ערב טוב, יש לי שאלה שמטרידה אותי לאחרונה..חגית11
האם היה מפריע לכם לצאת עם מישהי שיש לה בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה שיש לו מחלת נפש?, המחלה התפרצהבזמן שירותו הצבאי בגלל עומס רגשי ולחצים גגדולים ולא קיבל עזרה מתאימה בזמן.
הייתי תלמידת אולפנא כשזה קרה ולא ממש הבנתי מה המשמעות...
העניין הוא שאני תוהה האם צריך לספר דבר כזה? אני מבינה שזה מאוד מרתיע אנשים מחלות נפש ,האמת שאני עדיין מנסה לעכל ולהבין..מבחינתי הוא אח שלי וזהו. מתי צריך לספר? חובה? האם המחלה שלו תגרום לזה שידחו אותי? עד עכשיו לא היה קשר שהיה מספיק ארוך וגם לא סיפרתי..
מה הייתם עושים?
לספר..eytan
אני אישית בכלל לא היה מפריע לי.. אבל אני עושה את החישוב..
תחליטי איזה גבר את רוצה.. גבר שישמע שיש לך אח כזה ויחתוך???
זה יכול להיות אחלה סינון..
בהצלחה!!
מסכימה!ניצנים


א. מבחינתך,ד.

הוא אח שלך וזהו - נכון מאד. שיתרפא ויהיה בריא לגמרי בעז"ה.

 

ב. לא כל דבר צריך "לספר". תלוי אם יש השלכה רצינית לנישואין. את יכולה בנחת לשאול רופא מומחה עד כמה הסיכון הגנטי גדול מהנורמה, אם בכלל.  אם זה דבר שאין לו סיכון גנטי מיוחד, לא צריך בכלל לספר כלום לדעתי. מתחתן איתך ולא עם אחיך..  אם יש "סיכון" מסויים, אז בשלב שרואים שיש כיוון ממשי, אפשר לספר. החוכמה היא לעשות את זה בנחת, גם אם צריך. לא "לייצר" חרדות, וגם לא לחשוש בעצמך יותר מידי. מספרים עניינית, ואם יש צורך - מציעים לגשת ביחד לרופא המומחה, ולברר משמעות.

 

אל תפחדי. העיקר זו את. שמעתי על כאלו שהיו להם "במשפחה" מקרים, והתחתנו יופי. 

לא הייתי פוסל מראש ..משיח בן דוד
עבר עריכה על ידי משיח בן דוד בתאריך ט' באלול תשע"ה 22:32

 

קודם כל אני מתחתן איתה ולא עם אף אחד אחר.

מישהו שרוצה מישהי ויש לה את המעלות שלה והוא מתחבר אליה והם אוהבים אין סיבה שדבר כזה יפריע

אבל בגדול , זה תלוי . כי תמיד יהיה את זה שיגיד עדיף משהו אחר שעדיף בלי ,

במה זה מתבטא המחלת הנפשית? יש אנשים שממש לא רואים עליהם וכו' ובמצב כזה לא הייתי פוסל .

 

יש המון בנים שלא יפסלו ויש כאלה שיעדיפו אופציה אחרת מראש , לדעתי אל תספרי על כך מראש רק אם יש לך קשר חזק עם הבחור אז אפשר לספר , נכון שיהיו פה כמה כאלה שיגידו שזה לא פייר כלפי הבחור שלא לספר לו פרט כזה אבל אני חושב שדברים כאלה עדיף לשמור אם יש קשר מוצלח אז בוודאי שהוא יסתכל עליך ולא על הסביבה ובעיקרון זה מה שאמור לעניין אותו יותר מהכל רק המשודכת שלו ותו לא , את השיקול שהוא יעשה אחרי שתספרי לו זה משהו אחר אבל לפחות הוא קודם הכיר אותך ואת מי שאת וזה מה שחשוב לדעתי .

 

המון בהצלחה ואל תטרידי את עצמך במחשבות על זה

לדעתי בן שראוי לך באמת לא יתייחס לדבר כזה , זה כמו הורים גרושים למשל זה אותו דבר

אני לא מתחתן עם ההורים שלה אלא איתה (לא שאני אומר משהו על גרושים , פשוט תמיד עדיף שלא יהיו גרושים מסיבות כלליות ..)

מה זה מחלת נפש?אורח כלשהו

זתומרת- משוה קבוע או משוה כמו חרדה ודיכאון?

 

המחלה שיש לאחי היא מחלה כרוניתחגית11
ז"א מחלה לכל החיים, סכיזופרניה.
אני לא מכירה לעומק עדיין כדי לומר אם זה כמו דיכאון או חרדות..לפי מה שקראתי באינטרנט זו מחלה די מלחיצה אם לא מטפלים בה כמו שצריך.הוא היחיד במשפחה עם במחלה הזו , אני לאיודעת עד כמה ואם בכלל המחלה הזו גנטית. ( בינתיים עד כמה שידוע לי הוא היחיד. .)
לא יודע אם כדאי לספר לפני דייט ראשוןאורח כלשהו

אם  היו מציעים לי עכשיו הייתי נרתע. מה הייתי צריך באמת לעשות? להתייעץ עם מומחה.
נראה לי כדאי שתתיעצי עם דמות תורנית. ואולי גם בשביל השקט הנפשי שלך- עם מומחה.

יש אנשים שאצלהם זה לא משהו מלחיץמשיח בן דוד

אם הם מטופלים בצורה נכונה הם יכולים לתפקד והכל

אבל זה באמת תלוי אצל אנשים מסויימים זה יותר ואצל אחרים פחות

בד״כ זה גנטי אבל רדוםאור ירושלים
ואם קורה לאדם משהו קיצוני, מצב רגישי נפשי פיזי, סמים... , זה יכול להתפרץ, צבא בהחלט יכול לגרום לדברים כאלו להתפרץ ..
גנטי?חגית11
אין אצלינו במשפחה מחלות נפש למעט אחי. שאלתי את הורי לגבי דורות קודם, גם לא ידוע להם.
לפי מה שאני יודעת .. יכול להיות שאני טועהאור ירושלים
מה שגורם לדבר כזב להתפרץ זה מצבי קיצון לכן אין הרבה סיכוי שזה יתפרץ..
בהצלחה בכל זאת !! ותזכרי שבסופו של דבר יש משהו אחד שמחליט מה יתפרץ ומה לא , מי יבריא ומי יחלה..
לפי מה שאני יודעת .. יכול להיות שאני טועהאור ירושלים
מה שגורם לדבר כזב להתפרץ זה מצבי קיצון לכן אין הרבה סיכוי שזה יתפרץ..
בהצלחה בכל זאת !! ותזכרי שבסופו של דבר יש משהו אחד שמחליט מה יתפרץ ומה לא , מי יבריא ומי יחלה..
לגבי ה"לכל החיים"יזהר

אני מכיר שני סיפורים מכלי ראשון (שני המטפלים) שטיפלו בסכיזופרניה וריפאו את האנשים לגמרי. אולי נשארת נטייה כלשהי בנפש, אבל היא רדומה לחלוטין ולא צריך שום טיפול תרופתי. בשניהם היה מדובר בטיפול תורני.

יש נטייה בפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה המודרניים להגדיר ולנפח כל בעייה נפשית ולהפוך אותה לחשוכת מרפא. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

כמה כיף לשמוע שיש דבר כזה..! תודה!חגית11
כיוון מחשבה שטוב לאחוז בו..הכל הפיך כי הכל מתקיים באמירתו המתחדשת של ה' כל רגע!! הלןואי!
קשה להאמין, אולי הם טיפלו במשהו אחרl666

ובזה מטפל רק פסיכיאטר ולא פסיכולוג ולא מטפל

ורק תרופות עוזרות כי אין שם עם מי לדבר

טעות חמורהשוברת גלים
מצטרפת לדברי יזהר
רק שאני מכירה הרבה יותר מקרים..
מכירה לצערי מאוד מקרוב כמה מקריםl666

והם עדיין לא סכיזופרניה אלא קרוב

לא רואים עליהם בכלל ביום-יום כי הם לוקחים כדורים

וכן הכרתי מקרוב אלו שהפסיקו לקחת ותוך כמה ימים כבר הזיות שלא בא לי לתאר פה

ואני מכירה גם הרבה אנשים שעובדים אתם וקשה לי להאמין

אגב כל הזמן יש כותרות בחדשות מה עשו אלה שלא לקחו כדורים עם כל מיני מחלות נפש

זה לא משחק וזה לא מצחיק

נכון,יזהר

להפסיק טיפול תרופתי לפני ריפוי נפשי שורשי - זה בהחלט לא מומלץ. זה לא סותר בכלל למה שאמרתי.

גם הידרדרות אחרי החלמה לוקחת זמןl666

ולא תמיד נראית לעין במיוחד לאלו שלא מכיר או שלא מספרים להם הכל

ואז ביום לא בהיר אחרי איזה מעשה חס וחלילה כולנו נדע שחלה הידרדרות

אתה ראית או דיברת עם אדם שהוא בתוך זה או על הגבול? אני כן, ואם אני אדע שהם הפסיקו לקחת תרופה אני פשוט אפחד להתקרב אליהם

הלוואי שכל היה כל כך פשוט

אמרתי שזה פשוט?יזהר

לא אמרתי שזה פשוט, אלא שזה אפשרי. לא דיברתי עם אדם כזה, אבל כן שמעתי על שני סיפורים, ישירות מהמטפלים שריפאו אותם.

זה נכון, אבל רק בהתחלה.יזהר

צריך תרופות בהתחלה כדי שיהיה עם מי לדבר, ואז אפשר לרפא בעזרת תורת הנפש, ולבטל לגמרי את התלות בתרופות.

חמור מאד שמטפלים מוסרים מידע על מטופליםשורש וגרביים
עוד סיבה להתרחק מאד מ"טיפול" תורני חסר אחריות.
זה ממש לא למסור מידעצריך עיון
אמרו לך שהיה בנאדם כלשהו עם בעיה x ופתרו אותה, לא מסרו שום מידע ספציפי
^^^^^^^^^^^^^^שוברת גלים
חחח וצחקתי מחוסר ההגיון.
ע"ס זה חמור מאוד להקשיב לכל עוולם האקדמיה שמתבסס על מחקרים שנעשו על אנשים מטופלים ומסרו עליהם מידע 😱

נו באמת
אתה לא יודע מה נאמר ומה לאשורש וגרביים
פסיכולוג שנתפס מוסר מידע יכול לעוף מהתפקיד
איזה מנגנון מפקח על יזהר וחבריו?
עושה רושם שגם אתה לא יודע מה נאמר ומה לאאריק מהדרום

אם יזהר היה מדבר על פסיכולוג ואומר את אותם המשפטים לא ראיתי שום דבר שנוגד את החוק או האתיקה.

אני יצאתי בעברי עם אחד שאחיו היה חולהאמא, ברוך ה'

בסכיזופרניה וגם ב-OCD. בסוף זה נגמר מסיבות אחרות יותר מהותיות, אבל גם לעניין הזה היה משקל (אבל אצלו כן היתה הסטוריה משפחתית. התייעצתי עם פסיכולוג שהסביר לי את כל המשמעויות, ועדיין לא סיימנו את הקשר על בסיס זה אבל זה בהחלט היה דבר שהייתי צריכה לחשוב עליו הרבה)

 

ברור לי שצריך לספר בשלב מסויים, לא על ההתחלה, אבל אם הקשר מתחיל להיות יותר רציני. יש למחלות האלו גנטיקה וסיכון מסויים. כמו שכתבו כאן, זה גם תלוי בתהפוכות החיים האם המחלה תתפרץ או לא.

 

ולהרבה אנשים יש כל מיני מחלות, מחלות נפש או סיכון גבוה לחלות בסרטן, בסוכרת וכו'. אם אלו דברים משמעותיים, אני חושבת שצריך לספר.

 

השאלה הגנטית הייתה יכולה להרתיע במידת מה..אנונימית1111
אם הייתי מבינה שאין השפעה גנטית משמעותית יכול מאוד להיות שאפילו הייתה לי הערכה לאח- הרבהפעמים דווקא אלה שמתמודדים עם קשיים מיוחדים מפתחים יכולת הכלה וקבלה ורגישות מיוחדים..מה שאין בשאר האנשים"מהמשפחות הרגילות". אני גם מצטרפת לקריאה שלא תעסיקי עצמך בבעיה הזו יותר מדי, תתעסקי יותר בבניין האישיות שלך.אם הקב"ה זימן לך ולמשפחתך את האתגר הלא פשוט הזה-זה נועד להצמיח אותך חד וחלק!! אדם שיפסול בגלל דבר כזה- תשמחי. כמו שכתבו לך למעלה זו דרך מצויינת לסנן את מי שאינו ראוי לך.
יש פוסט שיכול לעניין אותךניצנים

אישה של בנאדם שמתמודד עם מחלת נפש, נראה לי שחשוב לקרוא 

 

https://www.facebook.com/efrat.garber/posts/10153556290664324?fref=nf

 

 

וזה סרט שמדגים את המחלה. 

 

https://www.facebook.com/chaim.garber/videos/10153542819684886/

וואו זוג מדהים. עשו דבר חשוב וקשה מאין כמוהו.ממממ

תודה ניצן

כןברקת

את רק צריכה לדעת איך להגיד לו את זה,זה מזכיר לי שיש לי חברה שאח שלה עם תסמונת דאון(אל תיקחי את זה כהשוואה) והיא על הפגישה הראשונה מספרת את זה כי היא בדעה שמי שיקבל את אחיה יכול לקבל גם אותה.

אני די מופתע פה מהתשובותתפוח יונתן

להשתמש באח בתור מסננת? לא נשמע לי מכובד.

יש פה סוגיה כבדת משקל של צנעת הפרט,

שאלת את אחיך את אותה שאלה שאת שואלת אותנו?

אני לא חושב שהוא היה מסכים שתספרי את זה לאנשים זרים.

בהנחה הדי סבירה שזה לא גנטי, אני לא חושב שיש מקום לגלות פרט כזה עד לשלב מתקדם בקשר.

זה בכלל לא צריך להיות עניינו של הבחור בפגישות הראשונות.

להשתמש באח כמסננת נשמע רע.. נכון..אנונימית1111
אבל אפשר ללמוד על אדם המון אם הוא יפסול על דברמכזהזה, כמובן לא תמיד כי יש אנשים שיקבלו החלטהה על סמך סטיגמה חברתית בלבד וזה לא בהכרח יעיד על תוכנם..
אבל כן חשוב לספר בשלב כזה או אחר כי אני מניחה שחלק עלולים לחוש מרומים אם לא ידעו נתון כזה , שוב או כי הם מונעים מסטיגמה ודעות קדומות או חשש אמיתי לגורם שיש בו מרכיב גנטי
אתה צודק שהניסוח שלי לא היה טובeytan
יש לסכיזופרניה מרכיב גנטייעלה5

כך שזה בהחלט עניינו של הבחור והוא צריך לעשות את השיקול אם הוא רוצה להעביר לילדיו מרכיב זה. (לא בפגישה הראשונה.. אבל רביעית חמישית נראה לי מתאים)

נ.ב זה ללא קשר לדעתי האישית האם צריך לפסול או לא בגלל סכיזופרניה... 

לא היה מפריע כלל. אני מכיר משפחות נורמליות, , איכותיותחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך י' באלול תשע"ה 13:30
מהעילית של החברה, שאחד מבני משפחתם סובל ממחלת נפש קשה, אבל כל חברי המשפחה האחרים מוצלחים ואיכותיים.
לפי דעתי לא צריך לספר כלל.

[אגיד יותר מכך, גם אם יכסחו אותי על זה, אבל זו האמת המחקרית. יש חלק בעם ישראל שהגנים שלהם מאוד מיוחדים, חכמים, ויצירתיים, שאפילו בולטים באופן מיוחד בתוך עמ"י, אבל מצד שני הגנים שלהם מביאים אתם מחלות מיוחדות להם, ובמיוחד מחלה נפשית של הפרעה דו-קוטבית. אז יש כאלה שפחות מושפעים מבחינה גנטית, ויש כאלה שדווקא מנתבים את זה למקומות טובים, ויש כאלה שזה פשוט פורץ אצלם בעוצמה אדירה, והם ממשפחות טובות, חכמות, ויצירתיות.]
לפני כמה ימים שמעתי על מחקרים...

שאנשים עם IQ יותר גבוה גם נוטים לסבול יותר ממחלות נפשיות, דיכאונות ודו קוטביות

ההסבר של החוקרים הוא שבגלל ה IQ הגבוה הם נוטים להתבודד יותר בפתירת בעיות וזה מביא לדיכאונות וכו'

שיקול נוסףחבוב

נראה לי שעקרונית, סודות בתוך מערכת זוגית הם לא טובים.

לא כל דבר צריך לספר בפגישה ראשונה, אבל תבדקי אם המועקה של המחשבה "מה הוא יחשוב כשאספר לו/הוא יגלה..." לא פוגעת ביכולת שלך להפתח מבחינה רגשית.

 

בהצלחה!

חגית יקרהממממ

נמצאתי ממש בהתלבטות כשלך (מכאן את למדה שגם לי יש בן משפחה כזה..)

האם לספר?  אם כן באיזה שלב? עד כמה זה קריטי? והאם זה לא לשון הרע בעצם?...

 

לאחר התייעצות עם אישה חכמה ושאלת רב הבנתי שבהחלט צריך לספר. זה דבר שהוא צריך לדעת כשהוא שוקל אם להינשא לך. אין צורך על ההתחלה, אפילו עדיך שלא. כשאת מרגישה שהקשר נעשה רציני ויש בניכם פתיחות, ספרי לו גם את זה.

 

כמו שד. אמר- זה לא כזה טרגדיה.. זו מחלה נפוצה אך מוסתרת אז את לא יודעת כמה מתמודדים איתה..

ספרי לו את זה בנחת, בהשלמה עם זה, זה לא אשמתך ולא אשמת אחיך זה פשוט קיים ושידע זאת.

בפועל גם ההשפעה עלייך לא בהכרח דרמטית. (אם כי זה תלוי כמה האח קרוב אלייך, כמה חווית איתו את המחלה (התפרצויות וכו')..)

 

מנסיון אישי, יצא לי לספר את זה לאחד שנפגשתי איתו וכבר היינו בקשר רציני. האמת הוא לקח את זה די קשה (קצת הפליא אותי. כנראה כשלא מכירים מקרוב זה נשמע יותר מאיים..) בכל מקרה הוא החליט ולהמשיך למרות זאת. כך התברר לי שבאמת הייתי חייבת לספר.

 

לדעתי לספר כשזה נהיה קשר רציניהלליש
לצערי יש הרבה בורות בנושאפרח-בר
זה שווה ערך מבחינתי לכל מחלה אחרת שיש לה מרכיב גנטי - כמו סרטן לדוגמא .
מובן שיש צורך לספר (לא מיד) , אבל לפני כן כדאי שאת בעצמך תדעי מה בדיוק יש לאחייך כי לפי ההודעות שלך לא נראה שאת בקיאה מספיק , שיהיו ביידיך את כל התשובות שאת צריכה לדעת וכך יהיה ביידיך הכוח להחליט מה רלוונטי לספר ומה לא.

אני חושבת שצריך לספר.בתשירות בדימוס
לא בטוח בכלל שזה ירתיע , מהסיבה שהעלו פה על המחקרים. אבל כדאי לספר אחרי כמה פגישות.
אולי דווקא לא לספר על ההתחלה..עלינו לשבח
אני לא יודעת אם דווקא לספר בדייט ראשון או לפני.לאמא של בעלי יש מס' מחלות נפש(יש כמה שאוהבות לבוא ביחד..)
ולא ידעתי על זה לפני,וגם לא בהתחלה.אחרי שהכרתי את בעלי היה לי ברור שזה לא משנה.הוא בריא ב"ה,ואין סיכוי שהייתי מוותרת עליו בגלל זה.
לא קראתי את כל התגובות כאן,אבל ראיתי איפשהו את המילה מסננת- וכן.במובן מסוים זה אכן מסננת..טובה יש לומר.כאשר מישהו יכיר אותך וירצה אותך,אוטומטית זה פחות יפריע..(ולכן לא חושבת שיש לרוץ ולספר בהתחלה)ויסננן את כל מי שחושב שהוא שולט על הכל כולל הבריאות שלו ושל ילדיו לעתיד.אין הבטחה לאפחד לבריאות!!גם מי שאין לו שום דבר גנטי במשפחה.
המון הצלחה במציאת זיווגך במהרה!והקב"ה מסדר לנו בדיוק את המתאים לנו.בהבטחה
צריך לספר..יעלה5

סכיזופרניה זו מחלה שיש בה גורמים גנטיים, ולכן צריך לספר וכל אחד יעשה את השיקול שלו, כי צריך מוכנות להתמודד עם כזה דבר. אבל מציעה לך לספר בשלבים יותר מתקדמים... 

וחשוב לי לציין שאני מכירה לפחות 3 אנשים עם סכיזופרניה שהתגברו על המחלה (הגיעו למינון הנכון ולתרופה הנכונה שמשפרת את המצב), והקימו משפחה- ומידי פעם יש אישפוזים... ומה שמאוד עזר להם בזה- התמיכה והאימון של המשפחה בהם. כך שלמרות שזו מחלה כרונית, יש תקווה...

ואת באמת מדהימה שאת מקבלת אותו כך(: 

נשמהרק אבא

בס"ד

 

רצוי לספר בשלב מתקדם כשזה מתאים,והבחור לדעתך יכיל את הנעשה.

 

בלי קשר העולם מבלבל לא כולנו אנשים בלי בעיות ומי שחושב שהוא בסדר לרוב הכי הרבה מפשל ופשוט לא מודע.

 

זה שהרופאים הגדירו מחלה בסדר. יש מי שיטפל בו ב"ה. זה לא עניינך.

 

כשמתחתנים העולם מתמלא בבן הזוג בבית ובילדים וזה התפקיד שלך ותו לא.

 

תהיי בקשר.. זה לא שהוא אלים או משהוא זה לא מזיק לסובבים. נכון??

 

זה לא מפחית מערכך. בכללי זה נשמע שלא נתקלת בהרבה אנשים חולים בסביבה שלך. העולם שלנו מוצף בבעיות קשיים חלק עם הגדרות ותרופות וחלק שלא מטופלים. זה שמסתירים זה לא אומר שאין ועדין-אנשים מתחתנים עובדים מולידים ילדים..

 

חיים.

 

 

המון בהצלחה תחשבי טוב.

חובה לספראריק מהדרום

מה את מעדיפה שהוא יגלה אחרי החתונה?

לא חייבת בדייט הראשון אך חובה לספר לפני האירוסין.

(חוץ מזה שהיום מחלות נפש זה כל כך נפוץ שכשקשר רציני אין ממש סיבה להסתיר ואולי זה יעזור לו לגלות לך שאולי גם לו יש קרובים כאלו).

אין כמעט משפחה שאין בה מישהו שסובל מאיה שהיא פסיכופתולוגיהבוזי נוזי

דיכאון או חרדה, הפרעת קשב, אנורקסיה וכו' וכו/.כך שמן הסתם המדוייט שלך מכיר מקרוב מישהו עם בעיה נפשית .

סכיופרניה נחשבת למחלה הקשה ביותר היות ועווית המציאות בה הוא הקשה ביותר. עם את אני מכירה הרבה מקרים של אנשים מתפקדים החולים בה. באמצעות טיפול תרופתי ופסיכולוגי, אפשר לעלות על דרך חיים של תפקוד.

 

המחלה גנטית, ובגלל שהיא כ"כ חמורה אני חושבת שמן הראוי כן לספר, כמובן כשהקשר כבר מבוסס דיו. אין צורך ללכת ולפר שמועות בפגישות ראשונות של גישוש.

 

 

החיסרון הוא היתרוןמוש
אני חושב שזאת טעות לפסול מראש הצעה רק על סמך מידע כזה.תפגשי אותו ותראי איזה אדם הוא,ואם הקשר ביניכם יתפתח, תוכלי גם לדבר אתו על החשש שלך ותראי כיצד הוא מגיב.אם הוא לא מתבייש בזה, ומוכן לדבר על זה בפתיחות זה יכול להעיד על עוצמה ורגישות. ובעיני לאדם כזה יש בשלות לחיים בכלל ולחיי נישואין בפרט.
זה לא נשמע כמו בעיה מולדת שליוותה אותו כל החייםאיל אחר

גם אם יכול להיות רקע גנטי, זה התפרץ בשלב מאוחר, בגלל שלא קיבל עזרה פסיכולוגית/פסיכיאטרית כשהבעיה היתה קטנה בהרבה. בצבא זה עשוי לקרות, בגלל שהטירונות מזמנת מצבי לחץ. 

גם אמי עברה התמוטטות בשנות העשרים לחייה, ומזה צמחה בעיה שמלווה אותה כל הזמן. מעולם לא ספרתי את זה בשידוכים. הכל ברוך ה' בסדר. מעולם לא שמעתי תלונות.

במקרה הזה ראוי לספר בשלב מאוחר, כשיש כבר קשר. לא לעשות מזה עניין כבר בהתחלה, כמו שכבר המליצו לך.   

נרשמתי לאתר כדי להגיב לשאלה הנל!!!!הדסה זו אסתר

חגית יקרה

כל הכבוד לך על העמידה האיתנה מול האמת המורכבת,

לגבי השאלה האם ואיך לספר לבחור פוטנציאלי...

כשמתמודדים עם מחלת נפש במשפחה, כל, אבל כל המשפחה מתמודדת!!!

כל אחד מגיב בדרך שלו למצב המורכב ולכן לדעתי (בעלת הנסיון לצערי!!!) 

המחלה של אחיך אינו "כרטיס הביקור" שלך אלא אם הופכת אותו להיות....

לפני את ניגשת לשלב התגליות לבחורים קודם כל עלייך לעשות חושבים איפה ההתמודדות תופסת אותך,

ואיך את מתמודדת עם זה, והכי חשוב לקבל כלים בכדי להתמודד עם הסיטואציה!

כמובן שאחיך סובל סבל שאין לתאר אך גם אתם בני השפחה חיים איתו בסרט הנ"ל...

הכי מומלץ לעשות זאת עם פסיכולוגית /יועצת שאת סומכת עליו/עליה,

 - שימי לב שמדובר במחלה ולכן לא אכבס לך מילים כגון "איש מקצוע"...

מחלת נפש אינה התמודדות כמו רגישות לגלוטן שאז המשפחה משנה תפריט... 

לא!!! מחלת נפש מתעתעת ומניפולטיבית והיא יכולה לפרק או לאחד משפחות...

מי שאמתית עם עצמה ופועלת מתוך מודעות למי שהיא ומשדרת התמודדות בשמחה ובכנות (וגם בוכה לעיתים!) יוצרת מסביבה חברים אמתיים המוכנים להיות שם בשבילה בשמחה ובמשבר,

לכשתכירי מישהו שנעים לך וטוב לך איתו עניין אחיך יעלה כחלק משיתוף מתוך פתיחות וקרבה,

המון המון אהבה והצלחה!

תודה לכולם על דברי טעם וחוכמה ותודה לך !!חגית11
דברים היוצאים מן נלב נכנסים אל הלה
דברים רגישים ופקחים, המשמחים את הלב והשכל.איל אחר


מסכן, מאחל לו בריאות איתנה.ammyy admin
תני את השם שלו.
נשמח להתפלל לרפואתו.
מנסיון אישי-לספרמוריה בשמחה
במשפחה המורחבת שלי יש הסטוריה של הפרעות נפש ועוד כל מני מחלות עם נטיות גנטיות לא נעימות וגם בצד של בעלי, לפני שהתחתנו ישבנו באחד הדייטים ובדקנו בחיוך מי מאיתנו מוריש לילדנו מטען יותר נפיץ והסיכום היה שבידיו של הבורא עם מה אנחנו וילדנו נתמודד ולנו נשאר להיות שמחים ובריאים בשבילהם. התגובה של בעלי והרגישות שלו אז הוכיחה את עצמה במבחן החיים וכיום אחרי התמודדיות שונות שהמשפחה שלי עברה הוא חלק משמעותי מהחוסן שלי ושל כל המשפחה.
את ובעלך נשמעים לי מקסימיםיהל
ובכללי אני מאוד מאמינה שזו גישה בריאה ונכונה. אשריכם.
מדהימים אתם. כל הכבוד. ammyy admin
שבשאולברששת
להגיד אבל לא מיד..אחרי פגישת שלישית
לספר כשהקשר יורד לפסים רצינייםמפתח הלב +אחרונה

ו... כן, זה מרתיע אנשים... אבל זו לא סיבה להרגיש נחות!

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

יש לך עבודה רגשית לעשותמשה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.


אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

מה זאת אומרת "מחזיק"?מה כבר ביקשתי

ואיך עושים עבודה רגשית? 

תתחיל בלכתוב בפנקס רשימותמשה

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

זה כואב, אך תזהר לתלות את הערך העצמי שלךadvfb

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

 

מקדיש לך את שורות השיר -

 

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

 

 

בסוף אתה לא צריך את על הבנותתפוחית 1

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..


ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

ואוו אחי, משתתף בצערךדרייב

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.


וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

אהלן אחשפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 1:37

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.


 

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

 

שאלה קטנהפצל"פאחרונה

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfbאחרונה
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפיאחרונה
ומנגד משדרים נחת נעימות
קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדד

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ברור לכתובהפי
לא יודעת מה שעולה לך שאתה חושב עליה
מהלבברוקוליאחרונה

ואתה מרגש אותי 

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בסדר גם אתה רשמת שטויותהפי

קשה להתייחס לזה ברצינות

לגבר מותר לאישה אסור ..

נו באמת

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לא יודעתהפי

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסא

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

אתה מתחתן איתה לא עם המשפחה שלה.shindov

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

...יוני.ו.אחרונה
קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה

אולי יעניין אותך