פורום סופרים וספרים (עמוד 53)

וממש לא אהבתי.

ניסיתי לקרוא אח"כ גם את "הניצוץ", ולא הצלחתי לסיים

זה גרם לי להחליט שספרי אימה זה לא בשבילי.

אבל לאחרונה התחלתי להנות מסרטי אימה, אז אולי אני אנסה שוב.

האמת.. לא מפחיד בכלל,

הספר "מתחת לכיפה השקופה" ממש מוצלח

יש את מייקל קרייטון, כתב את "טרף","הלאה".

ויש את דין קונץ, שהוא מדהים כתב את "תפוס את הלילה" ועוד המון...

שקלתי אפילו לקחת קורס כתיבה יוצרת...

ובינתיים עוד לא היה לי האומץ לשלוח להוצאות לאור...

אני חושבת שכדאי להתחיל בכתיבת סיפור קצר, ככה מתחילים ויש יותר סיכוי שגם מסיימים...

לי אישית השיעורים במגמת ספרות בתיכון, ואחר-כך בלימודי התואר, עזרו לי מאוד להבין כללים ורעיונות.

נראה לי שכדאי להתחיל בבניית דמות: לתת לה שם, גיל, רקע משפחתי וחברתי, אפיון (=תכונות אופי ומראה חיצוני). כדאי שיהיה איזה משהו "בעייתי" ברקע של הדמות, כדי שיהיה ממה לבנות קונפליקט (=התחבטות, ניגודים בתוך הדמות או בינה לבין דמויות אחרות).

כעת לחשוב על ה"בעיה" שתהיה מוצגת בסיפור. מהי בדיוק וכיצד היא מפריעה לגיבור הסיפור. וכמובן - לחשוב על פתרון לבעיה הזו, שיגיע בהמשכו או בסופו של הסיפור.

עכשיו חושבים על השתלשלות העלילה: מה נגרם עקב "הבעיה", ואילו אירועים יובילו לפתרונה.

כדאי לחשוב על סיום יפה, ואם הוא יהיה סגור, שכל הקצוות של הסיפור נסגרים, או פתוח, שנשארות שאלות פתוחות.

רק עתה הגיע הזמן לכתוב את הסיפור לפי הסכמה שבנינו. כדאי להשתמש בשפה יפה, בעברית נכונה, אך לא גבוהה מדי. אפשר לשנות את הסגנון כאשר מצטטים דמות כלשהי בסיפור, לפי אופייה.

כמובן, אלה לא כללים של תורה למשה מסיני, ובהחלט יכול להיות שסיפור יזרום מעצמו ויהיה מקסים.

שתהיה לך ממש בהצלחה, ואשמח לקרוא תוצרים!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ב"ה יש לי קרוב משפחה שמבין בזה

אז אני מראה לו דברים, שואלת לדעתו וכ'ו..

והוא גם נותן לי טיפים.

|מופתע| את כותבת?

למה לא אמרת?

גמני כותבת, אבל חלומות, כמו שאמרת... ורק למגירה... אחרת אני לא כותבת אמיתי...

מקריאה אותו לאנשים, בעיקרון אני גם כותבת אותו בתוך יומן כדי שלא ימצאו אותו, רק לאחי הקטן הקראתי אותו והוא אמר שזה מעניין אבל אם אני לא מזכירה לא אז הוא לא מתעניין בהמשך למרות שאותי זה ממש מעניין.

יש שם מתח ופעולה ומסתורין (בקיצור כל מה שאני אוהבת לקרוא) אבל אני לא בטוחה בזה וגם תכלס לא אכפת לי מה חושבים.

אני אוהבת את זה, זה גם נותן לי תעסוקה ואותי זה מעניין ואם מישהו יקרא את זה "בטעות" והתלהב מיזה אולי אני יראה את זה לעד אנשים אבל אני גם לא בטוחה לאיזה גילאים זה, אם זה לאח שלי שבכיתה ד' או לי שבכיתה ח'?!?!? או בכלל לא מתאים לאף אחד..!

אפשר עצות??!?!?

כאילו במה שאני כותבת אני לא תיארתי אותן יותר מידי אולי פה ושם אבל זה ממש חשוב?!?!

אין "בשר" לסיפור, אין מה שידחוף את העלילה ויפתח אותה.

אם תרצי עוד הרחבה - בשמחה.

מסוג הספרים שתמיד אתה אוהב לקרוא.

יש תספרים שאחרי פעם פעמיים מיצת, אז זה ממש לא. פשוט ספר טוב!!

גם כתיבה טובה. וגם מה שכתוב. וגם הכניסה לדמויות. וגם הכל.

(וגם קצת בוכה.. כולנו בכינו כשקראנו. ואני ממש ממש לא מהרגשנים שבוכים בכל דבר)

נעע.. לא יודע... עוד ספר..

מעלה חיוך לפעמים, לא רציני.

קראתי השבת את "עדשי השוקולד של הבז", חמוד ביותר. (אם כי נראה לי הוא נחשב ספר ילדים\נוער.)

אבל לא לחפור עליהם יותר מדי

לדעתי זה מסוג הספרים שכן כיף שהם נמצאים בבית ... לשעות השיעמוום

הייתי אומרת, לא לקחת סיכון, וללכת להציץ בהם בסיפריה. אפילו לקרוא אותם ממש. 

אני עצמי הייתי מעדיפה לקנות ספר עיון/ שירה, כזה שלא חייב לקרוא בנשימה אחת, ונחמד שהוא שם, כדי לפתוח מידי פעם ולקרוא פרק, או סתם ללמוד אותו בלי לחץ.

או לנצל את זה לספרים נדירים

במיוחד בגלל שזה נורא ישראלי ועכשוי ני נורא אוהבת לקרוא את הספרים שלה אבל לא בתדירות גבוהה מדי....

תהני ומזלט

קטע מסוים אתה כבר יכול לנחש את כל המשך העלילה.

הם לא ממש מדהימים, אבל כן כיף לקרוא אותם. היו קטעים שממש צחקתי.

אבל בכל זאת לא הייתי שומרת אותם בבית כי בספר השני או השלישי או שניהם היו כמה מילים שלא היייתי שמחה שיהיו לי בבית...

הסדרת המשך- מעורב ירושלמי וחיים משלנו הרבה יותר יפים!! ממש נהניתי לקרוא אותם..

כל הספרים שלה זה על אותו רעיון:

יש מלכת שכבה שהיא תמיד מעצבנת כזאת, מישו חתיך, מישהי שקטה וחמודה ואז החתיך עובר לשקטה ..

קיצוור - כמה ספרים זה כיף אבל את הכל זה סתם .. 

ממש ממש ממש לא מלכת כיתה וזה. נכון שה כן קיצ'י עם החתיך והתחתיכה והשקטה, אבל לא מלכת כיתה! הגיוברים שם הם אנשים חמים וטובים!!

הן מבחינה צניעות והן מבחינה חינוכית. בכלל הכנסות לספרי נוער חילוניים או שמכניסים בתוכם תרבות חילונית מסוכנת ופוגעת מנסיון. את דתיה ורוצה להיות דתיה- למה להכנס לכל התרבות המגעילה הזו?

לא מה שחשוב בספר זה רק כמה הוא מרתק. קראתי אחד מספריה וכן הוא עניין אותי כי היא מוכשרת בכתיבה אבל היום אני לא שמחה שקראתי אותו ושמחה שאחרי שקראתי החלטתי שזה מפריע לי והפסקתי לקרוא את ספריה. כי בסופו של דבר ספר נכנס עמוק לנשמה. למה להתלהב מדברים ששונים מכל מה שאת רוצה להיות? אני באמת אל מצליחה להבין. יש לך מתנה-את יכולה לקרוא ספרים-תשתמשי בזה להתקדם מבחינה רוחנית לא לשקוע בטומאה.

זה בעיקר הענין של הערצה לתרבות ולעולם החילוניים שזה דבר מאוד בעייתי ורחוק מתפיסת היהדות אלף מונים.

למה לא להנות מהם? כי מה שחשוב בספר זה לא רק אם הסופרת מוכשרת וכותבת יפה ומעניין אלא גם מה המסרים שהוא מעביר! לכן מלכתחילה מומלץ לא להתחיל לקרוא ספרים שאת יודעת שתאהבי אותם ויהיה לך קשה להפסיק בגלל צורת הכתיבה של סופר\ת מוכשרים שכותבים ספרים בצורה כזו שאת נשאב אליהם וקשה לך להפסיק לקרוא.. (מנסיון). 

אי אפשרלברוח מהמציאות ואם הספרים יפים למה לא להנות מהם?

הם היו כיפיים לקריאה בכיתה ז', לא אכחיש. אין בהם הרבה עומק...

רואים שכתבה אותם סופרת דתייה שמפנטזת על חילונים.

וואי, נשמעתי ממש קיצונית הרגע.. לא נורא, תתמודדו

וכן, זה ספר לבנות בכיתה ז'. גם ספרים כאלה יש.

זה לא לברוח מהמציאות. זה לקחת מהמציאות הקיימת מה שיקדם אותך למטרה שלך בחיים.

(טוב, פה באמת השאלה, מה יקדם את המטרה שלך, ומה לא.)

אבל אל תבזבזי את הכסף עליהם...

נחמדים והכל... אבל לדעתי מתלהבים מהאישה הזאת יותר מידי...

אה, ונ.ב.- הסופרת שומרת מצוות, אבל בהחלט לא מאותו מיגזר של גולשי ערוץ 7. (אפילו לא מאותו מיגזר שלי...)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ואז כשאת גוררת את האיש לאחד המסלולים שנצבעים בכחול המפה אמורה להתחלף לך בתלת מימד.

מה מצאתי - קודם כל את כל המקומות שמוזכרים בספר - שרלוטאון למשל, איפה שהיו קונים את הבדים החומים לשמלות..

אם מחפשים בערך באמצע האי, בצפון, אפשר למצוא את מה שהפך היום לאתר התיירות - זה נקרא קוונדיש, וצריך לחפש את גרין גבלס. לא רואים הרבה, רק מכיוון הכביש. 

את אגם המים הזוהרים רואים טיפטיפונת, הנה: (כן, ממש השקעתי)

את הדימיון.

אמנם התמונה שהעלית חמודה ופסטורלית להפליא...

אבל אני חייבת לומר לך שבדימיון שלי הכל הרבה יותר צבעוני ומודגש, הרבה יותר מסעיר....

משום מה אני לא מאוכזבת. התמונה מדהימה

והמחשבה שהמחברת באמת הכירה את המקומות

וכתבה את אן בהם,

מרגשת....

ממש אפשר לדמיין אותה אדמונית וחולמנית מתהלכת בין העצים וחובקת אותם בידיה....

תודה שירק!

עכשיו הזמן לתור אחר הטירות הויקטוריאניות לאורך התמזה, מהשלושה בסירה האחת...!!

את בוחרת maps ומגלה עולם..

ונראה לי גם שהתמונות רק הורסות....

בס"ד, בשמחה תמיד!

אבל קראתי ת'שלושה האחרים.

בודדה בערכה, זה מהמם ! 

אווף, באלי גםםם ! 

ספר חשוב על נושא שקיים לצערנו הרבה, אך קשה לדבר עליו. שפה עשירה ומקסימה.

לדעתי יש בכל זאת בספר הזה כמה פספוסים: העלילה לא מספיק מפותחת, מבחינה ספרותית אין אמצעים מעניינים, הדמויות עמוקות במקומות מסוימים אך לא מספיק במקומות אחרים. הפריע לי שכמעט אין זיכרונות מבני המשפחה שנרצחו (את שמות ההורי מגלים רק במשך הסיפור, על אופיין של האחיות כמעט שלא נאמר דבר) [ב"ה, רואים שהסופרת - אם אני לא טועה - לא איבדה בן משפחה].

השאלות האמוניות חזקות ומובאות בצורה טובה ונפתרות יפה ולא מעיק. גם, יחסית לספריה הקודמים, הדמות לא מושלמת כל-כך. אך עדיין יש מקום לשיפור.

לדעתי, טוב שהסופרת תישאר בכתיבת הספרים ההיסטוריים שבה היא כל-כך טובה. הבנתי שהיא כותבת עכשיו על תקופת השופטים. מחכה בקוצר רוח!

לבכות.. והיא לא כל כך בוכה בספרים.

אני עדיין מנסה להשיג אותו.. אולי אני אקנה..

אבל בגדול, מדהים מדהים מדהים!

ישבתי בבית מדרש בבי"ס, ופשוט בלעתי את הספר, לא שמתי לב למה שהולך מסביבי.. וכמה בכיתי!!

עצוב ויפה.

קראתי את הספרים הקודמים,

את בודדה במערכה גם קניתי,

ויש מצב שעוד מעט אני גם יקנה את הספר החדש.

קראתי אותו בשבת ולא הפסקתי לבכות!!

חדשים של אורה מורג- מין נאמנות כזאת של "התחלתי לקרוא את הספרים שלה, הם גרמו לי להנאה בצעירותי, אז בואו נסיים עם הספרים של הסופרת הזאת"

למען האמת בהתחלה לא החזקתי ממנו הרבה,

אבל אחרי שסיימתי אותו נראה לי שדי נהניתי ממנו.

ועוד משהו- הקריאה שלו הזכירה לי למה בכל זאת אני מחזיקה מאורנה בורדמן יותר מאסתר שרייט ורצל (לא ממקום של חוסר כבוד לאף אחת מהן). למרות שאצל שתיהם יש את המטרד של חזרה על אותם קווי עלילה בספרים, דמויות קצת צולעות, בילבול בין משלבי שפה, ורצון לכתוב על נושאים שלא ממש נוגעים לה, ועוד כמה באגים קטנים.

ובכל זאת- לאורנה בורדמן יש את כל הנושא האמוני, וכל הנושאים הללו שאני הרבה יותר מתחברת אליהם.

בכל מקרה, שתיהן (יחד עם אורה מורג) גורמות לי להנאה קטנה כשאני קוראת ספרים שלהן.

ושבח עצום שאני בכל זאת חייבת לחלוק לאורנה בורדמן- לא משנה על מה היא כותבת, הספרים שלה מביאים אצלי ואצל עוד בנות (ובנים) לחיזוק רוחני גדול כ"כ עד שבאמת ניתן להרגיש אותו ולתהות מה יש בספרים האלו ש-עד כדי כך?!

ועכשיו אני צריכה לחזור ללימודים למתכונת בהיסטוריה ולחזור לכוס קפה שלי (דבר מגונה שדווקא "פסיעות בחול" גרם לי להיזכר בו ולרצות לחזור אליו... )

בחנות האינטרנטית http://www.kodeshbook.co.il.

ואאל"ט הוא בין הספרים שבמבצע.

-ך...

הפיתרון החסכוני שלי זה להיכנס לרשימת ההמתנה בספריה, ולהמתין בקוצר רוח ( ואולי לבינתיים להשאיל את "התנחלות דמה"...)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ואני בדיוק באמצע 'סלמון הספק', וחשבתי היום על 25 מאי, אז זה בא לי בזמן.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לא כל כך זוכרת, אבל ברעיון הספר הוא תיאור של מסע פיזי ונפשי של גיבור הסיפור, בחיפוש אחרי עצמו והאמת.

קהל היעד? לדעתי, בעיקר למי שאוהב חפירות, הרהורים על החיים ועל האדם, ופסיכולוגיה, (אגב המחבר היה פסיכולוג/פסיכאטר).

חוץ מזה, הספר כתוב בשפה ישנה (תרגום מאידיש), למי שלא רגיל יהיה קצת קשה לקרוא.

אני לא מבינה למה חברות שלי כ"כ מתלהבות מזה כל פעם מחדש .

יש קטעים שצריכים צינזור דחוף, אבל את הרעיון?

אני מתה על פנטזיה (או מד"ב, למרות המאמצים אני לא מבדילה ) 

זה מה שאני עשיתי ;)

שאר הספרים ממש לא נקיים אבל לפי דעתי הראשון ממש טוב... D:

בס"ד

הם לא נראה לי נקיים בכלל...

אני דווקא לא נגד התרגום החדש (או שאולי יש תרגום חדש ממש? אני, בכל אופן, אוהבת את הסדרה עם הציוריה של כריסטינה קדמון).

אבל הכי כדאי לקנות את המקור - זה מה שיש לי - מלבד זה שככה אפשר לראות איך זה במדויק, יש שם עוד שלושה ספרים (שככל הידוע לי) לא תורגמו לעברית. אבל זה למי שקורא באנגלית, כמובן.

בס"ד

גיל: 16

מין: נקבה

שם: ענבל

מס' ת"ז: 3********

סופר אהוב במיוחד: אגאתה כריסטי, גיין אוסטן

הארי פוטר- נחמד, אהבתי לקרוא כשהייתי צריכה ספר להעביר את הזמן

שר הטבעות- ספר ממש ממש יפה וכתוב יפה!!

גאווה ודעה קדומה- ספר גאוני בפשטות שלו וביומיומיות שלו.

גיל: 12

מין: נקבה

שם:

מס' ת"ז:מאיפה לי לדעת

סופר אהוב במיוחד:אופס כתבתי כאן קודם ספר בטעות ...אז סופר...פיטקוס לור (אני מספר 4)ומי שכתבה את משחקי הרעב שלא עולה לי כרגע השם... וסטאפני מאייר...(דמדומים) 

הארי פוטר- ספר גאוני, אוהבת לקרוא אותו המון (לא בהגזמה)

שר הטבעות- ניסיתי לקרוא ולא הצלחתי מתוסבך מדי..קראתי רק את הראשון ולא במיוחד אהבתי.

גאווה ודעה קדומה- לא קראתי.

גיל: 21
מין: זכר
שם: מוטי
מס' תעודת זהות:  204******

ספר אהוב במיוחד: יש הרבה, ובכל פעם מתלהבים מאחר, אבל אפשר לומר שאת הסדרה של ג'יימס הריוט אני אוהב ורוצה לאהוב במיוחד.

הארי פוטר: היחסים שלי עם הספר הזה הפכו מורכבים לאחרונה, הנושא אינטימי.

כן, אני יודע שזה שרשור היכרות אבל יש דברים שרק אישתי תכיר...

שר הטבעות: עבר זמן מאז שקראתי אבל הספר מדהים בהחלט.

גאוה ודעה קדומה: קראתי רק חצי כמדומני.. לא זוכר מה יש לי לומר עליו, אני כן יכול לומר שממש אהבתי את הטיית לב של ג'יין אוסטין.

זהו לעת עתה.

גיל:שלא תדעו...(;
מין:זכר D:
שם: רחל ..
מס' תעודת זהות. סתתתם.. רק את השלוש ספרות הראשונות : ענארף ..

ומה אתם חושבים על הארי פוטר:חביב לשיעמום ..

וגאווה ודעה קדומה: לא קראתי ( למזלי ?! ) ..

אם לא קראת שר הטבעות -לא קראת הרבה קלאסיקות כנראה, כך שאת לא יכולה להשוות בין ספרות חרדית לאחרת.

כמעט ואין ספרות חרדית טובה, ואין ספרות בכלל שמשתווה לקלאסיקות הישנות, בעיני. לפחות נכון לעכשיו.

בס"ד

אולי חוץ מהבנים שנראה לי פחות יאהבו את זה

כך אולפניסטיות מדברות? ^^^ אין לי מושג, אני לא בקיא בקטעים האלו 

קוראים לי יעל.

השם חיבה שלי זה יולה, אם עוד לא הבנתם...

אני בת. (אה, באמת?!)
אני בכיתה ו', עוד מעט בתמצווה...

אני לא אוהבת סופר מיוחד,

ושונאת פנטזיה ומדע בדיוני! (הארי פלוצר, שר הטבעות, ובעיקר- ספרים שגויים כתבו אותם)

לא קראתי אפחד מהספרים האלו, וגם לא אקרא בחיים...

אני יותר אוהבת ספרי הסטוריה (לא ספרי לימוד, אלא על דברים שקרו בעבר. דוגמא: שרה גיבורת ניל"י, (דבורה עומר) הבכור לבית אב"י, ועוד ועוד...

נ.ב.

אני מאד אשמח אם מישהי בגילי תתכתב איתי באישי!

אז מי שרוצה, שתשלח לי הודעה...

בעצם, קראתי חלק. אבל זה היה לפני כמה שנים, וכנראה הייתי קטנה מדי, אז השתעממתי והפסקתי. זה נחשב?

טוב:

גיל - 18

3 ספרות ת.ז. - 313
סופר אהוב במיוחד - בדר"כ לא הולכת עפ"י סופר אלא עפ"י ספר, כך שלא זכור לי סופר מסויים שאהבתי כמה ספרים שלו.

בעצם, מארק טווין, ושני ספרים שקראתי של חיים אליאב.

הארי פוטר ספר גאוני, נחמד וקליל. אין הרבה מה ללמוד ממנו.

שר הטבעות לא קראתי, כאמור.

וגאווה ודעה קדומה נהדר. חכם וישן-מתוק.

שם: אפרת

מין: יש אומרים בת אנוש, יש אומרים חתול. בתכנון לעשות הסבה מקצועית לחקואלה- חתול עם הרגלי שינה של קואלה (19 שעות+שעת מנוחה ביממה!) מיאו. 

ספר אהוב: למי שפיספס-- מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. והמשחק של אנדר. 

הארי פוטר- חביב.

שר הטבעות- תיאורים יפיפיים, אבל הסגנון כל כך כושל שלקח לי כמה שנים לסיים את אחוות הטבעת.. אי אפשר להתרכז בו והוא מייגע. אני יודעת שזה חטא- אבל הסרט טוב מהספר. 

גאווה ודעה קדומה- הכתיבה הרגישה לי מלאכותית ותסריטית, אבל אני חושדת שזה רק התרגום.. יום יבוא ואנסה בתרגום אחר. לא דחוף לי. 

גיל: באמצע שנות העשרים.

מין: גם כן אמא (רק קצת צעירה מירושלמית).

שם: חסוי.

ת"ז: עוד יותר חסוי (אני נהנית מהאנונימיות של הפורומים).

סופר אהוב: מתחלק לפי ז'אנרים. בספרות החרדית - חיים ולדר, א' טוקר, שרה פכטר/מלי גרין, מ' קינן... ספרות יהודית: הרב חיים סבתו. ספרות חילונית: נאוה מקמל-עתיר. ספרות גויית: מיץ' אלבום. פנטזיה: הולך יותר לפי סוג הסיפור. ויש גם ספרי ילדים אהובים, כמו אלה של ל' מ' מונטגומרי...

הארי פוטר: היה הספר האהוב עליי, קראתי את כל הסדרה יותר מעשר פעמים,נראה לי (את הראשונים לפחות). כרגע דעתי חלוקה, מזמן לא קראתי אותה, כך שזה בבירור...

שר הטבעות: ספר מעולה, נמצא במדף הספרים האהובים עליי. באמת צריכה לקרוא שוב...

גאווה ודעה קדומה: לא קראתי, אולי הגיע הזמן באמת. (לחמותי בטח יש באנגלית - זו הסופרת האהובה עליה - מה אתם אומרים, לנסות באנגלית או שעדיף בעברית?)  

את לא רצינית! כשהייתי בכיתה א' הייתי חורשת על הספרים שלה!! "נערות בחברה", וכל זה.

יו, השם הזה מעלה בי נשכחות. 

היא כותבת יחסית טוב, כך שאם אני רואה ספר שלה בספריה אני לוקחת.

אבל נזכרתי עכשיו שיש עוד סופרת בספרות החרדית שאהובה עליי - חיה הרצברג. היא באמת סופרת טובה. כותבת מיוחד. לא רגיל לז'אנר.

היא כתבה איזה ספר על השואה, משהו שבכריכה יש שושנים. 

היום אני כבר לא אוהבת ספרות חרדית- אבל כשהייתי קטנה, אלו היו ה-ספרים שלי. זה וכס''ח.

הארי פוטר- קראתי ואהבתי מאוד, את שני האחרים לא קראתי אבל ראיתי את הסרט "גאווה ודיעה קדומה". אני מניחה שזה לא נקרא...

אין לי ממש סופר/ת שאני אוהבת במיוחד(דווקא כששואלים פתאום אין כלום בראש!) אבל אם כבר אז אפול לקלישאה- ג'יי קיי רולינג. אני מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה הזה, שהוא לא רדוד מידי וגם לא משעמם וחפרני.

שם: בינגו!

נקבה

גיל: 19

ת.ז. 311  

גיל: תכף 15..

מין : נקבה

שם : שירה

3 ספרות ת.ז ? 319

סופר אהוב : וואלה לוידעת, לא כ"כ שמה לב לשמות

הארי פוטר - ספר גאוני. ממש אוהבת.

שר הטבעות וגאווה ודעה קדומה - לא קראתי עדיין

שם: מבשרת

מין: תנחשו!

גיל: מספר כל שהו בעל שתי ספרות... 

מס' תהודת זהות: 212...

סופר אהוב: לאיודעת.. הרבה.. אולי מיה קינן..

הארי פוטר- ספר גאוני..

שר הטבעות וגאווה קדומה- אינלי מושג לא קראתי..

שמבוססת על הספר גאווה ודעה קדומה- מה שנחוץ לרווק. סדרה מתוקה ביותר ונמצאת ברשת.

בת 28

סופר אהוב- אם לבחור אחד אז קוני וויליס- סופרת מעולה שכתבה את ספר יום הדין, המשכוכית, מלבד הכלב ועוד כמה.

הארי פוטר- עוד לא נשכחה ממני תחושת הרטט שעטפה אותי כשפתחתי את הספר השני היום אני מחבבת אותם אבל מרחוק.

שר הטבעות- קשה לקריאה אם כי אני מעריכה את הפרוייקט (ניסיתי, כשלתי אחרי חצי ספר מפה ועוד רבע משם) את הסרטים אהבתי נורא.

גאווה ודעה קדומה- חביב ביותר. אין לי מה להוסיף

ואני מוסיפה שאלה:

מה אתם קוראים בימים אלו?

אצלי- רביעי בערב של יעל הדיה, נוקס מוקס של שמעון אדף ואני בתחילתו של עיניים כחולות מידי של מירה מגן ועוד ספר של שמעון אדף ששכחתי את שמו.

שם: תנחשו לבד....ממש קשה?

גיל: כמעט 18

מין: זכר. סתאאאם...

סופר אהוב: מי שרשמה את משחקי הרעב, סוזן קולינס.(אבל גם מי שרשמה את המפתח של שרה, לא רעה בכלל, וכמובן ג'יי קיי רולינג עם הארי פוטר.)

לגבי הארי פוטר: לא כדאי שאתחיל, כי אני לא אגמור, אני מכורה קשות, בקיאה ברמות , ואצא להילחם למען זכויות הספר הזה, האגודה למען הארי פוטר, אני אייסד אותה! אני חולה על הסדרה הזאת!!!!!!! (ולא! היא לא רק לילדים!)לא על הסרטים!!! בעע..הרסו את הקסם..הספרים פשוט מטריפים! (ולא! הם לא רק לילדים!)

שר הטבעות: צריך להיות יותר מושבעי קריאה ממני בשביל להצליח לגמור אותו, או לפחות לשרוד עד החלק המעניין, אני לא שרדתי..אולי חבל.

גאווה ודעה קדומה: קלאסיקה במיטבה.

עד כאן אני הקטנה בקצרה

השאלות הם כדלהן:
גיל:13
מין:זכר
שם:מלכיאל
מס' תעודת זהות: לא יודע

ספר אהוב :אראגון (הראשון בעיקר)

כריסטופר פאוליני

מרגרט וייס

טרייסי היקמן

פיטקוס לור

סטאפני מאייר

רולינג

ועוד הרבה...............=)

שם- חסוי

גיל-כנ"ל

מין- תנחשו

מס' תעודת זהות- 315 או משו כזה

סופר אהוב: יש הרבה! אורנה בורדמם,מ.ארבל ועוד..

ואת שלושת הספרים הנזכרים לעיל- לא קראתי את כולם.... (אתכל הספר הכוונה או בפשט- רובם)

שונאת בדם את הארי פוטר!!I למה דווקא ספרים כאלו? למשל: מי קרא את: שולינקה? במותה נתנה לי א חיי?I

יומעולה~~!!!

גיל:14.עוד שנייה..

מין:נקבה נראלי

שם:תחיה

סופר אהוב:וואו,אין לי מושג.אורנה בורדמן,דלין מתיה,מיכאל אנדה

הארי פוטר-הדמויות בנויות בצורה מדהימה.ממש.כתוה טוב מאוד,אבל רדוד קצת.

דמבלדור גאון.

שר הטבעות-התחלתי לקרוא אבל לא ממש.

גאווה ודעה קדומה-לא קראתי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

שם:.......

גיל ..........

מין :נקבה

מתה על הארי פוטר מכורה  קשות!

שר הטבעות משעמם, גם השני.

סופר אוהב: רולינג

ספר אהוב:נדודים ביער ( ספר שלי)

כתבתי במשתמש של אחותי.......

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

שם: נעם סרור

גיל: 12

מין: זכר

הסופר הכי האהוב: לא יודע אולי G.K.Roling

הארי פוטר: אדיר קראתי אותו לפחות 20 פעם (לא מגזים) 

שר הטבעות: משעמםםםםםםם רצח!!!!

גאווה ודעה קדומה: לא קראתי (אולי הגיע הזמן)

שם: אבישג

גיל: 17

מין: השם די מסגיר..

הסופר הכי האהוב: מעדיפה תוצרת הארץ, אז נאווה מקמל עתיר כנראה..

הארי פוטר: כנראה הספר הכי טוב שקראתי, מקסים.

שר הטבעות: התחלתי, ופשוט לא הייתי מסוגלת להמשיך. לא עמדתי בזה

גאווה ודעה קדומה: לא קראתי 

שם: ורדית

גיל: 15

מין: נקבה (כאילו.. מה נשמע לכם ורדית??)

הסופר הכי אהוב: ניקולס ספארקס (כן כן... בטוח שיש כאלה שיתנגדו לרעיון אבל...)

הארי פוטר: אחלה ספר שבעולם קראתי לפחות 5 פעמים את כל הסדרה..

שר הטבעות: התחלתי והפסקתי...

גאוה ודעה קדומה: באמצע... אני עכשיו באמצע אלף ספרים אבל יבוא יום ואני אגמור אותו..

זהו!! פעם ראשונה שאני פה!!!! אני מאחלת לעצמי המון הצלחה!

קרה שהתחלתי בשפת המקור ונאלצתי להפסיק באמצע ואח"כ מצאתי רק תרגום.

המקור היה יותר טוב

כמו בספרים של ד"ר סוס...צריך להיות מאוד מוכשרים כדי להצליח להעביר את הסגנון שלו באופן מוצלח..

לכל סופר יש את השפה שלו והסגנון שלו...צריך לשמור על זה גם בתרגום.

בינתיים לא קרה לי שלגמרי לא אהבתי תרגום כלשהו...

שאני פשוט בטוח שהספר המקורי היה יפיפה - והתרגום הפך אותו לרדוד, אידיוטי. משעמעם, ועמוס באופן מעיק.

אבל התרגומים של רובין הוב נהדרים

למשל לספרים של אניד בלייטון- החמישיה  והשביעיה הסודית וזה כל כך הורס. 

התרגום הישן של אבנר כרמלי היה בעברית עשירה וכל כך שווה והתרגום החדש הוא בשפה עכשוית  רדודה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ובמיוחד אני מצר על ספרי אריך קסטנר,

בתרגומו הנוקדני והמדויק עד כדי בחילה של מיכאל דק.

קראתי גם את 'האסופית' ו'אן מאבונלי' בתרגומם הישן והטוב.

ואין שום מקום להשוואה.

לדעתי תרגום טוב הוא תרגום שאינו נאמן למקור!

מתרגם טוב הוא מתרגם שמשנה את המקור לטובת

שפת התרגום, גווניה, ביטוייה וגם המקום בו היא מתרחשת.

כמו שכתבה ירושלמית על 'שלושה בסירה אחת'.

(היש מה שישווה ל'ניחוח דק מן הדק של אבטיחים צהובים'?)

תרגום שאני מאוד אוהב למשל, הוא 'הקפות ביער',

שם היטיב המתרגם לשמור על שפה יפה ועשירה.

היטיב לבטא את השקפתי זו אוריאל אופק

בהקדמתו ל'הקלברי פין', וכבר ציטטתי אותה כאן

לפחות פעם אחת:

"מרק טווין כתב את 'עלילות הקלברי פין' בסגנון הדיבור ה'משובש' והחינני של גיבורו היחפן,

ובשורה של ניבים והיגויים דרומיים וכושיים, שהיו קיימים בזמנו.

בעת התרגום ראיתי מול עיני הקלברי פין עברי, ואמרתי לעצמי:

אולי כך היה כותב נער יחפן זה את ספרו, אילו שפת אמו היתה עברית."

ובכן, בדרך כלל אני מסכימה עם הטענות שנאמרו כאן. חבל שלא שומרים אמונים לתרגום הישן והטוב.

ובכל זאת, לגבי שניים מהספרים, שר הטבעות והאסופית:

טוב, אני מודה, את שר הטבעות קראתי רק בתרגומו החדש. אך כשראיתי איזכורים לתרגום הישן ולמושגים כפי שתורגמו שם, הבנתי שהתרגום החדש יותר טוב, ויותר "מקורי" (מוזמנים להתווכח איתי על טענה זו). וקראתי את הספרים גם בשפת המקור (שפת המקור היחידה שאני יודעת... הייתי רוצה לקרוא גם את "הסיפור שאינו נגמר", למשל, או את "לב של דיו" בשפת המקור שלהם). תרגום השירים שעשה אוריאל אופק מדהים בדיוקו!

ולגבי אן שרלי, שכונתה בתרגום העברי הישן "האסופית" (במקור שם הספר ANNE OF GREEN GABLES): קראתי גם פעם, כמוצצאת שלל רב, את התרגום הישן, אך זה היה לאחר שקראתי את החדש. מכיוון שאת החדש אני אוהבת מאוד (בעיקר בגלל הציורים המקסימים של כריסטינה קדמון), קשה לי להשוות את האיכות. אני זוכרת שהיה לי מוזר לקרוא את "מרת רייצ'ל לינד" כ"רחל לינד". בכל אופן, גם את הסדרה הזו יש לי באנגלית, ואני זוכרת אותה כבר לפי המושגים באנגלית (אגב, כל ספריה של ל"מ מונטגומרי נמצאים, ובחינם, באתר GUTENBERG PROJECT. למי שלא מתקשה עם אנגלית - מומלץ!)

אז אולי מכך אציג גישה שונה: תרגומים חדשים, מלבד תפקידם לחדש את הספרים על המדף, יכולים גם להביא איכות אחרת, ודיוק בתרגום שאולי לא היה בתרגום הישן. מאחר שניסיתי בעצמי לתרגם סיפורים שונים מאנגלית (ע"ע פרויקט גוטנברג), אני יודעת כמה קשה מלאכת הדיוק למקור בתרגום, מצד אחד, ומצד שני להפוך את הסיפור לחי ותואם לשפה העברית שלנו.

בהצלחה לכולנו במציאת הספרים אהובי נפשנו!

בס"ד

א. מה עשיתי?

ב. יש ספרים שאני לא סובלת את התרגום, שהם ממש בעע...

במיוחד אם קיצרו אותם לספר קצר לילדים..

אבל יש ספרים שהתרגום מעולה!!

יש תרגום של גאווה ודעה קדומה שהוא באמת טוב..

(חוץ מזה שלספר עצמו קוראים גאווה ומשפט קדום )

דווקא עסק התרגום נורא מסקרן אותי..

אם הייתי יכולה הייתי מנסה בעצמי

ואני לא מחפשת את כל הספרים בשפת המקור אבל יש כאלה שאני חייבת..

(אני לא מבית של דוברים אבל אני קוראת אנגלית...)

נגיד עכשיו קניתי חמישה ספרים באנגלית (ב100 ש"ח! לא יכולתי להפסיד ) 

שרלוק הולמס, גאווה ודעה קדומה, אמה, תבונה ורגישות והאסופית+אן מאבונלי באותו ספר..

אלו ספרים שמסקרן אותי לקרוא אותם בשפת המקור, אבל לא כל ספר אני ארוץ לקנות באנגלית..

(תכל'ס גם אבא ארך רגליים מעניין אותי בשפת המקור רק שאין לי מושג מהי וגם נשים קטנות וג'יין אייר...)

ששפת המקור של שלושת הספרים שהזכרת בסוגריים היא אנגלית.

זאת אומרת - שני הספרים האחרונים אני בטוחה, וגם אבא ארך רגליים כעט במאה אחוז.

(את הספרים בסדרה של נשים קטנות ישם בפרויקט גוטנברג באינטרנט)

בס"ד

רק בקשר לאבא ארך רגליים התלבטתי.

הסופרת היא אמריקאית

 וגם הספר הזה נמצא בפרויקט גוטנברג:

ולשנות גופן.

וחוץ מזה, יש גרסה להורדה לפלאפון - נוחה למדי. קראתי ככה ספרים שלמים. נחמד שיש לך ספריה שלמה בכיס...

(נכדה של המתרגמת [ומתורגמנית] מספר 1 בארץ עד לפני שלושה חודשים [ז"ל])

וזה עסק מרתק עד מאוד!

* אני לא מאמינה שספר מתורגם יתעלה מעל המקור, משום הסיבה הפשוטה, שתמיד צריך להשוותו למקור, ולהצמד אליו עד מאוד. אז... האם יתכן שנתעלה מעל המקור? שאלה פילוסופית מעניינת בפני עצמה.

* אני לא מרבה לקרוא באנגלית ולכן לא יוצא לי להשוותמקורות לתרגומיהם, מלבד תחביבי הפעוט- סדרת הארי פוטר, אז אני פותחת את הספר העברי ואת המקור האנגלי ומסתכלת כיצד פעלה גילי בר הילל. נחמד מאוד.

* אם גדלתי על תרגום מסוים, יקשה עלי לתת צ'אנס לתרגום חדש. במיוחד אם מדובר בספר שקראתי בו הלוך וקרוא ויתכן שתרגום חדש ישנה ולו במעט את הטעם הזכור לי.

= = =

ואם יש משהו שעולה לי בבריאות, אלו תרגומים שלא עברו הגהה מדודקת מספיק.

וכבר נתקלתי בספר שמכריכה לכריכה היה תרגום מילולי נפשע,

או בספרים שפה ושם נפלה בהם טעות. קורה, אבל הוא גורם לי לסלוד מהספר ולהוריד את ערכו עשרות מונים בעיני.

ספר שמתאים למבוגרים, לדעתי, או לפחות לנוער מגיל 17 בערך.

מתאר את כל הלכלוך, לצערנו, שבחברה החילונית, ואת הדרך ממנה אל "האור", אל היהדות.

למעשה יותר מתאים לחילונים שיקראו.

אבל אין ספק שהכתיבה משובחת ביותר.

אבל השאר אפשר לקרוא גם בגיל 12..

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לדעתי, הוא פחות מתאר אבל את כל הדרך בנפש. 

לפי דעתי זה ספר שמעביר מסרים חזקים בצורה שקל לקרוא...ספר מומלץ! יכול לשנות נקודת מבט על העולם ולעורר הרבה הרבה מחשבות..