שכוללת כל כך הרבה יותר ממה שהעזתי לחלום עליו (כפי שכתבו כאן עוד אנשים) שווה כל רגע ורגע משנות הייסורים של החיפוש והדייטים.

(זו לפחות החוויה האישית שלי ואני מקווה ומאמינה שזה נכון לרוב הזוגות)

וכשיש ילדים זה רק מתעצם.

אז לא להתייאש!!! חזקי ואמצי, את וכל הרווקים והרווקות.

להתחתן עם אדם שנחמד לך איתו?

 

או מכל סיבה אחרת?

אם הבנתי נכון השאלה היא אם זה קרה בעקבות כך שהתעקשתי על כל הקריטריונים של אביר חלומותי עד שמצאתי.

אם כך יש להבהיר דבר חשוב: ההרגשה הזאת (ש"זה בדיוק מה שחיפשתי ויותר") - לא היתה ברגע הראשון שראיתי אותו וגם לא ביום החתונה, אלא קצת אחרי.

לפני החתונה ידעתי שנחמד לי איתו, וגם שהוא אדם טוב באופן כללי מעוד בחינות (ביל קשר לאיכות הקשר שהיה אז בינינו). ידעתי גם את החסרונות וגם בדיוק אילו נקודות שהיו ברשימה שלי של "בעל האידיאלי" אני מוותרת.

ב"ה שהיה לי האומץ להחליט לוותר (על דברים לא כ"כ חשובים)

בס"ד

 

הרבה זמן היה לי בראש את דמות ה"בעל האידיאלי".

אבל היה איזה-שלב שאמרתי- די לשטויות, אז מה, אם הוא לא בייניש אני לא אפגש איתו?

 

ובאמת, פגשתי את בעלי המדהים, שממבט ראשון- מה אנחנו קשורים..

אבל פשוט רואים איך ה' הוא זה שמזווג זיווגים ולא אנחנו!!!

יש ביניהם ילדי בי"ס ויש גיל הרך. צריך שתי פעילויות נפרדות או אחת שתתאים לכולם. יש כזו בעולם?

 

אפשר גם סתם. אצלינו זה קישוט יפה לסוכה...

 

 

אביזרים: מדבקות עגולות רגילות (רצוי להשקיע קצת במדבקות נוצצות  במיוחד אם רוצים את זה כקישוט לסוכה)

איורים פשוטים. (לדוגמא: פירות- הכי מתאים לסוכות זה תאנים ענבים רימונים וכו', אבל אפשר גם של תפוחים ותפוזים ועוד כיד הדמיון, אפשר בנושא שבת- פמוטות, בקבוק יין, חלות וגביע וכו')

 

את האיורים אפשר לצייר בעצמכם בטוש פרמננט על נייר פשוט, או להדפיס במחשב.

 

 

מהלך העבודה: ממלאים את האיורים במדבקות (בצבעים המתאימים) כך שלא ישארו חורים ובלי לצאת מהקווים.

כדי שיצא יפה ושווה (ויהיה אפשר גם לתלות בסוכה) אפשר אח"כ לגזור את האיורים ולהדביק על בריסטול שחור. מי שרוצה מאוד להשקיע יכול לקשט במעט טוליפ בצבעים המתאימים מלמעלה.

 

 

 

חיפשתי בשבילכם תמונה של זה אבל לא מצאתי...

לקנות לילדים של המארחים את המשחק 'קפלה' אותם כפיסי עץ ארוכים וצרים שמשמשים לבניית אינסוף דגמים.

 

אם זאת מתנה מכל המשתתפים אולי זה מתאים. יש את החיקוי האיכות שעולה כ150 ש"ח לקופסה גדולה.

 

מניסיוני הילדים מעסיקים את עצמם שעות רבות במשחק הזה.

 

וזו גם ההצעה לפעילות, במקום שאת תפעילי אותם שיפעילו את עצמם.

 

להביא כמה אריזות של קפלה אם יש במשפחה (לסמן את הקפלות בטושים כדי שידעו מה שייך למי)

 

לחלק לילדים כמות של קפלה לכל ילד, ולהגיד להם נניח לבנות סוכה/משהו שקשור לסוכות- לגדולים וצורות לקטנים

 

מניסיו של חברה זה היה נחמד מאד.

 

וכמובן אם זה ביישוב אז פעיליות חצר. כדורים משחקי מיםועוד כיד דימיונך הטוב..

אולי אפשר להתחלק לפי משפחות ולעשות תחרות הסוכה היפה ביותר?

זה גם לא מחייב קפלה (יקר לטעמי) אפשר לדאוג מראש לקרטונים נקיים ויציבים-ומגזרות נייר או כל מיני טיוטות יכולות לעשות את העבודה.

ב"ה

 

אפשר גם לעשות סוג של תחרות או תערוכה לפי משפחות או קבוצות שמעורבים בהם גדולים וקטנים. וכל קבוצה צריכה להכין מחומרים מהטבע או חומרים מסוג שונה לכל קבוצה או ממתקים נחמדים או משהשהו בסיגנון את הסוכה היפה ביותר או מוצג אחר שקשור לסוכות...

 

אני הכנתי עם אחיינים שלי חנוכיה מוופלה ובמבה ובמבה אדומה בחנוכה, וזה היה נחמד וטעים, אבל היינו פחות אנשים וכמובן זה לקח מעט זמן...

 

בהצלחה ותהנו!!!

 

חג שמח.

|מקפיצה|

נכון שזה לצביעה, אך מאוד חמוד לטעמי

ואת תמיד יכולה לנליין מניסיון זה מחזיק שנים

הקישור הוא: http://www.tefila.org/index.php?option=com_content&view=article&id=74:7-minim-to-succoth&catid=35:download-hagim&Itemid=59

אני אשמח לעוד!!

כדי שיהיה לי תקציב לקנות עזרים לעיצוב, חוץ מזה להמליץ למי שרוצה לעצב או לבנות אתר.

וחוץ מזה אני שמח שאהבת אולי אספיק לעשות אושפיזין אחותי רוצה שאעצב.

ואם אפשר לשלוח את הלינק לחברותייך, יש לי שם גם מאמרים שעבדתי עליהם יותר קשה מהעיצובים, לפעמים למאמר פתחתי מעל 50 ספרים.

יש הוראות להכנת תפוז, אבל באותה מידה אפשר להכין רימון, רק צריך לקנות נייר כוורת בחנות יצירה.

יש גם הוראות להכנת קישוטים יחודיים כמו אוריגמי ועוד.

http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?passok=yes&Catid=9481&blogId=51093

וגם כל מיני קישוטים שעושים בד"כ מניירות צבעוניים - פשוט לעשות ממפל (אפילו סתם ספירלה ממפל עושה את העבודה)

לחצתי על הוספה למועדפים- ועדיין לא הועיל.

בס"ד

 

יהיה להחזיר אותו לרשימת הפורומים.

 

 

פורום שימושי מאוד ממליצה בחום

ראית מישהוא שחוסך וממשיך להוציא את את אותו סכום?

 

אנחנו התקנו לפני שנה, הזרם שלנו היה לגמרי מטורף כך שהפגיעה באיכות הזרם (הגדרה מעולה) היתה למעליותא.

 

 

אולי תשלח לנו את החסכן הסורר?

יש לנו ברז נשלף עם צינור שרשורי. בחופש הגדול הגיע מיסשהו שאני יודעת שאינו בעל הכשרה לעניין, להתקין לנו חסכם. למרות שהוראתי לבנותי טלפונית לא להכניס אף אחד הביתה כשההורים לא נמצאים, הוא שכנע אותם,שהרי כולם מכירים את כולם בישובים.

טוב, עשה מה שעשה ואחרי שבוע אני מגלה שלולית היסטרית נוזלת לי מהארון שמתחת לכיור (טפטוף איטי איטי מן הצנרת) בקיצור הוא "דפק" את הצינור. והכי מרגיז- אחרי שהתקין- לא השאיר שום מסמך, שום חתימה מי אחראי לשליחתו. ואני רוצה פיצוי!!! זה ברז יקר ואינסטלטור לא זול...!!!!!!!!!!!!!!

טוב שאני יודעת מי המתקין ומי שולחיו לאחר שעשיתי בירור מקיף מאד.

אם השימוש הוא זרם המים, ייתכן שהחסכם יכול להועיל, אבל אם רוצים למלא בקבוק מים או משהו כזה - החסכם רק יזיק.

27.5 ולא ידעתי שהייתי מוכנה.

ז"א - ככה כולם אמרו, אבל לא טרחתי לחפור בזה.

בס"ד

 

כל אחת מה שמתאים לה, ובזמן הראוי לה.

יש אחת שמוכנה בגיל 19, ויש אחת שמוכנה בגיל 25.

כל אחת [ואחד, כמובן] זה עולם מלא ואין אפשרות להשוות.

הייתי מוכנה מצידי כבר בגיל 19 (כשחזרתי בצ'ובה בשרות הלאומי),

אבל כנראה שהקב"ה רצה אחרת (או שהחצי לא התבשל מספיק...)

והתחתנתי בגיל 24 (האמת היא ש חברה הזכירה לי שביומולדת 23 פניתי לקב"ה והיתריתי בו ואמרתי לו: ריבונו של עולם! את הימולדת הבא אני חוגגת עם בעלי!!!! אני לא זכרתי את זה וביום חתונתי היא הזכירה לי את זה. התחתנתי 3 ימים לפני יומולדת 24!!!. מסקנה? לפעמים צריך להיות איתו קשוחים )

התחתנתי בת 21 בדיוק בתקופה שסרבתי בתוקף להכיר ובטח ובטח להתחתן.

גם אם הייתי מוכנה לא רציתי להתחתן. זה עבר לי אחרי חצי שנה של נישואין.

ולא, לא הכריחו אותי להתחתן הכריחו אותי להיפגש...

התחתנתי בגיל 20. אבל זה כל כך אינדיווידואלי!!!

אם הייתי יודעת מה זה חתונה לא בטוח שהייתי מתחתנת אז.... סת-א-ם.

אני פשוט לא חושבת שאפשר ממש להיות מוכנים לחיי הנישואים או לדעת שמוכנים. פשוט צריך לעשות את זה.

זה תמיד נראה קצת גדול עלינו. זה צעד משמעותי. זה פתח לחיים חדשים מלאי אחריות, נתינה, ילדים, פרנסה, וכו'.

אבל כשיש בן זוג אוהב ורצון להשקיע ולהצליח יחד- פשוט צריך להתחתן והכל בעז"ה יסתדר.

בס"ד

 

מה עצם שאלתך?
מאמתי מתחילים להפגש או מתי יודעים שאת מוכנה?

 

בכל אופן- יש כאלו שבאמת מתעורר בהן המודעות הזו של מוכנות לחיי נישואים ויש כאלו שלא כמות בוקר אחד עם ההבקרה הזו, פשוט מציעים להן והן נפגשות וכך הן מגיעות לפירכן {כמוני למשל}

 

בין כה ובין כה אני לא חושבת שצריך להילחץ מתי הוא יגיע{לפחות אם את לא מתקרבת ל30} יוצא לי לראות לא מעט בנות טוסטריות בחברה שלנו ואני לא שופטת אותן ח"ו! אך צריך להיות במודעות שהקב"ה שולח אותו כששניכם מוכנים.

התחתנתי בגיל 22.

 

פשוט ידעתי שזה הבנאדם איתו אני רוצה לבנות את ביתי.

כך שהשאלה האם אני מוכנה או לא, כבר לא היוותה שאלה בשבילי....

 

יאללה, קפצי למים