אני אניח כאן קישורים או את הטקסטים עצמם. אם שמרתם או שאתם זוכרים טקסט שלי, אשמח שתשלחו לי
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
שרשור הטקסטים הגדול שלי, אפשר להגיבריעות.
דיאלוג הוא והיא (טריגר אלימות)ריעות.
סיפורים בקופסאריעות.
ללא שם, מוקדש ל @יומנים נשרפיםריעות.
התלבטתי אם להגיב כאן או במקוריקיבוצניקית
זה קטע חזק שכתוב ממש יפה.
תודה
ריעות.
באופן כללי תמיד עדיף להגיב בשרשור הנוכחי ולא להקפיץ
ואווקיבוצניקית
נקודה למחשבה בשבילי. תודה.
מילים ולחן (האלבום הראשון)ריעות.
נועם ותפארת (שלושת החלקים הראשונים)ריעות.
רונה (פרקים א' וב')ריעות.
השם ישמור (רוחי)ריעות.
שרשור מכתבי אהבה (שלושה שלי)ריעות.
תרצה אתר (אבל אני כתבתי)ריעות.
פעם היו אנשים אומרים לי: השם ישמור אותך.
אחר כך הייתי הולכת בינות עצים (בשדרה) ושרה שירי ארץ ישראל יפה.
האירוניה הייתה עוטפת אותי, עם השיער השחור המקורזל וממדי הגוף הגדולים.
ואני הייתי יפה.
פעם היו אנשים אומרים:
תלכי לחדר כושר, תתפסי חתן.
אני הייתי צוחקת.
לא הגיע חתן ולא ניסיתי למצוא אותו.
רציתי לשיר שירי קריוקי ומצאתי את עצמי שרה חוה אלברשטיין על אדן החלון.
האירוניה תפסה אותי רגע אחד לפני שהתנדנדתי חזק מדי, אבל זה כבר היה מאוחר.
כשפגשתי באדמה חזיתי בתרצה מנידה את ראשה בעצב, כאומרת: שוב נפלה אישה קורבן לעלבונות.
לא צחקתי.
כשעברו הימים וזכר שיערי המקורזל נשתכח מרחובות תל אביב, חזרתי אדם חדש.
לא התעמלתי בחדר הכושר ולא חיפשתי חתן, אבל שרתי שירי ארץ ישראל יפה מתוך אהבה.
אחר כך הייתי הולכת בינות עצים (בשדרה) ושרה שירי ארץ ישראל יפה.
האירוניה הייתה עוטפת אותי, עם השיער השחור המקורזל וממדי הגוף הגדולים.
ואני הייתי יפה.
פעם היו אנשים אומרים:
תלכי לחדר כושר, תתפסי חתן.
אני הייתי צוחקת.
לא הגיע חתן ולא ניסיתי למצוא אותו.
רציתי לשיר שירי קריוקי ומצאתי את עצמי שרה חוה אלברשטיין על אדן החלון.
האירוניה תפסה אותי רגע אחד לפני שהתנדנדתי חזק מדי, אבל זה כבר היה מאוחר.
כשפגשתי באדמה חזיתי בתרצה מנידה את ראשה בעצב, כאומרת: שוב נפלה אישה קורבן לעלבונות.
לא צחקתי.
כשעברו הימים וזכר שיערי המקורזל נשתכח מרחובות תל אביב, חזרתי אדם חדש.
לא התעמלתי בחדר הכושר ולא חיפשתי חתן, אבל שרתי שירי ארץ ישראל יפה מתוך אהבה.
ללא שם, בהשראת ג'ונתןריעות.
קרני שמש חודרות מבעד לתריסי החלון המאובק, ננעצות בעפעפיים העצומות שלי. אני משפשפף את העיניים בחוזקה, מנסה להקל על כאב הראש, להסתיר את האור. מכונית שצופרת ברחוב, שתי קומות מתחתיי, הורסת את הרגע האחרון בו עוד יכולתי לחזור לישון.
אני פוקח עיניים. החדר מואר באור צהוב עכור ואני תוהה כמה זמן עבר מאז ניקיתי אותו בפעם האחרונה. כמה זמן עבר מאז הגעתי לכאן.
אני מחכה. מישהו יתקשר מתישהו.
על הרצפה מונח קרטון ריק של פיצה. שני בקבוקי בירה שוכבים על יד הדלת. ארגזי הספרים סגורים בחבלים, מלבד הארגז העליון שפתוח לרווחה. אחד הספרים נח בשלווה על המדף הריק שבקיר הנגדי.
מה השעה עכשיו?
אין לי שעון, או פלאפון, אבל אני מניח שמוקדם מאוד בבוקר. אני לא יודע למה אני ער.
אני לא יודע כלום, בעצם.
אני יושב על המיטה כבר כמה דקות, אולי הגיע הזמן לקום. אני מתרומם בתנועה חדה והרגל שולחת אליי דקירות של כאב. אני עוצם עיניים, מנסה להתעלם, מתקרב אל הדלת.
איך יתקשרו אליי אם אני בלי פלאפון?
יש טלפון קווי בסלון, על שידת העץ הקטנה שקיבלתי בירושה מסבתא. גם את הדירה הזו קיבלתי ממנה, על ארגזי המסמכים שבה וקופסאות האוכל הריקות שבמקרר. גם רשימת הקניות האחרונה (פטרוזיליה, כמון, שלוש חתיכות פילה מושט, כמה תפוחי אדמה) עוד מונחת על השולחן, דהויה. לא עברו יותר מחודשיים, אז בטח ניקיתי את החדר בשבועות האחרונים.
שלי לקחה את הספה האפורה החדשה ואת הטלוויזיה, את כל השאר השאירה לי. אמרה שתרוויח קצת כסף מהזקנה העלובה ותוכל להתחתן עם נסיך חלומותיה שפגשה באוניברסיטה. צעקה שהגיע הזמן, שהיא כבר בת שלושים ונמאס לה לפחד שיום אחד הוא יקום וילך.
אני מגחך. בספה החדשה היו קרעים- פתחים למקומות מחבוא של כסף. סבתא לא הייתה חכמה במיוחד. הטלוויזיה לא עובדת כבר שנים.
אם שלי הייתה באה לבקר, הייתה יודעת.
הטלפון שעל השידה מצלצל. אני ממהר אליו ומרים את השפופרת.
"הלו?" מפתיע כמה הקול שלי חלש הבוקר.
"הפלאפון שלך אצלי." זה ליאור. תודה לאל על ליאור.
"אתה הבאת אותי הנה?" אני שואל.
"כן, היית גמור, אחי. בשבע בערב כבר התמוטטת אצלי בסלון. ואתה יודע איך אפרת... היא לא מסתדרת עם היפסטרים. לא קולטת את הטיפוס. אז הסעתי אותך לדירה של סבתא שלך, חשבתי שתסתדר משם. התעוררתי לפני איזה שתי דקות וראיתי שהפלאפון שלך כאן על השטיח אז התקשרתי מהר." אני שומע את ליאור מכין לו קפה תוך כדי שהוא מדבר איתי.
"אני לא היפסטר." אומר הפה שלי.
"אני יודע, אחי, אבל אפרת לא מבינה בדברים האלה. טוב, תן לי ללכת להתארגן לעבודה. אני אבוא בשתיים עם ארוחת צהריים. תעשה טובה, אל תצא מהבית. תנקה את המטבח אם משעמם לך. המקרר כבר מסריח לגמרי." הוא מנתק.
מפריע לי שהוא הציץ במקרר של סבתא. מפריע לי שהוא כיסה אותי כשישנתי. מפריע לי שהוא אומר לי מה לעשות.
אבל בינינו, ליאור הוא אחד האנשים הבודדים שיכולים להסתדר איתי והיחיד שגם רוצה להיות כזה.
תודה לאל על ליאור.
אני נכנס למטבח, מתיישב על הכיסא המתקפל שמול הדלת, צמוד לשולחן. התנור מאחוריי, המקרר לימיני, השולחן מצופה הפורמייקה מבריק. רק רשימת הקניות עוד מונחת עליו, מקופלת.
עברו חודשיים מאז שסבתא מתה, מה שאומר ששלי לקחה את הטלוויזיה בצעקות לפני חודש. אם היא בת שלושים, אני בן עשרים ותשע. גם ליאור בן עשרים ותשע. למדנו יחד באותה כיתה, בשנה היחידה בה הלכתי לבית ספר. כיתה ג'. אימא התעקשה שאתחיל עם בני הגיל שלי, אף על פי שלא ידעתי לקרוא או לכתוב. בסוף אותה שנה היא מתה ממנת יתר ועברנו לגור אצל סבתא. לסבתא היה כסף, ערימת שטרות שהשאיר לה בעלה השלישי שהיה מתנקש מבוקש, אבל היא העדיפה לבזבז אותו על סיגריות ועל סכיני מטבח בשביל הדגים שלה.
אני מפשפש במגירות, מחפש דף ועט. בסוף אני מוצא חצי עיפרון וספר מתכונים. אני חייב לרשום הכול כדי להבין מה אני עושה פה.
אבא עזב למקסיקו כשהייתי בן חמש. את זה אני זוכר היטב. כשהייתי בן תשע אימא נקברה באדמה, עם כל השיער השחור הארוך שלה אבל בלי הדיסקים ששמרה כל השנים. שלי אחותי הגדולה רצתה ששנינו נגור אצל ההורים של אימא, אנשים נורמלים שגרים ברחוב נורמלי, אבל היא לא הצליחה להסביר לעובדת הסוציאלית מה נורמלי ומה לא, וגם לא הייתה לה תעודת זהות. הרווחה ביררה מי המשפחה שלנו, וזרקו אותנו אצל אימא של אבא. שלוש שנים לקח לשלי להבין שלאימא לא היה מושג איפה ההורים שלה. במקום לכעוס, היא ריחמה עליה והחליטה לשנוא את סבתא שרק אמרה כמה הבן שלה מוצלח שהתחתן עם אישה מטומטמת מהרחוב. בגיל שמונה עשרה היא ברחה לצבא והשאירה אותי לבד עם סבתא.
שתים עשרה שנים עברו ואני עדיין כאן. אבל למה?
הדירה בבעלותי וגם המקרר, אבל שלי משלמת את החשבונות. אין לי כסף כי אין לי עבודה. אני לא יכול לעבוד.
הטלפון שוב מצלצל. הפעם זה מבהיל אותי. כל אחד יכול להיות בצד השני. מי יודע מה עשיתי.
"הלו?" אני עונה, הקול החלש שלי כבר לא מפתיע.
"שלום. הגעתי למשפחת עמר?" קול של אישה צעירה שאני לא מזהה.
דוד עמר היה הבעל השני של סבתא. הדירה הייתה שלו לפני שמת.
"כן." אני עונה.
"היי, מדברת אור מהמרכז לבני הגיל השלישי בתל אביב. דוד או שושנה נמצאים ויכולים לדבר איתי?" היא נשמעת נמרצת.
"שניהם כבר מתים."
"אוה. אוקיי. בסדר. אני ארשום את זה כאן. לא ידענו, כמובן. הרשימות אף פעם לא מעודכנות. תודה בכל מקרה, להתראות." היא מנתקת.
שושנה הייתה סבתא שלי, ולמרות הלק האדום המתקלף, הקול הצרוד מסיגריות והסטירות שחטפתי כשהעזתי להרים את הקול, עדיין אהבתי אותה. אהבתי אותה כי היא בישלה לי אוכל. כי היא חיבקה אותי לפני השינה. היא התחרתה עם שלי על הלב שלי.
אני פוקח עיניים. החדר מואר באור צהוב עכור ואני תוהה כמה זמן עבר מאז ניקיתי אותו בפעם האחרונה. כמה זמן עבר מאז הגעתי לכאן.
אני מחכה. מישהו יתקשר מתישהו.
על הרצפה מונח קרטון ריק של פיצה. שני בקבוקי בירה שוכבים על יד הדלת. ארגזי הספרים סגורים בחבלים, מלבד הארגז העליון שפתוח לרווחה. אחד הספרים נח בשלווה על המדף הריק שבקיר הנגדי.
מה השעה עכשיו?
אין לי שעון, או פלאפון, אבל אני מניח שמוקדם מאוד בבוקר. אני לא יודע למה אני ער.
אני לא יודע כלום, בעצם.
אני יושב על המיטה כבר כמה דקות, אולי הגיע הזמן לקום. אני מתרומם בתנועה חדה והרגל שולחת אליי דקירות של כאב. אני עוצם עיניים, מנסה להתעלם, מתקרב אל הדלת.
איך יתקשרו אליי אם אני בלי פלאפון?
יש טלפון קווי בסלון, על שידת העץ הקטנה שקיבלתי בירושה מסבתא. גם את הדירה הזו קיבלתי ממנה, על ארגזי המסמכים שבה וקופסאות האוכל הריקות שבמקרר. גם רשימת הקניות האחרונה (פטרוזיליה, כמון, שלוש חתיכות פילה מושט, כמה תפוחי אדמה) עוד מונחת על השולחן, דהויה. לא עברו יותר מחודשיים, אז בטח ניקיתי את החדר בשבועות האחרונים.
שלי לקחה את הספה האפורה החדשה ואת הטלוויזיה, את כל השאר השאירה לי. אמרה שתרוויח קצת כסף מהזקנה העלובה ותוכל להתחתן עם נסיך חלומותיה שפגשה באוניברסיטה. צעקה שהגיע הזמן, שהיא כבר בת שלושים ונמאס לה לפחד שיום אחד הוא יקום וילך.
אני מגחך. בספה החדשה היו קרעים- פתחים למקומות מחבוא של כסף. סבתא לא הייתה חכמה במיוחד. הטלוויזיה לא עובדת כבר שנים.
אם שלי הייתה באה לבקר, הייתה יודעת.
הטלפון שעל השידה מצלצל. אני ממהר אליו ומרים את השפופרת.
"הלו?" מפתיע כמה הקול שלי חלש הבוקר.
"הפלאפון שלך אצלי." זה ליאור. תודה לאל על ליאור.
"אתה הבאת אותי הנה?" אני שואל.
"כן, היית גמור, אחי. בשבע בערב כבר התמוטטת אצלי בסלון. ואתה יודע איך אפרת... היא לא מסתדרת עם היפסטרים. לא קולטת את הטיפוס. אז הסעתי אותך לדירה של סבתא שלך, חשבתי שתסתדר משם. התעוררתי לפני איזה שתי דקות וראיתי שהפלאפון שלך כאן על השטיח אז התקשרתי מהר." אני שומע את ליאור מכין לו קפה תוך כדי שהוא מדבר איתי.
"אני לא היפסטר." אומר הפה שלי.
"אני יודע, אחי, אבל אפרת לא מבינה בדברים האלה. טוב, תן לי ללכת להתארגן לעבודה. אני אבוא בשתיים עם ארוחת צהריים. תעשה טובה, אל תצא מהבית. תנקה את המטבח אם משעמם לך. המקרר כבר מסריח לגמרי." הוא מנתק.
מפריע לי שהוא הציץ במקרר של סבתא. מפריע לי שהוא כיסה אותי כשישנתי. מפריע לי שהוא אומר לי מה לעשות.
אבל בינינו, ליאור הוא אחד האנשים הבודדים שיכולים להסתדר איתי והיחיד שגם רוצה להיות כזה.
תודה לאל על ליאור.
אני נכנס למטבח, מתיישב על הכיסא המתקפל שמול הדלת, צמוד לשולחן. התנור מאחוריי, המקרר לימיני, השולחן מצופה הפורמייקה מבריק. רק רשימת הקניות עוד מונחת עליו, מקופלת.
עברו חודשיים מאז שסבתא מתה, מה שאומר ששלי לקחה את הטלוויזיה בצעקות לפני חודש. אם היא בת שלושים, אני בן עשרים ותשע. גם ליאור בן עשרים ותשע. למדנו יחד באותה כיתה, בשנה היחידה בה הלכתי לבית ספר. כיתה ג'. אימא התעקשה שאתחיל עם בני הגיל שלי, אף על פי שלא ידעתי לקרוא או לכתוב. בסוף אותה שנה היא מתה ממנת יתר ועברנו לגור אצל סבתא. לסבתא היה כסף, ערימת שטרות שהשאיר לה בעלה השלישי שהיה מתנקש מבוקש, אבל היא העדיפה לבזבז אותו על סיגריות ועל סכיני מטבח בשביל הדגים שלה.
אני מפשפש במגירות, מחפש דף ועט. בסוף אני מוצא חצי עיפרון וספר מתכונים. אני חייב לרשום הכול כדי להבין מה אני עושה פה.
אבא עזב למקסיקו כשהייתי בן חמש. את זה אני זוכר היטב. כשהייתי בן תשע אימא נקברה באדמה, עם כל השיער השחור הארוך שלה אבל בלי הדיסקים ששמרה כל השנים. שלי אחותי הגדולה רצתה ששנינו נגור אצל ההורים של אימא, אנשים נורמלים שגרים ברחוב נורמלי, אבל היא לא הצליחה להסביר לעובדת הסוציאלית מה נורמלי ומה לא, וגם לא הייתה לה תעודת זהות. הרווחה ביררה מי המשפחה שלנו, וזרקו אותנו אצל אימא של אבא. שלוש שנים לקח לשלי להבין שלאימא לא היה מושג איפה ההורים שלה. במקום לכעוס, היא ריחמה עליה והחליטה לשנוא את סבתא שרק אמרה כמה הבן שלה מוצלח שהתחתן עם אישה מטומטמת מהרחוב. בגיל שמונה עשרה היא ברחה לצבא והשאירה אותי לבד עם סבתא.
שתים עשרה שנים עברו ואני עדיין כאן. אבל למה?
הדירה בבעלותי וגם המקרר, אבל שלי משלמת את החשבונות. אין לי כסף כי אין לי עבודה. אני לא יכול לעבוד.
הטלפון שוב מצלצל. הפעם זה מבהיל אותי. כל אחד יכול להיות בצד השני. מי יודע מה עשיתי.
"הלו?" אני עונה, הקול החלש שלי כבר לא מפתיע.
"שלום. הגעתי למשפחת עמר?" קול של אישה צעירה שאני לא מזהה.
דוד עמר היה הבעל השני של סבתא. הדירה הייתה שלו לפני שמת.
"כן." אני עונה.
"היי, מדברת אור מהמרכז לבני הגיל השלישי בתל אביב. דוד או שושנה נמצאים ויכולים לדבר איתי?" היא נשמעת נמרצת.
"שניהם כבר מתים."
"אוה. אוקיי. בסדר. אני ארשום את זה כאן. לא ידענו, כמובן. הרשימות אף פעם לא מעודכנות. תודה בכל מקרה, להתראות." היא מנתקת.
שושנה הייתה סבתא שלי, ולמרות הלק האדום המתקלף, הקול הצרוד מסיגריות והסטירות שחטפתי כשהעזתי להרים את הקול, עדיין אהבתי אותה. אהבתי אותה כי היא בישלה לי אוכל. כי היא חיבקה אותי לפני השינה. היא התחרתה עם שלי על הלב שלי.
שיר לכבוד יום ההולדת שליריעות.
שלושה שירים מנוקדיםריעות.
ללא שםריעות.אחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
..זית שמן ודבש
הייתי איתה ביחד
טוב, נראה לי שהבנתי. אחלה. דרישת שלום!אלעזר300
מכל הסרטונים של אנדרדוס דווקא את זה?😅תמימלה..?
דווקא סרטון חמוד מאוד
ל המשוגע היחידי
נכון... פשוט יש עוד כל כך הרבה שלדעתי לפחות-טוביםתמימלה..?
פי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
ומה שהוא עשה פה בכללל המשוגע היחידיאחרונה
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.
ꭥ סטטיסטיקהקפיץ
מעניין אם זה עובד
סטטיסטיקת הודעותꭥ
קפיץ: 6
ההוא גברא: 152
ינאעל העולם: 2
בעל ענווה: 1
ההוא חפצא: 2
נפש חיה.: 14
טיפה של אור: 37
ירא ורך לבב: 22
אמת מארץ תצמח.: 2
אלגאוי: 15
תולעת השני: 14
מחכהלבניןהמקדש: 3
חתול לילה: 3
נגרינסקי: 6
על הר ה' ששמם: 16
תמרושקה: 5
נחמיה17: 3
משתדלת יותר: 63
מתיישב בנשמה: 36
חלילית אלט: 11
מ"ג: 20
בימאית דמיונות: 88
בינייש פתוח: 1
פשטות.: 6
כפכף פוזל: 83
מיתרי זהב: 1
פנים אחרות.: 23
סניורה: 22
פיצוחית: 38
yes123: 10
ניגונא: 4
Solomon: 44
עמירם: 4
שפיות: 8
שקיעה: 11
ביחד ננצח: 377
אחיתופל: 6
מדענית: 28
קמנו ונתעודד: 8
מלכישוע: 9
זריחה: 14
חיספינאי בנשמה.: 73
מישהי בנערות: 8
שולם עלייכם: 5
נערה ארצישראלית: 1
מאן דאמר: 11
חוני המעגל פינות: 19
קול דממה: 8
כי אין פיסבוק: 18
אביגיל~!: 15
ריבתות: 2
הלב והמעין.: 21
אין קדוש כה: 45
דלת זכוכית: 1
משה אבואב: 2
95200: 1
בוערתלארץישראל: 8
נחל: 4
ציון חמדתי: 1
אחת מהעם הנבחר: 35
מישהי=): 1
פרפר לבן.: 1
מתנחלת גאה!: 3
Outdoor light: 37
ספינר: 6
היוששש: 73
שיח סוד: 1
יעל: 3
מעריצה.: 2
זמרת מיוחדת: 1
wanted: 1
פיצלוש: 3
הברווזה שבאגם: 7
שחר אורן: 11
אי לעם ישראל: 2
הברוש הסטלן: 5
נערת טבע: 1
חירטוטא דלעילא: 1
רוקדת בגשם: 117
פוסעת: 4
~אורטל~: 1
שעות של אמת.: 4
חולות: 6
סתרי המדרגה: 12
שושנה בין החוחים: 2
נער מתבגרר: 11
הלהבה והברוש..: 1
א"י השלמה: 10
דרשתי קרבתך!!!!: 3
אני והאני: 75
אניייי: 8
פריד: 1
לעשות רצונך!: 76
יחידי: 6
אוהבת את כוולם: 79
בריו: 3
אליה2: 1
חסידות: 1
לא נשברים!: 34
אורות מאופל: 9
בלוק: 1
הגיגים בע"מ: 5
ביהמ"ק: 1
אהבת ישראל!!: 58
מהלך בדרך...: 5
אש קודש: 2
גלים.: 28
אוהבת לעזור...: 5
רץ לשום מקום: 87
סבלה: 93
תמיד בבטחה: 2
תפוז סיני: 2
נצח: 15
ghgh: 70
משתלמת: 8
ירא שמים!: 8
אור שחור: 60
הייתי חוזרת: 26
שווים: 13
ריעות.: 5
נושם ובועט: 11
אקונה מטטה: 7
מתגעגעת...: 4
רוצה מעבר: 1
שטרודל: 1
אח בדם של כולם: 2
הנורמלית האחרונה: 1
סריוס בלק: 1
סבבה והכל אבל: 1
(אהבת עולם): 1
באתי לחלום: 1
מיכל318: 8
פלפלחריף: 44
פרפר בכלוב: 1
גבר עד הקבר: 132
אני הממי...: 42
דרישת אמת!: 6
נקומה נא: 38
על חוף מבטחים: 14
פשוט אמת.: 7
מדבר הלב.: 2
ארצ'יבלד: 1
טל מורי: 4
רוקמת חלום: 1
יהודי אמיתי!: 3
כיפת ברזל-סרוגה: 9
בוער לארץ השלמה: 1
חיים של: 1
קיש תפוא: 2
שִׁירָה: 11
~אניגמה~: 12
הוד444: 74
ל666667: 1
מתנחלת אמיתית: 57
שקד מהצפון: 5
חסרת טאקט: 17
ילדה של אבא: 2
לחם מלא: 1
פלונטר 1: 1
צבע לחיים: 1
שפרינצא בוזגלו: 3
רודף אהבה בימים: 1
עזרה ויעוץ: 1
בת סוד: 1
מבולבלת מאדדדד: 2
תילי חורבות: 1
אני77: 1
איגנוטוס פברל: 8
דודלה: 1
פטל.: 1
simple man: 4
רוח סערה: 3
יונתן יהלום: 2
25808: 1
בן-ציון: 2
ג'יני ויזלי: 1
ךלטי: 1
moriya123: 1
ester10: 1
היהודי ממזרח: 2
מחפש אמת: 6
אניעצמי: 1
זית שמן ודבש: 2
פועל במה: 13
עברי אנכי: 1
חיה בסרט מצויר: 1
טוב נו..: 3
המעופף: 1
yonatan123: 3
Hillel Guershon: 1
דוס אחי: 2
yoyovivi321: 1
תיכוניסט: 1
חו'צי: 1
הסוכן הנרי: 1
HNHNHNJVF: 1
תהילה עזרא: 1
דוד בן משה: 1
וולטרון: 1
ggggggggggggg: 1
אוראלססס: 1
קיבוצניקית: 3
זיויק: 2
האר"י פוטר: 2
ענבל: 1
ליידי מאדם מיס: 1
מחכה לחורף: 1
מוריה19: 1
חמדמדה: 5
נוצת זהב: 4
נופריייי: 2
בלאגאניס'ט: 2
מאיר סביליה1: 1
טיפות של אור: 2
סופי פוסטר: 1
סיכום: 3252 הודעות
ההוא גברא: 152
ינאעל העולם: 2
בעל ענווה: 1
ההוא חפצא: 2
נפש חיה.: 14
טיפה של אור: 37
ירא ורך לבב: 22
אמת מארץ תצמח.: 2
אלגאוי: 15
תולעת השני: 14
מחכהלבניןהמקדש: 3
חתול לילה: 3
נגרינסקי: 6
על הר ה' ששמם: 16
תמרושקה: 5
נחמיה17: 3
משתדלת יותר: 63
מתיישב בנשמה: 36
חלילית אלט: 11
מ"ג: 20
בימאית דמיונות: 88
בינייש פתוח: 1
פשטות.: 6
כפכף פוזל: 83
מיתרי זהב: 1
פנים אחרות.: 23
סניורה: 22
פיצוחית: 38
yes123: 10
ניגונא: 4
Solomon: 44
עמירם: 4
שפיות: 8
שקיעה: 11
ביחד ננצח: 377
אחיתופל: 6
מדענית: 28
קמנו ונתעודד: 8
מלכישוע: 9
זריחה: 14
חיספינאי בנשמה.: 73
מישהי בנערות: 8
שולם עלייכם: 5
נערה ארצישראלית: 1
מאן דאמר: 11
חוני המעגל פינות: 19
קול דממה: 8
כי אין פיסבוק: 18
אביגיל~!: 15
ריבתות: 2
הלב והמעין.: 21
אין קדוש כה: 45
דלת זכוכית: 1
משה אבואב: 2
95200: 1
בוערתלארץישראל: 8
נחל: 4
ציון חמדתי: 1
אחת מהעם הנבחר: 35
מישהי=): 1
פרפר לבן.: 1
מתנחלת גאה!: 3
Outdoor light: 37
ספינר: 6
היוששש: 73
שיח סוד: 1
יעל: 3
מעריצה.: 2
זמרת מיוחדת: 1
wanted: 1
פיצלוש: 3
הברווזה שבאגם: 7
שחר אורן: 11
אי לעם ישראל: 2
הברוש הסטלן: 5
נערת טבע: 1
חירטוטא דלעילא: 1
רוקדת בגשם: 117
פוסעת: 4
~אורטל~: 1
שעות של אמת.: 4
חולות: 6
סתרי המדרגה: 12
שושנה בין החוחים: 2
נער מתבגרר: 11
הלהבה והברוש..: 1
א"י השלמה: 10
דרשתי קרבתך!!!!: 3
אני והאני: 75
אניייי: 8
פריד: 1
לעשות רצונך!: 76
יחידי: 6
אוהבת את כוולם: 79
בריו: 3
אליה2: 1
חסידות: 1
לא נשברים!: 34
אורות מאופל: 9
בלוק: 1
הגיגים בע"מ: 5
ביהמ"ק: 1
אהבת ישראל!!: 58
מהלך בדרך...: 5
אש קודש: 2
גלים.: 28
אוהבת לעזור...: 5
רץ לשום מקום: 87
סבלה: 93
תמיד בבטחה: 2
תפוז סיני: 2
נצח: 15
ghgh: 70
משתלמת: 8
ירא שמים!: 8
אור שחור: 60
הייתי חוזרת: 26
שווים: 13
ריעות.: 5
נושם ובועט: 11
אקונה מטטה: 7
מתגעגעת...: 4
רוצה מעבר: 1
שטרודל: 1
אח בדם של כולם: 2
הנורמלית האחרונה: 1
סריוס בלק: 1
סבבה והכל אבל: 1
(אהבת עולם): 1
באתי לחלום: 1
מיכל318: 8
פלפלחריף: 44
פרפר בכלוב: 1
גבר עד הקבר: 132
אני הממי...: 42
דרישת אמת!: 6
נקומה נא: 38
על חוף מבטחים: 14
פשוט אמת.: 7
מדבר הלב.: 2
ארצ'יבלד: 1
טל מורי: 4
רוקמת חלום: 1
יהודי אמיתי!: 3
כיפת ברזל-סרוגה: 9
בוער לארץ השלמה: 1
חיים של: 1
קיש תפוא: 2
שִׁירָה: 11
~אניגמה~: 12
הוד444: 74
ל666667: 1
מתנחלת אמיתית: 57
שקד מהצפון: 5
חסרת טאקט: 17
ילדה של אבא: 2
לחם מלא: 1
פלונטר 1: 1
צבע לחיים: 1
שפרינצא בוזגלו: 3
רודף אהבה בימים: 1
עזרה ויעוץ: 1
בת סוד: 1
מבולבלת מאדדדד: 2
תילי חורבות: 1
אני77: 1
איגנוטוס פברל: 8
דודלה: 1
פטל.: 1
simple man: 4
רוח סערה: 3
יונתן יהלום: 2
25808: 1
בן-ציון: 2
ג'יני ויזלי: 1
ךלטי: 1
moriya123: 1
ester10: 1
היהודי ממזרח: 2
מחפש אמת: 6
אניעצמי: 1
זית שמן ודבש: 2
פועל במה: 13
עברי אנכי: 1
חיה בסרט מצויר: 1
טוב נו..: 3
המעופף: 1
yonatan123: 3
Hillel Guershon: 1
דוס אחי: 2
yoyovivi321: 1
תיכוניסט: 1
חו'צי: 1
הסוכן הנרי: 1
HNHNHNJVF: 1
תהילה עזרא: 1
דוד בן משה: 1
וולטרון: 1
ggggggggggggg: 1
אוראלססס: 1
קיבוצניקית: 3
זיויק: 2
האר"י פוטר: 2
ענבל: 1
ליידי מאדם מיס: 1
מחכה לחורף: 1
מוריה19: 1
חמדמדה: 5
נוצת זהב: 4
נופריייי: 2
בלאגאניס'ט: 2
מאיר סביליה1: 1
טיפות של אור: 2
סופי פוסטר: 1
סיכום: 3252 הודעות
תבחר תמונהקפיץ
מעניין אם זה יעבוד
...ꭥ

חמוד
ישקפיץ
🖊 זה מענייןꭥ
טוב. היה נחמד, אבל תלך לישוןקפיץ
אני הולך לישון!ꭥאחרונה
לילה טוב גם לכם
מגניב, זה באמת בוט??ל המשוגע היחידי
כןקפיץ
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
