פורום סופרים וספרים (עמוד 54)

ם אותו..

אבל הוא מרשה לי לראות רק את 1,2,3

לונורא נתגבר

סדרה נקיה, יש נשיקות רק בספר השישי, ונשיקה אחת בשביעי.

ספרים מצחיקים וחמודים, על ילד קוסם שהצליח להביס את הקוסם האפל ביותר בכל הזמנים בצורה שאפחד לא מצליח להבין מהי, ולכן הפך להיות מפורסם מאוד.. רק בעולם הקוסמים. הוא גר אצל דודים שלו - הם לא קוסמים - והם שונאים אותו כי הוא "לא נורמלי". הוא הולך ללמוד בהוגוורטס, בית ספר לקוסמים והחיים שלו משתנים

ספר גאוני.

|מרגיש בפרסומת|

ואני לא ממליצה לקרוא בוויקיפדיה כי יש מלא מלא ספויילרים!!

גם לי לקח מלא זמן לשכנע את ההורים שלי לקרוא, והם הסכימו רק בגלל שחפרתי להם...

פרק אחד בספר הרביעי אמא שלי אמרה לי לדלג כי מתוארים בו דברים שלהגדרתה מטמאים את הנפש. קראתי אותו מאוחר יותר... (פרק 32- שבו וולדמורט בונה את עצמו מחדש).

והארי פוטר זה לא בדיוק נקי... יש יותר ממה שעכבר הכפר אמרה..... אבל זו סידרה מהממת וגאונית!!! 

אמא שלי מרשה לי .... גם היא קראה את הספרים....... וראיתי גם את כל הסרטים....

וקראתי את כל הסדרה מלאא פעמים...

ואני גם קראתי את כל הסדרה וראיתי את כל הסרטים!

איין, הארי פוטר זה ה-ילדות שלי.

ו.. ממתי שואלים את ההורים על ספרים שרוצים לקרוא..?!

אני גם שואלת ת'הורים שלי על ספרים..

הארי פוטר זאת החולשה הגדולה שלי...אני מכורה ברמות!!

אני כל החיים נהנית מחידוני הארי פוטר ופילוסופיות הארי פוטר..

וכל זה כי זה סדרה מהממת, נקיה, ועם רעיון גאוני מאחוריה..

ילד יתום, בעל כוחות קסם, שגדל אצל דודיו שנטולי כל טיפת דם קסום, מתעבים קסמים וקוסמים וכל דבר שקשור בזה..נהנים מהרגילות המוחלטת...

הארי פוטר גדל בידיעה שהוא מוגל  (נטול קסם) רגיל לכל דבר, עד שהוא מגיע לגיל 11..שבו נשלחים הילדים לבית הספר לכישוף ולקוסמות, בשם הוגוורטס, והוא רשום אליו מאז שהיה קטן.

ואי אפשר לברוח מקוסמים, על אף הנסינות הנואשים והכבירים של דודיו..

עד שבסופו של דבר הוא באמת מגיע, ושם בכל שנה בבית הפר, משמע-כל אחד מספרי הסדרה, מתחוללת איזושהיא הרפתקה,

שקשורה תמיד בקוסם הרשע בכל הזמנים-הלורד וולדמורט..זה שאין לנקוב בשמו

הוא זה שרצח את הוריו של הארי בזמנו..

אני לא אגלה לך הכול כדי לא להרוס לך, כי ההורים שלך בטוח יסכימו...

תגידי להם שזה ספר גאוני אבל לא כופר, לא מאמין בכוחות הטומאה או משהו כזה..זה לא גורם לחשוב שאין ניסים מאת הקב"ה..

זה פשוט עולם אחר שרולינג בנתה מאחורי העולם שאנחנו מכירים,

החייתה את כל הקשקושים על "הוקוס פוקוס"...והפכה את זה לכמעט אמיתי, והיא לא שכחה אף פרט, וזה מהשכ"כ מדהים בו וזה מה שגורם לספר להרגיש לנו כ"כ חי...

החל בממתקי הקוסמים, כגון "המסטיק הכי מתנפח של דרובל", "סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים" וכו.. וכלה בהסטוריית הקסם-"מהפיכת גובלינים", :ציד המכשפות הגדול"...

יש בו הכל. תחבורת מטטאים, בנק קוסמים, שיקויים והכל, מדהים! תשכנעי אותם!

בס"ד! לפעול למען פולארד!

הלוואיי שהם יסכימו!

חחח אני השתכנעתי ממך D:

תתפללו!

בס"ד! לפעול למען פולארד!

ואאאאי ..  

ת-ת-פ-ל-ל-ו ע-ו-ד!

בס"ד

לחשוב, לקרוא שוב ושוב בלי המגבלות של המחשב והאינטרנט (זמן אם יש לך אחים, נתקע וכו')...

בעיקר כי אפשר לדמיין .

ספרים שאני מסוגלת לחזור ולקרוא שוב- תמיד מוצאים בהם פינות חדשות, חידודי לשון וכל מיני דברים שלא שמתי לב אליהם בקריאה ראשונה.

או שאני יכולה להתעמק על שורה עד שאני מבינה/ חושבת שאני מבינה את כל הכוונות הנסתרות שלא כתובות במפורש.

איי, קריאה! מי יתן והיה לי יותר זמן אליך!

אבל מאוד כיף לקרוא ספר כי אפשר לדמיין

כי יש בהם יותר תוכן ויותר פרטים אז זה יותר מוחשי, ויש בהם הרבה יותר עומק, מסרטים שהם בדרך כלל שטחיים,

הדמיון.?

וגם זה גם עניין של ביקורת

בסרט בד"כ אתה יותר מדי מופעם מהדמויות\עלילה 

מכדי שתשים לב אם אתה באמת מעוניין לקבל את התובנות שהסרט מעוניין לספק.

בספר לעומת זאת יותר קל לבקר. לקבל\לא את המסר שלו.

כמובן שספר הרבה יותר נעים לקרוא . אפשר לדמיין , אפשר להתעמק , אפשר לשחק אם המשמעות של כל מילה ומשפט . ספר זה יותר שקט , פרטי . .

נגיד - אני לא רוצה לראות את הסרט משחקי הרעב , זה עלול לדפוק לי הכל . כמו שהסיפור שאינו נגמר או הארי פוטר נדפקו לי . למרות שאמרו לי שהם בכלל לא באותה רמה . . 

בסרט הדימיון פשוט נסתם...

אפ פעם לא שמתי לב!!!יאוו איזה צחוקים

היה בצורה שאי אפשר היה לדעת אם מדובר בבן או בת, וגילי בר הלל חשבה שזה שם של בת.

וכמו שבינגו אמרה..כנראה בראשון זאביני הוזכר בתור:you..

ככה זה באנגלית

לכן יתכן והטעות היא של רולינג ולא של המתרגמת.

נדמה לי שזאת טעות ידועה שלה (אחת מכמה ידועות ומפרוסמות).

הטעות בתרגום, שלא באשמת המתרגמת, כמובן.

ציטוט: "Well done Ron... said Percy Weasly pompously across Harry as Zabini Blaise was made a Slytherin"

(הבאתי את העותק שלי באנגלית כדי לצטט במדויק...)

וזו לא מתאימה להיות טעות של רולינג, כי למה לה להשתמש בשם שכוח שהזכירה בספר הראשון, ופתאום להפוך אותו לבן?

אף-על-פי שאכן, יש לה טעויות בספרים. (וזה עדיין לא פוסל אותם מלהיות גאוניים, לדעתי.)

לרולינג מלכת הסיפורים יצאה פשלה ענקית !!!!!!!!!!!..................

הספר השביעי שלה ........... ספר לא מעניין שלא היינו טורחים לקראוא אם לא היו את ששת הראשונים ..............

וכל בנאדם אנושי טועה, אז...

רק מי שמחפש טעויות מוצא....אז פשלה קטנה אז מה?....והשביעי הוא מאוד יפה!!! אבל לא בטוח שהכי...

נ.ב. לכל סופר יש משהו שדי חוזר על עצמו...

באמת שלא הצלחתי לסיים אותו...

רק באסה שאחרי זה הייתי עיוורת צבעים לכמה זמן.. 

זהו ספר שמיועד לאוהבי ספרים, כי גיבורו הוא כזה. אוהבי ספרים כאלה, שהיו רוצים ממש להיכנס לתוך הסיפורים שהם קוראים...

מלבד זאת, יש בספר עומק ורעיונות למחשבה: מהו הסיפור שלנו? כיצד אנו כותבים אותו? האם יש באפשרותנו לתקן אותו ולשלוט בו?

בקיצור, ספר אכן מומלץ.

וספר אחר באותו עניין (שסיימתי רק עכשיו): "לב של דיו". מקסים. מרתק. מעורר מחשבות דומות, אך גם בעל ייחודיות משלו.

(ולגבי רמת הנקיות של הספרים: שניהם בסביבות 9, לפי הסולם שהוגדר פה פעם, כש-10 הכי נקי).

צריך באמת לאהוב לקרוא ולדעת לאהוב דמויות.

מעורר השראה ודימיון. ספר מטורף.

גם לב של דיו מקסים ! ממש אהבתי אותו, התבאסתי כשנגמר..

הוא לא שיעמם אותי, אבל לא הצלחתי לשמוא על קריאה רצופה. פשוט כל פעם קראתי קטע אחד, ואני לא אוהבת ספרים שלא זורמים לי, אז הפסקתי.

את שניהם (כלומר  את הרגליים)

אה כן יופי של דיון (מנצל"ש מה תעשה לי...?!(: )

איזה ספר אתם מתחרטים שקראתם/ניסתם לקרוא

טוב יש לנו בספרייה ספר של צ'ארלס דיקנס (אח"כ גיליתי שזה סופר נורא מפורסם) אז קראתי אותו. 

הוא כתוב יפה...

אפילו צנוע....

אבל הוא נהנה להתעלל באנשים שלו כמעת עד הסוף הוא רק דופק אותם, וזה לא כיף

תכלס הספרים שלו הם ברמת מתח גבוהה, ממש. לא יכלתי להפסיק באמצע.

אבל גסים מלוכלכים מגעילים וכוליי...

הלוואי שיכולתי להגיד שהייתי כורתת רגל..

נכון שמהבחינה הזאת הספרים שלו באת זוועה,

אבל בעיקר מעצבן אותי המתח הרדוד הזה, של היעלמויות, מוות, עינויים וכו'...

זה כ"כ רדוד!! אני משתגע כשאני רואה ספר כזה!

ומה שעוד יותר גרוע - כל הספרים שלו אותו דבר!!

בעזהי"ת

וגם לא אוהבת בכלל את הז'אנר שלו,

אבל עדיין הייתי מעדיפה לקרוא כל דבר מאשר לכרות רגל..

זכור לי שהתעצבנתי על זה שסופרים חייבים להכניס קטעים בוטים שכאלה לספר גם אם הספר היה יכול להסתדר מעולה בלעדיהם. פשוט להכניס כי זה מה שהולך בימנו. הפסקתי לקרוא. יש ספרי מתח אחרים טובים יותר ונקיים הרבה יותר. 

[ספרי אגאתה כריסטי אדירים, למשל. גם הספר "חשוב על מספר" הוא מעולה, וביחס לספרי מתח אחרים שיוצאים בימנו - נקי.] 

אני קוראת כל מה שיש אבל אם הספר היה גרוע- אני יכולה ממש להתבאס.

ספר טוב לדעתי זה ספר עם עלילה בנויה היטב, אין לי בעיה שיהיו כמה מערכות אבל שהסופר זוכר לסגור בסוף את כל הפינות/ להשאיר סוף פתוח במכוון (!) ולא לפספס פרטים, אפילו קטנים לדעתו, כי הם יכולים ממש להציק לי.

מסוגלת לקרוא כמעט כל ספר, אלא אם הוא ממש ממש גרוע...

ספר שלא מוצא חן ייסגר אחרי מקסימום 20 עמ'..

ספר שלפי דעתי לא יפה קוראת עד הסוף בשביל הסוף.אבל בכללי אני המון ספרים גם שאינ לא אוהבת...

בדר"כ אמשיך לקרוא כל ספר שאקרא (אא"כ הוא ממש תת-רמה, לא נקי או משעמם מוות),

אבל אנסה מראש לסנן ספרים כך שאגיע לספרים הטובים ואותם אקרא.

אם אני קוראת ספרים לא-משהו לפי ההגדרה שלי זה מעצבן אותי 

(התשובה לא כוללת תוויות של קטשופ / גבינה / שתיה קלה. (; )

על הכוכב השלישי גר שיכור. כאן שהה הנסיך שעה קלה בלבד, אך ביקור זה דכדך את רוחו מאד.

"מה מעשיך כאן?" שאל הנסיך הקטן בראותו כי השיכור יושב לו דומם לפני מערכת שלמה של בקבוקי יין ריקים ובקבוקים מלאים.

"אני שותה" השיב השיכור קדורנית.

"ולמה הנך שותה?" הוסיף הנסיך הקטן לשאול.

"אני שותה כדי לשכוח" ענה השיכור.

"מה לשכוח?" שאל הנסיך הקטן, כי נכמרו רחמיו על השיכור.

"לשכוח חרפתי" הודה השיכור והרכין את ראשו.

"וחרפתך מהי?" חקרו הנסיך הקטן, שביקש לעזור לו.

"חרפת השתיה!" הפטיר השיכור ונשתתק כליל.

הנסיך הקטן פנה והלך לו, ולבו נבוך מאד.

"אכן, מוזרים המבוגרים... מוזרים מאד!" אמר בליבו בצאתו לדרכו.

(לא כביר?)

אם סיפרתי לכם את הפרטים על אודות הכוכבית "ב-612" אף גיליתי לכם את מספרה הסידורי, לא עשיתי זאת אלא בגלל המבוגרים הללו.

כך דרכם של המבוגרים החובבים ספרות ומספרים. אם סחת להם על חברך החדש, לעולם לא יבקשו לדעת את עיקרי הדברים ולא ישאלו:"מה טיבו של חבר זה? האם קולו ערב לאוזן? אילו משחקים חביבים עליו ביותר? האם הוא מאסף פרפרים?"

ורק זאת יבקשו לדעת:" בן כמה הוא? כמה אחים לו? מה משקלו? כמה משתכר אביו?" הם סבורים כי רק כך אפשר להכיר את האיש ולעמוד על טיבו.

(אני עוקף קצת)

בדומה לזה אם תאמרו להם: "הראיה לכך שהנסיך הקטן היה חי וקיים, ולא משל היה, היא העובדה שהוא היה חביב וחמוד, אהב לצחק וביקש לו כבשה. אם מישהו רוצה בכבשה משמע שהוא חי וקיים".

אם תאמרו להם, כלום ירדו לסוף דעתכם?

הלא ישרבבו כתפיהם ויתיחסו אליכם כאל תינוקות! מה שאין כן אם תאמרו להם:"הוא בא מכוכבית "ב-612". דבר כזה יתקבל על דעתם ולא יוסיפו להטרידכם בשאלותיהם המוזרות.

מדהים!

יש עוד קטעים יפהפיים על השושנה... ועוד הרבה... אבל אין כויח להעתיק. אז קראו בעצמכם אם עדיין לא קראתם, ואם קראתם - קראו שוב

צחוק!
אבל ככל שמתקדמים יותר עם הספרים - ככה הספר פחות מצחיק. השבת בדיוק קראתי את האחרון שיצא (התכלת..) - ועלו חיוכים מדי פעם, אבל לא יותר מזה... 
בכלמקרה, גם אם אני כבר לא צוחקת, אני עדיין ממש נהנית מהספרים האלה. קלילים, טיפשיים וכיפים.

חבל שהוא לא ידע לעצור, פשוט הרס הכל.

לא יצא לי עדיין לקרוא את התכלת. הם בעיקר נמצאים למצבי הרוח של - "אין לי מה לקרוא. עוד חצי שעה יוצאת שבת. לא בא לי להתחיל את הספר ההוא שלקחתי מהספריה." 

במיוחד על רודריק!! הוא כזה מרושע ומאסטר בקונדסיות...:>

זה שיצאו עוד ספרים לא כזה קלקל לדעתי...בכל ספר היה את המקום שבו נחנקתי מצחוק....

זה ממש הפריע לי...

אני הכי אוהבת תקטעים שבמקום לכתוב 'אההה!!' הם כותבים 'צווחה!!' 'בהלה' וכו'..

סכ"ה מצחיק. ספר נחמד כזה למתי שאח שלך מביא מחבר ואין לך מה לקרוא

קראתי ת'סגול(לא בטוחה..) עובדות החיים או משו כזה... 

הוא מגעיל וטיפשי!!

שלושת הראשונים ואז תדברו.

אמרתי מה שאני חושבת, יש לי זכות, לא?..

לדעתי- כולם מגעילים וטפשיים!

אבל מטומטם ורדוד ברמות לא הגיוניות.

עושה לך רע אחרי כמה זמן.

ולילדים שלי [כשהם ילדים. עד סביבות 13] בע"ה אני לא אתן לקרוא את זה.

לא להחדיר בך תורה ויראת שמיים...

כך שאני לא מבין למה הוא "רדוד"... יש בו דמויות מוצלחות והוא פשוט גומר מצחוק. מה רע?

התורה אמורה להשאר תחומה רק בגבולות ההלכה והדת?

אם ספר מצחיק אבל רדוד, אפילו תת-רמה,

ויש בו גם לא מעט מעשים שהיינו מגדירים כ"רעים" (גם אם מצחיקים) -

זה לא טוב. במיוחד לא לילדים שלא יודעים לסנן ולהבין מה קליפה ומה לא.

לא התכוונתי דוקא למה שאת הגבת...

לא חשוב, אין לי כוח לכתוב כעת.

אבל אלו מעשים לא יפים יש שם? לא זוכר... אולי יש.

פתחתי את הספר הזה כמה פעמים ורפרפתי עליו. לא הבנתי על מה המהומה. מן הסתם זה גם בגלל גילי המופלג.

אבל עדיין, ברור שיש הומור איכותי, ברמה, ויש הומור שטחי ורדוד. הוא גם פחות מצחיק לדעתי.

מי שכתב את הספר הוא הומוריסט אדיר...

הוא כתב ספרים מ-מ-ש ממש מצחיקים.

והצורה הזאת, של היומן, והציור הילדותי, חזק ביותר.

(האחרונים כבר לא שווים אגורה, הוא לא התאפק ולא ויתר על המשך הפירסום והרווחים וזה מה שיצא...)

על אילו מהסדרה עברת? הראשונים או האחרונים?

מה שכן.. יכול להיות ששיראל צודקת. אם כי, ההומור הוא בסופו של דבר על חשבון גרג והספר די משפיל אותו.... לא יודע.

שקרים, התעללויות, ניצול, לעג וצחוק על הזולת, יחסי אנוש מגעילים מצד כולם..

והעניין הוא שדווקא הדברים האלו ^^ זה מה שמצחיק אותנו..

גרג מגעיל ברמות.

כך שאני לא בטוח שזה משפיע לרעה.

למעשה אני ממש לא חושב כך.

אבל אולי אני צריך לקרוא שוב..

יש בו הרבה דברים שליליים לדעתי..

יש המון סופרים שמנסים לחקות אותו. (רובם ממש עלובים)

|פותחת את חרם החנונית לשימור המעמד של החנונים בעולם|

חנוניות לא בנויה על קושי השתלבות בחברה. אר. 

גם ההומור דיי עלוב לזיכרוני.. אבל עברו שנים מאז שפתחתי את הספר הזה.

ואני לא ישכח שבדיוק חברה שלי קראה את הספר הראשון והמורה נכנסה.... איזה חפירות היא עשתה לנו...

לא יותר מזה..

יש שם הרבה דברים לא יפים ולא חינוכיים.

נראה לי שאפילו ההורים שלי לא מסכימים...

לא ממליצה בכלל!

נסה להיגעל וכך זה יהיה פשוט יותר.

ואני לא מבינה כל כך.. ממה את מפחדת? 

לדעתי לשם ההגינות את צריכה להוסיף קצת אינפורמציה.

כמו למשל... מה דעתך על הנצרות בכלל... או... מה דעתך על היהדות, סתם כדי שהיא תדע עם מי היא מתדיינת ועל מה.

"תעשי את זה או שאעשה את זה אני?". רק אני מריחה כאן שמץ של איום?! כל מה- ועל מי בדיוק, אתה חושב שאתה מאיים?!

אז, לשם ההגינות (כפי שאתה אמרת)- היא ביקשה כאן את דעות האנשים. לא את דעת "מוטיז". אתה מאמין ככה- נחמד. היא ביקשה מספר דעות. אם היא הייתה מבקשת רק את דעתך, היא הייתה פונה אליך במסר אישי. 

היא לא ביקשה שאנשים שדעתם אחת יתלהמו כלפי אנשים שדעתם שונה. איזו אידיוטיות זו שבשרשור שאמור להיות בו דיון עם דעות שונות אנשים מאיימים על אחרים בנוגע לדעותיהם. 

ובעיני- לקרוא בעין ביקרותית ולקרוא תוך כדי שאת רואה מה היהדות חושבת על זה. אין בעיה לקרוא נצרות- כאשר ההנחה היא שאת קוראת על מנת להבין במה היהדות שונה וצודקת ממנה. אין טעם להסתגר בתוך הבועה שלנו במחשבה שהיהדות היא הצודקת כשאנחנו אפילו לא מבינים למה. 

בס"ד

ואני כן חושבת שמן ההגינות שנדע מה דעותיהם של האנשים שכותבים לנו את דעתם..

במיוחד אם זה נוגע לשאלה.

היו כתובים בה דברים אחרים לפני העריכה. 

דעותיהם בנוגע למה? ליהדות, לנצרות? היא כתבה- בעיניה אין בעיה במה שפותחת השרשור תיארה. איפה את רוצה שהיא תכניס את דעותיה? כלומר- זו דעתה! אם היא תגיד שהיא חושבת שיש הרבה דברים דומים בין הנצרות ליהדות, זה ישנה משהו? 

הדעות על הנצרות והיהדות בכלל לא היו נושא השרשור. 

בס"ד

זה כמו שהיית רוצה לדעת אם בן או בת כותבים לך כי אם היה נפתח שרשור שקשור להתמודדויות אז היית מעדיפה לקבל תגובות ממישהו שהוא בן מינך ולא ממישהו שמנחש..

לכולם מותר להביע דעה אבל אני חושבת שמותר לנו לבקש לדעת מה נקודת המוצא שלה.

ואת גם לא ממש אמורה להבין. אין לי שום בעיה שהיא תביע את דעתה.

בכל אופן, בקשר למה שכתבת... סתם מעניין אותי (כי כללית אני לא בהכרח חולק על מה שאמרת) אבל איך את מסבירה הלכות שאומרות לא לקרוא דברי כפירה?

יש כל מיני סוגים של קריאה, יש קריאה של בירור, יש קריאה של פנאי, הגיוני מאד לבחור לא לקרוא ספרים שעלולים להחדיר בנו ערכי נצרות... כשלא מדובר בקריאה של בירור.

בס"ד

זה תלוי באיזה גישה אתה בא לספר..

אני קראתי את צופן דה וינצי ונהניתי מאוד!!

וזה ספר שמלא מלא מלא בנצרות...

אבל לא באתי בגישה של ללמוד.

דווקא גישה של בירור צריכה לבוא לדעתי בגיל קצת יותר מיושב מ12-14..

גישה של פנאי לי פחות מזיקה..

אם אתה בא בגישה של "אני יודע שהיהדות הכי טובה ואני קורא את הספר כדי להנות"

אני לא רואה מה רע בזה.

זה שיש בו כל מיני מאפיינים לא אומר שהוא מעביר ערכי נצרות.

בשונה מספר שבא לפרשן תנ"ך.

אם כי, זכור לי שאני דוקא הפסקתי לקרוא אותו באיזשהו שלב.. לא זוכר אם זה היה הטירוף שבו או הדת.. לא זוכר.

את רוצה שהיא תכתוב. באמת לא הבנתי. את רוצה שהיא תבוא עם גיליון של דעות ואידאלים שבהם היא מאמינה? למה זה משנה לדעה הספציפית שהיא כתבה? מה את טוענת? אם כן, זה יהיה כ''כ חופר שאני מודה שאת רוב התגובות אני פשוט לא אקרא.

ומוטי- אם אני לא אמורה להבין, אז מדוע כתבת את זה? מה הטעם- והעניין, לכתוב במקום ציבורי דברים שהציבור לא אמור להבין?

מדובר בקריאה. אי אפשר להתחמק מזה שיש דברים ודעות שונים מאתנו בעולם. אז אין שום בעיה לקרוא אותם- בהנחה שאנחנו יודעים שהיהדות היא יסוד כל האמת. ואז- בפשטות- יש דברים שלא מתאימים לנו בהיהדות והנצרות פתאום מאיימת עלינו- פשוט הולכים ומחפשים תשובות. רבנים, הורים, חברים, ספרים, לא חסר. אני לא מבינה מה הביג דיל.

תרבות וספרות שואבות מעולם שלם של ערכים ושל אמונות...

אם אנחנו מאמינים שיש דת שהיא שקר ורוע - מאד הגיוני לא לקרוא ספרים שמעבירים מסרים שלה.

אם הם היו מעבירים את המסרים בגלוי, בצורה שמאפשרת לדון עליהם, ולחפש ולהבין את יחסה ו"תגובתה" של היהדות - מילא.

אבל ספר שלא עוסק רשמית בנושאים האלה, לרוב לא מעביר מסרים בצורה גלויה.. בצורה שמעוררת שאלות, הוא פשוט מחדיר ומעצב את צורת החשיבה שלנו, מטמיע צורת חשיבה של שקר, של רוע ועיוות. בקטנה - אבל הוא עושה את זה.

ספר כזה.. לדעתי אין עניין ולא מומלץ לקרוא.

זה בעצם ממש כמו חבר. כמו שכדאי להתרחק מחבר רע, מחבר נוצרי, משום שטפשי לחשוב שאנחנו כל הזמן בבירור וחיפוש, הרי יש את הזמן בו עלינו לעסוק בתוצאות הבירור, ולהחליט.

אותו הדבר בספר, גם הוא סוג של חברה רעה.

חברה רעה משפיעה לרעה בצורה נסתרת, לא בצורה של "נושאים לדיון", וכך גם ספר.

אדרבה, אדם צריך לחפש את מקומו בחברה שתתמוך במה שהוא עושה, שתאמין במה שהוא מאמין, האדם יצור חברתי, והוא צריך לסדר לו חברה מתאימה.

אבל אמרתי בתגובה הראשונה. נסי להיגעל וכך זה יהיה פשוט יותר.

אל תקראי את זה בשום פנים ואופן,גם אם הקריאה ביקורתית,סה"כ הניתוח של זה הוא של נוצרי לפי הנצרות וזה הכל הפירושים שקרובים לנצרות!למה צריך לקרוא דבר כזה?!

תיזהרי על הנשמה שלך מאוד מאוד..

צריך להזהר ולהשמר מאוד מדברים כאלה!!

כתבתי תגובה על הסוגיות האלו בשרשור אחר,ערכתי את זה מעט אך כמובן שזה יועד לתגובה מסויימת ולכן תעשה/תעשי את ההתאמה הנדרשת,אבל העקרונות שלדעתי מאוד נכונים גם מנסיון אישי רב כתובים כאן(הוספתי גם תגובה ספציפית למה שכתבת בסוף) :

כאשר קוראים ספר,הדברים מחלחלים,כי אנחנו משתמשים בעולם הדמיון שלנו ומאפשרים לדברים להכנס לפנים שלנו. אנחנו מתרגלים לחשוב באמצעות ההשקפה שהוא מכוין,כך שפתאום אפשר למצוא את עצמך חושב על דברים מהספר בסיטואציה מציאותית שכלל לא קשורה בקשר הדוק לסוגיות של הספר,וזה רק צד אחד,ישנו גם צד רגשי של הקשרות לאופן הכתיבה היפה לכאורה של הספרת ומתוך כך גם האדרת תכניו בהכרח וכו'...

יש מגבלה לכמה התגוננות כזאת או אחרת יכולה לעזור כאשר מסתכלים לפורענות בעיניים,צריך טריס של ממש,והטריס הוא לא לקרוא בספרים בעייתיים,מעבר לכל העניין של המגננות,האם הסיכון שבזה,של חדירת תכנים זרים ומעופשים למציאות ולתודעה שלנו שוה את ההנאה הלא ברורה בקריאת ספר בעייתי ?. יש כאן גם סוגיות מסוריות כמו איך ניתן בכלל להנות מספר שמציג את המציאות בצורה מעוותת או חולה וכיוצא בזה.

עוד תגובה:

פשוט מאוד שמבחינה נפשית הדברים האלו מחלחלים בהכרח,אין כאן שאלה,יש מי שהדברים ישפיעו עליו יותר,ויש פחות,ולכן בודאי שאין כאן תעודת ביטוח לילדים שלך בעניין הזה ח"ו.

ב.אני חושב שהנצרות שמחלחלת דרך כל מיני גורמים שקשורים לעולם החילוני (שלצערנו לפעמים נכנסים לעולם שלנו,וזה בודאי לא דבר שמותר) כן נמצאים בתודעה מבחינה פסיכולוגית,וכן כל המסיון שהם מנסים לדחוף לארץ,ואני חושב שזה אסון גדול מעבר לכל מה שיש להוסיף תכנים אינטמיים שמחלחלים ישירות לנפש ולתודעה שמאדירים את העבודה הזרה הזו,או אפילו מציירים אותה בצורה כלשהי כחלק מהמציאות.זה לא חלק מהמציאות,יש לנו מטרת חיים והיא עבודת ה',העבודה הזרה הזאת היא מרד במלכות ה' בעולם,והתכנים השליליים מרחיקים אותנו מרחק מעבודת ה' עד כדי שאפשר שגם יוצרו אסונות חלילה.

אלו דברים שאסור לתהות בהם מדובר בהשפעה נפשית ישירה,חובה לגדור גדרות כמו שהיינו גודרים גדרות בספר שמנסה לקדם את תרבות הקניבלים,או בדוגמא יותר מציאותית,את ה"לגיטמיות" שבשפיכת דמים לפי דת האסלאם,ספר כזה היינו זורקים מהחלון אם לא שורפים ולא היינו חושבים בכלל על יתרונותיו מול הסיכון של פגיעה בנפש ע"י ספר שכזה,כנ"ל צריך לעשות להתרחק ולהרחיק עבודה זרה כמו גם תכנים שליליים.

ואת זה אני כותב באופן ספציפי לגבי מה שכתבת:

באופן אישי לגבי מה שאת כותבת,אם הכותב נוצרי סביר מאוד שהוא יחדיר לספר מסרים ומחשבות נוצריות ואפילו בלי שבכלל תדע/תדעי זאת ויכולה להיוצר מציאות שח"ו תסתובב בעולם עם תפיסה כזאת או אחרת שחילחלה או שחשבת שאין בה קשר לעבודה זרה והיא למעשה תפיסה נוצרית.

מעבר לכך בודאי שהספר מועבר בצורה של גושפנקא לנצרות וכל המחשבות והרעיונות שמנחים את הספר ונתיבותיו מיוסדים על גבי הכרה פנימית בעבודה זרה,ולכן אפילו מהבחינה הזאת של התשתית היסודית ביותר של הספר ישנה בעיה.

וכן אני חושב שאין אפשרות לגדור גדרים כלפי ספר שאתה מצפה להשכיל או להיות מושפע ממנו בצורה כלשהי,כי עצם הרצון או המטרה שבעניין הזה מיוסדת על פתיחת פתחים למידע הזה להכנס פנימה ואיתו גם תפיסות או הלכי רוח זרים שהחדיר בהם הכותב.

בהצלחה !

דוחה.. לא נקי ומזיק לנפש

בכל זאת זה קצת מסוכן...

מאיפה את יודעת שהספר הזה נכון?

ממתי סומכים על גויים?

אבל לדעתי, תשאלי רב.

לא הייתי רוצה להיות הוא- אבל ממש מזדהה עם

נריה- מ"שלם יותר מלב שבור".. 

ידוע

אין דמות שהייתי רוצה להיות במקומה! לרוב הדמויות  בספרים רק מסתבכות בצרות..ובגלל זה רושמים עליהם ספרים! חוצמיזהשאני מספיק מרוצה מהחיים שהקב''ה נתן לי..

הזדהות זה כבר עסק אחר...אולי עם גייל ממשחקי הרעב...אבל ממש לא רוצה להיות במקומו!

לפעמים מזדהה עם בסטיאן [הסיפור שאינו נגמר]..אן שירלי.. 

רוצה להיות כמו ארגורן ולגולס [שר הטבעות].. עולו וסיהרה [לוחמי התמורות] אריה [ארגון] ויש עוד רשימה ארוכה..

בס"ד

גם מהללאל (ספר ההמשך של איסתרק)

וגם אורי של אסתר שטרייט וורצל..

אבל הכי הרבה הייתי רוצה איסתרק ומהללאל!

אמ.... לא זוכרת איך קוראים לה..

אוף, דווקא היא מתאימה לי

הייתי רוצה כוחות קסם או משו ............ תעופה , דברים כאלה משו מעניין 

אממ..הייתי רוצה להיותת אסתר מ"מלכה בעל כורחה" ..

אני מזדהה עם נעמה ..גם משם ^^ 

הן ממש צדיקות, אני אוהבת את סידרת הספרים הזו...

אָרִיַה ..

ממהללאל- אני הכי מזדהה עם אולה מקאן-טרסדיאן. דמות מיוחדת מאוד, לדעתי.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t474922#5506146

בתחילה חשבתי שהניק שלך הוא במיוחד בשביל השאלה, ושאת מצוננת עם ספל תה, שאז זה בכלאאל היה מתאים...

קצת אלים, אבל לפי מה שאני זוכרת - נקי.

סיימתי אותו לפני שעה וחצי

אחד היפים!!

והוא גם נקי..

אני אוהבת בלשות , מתח, הרפתקאות.... תודה!

עדינה כזאת,כמו של פעם

ו..יותר שלם מלב שבור זה ספר ממש לא יפה בוא נקרא לזה ככה

התכוונת ל"שלם יותר מלב שבור"?

אותו סיגנון,זה מחרפן. והיא כותבת על דתיים כ"כ גרוע שבא לי להקיא.

יש לה ספרים על הפנים מש ויש לה ממש יפים
 

בדקתי בשבילך..

מעורב ירושלמי לשלם יותר מלב שבור . סליחה סליחה סליחה.טעות שלי...

אני זוכרת רק, שהיית מאד מאד קפדנית בענייני נקיות. אז אם תוכלי לרענן את זכרוני עד כמה, אולי אוכל לכתוב לך ...

אין לי בעיה עם רומנטיקה עדינה... אבל אני מעדיפה בלי תאורים...

(ואדם אין וכשיירגעו הרוחות.)

מיכאל שיינפלד- רק אם את מתחברת לסגנון..

מקסים ממש. 

גאווה ודעה קדומה, השפעה (קצת פחות מומלץ לפי דעתי). 

הראשון יותר מאשר את "דמדומים" הראשון.

אולי כי גרייס והחבר שלה (לאזוכרת איך קוראים לו) קצת יותר.. מציאותיים.
כשקוראים את דמדומים יש מין הרגשה שאדוארד הוא יצור מושלם כזה. מדי מושלם. אבל בספר "הזאבים של גרייס" לא הרגשתי את זה.

הבעיה בספר הזה היא שהספר המשך די גרוע. אז לשיקולך

את דמדומים דווקא אהבתי...

אה,אגב,אדוארד מושלם

רק עד שרואים את הסרט...

בעצמי יותר D:

אני ידווח איך התרשמתי אחרי,ואני מתה על הספרים

אבל הן דווקא לטובה- כל עניין טהר הדם, המאלפויים הצהבהבים מידיי, הארי עם שיער שחור, וולדמורט שהוא חצוי בעצמו (כמו שאמרו על היטלר שהוא לא היה לגמרי "טהור"...)

אבל אני לא יודעת אם היא באמת התכוונה לזה כשהיא כתבה, יותר הגיוני שאנחנו הצלחנו למצוא את הדמיון 

ואמרה דברים נגד היהדות אבל אחר היא התנצלה..(אני לא יודעת אם זה נכון או לא!)

והוא אמר שהיא אנטישמית ועם היא הייתה יכולה שזה לא יתורגם לעברית זה מה שהיא הייתה עושה...

אבינר...  הוא קרא את הארי פוטר? איך הוא יודע ?

בס"ד

אני אישית לא מחזיקה ממנו הרבה אבל בכללי...

הוא מכיר בכלל?

וממתי שואלים דבר כזה את הרב? |תוהה|

מי ששואל כזאת שאלה מגיע לו שיענו לו לא

וחוצמיזה מוטי אני לא מבינה מה משעשע בזה?היא אשמה בזה שככה הרב ענה?

לך תגיד לרב אבינר שזה ממש משעשע אותך!

אז בבקשה שזה יהיה בשיחה אישית, בסדר?

מדובר. וכן, יכול להיות שהוא קרא. חברה הרב אבינר הוא לא איזה אחד שיושב כל היום בכולל. הוא הרב של בית אל. הוא מכיר את התושבים את מה שקורה שם.

מדובר על אדם גאון שמבין בהמון תחומים.

אם הרב אבינר אומר שיש אנטישמיות בספר, זאת אומרת שהוא בחן את זה.

מוטי. ממתי הרב אבינר הפך לממוחה להארי פוטר? מאז שהוא רב של ישוב וצריך להכיר את ההלכי הרוח שקוררים בישוב שלו.

ענבל - אם לא תשאלי את הרב את מי בדיוק תשאלי? אאיך תדעי שלא מחדירים לך מסרים אנטישמיים לנשמה?

בדר"כ אני לא מגיב ככה. אבל חברה זה יחס לתלמיד חכם. לפי התגובות באמת היה נשמע כאילו אין לכם מושג על מי אתם מדברים. לפחות תנוס קצת לברר.

וקראתי את הסדרה לפחות 3 פעמים...

אין שום סיבה שהרב אבינר יידע לזהות טוב ממני אנטישמיות בספר.

אני לא מאמין שהוא קרא אותו. ואין שום אנטישמיות בהארי פוטר.

בס"ד

ואנא קל-

לא על כל ספר קריאה אני ארוץ לרב.

אנחנו צריכים גם להפעיל קצת שכל במקום לרוץ על כל שאלה שטותית לרב כזה או אחר.

הכי גאוניים שיש בעולם.ולא אני לא מעריצה של זה.

א. אין בעיה חוץ מיזה שזה ביזבוז זמן, אבל זאת סתם דעה אישית שלי

ב. אחותי כל הזמן אומרת ש"היהודים הם ממש אנטישמיים" , היא מתכוונת לזה שהיהודים כל הזמן מחפשים בנרות את האנטישמיות, והיא צודקת, למען האמת, ררק הערב הבנתי כמה היא צודקת....

(עשו לי טובה, עוד שניה תגידו לי שליאון יוריס היה אנטישמי ושאסור לי לקרוא אותו ...[ואם שמתם לב שממש התלהבתי על הספר הזה זה בגלל ש- א', זה הספר האהוב עלי (וכן אני יודעת שייש בו קצת בעיות צניעות וקצת בעיות עם הברית החדשה- אבל אני פשוט מדלגת על הקטעים האלה, מסומן לי בספר מאיפה אני צריכה להפסיק לקרוא ואיפה אני יכולה לחזור ולקרוא...) וב'- בדיוק קראתי אותו שוב פעם.... )

מד"ב הרבה-הרבה פחות, וגם לספרים מהסוג שמנתחים בשיעור ספרות.  O.o

כעיקרון זה ממש תלוי מבחינתי בספר עצמו, אם הוא עונה לקריטריונים שלי או לא. אין לי בעיה לקרוא מתח/ פנטזיה / רומן. 

אני אוהבת ספרי מתח ואהבה

ועדיין, למרות כל ההסברים שלכם, אין לי מושג איך להבדיל ביניהם!

אבל אני כן קוראץ גם ספרים אחרים, כמו "קיץ אחד ביחד", ועוד כל מיני...

אורה מורג התותחית!!

סתם גם אליפים, אורי והסטוריים ישנים

לא יודעת מה יש בהן,בקלאסיקות ששובה את ליבי ...

התחלתי להתעניין בהן בשיעורי אנגלית-ליטל וומן,the railway children ,david coperfaild וכו...

אבל רק קלאסיקות אנגליות/בריטיות, הרוסיות למשל נוראיות!!!

נראלי שמה שמושך אותי זה ההתרפקות על התום של העבר,ועל החוקים הברורים..

-איך ג'נטלמן אמור לנהוג למשל... אהמ אהמ..

גם בקלאסיקות הישראליות אני מאוהבת,אם כי יש נקיים יותר ופחות...

-אורי,שחר,רועי ועוד של אסתר שטרייט וורצל 

ו... האחת והיחידה-נאווה מקמל עתיר!!

מחברת ספרי "אות מאבשלום",הנערה במרפסת ממול וכו.

אבל רק פנטזיה איכותית... [לא הארי פוטר למשל..]

וגם קצת ספרים אחרים מתח רומן לא משנה לי העיקר שיהיה ברמה גבוהה=]]

הארי פוטר זה כן נטזיה איכותית!!! הכי איכותית!!! |יוצא למלחמה|

פנטזיה הכי, אחרי זה רומנטיקה ..

כשזה בא ביחד- אני הכי אוהבת. 

אני כן קוראת גם ספרים אחרים על מציאות וכאלה, או על היסטוריה של מלחמות או שואה וכאלה, אבל הרוב המוחלט הוא פנטזיה \ רומנטיקה .

והארי פוטר זה חתיכת פנטזיה טובה .. וזה גם ספר קלאסי .. בקיצור זה ספר נדיר.

צר לי.

פופליסטי- כן.

הוא לא בליגה של שר הטבעות, נרניה, רומח הדרקון, הבלגריאד והמלוריאן וכו'.

מאה פעמים)

משו כזה שעוצר ת'נשימה!! 

היסטוריה ...

בעצם...נראלי שהכווווווול 

אני חייבת שזה יהיה לגמרי מנותק ממה שאני מכירה מקרוב.

אם פנטזיה או מד"ב אז שיהיה עדין, מתח גם בא טוב.

אבל אני מאוד אוהבת רומנים, סיפורי חיים של השתקמות, של קימה ממצב שפל להקמת חיים חדשים (כמו "שפת הפרחים" או "המקום שבו נמצא הלב")

וכן, לא אכחיש, אני אוהבת רומנטי 

מהארי פוטר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עד נשים קטנות

שגורמת לך כמעט להאמין שאתה פשוט לא יודע הכל,וכמובן שמשולב בהרבה מתח.

גם מד"ב הולך... (סתם בגלל הגאוניות של זה.... )

רק לגבי אורה מורג ואסתר שטריט ורצל (היא לא יכלה להסתדר רק עם שם אשכנזי אחד???? זה יותר גרוע מגר"ע (=גלילה רון-פדר-עמית התותחית, שגם עם השם עט שלה יש לי חשבון פתוח...=)

הן לא עד כדי כך מקצועיות מה שמפריע לי קצת לאהוב אותן: אורה מורג מראה את כל ההיסטוריה הזאת בצורה די תינוקית ולא הכי מקצועית מבחינה היסטורית,

ולאסתר שטריט ורצל יש בדיוק בעיה הפוכה, בזמן שאורה מורג כותבת טוב אבל העלילה שלה לא טובה,

לאסתר שטריט ורצל יש עלילות מדהימות (ע"ע בן הערובה, ע"ע שבעת המנעולים) בעוד שיש לה פיקשוים טכניים בכתיבה שהם ממש ענקיים (ע"ע שבעת המנעולים, ע"ע כל הספרים שלה, אולי להוציא את רועי) למשל סוגריים, שיחות שלא נקראות (על משקל נשמעות) הכי אמינות, וכו'