אז לא, לא שכחתי את סיפור "55 החוקים של דת ומדינה".
ביצעתי את איסוף המידע שלי, יצרתי טבלה נחמדה שמסכמת את הכל ומוכיחה שממש "לא כצעקתה.
אז תיכף אני אביא כאן את הטבלה, אבל קודם אני חייב להקדים הקדמה קצרה ככל האפשר בנוגע לאיך מתקבלים חוקים בישראל (זה חשוב כדי להבין את הפרופורציות בענייני החוקים).
סוגי הצעות החוק בכנסת מחולקים לשני סוגי הצעות - הצעת חוק פרטית, שמציע חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת, והצעות חוק ממשלתיות שמציע המשרד שאחראי על אותה הצעת חוק. ההבדל ביניהם בהליך החקיקה הוא בעיקרו, שהצעת חוק פרטית צריכה לעבור "קריאה טרומית" לפני שיכולה להגיע להכנה לקריאה ראשונה, ואילו הצעת חוק ממשלתית, לא עוברת קריאה טרומית, אלא דנה בה ועדת שרים לענייני חקיקה, ומאשרת או דוחה את העברתה לקריאה ראשונה.
בשלב הראשון, הצעת החוק (הפרטית) מונחת על שולחן יו"ר הכנסת במשך לפחות 45 ימים לפני שיכולה לעלות לקריאה טרומית.
לאחר מכן, בקריאה טרומית, קובעים הח"כים האם להעביר את הצעת החוק לדיון בועדה מוועדות הכנסת, או לדחות אותה. הצעת חוק שנדחתה, תיאסר העלת הצעת חוק הדומה לה, במשך כחצי שנה.
הצעת חוק שעברה את הטרומית, עוברת להכנה לקראת קריאה ראשונה באחת מועדות הכנסת השונות.
לאחר שנגמרה הכנתה, היא ממתינה לקריאה ראשונה.
בקריאה ראשונה מצביעים הח"כים על כלל הצעת החוק, האם להעביר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, או לא.
במידה והם מעבירים אותה - עוברת ההצעה שוב לועדות הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
ברגע שחוק עובר קריאה ראשונה, זה חשוב לו מאוד, כיוון שבמצב כזה, גם אם לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית בקדנציה הנוכחית של הכנסת - בקדנציה שלאחר מכן, ועדת הכנסת שהייתה אחראית עליו לאחר ה קריאה ראשונה, יכולה להחיל עליו דין רציפות, שימנע את הצורך להתחיל את כל התהליך מחדש (אם החוק לא עובר קריאה ראשונה , אזי בכנסת שלאחר מכן הוא יצטרך שוב לעבור את כל התהליך, כולל אישור מחודש בקריאה טרומית)
לאחר שהחוק עובר ב קריאה ראשונה, כאמור, שוב הוא עובר לועדות שמכינות אותו לקריאה שנייה ושלישית. בקריאה השנייה עוברים על החוק ומתעכבים על כל הסתייגות שהציג אחד מחברי הכנסת בועדה או בכלל, ומצביעים על כל הסתייגות וסעיף בפני עצמו - ומאשרים או לא מאשרים את ההסתייגות/סעיף. לאחר מכן, ברגע שנגמרת הקריאה השנייה, ישר מצביעים בקריאה השלישית, הפעם על כל החוק יחד, עם ההסתייגויות שהתקבלו וכו'.. - ואז, אם החוק עובר - הוא נכנס לספר החוקים, ואם לא עובר, כאמור קודם - מנועים מלהגיש הצעת חוק חדשה דומה במשך כחצי שנה לאחר מכן.
מה שיוצא לנו מכל ההקדמה הזאת, שלמעשה יש שני שלבים שבהם הצעת החוק היא כמעט כלום - השלב שלפני הטרומית, בו ההצעה מונחת על שולחן יו"ר הכנסת, והשלב שאחרי הטרומית, ולפני הראשונה, שבו, כל עוד לא עברה את הקריאה הראשונה, בכנסת הבאה הצעת החוק מבוטלת וצריכה להתחיל תהליך מחדש.
בטבלה, סידרתי בצורה אסתטית מאוד את 53 הצעות החוק בענייני דת ומדינה (כן, 53. מסתבר שבארגונים האנטי בית יהודי, היו להוטים כל כך לנפח את המספר, שהוסיפו גם תזכיר הצעת חוק - שאינו הצעת חוק - ובנוסף שיכפלו הצעה מסוימת פעמיים, בהצגת הצעות החוק באתר שלהם. בסיכום - 53 חוקים). - כאשר הם מחולקים לפי השלבים - לפני טרומית, לפני ראשונה, ולפני שנייה ושלישית - ומחולקים גם לעמדת הבית היהודי באותם חוקים - בעד, נגד, "לא ידוע" (בעיקר חוקים שלפני טרומית, שאין להם כמעט משמעות) ו"פשרה".
כדי לחוס על הקוראים לא פירטתי בטבלת הסיכום את כל החוקים עצמם, אלא רק את המספר הכולל של החוקים באותה קטגוריה. מי שמעניין אותו חוק מסוים או קטע מסוים בטבלה - יכול לפנות אלי באישי ואסביר לו.
הבהרה: בטבלה לא הצגתי את עמדתי בנוגע לחוקים, אך אני מדגיש שהחוקים עוסקים בנושאי דת ומדינה, או נושקים לתחומים אלו - אך לא בהכרח שכל חוק הוא "בעייתי" - את הגדרת ה"בעייתיות" הגדירו בארגון עצמו, אבל יש לפחות כמה הצעות שאני אישית - וככה, הבנתי, גם הבית היהודי והרבנים של המפלגה - מחשיב כטובות וכמתאימות.
יאללה, הטבלה (ומי שיש לו שאלות לאחר מכן, מוזמן לפנות באישי או לכתוב על גבי השרשור, כדי להקפיץ אותו למעלה 
)
הסטת הדיון 
