יכול להיות שאני מכירה מישהי

אז כנראה שזה לא זה....

תמיד אפשר לנסות, מכיר פערים גדולים יותר ;)

היא לא מעוניינת...

שבשידוכים הרבה יותר קשוחים עם פרמטרים למיניהן, ואז פתאום נתקלים ברחוב ואומרים אה, מזל שנתקלנו

לכן אני משתדל להצמיד את כל העניין שמאחורי המסך ללפני המסך, אם ברחוב הייתי רוצה אותה, אז ק"ו בדרכים לא ישירות.

יוצאים מן הכלל, כמובן מקרים קיצונים כגון לא דתיות בכלל שזאת כבר עבודה קשה מדי לשני הצדדים

אבל לא מתכוונת ללחוץ עליה...

המון בהצלחה!

לא משנה הגדרות, לכל אחד יש אחת שמתאימה רק לו.

אם אתה רוצה, אני יכולה להביא לך בפרטי פרטים של שדכנית שמתעסקת הרבה עם סגנון כזה

של אנשים לא מוגדרים....

תרגישי חופשי לשלוח בפרטי

תראה את ההודעה שלי כאן:

אחד הבאגים במערכת ההיכרויות - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי, תנסה להימנע כמה שיותר בשימוש בהגדרות האלה (וזה באמת אולי החיסרון של אתרים, שדורשים להיצמד להגדרות של אתרים. אפשר לפנות אליהם ולבקש שיוסיפו ממ"ח).

ואתן דוגמה מדבריך:

"למשל דתיה לאומית לא תורנית (למשל לובשת חצי שרוול, כמו הרבה בבנ"ע, בכל זאת לובשת יפה גם אם לא לפי ההלכה)," אתה מגדיר לא תורנית = לא מתלבשת לפי ההלכה. עיין בשו"ת שיח נחום, אבן העזר קז, שבו פוסק הרב רבינוביץ שצורת הלבוש הנ"ל היא בסדר גמור. כך שמי שפוסקת לפיו, היא אכן מתלבשת לפי ההלכה, והאם אז היא זכאית בעיניך לתואר תורנית?

בעיניי, מה שאתה צריך להדגיש בכרטיס שלך זה לא ההגדרות, אלא משמעות של ההגדרות. לכתוב שמבחינה השקפתית אתה נמצא על הציר בין X ל-Y. לא צריך לפרט הודעה ארוכה כמו שכתבת כאן, זה הרבה יותר מידי מידע. אתה יכול לכתוב שאתה לא מרגיש שאתה נכנס לתבניות רגילות, כי... ולפרט מעט. 

ואני חושבת שדי ברור שכל בחורה דת"ל תשאל על שירות צבאי, ואיך אתה מגדיר את עצמך כתורני אם לא למדת בישיבה כלשהי אחרי התיכון. ממה שאתה כותב כאן, יש דברים מסוימים שאתה מעריך בעולם החרדי, ואתה לומד לפעמים בכולל חרדי, והולך לפעמים גם לרבנים חרדים. (האם לא רבים מהדת"ל יחתמו בשתי ידיים על המשפט הזה? למה זה מרתיע לדעתך בנות דת"ל? מה חשוב לך להנכיח בחיים שלך שנחשב חרדי?). ולא ברור לי מה בחורה חרדית תשאל, כי אני פחות מכירה. אבל אל תחליט בשבילן - "מה לי ולה" - אלא תן לה להחליט. 

אני חושבת שהכרטיס אמור לשקף יותר את התכונות שלך שרלוונטיות לזוגיות, נישואין, משפחה ולא לאיזה תנועת נוער הלכת (כותבת על זה הודעה נפרדת). 

אין מקום שבו מסתובבות בנות שמתאימות בדיוק להגדרות שאתה מחפש.

אני אומרת, 

עזוב את ההגדרות האלה.

תנסה לתאר קצת מי אתה ומה אתה שואף להיות, ומה פחות או יותר גבולות הגיזרה שאתה מחפש.

ב"ה יש מנעד דתי רחב מאוד, וההגדרות האלה עוזרות לנו לעשות סדר, אבל נשמע שאתה מתעסק יותר מידי בפורמליות במקום להתעסק במהות.

והנה עוד שרשור שאולי יעניין אותך.

https://www.inn.co.il/forum/t1389794#15083692

נ.ב. גם פה מסתובבות חרדיות...

אהבתי שיש את ההלכה הזאת, חיפשתי את זה פעם ולא התכוונתי להגיד ח"ו שהיא לא תורנית, אלו סתם מילים כדי לנסות לתאר משהו ובסוף מה שחשוב זאת הפנימיות.

כתב יפה אותו הדיון שהבאת, בדיוק כמו שחשבתי.

פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן.

ואכן זאת בעיה אצלי שיש לי יותר מדי מחשבות מה להגיד בהתחלה או לא, כדי שזה באמת יזרום והיא לא תרתע לחינם בגלל סטיגמות שונות, וזה מתעצם עוד יותר כשהיא נראית "פחות דוסית" (כמובן שזה לא אומר כלום).

ומה חשוב לי להנכיח בחיים שלי שזה נחשב לחרדי, זאת שאלה טובה והתשובה ארוכה בשביל זה, בגדול קהילה, תרבות וסגנון, אפילו לבוש ובפרט כיפות, מחובר מאד למשל לסגנון של אמריקאים מודרנים יותר.

ולמה אני נוטה לראות את עצמי תורני יותר? זאת גם שאלה טובה, למשל הקפדה על המצוות, כשרות, לימוד תורה וזה.

שירות צבאי אכן מאתגר קצת, וזה שלא עשיתי, זה לא אומר שאני לא בעד שירות צבאי להרבה (לא כולם כמובן).

בסוף תזכרי שאני עובד מול שדכנים, וממש מרגיש שהם עסוקים יותר מדי עם פורמליות ואז אני נגרר לשם בגלל זה, כמו באתרי היכרויות, אם כי טיפה פחות קשוח...

נ.ב: אפשר לכתוב לי בפרטי

זה בסדר גמור לחפש מישהי שנראית דוסית לפי ההגדרות שלך.

אבל תזכור -

אנחנו לא נפגשים עם תבניות, סטיגמות, הגדרות -

אלא עם אדם.

וממה שאני רואה בהודעה הזאת - אולי זה מה שהייתי מדברת עליו, על איך שאתה לא מצליח למצוא את ההגדרה שמתאימה לך.

לא ציפיתי שבאמת תענה על השאלות האלה כאן. אני גם לא מבינה למה אתה מתכוון בחלק מהדברים שכתבת.

העניין לדעתי, הוא שאתה לא ב'מסלול הקלאסי' - לא הדת"ל על גווניו ולא החרדי על גווניו - ואיך אתה מבהיר למי שאתה עומד מולו - ואני ממליצה להרחיב את צורות החיפוש, מעבר לשדכנים ואתרים - איפה פחות או יותר אתה נמצא.

איך הכרטיס שלך יעורר עניין במי שקוראת אותו, שיהיה לה רצון להכיר את האדם שעומד מאחוריו. בעיניי להעמיק בדיונים השקפתיים בכרטיס זה לא הדרך - כי לא על זה מתבססת זוגיות. וגם לא חובה לדבר על זה בדייט ראשון.

"פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן."

מה היתה השאלה שלך בעצם? לי נראה ששיתפת במחשבות שונות...

ואכן כתבת נכון, שאני לא במסלול הקלאסי, לא של זה ולא של זה, וגם לא רואה את עצמי בדיוק ממשיך לכיוון המסלול הקלאסי גרידא.
גם בדייט ראשון לא אוהב להכנס לנושאים השקפתים, בנוסף לכרטיס עצמו שגם שם לא צריך להתעמק, פשוט מרגיש שבאות אליי עם סטיגמות שתופרות עליי, ואז משם מרגיש צורך לשבור להן אותם, שאני לא כזה מפחיד...

לעשות משהו אחרת?

אשמח מאד

אחרים כתבו לך תגובות טובות כאן.

אני חושבת שאין תחליף לאנשים אמיתיים, שמכירים אותך. ו\או אנשי מקצוע.

אנשים שבפניהם תוכל לפרט את הדברים, ולקבל מהם משוב וכלים.

בהצלחה!

קשוח, בע"ה אמצא את האחת בקרוב מאד, וגם את!

כל עניין ההגדרות.

בסופו של יום הגעתי למסקנה שאנשים בטבעי מרגישים צורך לשייך עצמם לקטגוריה מסוימת ולציבור מסוים. אם לא עכשיו, אז בעז"ה בעתיד, חינוך הילדים וכו'. זה טבע עולמנו. ואם אפשר, כדאי להשלים עם המציאות הזו ולמצוא את המקום שלך שמרגיש בו הכי טבעי. 

וכל מה שקשור לעולם הדת"ל לעומת חרדי...לדעתי יש הבדל עצום בהשקפת עולם בין דת"ל לחרדי. גם כאלה "מודרנים" ופתוחים יותר - אם לא יותר. הגיוני מאוד שבחורה שרואה ערך עליון בלקיחת חלק בבניית א"י ויישובה תרצה מישהו שגם כן מיישם צורת חשיבה זו, קרי, עשה צבא. 

לא שאני איזו מבינה גדולה, אבל לעניות דעתי אתה צריך יותר לחדד לעצמך מי אתה וכך לחדד את החיפוש למשהו שקיים.

גם בחינוך יש הבדלים ושימי לב שיש היום גם אצל חרדים מוסדות שממש לאומיים בפועל גם, רק עם כיפוס שחוירס חחח

וואלה לדעתי ההשקפות הדת"ל והחרדית סותרות בשורשיהן. נכון לפעמים בעולם החרדי תראה נגיעות של לאומיות אבל זה בדר"כ בקרב הציבור הפחות הארד-קור, עם רגל אחת בחוץ רק שאין להם את האומץ להוריד את הכיפה השחורה. אולי דומים לך חחח

כיפות יפות וחמודות מאד בעיניי, ויש גם היום צבעוניים יותר על בסיס זה, פופולרי מאמריקה

הייתי שולח 3>

ובנות נמוכות.. אל תשכח את זה בחיים. 

אני רואה בלבול בדברים שאתה עצמך מצפה להם.

אני רואה שאתה בעצמך לא סגור איפה לחפש, מה לחפש, ואיך אתה אמור להציג את עצמך.

הייתי ממליץ לך להתחיל בלחדד קודם איפה אתה עצמך עומד.

אתה לא צריך להכניס את עצמך למשבצת כזו או אחרת, אלא רק להגיד איפה אתה עומד ביחס לכל מיני סוגיות מרכזיות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו למדינה, ולא-חרדי ביחס שלו לחינוך, לעבודה, לקהילה, ולתרבות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו לחינוך ולעבודה, ודתי לאומי ביחס שלו למדינה ולתרבות. 

אדם גם יכול להיות עם עמדות ממוצעות בכל התחומים גם יחד.

(אני אתן פה כמה שאלות לדוגמא, אבל אפשר להרחיב את זה)

האם אתה מאמין שאדם נברא כדי ללמוד תורה והפרנסה היא צורך של בדיעבד, וחזונו של העם היהודי שזה ייעשה על ידי אחרים (גוים למשל)?

מה דעתך על קריאת ספרים שנכתבו על ידי אנשים שאין בהם יראת שמים? מה היחס שלך לסרטים? להליכה לקולנוע?

מה היחס שלך לגיוס לצבא? (לכתחילה? בדיעבד? כמה שיותר קצר? הסדר? ...)

האם אתה מרגיש שייכות והזדהות עם המדינה? אתה מרגיש ההיפך?

האם אתה מאמין בציות לגדולי הדור? (ומי הם גדולי הדור בעיניך?)

האם אתה מתחבר לסגנון שבו האדם הפרטי הוא עצמאי וחופשי יותר ואין כל כך מקום לשיפוטיות וביקורת על התנהגות של אחרים, או לסגנון שבו הוא חלק מקהילה שבה כולם מתלבשים אותו דבר ומתאימים את עצמם לקודים חברתיים וערכיים משותפים? (זה בא לי ביטוי למשל גם ביחס לפלאפונים. ברור שהרבה חרדים היו מעדיפים פלאפון חכם יותר, אבל יותר חשוב להם להיות חלק מהקהילה, מאשר להחזיק פלאפון חכם)

האם אתה מחפש לחיות בקהילה חרדית? דתית לאומית? לא אכפת לך?

וכן הלאה...

אחרי שהבהרת לעצמך את השאלות האלה, תחשוב גם מה מכל זה קריטי לך למצוא בבת הזוג, ומה מבחינתך רק בונוס.

לגבי השאלה איך להציג את עצמך, ואיך לחפש מישהי מתאימה -

אני חושב שלא חשוב להביא בכרטיס את כל ההשקפות שלך, זה לא כל כך רלוונטי, אבל כן להביא את הדברים שממש חשובים לך. 

(למשל יצא לי לראות כרטיסים של בחורות שמחפשות מישהו עם "חיבור לעם ישראל" (ובדרך כלל הכוונה היא ליותר פתיחות וכבוד לציבורים אחרים ו/או חיבור למדינה ולצבא.

או כרטיסים שכתוב בהם "מחפשת מישהו שיעבוד ויקבע עיתים לתורה".)

ואני לא חושב שכדאי לך להסתיר דברים על עצמך (כמו שאתה מתאר שאתה עושה מול חרדים מודרניים), אלא להיפך.

בכל מגזר ובכל קהילה יש חריגים.

ממה שאני מבין, אתה מוכן אולי לצאת גם עם מישהי שהיא לא חריגה, אבל כנראה שתמצא עולם עם בסיס משותף יותר עם מישהי שהיא לא הבחורה ה"קלאסית" לא שם ולא שם.

ודווקא בגלל זה, אני חושב שלגיטימי שתחפש גם בקבוצות חרדיות, וכדאי לך להציג את זה שאתה שונה, וככה תמשוך דווקא פניות של בחורות שהן בעצמן לא בטוחות לגבי ההגדרה שלהן, ויש להן ממשקים מסוימים עם העולמות האחרים.

(למשל פעם הציעו לי מישהי מקהילה חרדית של חוזרים בתשובה, שלומדת במכון טל ומחפשת מישהו דתי לאומי...)

יש הרבה אנשים שמסתובבים על התפר. לדעתי שווה לך לנסות לכוון דווקא לשם, ובשביל זה כדאי לך דווקא להציג את המורכבות שבמקום שבו אתה עומד.

ברור שגם יהיו כאלה שיפסלו על זה באופן מיידי. אבל אלה שלא - לענ"ד יש סיכוי גבוה יותר שתמצא איתן עולם משותף.

עם שאלות על התוכן מתמודד יפה, כי זה נותן לי לבטא את המורכבות והיחודיות שלי במקום להיות מרוכז סביב טייטלים למיניהם, ואכן לא מתבייש במה שאני, אלא גאה בזה ב"ה.

אי אפשר באמת לדעת מי קלאסית או לא, וזה משהו שלפעמים מטעה אותי, מחפש פסיכולוג בשביל לטפל בעניין בטחון עצמי וחרדות חברתיות...

לא מוזר שלבנות קשה להיפגש עם מישהו שהן לא מבינות ממנו הרבה, בטח אם מדובר בחרדים, ובטח בענייני השקפה,

ומן הסתם אתה לא מחפש מישהי שמתוסבכת בענייני השקפה ("טרם החלטתי" קלאסי), רק קצת יותר פתיחות לת"ח ולמגזרים אחרים.

כשתהיה מחובר לבית מדרש\ת"ח מסוים, ולא משנה איזה גוון אתה תוסיף על זה, זה יתן עליך יותר רקע ויגרום לה ליותר בהירות. אבל קודם כל ויותר חשוב- אותך זה יכוון יותר ויסדר לך את הראש. במקום לפרוץ לעצמך דרך שהיא לא יודעת מה תהיה אחריתה, ואולי גם אתה.

במגזר החרדי אכן מקובל לפרט בכרטיס עצמו רקע של חיידרים וישיבות, פחות במגזר הדתי לאומי.

גם להביא מיליון טלפונים לבירורים מכל העולם זה מאד מקובל במגזר החרדי

בהתחלה כן ניסיתי להגדיר את עצמי כשייכת למגזר מסויים, ולהעלים כאילו את הצד של המגזר השני

אבל מתישהו הבנתי שזה לא נכון לי. 

אני רוצה להתחתן עם מישהו שלא משנה מה המגזר שלו, שיקבל את המגזר השני גם. כי זה חלק ממני, ואני חלק ממנו.

נכון שבהתחלה קשה, ומרגישים שאולי מפסידים מישהו שיכול היה להיות בעלי, אבל אני לא רוצה להתנצל על למה אני שייכת גם למגזר השני, או להתחיל לתרץ. אתה מכבד את שני המגזרים גם אם שייך לאחד מהם? מתאים לי. אתה לא כזה? אז לא. וברגע ששחררתי נהיה יותר קל.

תחשוב גם אתה אם לא עדיף לך דווקא לא להסתיר. כלומר, חרדי/דתי לאומי באיזשהו מקום זו בעיקר הגדרה חברתית וקוד לבוש. כלומר, יש הרבה חרדים שהם ציונים גם, גם אם לא כמו דתיים לאומיים, ויש דתל שבהרבה דברים הם כמו חרדים. אני אישית מכירה הרבה בנות ששייכות למגזר מסויים אבל מקבלות לגמרי את שניהם.

שוב, הדרך שלי לא נכונה לכולם. ולפעמים זה יוצר גם יותר בלאגן. אבל רציתי לתת את נקודת המבט הזו על הנושא 

בהצלחה!

אני עם הזמן ועכשיו מרגיש עוד יותר את איבוד הקשר עם הצד החרדי ככל שאני מסתובב אצלם, כי בסוף מרגיש שזאת לא החברה שלי, רק מחובר ולא באמת שם...

הרקע שלי ברובו דתי לאומי בכל מקרה

עונה בפרטי

האמת שאני מבין אותך. בדרך כלל לאנשים כמוך שהם הכל וקצת מכל דבר קשה להסביר מה בדיוק אתה רוצה אבל מצד שני אתה יכול להסתדר עם כולם.

היופי בעולם שלנו שיש הכל מהכל רק צריך סבלנות ואורך רוח

ולהנות מהרגע 

לפעמים אני מסבך, וזה הרבה יותר פשוט.
בסוף נראה שהרקע שהכי קובע ובעל השפעה רבה, זה עם מה שגדלים בו בעיקר בילדות, שרובו דתי לאומי ועד הגבול של החרדים

מדוקדקת וכו

ממליץ להישאר בהגדרה מגזרית חברתית במקום בו גדלת

הדור מספיק בלול הכל מהכל ככה שזה לא קריטי 

תבנה את ביתך תשקיע בו, ותו לא 

לכל סיר יש מכסה . בהצלחה 

כדאי שיעבוד קצת על ענווה. בלי זה יתקשה למצוא מישהי.

ולמה בגוף שלישי? חחחח

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.