פורום בית המדרש (עמוד 28)

פשוט, יהונתן לא חשב להביא אוכל לדוד, דוד הגיע לנוב ולא היה לו מה לאכול והביאו לו מלחם הפנים, ועל זה שהם שיתפו פעולה עם דוד ועזרו לו הרגו את כל נוב עיר הכהנים, דהיינו זה גרם לשאול לחטוא ולהרוג את כל נוב עיר הכהנים, ואומרת שם הגמרא שבגלל אותו חטא של שאול שאול ושלושת בניו מתו. והרי מה אשם יהונתן בחטא שאול, למה הוא נהרג? כי הוא זה שלא נתן לדוד לחם, כך אומרת הגמרא לענ"ד. לכן לא מדובר על חשבונות בעולם הבא אלא שנפרעו ממנו והוא נהרג.

החטא היחיד שאני מכיר ששגגתו עולה זדון זה חילול ה', שגם על זה כתוב שלא משנה אם האדם חטא בזה בטעות או לא, זה נחשב כמזיד. (יש קללת ת"ח שאפילו על חינם היא באה, אבל זה כבר לא גדר של חטא....).

הרי גם שני בנים נוספים של שאול מתו, בלי שהם הואשמו באי נתינת לחם, או במשהו אחר.

אם אתה אומר שיונתן מת כי לא נתן לחם, למה הם מתו?

לכאורה כמו שאצלם אין סיבה ברורה, כך אצל יונתן אתה יכול להגיד שאין סיבה ברורה, וממילא אין להוכיח שהוא מת מזה שלא נתן לגימה...

בשמחה, ואפשר אולי להגיד שגם בניו האחרים של שאול נענשו על שלא הביאו לחם לדוד?

לעבור על קטעים בתפילה שלא בזמן התפילה, כך שבתפילה תאמר אותם בצורה יותר נכונה ומדוקדקת (וגם יותר בכוונה)

עד כמה שידוע זה חשוב לדקדק.  אבל איך יוצא שאתה מאחר כל כך? אפשר לשאול מה בדקדוק גורם לך לעיכוב? 

כי אני דווקא קורא בדקדוק והמהירות שלי היא כמו כולם (במקרה שלא ממש בולעים מילים)

אבל בגלל שאנשים (לפחות מי שאני מתפלל איתם) לא מקפידים על דקדוק ממילא הם מסיימים יותר מהר ואני מפספס אמן-שניים בקדיש, במיוחד אם זה חזן שאומר רק תחילה וסוף בקול (שוב, לא משליך על כולם). בכל זאת יותר קצר להגיד פרק תהילים ללא שווא נע, לדוגמה.

זה כבר מתגלגל על הלשון.

קח לך כל פעם קטע ותתלבש עליו תקרא אותו שוב ושוב ושוב ושוב. זה עובד.

מניסיון

נכון שיש דברים שלוקחים יותר זמן. ובכל זאת, הקצב עולה כשמתרגלים. ואתה תוכל להתפלל במניין רגיל ואפילו גם להיות מהיר מהם. זה עניין של להתרגל.

במניין שאני מתפלל בו מתפללים מהר ואני מתלבט אם להתפלל מהר או לא לומר קדושה

להאריך בתפילה כשמפסיד קדושה | דין - שאל את הרב

שו"ע ס"ב: "אף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה קראה ולא דקדק בהן יצא:"

יש כל־מיני דעות לכאן ולכאן, האם הדקדוק קריטי, או שהוא תוספת חשובה, או שאין חשיבות של ממש להתעכב על זה, קצרה היריעה להביא את כולן.

עכשיו, צריך להבדיל בין האם הדקדוק מוציא מריכוז ומבלבל את הדיבור או רק מאט, אם הוא מבלבל, גם אם נקטינן שיש חשיבות לדקדוק יש חשש שיצא שכרו בהפסדו:

"ובמי שאפשר לו ויודע הדברים אמורים. אבל מי שלא הגיע לידי מידה זו בנעורים. א"א להטריחו בהנחת הטעמים שטורחו רב ומייגע דבורו. והפסדו מרובה משכרו. לכן טוב שלא לבלבל הקורא אשר לא נסה באלה במטבע תפלה." [סידור יעב"ץ]

אם רק מאט אז זה פשוט כמו להתפלל לאט, אין איסור להתפלל לאט אם מגיעים לתפילת שמונה עשרה עם הציבור, בכל־מקרה, גם אם נגיד הם מגיעים לקדיש ואתה עדיין בפסוקי דזמרה אז מה הבעיה להפסיק, ואם אתה מאריך בתפילת י"ח מכל סיבה שהיא גם אם תפספס קדושה לית לן בה כמו שמובא בבא"ח, ואם אתה אחרי תפילת י"ח אז אתה יכול לענות על הכל

1- גם 'אש קודש' לפרשות השבוע, גם הוא של אדמו"ר מפיאסצנה, מובן. 

לגבי 3- לי המהר"ל, כי בדברי הרב יש הרבה דברים עמוקים שמצריכים עיון מאוד גדול שלי קשה להבין לבד... המהר"ל אמנם בשפה שונה קצת, אבל הגברים שהוא כותב פשוטים יותר

1

סידורו של שבת או בני יששכר הם טובים בעיני כמלמדים את השפה

למיטב זכרוני, בעש"ט על התורה מאד מאד קריא וגם כתבי המגיד ממזריטש

לא חסר שיעורים על תניא וזה נותן עוד יכולות. כנ"ל ספרי חסידות מבוארת ודומיהם

דרך המלך (פיאסצנא) הוא נפלא בעיני (יש שם דברים שלא מובנים לעומק בלי ידיעה ורקע, אבל אפשר להבין את הרעיון הכללי וזה קצת מלמד על החלק הפחות מובן)

(2 - אין לי משג)

3

מהר"ל, לדעתי, אבל עדיף עם חברותא ולא לבד (בגלל הסגנון המעגלי/חזרתי, קל לאבד רצף בקריאה רציפה)

מי שסובל מחרדות, כדאי לו לטפל בהם, כי זה יסובב אותו בכל מקום.

אם לא פחד מערבים (שדרך אגב בביקור פעם אחת באירופה ראיתי מוסלמים כמו שלא ראיתי כל חיי בארץ), אז יהיה לו חרדות מדברים אחרים

אני הולך כרגע לפי המציאות,

בריאות נפשית של אדם שעבר מקרים קשים והישרדות לא כמו אדם שחי במקום שקט ורגוע.  

כמה שידוע לי בהלכה הולכים לפי מה שאדם מרגיש כרגע ולא טוענים כלפיו שיעלה בדרגה ואז לא יסבול

אם אתה הולך כפשטות הרמב"ם, אסור. זה אינו נכלל באחד מן ההיתרים הזמניים ובטח שלא בקביעות.

אבל יש מאחרוני האחרונים שהתירו לצאת גם לטיול או אפילו כאלו שאסרו לעלות ארצה, כך שכמו רוב שאלות בהלכה התשובה תלויה בשואל ובמשיב. 

יציאה לצורך לרפואה זה לא אחד מהתנאים שכתב הרמב"ם?

לימוד תורה, נשיאת אישה, להציל מן הגוים ולסחורה. וזה שהוא חוזר לאחר מכן (ולכאורה גם שאין לו בארץ באותה הרמה).

הייתי בטוח שזה הרמב"ם.

(אם כי כמובן להגיד שבחו"ל יהיה טוב זה מצריך הרבה בדיקה, וזה לא כמו ללכת לרופא)

לגבי מה שאמרת באמת זכור לי היתר כלשהו לטייל בחול אם לצורך בריאות נפשית

שבט הלוי אולי? 

השאלה מה קורה שבנאדם באמת מתחיל לאבד את השפיות.. האם זה לא כבר פיקוח נפש או משהו

לשאר רפואות לא זכור לי מקור, כלל לא אומר שאין.

לענ"ד האישית סתם חו"ל לא מרפא בריאות נפשית כך שאני לא רואה למה שה' ירצה שיצאו מהארץ לשם כך, לכן גם נראה לי יותר כעצת יצר. אך זו רק דעתי ועבור הכלל.

(אם השאלה אישית עבורך, מוזמן לפרטי אם אוכל לעזור)

זה לא בשבילי, זה סתם שאלה שעלתה לי לראש. 

אבל תודה על האכפתיות 

יש לאו מדאורייתא לפחד במלחמה ולברוח משדה הקרב (ספר החינוך תקכה; ספר המצוות לאו שיב; מלכים ומלחמות פ"ז ה"ו והט"ו)

אם אני מבין נכון, אתה מחשיב את עצם ההימצאות בארץ כמלחמה - שאסור לברוח ממנה

מעניין. האמנם זה כך?

אבל אחרי הכל, ומה עם הירא ורך הלבב? וכי גם הוא עובר איסור?

לא כל ההימצאות בארץ היא מלחמה, אבל הפחד שלו נובע מהמצבים הללו.

המצבים הללו הם מלחמת מצווה. הירא ורך הלבב, הנוטע כרם והנושא אישה, חוזרים רק במלחמת רשות (מלכים ומלחמות פ"ז ה"ד)

לדעתך להישאר כאן כשיש מלחמה זה נחשב למלחמת מצווה ולכן יש איסור?

או שאתה טוען שיש איסור לפחד מכל סכנה כלשהי שנובעת ממלחמה?

אם נאמר שאכן יש איסור של בריחה מהמלחמה שהוא ממיס את לב אחיו כמותו

האם יהיה דומה חייל שבורח וכמובן ששמים לב ומבינים למה, לאדם שבשקט עובר למקום אחר בלי להודיע מה הסיבה

ב. איני פוסק הלכות. הבאתי מקורות לעיון בשאלה.

ג. עשרות או מאות שעוברים "בלי להודיע מה הסיבה" בעת מלחמה לא עוברים "בשקט".

תודה על התגובה והכיוון מחשבה.  צריך עיון

המכתב הוא לא "נגד בעל הפניני הלכה" אלא נגד דעתו בסוגיית הגיור (שלגופו של עניין היא באמת תמוהה בעיניי, אבל זה כאמור עניין אחר). העניין במכתב הוא לא האיש ולא יצאו נגדו אישית, אפילו לא נגד ספריו.

ולצערי זו לא סתם טעות של חוסר תשומת לב, תלמידים שלא שמשו כל צרכם קופצים כשועלים קטנים והופכים כל מחלוקת למלחמה אישית באצטלה של רדיפת אמת (ולא סתם נחתם המכתב הנ''ל ב"והאמת והשלום אהבו"). אתם לא עושים בזה כבוד לא לרבותיכם ולא לתורה.

וזה בדיוק מה שבאתי להעיר: השאלה שאתה עוסק בה - מעמודו כפוסק - לא מוזכרת במכתב הנ''ל לא במילה ולא ברמז.

אני כתבתי כנגד המסקנה הפרסונלית שפותח השרשור בכותרת שלו ואתה בתגובה גזרתם מהמכתב, ואתם אומרים אותה בשם הרבנים שלא חתמו עליה כלל (לפחות במכתב הזה, בו עוסק השרשור).

שקובע שלדעתו אין תוקף ומשקל כלל. לא זכור לי בעשור האחרון לפחות שום מכתב כזה בצה"ד.

אם זה לא מוכיח את עמדתם של החותמים על מעמדו כפוסק, איני יודע מה כן.

א"א לנתק את המכתב הזה מאלו שקדמו לו, לטוב ולמוטב. החותמים יודעים היטב מה מצבו,

ולא בחינם אף אחד מאלו שיצאו להגנתו לא חתם על המכתב וד"ל.

זו גם הסיבה שהמכתב נחתם במילים "והאמת והשלום אהבו"; כלפי חותמי המכתבים הקודמים הוטחו האשמות ברדיפה אישית, החרמות, הוצאת ספריו וכו'.

למי התכוון בעל הפנה"ל במאמרו בשבוע שעבר בו האשים את המתנגדים לגיור גרים שמסתבר שלא ישמרו מצוות

בכך שאינם נושאים באחריות כלפי כלל היהודים שבארץ ובגולה?

המחלוקת על הגיור ועל היתר המכירה | ערוץ ７

ומואשמים (בחוצפה!) בחוסר אחריות.

אבל על כבודם אתה מעדיף להבליג.

השרשור ההוא אמנם נמחק, אבל גם אז פקפקת עד שהרב אריאל הוציא סרטון שסתם את טענותיך.

ב. מכתב רבנים שלישי נגד בעל הפנה"ל>>> | ערוץ ７

אם אפשר לגייר על־מנת שיהיו מסורתיים למה עזרא ונחמיה לא עשו את זה

 וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים, כִּי בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה.
וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵולָם, וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: "אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת. וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. קוּם, כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ, חֲזַק וַעֲשֵׂה".

וַיָּקָם עֶזְרָא, וַיַּשְׁבַּע אֶת שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשָּׁבֵעוּ. וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ אֶל לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן אֶלְיָשִׁיב, וַיֵּלֶךְ שָׁם, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה, כִּי מִתְאַבֵּל עַל מַעַל הַגּוֹלָה.
וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָ‍ִם. וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה.

וַיִּקָּבְצוּ כָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְרוּשָׁלַ‍ִם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, וַיֵּשְׁבוּ כָל הָעָם בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים.
וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, לְהוֹסִיף עַל אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ, וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת". וַיַּעְנוּ כָל הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל: "כֵּן כִּדְבָרְיךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ, וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם, כִּי הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה. יַעֲמְדוּ נָא שָׂרֵינוּ לְכָל הַקָּהָל, וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וְעִמָּהֶם זִקְנֵי עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ, עַד לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר הַזֶּה".

לא כתבת שהם היו מבזי ת"ח, בעלי מחלוקת ולשה"ר שלא שמשו כל צרכם המאיימים על רבנים ומרבים בשקרים, במצגי שווא ובהשמצות המביאים לחילול שם שמיים.

קח תראה איך עושים את זה נכון:

https://rotter.net/forum/scoops1/718693.shtml#134

אגב - @ימ"ל, שים לב שבמכתב שבכותרת השרשור הזה^ הרב ליאור כותב "והאמת והשלום אהבו" וגם מכתבו שפורסם בעולם קטן מסתיים במילים הללו:

האם ראש ישיבת הר ברכה, אהמ, משנה מן האמת? | ערוץ ７

"אֵין לְמֵדִין הֲלָכָה לֹא מִפִּי תַלְמוּד וְלֹא מִפִּי מַעֲשֶׂה" (ב"ב ק"ל ע"ב)

זה התנ"ך, וכל שנכתב נכתב כי הוא נצרך לדורות, לא כדי שנבהה בו

למה עזרא לא "גייר אותם בדיעבד"? הוא לא ידע מאותה קומבינה הלכתית מפולפלת?  

כן, התנ"ך נצרך לדורות אבל אתה צריך גמרא כדי להבין אותו

בחיי שאני לא מבין, איך כתוב במאמר הזה?

"בינתיים הצורך לגייר הפך להיות דחוף יותר"

ייקוב הדין את ההר, אם אנשים רוצים להתבולל, שה' ירחם עליהם, מה לי ולהם? למה צריך להפוך את התורה בשבילם? איך אפשר להפוך מוסד קדוש כזה לביזיון? מוכרים יהדות בסיטונאות?

לאורך כל ההיסטוריה אם גוי היה רוצה להתגייר, זה היה כרוך בסכנת נפשות של ממש, אובדן מעמד וחוסר כל, עכשיו אנשים חושבים על גיור כאילו זה חלק מלהיכנס לתרבות הישראלית, כאילו גר צדק וגר תושב זה היינו הך

גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת. וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם. וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם-תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם. הֲלוֹא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים, מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל:  גַּם-אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ, הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת--לִמְעֹל, בֵּאלֹהֵינוּ:  לְהֹשִׁיב, נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר--לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי. כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה--רִאשׁוֹנָה. 

וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם.

הֲנָשׁוּב, לְהָפֵר מִצְו‍ֹתֶיךָ, וּלְהִתְחַתֵּן, בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה:  הֲלוֹא תֶאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה, לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה.

להגנת הרב מלמד והגיור לפי הרמב"ם | ערוץ ７

דעת תורה בענין קבלת מצוות בגיור

הרב יעקב אריאל נגד הרב אליעזר מלמד: "מוציא לעז" | צפו - כיפה

בכל זאת עשרות רבנים הבינו שמדובר ב"מתקפה אישית" ונחלצו להגן עליו:

תומכים בבעל הפנה''ל ומתנגדים.xlsx

הפעם עשה זאת רק אחד:

להגנת הרב מלמד והגיור לפי הרמב"ם | ערוץ ７

מזכיר שהערוץ אפילו המציא כותרת על הרב יעקב אריאל שנאלץ להכחיש בסרטון.

הפעם הסתפקו בכתבת יח"צ מצחיקה: הרב אליעזר מלמד התארח בשבת במודיעין, אלפים גדשו את שיעוריו | ערוץ ７

עוד בנקודה זו -

מכתב רבנים שלישי נגד בעל הפנה"ל>>> | ערוץ ７

אודה גם לתשובתך לשאלה- 

מכתב רבנים שלישי נגד בעל הפנה"ל>>> | ערוץ ７

מכתב רבנים שלישי נגד בעל הפנה"ל>>> | ערוץ ７

על כל מכתב שחתום עליו יותר מאדם אחד אפשר לשאול כמה היו מעורבים בניסוח.

בשורה התחתונה, מכתב חריף כזה לא היה בעשור האחרון ובכל זאת רבים כ"כ חתמו עליו.

ושוב -

א"א לנתק את המכתב הזה מאלו שקדמו לו, לטוב ולמוטב. החותמים יודעים היטב מה מצבו,

ולא בחינם אף אחד מאלו שיצאו להגנתו לא חתם על המכתב וד"ל.

קודם כל חשוב לזכור שראשונים רבים לא כתבו בצורה מסודרת - לדוגמה תלמידי הרשב"א: ר' יהושע בן שועיב, ר' יעקב סקלי ("תורת המנחה"), ספר החינוך... כמובן הרשב"א עצמו בתשובות, רבנו יונה בפירוש משלי ואבות ובשערי תשובה, רמב"ן בכתביו הרבים והשונים ובפירושו לתורה...

רס"ג (אמונות ודעות אבל יש כתבים נוספים), האמונה הרמה, הרמב"ם (אגרות, הקדמות לפירוש המשנה, סתם פה ושם איזה אמירה בתוך פירוש המשניות או בתוך ההלכות. כמובן מו"נ)

כוזרי, אב"ע... מפרשי התורה הראשונים - אני בטוח שאתה לא מכיר את כולם.

הר"ן בדרשות, אור ה' (ר' חסדאי קרשקש - הקדים את העיקרים), רשב"ץ בספרו מגן אבות

הנקודה היא ששאלה רחבה כמו "תורה מן השמים" היא כל כך מקיפה וכל כך יסודית שכמעט אי אפשר שלא להתייחס אליה. אז יש מביניהם (וסליחה שאני לא נכנס לזה...) שייחדו לנושא שער נפרד, כמו העיקרים (ואלה ששמתי איתו בשורה, שבאו מאותו בית מדרש...) לעומת אחרים שהתייחסו לשאלות אחרות או חילקו את הנושאים אחרת.

אם אתה רוצה בהתייחסות לשאלה מסוימת, אני מקווה למצוא זמן להתייחס ולציין מקורות מפורטים אם יש לי.

הוכחה משמעותה שאני יודע דברים מסוימים ואין לי וודאות לגבי פרט מסוים, ואז מתוך הידוע לי אני לומד את הפרט החסר.

ספר העיקרים למשל שואל בעיקר את השאלה - למה חיוני להאמין שהתורה ניתנה לנו מהקב"ה

אבל לדוגמה יש את ההוכחה המפורסמת (הקדמת ספר החינוך, ויש עוד מקור משמעותי, לא זכור לי) ש"אדם לא מלמד לבניו שקר" - שהיא הוכחה שהתורה נתפסה כאמת במשך כל הדורות, כולל אותו חלק בתורה שמעיד על מעמד הר סיני.

אבל אני אומר שאין קשר בין "הבא להרגך" לעניין זה.

כמובן שחייבים להרגו, אבל זה כמו דין של כל רוצח גוי- ולא ניתן לכל אדם אלא לבית דין.

[אני לא בטוח בזה- כך נראה לי לומר..]

מאומות העולם שהרג יהודי.. זה דין מוות כמובן- אבל בידי בי"ד (או בידי המדינה, כחלק מגדר "מלך".. דיון רחב בפני עצמו).

ולכאורה לא משנה פה הגיל.. רצח הוא רצח הוא רצח.

מה שיקרה זה שאם יהיה יחס שונה לרוצחים בני פחות מ-13- הם ישלחו ילדים להיות "שאהידים".. זה גם פעולה מונעת.

וואלה לא חושבת שמשנה הגיל כל עוד בן אדם ניסה להרוג מגיעה לו עונש באיזה גיל הוא לא אכפת לי...

לאחר מעשה- הדין הוא לא משום 'הקם להורגך', אלא עונש, ועונש הוא רק על מי שחייב כבר במצוות... אני לא בטוח אם גם אצל הגויים ההגדרה לזה היא גיל 13, אבל זה בוודאי לא נכון על ילדים קטנים- אלא אם אומרים שהמצב הוא "מלחמת מצווה", ואז מצווה להרוג את כל הזכרים... סוגיה מאוד רחבה ומלאה מחלוקות. את יכולה לבדוק בספר שופטים של הרמב"ם אאל"ט, הלכות מלכים ומלחמותיהם.

אם מדובר בהריגה למטרות הרתעה או בגלל סכנה עתידית, השאלה היא רק את מי כדאי להרוג - וילד קטן עלול גם להרוג כשיגדל

רק אם מדובר בהריגה כמעשה נקמה, יש הגיון להבדיל ביניהם

ובוודאי אם מדובר במעשה ענישה

אני לא הולכת בבית אם טיץ לפעמיים אם אני מתקלחת ואז ישר למיטה וכמובן שאין בנים בבית אז אני יכולה להיות עם שרוואל (אם ככה כותבים) ממש רחב וישר להכנס לחדר ולישון כאילו אם יש לי איזה שיעורי בית או שאני צריכה\ לרדת לסלון או משהו כזה (המקלחת והחדר שלי זה בקומה למעלה וזה ממש דלת ליד דלת..) אז אני ישים כבר חצאית.. אז עקרונית אני לא ילך עם מכנסיים גם בחדר אבל לישון אני בדרך כלל כן מורידה...

ואיואי כתבתי על עצמי יומן מה אני עושה אחרי המקלחת.. חח

ואני מבינה למה בנות הולכות בבית שלהם עם מכנסים.(לא יודעת אם זה טוב או לא כי זה לא ראוי שבת תלך אפילו ליד אבא שלה עם טיץ קצר צמוד...) אני כם יכולה לדון לכף זכות ולהגיד שכאתה לבד אז כאילו ה' אבא שלי אז למה שיהיה בעיה ללכת עם מכנסים...

קיצור אני כן ידון אותם לכף זכות..

הוא מה שאתה אומר, בנים לא לובשות צנוע בשביל לא להחטיא את הגברים, הן לובשות צנוע בשביל להתקד בפנימיות ולא בחיצוניות.

אני חושב שיש טשטוש בין הרהור עבירה לצניעות. איסור הרהור עבירה נוגע לשני המינים, נובע ב"לא תתורו", קשור ללפני עוור לפעמים, והוא כנראה גורם המחשבה ללבוש צנוע בשביל הבנים. ויש גם איסור "לא ילבש" ודיניו.

אך מידת הצניעות לענ"ד איננה תלויה בין המינים אלא אדם לעצמו ולאלוקיו, וכמובן שלבנים כמו לבנות. תיאור הגמרא לצנוע הוא "מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי". הלכות צניעות מפורטות בבית הכסא בדיוק רב. וכדברי השו"ע, "והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה. ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים, הלא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך". כך כתבו כל גדולי הדורות. כך גם אמר הבורא יתברך ע"י מיכה נביאו, "והצנע לכת עם אלוקיך".

כמו שכתוב בתגובה הזאת שאלה | ערוץ ７

יש רמת צניעות בסיסית שנדרשת מכל אדם באשר הוא, ולא משנה איפה, גם לבד.

יש רמה מעל זה שנדרשת בשביל עיסוק בענייני קודש, או רמה גבוהה יותר גם בפני נשים אחרות (לא בטוח באיזה סיטואציה נדרש יותר - בפני נשים אחרות או בשביל ברכות וכו')

ויש גם מעל זה, שזה באמת בגלל מי שרואה (לדוגמה - בגד אדום, כנראה הבעיה היא בגלל שזה בולט ואחרים רואים, אבל לבד בחדר זה לא משנה ומותר גם להתפלל עם בגד אדום)

בלי קשר לזה, יש איסור לא ילבש - ובזה באמת אם זה 1 מכנסיים של נשים ולא של גברים 2 בהנחה ונקבל את התפיסה ההלכתית שאכן מכנסי נשים הם בגד אשה, ולא שמכנסיים היום הם בגד איש באופן מוחלט (כגבר לא התעניינתי בזה) - אז הגיוני להתיר מכנסיים אם הם עומדים בגדרי הצניעות, כל סיטואציה לפי הנדרש

שמאמר הדור לא מכוון לדורנו, לא התעניינתי במיוחד אבל זה לא מסובך לשחזר את הרעיון

אצטט את המשפטים הכי עיקריים של מאמר הדור, לאו דווקא לפי הסדר:

"המכאוב הגדול, [...], המצוי בדורנו בלב כל מי שחושב מעט מחשבה והוגה מעט דעה, ביחוד אם הוא גם-כן מוכשר לקבל הרגשה עדינה וישרה בלבבו, אין לתאר ולספר."

המשפט הזה בעצם כולל את כל מאמר הדור, מאמר הדור מדבר על דור שבמהותו הוא חזק, מוסרי (לאו דווקא מוסר של תורה), מלא בתכונות טובות, צמא לרעיונות גדולים, "אידיאליסט" מה שנקרא בלשון הכיפות הסרוגות, למעשה היסטורית הדור דאז נאלץ להתמודד עם המון קשיים שאין בימינו - ליישב את הארץ כשאנחנו לא רצויים כאן לא על־ידי הערבים ולא על־ידי העותמנים (נראה לי שהמאמר נכתב לפני המנדט), עוני, מחלות, עבודת כפיים, ומצד שני הייתה בו המון מסירות נפש, היו בו הוגי דעות חילוניים "רציניים", הייתה אידיאולוגיה חזקה של סוציאליזם (בקרב הסוציאליסטים מביניהם), בקיצור מה שנקרא בחורים לעניין.

אבל מה, חסרה להם תורה, חסרה להם השקפה נכונה, הם מפותחים מבחינת המוסר הטבעי שלהם ומבחינת השכלה ומאוד הרבה מאוד בחינות אבל כל מה שמלמדים אותם זה תורה טכנית שנראית כאילו בקושי מתאימה לשטייטעל במקום תורה גדולה שמדברת על הדברים הגדולים של החיים ויכולה לסחוף אחריה.

"והנה אם היה באמת דורנו דור רע ומושחת, [...], אז עוד היינו מקבלים עלינו באהבה את הבוז והקלון, כיון שאיננו ראויים לצורה של חיים יותר הגונים, [...] אבל במה ננחם כאשר נחדור לתוכיות מצבו הפנימי, המוסרי והשכלי של הדור, אדרבה נמצאנו לא דור שפל, גם לא דור חוטא לפי האמת. בין באבות בין בבנים נמצא המון דברים טובים, רגשות עדינים, ורצונות נכבדים."

"בכל הזמנים ובכל הדורות אנחנו רואים, בדור שהוא מלא פרצות, הפרצות עוברות על פני כל חוגו המוסרי לכל צדדיו. דור שוכח אלוה הוא ג"כ דור סורר ומורה, זולל וסובא."

"מוזר הוא הדור הזה, שובב הוא, פראי הוא אבל גם נעלה ונשא - [...] רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה."

"אבל זה הוא דבר מוחש וגלוי לעינים, כי אור הצדק הפנימי, היושר הכללי והאהבה הלאומית הטהורה ברשפיה רשפי אש נתרבה ונתעלה בלב הדור הצעיר, במעולה שבו."

כלומר מצד אחד זה דור שוכח אלוה, מצד שני, זה דור שיש בו רגשי חסד, מסירות נפש ובייחוד למען עם ישראל, והרי לכאורה זה סותר, איך אפשר להגיע לערכים כאלה מבלי התורה הקדושה? איך "אור וחושך משמשים בערבוביא?"

"כשהדור הוא שפל, כשמוסרו העצמי הוא נשחת, כשמושגי הצדק והיושר הטבעי אינם מפותחים בו כראוי, אין המחשבה פועלת עליו לא לטובה ולא לרעה, או פועלת פעולה חלושה. אבל כיון שהוא מתעלה, כיון שהוא מרגיש בקרבו אצילות ועדינות, נטיה חזקה להשכיל ולהטיב והכרה פנימית [...], אע"פ שאינם גמורים ומשוכללים, מכל- מקום הרי הוא כבר צמא למחשבה והגיון, ועם זה גם לרגש יושר שמן ורטוב, רענן וחי."

"ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמע דברים גדולים."

זה מאמר הדור בגדול.

האם ניתן להעתיק את הדברים האלה לימינו?

יש מי שאומר שלא, ואני חושב שעם־כל־כמה שזה נשמע ציני, זה לא מופרך כל־כך, בסופו־של־דבר יש הבדלים בין הדור של אז לבין הדור של היום, ה' ישמור מללמד קטגוריא על עם ישראל אבל בעיני המתבונן על החילוניוּת ה"קשה", מה הוא רואה? נהנתנות, אובדן של ערכים בסיסיים כמו משפחה, זוגיות, אם אתה לא הייטק אתה לא קיים, איך משיגים עוד כסף ואיך מתחילים עם בחורות במסיבות ואיך משתוללים בחצי עירום במצעד הגאווה.

זאת חילוניות שונה מזאת של לגדל שפנים וחזירים בקיבוץ, ושל בן גוריון, ושל מפא"י, ולכן התרופה גם תהיה שונה, לכאורה זה לא נראה שהבעיה העיקרית של הדור בכללותו היא שהוא לא שומע דברי תורה "גדולים", החסידות וכתבי הראי"ה פשטו מעיינותיהם ב"ה ובכל מקום ניתן למצוא שיעורים יוצאים מן־הכלל, אז מה בכל־זאת מונע את הדור הזה מלחזור בתשובה?

ומה עם החילוניות ה"רכה", זאת שאין לה בעיה ללכת לבית הכנסת בחגים ולעשות ליל הסדר, זאת שאפילו לומדת בממלכתי דתי, הרי מחנכים מצוינים יש לנו, הרי תוכנית הלימודים של מקצועות הקודש בנויה במיוחד כדי להנגיש בשפה פשוטה רעיונות גדולים ונפלאים, למה בכל־זאת אין עניין? למה יש כזאת נשירה? לא דומות העליות הראשונות לעליות של עדות המזרח! והנה דווקא עם אותן עליות אפשר לראות איך התמודדו גדולי ישראל בדרכים אחרות, למשל המאבק של מרן הרב עובדיה זצ"ל להחדיר את ההלכה לציבור הדתי־מסורתי.

מאידך גיסא - וכי אין בימינו אנשים שצמאים לרוחניות אמיתית? איך ייתכן שאנשים משכילים, עם תואר ראשון ושני, נמשכים להשקפות נשחתות, אם לא מהסיבה שהתורה לא נראית להם אלטרנטיבה מספקת? בעיני המתבונן מן הצד, איך נראים הציבורים שלנו? למה בפוליטיקה אנחנו לא יכולים להיות מיוצגים על־ידי ערכים אמיתיים? ולאו דווקא ארץ ישראל השלמה, אלא דברים השווים לכל נפש - ברוח התורה.

בכל־אופן זה הרעיון, אני לא יכול להגיד מה נכון ומה לא כי קטונתי, מה שכן ברור שזאת סוגיה שיש לתת עליה את הדעת היות שהיא לא עוסקת רק באיזה מהלך כללי אלא על החובה של כל אחד ואחד מאיתנו בחינוך הילדים ובגישה לזולת, עד כמה שזכור לי אלה שאומרים שמאמר הדור לא שייך בימינו הם גם אלה שיגידו שצריך להתבצר בתוך השמרנות והקנאות ואם כן איזה מין פתרון הציעו לבעיה?

אבל הרצי"ה אמר ש"מאמר הדור הוא לדורות"

ואני לא רואה סיבה שמאמר שעוסק בדור מסוים יהיה בהכרח רלוונטי באופן מלא לדור אחר

אני יכול ללכת לאחד מחברי הרבנים, לשכנע אותו שזה כך, והוא יוכל ללמד שיעור ולומר למה הגיוני שזה לא רלוונטי לדורנו, ואז אני יכול להקליט את השיעור ולשים לך לינק להקלטה. מתאים?

לענות על הספר בלי לענות על האדם, וקשה לי אם בכלל אוכל לענות על האדם. גם אינני בטוח שאפשר 'לקרוא' את הספר. ובכל זאת, 'מביט בתהליכי עולם בעיני עומק ייחודי גם אם מזווית ומבט שונה', אולי תהיה תשובה.

את נתיב התורה מהנתיבות עולם למהר"ל

מישהו בדיוק אמר לי שזה אחד הדברים שעוררו אותו

(וגם אם בכללי אתה רוצה להתחזק בלימוד תורה אני ממליצה להתחזק בתפילה כי תורה ותפילה תומכים אחד בשני. וגם התפילה מקרבת אותך להשם והתורה היא דבר השם אז זה עושה לך חשק ללמוד. חוץ מזה כשמבקשים על רוחניות חייב שתיענה אז זו עצה טובה... בהצלחה!)