אני מתוסכל עד אימהאנונימי (פותח)

שלום,

ברצוני לשמוע את עצתכם.

אני מתוסכל עד אימה מהתפקוד של אישתי בניהול הבית.

הבית תמיד מבולגן, מלוכלך, היא כמעט אף פעם לא שמה דברים במקומם, פותחת ארונות- ומשאירה אותפ פתוחים.

שיש שמנוקה אחת לחודשיים אם בכלל, פירות רקובים שיכולים לעמוד בכל מני מקומות בבית לאורך זמן. בקיצור חוסר אכפתיות רציני מאוד לכל העניינים הנוגעים לסדר ונקיון.

היא מאוד שמחה אם מסודר, ומדגישה שזה מאיר עינים, אבל היא מסוגלת להמשיך לתפקד וללכת לישון בלי בעיה, כאשר הבית הפוך ומלוכלך לגמרי.

אז נכון, היא בהריון, ועיפה יותר מהרגיל, ומטפלת בילדים בהצלחה יפה, אבל איך אישה יכולה לראות כך בית ולא לנקוף אצבע???

איך היא יכולה ללכת לישון כשהבית כך??

למה אין לה את התשומת לב אפילו את הדברים שלה לשים במקום?

מה עושים?

צמ11 היקר.משה4
שוחחת איתה על זה?
היא בהריון אתה אומר, אז עד כמה אתה נותן יד למאמץ? היא גם מטפלת בילדים בהצלחה יפה, כל הכבוד לה, אולי היא פשוט לא מסוגלת ליותר וצריכה יותר את עזרתך?
וואי באמת נשמע לא נחמד.אור77
השאלה מה א-ת-ה עושה עם זה גם...
זה שהיא לא מתפקדת (אולי) כראוי עכשיו ידועה לך הסיבה.
אני חושבת שאולי היא מחשבת סדר עדיפויות...
ממה חשוב לי ביותר כרגע עד לפחות חשוב כרגע...
אבל כשהיא מגיעה לשלב של הפחות חשוב אחרי שטיפלה בחשוב יותר..
חסרים לה הכוחות לטפל בשאר. כי היא מיצתה את כל כוחותיה...
ואז היא נופלת חסרת כוחות והולכת לישון...
ואז זה נראה בעינינו, "מה?? היא הולכת לישון? עם בלאגן כזה? איך ??"
זה באמת נשמע גרוע.. בתור אחת שאוהבת סדר וניקיון...

מה שנשאר לעשות, אולי זה לבוא לעזרתה (הרי בעצם כל "העבודה" בבית ובילדים נופלת עליה) והיא גם אמא טובה כפי הנשמע ממך.
האם היא מקבלת את עזרתך ומוקירה על כך?
אם כן, כנראה שזה חוסר כוח אמיתי.

דיברת איתה על כך? זה נראה לי הכי טוב לעשות...
להיות פתוחים עם כל אי הנעימות שבדבר.
(וואי, איך קשה לי להגיד, ועוד יותר ליישם, את זה!!!)

ברכה והצלחה!
ראשיתעמית-טליה
הכלי עזר הכי גדול שיש לאדם ובעיקר לבני זוג זה הדיבור
דבר איתה על זה,תגיד לה שזה קשה לך שלא נעים לך בבית מבולגן.

תבקש ממנה שתקבעו יחד כללים שהולכים לישון רק כשהבית מסודר
ותסדרו יחד!!!
זה לא חייב להיות המטלה של האישה והבעל לא שייך לכל זה
זה יכול להיות מטלות של שניכם יחד וכל אחד יעשה את מטלותיו.

שנית-אם עכשיו יותר קשה לה אז אולי תנסה אתה לעזור יותר
לעשות יותר,לפעמים זה קשה כשיש כ"כ הרבה דברים על הראש
וגם אם מציק לה הבית יש לה סדרי עדיפויות אחרים כמו לטפל בילדים.
וזה באמת חשוב יותר.

שלישית-כאשר אתה רואה שהיא עושה
תפרגן!!!אין לך מושג כמה זה ממריץ את האישה
תחמיא לה,תקנה לה משהו.
זה חשוב,לראות את השכר,את ההערכה על הדברים שהיא עושה.

ואל תבהל מזה שהיא לא נלחצת מזה שהבית מבולגן..
יש גם כאלה שזה לא ממש מפריע להן...(לפעמים זה הרגל מהבית..)
וזה לא נורא!זה משהו שאפשר ללמוד ולשנות.
אם תגיד לה שלך זה מפריע,אז היא יכולה גם לעשות בשבילך
אחרי כמה זמן שהיא תתרגל לבית נקי ומסודר
ופתאום משהו לא יהיה נקי זה יפריע לה מאד.

דבר אחרון-אל תתיאש ובטח לא על שטות שכזאת
זה חלק מעבודה תמידית של זוגיות..
פתאום אחרי שנים מגלים חיסרון כולשהו,אז עובדים עליו יחד!

בהצלחה!
וואו! באמצע הלילה, תוך 10 דקותמשה4
סוללת יועצי נישואין....
יועצי נישואין... הם לא אמורים מנוסים? אור77
מיתלמדיםמשה4
חובבנים אנועמית-טליה
מה דעתך לעזור לה?*שלי*
לצמ11 היקרדני-יהונתן
דבר ראשון: תהיה חזק כי אתה צריך להפעיל כאן יכולת התמודדות ומידות טובות כסבלנות, קבלה והכלה.
הקושי שלך, בתור אדם שאוהב סדר הוא מובן, נורמאלי, טבעי. אלא, צריך לזכור שיש כל מיני סגנונות של אנשים עם מנטליות שונה ואחרת משלנו, וזה בא לידי ביטוי גם בעניין של הסדר.
ידוע שאיך שאנו רואים את המציאות זה סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, זאת אומרת שמי שמפריע לו אי-סדר חיצוני- צריך לשאול את עצמו אם אין לו אי-סדר פנימי בלב, בפנים. ואת זה אתה צריך לשאול את עצמך. אדם השלו והרגוע והנינוח מבפנים, כל בלאגן שבעולם לא יוציא אותו מכליו, אלא אם כן הבלאגן הזה נפגש עם בלאגן פנימי. זאת עבודה שאתה צריך לעשות עם עצמך.
מצד שני, ובלי קשר, אתה צריך לספר לאשתך על הקושי שלך, לא חס ושלום מתוך בקורת ולא בבקורת, אלא באמת מתוך מטרה לספר על הקושי שלך בלבד.
אתה צריך לוודא שהיא שומעת אותך ומבינה אותך (זה לא אומר שהיא חייבת להצדיק אותך או להסכים), אחרי זה אתה צריך לשמוע אותה, באמת, בסבלנות, מה מביא אותה להתנהג כפי שהיא מתנהגת.
אחרי שקיימתם את הדו-שיח הזה, אם תרצה - תעדכן אותי.
בהצלחה
דני
אף פעם לא חשבתי על אי סדר פנימי בלבאור77
זה ממש נכון!! מניסיון...
מאמצת את שיטתו של דני- יונתן.אני12345
מאוד מאוד!!
הלוואי עליי שאדע תמיד לנהוג נכון כשאני רותחת.
למה היא צריכה לעשות הכל??ריבת חלב
ואיך אתה הולך לישון כשהכול מבולגן? למה לך זה לא מפריע? או מפריע בצורה כזו שלא תעשה סדר?!
למה מובן מאליו שהאשה היא זאת שצריכה לגדל את הילדים ולטפל בבית??
והיא עוד בהריון?!
זה מה שעלה לי מיד (וסילחו לי על כך) כי זה מקומם!! אבל שנייה:
היא עובדת? היא זאת שיושבת בבית כל היום? אתה עובד ומפרנס?
מה היה לפני כן? הייתה תקופה שהיא כן סידרה? מה הביא לשינוי?
אולי כי לא הערכת אותה ולא עזרת לה?
הבית והילדים הם של שניכם ולדעתי צריכים אתם להתחלק במטלות אם היא מטפלת בילדים אז אתה בבית.
מסכימה איתך ב 100%*שלי*
ריבת חלב (אח.טעים) זה לא אומר שהיא צריכה לעשות הכלאור77
אולי זה ישמע פרימיטיבי...
אני חושבת שלכל אחד יש את התפקיד שלו.
הבעל- לפרנס,
האישה- הבית והילדים.
זה לא אומר שאי אפשר 'לעזור' אחד לשני ולתמוך אחד בשני,
וגם לא צריך לראות זאת בתור 'עזרה'- אלא זה מה ששנינו צריכים לעשות,
אך על מנת שיהיה לנו יותר קל ושהבית יתפקד כראוי- עושים חלוקת תפקידים מעין זאת שהצגתי לעיל'.
זאת הנק' שצריכה להיות- אין דבר כזה: "אני עוזר/ת לך" אלא שנינו עושים ביחד!
כי המטלה היא של שנינו באותה מידה, רק אני "מפקח/ת" שהמטלה הספציפית הזאת תתבצע כראוי.
נראה לי שאתה בפורום הלא נכוןאנונימי (פותח)
מרבית האנשים כאן הם רווקים כדאי לנסות בפורום הורים.
חוץ מזה הזדעזתי מהשאלה גם אני אחרי לידה יושבת בבית מטפלת בילדים ומגיעה ומשעות אחרה"צ אני רק חולמת על המיטה...בעבר בעלי היה מגיע ורוטן על הבלאגן בסוף נמאס לי ואמרתי לו שאם זה כ"כ מפריע שיעשה משהו בנידון ואכן כך היה ואחרי חודש הגיעה עוזרת לביתנו שמגיעה אחת לשבועיים שלושה. על בית נקי קל יותר לשמור נקי למשך זמן בכל מקרה אין לך מה לדרוש ממנה מבלי לדרוש מעצמך.
אולי הפורום לא הכי מתאיםאור77
אבל באמת מעורר חשיבה לגבי העתיד המזהיר שלנו..
זה מפרה את הפורום ונותן לנו כיווני חשיבה,
בתור אחת רווקה.
דרך אגב, בתחילת השתתפותי בפורוםאור77
חשבתי שהשם של הפורום הולך כך:
"לקראת נישואין, וזוגיות"
כלומר לאלו שנמצאים בשלב הפגישות ולקראת חתונה,
ובנוסף אלו שכבר נשואים.
לפי הממצאים, זה לא בדיוק כך.
הרוב המוחלט- רווקים.
אבל- למה באמת נועד הפורום? ולרווקים או לרווקים ולנשואים?
זה נקבע על פי המציאות בשטח. לא?משה4
יש מציאות ויש מטרה.. לא?אור77
ויש מטרה שמתגבשת על פי המציאות. פילוסופיה.משה4
חחח אוקיי... חחחאור77
וכבר קראנו במגילת אסתר;נעמנמונת
"אם לא לזה הגעת למלכות למען ייטב לי בעבורך" אנחנו מקווים בעזרת ה" שלנו יהיה יותר קל ולא נזדקק לעזרת אחרים "בזכות" ואולי לא בדיוק בזכות הבעיות שיש יהיו לנו את הכלים הנכונים בזמן הנכון שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות ברכה והצלחה.
טיפה יותר מדויק!משה4
"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (למען ייטב לי בעבורך אמר אברהם אבינו)
תתתתתתתתתתתתווווווווווודדדדדדדדדדדדדההההההההההה!!!נעמנמונת
תודה רבה מה הייתי עושה בלעדך?
נעמנמונת, יפה... אור77
קודם כל - תתחיל לעבוד בבית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!harhanegev
ראשית, לפני הכל, גם אם אתה מנכ"ל בנק או רמטכ"ל או ראש ממשלה, תתחיל לעבוד !
תראה לה דוגמא אישית !

גם אני לא אדם כל כך פנוי, ואי דואג לכבס, לתלות, לבשל, לעשות קניות, ולשטוף חלק ניכר מהכלים המלוכלכים.

אחרי שתתרגל לעבוד הרבה בבית, אחרי כמה חודשים בהם תוכיח כי אתה נוטל חלק נכבד במלאכה (לא תוכיח במילים - אלא רק במעשים, בלי להתגאות בשום דבר!), אז אתה יכול לבקש בנימוס קצת עזרה מרעייתך.
לכל המגיביםאנונימי (פותח)
א. תודה על התגובות המחכימות יותר והמחכימות פחות...

ב. אני בהחלט עוזר בבית, במיוחד בתחום הזה, ואף מקבל מחמאות רבות מאישתי על כך, אך אני עדיין חושב שהאחריות בנושא היא בעיקר עליה, או לפחות כמוני, וצריך לגלות אכפתיות קצת יותר ממחמאות לבעל.

ג. בנוגע ל"בלאגן פנימי"- אני לא חושב שדבריך נכונים. אדם שואף לסדר ומראה אסטטי מסביבו גם אם הוא אדם רגוע ושליו.
אין אדם אנוש שיהנה מלגור במזבלה, אפילו שיהיה הרמוני עם עצמו ונפשו.
אני כמו כל אדם לפעמים שמח ולפעמים "מבולגן" נפשית, אך אין זה משפיע על התסכול והאכזבה לראות את מראה הבית בחזרתי בערב.

ד. גם אני חושב שחשוב להבהיר מה תפקידו של הפורום....
לא יכולתי שלא לחייך... לרגע חששתי שבעלי כתב את זה-תודעה
אבל אני יודעת שזה לא שייך, ולא רק מהסיבה שהוא לא נכנס לפורומים.

לא קראתי מה הגיבו ומה ענית אך אתאר איך היה המצב אצלי (כן, בעבר...) אולי זה יעזור גם במקרה שלך:

כמו כל אישה, גם אני אהבתי סדר אבל לפני שהייתי ניגשת לסדר הייתי מעדיפה לעשות עוד מיליון ואחד דברים. כך שבקושי הייתיח מגיעה לסדר. תוסיף לזה עוד כמה הרגלים לא נכונים (כמו להשאיר את הכוס בכיור במקום לשטוף אותה אחתושתיים וכך לא לצבור- אח"כ בעלי חינך אותי שזה בדיוק לוקח את אותו הזמן לשטוף את הכוס במקום להניח אותה...)

אז אמנם כשניקתי את הבית הוא היה מצוחצח ומבריק ואפילו נהנתי מהניקיון כך שזה לא היתה הבעיה אלא מה שפרטתי לפני.

והתירוצים לבעל שבאמת התחשב, לא ניגמרו: "אני עובדת...אני בהריון... חולה... עייפה... מניקה...וכו'" כמו שבעלי התבטא: זה אף פעם לא נגמר ולא יגמר ותמיד יהיו סיבות כאלה או אחרות.

אז מה בסוף עזר?

המון התחשבות מצד בעלי. הוא אף פעם לא הראה כעס. אף פעם לא הראה אכזבה ממני. הרבה עזרה מצידו גם בעבודות הבית.

זה עזר מאוד אבל מה הביא את השינוי הסופי?
כמה פעמים שראיתי כיצד בעלי לא אומר כלום וניגש לנקות ולקרצף את כל הבית- ולא, לא שמחתי מזה! זה עשה לי כאלה ייסורי מצפון שהוא צריך לעשות את זה בגלל שאני לא עושה ומתרצת תירוצים. בקשתי שלא יעשה אך הוא הבהיר לי ללא ספק שאם אני לא עושה אז הוא זה שיעשה.

בנוסף לזה, שזה היה הדבר העיקרי, היה עוד משהו: הרצון העז שלי שילדיי הקטנטנים פצפונים יגדלו בבית נקי ובעיקר: לחסוך מהם את קשיי מחוסר הרגלים נכונים ולחנך אותם לסדר וניקיון וע"י דוגמר אישית.

דבר נוסף, חשוב לדעת שאמנם יחד עם כל הפמניסטחות שפשטה עם המודרניות, זה חשוב שתפקוד הבית יהיה בעיקר ע"י האישה- האישה היא "עקרת הבית"- עיקר הבית וזה כבוד גדול בעייני!
הבעל יכול וצריך לעזור. אבל רק לעזור!
לא מניסיון, אבל מידע אישי שהיתי עדה לו: כשהבעל מקבל על עצמו את תפקידי האישה, זה עלול ליצור בעיות וזה לא בריא..

סליחה על האורך וכו' פשוט זה דיבר אלי...
מקווה שגם יעזור.
בהצלחה!

אה, וכמעט שכחתי: זו עבודה קשה מאוד לשנות הרגלים וזה לוקח הרבה, הרבה זמן. צריך הרבה סבלנות והרבה עידוד ובעיקר לסמוך ולהראות אמון שהיא יכולה ושאין ספק אצלך שהיא תצליח.

אין לי מה להגיד.. פשוט נחמד!אור77
לצמ11 היקראנונימי (פותח)
אכן לא קל...בתור אשה שגם עובדת מחוץ לבית, גם נמצאת עם הילדים כל היום (וגם בלילה), גם עוברת שינויים פיזיים מתישים (הריון, לידה, הנקה...), גם רוצה לדאוג לבעלה כשהוא חוזר ולפרגן, ולפנק...לא תמיד אפשר לעמוד בעומס...!
אני הייתי בנאדם די מסודר לפני שהתחתנתי אבל ריבוי המשימות (והבית הקטן...)פשוט גורם לי להיות הרבה יותר מבולגנת...על אחת כמה וכמה אצל מי שלא היה מסודר מלכתחילה...נקודה למחשבה...
לצמח11יהודית פוגל
קבלת המון תשובות יפות. ואני אוסיף: קבל זאת ברוח טובה, תעזור כמה שאתה יכול, לא ממקום של מירמור וחוסר שביעות רצון, אלא ממקום של עשיה למען הבית והמטרה, ותרגיש הרבה יותר טוב. גם אם זו חולשה אצלה - בן זוג טוב אמור לעזור לבן זוגו במקום החלש שלו, ולא להציק ולהכאיב לו שם. חשוב על זה, ובהצלחה!
אהבתיאני12345
שלום לצמ ולכולם..אנונימי (פותח)
אני "צופה מהצד" בפורום הזה כמה חודשים ו"מכירה", אפשר להגיד, את כולם... שמעו קטע!

קראתי אתמול את השירשור הזה ופשוט הייתי בטוחה שבעלי כתב את זה, בשינוי פרטים..
שלא תבינו, אני לא כזו בלגניסטית, כמו שמתאר צמ, אבל יש דברים שתאמו..

תחושות אשם תקפו אותי, שבעלי ייכנס לפורום ויכתוב את המצב, בלי לדבר איתי.. (אנחנו מדברים על זה וחוזר חלילה..)

אמרתי לעצמי את חייבת לעשות משהו, לא נעים.
בקיצר, הברקתי את המטבח, ניקיתי את המקרר, סידרתי את הסלון, חדרים וכו.

בעלי חזר בערב, היה המום! וואו.. מה קרה? אמרתי לו תמיד אני רוצה לנקות אבל התינוק בכה, הילדים שיגעו אותי והיום הילדים שיתפו פעולה: ישנו מהר כולל התינוק (מה שבאמת היה!)
ולא אמרתי לו כלום על הפורום.. (שהוא בעצם נתן לי את הדחיפה, למרות העייפות המצטברת..)

היום אמרתי לו: " תגיד אתה רשמת בפורום בערוץ 7?"
הוא עונה לי: לא
אמרתי לו: "אתה צמ11"
לאא.
הוא חשב שהשתגעתי.. על מה את מדברת??
מתי יש לי זמן להסתובב בפורומים.
אמרתי לו: "זה אתה" אז הוא עונה לי: "רוצה שאשבע לך"...
מזה צחקנו..

אני מאוד מודה לך, צמ ובעלי עוד יותר....

נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד....


קטע מצחיק והזוי...איזה גל גדול של נשואים פתאום...אור77
רק דיברנו על זה, לא מזמן... לפני יום-יומיים...
בדיוק חשבתי על זהמשה4
שהיה רצוי שבעלים יקראו מה נשים כותבות פה ונשים יקראו מה בעלים כותבים...
אולי זה ירבה "שלום בית" בעולם?
אגב, שירי7.משה4
למה מהצד?
למה לא תהיי פעילה בפורום אם את נהנית ממנו?
קיבלתי את הצעתך..אנונימי (פותח)
לא היה לי את האומץ עד עכשיו..
כל הכבודמשה4
כמה דברים טובים הפורום הזה עושהסמדוש
תודה ששיתפת אותנו שירי7
שיהיה בהצלחה!!
ד"א- היום ראיתי משיהו שקיעקע לו על הגוף רצון= יכולת.
לא הסכמתי עם זה שצריך לקעקע את זה על הגוף אבל בהחלט צריך לקעקע את זה בהבנה שלנו כי זה כ"כ נכון!!
למה?? אני אאמץ...אור77
כמה כיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אני12345
שרווקים מצליחים לעזור לנשואים!!!!!!!!
אני מרגישה שגבהתי.
רק כשתהיה בהריון תביןאנונימי (פותח)
ומיכוון שזה לא יקרה אף פעם, אתה לא תוכל להבין מה עובר על אשתך.בהריון כל הזמן עייפים, חלשים ואין כח לכלום אז במקום להתלונן על זה שהבית נראה כך אולי תודה לאישתך על זה שהיא מסכימה לעבור את כל זה רק כדי להביא לך! ילדים לעולם! אולי תודה לה שהיא מטפלת בשאר הילדים למרות שאין לה כח לכלום ואולי תיזום ותנקה אתה את הבית? או שזה מוגזם לבקש דבר כזה מגבר...?אתה גם חי בבית הזה. תפוס יוזמה והכל יסתדר. אה, ואל תשכח להגיד לה תודה בסוף!
סדר ונקיון מתחיל מגיל שנהסקל
סליחה. בטעות נלחץ לי אנטר. אז ככה, צריכים להרגיל את הילדים מגיל קטן ביותר לאכל רק ליד השולחן. זה אפשרי, מנסיון. שנית, כל ילד אחראי לשים את הנעליים שלו במקום קבוע, הכביסה בסל, וביחד צעצועים במקום ע"י מבצע - בעוד עשר דקות אני מחלק (מה שמתאים לך) ומי שגומר לסדר מקבל. או מבצע הדבקת מדבקות ולאחר שבוע שעמדו במשימה מקבלים משהו קטן. אם מידי יום מסדרים את הבלגן של אותו היום למחרת יותר קל לסדר. אפשר לבקש מאשתך שתעשה מבצעים במשך היום ולא לתת לילדים לבלגן בלי לסדר כל היום. אם אין ברירה - להביא עוזרת פעם בשבוע לנקות יסודי. ולכל הנשים הנחמדות - הריון זה לא מחלה ואפשר לנקות ולסדר גם כשבהריון. ולאבא - תקח על עצמך מידי ערב לשטוף רצפה, כלים וכו'. כל מה שכתבתי כאן - הכל מתוך נסיון אישי של הרבה שנים וילדים ב"ה.
ניסיון אישי אינו מספיקאנונימי (פותח)
העצות שלך מצוינות. אך סיכמת בכך שיש לך ניסיון אישי של הרבה שנים. צר לי לאכזב, אך בנושא הזה הניסיון האישי אינו יכול ללמד כלום על מצבה של אישה ובית אחרים.
ישנן נשים בהיריון הסובלות ממיחושים קלים בלבד, ובאופן כללי במשך רוב היום עובדת היותן בהיריון היא בראש בלבד - ללא השפעה פיזית על התפקוד. אך וזה האך הגדול ביותר, ישנן נשים שמרגישות במשך 9 חודשים הרבה יותר קשה ממחלה. ולכן, אומנם היריון הוא לא מחלה, ועובדה זו יכולה לשפר את מצב הרוח ומחייבת הודאה גדולה לה' אך מבחינת הרגשה ויכולת תפקוד זה הרבה הרבה יותר קשה מיכך. נסו לדמיין לעצמך, איך תרגיש אם במשך 9 חודשים רצוף, אתה כמעט ולא מסוגל לאכול, כאבי גב ורגליים איומים, בחילות ולעיתים רבות גם הקאות בלי סוף, עייפות עצומה שקשה לדמיין שאפשר להיות בה (הרבה מעבר ללילה ללא שינה בערב חג השבטועות או משהו דומה), ועוד כהנה וכהנה כאבים ותחושות קשות, ועם כל זה, מנסים לתפקד עד כמה שאפשר, להתייחס לילדים, לבעל, ולתפקד ברמה בסיסית.
חוץ מתודה רבה, והערכה פנימית אמיתית - אין לגברים שום זכות שבעולם להתלונן על התפקוד של האישה בזמן היריון.
לא מתאים לך שאשתך במצב כזה, בבקשה, קבל אישור מרב פוסק ללדת פחות ילדים עם מרווחים יותר גדולים....
והעיקר הבריאות.
מזדהה עם נושא ההריוןbattt
לקח לי 3 הריונות כדי להבין שכפי הנראה ההריונות שלי קשים - למרות שאין בהכרח איזו בדיקת דם או משהו ש"יוכיח" את זה.
התסכול הגדול בהריון כזה הוא שבאמת גם תפקוד בסיסי הוא קושי עצום - אבל אין ימי מחלה - שלא לדבר על שמירת הריון...
נקיוןיהודי גאהאחרונה
כדי שהבית יהיה מסודר והילדים יהיו רגועים כי סדר עושה מחשבה מסודרת אז צריך לקחת עוזרת לא רק צריך חייבים זה מחדש כוחות נותן שלווה ואנרגיה וחבל שהנשים בארץ לא מאמצות את זה כדאי ללמוד מהנשים האירופאיות שבשביל השלןווה והנקיון והסדר משקיעים מעט כסף
מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.
מסכימה לגמרישלומית.
פשוט בעיניי זה לא בהכרח מראה על הערצה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

תגובה יפה מאודרקאני
את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
אם את רואה שזה דפוסPaslash

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.


דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.


הפסקתי לקרוא בפסקה הראשונה כיהפי
זה לא נכון
נניח שזה לא נכוןPaslash

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

מזל שלא קראתי כי עכשיו קראתי את המשךהפי

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

 

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן מחוסר ברירה זה רעPaslash

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

מי דיבר על מושלםהפיאחרונה
אתה סתם תוקף באמת שאי אפשר גם אם ארצה לקחת משהו .. 
העלת פה הרבה נושאיםintuscrepidam

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

לגמריהפי

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

להתפשר על מה? מהי הפשרה שאת מדברת עליה?נקדימון

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.


השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.


וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.


זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

אני צריכה להתחתן עם כל אחד?הפי

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

(בחיים עצמם יש מעשיות, האידאל מתלבש במעשה(נפש חיה.

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

אני ממש חושבת שזה חשובהפי
שקודם כל יהיה חבר שלך שיהיה לך כיף איתו
נכון, הבסיס הראשון חברי וקשר אמיץ, יציב ואוהבנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:40

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

התמודדות תמיד ישהפי
הבסיס צריך להיות חזק
בהחלט, בסיס טוב בפגישות בדרך כלל יאפשר המשך ייצובנפש חיה.

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אם באמת היה לה חבר זאת לא הייתה בעיה…intuscrepidam

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

לא יפהפיה ולא נעלייםב..

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

חשבתי לעשות את זה אבל איכשהו לא יוצא ליב..
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסח

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

אםoo

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת


ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

אם תשאלי אותיחוזר תמיד לאשתי

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

עוד משהו קטןחוזר תמיד לאשתי

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

מה הבעיה להיות חד משמעית?זיויק
לענ"דאשר בראאחרונה

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

תודה רבה על הפירוטארץ השוקולד
אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfbאחרונה

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימהאחרונה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך