ערב טוב, יש לי שאלה שמטרידה אותי לאחרונה..חגית11
האם היה מפריע לכם לצאת עם מישהי שיש לה בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה שיש לו מחלת נפש?, המחלה התפרצהבזמן שירותו הצבאי בגלל עומס רגשי ולחצים גגדולים ולא קיבל עזרה מתאימה בזמן.
הייתי תלמידת אולפנא כשזה קרה ולא ממש הבנתי מה המשמעות...
העניין הוא שאני תוהה האם צריך לספר דבר כזה? אני מבינה שזה מאוד מרתיע אנשים מחלות נפש ,האמת שאני עדיין מנסה לעכל ולהבין..מבחינתי הוא אח שלי וזהו. מתי צריך לספר? חובה? האם המחלה שלו תגרום לזה שידחו אותי? עד עכשיו לא היה קשר שהיה מספיק ארוך וגם לא סיפרתי..
מה הייתם עושים?
לספר..eytan
אני אישית בכלל לא היה מפריע לי.. אבל אני עושה את החישוב..
תחליטי איזה גבר את רוצה.. גבר שישמע שיש לך אח כזה ויחתוך???
זה יכול להיות אחלה סינון..
בהצלחה!!
מסכימה!ניצנים


א. מבחינתך,ד.

הוא אח שלך וזהו - נכון מאד. שיתרפא ויהיה בריא לגמרי בעז"ה.

 

ב. לא כל דבר צריך "לספר". תלוי אם יש השלכה רצינית לנישואין. את יכולה בנחת לשאול רופא מומחה עד כמה הסיכון הגנטי גדול מהנורמה, אם בכלל.  אם זה דבר שאין לו סיכון גנטי מיוחד, לא צריך בכלל לספר כלום לדעתי. מתחתן איתך ולא עם אחיך..  אם יש "סיכון" מסויים, אז בשלב שרואים שיש כיוון ממשי, אפשר לספר. החוכמה היא לעשות את זה בנחת, גם אם צריך. לא "לייצר" חרדות, וגם לא לחשוש בעצמך יותר מידי. מספרים עניינית, ואם יש צורך - מציעים לגשת ביחד לרופא המומחה, ולברר משמעות.

 

אל תפחדי. העיקר זו את. שמעתי על כאלו שהיו להם "במשפחה" מקרים, והתחתנו יופי. 

לא הייתי פוסל מראש ..משיח בן דוד
עבר עריכה על ידי משיח בן דוד בתאריך ט' באלול תשע"ה 22:32

 

קודם כל אני מתחתן איתה ולא עם אף אחד אחר.

מישהו שרוצה מישהי ויש לה את המעלות שלה והוא מתחבר אליה והם אוהבים אין סיבה שדבר כזה יפריע

אבל בגדול , זה תלוי . כי תמיד יהיה את זה שיגיד עדיף משהו אחר שעדיף בלי ,

במה זה מתבטא המחלת הנפשית? יש אנשים שממש לא רואים עליהם וכו' ובמצב כזה לא הייתי פוסל .

 

יש המון בנים שלא יפסלו ויש כאלה שיעדיפו אופציה אחרת מראש , לדעתי אל תספרי על כך מראש רק אם יש לך קשר חזק עם הבחור אז אפשר לספר , נכון שיהיו פה כמה כאלה שיגידו שזה לא פייר כלפי הבחור שלא לספר לו פרט כזה אבל אני חושב שדברים כאלה עדיף לשמור אם יש קשר מוצלח אז בוודאי שהוא יסתכל עליך ולא על הסביבה ובעיקרון זה מה שאמור לעניין אותו יותר מהכל רק המשודכת שלו ותו לא , את השיקול שהוא יעשה אחרי שתספרי לו זה משהו אחר אבל לפחות הוא קודם הכיר אותך ואת מי שאת וזה מה שחשוב לדעתי .

 

המון בהצלחה ואל תטרידי את עצמך במחשבות על זה

לדעתי בן שראוי לך באמת לא יתייחס לדבר כזה , זה כמו הורים גרושים למשל זה אותו דבר

אני לא מתחתן עם ההורים שלה אלא איתה (לא שאני אומר משהו על גרושים , פשוט תמיד עדיף שלא יהיו גרושים מסיבות כלליות ..)

מה זה מחלת נפש?אורח כלשהו

זתומרת- משוה קבוע או משוה כמו חרדה ודיכאון?

 

המחלה שיש לאחי היא מחלה כרוניתחגית11
ז"א מחלה לכל החיים, סכיזופרניה.
אני לא מכירה לעומק עדיין כדי לומר אם זה כמו דיכאון או חרדות..לפי מה שקראתי באינטרנט זו מחלה די מלחיצה אם לא מטפלים בה כמו שצריך.הוא היחיד במשפחה עם במחלה הזו , אני לאיודעת עד כמה ואם בכלל המחלה הזו גנטית. ( בינתיים עד כמה שידוע לי הוא היחיד. .)
לא יודע אם כדאי לספר לפני דייט ראשוןאורח כלשהו

אם  היו מציעים לי עכשיו הייתי נרתע. מה הייתי צריך באמת לעשות? להתייעץ עם מומחה.
נראה לי כדאי שתתיעצי עם דמות תורנית. ואולי גם בשביל השקט הנפשי שלך- עם מומחה.

יש אנשים שאצלהם זה לא משהו מלחיץמשיח בן דוד

אם הם מטופלים בצורה נכונה הם יכולים לתפקד והכל

אבל זה באמת תלוי אצל אנשים מסויימים זה יותר ואצל אחרים פחות

בד״כ זה גנטי אבל רדוםאור ירושלים
ואם קורה לאדם משהו קיצוני, מצב רגישי נפשי פיזי, סמים... , זה יכול להתפרץ, צבא בהחלט יכול לגרום לדברים כאלו להתפרץ ..
גנטי?חגית11
אין אצלינו במשפחה מחלות נפש למעט אחי. שאלתי את הורי לגבי דורות קודם, גם לא ידוע להם.
לפי מה שאני יודעת .. יכול להיות שאני טועהאור ירושלים
מה שגורם לדבר כזב להתפרץ זה מצבי קיצון לכן אין הרבה סיכוי שזה יתפרץ..
בהצלחה בכל זאת !! ותזכרי שבסופו של דבר יש משהו אחד שמחליט מה יתפרץ ומה לא , מי יבריא ומי יחלה..
לפי מה שאני יודעת .. יכול להיות שאני טועהאור ירושלים
מה שגורם לדבר כזב להתפרץ זה מצבי קיצון לכן אין הרבה סיכוי שזה יתפרץ..
בהצלחה בכל זאת !! ותזכרי שבסופו של דבר יש משהו אחד שמחליט מה יתפרץ ומה לא , מי יבריא ומי יחלה..
לגבי ה"לכל החיים"יזהר

אני מכיר שני סיפורים מכלי ראשון (שני המטפלים) שטיפלו בסכיזופרניה וריפאו את האנשים לגמרי. אולי נשארת נטייה כלשהי בנפש, אבל היא רדומה לחלוטין ולא צריך שום טיפול תרופתי. בשניהם היה מדובר בטיפול תורני.

יש נטייה בפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה המודרניים להגדיר ולנפח כל בעייה נפשית ולהפוך אותה לחשוכת מרפא. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

כמה כיף לשמוע שיש דבר כזה..! תודה!חגית11
כיוון מחשבה שטוב לאחוז בו..הכל הפיך כי הכל מתקיים באמירתו המתחדשת של ה' כל רגע!! הלןואי!
קשה להאמין, אולי הם טיפלו במשהו אחרl666

ובזה מטפל רק פסיכיאטר ולא פסיכולוג ולא מטפל

ורק תרופות עוזרות כי אין שם עם מי לדבר

טעות חמורהשוברת גלים
מצטרפת לדברי יזהר
רק שאני מכירה הרבה יותר מקרים..
מכירה לצערי מאוד מקרוב כמה מקריםl666

והם עדיין לא סכיזופרניה אלא קרוב

לא רואים עליהם בכלל ביום-יום כי הם לוקחים כדורים

וכן הכרתי מקרוב אלו שהפסיקו לקחת ותוך כמה ימים כבר הזיות שלא בא לי לתאר פה

ואני מכירה גם הרבה אנשים שעובדים אתם וקשה לי להאמין

אגב כל הזמן יש כותרות בחדשות מה עשו אלה שלא לקחו כדורים עם כל מיני מחלות נפש

זה לא משחק וזה לא מצחיק

נכון,יזהר

להפסיק טיפול תרופתי לפני ריפוי נפשי שורשי - זה בהחלט לא מומלץ. זה לא סותר בכלל למה שאמרתי.

גם הידרדרות אחרי החלמה לוקחת זמןl666

ולא תמיד נראית לעין במיוחד לאלו שלא מכיר או שלא מספרים להם הכל

ואז ביום לא בהיר אחרי איזה מעשה חס וחלילה כולנו נדע שחלה הידרדרות

אתה ראית או דיברת עם אדם שהוא בתוך זה או על הגבול? אני כן, ואם אני אדע שהם הפסיקו לקחת תרופה אני פשוט אפחד להתקרב אליהם

הלוואי שכל היה כל כך פשוט

אמרתי שזה פשוט?יזהר

לא אמרתי שזה פשוט, אלא שזה אפשרי. לא דיברתי עם אדם כזה, אבל כן שמעתי על שני סיפורים, ישירות מהמטפלים שריפאו אותם.

זה נכון, אבל רק בהתחלה.יזהר

צריך תרופות בהתחלה כדי שיהיה עם מי לדבר, ואז אפשר לרפא בעזרת תורת הנפש, ולבטל לגמרי את התלות בתרופות.

חמור מאד שמטפלים מוסרים מידע על מטופליםשורש וגרביים
עוד סיבה להתרחק מאד מ"טיפול" תורני חסר אחריות.
זה ממש לא למסור מידעצריך עיון
אמרו לך שהיה בנאדם כלשהו עם בעיה x ופתרו אותה, לא מסרו שום מידע ספציפי
^^^^^^^^^^^^^^שוברת גלים
חחח וצחקתי מחוסר ההגיון.
ע"ס זה חמור מאוד להקשיב לכל עוולם האקדמיה שמתבסס על מחקרים שנעשו על אנשים מטופלים ומסרו עליהם מידע 😱

נו באמת
אתה לא יודע מה נאמר ומה לאשורש וגרביים
פסיכולוג שנתפס מוסר מידע יכול לעוף מהתפקיד
איזה מנגנון מפקח על יזהר וחבריו?
עושה רושם שגם אתה לא יודע מה נאמר ומה לאאריק מהדרום

אם יזהר היה מדבר על פסיכולוג ואומר את אותם המשפטים לא ראיתי שום דבר שנוגד את החוק או האתיקה.

אני יצאתי בעברי עם אחד שאחיו היה חולהאמא, ברוך ה'

בסכיזופרניה וגם ב-OCD. בסוף זה נגמר מסיבות אחרות יותר מהותיות, אבל גם לעניין הזה היה משקל (אבל אצלו כן היתה הסטוריה משפחתית. התייעצתי עם פסיכולוג שהסביר לי את כל המשמעויות, ועדיין לא סיימנו את הקשר על בסיס זה אבל זה בהחלט היה דבר שהייתי צריכה לחשוב עליו הרבה)

 

ברור לי שצריך לספר בשלב מסויים, לא על ההתחלה, אבל אם הקשר מתחיל להיות יותר רציני. יש למחלות האלו גנטיקה וסיכון מסויים. כמו שכתבו כאן, זה גם תלוי בתהפוכות החיים האם המחלה תתפרץ או לא.

 

ולהרבה אנשים יש כל מיני מחלות, מחלות נפש או סיכון גבוה לחלות בסרטן, בסוכרת וכו'. אם אלו דברים משמעותיים, אני חושבת שצריך לספר.

 

השאלה הגנטית הייתה יכולה להרתיע במידת מה..אנונימית1111
אם הייתי מבינה שאין השפעה גנטית משמעותית יכול מאוד להיות שאפילו הייתה לי הערכה לאח- הרבהפעמים דווקא אלה שמתמודדים עם קשיים מיוחדים מפתחים יכולת הכלה וקבלה ורגישות מיוחדים..מה שאין בשאר האנשים"מהמשפחות הרגילות". אני גם מצטרפת לקריאה שלא תעסיקי עצמך בבעיה הזו יותר מדי, תתעסקי יותר בבניין האישיות שלך.אם הקב"ה זימן לך ולמשפחתך את האתגר הלא פשוט הזה-זה נועד להצמיח אותך חד וחלק!! אדם שיפסול בגלל דבר כזה- תשמחי. כמו שכתבו לך למעלה זו דרך מצויינת לסנן את מי שאינו ראוי לך.
יש פוסט שיכול לעניין אותךניצנים

אישה של בנאדם שמתמודד עם מחלת נפש, נראה לי שחשוב לקרוא 

 

https://www.facebook.com/efrat.garber/posts/10153556290664324?fref=nf

 

 

וזה סרט שמדגים את המחלה. 

 

https://www.facebook.com/chaim.garber/videos/10153542819684886/

וואו זוג מדהים. עשו דבר חשוב וקשה מאין כמוהו.ממממ

תודה ניצן

כןברקת

את רק צריכה לדעת איך להגיד לו את זה,זה מזכיר לי שיש לי חברה שאח שלה עם תסמונת דאון(אל תיקחי את זה כהשוואה) והיא על הפגישה הראשונה מספרת את זה כי היא בדעה שמי שיקבל את אחיה יכול לקבל גם אותה.

אני די מופתע פה מהתשובותתפוח יונתן

להשתמש באח בתור מסננת? לא נשמע לי מכובד.

יש פה סוגיה כבדת משקל של צנעת הפרט,

שאלת את אחיך את אותה שאלה שאת שואלת אותנו?

אני לא חושב שהוא היה מסכים שתספרי את זה לאנשים זרים.

בהנחה הדי סבירה שזה לא גנטי, אני לא חושב שיש מקום לגלות פרט כזה עד לשלב מתקדם בקשר.

זה בכלל לא צריך להיות עניינו של הבחור בפגישות הראשונות.

להשתמש באח כמסננת נשמע רע.. נכון..אנונימית1111
אבל אפשר ללמוד על אדם המון אם הוא יפסול על דברמכזהזה, כמובן לא תמיד כי יש אנשים שיקבלו החלטהה על סמך סטיגמה חברתית בלבד וזה לא בהכרח יעיד על תוכנם..
אבל כן חשוב לספר בשלב כזה או אחר כי אני מניחה שחלק עלולים לחוש מרומים אם לא ידעו נתון כזה , שוב או כי הם מונעים מסטיגמה ודעות קדומות או חשש אמיתי לגורם שיש בו מרכיב גנטי
אתה צודק שהניסוח שלי לא היה טובeytan
יש לסכיזופרניה מרכיב גנטייעלה5

כך שזה בהחלט עניינו של הבחור והוא צריך לעשות את השיקול אם הוא רוצה להעביר לילדיו מרכיב זה. (לא בפגישה הראשונה.. אבל רביעית חמישית נראה לי מתאים)

נ.ב זה ללא קשר לדעתי האישית האם צריך לפסול או לא בגלל סכיזופרניה... 

לא היה מפריע כלל. אני מכיר משפחות נורמליות, , איכותיותחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך י' באלול תשע"ה 13:30
מהעילית של החברה, שאחד מבני משפחתם סובל ממחלת נפש קשה, אבל כל חברי המשפחה האחרים מוצלחים ואיכותיים.
לפי דעתי לא צריך לספר כלל.

[אגיד יותר מכך, גם אם יכסחו אותי על זה, אבל זו האמת המחקרית. יש חלק בעם ישראל שהגנים שלהם מאוד מיוחדים, חכמים, ויצירתיים, שאפילו בולטים באופן מיוחד בתוך עמ"י, אבל מצד שני הגנים שלהם מביאים אתם מחלות מיוחדות להם, ובמיוחד מחלה נפשית של הפרעה דו-קוטבית. אז יש כאלה שפחות מושפעים מבחינה גנטית, ויש כאלה שדווקא מנתבים את זה למקומות טובים, ויש כאלה שזה פשוט פורץ אצלם בעוצמה אדירה, והם ממשפחות טובות, חכמות, ויצירתיות.]
לפני כמה ימים שמעתי על מחקרים...

שאנשים עם IQ יותר גבוה גם נוטים לסבול יותר ממחלות נפשיות, דיכאונות ודו קוטביות

ההסבר של החוקרים הוא שבגלל ה IQ הגבוה הם נוטים להתבודד יותר בפתירת בעיות וזה מביא לדיכאונות וכו'

שיקול נוסףחבוב

נראה לי שעקרונית, סודות בתוך מערכת זוגית הם לא טובים.

לא כל דבר צריך לספר בפגישה ראשונה, אבל תבדקי אם המועקה של המחשבה "מה הוא יחשוב כשאספר לו/הוא יגלה..." לא פוגעת ביכולת שלך להפתח מבחינה רגשית.

 

בהצלחה!

חגית יקרהממממ

נמצאתי ממש בהתלבטות כשלך (מכאן את למדה שגם לי יש בן משפחה כזה..)

האם לספר?  אם כן באיזה שלב? עד כמה זה קריטי? והאם זה לא לשון הרע בעצם?...

 

לאחר התייעצות עם אישה חכמה ושאלת רב הבנתי שבהחלט צריך לספר. זה דבר שהוא צריך לדעת כשהוא שוקל אם להינשא לך. אין צורך על ההתחלה, אפילו עדיך שלא. כשאת מרגישה שהקשר נעשה רציני ויש בניכם פתיחות, ספרי לו גם את זה.

 

כמו שד. אמר- זה לא כזה טרגדיה.. זו מחלה נפוצה אך מוסתרת אז את לא יודעת כמה מתמודדים איתה..

ספרי לו את זה בנחת, בהשלמה עם זה, זה לא אשמתך ולא אשמת אחיך זה פשוט קיים ושידע זאת.

בפועל גם ההשפעה עלייך לא בהכרח דרמטית. (אם כי זה תלוי כמה האח קרוב אלייך, כמה חווית איתו את המחלה (התפרצויות וכו')..)

 

מנסיון אישי, יצא לי לספר את זה לאחד שנפגשתי איתו וכבר היינו בקשר רציני. האמת הוא לקח את זה די קשה (קצת הפליא אותי. כנראה כשלא מכירים מקרוב זה נשמע יותר מאיים..) בכל מקרה הוא החליט ולהמשיך למרות זאת. כך התברר לי שבאמת הייתי חייבת לספר.

 

לדעתי לספר כשזה נהיה קשר רציניהלליש
לצערי יש הרבה בורות בנושאפרח-בר
זה שווה ערך מבחינתי לכל מחלה אחרת שיש לה מרכיב גנטי - כמו סרטן לדוגמא .
מובן שיש צורך לספר (לא מיד) , אבל לפני כן כדאי שאת בעצמך תדעי מה בדיוק יש לאחייך כי לפי ההודעות שלך לא נראה שאת בקיאה מספיק , שיהיו ביידיך את כל התשובות שאת צריכה לדעת וכך יהיה ביידיך הכוח להחליט מה רלוונטי לספר ומה לא.

אני חושבת שצריך לספר.בתשירות בדימוס
לא בטוח בכלל שזה ירתיע , מהסיבה שהעלו פה על המחקרים. אבל כדאי לספר אחרי כמה פגישות.
אולי דווקא לא לספר על ההתחלה..עלינו לשבח
אני לא יודעת אם דווקא לספר בדייט ראשון או לפני.לאמא של בעלי יש מס' מחלות נפש(יש כמה שאוהבות לבוא ביחד..)
ולא ידעתי על זה לפני,וגם לא בהתחלה.אחרי שהכרתי את בעלי היה לי ברור שזה לא משנה.הוא בריא ב"ה,ואין סיכוי שהייתי מוותרת עליו בגלל זה.
לא קראתי את כל התגובות כאן,אבל ראיתי איפשהו את המילה מסננת- וכן.במובן מסוים זה אכן מסננת..טובה יש לומר.כאשר מישהו יכיר אותך וירצה אותך,אוטומטית זה פחות יפריע..(ולכן לא חושבת שיש לרוץ ולספר בהתחלה)ויסננן את כל מי שחושב שהוא שולט על הכל כולל הבריאות שלו ושל ילדיו לעתיד.אין הבטחה לאפחד לבריאות!!גם מי שאין לו שום דבר גנטי במשפחה.
המון הצלחה במציאת זיווגך במהרה!והקב"ה מסדר לנו בדיוק את המתאים לנו.בהבטחה
צריך לספר..יעלה5

סכיזופרניה זו מחלה שיש בה גורמים גנטיים, ולכן צריך לספר וכל אחד יעשה את השיקול שלו, כי צריך מוכנות להתמודד עם כזה דבר. אבל מציעה לך לספר בשלבים יותר מתקדמים... 

וחשוב לי לציין שאני מכירה לפחות 3 אנשים עם סכיזופרניה שהתגברו על המחלה (הגיעו למינון הנכון ולתרופה הנכונה שמשפרת את המצב), והקימו משפחה- ומידי פעם יש אישפוזים... ומה שמאוד עזר להם בזה- התמיכה והאימון של המשפחה בהם. כך שלמרות שזו מחלה כרונית, יש תקווה...

ואת באמת מדהימה שאת מקבלת אותו כך(: 

נשמהרק אבא

בס"ד

 

רצוי לספר בשלב מתקדם כשזה מתאים,והבחור לדעתך יכיל את הנעשה.

 

בלי קשר העולם מבלבל לא כולנו אנשים בלי בעיות ומי שחושב שהוא בסדר לרוב הכי הרבה מפשל ופשוט לא מודע.

 

זה שהרופאים הגדירו מחלה בסדר. יש מי שיטפל בו ב"ה. זה לא עניינך.

 

כשמתחתנים העולם מתמלא בבן הזוג בבית ובילדים וזה התפקיד שלך ותו לא.

 

תהיי בקשר.. זה לא שהוא אלים או משהוא זה לא מזיק לסובבים. נכון??

 

זה לא מפחית מערכך. בכללי זה נשמע שלא נתקלת בהרבה אנשים חולים בסביבה שלך. העולם שלנו מוצף בבעיות קשיים חלק עם הגדרות ותרופות וחלק שלא מטופלים. זה שמסתירים זה לא אומר שאין ועדין-אנשים מתחתנים עובדים מולידים ילדים..

 

חיים.

 

 

המון בהצלחה תחשבי טוב.

חובה לספראריק מהדרום

מה את מעדיפה שהוא יגלה אחרי החתונה?

לא חייבת בדייט הראשון אך חובה לספר לפני האירוסין.

(חוץ מזה שהיום מחלות נפש זה כל כך נפוץ שכשקשר רציני אין ממש סיבה להסתיר ואולי זה יעזור לו לגלות לך שאולי גם לו יש קרובים כאלו).

אין כמעט משפחה שאין בה מישהו שסובל מאיה שהיא פסיכופתולוגיהבוזי נוזי

דיכאון או חרדה, הפרעת קשב, אנורקסיה וכו' וכו/.כך שמן הסתם המדוייט שלך מכיר מקרוב מישהו עם בעיה נפשית .

סכיופרניה נחשבת למחלה הקשה ביותר היות ועווית המציאות בה הוא הקשה ביותר. עם את אני מכירה הרבה מקרים של אנשים מתפקדים החולים בה. באמצעות טיפול תרופתי ופסיכולוגי, אפשר לעלות על דרך חיים של תפקוד.

 

המחלה גנטית, ובגלל שהיא כ"כ חמורה אני חושבת שמן הראוי כן לספר, כמובן כשהקשר כבר מבוסס דיו. אין צורך ללכת ולפר שמועות בפגישות ראשונות של גישוש.

 

 

החיסרון הוא היתרוןמוש
אני חושב שזאת טעות לפסול מראש הצעה רק על סמך מידע כזה.תפגשי אותו ותראי איזה אדם הוא,ואם הקשר ביניכם יתפתח, תוכלי גם לדבר אתו על החשש שלך ותראי כיצד הוא מגיב.אם הוא לא מתבייש בזה, ומוכן לדבר על זה בפתיחות זה יכול להעיד על עוצמה ורגישות. ובעיני לאדם כזה יש בשלות לחיים בכלל ולחיי נישואין בפרט.
זה לא נשמע כמו בעיה מולדת שליוותה אותו כל החייםאיל אחר

גם אם יכול להיות רקע גנטי, זה התפרץ בשלב מאוחר, בגלל שלא קיבל עזרה פסיכולוגית/פסיכיאטרית כשהבעיה היתה קטנה בהרבה. בצבא זה עשוי לקרות, בגלל שהטירונות מזמנת מצבי לחץ. 

גם אמי עברה התמוטטות בשנות העשרים לחייה, ומזה צמחה בעיה שמלווה אותה כל הזמן. מעולם לא ספרתי את זה בשידוכים. הכל ברוך ה' בסדר. מעולם לא שמעתי תלונות.

במקרה הזה ראוי לספר בשלב מאוחר, כשיש כבר קשר. לא לעשות מזה עניין כבר בהתחלה, כמו שכבר המליצו לך.   

נרשמתי לאתר כדי להגיב לשאלה הנל!!!!הדסה זו אסתר

חגית יקרה

כל הכבוד לך על העמידה האיתנה מול האמת המורכבת,

לגבי השאלה האם ואיך לספר לבחור פוטנציאלי...

כשמתמודדים עם מחלת נפש במשפחה, כל, אבל כל המשפחה מתמודדת!!!

כל אחד מגיב בדרך שלו למצב המורכב ולכן לדעתי (בעלת הנסיון לצערי!!!) 

המחלה של אחיך אינו "כרטיס הביקור" שלך אלא אם הופכת אותו להיות....

לפני את ניגשת לשלב התגליות לבחורים קודם כל עלייך לעשות חושבים איפה ההתמודדות תופסת אותך,

ואיך את מתמודדת עם זה, והכי חשוב לקבל כלים בכדי להתמודד עם הסיטואציה!

כמובן שאחיך סובל סבל שאין לתאר אך גם אתם בני השפחה חיים איתו בסרט הנ"ל...

הכי מומלץ לעשות זאת עם פסיכולוגית /יועצת שאת סומכת עליו/עליה,

 - שימי לב שמדובר במחלה ולכן לא אכבס לך מילים כגון "איש מקצוע"...

מחלת נפש אינה התמודדות כמו רגישות לגלוטן שאז המשפחה משנה תפריט... 

לא!!! מחלת נפש מתעתעת ומניפולטיבית והיא יכולה לפרק או לאחד משפחות...

מי שאמתית עם עצמה ופועלת מתוך מודעות למי שהיא ומשדרת התמודדות בשמחה ובכנות (וגם בוכה לעיתים!) יוצרת מסביבה חברים אמתיים המוכנים להיות שם בשבילה בשמחה ובמשבר,

לכשתכירי מישהו שנעים לך וטוב לך איתו עניין אחיך יעלה כחלק משיתוף מתוך פתיחות וקרבה,

המון המון אהבה והצלחה!

תודה לכולם על דברי טעם וחוכמה ותודה לך !!חגית11
דברים היוצאים מן נלב נכנסים אל הלה
דברים רגישים ופקחים, המשמחים את הלב והשכל.איל אחר


מסכן, מאחל לו בריאות איתנה.ammyy admin
תני את השם שלו.
נשמח להתפלל לרפואתו.
מנסיון אישי-לספרמוריה בשמחה
במשפחה המורחבת שלי יש הסטוריה של הפרעות נפש ועוד כל מני מחלות עם נטיות גנטיות לא נעימות וגם בצד של בעלי, לפני שהתחתנו ישבנו באחד הדייטים ובדקנו בחיוך מי מאיתנו מוריש לילדנו מטען יותר נפיץ והסיכום היה שבידיו של הבורא עם מה אנחנו וילדנו נתמודד ולנו נשאר להיות שמחים ובריאים בשבילהם. התגובה של בעלי והרגישות שלו אז הוכיחה את עצמה במבחן החיים וכיום אחרי התמודדיות שונות שהמשפחה שלי עברה הוא חלק משמעותי מהחוסן שלי ושל כל המשפחה.
את ובעלך נשמעים לי מקסימיםיהל
ובכללי אני מאוד מאמינה שזו גישה בריאה ונכונה. אשריכם.
מדהימים אתם. כל הכבוד. ammyy admin
שבשאולברששת
להגיד אבל לא מיד..אחרי פגישת שלישית
לספר כשהקשר יורד לפסים רצינייםמפתח הלב +אחרונה

ו... כן, זה מרתיע אנשים... אבל זו לא סיבה להרגיש נחות!

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוחאחרונה
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אין דבר שיותר מרחיק אותי שלוחצים עליהפי

רוצה לצאת? אבל למה לא?  תחשבי על זה ! חשבת?

צהריים טובים ערב טוב לילה טוב בוקר טוב די שקט

למה לא ענית לי??  התקשרת, ראית שהתקשרתי?


גם אם הוא יהיה מושלם ברגע שאתה לוחץ אין אותי

אין אני לא עובדת בלוז שלך

שקט כבר

נכון. זה לא חכם.אני:)))))אחרונה
מקומות בירושלים? לקשר מתקדם יחסיתנו, ההוא מהזה

מחפש משהו בירושלים מחר בשעות הבוקר

לא סתם מקום להסתובב, אנחנו כבר בקשר יחסית מתקדם ב"ה

יוצאים כמעט חודשיים

משהו עם קצת יותר תוכן

רעיונות?,

סיור במכון המקדש/מוזיאונים שונים בירושלים/דוידסוןארץ השוקולד
או עיר דוד.

סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.


יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.

תוכן תוכן או פעילות ותוך כדי שיחה?מרגול

יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה

הליכה על החומות בעיר דוד

פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)

קפה שלווה


או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה


אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)

אל תגזים. חודש וחצי.יהודי שואף לטוב
עבר עריכה על ידי יהודי שואף לטוב בתאריך ד' בסיוון תשפ"ו 1:56

סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.


 

אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
 

בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.

באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)

 

אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.

יש מן גן מיוחד, במושבה גרמנית אולינחלת

איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.

 

גן חיות אולי?

 

ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!

מעביר לך משהוש מאוד שימושי שקיבלתי פעםשפוי

אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!

 

ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת  להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים

תעשו ארוחת בוקר ביחדנפשי תערוג

עם גזיה ופק"ל קפה.

אתה יוצא מנקודת ההנחה שהם חובבי קפה …פ.א.
שוקו/תהנפשי תערוג
עצם הבישול יחד יוצר חוויה ושיתוף
הוא דן אותם לכף זכותארץ השוקולד
קמצנות*הפי
איך לאהוב קפה זה קמצנות?ארץ השוקולד
אני צוחקת אבל אין עם מיהפי
אבל לא הבנתי על מה את צוחקתארץ השוקולד

יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,

יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.

ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.


כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.


כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.

דווקא להכין זה הכי השקעההפיאחרונה
לא הייתי לוקח את זה בכיוון קמצנותנפשי תערוג

הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה

ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.

להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה

זה משהו אחר ומיוחד.

משהו שאין לך בבית קפה


בעז"ה שתמצאי את המיועד.

ממליץ לך לנסות.

אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך


ואי זה בדיחההפי
המגדל ירושלים זה במוזיאון מגדל דודהפי
בחור שהמראה של הבחורה מאוד מפריע לוזאת אחותו

אח שלי התייעץ איתי אז אני מתייעצת הלאה.

בוא נגיד שאין לו שפע הצעות ודי נדיר שהוא פוגש בחורות שבאמת מתאימות לו ואז עד שיש מישהי שהוא אומר "בדיוק מה שחיפשתי, והיה דייט זורם וטוב" הוא יכול לפסול בגלל המראה שלה אחרי דייט אחד או שניים.

זה לא שאת כולן הוא פוסל בגלל המראה, כן יש בנות שמוצאות חן בעיניו, אבל זה בהחלט יותר מדי משקל שהוא נותן למראה של הבחורה בדייטים ראשונים בלי באמת לתת צ'אנס להיכרות משמעותית.


מכירים מישהו שיכול לעזור לו קצת לאזן את זה?

וואו את שומרת בספריה או משהו?חתול זמני
מה קובע לדעתך שהוא בררן מדי?זיויקאחרונה
נהנים מ252? ממליצים?פתית שלג

מה יש לכם לומר על התוכן ועל כל הנלווה?

תלוי בן כמה אתהintuscrepidam
אם תריץ את התוכן בספרייה בחודש- חודשיים אז מילא, מעבר לזה לא שווה לדעתי
למה תלוי בגיל?פתית שלג

אני בדיוק רוצה להירשם לקורס הכלכלי הזה שלהם, ואם אוסיף 100 ש"ח יהיה לי מנוי לחצי שנה. מה אתה אומר?

לצעירים זה עשוי להועיל יותר אם אין לך ידע בסיסיintuscrepidam

הרושם שלי היה שהשיעורים חביבים, הם מקנים לך ידע כללי נחמד, אך המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לך לרכוש את הקורסים היקרים של המאמן או לגרום לך ללכת לאימון אצלו.

את הקורס הכלכלי אני לא מכיר, אך זה נשמע לי אותו רעיון. אם אין לך ידע בתחום, למה לא, כולה 100 ש"ח, זה כמו לקנות ספר. אם יש לך ידע בתחום אני בספק אם תלמד משהו בקורס כזה. 

עריכה: חיפשתי ולא מצאתי את הקורס שאתה מדבר עליו.

בטח יפרסמו בימים הקרובים..פתית שלגאחרונה

שלחו את זה אחרי הוובינר החינמי-פרסומי האחרון שבעצם היה טעימה מהקורס..

למנף את ההמתנה לחתונה לרווחה כלכלית זה היה החינמי השבוע.

המשך הקורס גם עומד להיות עם קובי רבוח, יובל שוורצמן, ויהונתן שרעבי.

אני לא יודע כמה תוכן יכנס ב5\6 מפגשים, אבל בתחום הזה אני צריך התחזקות דחוף, אז בטוח שגם זה יועיל לי.

אולי יעניין אותך