יכול להיות שאני מכירה מישהי

אז כנראה שזה לא זה....

תמיד אפשר לנסות, מכיר פערים גדולים יותר ;)

היא לא מעוניינת...

שבשידוכים הרבה יותר קשוחים עם פרמטרים למיניהן, ואז פתאום נתקלים ברחוב ואומרים אה, מזל שנתקלנו

לכן אני משתדל להצמיד את כל העניין שמאחורי המסך ללפני המסך, אם ברחוב הייתי רוצה אותה, אז ק"ו בדרכים לא ישירות.

יוצאים מן הכלל, כמובן מקרים קיצונים כגון לא דתיות בכלל שזאת כבר עבודה קשה מדי לשני הצדדים

אבל לא מתכוונת ללחוץ עליה...

המון בהצלחה!

לא משנה הגדרות, לכל אחד יש אחת שמתאימה רק לו.

אם אתה רוצה, אני יכולה להביא לך בפרטי פרטים של שדכנית שמתעסקת הרבה עם סגנון כזה

של אנשים לא מוגדרים....

תרגישי חופשי לשלוח בפרטי

תראה את ההודעה שלי כאן:

אחד הבאגים במערכת ההיכרויות - לקראת נישואין וזוגיות

לדעתי, תנסה להימנע כמה שיותר בשימוש בהגדרות האלה (וזה באמת אולי החיסרון של אתרים, שדורשים להיצמד להגדרות של אתרים. אפשר לפנות אליהם ולבקש שיוסיפו ממ"ח).

ואתן דוגמה מדבריך:

"למשל דתיה לאומית לא תורנית (למשל לובשת חצי שרוול, כמו הרבה בבנ"ע, בכל זאת לובשת יפה גם אם לא לפי ההלכה)," אתה מגדיר לא תורנית = לא מתלבשת לפי ההלכה. עיין בשו"ת שיח נחום, אבן העזר קז, שבו פוסק הרב רבינוביץ שצורת הלבוש הנ"ל היא בסדר גמור. כך שמי שפוסקת לפיו, היא אכן מתלבשת לפי ההלכה, והאם אז היא זכאית בעיניך לתואר תורנית?

בעיניי, מה שאתה צריך להדגיש בכרטיס שלך זה לא ההגדרות, אלא משמעות של ההגדרות. לכתוב שמבחינה השקפתית אתה נמצא על הציר בין X ל-Y. לא צריך לפרט הודעה ארוכה כמו שכתבת כאן, זה הרבה יותר מידי מידע. אתה יכול לכתוב שאתה לא מרגיש שאתה נכנס לתבניות רגילות, כי... ולפרט מעט. 

ואני חושבת שדי ברור שכל בחורה דת"ל תשאל על שירות צבאי, ואיך אתה מגדיר את עצמך כתורני אם לא למדת בישיבה כלשהי אחרי התיכון. ממה שאתה כותב כאן, יש דברים מסוימים שאתה מעריך בעולם החרדי, ואתה לומד לפעמים בכולל חרדי, והולך לפעמים גם לרבנים חרדים. (האם לא רבים מהדת"ל יחתמו בשתי ידיים על המשפט הזה? למה זה מרתיע לדעתך בנות דת"ל? מה חשוב לך להנכיח בחיים שלך שנחשב חרדי?). ולא ברור לי מה בחורה חרדית תשאל, כי אני פחות מכירה. אבל אל תחליט בשבילן - "מה לי ולה" - אלא תן לה להחליט. 

אני חושבת שהכרטיס אמור לשקף יותר את התכונות שלך שרלוונטיות לזוגיות, נישואין, משפחה ולא לאיזה תנועת נוער הלכת (כותבת על זה הודעה נפרדת). 

אין מקום שבו מסתובבות בנות שמתאימות בדיוק להגדרות שאתה מחפש.

אני אומרת, 

עזוב את ההגדרות האלה.

תנסה לתאר קצת מי אתה ומה אתה שואף להיות, ומה פחות או יותר גבולות הגיזרה שאתה מחפש.

ב"ה יש מנעד דתי רחב מאוד, וההגדרות האלה עוזרות לנו לעשות סדר, אבל נשמע שאתה מתעסק יותר מידי בפורמליות במקום להתעסק במהות.

והנה עוד שרשור שאולי יעניין אותך.

https://www.inn.co.il/forum/t1389794#15083692

נ.ב. גם פה מסתובבות חרדיות...

אהבתי שיש את ההלכה הזאת, חיפשתי את זה פעם ולא התכוונתי להגיד ח"ו שהיא לא תורנית, אלו סתם מילים כדי לנסות לתאר משהו ובסוף מה שחשוב זאת הפנימיות.

כתב יפה אותו הדיון שהבאת, בדיוק כמו שחשבתי.

פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן.

ואכן זאת בעיה אצלי שיש לי יותר מדי מחשבות מה להגיד בהתחלה או לא, כדי שזה באמת יזרום והיא לא תרתע לחינם בגלל סטיגמות שונות, וזה מתעצם עוד יותר כשהיא נראית "פחות דוסית" (כמובן שזה לא אומר כלום).

ומה חשוב לי להנכיח בחיים שלי שזה נחשב לחרדי, זאת שאלה טובה והתשובה ארוכה בשביל זה, בגדול קהילה, תרבות וסגנון, אפילו לבוש ובפרט כיפות, מחובר מאד למשל לסגנון של אמריקאים מודרנים יותר.

ולמה אני נוטה לראות את עצמי תורני יותר? זאת גם שאלה טובה, למשל הקפדה על המצוות, כשרות, לימוד תורה וזה.

שירות צבאי אכן מאתגר קצת, וזה שלא עשיתי, זה לא אומר שאני לא בעד שירות צבאי להרבה (לא כולם כמובן).

בסוף תזכרי שאני עובד מול שדכנים, וממש מרגיש שהם עסוקים יותר מדי עם פורמליות ואז אני נגרר לשם בגלל זה, כמו באתרי היכרויות, אם כי טיפה פחות קשוח...

נ.ב: אפשר לכתוב לי בפרטי

זה בסדר גמור לחפש מישהי שנראית דוסית לפי ההגדרות שלך.

אבל תזכור -

אנחנו לא נפגשים עם תבניות, סטיגמות, הגדרות -

אלא עם אדם.

וממה שאני רואה בהודעה הזאת - אולי זה מה שהייתי מדברת עליו, על איך שאתה לא מצליח למצוא את ההגדרה שמתאימה לך.

לא ציפיתי שבאמת תענה על השאלות האלה כאן. אני גם לא מבינה למה אתה מתכוון בחלק מהדברים שכתבת.

העניין לדעתי, הוא שאתה לא ב'מסלול הקלאסי' - לא הדת"ל על גווניו ולא החרדי על גווניו - ואיך אתה מבהיר למי שאתה עומד מולו - ואני ממליצה להרחיב את צורות החיפוש, מעבר לשדכנים ואתרים - איפה פחות או יותר אתה נמצא.

איך הכרטיס שלך יעורר עניין במי שקוראת אותו, שיהיה לה רצון להכיר את האדם שעומד מאחוריו. בעיניי להעמיק בדיונים השקפתיים בכרטיס זה לא הדרך - כי לא על זה מתבססת זוגיות. וגם לא חובה לדבר על זה בדייט ראשון.

"פירטתי באריכות כדי לעזור להקל את הזיהוי פה שידעו יותר לענות, אלו כמובן פרטים שמתאימים יותר לדייטים, בחלקם כמובן."

מה היתה השאלה שלך בעצם? לי נראה ששיתפת במחשבות שונות...

ואכן כתבת נכון, שאני לא במסלול הקלאסי, לא של זה ולא של זה, וגם לא רואה את עצמי בדיוק ממשיך לכיוון המסלול הקלאסי גרידא.
גם בדייט ראשון לא אוהב להכנס לנושאים השקפתים, בנוסף לכרטיס עצמו שגם שם לא צריך להתעמק, פשוט מרגיש שבאות אליי עם סטיגמות שתופרות עליי, ואז משם מרגיש צורך לשבור להן אותם, שאני לא כזה מפחיד...

לעשות משהו אחרת?

אשמח מאד

אחרים כתבו לך תגובות טובות כאן.

אני חושבת שאין תחליף לאנשים אמיתיים, שמכירים אותך. ו\או אנשי מקצוע.

אנשים שבפניהם תוכל לפרט את הדברים, ולקבל מהם משוב וכלים.

בהצלחה!

קשוח, בע"ה אמצא את האחת בקרוב מאד, וגם את!

כל עניין ההגדרות.

בסופו של יום הגעתי למסקנה שאנשים בטבעי מרגישים צורך לשייך עצמם לקטגוריה מסוימת ולציבור מסוים. אם לא עכשיו, אז בעז"ה בעתיד, חינוך הילדים וכו'. זה טבע עולמנו. ואם אפשר, כדאי להשלים עם המציאות הזו ולמצוא את המקום שלך שמרגיש בו הכי טבעי. 

וכל מה שקשור לעולם הדת"ל לעומת חרדי...לדעתי יש הבדל עצום בהשקפת עולם בין דת"ל לחרדי. גם כאלה "מודרנים" ופתוחים יותר - אם לא יותר. הגיוני מאוד שבחורה שרואה ערך עליון בלקיחת חלק בבניית א"י ויישובה תרצה מישהו שגם כן מיישם צורת חשיבה זו, קרי, עשה צבא. 

לא שאני איזו מבינה גדולה, אבל לעניות דעתי אתה צריך יותר לחדד לעצמך מי אתה וכך לחדד את החיפוש למשהו שקיים.

גם בחינוך יש הבדלים ושימי לב שיש היום גם אצל חרדים מוסדות שממש לאומיים בפועל גם, רק עם כיפוס שחוירס חחח

וואלה לדעתי ההשקפות הדת"ל והחרדית סותרות בשורשיהן. נכון לפעמים בעולם החרדי תראה נגיעות של לאומיות אבל זה בדר"כ בקרב הציבור הפחות הארד-קור, עם רגל אחת בחוץ רק שאין להם את האומץ להוריד את הכיפה השחורה. אולי דומים לך חחח

כיפות יפות וחמודות מאד בעיניי, ויש גם היום צבעוניים יותר על בסיס זה, פופולרי מאמריקה

הייתי שולח 3>

ובנות נמוכות.. אל תשכח את זה בחיים. 

אני רואה בלבול בדברים שאתה עצמך מצפה להם.

אני רואה שאתה בעצמך לא סגור איפה לחפש, מה לחפש, ואיך אתה אמור להציג את עצמך.

הייתי ממליץ לך להתחיל בלחדד קודם איפה אתה עצמך עומד.

אתה לא צריך להכניס את עצמך למשבצת כזו או אחרת, אלא רק להגיד איפה אתה עומד ביחס לכל מיני סוגיות מרכזיות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו למדינה, ולא-חרדי ביחס שלו לחינוך, לעבודה, לקהילה, ולתרבות.

אדם יכול להיות חרדי ביחס שלו לחינוך ולעבודה, ודתי לאומי ביחס שלו למדינה ולתרבות. 

אדם גם יכול להיות עם עמדות ממוצעות בכל התחומים גם יחד.

(אני אתן פה כמה שאלות לדוגמא, אבל אפשר להרחיב את זה)

האם אתה מאמין שאדם נברא כדי ללמוד תורה והפרנסה היא צורך של בדיעבד, וחזונו של העם היהודי שזה ייעשה על ידי אחרים (גוים למשל)?

מה דעתך על קריאת ספרים שנכתבו על ידי אנשים שאין בהם יראת שמים? מה היחס שלך לסרטים? להליכה לקולנוע?

מה היחס שלך לגיוס לצבא? (לכתחילה? בדיעבד? כמה שיותר קצר? הסדר? ...)

האם אתה מרגיש שייכות והזדהות עם המדינה? אתה מרגיש ההיפך?

האם אתה מאמין בציות לגדולי הדור? (ומי הם גדולי הדור בעיניך?)

האם אתה מתחבר לסגנון שבו האדם הפרטי הוא עצמאי וחופשי יותר ואין כל כך מקום לשיפוטיות וביקורת על התנהגות של אחרים, או לסגנון שבו הוא חלק מקהילה שבה כולם מתלבשים אותו דבר ומתאימים את עצמם לקודים חברתיים וערכיים משותפים? (זה בא לי ביטוי למשל גם ביחס לפלאפונים. ברור שהרבה חרדים היו מעדיפים פלאפון חכם יותר, אבל יותר חשוב להם להיות חלק מהקהילה, מאשר להחזיק פלאפון חכם)

האם אתה מחפש לחיות בקהילה חרדית? דתית לאומית? לא אכפת לך?

וכן הלאה...

אחרי שהבהרת לעצמך את השאלות האלה, תחשוב גם מה מכל זה קריטי לך למצוא בבת הזוג, ומה מבחינתך רק בונוס.

לגבי השאלה איך להציג את עצמך, ואיך לחפש מישהי מתאימה -

אני חושב שלא חשוב להביא בכרטיס את כל ההשקפות שלך, זה לא כל כך רלוונטי, אבל כן להביא את הדברים שממש חשובים לך. 

(למשל יצא לי לראות כרטיסים של בחורות שמחפשות מישהו עם "חיבור לעם ישראל" (ובדרך כלל הכוונה היא ליותר פתיחות וכבוד לציבורים אחרים ו/או חיבור למדינה ולצבא.

או כרטיסים שכתוב בהם "מחפשת מישהו שיעבוד ויקבע עיתים לתורה".)

ואני לא חושב שכדאי לך להסתיר דברים על עצמך (כמו שאתה מתאר שאתה עושה מול חרדים מודרניים), אלא להיפך.

בכל מגזר ובכל קהילה יש חריגים.

ממה שאני מבין, אתה מוכן אולי לצאת גם עם מישהי שהיא לא חריגה, אבל כנראה שתמצא עולם עם בסיס משותף יותר עם מישהי שהיא לא הבחורה ה"קלאסית" לא שם ולא שם.

ודווקא בגלל זה, אני חושב שלגיטימי שתחפש גם בקבוצות חרדיות, וכדאי לך להציג את זה שאתה שונה, וככה תמשוך דווקא פניות של בחורות שהן בעצמן לא בטוחות לגבי ההגדרה שלהן, ויש להן ממשקים מסוימים עם העולמות האחרים.

(למשל פעם הציעו לי מישהי מקהילה חרדית של חוזרים בתשובה, שלומדת במכון טל ומחפשת מישהו דתי לאומי...)

יש הרבה אנשים שמסתובבים על התפר. לדעתי שווה לך לנסות לכוון דווקא לשם, ובשביל זה כדאי לך דווקא להציג את המורכבות שבמקום שבו אתה עומד.

ברור שגם יהיו כאלה שיפסלו על זה באופן מיידי. אבל אלה שלא - לענ"ד יש סיכוי גבוה יותר שתמצא איתן עולם משותף.

עם שאלות על התוכן מתמודד יפה, כי זה נותן לי לבטא את המורכבות והיחודיות שלי במקום להיות מרוכז סביב טייטלים למיניהם, ואכן לא מתבייש במה שאני, אלא גאה בזה ב"ה.

אי אפשר באמת לדעת מי קלאסית או לא, וזה משהו שלפעמים מטעה אותי, מחפש פסיכולוג בשביל לטפל בעניין בטחון עצמי וחרדות חברתיות...

לא מוזר שלבנות קשה להיפגש עם מישהו שהן לא מבינות ממנו הרבה, בטח אם מדובר בחרדים, ובטח בענייני השקפה,

ומן הסתם אתה לא מחפש מישהי שמתוסבכת בענייני השקפה ("טרם החלטתי" קלאסי), רק קצת יותר פתיחות לת"ח ולמגזרים אחרים.

כשתהיה מחובר לבית מדרש\ת"ח מסוים, ולא משנה איזה גוון אתה תוסיף על זה, זה יתן עליך יותר רקע ויגרום לה ליותר בהירות. אבל קודם כל ויותר חשוב- אותך זה יכוון יותר ויסדר לך את הראש. במקום לפרוץ לעצמך דרך שהיא לא יודעת מה תהיה אחריתה, ואולי גם אתה.

במגזר החרדי אכן מקובל לפרט בכרטיס עצמו רקע של חיידרים וישיבות, פחות במגזר הדתי לאומי.

גם להביא מיליון טלפונים לבירורים מכל העולם זה מאד מקובל במגזר החרדי

בהתחלה כן ניסיתי להגדיר את עצמי כשייכת למגזר מסויים, ולהעלים כאילו את הצד של המגזר השני

אבל מתישהו הבנתי שזה לא נכון לי. 

אני רוצה להתחתן עם מישהו שלא משנה מה המגזר שלו, שיקבל את המגזר השני גם. כי זה חלק ממני, ואני חלק ממנו.

נכון שבהתחלה קשה, ומרגישים שאולי מפסידים מישהו שיכול היה להיות בעלי, אבל אני לא רוצה להתנצל על למה אני שייכת גם למגזר השני, או להתחיל לתרץ. אתה מכבד את שני המגזרים גם אם שייך לאחד מהם? מתאים לי. אתה לא כזה? אז לא. וברגע ששחררתי נהיה יותר קל.

תחשוב גם אתה אם לא עדיף לך דווקא לא להסתיר. כלומר, חרדי/דתי לאומי באיזשהו מקום זו בעיקר הגדרה חברתית וקוד לבוש. כלומר, יש הרבה חרדים שהם ציונים גם, גם אם לא כמו דתיים לאומיים, ויש דתל שבהרבה דברים הם כמו חרדים. אני אישית מכירה הרבה בנות ששייכות למגזר מסויים אבל מקבלות לגמרי את שניהם.

שוב, הדרך שלי לא נכונה לכולם. ולפעמים זה יוצר גם יותר בלאגן. אבל רציתי לתת את נקודת המבט הזו על הנושא 

בהצלחה!

אני עם הזמן ועכשיו מרגיש עוד יותר את איבוד הקשר עם הצד החרדי ככל שאני מסתובב אצלם, כי בסוף מרגיש שזאת לא החברה שלי, רק מחובר ולא באמת שם...

הרקע שלי ברובו דתי לאומי בכל מקרה

עונה בפרטי

האמת שאני מבין אותך. בדרך כלל לאנשים כמוך שהם הכל וקצת מכל דבר קשה להסביר מה בדיוק אתה רוצה אבל מצד שני אתה יכול להסתדר עם כולם.

היופי בעולם שלנו שיש הכל מהכל רק צריך סבלנות ואורך רוח

ולהנות מהרגע 

לפעמים אני מסבך, וזה הרבה יותר פשוט.
בסוף נראה שהרקע שהכי קובע ובעל השפעה רבה, זה עם מה שגדלים בו בעיקר בילדות, שרובו דתי לאומי ועד הגבול של החרדים

מדוקדקת וכו

ממליץ להישאר בהגדרה מגזרית חברתית במקום בו גדלת

הדור מספיק בלול הכל מהכל ככה שזה לא קריטי 

תבנה את ביתך תשקיע בו, ותו לא 

לכל סיר יש מכסה . בהצלחה 

כדאי שיעבוד קצת על ענווה. בלי זה יתקשה למצוא מישהי.

ולמה בגוף שלישי? חחחח

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.