והשבוע- סיפור קצת שונה, עד שונה מאוד.
מאגר הסיפורים על המחשב שלי- התרוקן, ולצערי- אני לא במצב רוח לשבת לכתוב. כן, אפילו לא פעם בשבוע. יש מחסור ברעיונות. אז השבוע- אני לא מעלה סיפור רגיל, אלא סיפור שנכתב כשיחה עם חברים! "מה?" כן!
ישבתי מול המחשב, שני חברים עמדו לידי, רציתי לספר להם את הסיפור של עוץ לי גוץ לי מהזיכרון שלי, ובלי לדבר בכלל.
מהלך הסיפור הוא פשוט, אני הקלדתי, והם הגיבו חופשי, כדי לעזור לכם להבין- הכנסתי את התגובות שלהם אחרי "//", וזהו.
תחזיקו ראש!
"מיומנו של כותב גוץ"
היו היה פעם אגדה חסרת היא היתה חסרת פואנטה וטעם,
// קצת בלבולי שכל, לא חשוב
בכל אופן! היו איזה זוג דלוח, שבמקרה היו גם הנסיך והנסיכה שישמור עליהם משה.
//למה דווקא משה?
גם חיים בסדר.
בכל אופן- לא היה להם ילד. בעיה? קצת.
אז לאבא המדהים זה הפריע קצת פחות ככל הנראה, אבל למלכה המסכנה
// לא אמרת שהיא נסיכה?
המלכה מתה, עכשיו הנסיכה היא המלכה. אז המלכה רצתה ילד קטן וחתיך שיופיע על העמוד הראשי של כל מגזיני העיר.
// למה שהיא תרצה ילד קטן?
כי בהתחלה הוא קטן, אחר כך זה גדול, ככה זה באגדות.
אז פעם אחת, כשהיא ישבה וסרגה לה משהו, הגיע איזה מפלץ קטן ומגעיל שקראו לו משהו מוזר באנגלית, והעניק לה משאלה.
היא בקשה ממנו שיהיה לה ילד, אז הוא הסכים בתמורה שהיא תקרה לילד בשם של המפלץ או משהו בסגנון.
אז היא הסכימה, כי היא היתה נואשת, ובאופן כללי- היא היתה אישה, ואישה היא נואשת, אז המפלץ נעלם, ופופיק.
אחרי תשעה חודשים (או שתי שורות בספר, כי ככה זה הולך בספרים)
// התפתח דיון על מהות המילה פופיק בסיפור, האם זו שגיאת כתיב, טעות או כוונת משורר מפורשת
.
לא, פופיק זה מה שנמצא לך בבטן, או בעברית-popik.
ה-נ-ק-ו-ד-ה- שנולד לה ילד, והיא היתה מרוצה, אבל לא הסכימה לקרוא לו על שם מפלץ, ובחרה בשם "שמוליאל יחזקל קרלישטוך השלישי בחזקת ארבע" או בקיצור- חיים.
המפלץ שלא אהב את הרעיון, החליט לקבל את המגיע לו, ולאכול את חיים.
אז הוא הגיע לארמון, ובקש באדיבות את התינוק.
// אז מה אם הוא רוצה את התינוק? הוא יכול לקפוץ לה!
גם חיים יכול לקפוץ, וגם חיים רצה את המחשב, אבל לא היה לו, כי ככה זה באגדות.
האמא- למרבה הפלא העדיפה להשאיר את התינוק אצלה, והם עשו איזה עסקה אחרת או משהו בסגנון, לא זוכר.
// הוא יכול לקחת את המלך במקום התינוק!
הלואי שיקח את המלך, הוא רק עשה צרות, והוא תמיד דרך על הרצפה אחרי שהיא עשתה ספונג'ה.
בסופו של עניין- המפלץ החליט לעשות איתה תחרות, שאם היא תדע איך קוראים לו- התינוק ישאר אצלה, כי רק אז הוא הבין שאין לו באמת מה לעשות עם תינוק, כי תינוקות הם מגעלים, וככה זה באגדות.
אז כנראה שבסוף היא הצליחה לנחש איך קוראים לו, ושטימחייקלה שטורזן ברדניבסקי הרביעי בחזקת חמש או משהו כזה- היה שליט רשע, איום ונורא, למרות שהיה לו שיער בלונדיני.
ובסוף הם מתו, וקברו אותם מאחורי הארמון בתוך קופסת עוגיות קוקוס, כדי שאף אחד לא יגע.
הסוף
שבוע הבא- אני מוציא את הסרט.
חח, טוב. זהו. 
שבת שלום!
סיפו"שים קודמים:
שבוע ראשון: "אהבה ממרחקים"
שבוע שני: "בעזרת השם \ אות היא לעולם."
שבוע שלישי: "אין שם עדיין, מוזמנים לתת רעיונות!"
שבוע רביעי: "חלומות של בוקר".
שבוע חמישי: "מיוחד כרגיל."
שבוע שישי: "עוד סיפור אחד ודי".
שבוע שביעי: "התאמה מושלמת".
סיפו"ח (לראש חודש): "מירוץ התפילין הגדול".
שבוע שמיני: "נקודת רתיחה".
|תוהה| עמוק משו.. 
