הרב מאיר כהנא, אב בית הדין הרבני באשקלון ומועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל, התארח באולפן ערוץ 7 לראיון מיוחד ליום העצמאות והסביר מדוע את עצמאותנו ראוי לחגוג השנה - יותר מבכל שנה.
"יש תחושות קשות באמת. בתהליך ההתקדמות של עם ישראל, הרגשנו שאנחנו מתקדמים ובצד הפיזי כבר ברורה העמידה שלנו כאן בארץ, ורק צריך לסגור איזה פינות מול האויבים הרחוקים כמו איראן. והנה, קיבלנו שאלות על עצם הקיום שלנו כאן באופן שמזכיר את הגלות, וזה ממש מתסכל", אומר הרב כהנא.
"אבל כשאתה מעמיק בדבר - ואתה רואה באיזו מהירות צה"ל נכנס לפעולה, ויש לנו מדינה, ויש לנו עם שהוא איתן ונכון להיכנס למערכה הזו - ההלל הוא פי שבעה מבכל שנה. הרי אם זה היה בגלות מה היינו עושים? היינו אבודים. כעת יש לנו מדינה ואת הקב"ה שמלווה אותנו. עם כל חוסר היכולת שלנו להבין מה קרה ולמה זה קרה לנו, בסוף יש לנו יכולת שהקב"ה מלווה אותנו בתיקון ובחזרה לאמירה: 'אנחנו כאן ולא הולכים לשום מקום' באופן שגם אויבנו יבינו את זה לעומק", הוא מוסיף.
בחודשים האחרונים הוא נפגש עם משפחות שכולות רבות ושומע מהן מסר מרכזי אחד. "המסר שעולה מתוך המשפחות עצמן הוא של חוזק ועוצמה. שברור שמדובר באנשים גיבורים, שעזבו הכול ויצאו להגן על העם. אלה דברים שהיו נראים לנו ברורים מאליהם - והיום זה היום לעצור ולהודות עליהם. להגיד לקב"ה תודה שנולדנו בדור הזה, שיש לו יכולת לקום ולהתעשת להגן על עצמנו וללמד את אויבינו לקח, ואחר כך להמשיך לבנות פה, וללבן בינינו את כל מה שצריך ללבן".
הוא מתייחס לצורך לשמר את האחדות המלאה בעם שהורגשה בתחילת המלחמה. "זה נחוץ ודורש עבודת עומק. ייקח עוד שנים רבות להבין מה קרה לנו. כמו שבמלחמת יום הכיפורים הייתה טלטלה שהיום חוקרים ןמבינים את השפעתה על החברה הישראלית. בינתיים חשוב שכל אחד במרחב הפרטי שלו ימשיך לשדר את רוח האחדות כדי שכולם יבינו שמתוכה אנחנו חיים. זה תהליך עמוק שדורש הרבה מאוד עבודה מצידנו והשיח הפנימי בינינו חייב להישמר, יש להעמיק אותו עם החברים, האחים, הקרובים, כל אחד במרחב שלו".
הציבור צריך להרגיש בנוח כשהוא מגיע לרבנות
הרב כהנא נבחר על ידי ועדת הרבנים שהוקמה בציונות הדתית כמועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל, ולשאלה אילו שינויים נדרשים לדעתו ברבנות הראשית הוא משיב כי דרושה מחשבה מעמיקה. "השפה שלי, בדרך כלל, היא שפה של תהליכים ולא של מהפיכות. כשצריך להיות שינוי, הוא צריך לבוא מתוך עומק ושיח. זה עובד כך בכל מערכות וגם במערכת בתי הדין שאני נמצא בתוכה 13 שנים, ויש להכיר את האנשים והמגמות ולהבין את כל המשמעויות".
"גם במערכת הרבנות הראשית לישראל יש הרבה מאוד מה לעשות. אני חושב שנקודת המבט האמונית והציונית שמתייחסת למדינת ישראל כחלק מהשקפתנו הדתית - ולא רק איזה אירוע שיש פה מדינה ויש פה השקפת דתית - היא כבר תרומם הכול. לאחר מכן תהיה עבודת שטח לחבר את כלל ישראל לרבנות הראשית. לדוגמה, כמו שישראלי שמטייל בחו"ל מרגיש מאוד נוח בבית חב"ד, אין שום סיבה שהוא לא ירגיש נוח באותה מידה כשהוא נכנס למשרדי הרבנות", הוא מדגיש.
לדבריו "כיום הציבור חושש להיכנס ומחפש דרכים חלופיות. הוא לא רואה את הרבנות כחלק מהשיח שלו. זה מה שחסר לי כל כך, בכל שיח ציוני ערכי על פני מדינת ישראל, חייב להיות נציג של הרבנות הראשית לישראל. לא כי הרבנות רוצה להידחף לשם בכוח, אלא כי הציבור תוהה מה דעת הרב. אמנם לא מחפשים פסק הלכה אבל רוצים לשמוע את הדעה. אני לא חושב שצריך אלטרנטיבות. יש גוף ממלכתי ראוי שאיתו צריך לעבוד. כשמחפשים דרכים עוקפות זה משדר תחושה של התפרקות בעת שצריך תחושה של אחדות והתחברות".
הרב כהנא מציין שגם בציבור החרדי יש דרישה לשדרוג הרבנות הראשית. "אחינו החרדים מאוד מעוניינים בזה. חבריי מכל המגזרים מבינים שצריך לעשות פעולה מאוד עמוקה של חיבור לחברה הישראלית. אני אומר גם לחבריי בציונות הדתית, שהחרדים הם גם חלק מהחברה הישראלית, וגם אותם אנחנו רוצים בתוך המהלך הזה. צריך להבין שהרבנות היא לא סניף של המשרד לשירותי דת. רב הוא הלב הפועם של הקהילה. הרבנות הראשית לישראל צריכה להיות מרכיב מרכזי בשיח היהודי והישראלי. ברגע שהיא תהיה שם, יהיה טבעי לגשת לרב כשצריכים חתונה, ברית או חלילה בענייני קבורה ואבלות. אבל לא מדובר רק בלספק שירות אלא לבוא מנקודה רבנית מחברת ומתוכה להגיע לכל המרחבים".
"מי שאומר שאין לי סיכוי, פשוט לא מכיר את הגוף הבוחר"
סביב מועמדותו של הרב כהנא התעוררו סימני שאלה בתקופה האחרונה לאחר שגורמים שונים טענו כי אין סיכוי שייבחר וביקשו לקדם מועמדים אחרים.
הרב מסביר, מדוע לדעתו, טענת הגורמים אינה מציאותית. " בין שני מעגלים. יש מעגל של ועדת הרבנים, שהוא באמת היה מהלך של אחדות מופלאה בכל חלקי המגזר, באמת ועדה שהגיעה מרבני הר אמור ועלי, ועד רבני צוהר ובית הלל, והיה מרגש לראות את זה ולקבל את השליחות מטעמם היה מרומם. ברגעים הללו הרגשתי שליח של כלל הציבור האמוני שרואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. עניינית עבר רק זמן מאז שיצאנו לדרך ולא קרה דבר מאז, כך אמרו הרב יעקב אריאל והרב זלמן מלמד, וזה מה שבעיקר חשוב. שזו מועמדות ממקום של אחדות וחיבור. המבט צריך להיות מבט על מרומם ועוצמתי. לכן, הכוח שקיבלתי מהוועדה נמשך, ואני הולך מכוחו".
"לגבי הסיכויים בגוף הבוחר? אני חושב שמי שאומר שאין לי סיכוי, פשוט לא מכיר את הגוף הבוחר, או שהוא לא מכיר אותי ואת הקשר העמוק שלי למגזר החרדי. הגוף הבוחר בעצמו הוא מאוד מגוון. אני אוהב להיפגש עם אנשים. התהליך הזה של להיפגש עם ראשי ערים, עם רבני ערים מכל המגזרים, זה תהליך מדהים. אני נפגש עם רבני יישובים ושומע מה חסר, מה הרכב היישוב, ואני מקיים מפגשים עם אנשי הגוף הבוחר. לפי הפילוח הסיכויים גבוהים מאוד, ולכך אפשר להוסיף את השר סמוטריץ' שאומר שההסכם הפוליטי בנושא חי וקיים. הסיכויים גבוהים וכמובן שצריך להמשיך לעבוד עבור זה".
לדעתו, הסיכויים שיתמודד מולו על התפקיד רב אחר מהציונות הדתית, קלושים. "להערכתי הסיכוי לזה קטן מאוד. יש כל מיני שמועות על זה שיש עוד רבנים שמתמודדים או מכינים את עצמם להתמודדות. אני מציע לא להקשיב לשמועות, אלא פשוט להתקשר ולשאול את הרבנים האלה בעצמם. הערכתי היא שרב שחתם שהוא לא יתמודד, הסיכוי שהוא כן יתמודד קטן מאוד. אנחנו לא עוסקים פה בשאלה הלכתית - אלא בשאלה ציבורית. היתה כאן וועדה עם אחדות מופלאה ורוממות רוח ושינוי בדבר שאדם חתם בפני ועדה כזאת, הוא צריך להיות משהו בלתי נתפס".
לשאלה אם הוא אינו חושש שהעיסוק בפוליטיקה פוגע ברבנים הוא משיב, "בפגישה שלי עם השר סמוטריץ', בלילה שבו הוועדה אמרה את דברה, הוא אמר לי: 'רבנים זה אתה, פוליטיקה זה אני' וכל כך שמחתי מהאמירה הזו. כל רב יודע שליישם את דבר השם בשטח, דורש להתעסק בדברים קטנים ומעשיים. בבית הדין יש אנשים שאומרים לפעמים, 'לא נעים לי להגיד מה הוא אמר'. אני אומר להם: 'אין לא נעים. אתה בבית הדין, תגיד בדיוק מה הצד השני אמר גם אם אלה דברים קשים לשמיעה'. זו עבודתנו כבית הדין. כרב או כדיין, אתה לומד לרדת גם למקומות מאוד נמוכים כדי להביא את דבר השם גם אל 'המבואות האפלים'".