טובה לראות את אלו הצעירות יותר מקימות בתים ודוחפות עגלות תינוקות
ואת עדיין לא....אז צריך לחיות את עצמנו, בלי להסתכל אחורה בעצב
(אשת לוט....זוכרים מה קרה לה?), לנסות לעשות דברים שאוהבים
שמועילים לנפש שלנו ולהתפלל.
ואולי לשנות משהו בתפישה שלנו? האם הציפיות מציאותיות?
נכונות לנו באמת?
או אולי יש משהו שמונע לפתח קשר או משהו כזה?
אני מרגישה שאני סתם מקשקשת ונותנת עצות סבתא (אני באמת סבתא!)
חושבת שבכל גיל אפשר למצוא אהבה; אדם שמתאים לי בדיוק.
קשר טוב. מספק. אמיץ.
העניין שלנו הבנות, זו הילודה.
יש היום פתרונות למי שמוכנה ללדת ולהיות אם יחידנית, על כל הכרוך בזה.
עם יד על הלב, לא הייתי מייעצת לבתי לעשות זאת. אבל מכירה אמהות
נהדרות שכן בעד.
לא. לא הייתי רוצה בשבילך כזה דבר. לא נתייאש. בשום אופן לא!!!!
מה עם ללכת לקבל ברכות מאנשים גדולים? למשל הרב דוד אבו חצירה?
אני לא כל כך טיפוס של סגולות (כי אין לי סבלנות לזה), אבל יש.
יש אנשים גרושים שלא באשמתם. לא משהו חריג.
יש אלמנים צעירים עם ילד אחד או שניים (לא כל אחת יכולה)
כל דבר לגופו, למרות שגם לבתי, אני לא שמחה לקבל מלכתחילה
הצעה כזו. אבל גם לא לדחות זאת מייד על הסף. וברור שצריך
לבדוק היטב היטב היטב....)
להתחנן להשם.
ורגע, אולי בכלל את צעירה? אז תתעלמי מכל מה שכתבתי.
ואנא, אל תכעסי.
גם אני מהנודניקות, כפי שאת רואה.....