פורום בית המדרש (עמוד 213)

בס"ד

התשובה היא, שלא כל דבר אפשר למדוד ביחסיות שלו לגבי דברים אחרים. ז"א, שיש דברים בהם עבודה מיראה יותר גדולה ויש דברים שגדולה העבודה מאהבה.

כעיקרון, זה סגנון של אישיות. מבנה נפשי. יש כאלה שעובדים את ה' בדרך של יראה. ויש כאלה שעובדים את ה' בדרך של אהבה. "אם כבנים אם כעבדים".

כל אחד, צריך את שתי הבחינות. ז"א שהוא חייב לשלב גם את הבחינה שהוא פחות מתחבר אליה. לדו', מי ש"זורם" ועובד את ה' מאהבה, חייב להכניס גם קורטוב של יראה. ולהיפך.

וכל זה בגלל, שלכל אחת מסגנונות העבודה הללו יש חסרונות ויתרונות.

עלי והצליחי!

לפי כל הדעות אדם צריך לעבוד את השם מיראה ואהבה יחד.

אין כזה דבר לעבדו מאהבה בלבד, כי זו תחושה שיכולה להיות חזקה לפעמים, ולפעמים גם מאד חלשה.

והסדר זה קודם יראה ואח"כ אהבה.

רבי נחמן כתב על זה איפשהו. אולי אני אביא את זה בהזדמנות...

הסבר

יש שני סוגי יראה:

יראת החטא, העונש וכו' - זו יראה בדרגה נמוכה (פחות מאהבה)

יראת הרוממות - זו יראה בדרגה גבוהה (יותר מאהבה). הכוונה ביראה זו היא שאנו מכירים ומבינים את גודל רוממותו של הקב"ה, ונרתעים ממנו.

יש פסוק ביחזקאל שמתאר את אופו התנהגות המלאכים. הוא כותב "והחיות (חיות הקודש, המלאכים) רצוא ושוב". התנהגותן היא משולבת אהבה ויראה, לא יראת חטא, כי מלאכים אינם חוטאים, אלא יראת הרוממות, ולכן, הם שואפים לקרבת ה' (רצוא) ואז נרתעים מהדר גאונו (ושוב)

הלוואי שנגיע לזה.

חייב גם יראה בעבודת ה'.

"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב" > אהבה.
"מה ה' אלוקיך שואל מעמך - כי אם ליראה" > יראה.
בלי שניהם - אדם אינו מושלם.
הסבר לכך הוא -
אדם העובד רק מאהבה , יכול להגיע לידי ככה שהוא יחשוב שה' הוא חבר שלו.
לא לכבד אותו כ"כ כי...ככה אני מתנהג עם האדם שאני הכי אוהב בעולם. כמו שני חברים טובים.
לכן היראה תבוא ותעצב לו את הצד הזה. [לא מתנהגים ב - "סחאבק" על מלך]
לעומת זאת - אדם העובד רק מיראה , ברגע שהאדון שלו לא נמצא הוא לא עושה כרצון אדנו.
שהרי כל מה שהוא עובד זה דווקא בגלל שהוא מפחד מהאדון שלו , אבל כעת האדון שלו לא נמצא - אפשר לעבור על חוקיו.
לכן האהבה תבוא ותעצב את צד זה. [לא עושים נגד אדם שאוהבים גם אם הוא לא נמצא כאן]

לחזור בתשובה - הכי טוב מאהבה. שהרי - כך זה מראה שקשרו של האדם אל ה' הוא בגלל אהבתו אליו -
בגלל שיש לו איתו קשר של התחברות. קשר של הדדיות אחד כלפי השני. אך...ברור שחייב גם יראה.

ועל זה רמז במשנה - אנטיגנוס איש סוכו אומר -
" אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב
שלא על מנת לקבל פרס [במילים אחרות - תעבדו את ה' מאהבה] - [אבל חשוב מאוד גם] ויהי מורא שמיים
עליכם [יראה]"


מקווה שהובנתי.
חודש מלא שמחה בעז"ה!

בע"ה

אם האדם שפגע בך לא ביקש סליחה, למרות שסלחת לו הוא צריך לבקש סליחה - אחרת החטא לא מתכפר לו.  (לפני יום כיפור אחד הרבנים באול שלנו אמר את זה..)
בקשר לשאלה השני'ה - אינלי מושג..
מקווה שעזרתי

הפס' שמצלצל לי כאן זה "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא."

אז תשובה ל2. אולי אפשר להבין מכאן שכן צריך להגיד, כדי שב' לא יכאב ויכעס סתם.

ול1. אולי גם כאן את לא כועסת יותר את לא משאירה עליו את החטא. - ביינישים הגיבו לזה.

לפי דעתי, כן צריך להגיד למען "שלום" לפעמים כדאי להשתיק דברים, אבל לרוב כן צריך להוציא החוצה כדי שיהיה צ'אנס באמת לכפר על הכל, וגם יכול להיות שהאדם השני לא היה מודע- ומעצם זה שתגידי שנפגעת הוא ילמד דברים על איך להתנהג, עצמו וכו'.

{יש למטה סיכום קצר}

אז...נכון , כמו שאמרו כבר כאן - מצלצל הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" -
[שלפניו וצמוד לו "לא תשנא את אחיך בלבבך..."]
ז"א - אל תשאיר את השנאה נגד חבר שלך בלב , אלא , תוכיח אותו ושאל אותו - למה עשית לי ככה?

רשב"ם על התורה - [ויקרא , פרק יט' , פסוק יז']
"אם גמלך רעה לא תתראה לפניו כאוהב. ובקרבו ישים ארבו לא טוב אל תשנאהו בלבך אלא הוכח תוכיחהו על מה שעשה
ומתוך כך יהיה שלום"

רמב"ן - [באותו המקום]
"ויאמר הכתוב , אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך , אלא תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי , ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו , כי בהוכיחך אותו יתנצל לך , או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו"

כך נאמר בפרשנים.
עכשיו , כל מקרה לפרטיו. זה מאוד תלוי - בכמה דברים. למשל: האם האדם שמוכיחים אותו הוא אדם שמקבל תוכחות -
או לא. שאם לא - הפסוק אומר , "אל תוכח לץ פן ישנאך". או שאולי בטוח שהוא לא ישמע לדבריך. ["...כך מצוה שלא לומד דבר
שאינו נשמע"]

לסיכום - [ע"פ עניות דעתי]        

1) אם אדם פגע בך ואת סלחת לו בלב שלם [ז"א שאין שמץ של שנאה עליו] - את לא חייבת לומר לו.
אך - מאוד רצוי וזה טוב גם בשבילו - אם הוא אוהב להשתפר ["הוכח לחכם - ויאהבך"] - וחכם שלא מואס בתוכחות -
מצוה וכדאי מאוד להוכיח אותו כי כך את עוזרת לו. הוא ידע כך להשתפר. [כמובן להוכיח בדרך הטובה והיפה]

2) התשובה ב - 1. [רק...עוד משו - לדוגמא , אם את אומרת לאדם שלישי את המקרה [והוא לא יודע כעת את המקרה] שילך להגיד להוא שאת פגועה , זהירות - שלא יהיה פה איסור של לשון הרע וכדו'. אלא לעשות זאת בדרך חכמה.

מקוה שהועלתי.
חודש אדר מלא באחוה ושמחה!

זה תמיד גם לי ממש היה מפריע, כאילו אם אתה לא שמח- אל תגיד! זה ניראה לי באיזשהו מקום סוג של צביעות. מעמיד פני שמח בעיני כולם, כשבעצם אתה מרגיש רע בתוך הפנים..

אבל, יש משהו במשפט "מתוך שלא לשמה בא לשמה". אם מחייכים, ומשננים לעצמך שבאמת הכל לטובה. צריך ללמוד, להעמיק, ולחפש.

דיברתי פעם על המשפטים ההאלה עם מדריכה שלי, והיא אמרה משו מאוד נכון: היא הייתה מאחלת לחברות שלה בימי הולדת וכדו', שיהיה להן הכל לטובה. יום אחד היא שמה לב, שזה לא האיחול המתאים- האיחול המתאים זה שנזכה לראות שהכל לטובה. בתכל'ס צריך רק לפקוח עיניים ולראות שזה באמת נכון, אולי "לא הכל טוב" אבל "הכל לטובה!" וזה כן נכון. אנחנו לא מצפים שכל החיים שלנו יזרמו על מי מנוחות, אבל כל מה שקורה הוא לטובה, למן הקידום שלנו, ולמען שיהיה לנו בתוצאה הסופית טוב!

בהצלוחס!

בס"ד

המשפט שבכותרת, הוא אחד העקרונות המרכזים של "ספר החינוך". אדם שעושה פעולה מס' פעמים רב, מחנך את עצמו לעקרון ולעניין שמאחורי הפעולה הזאת.

אדם שמתרגל לחשוב שהכל טוב, באמת יחשוב שהכל טוב.

ודבר נוסף, קשה להסביר את זה בשכל אבל הדיבור והמחשבה של האדם משפיעים על המציאות. אדם שיחשוב טוב באמת המציאות תשנה ותהיה טובה!!!

רק הארה קטנה:
צריך גם לפעול מעבר למחשבה טובה. לא מספיק רק לחשוב טוב.
דוג': היה לי מבחן כלשהו [ולאו דווקא עיוני] ולא כ"כ הרגשתי מוכנה אליו. אבל אמרתי- אני אגש, מה כבר יכול להיות? אני אחשוב טוב ואסמוך על הקב"ה ובע"ה יהיה טוב!
ו..לא. לא עברתי.

העניין הזה של "תחשוב טוב יהיה טוב"- לא צריך להיות האופציה הראשונה. אלא רק אחרי שמיצינו את שאר האפשרויות, ועשינו 'התערותא דלתתא'. [ככה כותבים?]

מקוה שהובנתי.

ב"הצלחה!

שהמשפט הזה"הכל לטובה" הוא לא ממש נכון..המשפט הנכון הוא "כל מה שה' עושה-הוא עושה לטובה" ומכך שהכל לטובה..אבל שזה יהיה ברור שהכל בא מידי ה ולכן זה חייב להיות לטובה..גם אם קשה לפעמים להאמין וגם אם את מרגישה צבועה כשאת עושה אתזה(שאגב,גם לי זה מפריע לפעמים)את חייבת להמשיך לנסות עד שאיזה פעם אחת זו תהיה שמחה אמיתית מתוכך ולא מהכרח..

בהצלחה חברה=)

בס"ד ליקבה"ו

אכן, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, אבל זה רק בתנאי שהוא לא שוקע בשלא לשמה, כי אדם כזה, כבר אמרה הגמרא- טוב לו שנהפכה שליתו על פניו (במילים אחרות- לא נולד). אם אדם מתחיל עם מילי דשטותא כדי לצאת מעצבות ונשאר בהם זו בעיה, אך אם הוא עובר מתוך כך לשמחה אמיתית ופנימית אז הדברים במקומם.

זה נכון שהכל לטובה, אך לפני שמודיעים את זה לעולם והופכים את זה לאקט חיצוני ויפה, אולפניסטי במידת המה, כדאי להפנים, כדאי לחיות את זה. לא שאסור להגיד את זה עד שחיים את זה, אבל אדם שתולה את זה בכל פינה ולא מאמין בזה, נמצא בבעיה.

תנסי לנסות לראות איך זה עובד בעולם, ללמוד את זה, להפנים, ליישב על הלב, רק לאחר מכן תתחילי להפיץ. לפני כן תאמרי, תכתבי קצת, אבל רק על אש נמוכה, כי חשוב שעיקר האש תבוא מבפנים.

אם תרצי קצת פירוט על איך ליישב את הדברים על הלב- http://kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=171370

בהצלחה

"הכל לטובה" - אנ לא חושב שזה מונח שאפשר סתם לזרוק אותו. הכל לטובה, פירושו שאת עושה את כל מה שקורה לך - למשהו טוב.

לא הכל טוב בעולם. יש דבר שנקרא רוע. קראי לו "שטן" אם תרצי. לא קיים כוח אחד שקוראים לו "טוב" ורק הוא בשטח. יש משהו שנקרא "רע". לדברים שהרוע עושה, אנחנו קוראים "דברים רעים". ביכולתך, להפוך את הדברים הרעים לדברים טובים. אם תעשי את זה הרבה פעמים, תוכלי לומר שאת עושה "הכל לטובה".

לומר ש"כל מה שקורה זה טוב" - זה שגוי*. לומר "כל מה שקורה - אני אעשה שיצא ממנו משהו טוב" - זה המשפט הנכון.
מי שמרגיש שהוא הופך דברים רעים לדברים טובים - שיתלה בשמחה סטיקר של הכל לטובה. מי שלא עושה את זה, ומנסה לשכנע את עצמו באמצעות דקלום "הכל לטובה" פעמים רבות ביום, לא יגיע רחוק.

אז בואו ננסה להפוך כל דבר לטוב, ואז נוכל לומר כולנו בפה מלא ובאמונה: הכל לטובה.

בברכה,
עוזיה.

*אמנם, יש שאומרים שבאמת כל מה שקורה זה טוב, אבל אלו דעות מועטות.

בס"ד

לא רק בתליית סטיקרים, אלא גם בלשנן את זה כל היום "הכל לטובה" "ישתבח שמו" "טאטע!" כל אלה מילים שאני מזכירה אותם במהלך היום ואת יודעת מה? אפילו שאני רק אומרת אותם- אני מושפעת מהם.

יש לי חברה שהיא תולה על הדלת מול המיטה שלה כל מיני משפטים של "איזה טוב ה'" "כל מה שעושה ה'- הכל לטובה" "אני שואפת להתעלות ברוחניות" כל מיני כאלה. כל הדברים האלה באים מתוך כתיבה על הדף אבל הם משפיעים! אם לא במודע, בתת מודע. זה מתחיל משם, התת מודע קולט את זה וזה מתחיל להשפיע. וגם כח החשיבה פועל פה. כשאדם אומר וזורק משפט לעולם העולם מקבל את המסר וזה משפיע, לא רק עלייך אלא על כל העולם. פשוט אנחנו לא קולטים את זה.

כל חשיבה, יצירה בריאה משפיעה על העולם, כי עובדה- היא פה. לכן כל החשיבה הזאת שהכל לטובה, על סטיקרים או סתם לשנן בעל פה זה גורם לאיזה שינוי במציאות בה אדם חי. זה משפיע עליו עד כדי כך שהוא יכול להרגיש את זה.

פעם אחת חזרתי מסיבוב שערים ועליתי בטעות על קו 2 כי איזה אישה אחת אמרה לי שזה קו 2! ואז בכלל התברר שזה היה קו אחד! והסתבכתי שם..והייתי חייבת להגיע מהר לתחנה מרכזית כי הקו האחרון שלי היה יוצא משם..! בקיצור התעצבנתי על האישה הזאת וכעסתי..ונלחצתי שלא יהיה לי קו לחזרה הביתה..אך פתאום תפסתי את עצמי ואמרתי "חשיבה חיובית" לחשוב מחשבות טובות. עצם החשיבה שלי היא שולחת סוג של מרתע לעולם. כל חשיבה חיובית משפיעה. מחשבה הוא כח אדיר. ובאמת התחלתי לומר לעצמי "אין! אני מספיקה את הקו ויהיה מה! אני חייבת להספיק אותו וב"ה לא רק שאני אספיק אלא יהיה לי זמן אפילו לקנות אוכל (חח)" ובאמת..כשהגעתי לתחנה..באמת הספקתי לקנות אוכל ולרוץ לקו שבדיוק הגיע

אז מה רציתי להגיד בכל זה, שאם אדם מרגיל את עצמו, אפילו אם הוא האדם הכי לא שחושב חיובי, אם הוא רגל את עצמו לכתוב את זה בסטיקר או לתלות על התיק- זה משפיע, ועוד איך משפיע. ואני חושבת שכדאי לכתוב בכל מקום "הכל לטובה" "הכל טוב והכל לטובה"- זה חודר, באמת. אם לא למודע, לפחות לתת מודע.

שנזכה!

את לא יכולה לומר--"אני לא אפסיד את האוטובוס ויהי מה...". הביטחון בה' הוא לא "רק אם אספיק"...

את צריכה להאמין--שהטעות הזו כוונה משמיים עבורך וה' סובב את זה ולכן לא תתעצבני על ה"שליחה" שלו...- ולהתפלל שה' יעזור לך להספיק להגיע לאוטובוס...ושאם לא תספיקי-זה יצא בסוף לטובה.

את צריכה להאמין שאם הפסדת- זה בעזרתו יתברך יצא לטובה-- כי הכל מאיתו...

ה' לא "חייב לנו"... הוא מסובב את העניינים בצורה מופלאת הנשגבת מבינתנו--

את צריכה לחשוב לעצמך-- למה ה' סובב שאגיע דווקא לכאן? אין שום דבר בלי סיבה--...בעזרת ה' זה יהיה רק לטובה--

אבל לא לשכוח לדבר אליו ולבקש ממנו שתספיקי--ושיהיה הכל לטובה.

ברכה והצלחה לכולנו...

אדם שיש לו מסוגלות עצמית,שמאמין ביכולות שלו להצליח,ובמילים שלנו-חושב טוב,

יעשה את מירב המאמצים להצליח במשימה כלשהי,רוב הסיכויים שכשמתאמצים ם מצליחים..

מכאן הגיע ה"תחשוב טוב,לכן-בגלל שניסית והשקעת גם-יהיה טוב.

וככה גם היפך,בנאדם ללא מסוגלות עצמית,שחושב רע-שלא מאמין ביכולות שלו לבצע,לעשות,להאמין,ליצו ליזום וכו'..

לא ישקיע מאמץ כי "גם ככה לא אצליח",ומי שלא ישקיע מה הם הסיכויים שיצליח בדבר..?

אא"כ יש לו פוקס..

מאמרים בנושא זה:

http://www.otniel.org/show.asp?id=24711

http://www.otniel.org/show.asp?id=25961

צריך להתפלל שכל שונאי ישראל יאבדו מן העולם.

יש לא מעט ערבים שהם בהחלט חסידי אומות העולם, יש לא מעט שהם שונאי ישראל מובהקים. כמו כן, יש נוצרים שונאי ישראל, וצרפתים שונאי ישראל, ואמריקאים שונאי ישראל.. עם עין הרע, לא חסר.

אז פשוט להתפלל שכל שונאי ישראל יאבדו מן העולם.

אז מה אם הם שונאי ישראל למה אני צריך להתפלל שהם ימותו הם נבראו בצלם נתפלל שיחזרו בתשובה..

לפעמים קריאת "מוות לערבים" זה טוב.. לפעמים זה ממש משחרר את מה שיש בלב אחרי פיגוע או משו

אבל כמו ש מ.מ.י.ר אמר צריך להתפלל ששונאי ישראל ימותו ולאא דווקא הערבים

ולגבי השמחה במותם-

שאלנו את הרב שלנו באולפנה והוא אמר ש "בנפול אוייבך אל תשמח" מדובר רק לגבי אוייב יהודי ולכן לגבי אוייב ערבי מותר לשמוח..

בס"ד

והם אמרו שלא להתפלל על ערבים סתם ככה שאולי דווקא הם לא חושבים רע על היהודים

(למרות שלדעתי אין כאלה!) כי זה עדין מצלם א-לוקים, יש מדרש שאומר שכשהמצרים טבעו

המלאכים רצו לשיר שירה אבל הקב"ה השתיק אותם בטענה שיצירי כפיו טובעים והם מהללים את זה- שרים שירה?!

לכן צריך להתפלל שתגיע הגאולה ולא להתפלל שיהיה מוות לערבים - כי סך הכל הם שליחי ה'.

אבל זה לא סותר את אלה שאנחנו באמת יודעים - כמו החמאס למשל שהם רעים - בבלשון המעטה (לא מצאתי מילה יותר טובה)

ולכן עליהם כן מותר להגיד יימח שמם ולהתפלל שימותו.

אבל באמת הכי עדיף להתפלל ולהתכוון שתגיע הגאולה - המשיח!

"אמר ליה [המן למורדכי] לא כתיב לכו (משלי כד) "בנפל אויבך אל תשמח" {תרגום: וכי לא כתוב שאסור לשמוח בנפול אויבך?!] אמר ליה [ענה לו תשובה] הני מילי בישראל [הפסוק נאמר על "אויבך" ישראל בלבד - שבו אסור לשמוח בנפולו] אבל בדידכו [בכם - הגויים] כתיב (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך" [מסכת מגילה , דף טז' עמוד א']

א"כ כנראה שהאיסור של "בנפל אויבך..." נאמר רק לגבי יהודיים!!
ויותר מזה - על הגויים נאמר "ואתה על במותימו תדרוך" [!!!]

ו....לעינין השני -
"והקשו חז"ל הרי הקב"ה איננו שמח במפלתם של רשעים, וכמו שאמר למלאכי השרת בעת קריעת ים סוף "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" אלא השואל שאלה כזאת לא סיים כל דברי חז"ל שבאותו דף גמרא. שם אמרו "הוא אינו שש, אבל לאחרים הוא משיש". כלומר ודאי הקב"ה עצמו איננו שמח שהרשע מת בלי תשובה, אבל אותם הניצולים ממנו הם ודאי צריכים להגיד הלל ושבח. וכן כתב מהרש"א שם במקום."
{מקור: Articles/Article.aspx/5322}

כל שכן שמדובר על ערבים - גויים [!!] שנלחמים איתנו כעת ורוצים להרוג אותנו!!
"באבוד רשעים - רינה" !!

מקוה שזו האמת.
יהי רצון שננצח את כל אויבנו ותגלה מלכותו של ה' על כל העולם - אמן!!

בס"ד.

א. האם טוב לומר "מוות לערבים"?

ב. האם צריך להתפלל שימותו?

ג. האם צריך לשמוח שהם מתים?

--

ננסה לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:.

א. לדעתי השאלה הזאת שייכת רק בתאוריה. באידאל. כי בתכל'ס- גם מי שיאמר שזה לא טוב להגיד, אנחנו אומרים דברים הרבה הרבה יותר גרועים. וכן. לומד לחבר: "לך לעזאזל" או "תחנק" זה הרבה הרבה יותר גרוע מלומר "מוות לערבים" לכן אפילו מי שיאמר שזה לא ראוי או משהו בסגנון. וודאי שאנחנו לא במצב שאפשר לאסור את זה עלינו.

ב. האם צריך להתפלל שימותו? אתה צריך להתפלל על כל מה שאתה רוצה. אפילו אם יכול להיות שהוא לא טוב מצד האמת. אנחנו מבקשים "מלא משאלות לבנו לטובה". אנחנו יודעים שלא כל מה שאנחנו מבקשים הוא לטובה, אבל אנחנו מתפללים שה' ימלא רק את המשאלות הטובות. אבל, אם השאלה שלך היא האם מצד האמת צריך להתפלל שימותו- אתה בכל מקרה מתפלל שימותו. "וכל אויבך וכל שונאיך מהרה יכרתו". אבל ערבי שלא שונא ישראל, איזה טעם יש להתפלל שימות?

ג. ערבי שונא ישראל שמת- מצווה לשמוח. כמו שכבר כתבו לפני: "באבוד רשעים -רינה". אבל אם זה גוי שלא שונא ישראל, אסור לשמוח. חביב אדם שנברא בצלם. "ורחמיו על כל מעשיו".

מקווה שעניתי...

---

לגבי מה שהביאו למעלה על "מעשי ידי טובעים בים" מומלץ להסתכל בספר: "אסופת מאמרים" של הרב בנדיקט (בהוצאת מוסד הרב קוק) שמבאר במאמרו לשביעי של פסח, ש"מעשה ידי טובעים בים" מדובר על עם ישראל. ואכמ"ל.

זה למה אני חושב שהחברה הדתית איבדה כל ערכי המוסר.

כי זה אשכרה דיון לגיטימי אצלכם!

אתם מלכלכים את ידי אלקים! מצווים עליו להרוג עם, בשל היותו עם.

בכלל, להרוג אדם! אדם הנברא בצלם אלקים! שהוא כ"כ מורכב, עם אין סוף חלומות, רצונות, אהבות, מחשבות ויצירות.. להרוג אותו!?

אף אחד לא צריך למות, "ואהבת לרעך כמוך". תגרמו לו לא לשנוא אתכם, אל תייחלו לו מות, אין דבר יותר שפל , עצוב ולא אנושי מלהתפלל למותו של אדם.

"...אתם מלכלכים את ידי אלקים! מצווים עליו להרוג עם, בשל היותו עם..."

שטויות. אנחנו מבקשים ממנו להורגם, בכדי שלא יהרגו אותנו. הם רוצחים נבלים שקרנים רשעים ארורים. 'הקם להורגך, השכם להורגו'. ידוע לנו שאנחנו חייבים להרוג אותם, ומהר. ולכן אנחנו סה"כ מבקשים מאלוהים עזרה במשימה הקשה הזאת.

למה אתה לא מאמין???
לזה שהם רוצחים, שפלים,?

"...אין דבר יותר שפל , עצוב ולא אנושי מלהתפלל למותו של אדם...."

אתה שתוק. אין דבר יותר שפל, עצוב, מלרצוח יהודים צדיקים שלא מגיע להם למות.

חשבתי שאתה יודע קצת תנ"ך. ה' ציווה אותנו להילחם בכל היושבים בארץ. הארץ שייכת לנו. אני יודעת שזה לא כ"כ קשור, אבל זאת הסיבה שאנחנו צריכים להרוג אותם.

 מוזר לי שעד שהפיגועים לא דופקים גם אתכם, אתם פשוט שוקעים בתוך ענן מקטיפה, ולא מודעים לכלום. הערבים האלה הם רוצחים. הם רוצים להרוג אותנו.
חשבתי שאתה יודע קצת דת, ויודע ש 'כל המרחם על אכזרים, סופו- שיתאכזר אל רחמנים'.  אסור אסור לרחם עליהם, כולם צריכים למות. את כולם צריכים להרוג.

תגיד, מה אתה חושב שאתה נזכר במשפחות שלמות שנרצחו בפיגועים הארורים??אתה עדיין חושב שאפשר להשאיר ככה את הרוצחים האלה, עם דם על הידיים המטונפות שלהם, ולא להתפלל להורגם?

לא סובלת את כל יפי הנפש השמאלנים הללו.
יש לי עוד מה לכתוב, אבל אני חייבת לעלות לשיעור.
הרסת לי את היום. כ"כ צר לי לשמוע על 'יפי נפש' שכמוך, שמרגישים שהערבים הם בני אדם נורמליים, ואסור להתפלל שימותו, אחרי שהם רצחו לנו כ"כ הרבה אנשים כ"כ טובים.

שמע, אתה מטורף!!!

אולי תיהיה אציל נפש ותעזור להם לרצוח את אחים שלנו בשעת לימודם...!!! כדאי לך, זה מאוד אצילי לעשות את זה!!!|ציני בטירוף!!|

אני מאחלת לך דבר אחד...טיפה שכל...!ואתה צריך ת'ברכה הזאת(אולי לא ממני) כי אם הגעתה למצב של תגובה כזאת כנראה אתה בטוח שאתה חכם... 

לק"י

אין לי מה להוסיף.. אני עצוב ממה שאמרת...

אני מצטרף לאח... ~~אני~~ והי.

תלמד קצת תורה ותראה שהקו מחשבה שלך הפוך ממנה...

תוציאי מהלקסיקון שלך "ערבי טוב". ערבי טוב לפי הגדרתך והגדרה של רבים זה ערבי שיושב בשקט ולא מקים מהומות. אז זהו שכל החבר'ה השקטים האלה, אעהלק שקטים, בשקט-בשקט עושים פעולות למען ה"ציונים". (למען- בציניות).

[ע"ע האזרחים ה"תמימים" בעזה בימי מלחמת עופרת יצוקה שנטבחו שם ללא רחמים!]

באמת! מי החביא את כל הגראדים והמעופפים למיניהם? ואיפה?

ולסיום: ערבי טוב זה ערבי מת. יהודי טוב זה יהודי שעוזר לערבי להיות טוב.

יש ערבים טובים.
יש משת"פים (מש'תפי פ'עולה), ויש סתם ערבים שלא רוצים ברע.

אך מה לעשות שאנחנו במלחמה עם האומה הערבית?! ובמצב כזה (של מלחמה), בפרט אחרי מה שראינו ב'עפרת יצוקה' (ובכלל, כל ההשתמשות באוכלוסיה כמגן אנושי, והתמיכה והאהדה של האוכלוסיה), כל ערבי הוא בחזקת תומך לחימה (אם לא לוחם בעצמו).
לכן יש להתייחס אליהם בהתאם.
ולא, אני לא מטומטמת. כך הם פני הדברים.

ברוכה הבאה.
תקראי תשובות ותסכילי

שיחה במחשב זה גם שיחה.

אפילו שאת לא רואה ת'בנאדם.

לדעתי זה בעיה אפילו יותר חמורה בפורומים, כי בגלל שאת לא רואה את האדם שאיתו את מדברת,

את פחות "סופרת" את מה שאת מוציאה מהפה(או מהראש במקרה של הקלדה).

בקיצור,

צריך להיזהר.

בס"ד

כשאומרים "לא תרבה שיחה עם אישה" מתכוונים ללא להרבות שיחה בטלה, שיחה שאין לה כלל צורך שיחה שאין לה מטרה, אם יש ב'קשר' מסוים כן מטרה, וכן יש לה צורך וזה לא סתם דיבור איני חושבת שיש עם זה בעיה. אך צריך לדעת לעשות את זה.

ר' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה..."

(פרקי אבות פ"א מ"ה)

בס"ד

ערב טוב,

לדעתי, את מתמקדת בשאלה הלא נכונה. השאלה היא האם אסור לדבר עם בנות דרך מחשב, בלי קשר ל"אל תרבה שיחה עם האישה". לגבי השאלה הזאת, נפתח על זה שרשור בדפים הראשונים של הפורום הזה, והתשובה היתה שאסור. חפשי שם..

---

אגב, לגבי המשפט הנ"ל- יש דעות שונות לגביו בהלכה. ואין כאן המקום...

בס"ד

Forum/Forum.aspx/t80193#1

בס"ד

ישנה דעה שאומרת שאי אפשר להוכיח שכלית את הימצאות האלוקים בצורה מושלמת, ויש כאלה שסוברים שכן ניתן להוכיח.

המשפט שהבאת הוא לפי השיטה הראשונה.

האמונה מתחילה במקום שבו השכל נגמר...

בס"ד

אם אתה רוצה לראות מקורות, עיין בפירוש הרב הנזיר על הכוזרי, שם הוא מביא את הדעות שונות.

ת'אמת, אני חושב שניתן. יש לי הוכחות שעברו כבר עשרות וויכוחים ולא נשברו...

א. אמונה שכלית היא גבוהה יותר מאמונה טבעית/פשוטה. זאת המדרגה האמונית הכי גבוהה - להבין את הטעם של כל דבר, להאמין בכל דבר ודבר שכתוב התורה בשכל, ומתוך זה יש רצון הרבה יותר גדול לקיים מצוות והתרוממות הרבה יותר גדולה... (זה לא סיכום של אורות התשובה, זה תמצות של העולם כרגע.)

ב. כשכותבים דבר כזה באינטרנט, צריך להזהר. כשבן אדם קורא שלחפש הוכחות זה 'פגם' - הוא פשוט לא מחפש, גם אם יש לו שאלות בוערות. או שזה בגלל שהוא מפחד מלהיות בעל 'פגם' ו"מה יגידו עלי", או שהוא חונק את עצמו כי נוח לו להיות דתי (וביום מהימים השאלות עלולות להתפרץ בתוספת זעם על העולם הדתי שחנק אותו. היה פה אחד כזה לא מזמן). ואז מה יצא מזה?

"ישנה דעה שאומרת שאי אפשר להוכיח שכלית את הימצאות האלוקים בצורה מושלמת, ויש כאלה שסוברים שכן ניתן להוכיח.

המשפט שהבאת הוא לפי השיטה הראשונה.

האמונה מתחילה במקום שבו השכל נגמר..."

אמונה לא שייך (אם תרצה לא צריך) על דבר שבא בידיעה. "אני יודע שאני חי" אני לא צריך להאמין שאני חי.

וממילא תשאל אם אכן ניתן להוכיח את הימצאות אלוקים בשכל, מה מקום האמונה?

התשובה לכך היא: עצם קיום הבורא ניתן להוכיח בשכל! אך לא ניתן להוכיח בשכל את העובדה שאלוקים מקשיב לנו, וכאן נכנסת האמונה!

אולי מתאימה לביניש"ים. אבל לאדם ממוצע - אמונה משמע לדעת שה' קיים. בין אם בשכל, בין אם ברגש. לא תשכנע אותו להאמין אם תאמר שלא שייכת "ידיעה" לה' יתברך.

את העובדה שאלוקים מקשיב לנו, אפשר להוכיח בקלות ע"י "מזה נובע" - ה' קיים, התורה קיימת, חכמים קיימים - ואם הם אמרו זאת, מסתומא שזה נכון.

חוץ מזה - לכל מחקר מדעי יש מחקר שסותר אותו. גם אם יש הוכחות למציאות ה' - יש הוכחות שסותרות. פה נגמר השכל ומתחילה האמונה...

"אולי מתאימה לביניש"ים. אבל לאדם ממוצע" אני אדם ממוצע, מכל מיני סיבות אני לא ראוי לתואר ביני"ש.

"אמונה משמע לדעת שה' קיים. בין אם בשכל, בין אם ברגש" לדעת שה' קיים זו ידיעה. זו לא אמונה.

"לא תשכנע אותו להאמין" כנראה שלא הסברתי נכון, אני לא מנסה לשכנע אדם להאמין! או שהוא מאמין או שלא! זהו בדיוק הנקודה שא"א לשכנע בדבר שיש צורך להאמין.

"את העובדה שאלוקים מקשיב לנו, אפשר להוכיח בקלות ע"י "מזה נובע" - ה' קיים, התורה קיימת, חכמים קיימים - ואם הם אמרו זאת, מסתומא שזה נכון." סליחה שאיני יכול להסכים איתך, עם כל היופי בזה זו לא הוכחה! ולא ניתן (חד משמעית) להוכיח שה' מקשיב לנו!!!

"חוץ מזה - לכל מחקר מדעי יש מחקר שסותר אותו. גם אם יש הוכחות למציאות ה' - יש הוכחות שסותרות. פה נגמר השכל ומתחילה האמונה..." את מדברת על מחקר מדעי, ואני מדבר על עובדות מדעיות. עובדות לא ניתן לסתור, לעומת תיאוריות, שכן ניתן לסתור אותן, כאשר אנו מדברים על מציאות ה', זו ידיעה שלא ניתן לסתור אותה בשום תיאוריה!

גם אם יביאו לי אלף תיאוריות שמוכיחות שאני "מת", שום דבר מזה לא ישנה את העובדה הפשוטה שאני חי!!! ככך בדומה למציאות ה'.

אני לא מנסה להיות "יותר" צודקת. אני רק רואה את הדברים שונה, ומנסה להסביר לך, שהעולם רוצה לדעת. יש אנשים שמספיקים להם 'תירוצים' כמו - "לא שייכת ידיעה בה', פשוט צריך להאמין כי ככה" או "כמו שאפשר להוכיח שאני מת..." (אגב, אני לא בטוחה שאפשר להוכיח דבר כזה על אדם חי), אבל מרבית האנשים - רוצים לשמוע דברים קצת יותר הגיוניים.

אני ממש ממהרת, אם השרשור הזה ישאר כשאחזור, אני אענה על ראשון ראשון ואחרון אחרון...

בכל מקרה, אין עובדה מדעית שה' קיים. ואם יש כזאת - בוודאי שיש עובדה שסותרת אותה.

בס"ד

כמו שכתבתי, יש מס' דעות בנושא. לדוג' הרב זילברמן האבא, היה כועס מאוד לשמוע דברים כגון מה שכתבת. לסברתו, ניתן להוכיח את האמונה בצורה מוחצת. והוא אומר שלהגיד ש"אמונה מגיעה רק שלא ניתן להוכיח בשכל" זו סברה של הנצרות.

כמו שכבר אמרתי, יש כאן מס' דעות. מי שמעוניין להרחיב: הכוזרי עם פירוש הרב נויגרשל, ועם פירוש הרב הנזיר.

איפה שההגיון נגמר...
היא לא נמצאת גם איפה שההגיון-השכל כן מבין?
לוידעת למה, אבל המורה שלי אמרה שהי ממש לא מסכימה עם המשפט הזה, כי הוא כופר........

תודה!
שבת שלום!

אמנם איני רב, אבל נתקלתי בשאלה לא מעט.

בעצם, אנחנו מסתמכים על יהודי ארצות אחרות בהתירנו לאתרי אינטרנט לפעול בשבת. לא יצא לי לבדוק זאת, אבל אני מאמין שערוץ 7 לא נועל את האתר בשבת, זאת משום שיהודי בברוקלין יכול להכנס.

השאלה מסתבכת כשאתה רוצה לכתוב בפורומים, או כשאתה בעל אתר שרוצה לעלות תכנים כשבארץ עדיין שבת.

במקום לשאול כאן חבר'ה כמוני, תחפש בשו"ת של כיפה. ענו שם על שאלה כזאת כמה פעמים. (רק אל תשלח שאלה חדשה, יש שם עומס מטורף על הרבנים, ואני יודע בוודאות שכבר שאלו את זה).

כל טוב,
עוזיה.

ת'אמת - גם אני לא הייתי קורא פעם.
אני יודע?! המפיל , פיל , בלה , בלה בלה... - אני מבין משו מהחיים שלי בכלל?!

אבל - אמרתי פעם לעצמי , היי בוא ננסה ככה. להתחיל...בעז"ה יהיה טוב.
היום? אני ב"ה משתדל לומר את הברכה כל יום ו...לא משנה מתי אני הולך לישון.

תנסי. אפילו אל תתחילי עם הכל.
תגידי רק את הברכה הקצרה ההיא - שמתחילה מ - "המפיל חבלי שינה" ומסתימת גם משו כזה.
את זה ו - ברכה ראשונה [מן "שמע" עד "והיה אם שמוע"] של קריאת שמע.
זה אשכרה קצר. מאוד כדאי לך לנסות. [חוץ מזה שזה הלכה , זה שומר על האדם ונותן מרגוש לנפש...]
מומלץ בחום!!

המון בהצלחה!
פורים שמח ומלאור!

את האחרון של שמחה קניתי בתחנה המרכזית

בהצלחה!

אני לא כל כך מצליחה להסביר את עצמי אני מקווה שזה יהיה יותר ברור:

חברה שעוברת משהו מאוד רציני מבחינה נפשית, אי אפשר לתאר במילים ואני מחפשת לכתוב לה משהו שיהיה מעודד וחזק.. אולי זה קצת יותר ברור? אני ממש מקווה..

תודה רבה!!

בס"ד

"האמונה היא יותר מאשר לשבת בחיבוק ידיים ולהשאיר את הכל לבורא יתברך, עלינו למלא תפקיד חשוב, בידנו לשנות עולמות. כאשר אנו שמים את אמונתנו ומבטחנו בבורא יתברך- הכל אפשרי! כאשר אנחנו פועלים בהרמוניה ובסדר עם החוקים והמצוות דניתנו לנו, מתאזרים בסבלנות ולא דוחקים את השעה, מקבלים את כל העובר עלינו בשתיקה, רק אז נוכל להיות בטוחים שעלינו בשתיקהובהודיה, רק אז נוכל להיות בטוחים שעלינו על גרך האמונה.
המשימה לא קלה, אך אם נתמיד בה תתגלה לנו אמת מופלאה, שהכל מנוהל ומושגח ע"י השם יתברך וכל פעולותיו הם חסד ורחמים גדולים ועצומים. אך כדי שנזכה להבין ולהרגיש זאת, חייבים אנו להקדיש לו את גופנו ולקדש את נשמתנו כדי שנהיה ראויים להיות משכן לאור האלוקי הסובב וממלא אותנו"

ואני עדיין לא מאמינה שאף אחד לא הזכיר את הספר של הר' ארוש "בגן האמונה"- ספר שמחזק ומעודד ומראה את השקפת ה' בעולם מתוך אמונה בו. ספר ממש מומלץ~

האם זה נכון לעשות "מסחרה" מהספרים של הרב קוק?

לצטט ציטוטים נבחרים מתוך ספריו, בלי להבין ולהראות את הראיה הכללית שלו?

אפשר להוציא דברים מהקשרם...

אולי אנחנו רוצים שהרב קוק יהיה כמו ר' נחמן, ובעצם - אנחנו מורידים אותו רמה, והופכים אותו לגורו שלנו.

מצד שני, יש הרבה אנשים שאין באפשרותם ללמוד את ספריו "על הסדר", ולכן הספרים של 'ראש יהודי' מועילים להם מאוד.

זאת פשוט (מעלעול בספרים הללו. לא קראתי שום ספר כזה) אסופה של דברי הרב זצ"ל שמדברים על אותו נושא. ואת זה, כמדומה לי, עושים כל הרבנים.. כשהרב טאו מדבר בלאמונת עתנו ח"ג, למשל, על לימוד פנימיות התורה - הוא מביא את דברי הרב זצ"ל ודברי הרצי"ה הקשורים לאותו נושא, למרות שהם כתובים בהרבה ספרים שונים.

ההבדל היחיד, לדעתי, הוא הפירוש - בספרים כאלו, יש פירוש קצרצר ביותר, שמספיק להבין את ה"פשט". אבל הרבה פעמים, נראה לי שזה מאוד לא מספיק, לפעמים אפילו לא את הפשט. לפעמים יש מקום שצריך להעמיק בו הרבה, וזה גם תלוי מי המחבר - לפעמים כוונת הרב זצ"ל הייתה שונה, ורק תלמידי תלמידיו יכולים לפרש על פי בקיאותם הרבה בספרי הרב זצ"ל (כלומר היקף של כתבי הרב, ולא הבטה על פיסקה אחת; זה מאוד חשוב) וקבלתם מתלמידי הראי"ה.

למה לא לחבר ספרים כמו של הרב פילבר? על סוגיות מסויימות מעין אי"ה למשל, עם הסבר בהיר על דבריו, כוונתו בפיסקה וכו' (נכון, זה יותר ארוך, אבל לא קשה לקרוא. מי שיקרא את כל משיב הרוח, יכול לקרוא גם את זה).. זה "המכון להפצת כתבי הראי"ה", באמת לאנשים שאין להם יכולת או זמן, ללמוד את כל ספריו, אבל זה לא פירוש על ה"פשט", אלא אפשר להעביר את כשיעור לבינישים גם.. זה ממש שיעור, בשפה ברורה לחלוטין. ["מסחרה" בכתבי הרב - לא. מסחר - כן].

אולי גם צריך לחשוש לשטחיות, עם פירושים קצרצרים שכאלו.

אני חושבת שהמטרה בחוברות הקצרים זה לגעת בכל בנאדם. זה לא מסובך להבין, וזה השלב הראשון שבראשונים לפני ההתעמקות. כמו החוברות של חב''ד שאמורים לגעת בכל בנאדם, וזה אשכרה נשמע שבנאדם מולך מדבר איתך.

לאנשים שיותר קרובים לדברים, אין שום סיבה שיקראו את זה. לא רק "להתבשם" מתורתו של הרב זצ"ל, אלא ללמוד בהעמקה ובהיקף.

אני אישית לומדת מהחוברות האלה, בתקווה להתקרבות יותר, אבל לא התחלתי מגבוה. אני לא יכולה להגיד שזה יותר טוב, כי אפעם לא למדתי משו יותר מיזה. אבל בחוברות האלה יש המון מקום למחשבות של עצמך (אני בטוחה שגם באחרים). אני אישית מבינה מה אני לומדת וחושבת בעצמי. לאט לאט אני אתעמק יותר.

ואני לא חושבת שיש צורך להכליל שזה לאנשים רחוקים, או לאנשים שלא רוצים להעמק. אצלי, אחרי כל העובדה שאני מתחברת לחוברות כאלה, זה גם מה שהיה בספרייה.

זה הכל!

פניתי למישי באולפנה וביקשתי ממנה שתחדד את המושג "דרך ארץ קדמה לתורה" כי אני חושבת שזה קצת נבלע. ובעז''ה היא תעביר. אבל בינתיים מה אני יכולה לעשות עכשיו בתכל'ס, כדי לשפר! ובלי להרוס...

קודם כל,בכללי את צכ'ה לשנות ת'גישה שלך בראש,שאנשים שמעירים\הורסים ת'כיף\כביכול מפריעים לעשות ת'כיף הריגעי,שלאנשים כאלה קוראים דוסים!!!! תשני את זה מיד! זה כ"כ כ"כ לא נכון!!!! וכשתדעי ותפנימי את זה,אז אולי לא יראו תוצאות בשטח אבל לפחות בשביל ההרגשה האישית שלך,בתוככך,תרגישי שזאת הדרך ואת הצודקת!!! וזה יתן לך חוסן נפשי!

לגבי הלשון הרע - תלמדי (אל תרפרפי! תלמדי!)ת'חוברת ש"מרכז" הוציאו בחודש שעבר...! בכ"מ משהו מידי,כן,פשוט תעזבי ת'מקום!ואם באמת זה יפריע למישהו(אפילו אם זו תיהיה הפרעה של "איזה דוסית") כבר לא יהיה לו ת'חשק לעשות את זה - לדבר.

לגהי הערות - "הוכח תוכיח את עמיתך!" את חייבת לעשות את זה,אבל לכל דבר יש ת'גישה ות'מילים שלו,אם תבואי ותצחקי איתן כזה ותאמרי נו יאלה,עזבו ת'שטויות האלה,מה אנחנו בגן..?!מעין משפטים כאלה יתקבלו ביותר הבנה והערכה(ולא כדוסה).

לגבי פורים - את צודקת בהחלט!!! אבל בתכלס,אין המון מה לעשות,נראה לי שהמורים לא נפגעים או משהו,כי הם יודעים ומבינים שזה חודש אדר...בדבר אחד אני חולקת עלייך,למה א"א לשלב בין הדברים? נגיד גם ליהיות בשמחה אמיתית - ללמוד משהו ולהתעמק ושישאר טעם טוב,וגם להתחרפן וכו'..

תזכרי - לכל דבר יש את הגישה והמילים המדהימות לו...!!!! (גם להערות הכי מעצבנות!)

מקווה שעזרתי,ולו במעט!

לילה מקסים!

אבל בתור תלמידים זה השמחה!!!

נכון שזה לא הכי פסדר אבל זה שמחה של תלמידים!!!!!

ונראלי כל המורים מבינים את זה עד שזה עובר כל גבול זתומרת שכל שיעור שני הולכים לעשות את זה...ואז זה כבר לא הכי הכי ואז גם מייבשים אוטומטית....

תנסי להבין תבנות שנכנסות לשיר.......זה כיף!!!את יכולה בעצמך גם לנסות!!!;)

אני לא חושבת שזה שמחה. אני חושבת שזה שטות. אני לא מאמינה ששמחה אמיתית, שבעיני היא שלמות עצמית, וקירבה לקב''ה ולעצמך. אני פשוט לא חושבת. ואולי זה לא ככה בכל האולפנות, אבל אצלנו זה סתם סיבה לשרוף שעות לימוד. זה לא אמור להיות ככה, יש כאן בעיה גדולה בעיני.

זה יכול להיות מעורב, גם הלימוד, וגם השמחה, וגם השטות. אבל זה לא. כי ברגע שמתחילים עם השטות, משו נאבד שם, והדרך ארץ יורדת לרצפה.

 (אם אני כבר מעלה את זה, אולי למישו יש משו קצר ללמד לכיתה?)

אני לא יודעת מה לעשות, כי נמאס לי להעיר, נמאס לי להתחמם ולהיות ביקורתית כלפי הכיתה שלי בנושאים האלו. ואני חושבת שגם להן נמאס לשמוע את החוסר הסכמה שלי לדברים מסוג זה. אבל זה נורא מפריע לי. מפריע לי נורא כשבנות רואות צורך להיכנס לכיתה עם מטריה ולהתחיל לשיר "שנינו יחד"- אך ורק (!) על מנת להפריע, במה זה יועיל? (לא בחודש אדר, בעבר זה קרה). מפריע לי כשבנות מדברות בקול בזמן התפילה. ואני לא יודעת מה לעשות- אם היה לי את המקום, הייתי מדברת איתן. אני הרי לא באה כמורה להטיף מוסר, אני באה כחברה לכיתה ומסבירה להן שדיי, יש גבול לכל תעלול ושזה פשוט לא דרך ארץ. יש לי כל כך הרבה להגיד על הנושא הזה. אבל אני לא יודעת אם יש לי את המקום, אם בנות יקבלו את זה? או שיצחקו עלי? או שלא יסלחו לי לעולם...

איך אנייכולה להגיב בצורה מכובדת? להעיר בצחוק נלקח לתשומת ליבי ואני אשתדל ליישם, אבל יש עוד רעיונות?

אני לא באה מצד של מטיפה, עדיין לא חח.

פשוט מה שקורה, זה שאני כלכך נסערת מדברים כאלה, ואני מדברת על זה עם החברות הקרובות שלי. ואני מרגישה שלפחות שתהייה המודעות בשאר הכיתה. רק שהבנות ידעו. ברור לי שלא עם הכל הן מסכימות, או שצריכות להסכים. אבל, אני חושבת שצריך לדעת. נגיד הקטע של התפילה ממש קשה לי, אני מנסה נורא להתרכז ואין שקט! פשוט אי אפשר להתרכז, וזה כלכך לא מתחשב, אני כן חושבת שצריך להעיר- והמורה מעירה והכל טוב ויפה, אבל זה לא באמת עוזר... אני חושבת אבל שאם מישי מהכיתה הייתה פונה, הן היו מבינות שיש השלכות למעשים שלהן, וזה לא סתם שהמורה "המעצבנת" מעירה. השאלה היא איך לדבר?

וחוצמיזה עדיין מציק לי העובדה, של אם אני שומעת לשון הרע. מה אני עושה? אני וחברה שלי הינו עדות ל2 בנות שדיברו ממש לשון הרע, לא שמענו על מי הן מדברות וגם לא היה לנו מושג. אבל ניסינו לרמוז להן בצורה עדינה, הן לא קלטו אז הלכנו לפני שאנחנו נשמע על מי הן מדברות.

בקיצור, מה שאני מנסה להגיד. זה שאני מרגישה כמו הדוסה שמעירה, או שיותר מידי נהיית נסערת. אני לא מעירה יותר מידי, אני פשוט נהיית נסערת וזה גורם לי להרגיש רע, שאני כל הזמן ביקורתית כלפיהן.

מבינים?

 (אחרי שקראתי את כל ההודעות שלך, והבנתי שאת מתחילה לתסוס כשאת רואה דברים שהם לא בסדר),

אני חושבת שאת קודם כל צריכה להכניס לעצמך שאת לא יכולה לשנות אנשים, וזה ממש לא תפקידך לשנות את העולם.

נשמע חריף?

אני אסביר,

אם היית מעירה לבנות מתוך רצון טוב ופשוט- להיטיב, והיית עושה זאת מתוך אהבה, ברוגע ובלי לחץ כלל, בשמחה, בפשטות, וכמובן בלי גאווה, אז- היית יכולה להעיר (או להאיר) ודברייך היו מקבלים  באהבה גם כן.

הבעיה היא שאת עושה את זה מתוך עצבים ותסכול, ולא מתוך שיקול דעת. (כתבת שאת כ"כ נסערת, וכו')

ואחר הכל... אני רוצה להגיד שבאמת מגיע לך יישר כח, שזה הדברים שמפריעים לך, ובע"ה נצליח כולנו להאיר קודם כל לעצמנו ואח"כ לסובבים אותנו באהבה ולשם שמים.

אשרייך!

דברים מעט קשים, אבל תודה לך! הארת את עיני. את צודקת!

אני באה ממקום שרוצה שהכל יהיה מושלם אפשר להגיד. אני מתוסכלת. מתסכל אותי המצב הזה. אני מתקשה לקבל את זה כעובדה- שבנות אוהבות צחוקים. ואני ביקורתית כלפיהן. אני מרגישה שזה פוגע בי, פוגע בכיתה, ופוגע בשכבה שלנו, וחבל לי על כך מאוד. ואת צודקת אני הגיוני מאוד לא באה ממקום של אהבה מוחלט, אבל אני באמת רוצה שיהיה טוב בשכבה שלנו, אני כן רוצה שהבנות יהיו יותר נחמדות, יותר מתחשבות. אני פשוט לא באה בגישה הנכונה.

זה לא שאני באמת יגיד משו, וזה עוד יותר מסעיר אותי. כי זה חבל לי. יצא לי להגיד משו על זה שאני חושבת שחבל נורא שבנות רוקדות ומפריעות לשיעור (היה לנו מקרה מאוד מצער עם מורה אחד, שפשוט בסופו של דבר מרוב ההתפרעות המורה יצא מהכיתה, וזה ממש לא היה הגזמה, או העלבות. זה היה הגזמה של הכיתה מלכתחילה ואז פתאום צצו חבורה של בנות והתחילו לרקוד. זה היה לא מכובד, ונורא חצוף בעיני) הקיצור, אז היא כזה מסתכלת עלי, 'וואי מה את רוצה? סך הכל צחוקים', אבל אני חושבת שזאת גישה לא נכונה. זה לא סך הכל צחוקים, צריך להבין שיש השלכות למעשים שלנו.

אני חס וחלילה לא המתחסדת, אני גם חלק מהקונדסות לפעמים, אבל קשה לי קצת עם כל המצב הזה, שאני דיי רוצה להגיד- ולא יכולה.

עכשיו מובן? אני פשוט לא מספיק מסבירה את עצמי וכל פעם עולה משו חדש שמפריע לי.

בעז''ה יהיה בסדר, ובחודש הזה הבנות יצליחו גם להנות, אבל במידה.

ושוב, אני מצטערת שנשמעתי בוטה מדי. הבנת את הכוונה...

יש לך לב רגיש לראות את הדברים האלה, וזה טוב.

אני מאמינה שתמצאי בך את הדרך הישרה לנסות לשפר, לטובת כולם (דוגמה אישית משפיעה מאד.. מניסיון)

מקוה שהובנתי.. השעה קצת מאוחרת...

כשם שמצווה למור דבר השנמע- כך מצוה לא לומר דבר שאינו נשמע..  אם אני זוכרת טוב את מאמר חז" הנ"ל המצוטטט.

אם את יודעת שלא יקשיבו לך מרש, ושאת תצאי הסתומה והדוסה שמזלזלים בה- ממש ממש לא כדאי להעיר.

ואני לא חושבת שזו אנוכיות לא להעיר לבנות, כי מה הסכוי שהן יקשיבו לך? אני מדריכה באולפנית, וכואב לי לראות איך חניכה שלי של הזמן מעירה-  הרבה בנות מתרחקות ממנה. ממש חבל.. אשפר לעשות את ההערה" דרך מעשים ולא דרך אמירות..  אחרי הפעולות נממשכים הלבבות (ריה"ל בכוזרי), וזה נכון לגבי כל חברה.

מסכימה איתך, כשלא יודעים להעיר בצורה נכונה, זה לא יועיל- ולכן רציתי ייעוץ ממכם.

צודקת בהחלט זאת עצה טובה ממש - להוות ( כך כותבים?) דוג' אישית!

לאהוב אותן, למרות שאני לא מסכימה עם דרכן, פשוט לאהוב.

ואני בעז''ה אפנה לאחת  מהמדריכות כאן, ואעזור לה לארגן שיעור על "דרך ארץ"

תודה לכולם, עזרתם מאוד.

וסתם עדיין לא קיבלתי על השאלה תשובה- או שלפחות לא הבנתי. - כששומעים לשון הרע, להתרחק? או לנסות לרמוז? זה אנוכי להתרחק, כי אתה כאילו רק מתפקסס על עצמך, או שפשוט לבדוק את המצב ולראות אם ניתן יהיה להעיר לבנות האלה, ואם זה בכלל יועיל. ד''א חברה שלי תמיד מעבירה נושא, אני אלמד ממנה. וגם את המחשבות שלי- לגבי פורים למשל- שיתפתי רק עם חברות שלי, ובנות שאני יודעת שהן בראש שלי פחות או יותר... זה יותר קל!

תודה שוב, ואשמח לתשובה!

"וסתם עדיין לא קיבלתי על השאלה תשובה- או שלפחות לא הבנתי. - כששומעים לשון הרע, להתרחק? או לנסות לרמוז?"

אם הערה שלך תשמע - ז"א יקשיבו לה, *תעירי. אם לא התרחקי.

"זה אנוכי להתרחק, כי אתה כאילו רק מתפקסס על עצמך," - אנוכי או לא אנוכי, חייך קודמים לחיי חברך, אין סיבה שתפגעי בעצמך, בפרט כאשר את יודעת שלא תוכלי להציל אותן.

ותגיד לה שאין לך בעיה אבל אתה רק מבקש שהיא תיטול ידים ותברך...

אתה יכול להגיד לה את זה בצורה שהיא לא תתנגד להצעה שלך... ("בחייך, מה 'כפת לך? זה עולה לך כסף?...וכו')

בס"ד

כך שלמתיר יש על מי לסמוך.

אין לי את המקורות לידי, אשתדל להעלות אותם בל"נ...

בכל מקרה, השאלה הן:

א) לפי איזה פוסק את הולכת?

ב) אם תבקשי ממנה לברך, מה היא תעשה?

ג) האם יש מישהי אחרת שיכולה להביא לה?

ד) איך היא תגיב אם לא תביאי לה?

אני מניחה שהיא סתם תחשוב שאני קמצנית.. היא תעדיף לא לקחת ממני. תיקח ממישהו אחר או משהו כזה.

אה, ו: אני בת  [זה בסדר, זאת לא הפעם הראשונה שמתבלבלים]

השאלה היא על דבר מאכל שצריך נטילת ידים, ואם כך מה יעזור שהוא יברך מזונות - הוא חייב בברכת המוציא ובנטילה.

אין המקורות לפני, אבל עד כמה שזכור לי לתת למישהו אוכל בידיעה שהוא לא יטול ידיים, אסור. מה עושים בפועל? אני לא יודע, וכדאי להתייעץ עם רב מורה הוראה.

בס"ד

אם את מעריכה שאפשר לה שתברך והיא תקבל את דבריך - מה טוב.

ואם לא אז תכווני שאת נותנת לה את זה בתורת צדקה.

כדאי לשאול רבנים שאלות כאלה באתרים המיוחדים לזה כמו אתר "ישיבה". 

בס"ד

בס"ד

למרצ': אם הבנתי נכון מה שכתבת אז את לא מתנגדת לעצם האמירה לשני שיברך אלא אומרת שאע"פ שהוא לא יעלב זה עדין לא יפה- אז אם זה מה שאמרת אז יש אמת בדבריך וצריך להשתדל לעשות את זה בצורה יפה, אבל אם ההלכה אומרת שצריך להגיד אז צריך

ליורב: בשו"ע (שהספרדים הולכים על פיו) כתוב שאסור להביא למישהו אוכל אלא אם כן ידוע שהוא מברך.

על זה מעיר הרמ"א(שעל פיו הולכים האשכנזים) שאפשר לתת בתורת צדקה (ישנה שאלה האם אין בעיה לתת אוכל לעני בצדקה הרי אולי הוא לא מברך אז עונים שמצוות צדקה יותר חשובה ממהספק אם הוא יברך או לא ומכאן היתר הרמ"א הנ"ל) . ועל דבריו מעירים אחרים שזה רק במקרה שספק אם הוא יברך או לא אבל אם ודאי לא יברך אסור.

לסיכום:

ודאי יברך: מותר לתת

ספק אם יברך: אסור לפי השו"ע ומותר לפי הרמ"א בתורת צדקה

ודאי לא יברך: אסור לתת

הרב מלמד מתיר בכל המקרים מהטעם שלא לגרום לאדם השני להעלב אלא אם כן אפשר לבקש ממנו ולא ייעלב.

כך הבנתי אני הדל וכדאי לברר אצל רב.

תודה רבה לכולם! [:

בס"ד

צודקת!

לכן כדאי להיות זה שמברך, יותר כיף להציק מאשר להיות מוצק

בס"ד

גברת מרצ'... אוי אם היית יודעת כמה ה' מחכה לברכה שלך! כמה שטויות העולם מדבר...ואז פתאום הברכה המתוקה שלך תעלה למעלה ותאיר את כל העולם.

תנסי להתחיל עם ברכות קצרות, תרגישי את התענוג בלהודות לה', בלהכיר תודה, תתני למילים הקדושות לזרום בתוכך, תראי איך הנשמה מתענגת להזכיר את שם ה', כמה יהודים יש בעולם? ואת נבחרת מכולם! נשמתך יושבת בתוכך מלאה בטוב אין סופי ורק מחכה לפרוץ, להאיר את העולם, להדבק בה', לשיר לפניו, לחבק אותו במילותיך, "ברוך אתה..."-את ממש מדברת איתו, "ה'"- אוי גוואלד.. אשרי הפה שזוכה להגות את שם ה' ," א-לוקינו"- הוא חושב רק עלייך "מלך העולם"- סוף סוף מישהו מכיר בו, "אשר קדשנו במצותיו וציונו"- הרי את מקודשת לה' בתורה זאת...מזל טוב כלה טריה! "להניח תפילין" - סתם!!! אני יודע שאת בת...פשוט תבחרי סומת אחרת ותראי איך הדיבור שלך ממריא לגבהים אחרים. תדעי שאת אישה והתפילה היא משהו מהותי בכן, הרבה מהלכות תפילה נלמדו מחנה, תנסי,העולם מחכה לך.

בהצלחה.

בס"ד

א. איך היהדות הייתה נראית אם לא היינו מקיימים את המצוות בגלל שלא מרגישים "דבר גדול ורוחני"?! מה היה נשאר חוץ ממצוות אכילת חמין בשבת!!

ב. אולי לפחות תתפללי לה' מתוך הלב במילים שלך- מהתורה זה מספיק

ג. בע"ה יום יבוא ואת תפתחי לתפילה ואז את תתפללי כמו משוגעת ותעלי את כל התפילות שלא התפללת, אני מאחל לך שזה יקרה במהרה, וה' ידפוק על מנעולי לבך, "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...ואז..קמתי אני לפתןח לדודי!" שתזכי שה' יהיה חלק מחייך והתפילה תהיה טבעית!

בהצלחה.

בס"ד

שו"ת "יביע אומר" (חלק ב' או"ח סימן ט"ו)

שו"ת "ציץ אליעזר" (חלק י"ב סימן ס"ז, וחלק י"א סימן ל"ד)

שו"ת "מנחת שלמה" (חלק א' סימן ל"ה)

מחבבת דיונים טעונים ריגשית כמו זה, אבל רק אומר שאני מוצאת את האושר שלי ביהדות, תודה על הדאגה. ונראה לי, שמי שאטם את עצמו, והתעוור לראיית האמת במציאות היא אתה. נפגעת, והכעס שלך מסמא את עינך. מחנכים אותנו להתבונן ולשאול, מלמדים אותנו לפתוח ראש, ואחרי התבוננות ושאילה והיפתחות, בחרנו ביהדות.

שבוע טוב.

בא נפתח קודם כל ש....
אין אדם יותר מאושר מאשר אדם שעוסק בתורה!
אין אדם יותר מוסרי מאשר אדם שעוסק בתורה!
אין אדם יותר מגשים מאשר אדם שעוסק בתורה!
אין אדם יותר קדוש מאשר אדם שעוסק בתורה!
אין אדם יותר מאיר לגויים מאשר אדם שעוסק בתורה!
אין אדם יותר אמיתי מאשר אדם שעוסק בתורה!
רוצה עוד?

אהה...עוד משו - אל תמציא תירוצים שעזבת לחברה החילונית כי....
התירוץ היחיד זה בגלל שבא לך להיות "חופשי" מתורה. מהחוקים. נקודה.
כל התירוצים האחרים הם...אשכרה "תירוצים" ולא תשובות אמיתיות.

אין חסד בחברה הדתית?!?
מה אתה אומר?
סתם לידיעתך...
יש אלפי גמחי"ם בכל הארץ. של דתיים. אלפי גמחי"ם.
יש ארגוני צדקה - מכאן ועד הודעה חדשה...
אני לא יפרט לך אותם כי...
א - זה ארוך בטירוף.
ב. זה דבר פשוט וידוע שיש המון חסדים כאלה.

יודע ש...המון חילונים נזקקים באירגונים שהוקמו ומופעלים ע"י דתיים.
סתם לדוגמא - תגיד , מי דואג לחברה הכללית בכנסת?
מי קצץ מקצבאות הילדים? מי יצא נגדו?
למי יש ארגוני חסד פרוסים בכל הארץ?
לחילונים או לדתיים?
צודק. לשניהם. ו....למי יותר?
התשובה ברורה. כל חילוני יאמר לך ש....לדתיים.
ככה ש - הדתיים לא עובדים שום פולחן של אלילים.
אלא - בשונה ממך - הם עובדים את מלך העולם ב-א-מ-ת.
גם מעשים - גם גמילות חסדים - ו...גם תורה!!
אזכיר לך למה היטלר רצה להשמיד את היהודים?
כי...הוא ראה בהם כ - מביאים את המוסר לעולם. הבנת?
היהודים. הדוסים האלה - הם אלה שמביאים את המוסר ל-ע-ו-ל-ם.

תסתכל בתורה , תספור כמה מצוות יש בין אדם לחברו.
רק השבוע קראנו בבית כנסת את פרשת משפטים - מלאה מצוות שבין אדם לחברו.

הלל אמר לגוי שרצה להתגייר שכל התורה בתימצות היא -
"ואהבת לרעך כמוך" שב"ה זה מתקיים כיום בהרבה מאוד עזרה של אחד לשני.

בחברה החילונית לעומת זאת , גם שם יש גמילות חסדים ואהבה לחברה -
אבל ברמות ה-ר-ב-ה יותר נמוכות! מספיק להגיד מה הולך בתיכונים החילונים לעומת
הישיבות הדתיות - ו...זה ברור איפה היחס לאחר יותר חזק.

תקשיב , אח שלי - אתה לא רוצה ת-ו-ר-ה.
זו הבעיה שלך. זהו. נאדה. כלום לא יותר.
למה? לא בגלל הבעיה שלך עם ה"מוסריות" כי - אם כך לא היית בורח לחברה החילונית.
אלא - אין לך כח להשתלט על עצמך בחיים.
בא לך ללכת על פי הרגש שלך ולא יותר.
רק חבל ש...לא כל מה שאנחנו מרגישים ממנו הנאה - הוא אמיתי.

אלוקים הכתיב למשה מה הוא רוצה שנעשה.
כן , הוא רוצה גם שנתפלל אליו. למה? אפשר להסביר לך.
הוא רוצה שלא נחלל שבת. למה? גם את זה אפשר להסביר לך.
אבל....שוב , לא אלו הבעיות שלך - כי....אם אלו היו הבעיות שלך באמת , לפני שהיית בורח
מהתורה היית שואל ומברר שזו אכן הדרך הלא נכונה. היית חוקר - ואם עזבת - או שלא חקרת מספיק
או ש...מה שמסתבר יותר -
אתה הולך אחרי הרגשות שלך בלבד.
אתה לא מסוגל לחסום את עצמך!


יודע מה - אתה עכשיו הכי לא מוסרי בעולם - למה?
כי אתה כפוי טובה! ה' נותן לך הכל , ואתה רק לוקח ולא נותן לו מה שהוא מבקש!

הבנת?

אח שלי , אם אתה רוצה את האמת - תחפש אותה באמת - בלי נגיעות אישיות.
אתה מוזמן לברר את האמת.
בשורות טובות!
בהצלחה!!

בס"ד

אני לא יודע, אם אתה דתל"ש או שלא. ויותר מזה, התבלטתי אם למחוק את דבריך המתריסים. אבל- אלי זה נשמע מטופש. אבל אני לא מפחד. מעולם לא שמעתי דתל"ש או קראתי סיפור של אחד שכזה, שהצליח למצוא תירוצים מספקים לעזיבת האמת. ולכן: תפאדל. אם אתה רוצה להתווכח, בכבוד!!!

אבל, סתם עצה בחינם מידיד אמת- כדאי לא להתריס. אני מזמין אותך (ועדיף במסר"ש) לבירור אמיתי ורציני של הדברים, ללא השמצות. בוא בשלום!

ועכשיו, לתכל'ס, נתייחס לדבריך. על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

לפי הנביאים- רגע, אתה מקבל את דברי הנביאים כמסמך מחייב, או שציטטת אותם סתם?! בכל מקרה, הדברים ששמת בפיהם, אינם נכונים, ומכיוון שלא הבאת פסוקים, אין למה להתייחס. (למרות, שגם הפסוקים שמדברים דומה לדבריך, שמן הסתם תביא. דיברו כל לדורות שעבדו את השם בשלימות, אולם הייחס החברתי היה מעפן. ולכן התוכחות היו בהתאם) בכל מקרה, אני ממליץ לך ללמוד ספרים אלו, עם הפירושים של המאורות הגדולים, מפרשי היהדות.

הדתיים לא מתעסקים בחיי חברה- הטענה שלך מפורכת מעיקרה. למי יש הכי הרבה גמח"ים? מי נמצא הכי הרבה בצבא? את מי רואים ראשונים בכל פיגוע (רמז למתקשים: הצלה וזק"א), כמה ראשים של חיילים במלחמה האחרונה היו מעוטרים בכיפות?! נו באמת..

אתה מאמין שאלוקים חושב - יש לי שאלה, אם אני אטען משו בשמך, האם אתה לא תתעצבן על חוצפתי? אם כן, כיצד אתה מתיימר להציג את ה"דעה" של רבש"ע? האין זו יומרה מחוצפת?

בכל מקרה, אולי הגיע באמת הזמן לברר. תסיר את המחיצות, ותתחיל לברר. תתחיל לבדוק, לשאול, להטיל ספק באקסיומות ולהסכים להקריב רצונות ותאוות. "האמת כבידה, על כן נושאיה מעטים"

אחי היקר, אתה מוזמן לשוב הביתה.

---

ועכשיו, קטע קצרצר מעניין. לטובת שאר חברי הפורום. עד לא מזמן, מאוד עניינה אותי נק' הזאת. מה גורם לאנשים לחזור בשאלה. חקרתי את זה בכל דרך אפשרית כמעט וכל ספר של דתל"ש ששמעתי עליו, ניסיתי להשיג וקראתי אותו, אפילו קניתי מס' ספרי מחקר מקצועיים בנושא, וראיינתי בעצמי מס' לא מבוטל של דתל"שים. תתפלאו (או שלא...) אבל מתוך כל הסיפורים שקראתי ושמעתי, וגם מתוצאות המחקרים הנ"ל, רק אחד מבין החוזרים בשאלה טוען שעשה כך משאלות באמונה. כל השאר מודים שעשו זאת מסיבות אחרות. (ואגב, אותו אחד מודה שהוא לא בירר כלל את העניין). לדוג', הספר "נהג חדש" של שבתאי קור בכריכה האחורית כתוב: "לא כפר בגלל שאלות באמונה"....

חח, נראה לכם שכל מי שחילוני פשוט איבד את האור, אע? אתם דתיים רק כי אתם לא לומדים את הצד השני, נשבע לכם שאם החברה הדתית היתה יותר חשופה לערכים החילוניים של המדינה הזו היו הרבההה פחות דתיים, אבל אתם מפחדיפם מדי שהערכים שלהם אתם מחנכים לא נכונים שזה לא קורה.

יש המוווון דבירם מדהימים בדת היהודית, רק החינוך היהודי -דתי כיום, הוא פשוט לאומני ולא נאור..

אני לא מאמין לנביאים, אני מציג את דבריהם בשבילכם, כאנשים שמאמינים להם.

"שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרותיכם: כי אם תעלו לי עלות ומנחותיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט.... ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן" עמוס ה' כ"א -כ"ד.

קראו גם ישעיה א', י'- יז'. ומיכה ו', א' עד ח'....

מי נמצא הכגי הרבה בצבא? עדיין בני המושבים והקיבוצים נמצאים הכי הרבה בצבא, מאז ראשית המדינה... וזה כאחד שעבר גיבוש טיס  ויום סיירות, רוב מי שהיה איתי היו קיבוצניקים ומושבניקים...

אתם גם פועלים מתוך  "ידיעה" מה אלקים חושב... אז אל תסתור את ערכיך.

בדרך כלל הוא פשוט לא מצא אותו.

אולי הדרך שלך להתקרב אל הקב"ה היא להתרחק קודם לכן.

יש מצב של ירידה לצורך עליה(בעז"ה).

אני לא יודעת לאיזה חינוך נחשפת, ולמה אתה כל כך מתוסכל ממנו, אבל זה ממש חבל.

עכשיו שאתה דתל"ש טוב לך עם עצמך, אתה מבין לשם מה נבראת ומה יעודך בעולם?

אני חושבת שלא לאור העובדה שאתה משוטט בפורום זה, אתה די ספקן באשר למעשיך.

אנחנו לא יודעים מה הקב"ה חושב הוא לא נתפס במושגינו הדלים.

נותר לנו רק לקיים את התורה והמצוות ולהשתדל להתקדם.

ואין שום ספק שבחברה הדתית שמים דגש על היחס בין אדם לחברו וכו'.

ואין ספק שיחסית למספר הדתיים במדינה מספר המתגייסים גדול מאוד.

בס"ד

אנחנו דתיים כי אנחנו לא לומדים את הצד השני? כמה קל להגיד את זה! רוצה לעשות טריוויה בפילוסופיה? אולי בפסיכולוגיה או בלוגותראפיה?

ועכשיו ברצינות. היהדות בכל הדורות הצטיינה בזה שהסכימה להשתתף בויכוחים פומביים. אנחנו לא מפחדים מהאמת.

חמוד, קראת מפרשים? (אגב, יש פסוקים הרבה יותר קיצוניים: "לא ציוויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" אבל עזוב...)

אתה מדבר שטויות. זו עובדה שכמות הדתיים בצה"ל היא הכי גדולה.

אני פועל מתוך ידיעה מה אלוקים חושב? אני פועל מתוך מה שהוא אמר לי. אני יכול להוכיח לך את מתן תורה. אני יכול להוכיח שהוא אמר את זה. אני יכול להסביר איך ה הגיע אלי. אתה ממציא מדעתך.

---

ועכשיו, בשבילך כוכבית. חילונים איבדו את האור. אבל חילונים זה לא כאלה בלי כיפה. אתה יכול להיות עם כיפה ענקית וזקן ולהיות חילוני. חילוני הוא מי שלא פועל על פי היהדות...

אני יודעת שניתן להיות חילוני עם כיפה. וכו'

בס"ד

מה זה חילוני? אין לזה הגדרה חד משמעית. חילוני יכול להיות הרבה משמעויות אבל בטח לא יהודי.
יהודי הוא קדוש. ליהודי יש נשמה קדושה. ולכן אי אפשר לכנות אותו "חילוני"- מלשון חול, חולין. לכן בבקשה, צורם לי לראות את המילה הזאת, אפשר לכנות אותם "אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה"- כמו שרבנו הקדוש ר' מליבוביץ' אומר.
או לקרוא להם "יהודי שעדיין לא דולק- יהודי כבוי"- כמו גיא צבי מינץ.
אך בשום פנים ואופן לא 'חילוני'.

למה לא לפתוח על זה שרשור נפרד?

עריכה של "אוהבת את אבא":
זה היה רק הארה קטנה שאני לא מרגישה צורך לפתוח שירשור בגללה.
רק להבהיר שהמושג "חילוני" כלל לא נמצא ביהדות- לפחות לא מה שאנחנו חושבים.

ד.א
מחקתי אל דאגה.

לא אומר שכולם לא הולכים לצבא......

ורוב האנשים שלא הולכים לצבא זה  החרדים..לך אליהם בטענות...

אני מאמינה שכולם פה בעד צבא...הדבר הכי אידיאלי...לא דוגמא טובה.

ומה אתה מוצא ערכים בחילוניות??נכון צודק יש שמה אכפתיות ויחס נחמד ויפה אבל מה עם כל הפשעים?! הדרך חיים שלהם המעורבת נטו??

מועדונים בלילה ועוד כל מיני שטויות???תאמין לי אתה אשכרה עוצם עינים..יותר כיף לך אצל החילוניים כי אתה לא מרגיש מחויב...אבל תכלס חיים בזבל...

המחשב פשוט נתקע.

אחד מהמנהלים מוכן בבקשה למחוק?

עריכה של "אוהבת את אבא":
כן, בשמחה=]

1) אולי כדאי שתחליף חברותא?

2) יש אפשרות כזאת שתענה לא בחזרה 'אני סומך עליך' וכו'... ואז הוא יקלוט.

המון בהצלחה - 'אני סומך עליך...'

שלך...

הוא בטוח יקבל ויבין...

ואולי אפילו יבקש סליחה..

וזהו!!תהנה...אני לא חושבת שיש צורך ללהחליף....