יכול להיות שאני מכירה מישהי

אז כנראה שזה לא זה....

תמיד אפשר לנסות, מכיר פערים גדולים יותר ;)

היא לא מעוניינת...

שבשידוכים הרבה יותר קשוחים עם פרמטרים למיניהן, ואז פתאום נתקלים ברחוב ואומרים אה, מזל שנתקלנו

לכן אני משתדל להצמיד את כל העניין שמאחורי המסך ללפני המסך, אם ברחוב הייתי רוצה אותה, אז ק"ו בדרכים לא ישירות.

יוצאים מן הכלל, כמובן מקרים קיצונים כגון לא דתיות בכלל שזאת כבר עבודה קשה מדי לשני הצדדים

אבל לא מתכוונת ללחוץ עליה...

המון בהצלחה!

לא משנה הגדרות, לכל אחד יש אחת שמתאימה רק לו.

אם אתה רוצה, אני יכולה להביא לך בפרטי פרטים של שדכנית שמתעסקת הרבה עם סגנון כזה

של אנשים לא מוגדרים....

תרגישי חופשי לשלוח בפרטי

תראה את ההודעה שלי כאן:

אחד הבאגים במערכת ההיכרויות - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי, תנסה להימנע כמה שיותר בשימוש בהגדרות האלה (וזה באמת אולי החיסרון של אתרים, שדורשים להיצמד להגדרות של אתרים. אפשר לפנות אליהם ולבקש שיוסיפו ממ"ח).

ואתן דוגמה מדבריך:

"למשל דתיה לאומית לא תורנית (למשל לובשת חצי שרוול, כמו הרבה בבנ"ע, בכל זאת לובשת יפה גם אם לא לפי ההלכה)," אתה מגדיר לא תורנית = לא מתלבשת לפי ההלכה. עיין בשו"ת שיח נחום, אבן העזר קז, שבו פוסק הרב רבינוביץ שצורת הלבוש הנ"ל היא בסדר גמור. כך שמי שפוסקת לפיו, היא אכן מתלבשת לפי ההלכה, והאם אז היא זכאית בעיניך לתואר תורנית?

בעיניי, מה שאתה צריך להדגיש בכרטיס שלך זה לא ההגדרות, אלא משמעות של ההגדרות. לכתוב שמבחינה השקפתית אתה נמצא על הציר בין X ל-Y. לא צריך לפרט הודעה ארוכה כמו שכתבת כאן, זה הרבה יותר מידי מידע. אתה יכול לכתוב שאתה לא מרגיש שאתה נכנס לתבניות רגילות, כי... ולפרט מעט. 

ואני חושבת שדי ברור שכל בחורה דת"ל תשאל על שירות צבאי, ואיך אתה מגדיר את עצמך כתורני אם לא למדת בישיבה כלשהי אחרי התיכון. ממה שאתה כותב כאן, יש דברים מסוימים שאתה מעריך בעולם החרדי, ואתה לומד לפעמים בכולל חרדי, והולך לפעמים גם לרבנים חרדים. (האם לא רבים מהדת"ל יחתמו בשתי ידיים על המשפט הזה? למה זה מרתיע לדעתך בנות דת"ל? מה חשוב לך להנכיח בחיים שלך שנחשב חרדי?). ולא ברור לי מה בחורה חרדית תשאל, כי אני פחות מכירה. אבל אל תחליט בשבילן - "מה לי ולה" - אלא תן לה להחליט. 

אני חושבת שהכרטיס אמור לשקף יותר את התכונות שלך שרלוונטיות לזוגיות, נישואין, משפחה ולא לאיזה תנועת נוער הלכת (כותבת על זה הודעה נפרדת). 

אין מקום שבו מסתובבות בנות שמתאימות בדיוק להגדרות שאתה מחפש.

אני אומרת, 

עזוב את ההגדרות האלה.

תנסה לתאר קצת מי אתה ומה אתה שואף להיות, ומה פחות או יותר גבולות הגיזרה שאתה מחפש.

ב"ה יש מנעד דתי רחב מאוד, וההגדרות האלה עוזרות לנו לעשות סדר, אבל נשמע שאתה מתעסק יותר מידי בפורמליות במקום להתעסק במהות.

והנה עוד שרשור שאולי יעניין אותך.

https://www.inn.co.il/forum/t1389794#15083692

נ.ב. גם פה מסתובבות חרדיות...

אהבתי שיש את ההלכה הזאת, חיפשתי את זה פעם ולא התכוונתי להגיד ח"ו שהיא לא תורנית, אלו סתם מילים כדי לנסות לתאר משהו ובסוף מה שחשוב זאת הפנימיות.

כתב יפה אותו הדיון שהבאת, בדיוק כמו שחשבתי.

פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן.

ואכן זאת בעיה אצלי שיש לי יותר מדי מחשבות מה להגיד בהתחלה או לא, כדי שזה באמת יזרום והיא לא תרתע לחינם בגלל סטיגמות שונות, וזה מתעצם עוד יותר כשהיא נראית "פחות דוסית" (כמובן שזה לא אומר כלום).

ומה חשוב לי להנכיח בחיים שלי שזה נחשב לחרדי, זאת שאלה טובה והתשובה ארוכה בשביל זה, בגדול קהילה, תרבות וסגנון, אפילו לבוש ובפרט כיפות, מחובר מאד למשל לסגנון של אמריקאים מודרנים יותר.

ולמה אני נוטה לראות את עצמי תורני יותר? זאת גם שאלה טובה, למשל הקפדה על המצוות, כשרות, לימוד תורה וזה.

שירות צבאי אכן מאתגר קצת, וזה שלא עשיתי, זה לא אומר שאני לא בעד שירות צבאי להרבה (לא כולם כמובן).

בסוף תזכרי שאני עובד מול שדכנים, וממש מרגיש שהם עסוקים יותר מדי עם פורמליות ואז אני נגרר לשם בגלל זה, כמו באתרי היכרויות, אם כי טיפה פחות קשוח...

נ.ב: אפשר לכתוב לי בפרטי

זה בסדר גמור לחפש מישהי שנראית דוסית לפי ההגדרות שלך.

אבל תזכור -

אנחנו לא נפגשים עם תבניות, סטיגמות, הגדרות -

אלא עם אדם.

וממה שאני רואה בהודעה הזאת - אולי זה מה שהייתי מדברת עליו, על איך שאתה לא מצליח למצוא את ההגדרה שמתאימה לך.

לא ציפיתי שבאמת תענה על השאלות האלה כאן. אני גם לא מבינה למה אתה מתכוון בחלק מהדברים שכתבת.

העניין לדעתי, הוא שאתה לא ב'מסלול הקלאסי' - לא הדת"ל על גווניו ולא החרדי על גווניו - ואיך אתה מבהיר למי שאתה עומד מולו - ואני ממליצה להרחיב את צורות החיפוש, מעבר לשדכנים ואתרים - איפה פחות או יותר אתה נמצא.

איך הכרטיס שלך יעורר עניין במי שקוראת אותו, שיהיה לה רצון להכיר את האדם שעומד מאחוריו. בעיניי להעמיק בדיונים השקפתיים בכרטיס זה לא הדרך - כי לא על זה מתבססת זוגיות. וגם לא חובה לדבר על זה בדייט ראשון.

"פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן."

מה היתה השאלה שלך בעצם? לי נראה ששיתפת במחשבות שונות...

ואכן כתבת נכון, שאני לא במסלול הקלאסי, לא של זה ולא של זה, וגם לא רואה את עצמי בדיוק ממשיך לכיוון המסלול הקלאסי גרידא.
גם בדייט ראשון לא אוהב להכנס לנושאים השקפתים, בנוסף לכרטיס עצמו שגם שם לא צריך להתעמק, פשוט מרגיש שבאות אליי עם סטיגמות שתופרות עליי, ואז משם מרגיש צורך לשבור להן אותם, שאני לא כזה מפחיד...

לעשות משהו אחרת?

אשמח מאד

אחרים כתבו לך תגובות טובות כאן.

אני חושבת שאין תחליף לאנשים אמיתיים, שמכירים אותך. ו\או אנשי מקצוע.

אנשים שבפניהם תוכל לפרט את הדברים, ולקבל מהם משוב וכלים.

בהצלחה!

קשוח, בע"ה אמצא את האחת בקרוב מאד, וגם את!

כל עניין ההגדרות.

בסופו של יום הגעתי למסקנה שאנשים בטבעי מרגישים צורך לשייך עצמם לקטגוריה מסוימת ולציבור מסוים. אם לא עכשיו, אז בעז"ה בעתיד, חינוך הילדים וכו'. זה טבע עולמנו. ואם אפשר, כדאי להשלים עם המציאות הזו ולמצוא את המקום שלך שמרגיש בו הכי טבעי. 

וכל מה שקשור לעולם הדת"ל לעומת חרדי...לדעתי יש הבדל עצום בהשקפת עולם בין דת"ל לחרדי. גם כאלה "מודרנים" ופתוחים יותר - אם לא יותר. הגיוני מאוד שבחורה שרואה ערך עליון בלקיחת חלק בבניית א"י ויישובה תרצה מישהו שגם כן מיישם צורת חשיבה זו, קרי, עשה צבא. 

לא שאני איזו מבינה גדולה, אבל לעניות דעתי אתה צריך יותר לחדד לעצמך מי אתה וכך לחדד את החיפוש למשהו שקיים.

גם בחינוך יש הבדלים ושימי לב שיש היום גם אצל חרדים מוסדות שממש לאומיים בפועל גם, רק עם כיפוס שחוירס חחח

וואלה לדעתי ההשקפות הדת"ל והחרדית סותרות בשורשיהן. נכון לפעמים בעולם החרדי תראה נגיעות של לאומיות אבל זה בדר"כ בקרב הציבור הפחות הארד-קור, עם רגל אחת בחוץ רק שאין להם את האומץ להוריד את הכיפה השחורה. אולי דומים לך חחח

כיפות יפות וחמודות מאד בעיניי, ויש גם היום צבעוניים יותר על בסיס זה, פופולרי מאמריקה

הייתי שולח 3>

ובנות נמוכות.. אל תשכח את זה בחיים. 

אני רואה בלבול בדברים שאתה עצמך מצפה להם.

אני רואה שאתה בעצמך לא סגור איפה לחפש, מה לחפש, ואיך אתה אמור להציג את עצמך.

הייתי ממליץ לך להתחיל בלחדד קודם איפה אתה עצמך עומד.

אתה לא צריך להכניס את עצמך למשבצת כזו או אחרת, אלא רק להגיד איפה אתה עומד ביחס לכל מיני סוגיות מרכזיות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו למדינה, ולא-חרדי ביחס שלו לחינוך, לעבודה, לקהילה, ולתרבות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו לחינוך ולעבודה, ודתי לאומי ביחס שלו למדינה ולתרבות. 

אדם גם יכול להיות עם עמדות ממוצעות בכל התחומים גם יחד.

(אני אתן פה כמה שאלות לדוגמא, אבל אפשר להרחיב את זה)

האם אתה מאמין שאדם נברא כדי ללמוד תורה והפרנסה היא צורך של בדיעבד, וחזונו של העם היהודי שזה ייעשה על ידי אחרים (גוים למשל)?

מה דעתך על קריאת ספרים שנכתבו על ידי אנשים שאין בהם יראת שמים? מה היחס שלך לסרטים? להליכה לקולנוע?

מה היחס שלך לגיוס לצבא? (לכתחילה? בדיעבד? כמה שיותר קצר? הסדר? ...)

האם אתה מרגיש שייכות והזדהות עם המדינה? אתה מרגיש ההיפך?

האם אתה מאמין בציות לגדולי הדור? (ומי הם גדולי הדור בעיניך?)

האם אתה מתחבר לסגנון שבו האדם הפרטי הוא עצמאי וחופשי יותר ואין כל כך מקום לשיפוטיות וביקורת על התנהגות של אחרים, או לסגנון שבו הוא חלק מקהילה שבה כולם מתלבשים אותו דבר ומתאימים את עצמם לקודים חברתיים וערכיים משותפים? (זה בא לי ביטוי למשל גם ביחס לפלאפונים. ברור שהרבה חרדים היו מעדיפים פלאפון חכם יותר, אבל יותר חשוב להם להיות חלק מהקהילה, מאשר להחזיק פלאפון חכם)

האם אתה מחפש לחיות בקהילה חרדית? דתית לאומית? לא אכפת לך?

וכן הלאה...

אחרי שהבהרת לעצמך את השאלות האלה, תחשוב גם מה מכל זה קריטי לך למצוא בבת הזוג, ומה מבחינתך רק בונוס.

לגבי השאלה איך להציג את עצמך, ואיך לחפש מישהי מתאימה -

אני חושב שלא חשוב להביא בכרטיס את כל ההשקפות שלך, זה לא כל כך רלוונטי, אבל כן להביא את הדברים שממש חשובים לך. 

(למשל יצא לי לראות כרטיסים של בחורות שמחפשות מישהו עם "חיבור לעם ישראל" (ובדרך כלל הכוונה היא ליותר פתיחות וכבוד לציבורים אחרים ו/או חיבור למדינה ולצבא.

או כרטיסים שכתוב בהם "מחפשת מישהו שיעבוד ויקבע עיתים לתורה".)

ואני לא חושב שכדאי לך להסתיר דברים על עצמך (כמו שאתה מתאר שאתה עושה מול חרדים מודרניים), אלא להיפך.

בכל מגזר ובכל קהילה יש חריגים.

ממה שאני מבין, אתה מוכן אולי לצאת גם עם מישהי שהיא לא חריגה, אבל כנראה שתמצא עולם עם בסיס משותף יותר עם מישהי שהיא לא הבחורה ה"קלאסית" לא שם ולא שם.

ודווקא בגלל זה, אני חושב שלגיטימי שתחפש גם בקבוצות חרדיות, וכדאי לך להציג את זה שאתה שונה, וככה תמשוך דווקא פניות של בחורות שהן בעצמן לא בטוחות לגבי ההגדרה שלהן, ויש להן ממשקים מסוימים עם העולמות האחרים.

(למשל פעם הציעו לי מישהי מקהילה חרדית של חוזרים בתשובה, שלומדת במכון טל ומחפשת מישהו דתי לאומי...)

יש הרבה אנשים שמסתובבים על התפר. לדעתי שווה לך לנסות לכוון דווקא לשם, ובשביל זה כדאי לך דווקא להציג את המורכבות שבמקום שבו אתה עומד.

ברור שגם יהיו כאלה שיפסלו על זה באופן מיידי. אבל אלה שלא - לענ"ד יש סיכוי גבוה יותר שתמצא איתן עולם משותף.

עם שאלות על התוכן מתמודד יפה, כי זה נותן לי לבטא את המורכבות והיחודיות שלי במקום להיות מרוכז סביב טייטלים למיניהם, ואכן לא מתבייש במה שאני, אלא גאה בזה ב"ה.

אי אפשר באמת לדעת מי קלאסית או לא, וזה משהו שלפעמים מטעה אותי, מחפש פסיכולוג בשביל לטפל בעניין בטחון עצמי וחרדות חברתיות...

לא מוזר שלבנות קשה להיפגש עם מישהו שהן לא מבינות ממנו הרבה, בטח אם מדובר בחרדים, ובטח בענייני השקפה,

ומן הסתם אתה לא מחפש מישהי שמתוסבכת בענייני השקפה ("טרם החלטתי" קלאסי), רק קצת יותר פתיחות לת"ח ולמגזרים אחרים.

כשתהיה מחובר לבית מדרש\ת"ח מסוים, ולא משנה איזה גוון אתה תוסיף על זה, זה יתן עליך יותר רקע ויגרום לה ליותר בהירות. אבל קודם כל ויותר חשוב- אותך זה יכוון יותר ויסדר לך את הראש. במקום לפרוץ לעצמך דרך שהיא לא יודעת מה תהיה אחריתה, ואולי גם אתה.

במגזר החרדי אכן מקובל לפרט בכרטיס עצמו רקע של חיידרים וישיבות, פחות במגזר הדתי לאומי.

גם להביא מיליון טלפונים לבירורים מכל העולם זה מאד מקובל במגזר החרדי

בהתחלה כן ניסיתי להגדיר את עצמי כשייכת למגזר מסויים, ולהעלים כאילו את הצד של המגזר השני

אבל מתישהו הבנתי שזה לא נכון לי. 

אני רוצה להתחתן עם מישהו שלא משנה מה המגזר שלו, שיקבל את המגזר השני גם. כי זה חלק ממני, ואני חלק ממנו.

נכון שבהתחלה קשה, ומרגישים שאולי מפסידים מישהו שיכול היה להיות בעלי, אבל אני לא רוצה להתנצל על למה אני שייכת גם למגזר השני, או להתחיל לתרץ. אתה מכבד את שני המגזרים גם אם שייך לאחד מהם? מתאים לי. אתה לא כזה? אז לא. וברגע ששחררתי נהיה יותר קל.

תחשוב גם אתה אם לא עדיף לך דווקא לא להסתיר. כלומר, חרדי/דתי לאומי באיזשהו מקום זו בעיקר הגדרה חברתית וקוד לבוש. כלומר, יש הרבה חרדים שהם ציונים גם, גם אם לא כמו דתיים לאומיים, ויש דתל שבהרבה דברים הם כמו חרדים. אני אישית מכירה הרבה בנות ששייכות למגזר מסויים אבל מקבלות לגמרי את שניהם.

שוב, הדרך שלי לא נכונה לכולם. ולפעמים זה יוצר גם יותר בלאגן. אבל רציתי לתת את נקודת המבט הזו על הנושא 

בהצלחה!

אני עם הזמן ועכשיו מרגיש עוד יותר את איבוד הקשר עם הצד החרדי ככל שאני מסתובב אצלם, כי בסוף מרגיש שזאת לא החברה שלי, רק מחובר ולא באמת שם...

הרקע שלי ברובו דתי לאומי בכל מקרה

עונה בפרטי

האמת שאני מבין אותך. בדרך כלל לאנשים כמוך שהם הכל וקצת מכל דבר קשה להסביר מה בדיוק אתה רוצה אבל מצד שני אתה יכול להסתדר עם כולם.

היופי בעולם שלנו שיש הכל מהכל רק צריך סבלנות ואורך רוח

ולהנות מהרגע 

לפעמים אני מסבך, וזה הרבה יותר פשוט.
בסוף נראה שהרקע שהכי קובע ובעל השפעה רבה, זה עם מה שגדלים בו בעיקר בילדות, שרובו דתי לאומי ועד הגבול של החרדים

מדוקדקת וכו

ממליץ להישאר בהגדרה מגזרית חברתית במקום בו גדלת

הדור מספיק בלול הכל מהכל ככה שזה לא קריטי 

תבנה את ביתך תשקיע בו, ותו לא 

לכל סיר יש מכסה . בהצלחה 

כדאי שיעבוד קצת על ענווה. בלי זה יתקשה למצוא מישהי.

ולמה בגוף שלישי? חחחח

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.