בבגרות, קיצור יצאתי שם מזה מפגרת... וחוצמזה הוא (המאבחן) לא עשה לי בע"פ בסוף... לונורא נגיש ערעור.
שמעו באסה: עשיתי אבחון פסיכולוגי כדי שיהיה לי בע"פחילא דמשכנא
את לא יצאת יותר .....ממה שנכנסת..
שרבובאחרונה
רק שאת מודעות לקשיים שלך ואנשיםפ שמסביבך לא...
וחוצמזה ששכל דבר צריך לקחת בפרפורציה
בעיות קשב וריכוזאנונימי (פותח)
שלום.. קורה לי הרבה שבלימודים אני מרגיש מאוד עייף ואני בעננים ואני לא מצליח להתרכז במה שהמורה אומרת.
ואני ילד חכם ויש לי ציונים טובים איך זה אפשרי? זה קורה לי לרוב מ השעה 5 ועד סוף היום. קורה מצבים שאני מפסיד חומר ואחרי זה נכנס ללחץ ומתחיל לחרוש איזה אחרי הלימודים איזה ילד יכול להביא לי את החומר. והמורה שואלת אותי הייתה בשיעור למה לא כתבתה אשמתך. יש מצב שזה בגלל שאני מרבה לישון מאוחר בערך ב11 וחצי? אני ילד בכיתה ח ילדים בגילי אמורים לישון בשעות כאלה לא אני לא בכיתה א או ב שאני צריך ללכת לישון מוקדם. אני מאוד מודאג לגבי זה אני מנסה לקרוא ולהבין מה עושים אבל אני משתגע. יש מצב שיש לי פיגור שכלי ואני מוגבל ואני בכלל לא מודע לזאת? אני מתחיל לשנאת את עצמי למה דווקא אני ילד סתום ומוגבל שקשה לו להתרכז. בבקשה אני זקוק לעזרה דחוף.
תודה מראש שרון
שרון יקר,ד.
חס ושלום - אתה לא ילד "סתום ומוגבל". הרי בעצמך כתבת שאתה חכם ויש לך ציונים טובים. גם מהמכתב רואים שאתה חכם. אין דבר כזה שיש לך "פיגור שכלי ואתה מוגבל ובכלל לא מודע לזאת"... קודם כל - אין דבר כזה, דבר שני - ילד שיכול להעלות השערות מתוחכמות כאלה, אין לו שום פיגור שכלי, כמובן... אל תשנא את עצמך בשום אופן, אתה ילד טוב (וגם אם באמת לא היית מוצלח בלימודים, דבר שלגביך אינו נכון, זה לא הכל בחיים. ויש לאדם עוד הרבה דברים טובים חוץ מזה. הלחץ בפנים הוא הגרוע, שמפריע לאדם לראות את הטוב שבו ולהתעודד ולהתחזק).
גם לא כל כך נראה שיש לך "בעיית קשב וריכוז". הרי אתה אומר שאתה מרגיש עייף, ושזה בערך משעה 5 אחה"צ. ילד עם בעיית קשב, זה כל היום ולא קשור לעייפות.
לכן, הכי סביר שאתה באמת ישן מאוחר מדי. זה לא קשור לילד בכיתה א'. אתה בגיל שהגוף גדל ומוציא הרבה מאמץ פנימי על הגדילה. לכן אתה צריך להשתדל לישון טוב. זה תלוי גם מתי אתה קם. אם ב7.30 אז יש לך 8 שעות, אבל אם יותר מוקדם - אז פחות.
אולי תעשה שבוע נסיון ללכת לישון בשעה כזו שעד הבוקר יהיו לך לפחות 8 שעות שינה? אם זה יעבוד - תדע שזה בגלל זה, ותדע שבשלב הזה, אתה צריך מס' שעות כזה. אם אתה עדיין עייף - אולי קצת יותר.
אם הבעיה ממשיכה, יתכן שיש מקום לחשוב על מנוחה בצהריים. אולי בדיקת דם אם רמת הברזל מספיקה. אחרי שתראה שאתה לא עייף, יתכן שכבר לא תצטרך לחשוב על הריכוז...
בהצלחה, בשמחה, בנחת...
מצטרפת לד. ו...שרבובאחרונה
אני חושבת שזה גם נובע מהעובדה שזה מאוד טיבעי שאחרי 5 תהיה מעמסה על השכל....
ואתה גם יכול להתייעץ עם המורה ולהסביר לו את הבעיה שלך
זה נראה לכם כמו בעיות קשב וריכוז?raka
עבר עריכה על ידי שרבוב בתאריך ז' חשון תש"ע 00:45
בני בן ה9 ילד בריא, חכם ומתוק.
המורה בכיתה(ד') מדווח על מקרים שבהם הילד קם ממקומו ומבקש לעבור מקום, ומקרים שבהם נראה שהוא מתעסק עם דברים אחרים שאינם קשורים לשיעור.
הוא תלמיד מצטיין בלימודים, אהוב ומקובל ויחד עם זאת הוא טוען שאין לו חברים ושמציקים לו.
עד עכשיו לא נתגלו בעיות כנ"ל ואם היה משהו בסגנון זה פירשנו את זה כחוסר בגרות שהתבטא באי דחיית סיפוקים וכד'. כעת אנחנו רוצים לברר האם לילד יש בעיה מסוימת (אולי קשב וריכוז) או שהכיוון הוא אחר (ברזל נמוך, חוסר בבגרות נפשית וכד').
עברנו על הקריטריונים לבעיות קשב וריכוז ושללנו כמעט את כולם. מה יכולה להיות הבעיה?
האם זה נורמלי?
אולי לא כדאי בכלל לעשות מזה עניין אלא רק לדבר עם הילד ולתת לזה לעבור?
דבר נוסף חשוב-אחיו הגדול גם מצטיין בלימודיו אבל הוא ההפך הגמור ממנו בתנהגות והקטן ממש מעריץ את הגדול (עד כדי קנאה...)-אולי זה קשור ?
(עשיתי רק רווחים בין השורות, שיהיה נח לקריאה
)
)לא ממש זיהיתי קשיי קשב וריכוזשרבוב
למרות שיכול להיות עדיין שזה קיים....
אי דחיית הסיפוקים היתה קיימת מאז ומתמיד?
מורים התלוננו שהוא אינו משתתף בשיעורים?
הוא מרחף לפעמים?
לגבי האח- אין לי מושג...
אבל מה שבטוח-
אני לא חושבת שיש הפסד גדול מלעשות איבחון....
בהצלחה
תודה על התגובהraka
אי דחיית סיפוקים תמיד הייתה אבל הרבהההה יותר. עכשיו זה ממש בקטן.
המורים לא מתלוננים בכלל אלא להיפך-הוא מאוד משתתף ופעיל ביותר ומצטיין בלימודיו.
הוא לא מרחף אף פעם-מאוד יציב עם רגליים על הקרקע.
אולי זה נובע מחוסר בגרות? אולי זה בגלל שהוא הכי קטן בכיתה?
גם אני לא זיהיתי בעיית קשב וריכוז..אנונימי (פותח)
לא נראה לי שזאת בעיה של ליקוי למידה.. אם זה היה ליקוי למידה הייתם מבחינים בכך מוקדם יותר ולא רק בכיתה ד'.... יכול להיות שזה משהו שמטריד את הילד ובגללו הוא חש אי נוחיות שמפריעה לו בין השאר גם ללמוד.. כדאי שתבחנו את ההתנהגות שלו בעוד מישורים, והכי הרבה תפנו לאבחון פסיכולוגי..
בהצלחה!!=)
מוריתישרבוב
לפעמים יש ליקויי למידה ולא מזהים אותם "אפילו" בכיתה ד'
נורמלי ביותרmor_1116
בס"ד
אם הילד בסדר, למה לחפש דברים שהם לא בסדר..
עזבו את הילד תנו לו לגדול הוא יתבגר עם השנים...
לא כל האצבעות שוות ככה זה גם בילד,אני מאמינה שאני לא צריכה לספר לך על כך...
אחד בוגר השני פחות, העיקר שהם ילדים טובים ב"ה!!!
אם הוא ילד מצטיין וטוב למה לחפש בכוח ולקחת אותו לאיבחון, לצערי זה הפך למודה כל ילד שקצת "שונה" ישר איבחון...
אני הכי בעד באיבחון ובטיפול אך באמת לאלו שצריך ולא לילדים מקסימים שאולי קצת ילדותיים...
אני חושבת שפשוט את יכולה ללכת לייעוץ איך להתנהג איתו אך איבחון נראה לי מעל הצורך!!!
תהני מהילד שלך ובעז"ה עם המון סבלנות גם הוא היתבגר, אין ברירה עם המציאות של היום!!
ברכה והצלחה, ישר כוח על הדאגה, אבל גם על הדאגה צריך לפעמים לשלוט!!
וגם אם הוא קם, המורה שכחה שהיא מלמדת ילדים? ומה את חושבת שהפרופסורים הכי גדולים לא התעסקו עם דברים בשיעור נו באמת היום מכל דבר עושים פיל...
כאילו שהמורות של היום לא מתעסקות עם עוד אלף דברים בשיעור מהשיחה שהתקבלה מהגן ולעוד כל מיני דברים, אז אולי גם הן צריכות איבחון??
אנחנו סה"כ בני אדם ואנחנו לא צריכים לשבת ולא לזוז כל חיינו זה לא הגיוני!!!
שיהיה רק ברכה והצלחה, יש לך אחלה ילד ב"ה שה' ישמור אותו ויגדל למעשיים טובים ותראו ממנו אור ונחת שה' ישמור אותו א-מ-ן!!!
לא הבנתי מהנ ההתנגדות הגדולה לאבחוןשרבוב
אף אחד לא אמר שפרופ' הם מושלמים.
אבל מה היה רע לדעת מהם יכולתיו של הילד ולפיהן לבנות לו אסטרטגיות למידה שמתאימות לו ותנאי סביבה נוחים יותר שאליהם הוא זקוק כדי שתהיה לו למידה יותר מועילה ויהיו לו פחות כשלים ותסכולים?
אני חושבת שהכל תלוי בגישה של הסביבה לאבחון ובגישה שלה אל הלקות.
אני בעד אבחון.... וממליצה...אנונימי (פותח)
הבן שלי (באותו גיל) אובחן כשהיה קטן בצורה לא נכונה
וכעת לאחר בעיות בכיתה נגשנו לאבחון נוסף
התברר שאין לו בעיות קשב וריכוז
אבל היו לו קשיים אחרים שהפריעו וקבלנו הפניה לטיפול מתאים וב"ה יש התקדמות
אחד המומחים נמצא בבני ברק
קוראים לו ד"ר גד דואר
הוא פסיכו-לנגוויסט, מומחה בליקויי למידה
טל. 03-5742636
וכעת לאחר בעיות בכיתה נגשנו לאבחון נוסף
התברר שאין לו בעיות קשב וריכוז
אבל היו לו קשיים אחרים שהפריעו וקבלנו הפניה לטיפול מתאים וב"ה יש התקדמות
אחד המומחים נמצא בבני ברק
קוראים לו ד"ר גד דואר
הוא פסיכו-לנגוויסט, מומחה בליקויי למידה
טל. 03-5742636
המלצתי קודם על אבחון....אבל..אנונימי (פותח)
זה במקרה שיש גם בעיות לימודיות, שהילד לא בענינים בכיתה, וגם מתעסק וכדו'
האמת היא שאם הילד שלך מצטיין בלימודים אז אני לא רואה סיבה מיוחדת לקחת אותו לאבחון.
גם אם הוא מתעסק בשיעור כל עוד הוא חרוץ לא נראה לי בעיה.
אבל אם הוא מפריע למהלך השיעור צריך לטפל בזה
אולי לעשות מבצע לילד בכיתה וגם בבית, צריך לחשוב על דרכים...
אבל ברור שאם באמת היו לו קשיים בקשב אז זה היה משפיע גם על הידע שלו ,ועל הציונים.
האמת היא שאם הילד שלך מצטיין בלימודים אז אני לא רואה סיבה מיוחדת לקחת אותו לאבחון.
גם אם הוא מתעסק בשיעור כל עוד הוא חרוץ לא נראה לי בעיה.
אבל אם הוא מפריע למהלך השיעור צריך לטפל בזה
אולי לעשות מבצע לילד בכיתה וגם בבית, צריך לחשוב על דרכים...
אבל ברור שאם באמת היו לו קשיים בקשב אז זה היה משפיע גם על הידע שלו ,ועל הציונים.
אולי הוא פשוט משועמם?כלנית1
אם הילד מקשיב בשעורים מסויימים ועושה את המטלות אבל בשעורים מסויימים בלבד מרשה לעצמו לקום ולהתעסק בדברים אחרים, יתכן שהוא משועמם. בשעור שיש לו אתגר, הוא ילמד ובשעור שהוא מרגיש שהוא כבר יודע ומבין, הוא פשוט יעסוק בדברים אחרים. ברזל נמוך הוא בהחלט סיבה לחוסר ריכוז ואפשר לבדוק את המצב ולתת ברזל . כיום כבר לא ממליצים על מינון גבוה, כך שכדאי לסירוגין ולא כל יום או לתת מינון לא גבוה, כי גם זה בעייתי (אני לא זוכרת למה).
אם הבעיה התעוררה רק השנה לא סביר שתהיה לו בעיה רצינית של קשב וריכוז. אם את לא מעוניינת להשתמש בפתרון הקסם היחיד שיש לרפואה הקונבנציונלית להציע- ריטלין, תבדקי את עניין הברזל, הבגרות הנפשית או אלרגיה למזון שאולי התחילה השנה, אם שיניתם תזונה או שהוא התחיל לצרוך מזון מסויים יותר.
אם הבעיה התעוררה רק השנה לא סביר שתהיה לו בעיה רצינית של קשב וריכוז. אם את לא מעוניינת להשתמש בפתרון הקסם היחיד שיש לרפואה הקונבנציונלית להציע- ריטלין, תבדקי את עניין הברזל, הבגרות הנפשית או אלרגיה למזון שאולי התחילה השנה, אם שיניתם תזונה או שהוא התחיל לצרוך מזון מסויים יותר.
לא נראה לי כקשיי קשב משמעותייםאנונימי (פותח)
אם הוא תלמיד מצטיין ועד כיתה ד לא היו סימנים לבעית קשב, כנראה שזו לא הבעיה, לא כל ילד שקם מהמקום ומתעסק בדברים , הוא ילד עם בעית קשב.
יתכן ויש בעיה חברתית , כמו שהמורה תאר לכם, אולי זה משהו חדש שהתפתח השנה ולא היה בעבר, והילד מוטרד מכך ולכן לא מרוכז. בכל מקרה כדאי לדבר עם הילד ולנסות להבין ממנו מה קורה לו אם אתם מוטרדים תמיד כדאי לפנות ליעוץ לא נראה לי שיש צורך באבחון, אולי יעוץ עם פסיכולוג
בהצלחה
נכון מאוד... אבל....מוריה צפת=)
ממש הפריע לי שאמרת שאם הוא תלמיד מצטיין וכבר כיתה ד'....
אני ב"ה עם תעודה מ-ע-ו-ל-ה (מעל 85 ב"ה) ב"ה מכיתה א'
וגילו "בעיית" קשב וריכוז והיפראקטיביות בכיתה ט' אם לא י' ומאז שגילו את זה ואני טיפלתי בזה ב"ה הציונים רק עלו ל90 100 קיצור את צודקת במקרה הספציפי הזה אבל גיל והצטיינות זה לא שולל "בעיות" קשב וריכוז והיפראקטיביות....
קודם כל-תודה לכל המגיביםrakaאחרונה
דבר שני-הציונים שלו ב"ה מכיתה א' 100יות+
.
.וכן-מאז ששוחחנו עם המורה התחלנו בשיטה של לאסוף הערות טובות מהמורה ונקודות חיוביות והדבר נראה כמוכיח את עצמו.
לאחר שדיברנו עם הילד הגענו למסקנה שכנראה מדובר בשיעמום וכן בחוסר בגרות והסברנו לו שוב את כללי ההתנהגות בביה"ס, דחיית סיפוקים, גבולות וכו'..
ב"ה יש שיפור ואנחנו ממשיכים בשיטות הנ"ל.
אנחנו גם מאוד סומכים על צוות ביה"ס שלא ממליץ על אבחון אז אנחנו ממשיכים הלאה יחד עם הילד להשתפר ולשפר.
תודה לכולם על העזרה.
חורף בריא
הבן שלי בכתה א' והמורה החליטה שבגלל שהואאנונימי (פותח)
לא יושב בנחת בכתה ולא מצליח להתעסק במה שהיא אומרת לו שהוא צריך כנראה לקחת ריטלין.
לא שאני שוללת את זה אבל האם ניתן על סמך חודש וחצי חודשיים של לימודים עם הפסקה של החגים להגיד לילד בן 6 כזה דבר? אולי זה רק עניין שהוא צעיר מדי? או חוסר גבולות? הוא באמת מאוד מפונק.(יילד חמישי אבל בינו לבין הרביעי יש 10 שנים !!!!)אין לי בעייה לעשות לו אבחון אבל לצערנו אם את לוקחת אותו לאבחון ב ט ו ח ימצאו משהו. מה לעשות אני מה זה מתוסכלת!!!!!!
בדרך כלל אי אפשר על סמך זמן כזה להחליט.ד.
יש מקומות בהם לא מתעסקים עם זה עד כיתה ב' מהסיבות שהזכרת ועוד.
ב. מורה לא יכולה להחליט שהוא צריך ריטלין. לכל היותר יכולה להציע בזהירות לנסות איבחון.
ג. באיבחון לא "בטוח ימצאו משהו". היום יש נוירולוגים שלא מתלהבים לתת ריטלין כ"כ מהר. אם הולכים למאבחן אחראי ומנוסה - אפשר גם להתייעץ על השאלה הזו - האם יש סיכוי שזה יסתדר עם הזמן ואולי כדאי לחכות
ד. אפשר בינתיים להציע למורה שתציע לילד, בנחת, "הסכם" על פרוייקט אחד; נניח - ישיבה במקום או כתיבה וכד' (אבל רק אחד לתקופה מסוימת), שאם הוא מצליח בו, תתן לו מדבקה בסוף השיעור, ופרס אחרי שלש מדבקות. כמובן, אם היא רואה שזה לא הולך, שתגיד לו שלא נורא וכבר יקבל את הפרסים על משהו אחר (שלא יצא מתוסכל). לפעמים זו אינדיקציה טובה, כשילד מסוגל עקרונית אך הוא "על הגבול" מבחינת הבשלות וכד'. אז גם אפשר לראות יותר טוב את יכול ריכוזו. וגם אם זה לא הולך - אינה הוכחה ברורה. יכול להיות שהוא סתם קטן עדיין.
אני יכולה להגיד לךשרבוב
בתור אחת שלא כ"כ הרבה זמן בתחום, אני יכולה לזהות במקרים מסומיים ילדים בעלי הפרעת קשב תוך כמה שעות (ואח"כ זה מתברר כעובדה נכונה) ככה שא"א לזלזל בניסיון של המורה.
מצד שני ברור שהיא לא יכולה להחליט לתת לו רטלין...
ומצד שלישי עד גיל 6 בערך כל הילדים הם עם בעיות קשב וריכוז (כמובן ברמות שונות)
ולכן אם בנך קטן יחסית במחזור יכול להיות שהאבחון לא יהיה מדוייק.
אבל אני סומכת על האינטואיציה האימהית שלך, מדבריך ניכר כי את בעצמך חושבת שיש לילדך קושי כולשהוא (כי את בטוחה שימצאו משהו) אז למה לא לגלות את הקושי ולהקל עליו במשך הדרך?
בגלל שקשה לך בתור אמא לעכל את העובדה שבנך זקוק לעזרה?
כדאי מאוד לעבור את המחסום הרגשי הזה כמה שיותר מהר (ומנסיון אישי-זה לא קל אבל הכרחי)
ותשמחי בכך שהילד שלך מקבל את העזרה שהוא זקוק לה ושלא מאשימים אותו בכך שהוא לא עושה דברים שהוא לא מסוגל לעשותם.
סליחה אם הייתי תקיפה מידי
אומרים שזה בגלל בעיות ראיה...nhau
לשלול את העניין התחושתי קודם לעניין הנורולוגיdanron
אני לא הייתי ממהרתאמא ל-5
לריטלין, אך אם המורה מפנה את תשומת-ליבך, כדאי לבדוק
על תתני לו רטלין! אולי אני עוד לא אמא אבל אנירחליOס
לקחתי רטלין!
לדעתי זה פשוט סמים שהורסים את הילד!
לדעתי זה פשוט סמים שהורסים את הילד!
ממש ממש לא למהר לתת ריטליןאודי-ה
בעקרון עדיף בכלל לא לתת. אבל יש מקרים שיש בעיה באמת גדולה וזה הפתרון היחיד.
המורה פשוט רוצה חיים קלים!
הילד יהיה מסומם ואז ברור שהוא ישב בשקט.
יש לריטלין כל מיני תופעות לא רצויות. צריך לנסות קודם כל דברים אחרים
כמו עיצוב התנהגות.
אמנם למורה זה יהיה יותר קשה, אבל עם כל הכבוד, בשביל זה משלמים לה...
צריך קודם כל לא לוותר לו וגם מצד שני לגרום לו לרצות לשבת בעזרת עידודים קטנים.
אפשר לעשות לו לוח ניקוד עם כל מיני קטגוריות שבהן צריך לחזק אותו
וכל מספר נקודות לתת פרס קטן.
אפשר גם שהמורה תיתן לו שליחויות מידי פעם כדי לאוורר אותו.
לפעמים רטליןbattt
באמת "מרגיע" כי הוא פשוט גורם סחרחורות, ואז מפסיקים את הרטלין, ולפי מידת חומרת העניין מחליטים אם לנסות טיפול תרופתי אחר או לא.
אבל בהרבה מקרים - תופעות הלואי של הרטלין חולפות לאחר מספר ימים של התרגלות או לאחר שינוי במינון (קונצרטה, SR..)
בכל מקרה - גם בזמן שילד לוקח ריטלין - יש צורך במקביל בעיצוב התנהגות.
כמו בכל תרופה (אנטיביוטיקה, אקמול, אינסולין), יש תועלת ויש תופעות לואי - ותמיד שוקלים מה הנזקים שעלולה התרופה ליצור לעומת הנזקים שעלולים להיווצר ללא התרופה.
הבעיה עם ריטלין היא שרוב ההורים לא מודעים או לא מסוגלים נפשית לקבל את היקף הנזקים הפסיכולוגיים לטווח הארוך (גיל 15-20) שעלולים להיווצר ושיכולים להימנע ע"י שימוש בריטלין בגיל הצעיר של ביה"ס היסודי....
לדעתי - אם יש חשד - כדאי לבדוק!
אחד הקריטריונים ע"פ DSM-4אנונימי (פותח)
אמאשלאורי!
יש כמה סימנים שכשהם מופיעים כדי לפנות לאבחון. אני לא מאבחנת ולא ממש מבינה בזה.
קצת למדתי על זה...
ע"פ DSM-4 מדריך פסיכיאטורי אמריקאי להגדרת הפרעות (משו כזה..), אחד הקריטריונים הוא שילד לפחות חצי שנה יש לו התנועעות יתר. גם נשמע שהילד שלך עלה לכיתה א'. אולי קשה לו עדין המעבר ללמידה פורמאלית? אולי יש מתחים אחרים (משפחה, חברה וכד') שמשפיעים עליו? תנסי לבדוק בגוגל את המונח ADHD.. את אמא שלו ומכירה אותו יותר טוב מכולנו...
שיהיה בהצלחה!
מתי לוקחים רטלין באמת!!-כנסו ותקראו!אנונימי (פותח)
בתפקידי אני מאבחנת, ולא לוקחים מיד רטלין!אין לך מה לפחד, הבדיקות האמיתיות שעושים לא מוצאות "סתם" דברים אם אין, אנשי מקצוע לא ממהרים לקבוע על ילד כלקוי קשב וריכוז במיוחד מתחת לכיתה ג', אם יש חשש לבעיות קשב וריכוז יש צורך לעבור בדיקה אצל נוירולוג ולעשות את מבחן "טובה" (קופ"ח מפנה אליו), ורק אח"כ קובעים מה יהיה עם הילד! בהצלחה!!
מה קרה לך!!?אנונימי (פותח)
ילד זה ילד והוא יושב וקם ומסתובב ותוך כדי הוא קולט דברים מסביבתו,אל תסממו ילדים בגלל שהמורה רוצה שקט בכיתה,אם תתני ריטאלין לילד אז יהיה לך ילד רגוע שיכול ללמוד ולהיות גאון של אמא אבל הוא יהיה רובוט.רוב אלה עם בעיות קשב (אני חושב שגם אני בקבוצה הזאת ואני מבוגר)הם לא יצאים עם תואר ברפואה אבל הם אנשים עם איכויות אחרות.באמנות ,ביחסים עם אנשים,במוסיקה.מורה שתגיד לי לתת ריטאלין לילד שלי אני קודם נותן לה אקסטאזי כדי שהיא תתאים לכיתה ואח"כ מוציא את הילד ומגדל אותו בבית בריא ומאושר.
לא מסכימה לגבי הריטליןאנונימי (פותח)
הנושא בויכוח גדול. מכירה אישית כמה וכמה שהריטלין עזר מאד לשקם את התפקוד היומיומי ואת הדימוי העצמי שנפגע עמוק. בהחלט לא תמיד מדובר בסם הניתן לשווא, ולא נכון להכליל בצורה גורפת ולומר שהם יגדלו רובוטים.
עם זאת ברור מעל לכל ספק שאין דבר כזה שמורה ממליצה לתת ריטלין כי אין לה יכולות לאבחן את מקור הקושי, ורק במידה והקושי הוא נויורלוגי יש מקום לשקול ריטלין - וגם לא תמיד. תלוי במגוון של שיקולים, ברמת הקושי ועוד.
עם זאת ברור מעל לכל ספק שאין דבר כזה שמורה ממליצה לתת ריטלין כי אין לה יכולות לאבחן את מקור הקושי, ורק במידה והקושי הוא נויורלוגי יש מקום לשקול ריטלין - וגם לא תמיד. תלוי במגוון של שיקולים, ברמת הקושי ועוד.
אני מסכימה עם "אמא ל-6"....אנונימי (פותח)
עם זאת אני מסכימה גם עם אלה שאומרים שהריטלין הוא פתרון מצוין כדי שלמורה יהיה שקט בכיתה.
הרי יש תלמידים שהם לא איפראקייבים אבל יש להם בעיות קשב, הם לא מפריעים לכיתה, אלא רק להם עצמם יש בעיה להקשיב וכו'.
ולכן כאן אני מסכימה גם עם אודי-ה, שהמורים צריכים להתאמץ יותר.
אח שלי הוא יועץ חינוכי, והוא מסתובב בהרבה בתי ספר, הוא עצמו אמר לי שהרבה מורים באים בשביל לעשות את המשכורת...
לדעתי לא צריך לאפשר לכל אחד להיות מורה, מי שרוצה להירשם למגמה הזאת צריך להוכיח שיש לו הכישורים המתאימים לכך וגם שהוא רואה במקצוע זה שליחות.
וכמובן צריך לעשות משהו במדינה הזו, שיכפילו את המשכורת של המורים ואז גם תהיה להם מוטיבציה גבוהה יותר
עם כל הכבוד המקצוע הזה הוא מהקשים ביותר, ומהחשובים ביותר . המורים מעצבים את האישיות של הילדים שלנו
הם מתעסקים עם נשמות. ובשביל זה צריך להביא להם מורה שמוכן לעשות הכל בשביל לקדם אותם. שרואה בעבודה זו אתגר ושליחות.
כיום, הבתי ספר עושים תחרות מי יותר ברמה. המורים (חלקם) לא עושים מספיק מוכנים להקריב ולהשקיע וכו'
ומי שנפגע זה החלשים ובעלי בעיות קשב וכדו'
.
הרי יש תלמידים שהם לא איפראקייבים אבל יש להם בעיות קשב, הם לא מפריעים לכיתה, אלא רק להם עצמם יש בעיה להקשיב וכו'.
ולכן כאן אני מסכימה גם עם אודי-ה, שהמורים צריכים להתאמץ יותר.
אח שלי הוא יועץ חינוכי, והוא מסתובב בהרבה בתי ספר, הוא עצמו אמר לי שהרבה מורים באים בשביל לעשות את המשכורת...
לדעתי לא צריך לאפשר לכל אחד להיות מורה, מי שרוצה להירשם למגמה הזאת צריך להוכיח שיש לו הכישורים המתאימים לכך וגם שהוא רואה במקצוע זה שליחות.
וכמובן צריך לעשות משהו במדינה הזו, שיכפילו את המשכורת של המורים ואז גם תהיה להם מוטיבציה גבוהה יותר
עם כל הכבוד המקצוע הזה הוא מהקשים ביותר, ומהחשובים ביותר . המורים מעצבים את האישיות של הילדים שלנו
הם מתעסקים עם נשמות. ובשביל זה צריך להביא להם מורה שמוכן לעשות הכל בשביל לקדם אותם. שרואה בעבודה זו אתגר ושליחות.
כיום, הבתי ספר עושים תחרות מי יותר ברמה. המורים (חלקם) לא עושים מספיק מוכנים להקריב ולהשקיע וכו'
ומי שנפגע זה החלשים ובעלי בעיות קשב וכדו'
.
צמיששרבוב
נכון, צריך באמת ליצור יותר מוטיבציה למורים,
אבל בכ"ז כמעט כל המורים שאיתם נפגשתי ממש משקיעים התלמידים שלהם.
ולפעמים בכ"ז יש ילד שחולם וכ"ו...
אז לא צריך להמליץ לטיפול?
(כמובן לאחר שמבררים את כל התמונה, ורואים מה קורה בבית וכ"ו..)
ואל תשכחו ש8% מהאוכלוסיה הם בעלי הפרעות קשב וריכוז!
(ורובם ילדים כמובן)
אל תמהרו להכלילאמא ל-5
אני חושבת שכשמורה מפנה את תשומת-לב ההורים לבעיה כזאת או אחרת, זה מכיוון שראתה סימנים בהשוואה לכלל הכיתה, ילד לא סתם קם ויושב, למה שיעשה דבר כזה? היום לא קשה לזהות ילדים כאלו עוד בגן, היה לי ילד כזה בגן חיכיתי 3 שנים והסימנים רק מחריפים, אין מנוס מלתת טיפול לא בגן, אבל בבי"ס.
לילד שלי יש הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, לאחרונה התחלנו עם ריטלין- זה עושה לו בחילות וכאבי בטן ב-20 דקות הראשונות ואח"כ הוא מצליח להתרכז, להבין ולנהל שיעור ולא לחמם את הכיסא.
הוא מקבל פידבקים חיוביים מהסביבה ואחה"צ הוא ביקש לקחת חצי כדור כדי להכין שיעורים.
הוא פשוט רואה שעם הכדור הוא מצליח להבין והשיעורים נגמרים יותר מהר והוא לא "טמבל" כמו שהוא חשב-- אלו מילים שלו.
כך שאני נותנת את הכדור ובשמחה.
נכוןשרבוב
גם אצלינו הילד פשוט ראה שזה טוב לו! אז הוא מבקש!
ובקרשר לאבחון בגן- רק בגיל 6 וחצי המח מתפתח סופית, ואז האבחון הוא יותר מדוייק, ככה שדווקא כדאי לחכות.
(בגן בערך לכל הילדים יש הפרעת קשב, כי המח הקדמי עדיין לא מפותח מספיק)
אני חושבתno name102
שהיום לכל ילד שקצת לא לומד תוקעים רטלין.
חוץ מהחיסרון הגדול- שזה הדימוי העצמי הנמוך שהוא מפתח, יש חיסרון שהרבה לא חושבים עליו והוא-
חוסר חינוך לילד, האו צריך לדעת להתמודד, להתגבר על עצמו וכד'..
מה פתאום להביא לו משתיק\ סם כזה?!??!?!?
וחוץ מיזה אולי זה בעיה אחרת- ראיה\חברתית .
זה ממש לא חוסר חינוךשרבוב
אם המח הקדמי שלו יותר קטן ויש לו דליפה של "דלק" במח זה חוסר חינוך????
איך את יכולה להגיד כך?
צריך לנסות להסתדר בלי אך, במידה וצריך אין למנוע!!mor_1116
בס"ד
אין מה לרוץ לקחת ריטלין
לצערנו לחלק מהמורים של היום אין סבלנות, וחושבים שהפיתרון זה ריטלין.
תעשי אבחון לבחורציק הצעיר שלך, ותראי לאיזה כיוון זה הולך,למה הוא צריך בגלל שאין לו קוצים לשבת, או בשביל משהו אחר, וגם אם רשום שהוא צריך אל תמהרי לקחת.
יש היום טיפולים מונעים,כל מיני שיטות,ייעוץ,פסיכולוגים וכו'!
זה תהליך שדורש המון סבלנות.. אבל שווה..!!! ה' ישלח לכם את ברכתו ובעז"ה שתשמעו בשורות טובות ושמחות!!!
ובמידה {חס וחלילה} שזה לא מצליח אל תמנעי מהילד משהו שיכול לעזור לו...
יש לי חברה שעכשיו עשתה אבחון {גיל:20} ורשמו לה שהיא צריכה רטלין והיא פשוט בכתה, היא בכתה על כך שלא ידע לפני ויכלה למנוע לעצמה המון סבל בלימודים!!!
שיהיה המון בהצלחה אמא יקרה תמשיכי להיות אמא מקסימה שדואגת לשלום הילדים שלה ישר כוח, שהקב"ה יתברך ישלח לך כוחות תמיד לגדל את ילדייך במסירות הנפש הזאת!!!
ישר כוח מעריצה ומעריכה!!!
בשום פנים ואופןאנונימי (פותח)
גם אם כל העולם יגיד לך שיקח רטלין, אל תתני לו
המורים צריכים להתמודד עם בעיות משמעת בכיתה בלי רטלין לילדים
אלא שבמקרה שלך לא כתבת אפילו שהוא מפריע, אלא רק יושב באי נחת
מה איכפת למורה, שלא ילמד, רק שלא יקח רטלין
זה יהרוס את שמחת החיים של הילדות
ילד צריך להשתולל ולרוץ
עם רטלין הוא יהיה ילד כבוי ומדוכא
מלבד הנזקים שזה יכול לגרום, שהיום אף אחד לא יכול לומר דברים ברורים בנושא
תהי חזקה, גם אם יגידו לך שהילד יהיה בבית - תתנגדי
גם אם יכפו עליך בצו בית משפט תתנגדי
תשלחי אותו לתלמוד תורה שכל היום צועקים פסוקים
תאמיני לי הוא יפרח שם
זה יותר טבעי לילד להוציא את כל האנרגיות בשיעור שצועקים פסוקים מאשר לשבת כמו גולם ולשמוע את המורה
חוץ מכל היתרונות של תלמוד תורה
את לימודי החול תשלימי לו אחר כך, גם ככה הכל (כמעט) היום על האינטרנט
בהצלחה
ריטלין הינו האלטרנטיבה האחרונה.אנונימי (פותח)
אסור למורה להביע דעה לגבי לקיחת ריטלין. יש מעט מאד רופאים שיש להם אישור להחליט על כך והם לומדים די הרבה בשביל זה .
גם אם יש לבנך בעיות קשב שיאובחנו אין הדבר מכריח לקיחת ריטלין.
לקשיים בכיתה יש מספר אפשרויות.
ואת כאמא צריכה לשאול אותו, את עצמך, ואת המורה מניין הו נובעות.
כהקדמה לכל את צריכה לחשוב, עם עצמך, איתו וגם עם הגננת האם היה לזה סימן גם בגן? ובבית? אם לא, אני הייתי מאד סקפטית. בעיות קשב לא נוצרות, הן מולדות.
האם טוב לו בכיתה? עם המורה? החברים? האם הוא מבין? ועוד המון שאלות נוספות שכדאי לשאול.
תעשו קודם בדיקה עם עצמכם, אולי אלו בעיות ראיה, שמיעה, התנהגות, ארגון, קשיים רגשיים, וויסות חושי (ויש עוד כמה...) ויש צורך בטיפול אחר?
תבדקו את העניין עם עצמכם, וגשו לאבחון אצל מי שיכול לתת תשובות מכוונים שונים, ולא משהו שמקבל כסף בשביל לתת כדורים.
אם אכן הילד זקוק לריטלין, זה אכן עשוי לעזור פלאים, אך יש צורך לקחת אחריות, ולא לחפש את המחט מתחת לפנס.
אמאשלאורישרבוב
את נותנת לו רטלין כרגע לפני האבחון?
צריכה מורה פרטית לאנגלית מפ"תmor_1116
בס"ד
שלום רב!!!
האם אתם מכירים מורה פרטית לאנגלית טובה שיכולה ללמד טוב לבגרויות
מורה שגרה בפ"ת...
אשמח לקבל מספרים של מורות טובות+שמות!!!
תודה תודה
תבררי אצל אמהותשרבובאחרונה
אושרבוב
שאת בעצמך כזאת,
או שיש לך קרובי משפחה כאלה,
או שאת מכירה אנשים כאלה,
או שהנושא הזה מעניין אותך..
נראה לי שהרחבתי על זה יתר במכתב פתיחה
(למעלה^)
אבל הבתכלס' הדלת פתוחה לכולם
תתחדשיימית1
*תתחדש..ימית1
אההשרבובאחרונה
קודם כל אם את מזהה אצלך קושי בלמידה...
בעיקרון אם תלמדי על זה תמיד תגלי שיש לך איזושהיא בעיה, אפילו קטנה כמו חצית קו אמצע.
אבל לא כל בעיה היא מאוד עקרונית כך שצריך לטפל בה...
ולכן לפי דעתי אם את לא מרגישה שיש לך לקוי למידה את לא צריכה לרוץ לחפש אותו
(וכמובן שיהיו כאלה שיחלקו עלי..)
אבל אם את מרגישה שיש לך בעיה אפילו קטנה, תתחילי לברר אם באמת יש לך את הבעיה וכיצד אפשר לטפל בה...
בהצלחה!
אני לא יודעת מה קורה לי 
אנונימי (פותח)
בס"ד
אני פשוט מרגישה שאני סתווווומה!
אבל משהו מפחיד!!!
אני לא מצליחה להתרכז-זאותמרת אין לי בעיה לשבת בכסא 24 שעות בלי להניע את הרגל כן!-אבל לרוב אני מרגישה שאני בוהה כזה.
אני לא מצליחה להבין כלום!
אני מרגישה שהראש שלי ח-ל-ו-ל אין בו כלום באתמ אנימרגישה שהמוח שלי חלול ,אני לא יודעת להסביר אתזה..
המצב של הציונים שלי גרוע!!!!!
עשו לי איבחון,ליודעת מה יצא שם-אבל נתנו לי תוספת זמן..
רק תוספתזמן-בסוף איכשהו מצאתי גם משהיא שתעזור לי לעבור תמבח'ן..
מתמטיקה עשיתי שנה שעברה-4 יחדות לימוד קיבלתי 73% זה פשוט גרוע[בידיע שזה פלוס אחת שעזרה לי פלוס תוספת זמן-לבד ברור לי שלא הייתי מצליחה לפתור אף תרגיל]
בלשון-עשיתי את התוכנית החדשה -קיבלתי 61%
אוף נמאס לי בהבעה קיבלתי -71%
מה כואב לי פה?!-מילא אין לי ראש ריאלי ניחא,אבל בתור ילדה -ותמיד מאז שאני זוכרת תצמי' יש לי אינלגנציה מילולית גבוה,אוצר מילים בריא וגדול ועכשיו כאלו כלוום..
ראיתי דברים שכתבתי בכיתות נמוכות ה' ו' ואפילו ד' המון סיפורים שלי [אחח היו ימים שהאמנתי בעצמי]-היום אני מנסה לכתווב אני לא מצליחה להגיע לרמת כתיבה לרמת חשיבה ליצרתיות שהיה לי בעבר..
במקום להתקדם אני הולכת בצעדי ענק אחוורה!!!
ועוד משו-ההורים החמודים שלי טוענים שאני פשוט מזלזלת,זה לא נכון קשה להם לקבל אתזה שיש לי קשיים,אמא תמיד אומרת לי שאני סתם מזלזלת ,ויש לי ראש ואני יכולה להצליח.
כן כן ישלי ראש הוכחה מהיסודי-אבל כבר המון זמן זה לא מה שהיה פעם,אני בנסיגה.
אוווחח.
קשההההההה ליייייייייייי נמאאאאאאאאאס לייייייייי
זה נשמע כסיפור לא טובשרבוב
דבר ראשון אנחנו איתך, הרבה אנשים לצרה...
(צרת רבים חצי נחמה)
)דבר שני- תסבירי להוריך שבאמת קשה לך, וזה שהם יגידו לך את זה זה לא יעזור לך
אולי אפילו להפך...
אולי אפילו להפך...
דבר שלישי- תחייכי! אם תהיי עצובה זה בכלל בכלל לא יעזור!
תאמיני בעצמך! תאמיני שאת יכולה לחולל שינוי!
ודבר אחרון- תמשיכי להשקיע גם אם קשה!
ואם נדע במה את לקויית למידה אולי נוכל לעזור יותר
אבל ישר כח על הצעד הראשון!
ותדעי שתמיד יש לך פה אוזן קשבת
תדברי עם היועצת שתסביר להם...ימית1
אני אומרת לך זה יעזור (בעז"ה) תבקשי ממנה שתסביר להם שזה הגיוני וזה לא זילזול!!!
תנסי אולי גורם חיצוני שיגד להם שזה ל אשמתך ישכנע אותם להאמין בך ולהבין אותך וזה כבר התחלה של הדרך ....
בהצלחה....
אם את עושה את ההישתדלות שלך,חרות(=
ה' יעשה את שלו!!!!!!!!!!
לא להתייאש, זה לא מה שיקבע לך את החיים, ולא עם מי תתחתני. את יכולה למצוא משהו שאת כן טובה בו ובזה להשקיע.
רק שמחה ואושר!!!
יכול להיות שפעםאנונימי (פותח)
היית יותר טובה בלימודים ובכתיבה ועכשיו פחות בגלל המשבר ההוא שהזכרת, לדעתי כדאי לטפל בזה.
אני יכולה להגיד לך שגם אני פעם (בכיתה ה') ממש אהבתי לכתוב והלך לי טוב, ואח"כ בכיתה ח' כבר לא כ"כ... עכשיו אני מרגישה שזה חזר אלי בזכות שכתבתי גם כשלא הכי הלך...
זה כמו הרבה דברים בחיים שכשלא עושים הרבה זמן, זה נשחק.
כדאי לך לנסות להחזיר את מה שהיה פעם, - לאט אבל בטוח,
וחוצמזה, את צריכה להבין שלא משנה מה עשית ואיזה ציון, את לא צריכה להחשיב שהתוספת זמן זה מעין עזרה מבחוץ ולהוריד את הערך של עצמך, אני יכולה להגיד לך שיש אנשים שכותבים לאט, או שלוקח להם קצת יותר זמן לנסח , או כל מני דברים אחרים שלוקחים זמן שבהם הם לא לפי הממוצע של כולם ולכן זה לא יהיה פיר אם יתנו להם את אותה כמות זמן לעשות אותו דבר כמו כולם, מבינה? אולי יש לך משו כזה וזה לא אומר שאת פחות חכמה או משו.. (אגב, גם לי כמעט היה תוספת זמן..)
ותזכרי תמיד ש"אין דבר העומד בפני הרצון" ותאמיני בזה באמת, בע"ה תצליחי!!! אני בטוחה!
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתךשרבוב
בקשר להארכת זמן...
ומאוד עניינה אותי העובדה שבכך שתרגלת את נושא הכתיבה זה עזר לך,
למרות שהיה לך קושי בסיסי...
צרת רבים חצי נחמה.יוני_ק
שלום,
לפני הכל עליך לדעת שישנם עוד דבים כמוך. אני אישית מכיר את התופעה שדיברת עליה מאוד טוב, שמנסים למצוא תשובות למבחן והראש מרגיש חלול (למרות שאני יודע שאני יודע את החומר היטב). מדובר לעיתים (לפחות אצלי) בהפרעת קשב וריכוז, שאצלי זה ADHD אך יכול להיות גם סוגים אחרים של הפרעות קשב וריכוז.
אמנם פעם ראשונה שאני נכנס לפורום הזה בכלל ומגיב בו בפרט, אך לא יכלתי שלא להגיב להודעה הזו.
דבר ראשון אני ממליץ לך מאוד לקרוא את ספרו של אושי גרוס "אין דבר כזה ילד רע", אני בטוח שכתקראי אותו הוא לכל הפחות יעלה לך קצת את ההערכה העצמית שלך כלפי עצמך.
דבר שני, כדאי לך לקבל איבחון לא רק בשביל הבגרויות אלא להיבדק איזה הפרעת קשב וריכוז יש לך, כדי שתוכלי לדעת איך לטפל בה ולא רק לקבל כלים להתמודד עם הבגרויות והמבחנים.
לצערנו הרב, התרבות החינוך היום בארץ ישראל דוגלת בשיטה שכולם לומדים את אותם הדברים ובכך מדכאת את הכישרונות האישיים של כל אחד. כל אחד בעולם נברא על ידי הקב"ה עם פלוסים ומינוסים- כשרונות וחסרונות, על פי הירכותי רחבת ההיקף עם אנשים בעלי בעיות קשב וריכוז (ADD ו-ADHD), אמנם בלימודים בדרך כלל הם הינם חלשים יותר (למרות שחלקם הרחב הם גאונים מבחינת היכולת השכלית שלהם) אך הם מאוד כישרוניים בדברים אחרים. הבעיה היא שכיום הלחץ על הילדים והנוער הוא לכיוון אך ורק של למידה של מקצועות מסוימים למרות שכל אחד בסוף יפנה לכיוונים אחרים שבהם הוא מעוניין ומוכשר. ודבר זה נכון אגב לדעתי לגבי כל אחד, ולאו דווקא המאותגרים שבין התלמידים.
כדאי לך מאוד למצוא את הדברים שבהם את מוכשרת ולהתרכז בהם, להגדיל אותם ולפתח אותם. אין זה אומר שתנטשי את המסגרת הלימודית, אך זה אומר שעל פי המשתמע מדבריך את מדוכאת לגמרי על ידי המאמץ, וכדאי ומומלץ להוריד את הלחץ, בין היתר על ידי עשייה של דברים שאת אוהבת.
לגבי ההורים, אם תעשי איבחון שיאבחן אותך כלקויית למידה, סביר להניח שהם יבינו אותך יותר. אמנם אין כאן שיקוי קסם, אך זהו פתיחת פתח להורים שידעו איך להתמודד, מכיוון שעל פי המשתמע מדבריך את בהחלט מנסה אך התשובות פשוט בורחות ממוחך. עליך להבין את הוריך שאינם נמצאים בתוך מוחך ואינם יודעים מה עובר עליך, וגם אם תשתפי אותם יש סיכוי שהם לא יבינו כי כל אחד מבין דברים שהוא רואה ושומע על פי הכלים שלו. למרות זאת, מומלץ מאוד שמישהו מקצועי ידבר עם הוריך ויסביר להם את הבעיה, ואת התופעה ושידעו שהלחץ שלהם רק מזיק ולא עוזר. הציעו פה את היועצת, וזה בהחלט רעיון מצוין בתנאי כמובן שהיא מודעת היטב לעובדה שאת מנסה וזה חומק כפי שתיארת פה.
לסיום אני חייב לחזק אותך ולהגיד לך משהו אחרון והכי חשוב יותר מהכל.
תופעת ההפרעות קשב וריכוז מוגדר בחברה שלנו כיום כ"בעיה", מכיוון שכפי שכתבתי למעלה, החברה שלנו סובבת את הלימודים ואת המפעלי לימוד ובגרויות שמכונים בתי ספר. עליך לדעת שהפרעת קשב וריכוז היא מתנה. אני לא יודע מה הפרעת הקשב שלך, אך מה שהיא לא תהיה תזכרי תמיד שהקב"ה שלח אותך לעולם הזה על מנת לעשות דברים מסוימים והביא לך את הכלים להתמודד עם מה שיהיה לך בדרך. לכל לקות למידה יש את היתרונות שלה, ועליך לזכור את זה תמיד, עליך רק ללמוד לנצל את ה"לקות" ולהפוף אותה לעזר וכלי ליתרון על פני אנשים אחרים שלא התברכו ב"לקות למידה".
ואחרי כל אלה, דבר אחרון באמת:
תמיד תאמיני בעצמך ובקב"ה שיודע מה הוא עשה כשהוריד אותך לעולם הזה.
בהצלחה,
יוני
לפני הכל עליך לדעת שישנם עוד דבים כמוך. אני אישית מכיר את התופעה שדיברת עליה מאוד טוב, שמנסים למצוא תשובות למבחן והראש מרגיש חלול (למרות שאני יודע שאני יודע את החומר היטב). מדובר לעיתים (לפחות אצלי) בהפרעת קשב וריכוז, שאצלי זה ADHD אך יכול להיות גם סוגים אחרים של הפרעות קשב וריכוז.
אמנם פעם ראשונה שאני נכנס לפורום הזה בכלל ומגיב בו בפרט, אך לא יכלתי שלא להגיב להודעה הזו.
דבר ראשון אני ממליץ לך מאוד לקרוא את ספרו של אושי גרוס "אין דבר כזה ילד רע", אני בטוח שכתקראי אותו הוא לכל הפחות יעלה לך קצת את ההערכה העצמית שלך כלפי עצמך.
דבר שני, כדאי לך לקבל איבחון לא רק בשביל הבגרויות אלא להיבדק איזה הפרעת קשב וריכוז יש לך, כדי שתוכלי לדעת איך לטפל בה ולא רק לקבל כלים להתמודד עם הבגרויות והמבחנים.
לצערנו הרב, התרבות החינוך היום בארץ ישראל דוגלת בשיטה שכולם לומדים את אותם הדברים ובכך מדכאת את הכישרונות האישיים של כל אחד. כל אחד בעולם נברא על ידי הקב"ה עם פלוסים ומינוסים- כשרונות וחסרונות, על פי הירכותי רחבת ההיקף עם אנשים בעלי בעיות קשב וריכוז (ADD ו-ADHD), אמנם בלימודים בדרך כלל הם הינם חלשים יותר (למרות שחלקם הרחב הם גאונים מבחינת היכולת השכלית שלהם) אך הם מאוד כישרוניים בדברים אחרים. הבעיה היא שכיום הלחץ על הילדים והנוער הוא לכיוון אך ורק של למידה של מקצועות מסוימים למרות שכל אחד בסוף יפנה לכיוונים אחרים שבהם הוא מעוניין ומוכשר. ודבר זה נכון אגב לדעתי לגבי כל אחד, ולאו דווקא המאותגרים שבין התלמידים.
כדאי לך מאוד למצוא את הדברים שבהם את מוכשרת ולהתרכז בהם, להגדיל אותם ולפתח אותם. אין זה אומר שתנטשי את המסגרת הלימודית, אך זה אומר שעל פי המשתמע מדבריך את מדוכאת לגמרי על ידי המאמץ, וכדאי ומומלץ להוריד את הלחץ, בין היתר על ידי עשייה של דברים שאת אוהבת.
לגבי ההורים, אם תעשי איבחון שיאבחן אותך כלקויית למידה, סביר להניח שהם יבינו אותך יותר. אמנם אין כאן שיקוי קסם, אך זהו פתיחת פתח להורים שידעו איך להתמודד, מכיוון שעל פי המשתמע מדבריך את בהחלט מנסה אך התשובות פשוט בורחות ממוחך. עליך להבין את הוריך שאינם נמצאים בתוך מוחך ואינם יודעים מה עובר עליך, וגם אם תשתפי אותם יש סיכוי שהם לא יבינו כי כל אחד מבין דברים שהוא רואה ושומע על פי הכלים שלו. למרות זאת, מומלץ מאוד שמישהו מקצועי ידבר עם הוריך ויסביר להם את הבעיה, ואת התופעה ושידעו שהלחץ שלהם רק מזיק ולא עוזר. הציעו פה את היועצת, וזה בהחלט רעיון מצוין בתנאי כמובן שהיא מודעת היטב לעובדה שאת מנסה וזה חומק כפי שתיארת פה.
לסיום אני חייב לחזק אותך ולהגיד לך משהו אחרון והכי חשוב יותר מהכל.
תופעת ההפרעות קשב וריכוז מוגדר בחברה שלנו כיום כ"בעיה", מכיוון שכפי שכתבתי למעלה, החברה שלנו סובבת את הלימודים ואת המפעלי לימוד ובגרויות שמכונים בתי ספר. עליך לדעת שהפרעת קשב וריכוז היא מתנה. אני לא יודע מה הפרעת הקשב שלך, אך מה שהיא לא תהיה תזכרי תמיד שהקב"ה שלח אותך לעולם הזה על מנת לעשות דברים מסוימים והביא לך את הכלים להתמודד עם מה שיהיה לך בדרך. לכל לקות למידה יש את היתרונות שלה, ועליך לזכור את זה תמיד, עליך רק ללמוד לנצל את ה"לקות" ולהפוף אותה לעזר וכלי ליתרון על פני אנשים אחרים שלא התברכו ב"לקות למידה".
ואחרי כל אלה, דבר אחרון באמת:
תמיד תאמיני בעצמך ובקב"ה שיודע מה הוא עשה כשהוריד אותך לעולם הזה.
בהצלחה,
יוני
לאחר קריאה שניה של דבריךיוני_ק
לאחר שקראתי את תגובותיך ושוב את הקריאה הראשונית לקהל, שיניתי קצת את דעתי.
ישנו סיכוי שבאמת אין לך שום הפרעת קשב וריכוז.
ישנה תופעה שכתוצאה מלחץ וכדומה, אדם מאבד את עצמו ואת יכולתו ללמוד.
ולכן, אני נשאר עם ההמלצה לאיבחון, מכיוון שגם אם אין לך לקות למידה (מה שיכול להיות שיש לך), הם יוכלו אולי לעזור לך לדעת מה הבעיה האמיתית (שיכול להיות לחץ או משהו דומה).
בכל מקרה, כדאי לבדוק את הנושא לעומק.
ובסופו של יום, אני רוצה להדגיש משהו חשוב. הלימודים הם לא הכל בחיים. את בחורה מוכשרת! ואת צריכה למצוא במה את טובה, ולהמקד בו ולהנות ממנו. ושוב, אין זה אומר לזנוח לגמרי את הלימודים, אבל התעסקות במשהו שאת טובה בו יוסיף לך לשלווה הנפשית ולביטחון העצמי, שמן הסתם כרגע לא בשמיים בעקבות הרגשת הכישלון, למרות שאין פה כישלון אמיתי. ודבר זה נכון גם אם אין לך שום לקות למידה!
בהצלחה רבה,
יוני
ישנו סיכוי שבאמת אין לך שום הפרעת קשב וריכוז.
ישנה תופעה שכתוצאה מלחץ וכדומה, אדם מאבד את עצמו ואת יכולתו ללמוד.
ולכן, אני נשאר עם ההמלצה לאיבחון, מכיוון שגם אם אין לך לקות למידה (מה שיכול להיות שיש לך), הם יוכלו אולי לעזור לך לדעת מה הבעיה האמיתית (שיכול להיות לחץ או משהו דומה).
בכל מקרה, כדאי לבדוק את הנושא לעומק.
ובסופו של יום, אני רוצה להדגיש משהו חשוב. הלימודים הם לא הכל בחיים. את בחורה מוכשרת! ואת צריכה למצוא במה את טובה, ולהמקד בו ולהנות ממנו. ושוב, אין זה אומר לזנוח לגמרי את הלימודים, אבל התעסקות במשהו שאת טובה בו יוסיף לך לשלווה הנפשית ולביטחון העצמי, שמן הסתם כרגע לא בשמיים בעקבות הרגשת הכישלון, למרות שאין פה כישלון אמיתי. ודבר זה נכון גם אם אין לך שום לקות למידה!
בהצלחה רבה,
יוני
מצטרפת לדברךשרבוב
בקשר חיפוש התחומים בהם אנו מוכשרים, זה כ"כ חשוב להשקיע גם בנושא שאנו אוהבים ולא רק במטלות ה"אפרות" של הלימודים...
בכלל, בכללי ממש הסכמתי איתך וקראתי כל מילה...
אשרייך
תקראי...בעזרת ה'!!
דבר ראשון את צריכה להירגע,לצאת מהלחץ ולנשום כמה נשימות עמוקות.
מה שלא יקרה אין צורך להתבעס!!!!ציונים זה בסך הכל בזבוז של דיו על דף!!!!
וחוצמזה-הלוואי הלאי 73 במתמטיקה 4 יחידות...אני לומדת ל4 והציונים שלי ברצפה!!!
אבל אין יאוש בעולם כלל!!!!
את לא חייבת לקבל מאיות!!!מעל 70 זה אומר שאת יודעת ממש טוב את החומר ונפלת רק על
דברים טפשיים....וגם מעל 60 זה עובר!!!והתוכנית החדשה די קשה...
את צריכה דבר ראשון להאמין בעצמך!לאן שאת מרגישה שאת יכולה להגיע-תגיעי.
תשתדלי להשתדל להיות הכי טובה שאת ותזכרי תמיד שמה שלא יקרה הציונים
הם בכלל לא חשובים!המצב רוח שלך זה מה שחשוב ומה שמשמעותי!!!
המון המון בהצלחה ותזכרי שאין יאוש בעולם כלל!!
בשמחה תמיד תמיד!!!
ה' אוהב אותנו!!!יהיה טוב!!
מה שלא יקרה אין צורך להתבעס!!!!ציונים זה בסך הכל בזבוז של דיו על דף!!!!
וחוצמזה-הלוואי הלאי 73 במתמטיקה 4 יחידות...אני לומדת ל4 והציונים שלי ברצפה!!!
אבל אין יאוש בעולם כלל!!!!
את לא חייבת לקבל מאיות!!!מעל 70 זה אומר שאת יודעת ממש טוב את החומר ונפלת רק על
דברים טפשיים....וגם מעל 60 זה עובר!!!והתוכנית החדשה די קשה...
את צריכה דבר ראשון להאמין בעצמך!לאן שאת מרגישה שאת יכולה להגיע-תגיעי.
תשתדלי להשתדל להיות הכי טובה שאת ותזכרי תמיד שמה שלא יקרה הציונים
הם בכלל לא חשובים!המצב רוח שלך זה מה שחשוב ומה שמשמעותי!!!
המון המון בהצלחה ותזכרי שאין יאוש בעולם כלל!!
בשמחה תמיד תמיד!!!
ה' אוהב אותנו!!!יהיה טוב!!
את ממש אופטימיתשרבוב
וטוב לפעמים להיות כאלה למרות ש....
אני ממש מסכימה איתך ש70 זה ממש סבבה, אבל פחות מזה זה קצת...
אא"כ זה מקצוע שהתלמיד ממש לא טוב בו..
אבל אני לא חושבת שאם כל הציונים הם כאלה זה לא טוב...
וגם זה תלוי ביחס לילד והכל...
אני חושבת שאם זאת העובדה שיש ציון כזה לא צריך להתבעס,
אבל גם לא להסתפק מראש בציון כזה
כמוני כמוך!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
המון המון זמן חיפשתי מישהי שגם קורה לה ככה...
רק שאני בתיכון קיבלתי ציונים טובים ותמיד הייתי מוצלחת. אבל עכשיו בלימודים של התואר המצב גרוע!!!!
דבר גורר דבר, ואני כבר לא מאמינה שאני אצליח. אני גם יושבת שעות בלי הפסקה ולומדת!! וכלום לא יוצא מיזה.
אם הייתי חושבת שאני טיפשה לא הייתי כ"כ מאוכזבת. אבל אני יודעת שאני יכולה לכן אני כ"כ מאוכזבת מעצמי.
ההודעה הזאת תפסה אותי מייד. את יכולה לדפדף ותראי שכתבתי בדיוק אותו דבר כמו שאת כתבת!
אני לא יודעת מה לומר כי גם אני לא מצאתי עדיין פתרון...
אני לגמרי לא מבינה בזה..135
אבל סתם כך.. שאני מכירה מישהי - חברה שלי.. שסיפרה לי שהיו מקצועות שהיא גירדה ציון עובר ועוד מקצעות שקיבלה ציונים יותר טובים.. וככה משו כזה לא נראלי שהיו לה הרבה מעל 70.. אני יודעת שהיא לא השקיע כמוך - כמובן.. אבל היא השקיע כפי יכולתה בלי להשתגע.. ומהצד עשתה גם דברים שהיא נהנת מהם, הייתה עם חברות וכו'.. חוכמת חיים? - יש לה מליון!! והיא פשוט מותק של ילדה שיודעת לאהוב ולתת.. והיא כשרונית בדברים אחרים שלא עושים עליהם בגרות ונבחנים עליהם... והיא מאושרת כי היא לקחה את זה בהיבט הנכון.. כמה שאני - לזה אני שואפת.. והיא מצליחה =)
ועוד דבר.. אני חושבת שאם להיות כנים יש בזה גם עניין של "למה כולם ככה ואני אחרת"..
והנה ציטוט מהספר של הרב עזריאל טאובר מי שמכיר.. כותב מדהים... הוא מדבר שם בדיוק על כאלה מצבים, ואפילו על גרוע יותר - עקרות, שלום בית וכו'.. ואמר במצב כזה להגיד את הדבר הבא, או משהו בסגנון, זה פשוט מאד עוזר, מנסיון!!!
"ריבונו של עולם,
אני יודעת שהנך מעמיד אותי במצב הזה.
ברור שעלי להתמודד איתו ולעבוד על עצמי.
כל מעשיך הם לטובה.
אם משהו לא ניתן לי, הרי שאין לי צורך בו.
בכך שהעמדת אותי בפני מצב קשה כזה,
כנראה שהוטל עלי תפקיד נכבד בהגשמת תכליתך במעשה הבריאה.
יודעת אני שלא היית מטיל עלי תפקיד זה
לולי היה ביכולתי לעמוד בו.
אין בעולם הזה קשיים שלא ניתן להופכם להצלחות גדולות.
אין בנמצא מצב שבו אתה,
ריבון העולם,
מטיל על אדם משימה בלתי אפשרית
שאין בכוחו להתמודד עמה."
הוא אומר שם שאדם צריך לשנן את זה יום יום, על כל דבר... על החברונות והיתרונות כאחד..
מקווה שסייעתי...
כל יהודי הוא יהלום!
80**135אחרונה
אין לי מושגשרבובאחרונה
אבל בכל מקרה, ממש בכל מקרה עדיף להתייעץ עם רופא ולא לקחת סתם רטלין..(או קונצרטה)
ואני חושבת שאם את בהריון כדאי לך לברר את זה במקום יותר מוסמך...
בכ"ז ממש בהצלחה!
ואל תתיאשי!
יכול להיות אם זה ריגשי...ת.מ.
אבל גם יכול להיות שזה משהו אחר אולי חסר לך איזה ויטמין או משהו בסגנון שגורם לזה ארבל אני לא יודעת אם זה הגיוני....
בעיקרון נולדים עם זהשרבוב
אבל יכול להיות שפתאום תיווצר בעיה של הפרעת קשב לאחר טראומה (כמו גרושים של הורים)...
יכול להיות שיופיעו רק סיפטומים של הפרעה (אך זאת לא הפרעה ממש, משום שלא חסר דופמין במח)
וזה יכול להגרם מתנאים סביבתיים לא טובים (כמו הזנחה ל"ע)
עוד סיבה שיכולה להיות שאת מרגישה את זה רק עכשיו:
לפעמים ההפרעה היא לא כ"כ גבוהה (ה"רמות" של הפרעת קשב היא לפי חוסר הדופמין במח)
ומרגישים אותה רק במצבים יותר לחוצים, בתקופה לחוצה, כאשר הלימודים יותר קשים וכ"ו....
ועוד דבר אחרון:
להמון בנ"א יש סיפטומים של הפרעת קשב למרות שאין להם את ההפרעה, משום שצריך להגיע למ"ס מסוייים של סיפטומים כדי שאת תחשב הפרעת קשב..
כך שיכול להיות שאין לך באמת הפרעת קשב...
בכ"א כדאי לבחון את זה...לדבר עם היועצת ואולי לעשות אבחון...
מקווה שעזרתי,
בהצלחה
לא נולדים עם זה!מוריה צפת=)
אני אף פעם לא הייתי עם בעיות קשב וריכוז ובשנתיים האחרונות גילו שיש לי את זה ופול אנשים אמרו שנולדים עם זה וזה שיא הלא נכון!!!!!!!
הלכתי לניורולוגית והיא אמרה שזו בעיה היתפתחותית ולכן לא תמיד נולדים עם זה!
בטח שנולדים עם זה!!שירס
פשוט כמו משקפיים שמגלים שצריך לפעמים רק בכיתה א' ב' כי רק אז צריך אז לפעמים מגלים הפרעת קשב וריכוז רק בגיל מתקדם יותר כשיש יותר חומר ללמוד ויותר מצבים שזה מקשה
תנסי לבדוק מה עוזר לך דוגמאות בפנים...ת.מ.
ללמוד עם מוזיקה ברקע...
ללמוד בחוץ
ללמוד במקום מבודד...
ללמוד עם עוד מישהי שהיא תקראי\את תקראי\היא תסביר\ את תסבירי
ללמוד לבד אבל בקול ולסכם כל כמה דקות...
ללמוד בע"פ
ללמוד בכתב(פשוט לכתוב את החומר או לסכם אותו)
להקליט את עצמך מקראיה ומסבירה ואח"כ לשמוע את זה
לאכול תוך כדי הלמידה...
ללמוד בעמידה או תוך כדי הליכה וכל מיני כאלה....
ויש עוד מלא אפשרויות חפשי מה שמתאים לך....
וסתם שתדעי זה לא כזה פשוט אני עדיין לא מצאתי מה מתאים לי אז אולי אם למישהו יש עוד רעיונות שיכתוב....
ללמוד בחוץ
ללמוד במקום מבודד...
ללמוד עם עוד מישהי שהיא תקראי\את תקראי\היא תסביר\ את תסבירי
ללמוד לבד אבל בקול ולסכם כל כמה דקות...
ללמוד בע"פ
ללמוד בכתב(פשוט לכתוב את החומר או לסכם אותו)
להקליט את עצמך מקראיה ומסבירה ואח"כ לשמוע את זה
לאכול תוך כדי הלמידה...
ללמוד בעמידה או תוך כדי הליכה וכל מיני כאלה....
ויש עוד מלא אפשרויות חפשי מה שמתאים לך....
וסתם שתדעי זה לא כזה פשוט אני עדיין לא מצאתי מה מתאים לי אז אולי אם למישהו יש עוד רעיונות שיכתוב....
מצטרפת לת.מ. ו..שרבוב
מוסיפה שזה בעצם תפקידך ללראות איזו אסטרטגית למידה הכי עזרה לך...
ולאמץ אותה
(לעשות רפלקציה=שיקוף על הדרכי למידה שעזרו לך או על אלא שתמנעי מהם בעתיד..)
ועוד משהו- כדאי לך לעשות איבחון...
זה גם יקל עליך לדעת אם יש לך בעית קשב, אם לאו.
וגם יעזור לסביבה של לדעת כיצד לעזור לך....
ממש בהצלחה!
נכון אבל..................מוריה צפת=)
אם זה מצב קשה תנסי ללכת על ריטלין- זו עבודה קשה עד שמוצאים לא תמיד ישר מוצאים את הנכון (אפעם לא יודעים מה צריך רק אחרי שבודקים) אבל אם מוצאים זה שוווה! זה מסדר את כל הראש!!!!!
לויודעת...קינמוןאחרונה
אבל אצלי גילו בכיתה י"ב שיש לי הפרעות... רצו לבדוק אם זה ADD או ADHD אבל פשוט הברזתי לנוירולוג
כך שעד היום לא סגור העסק.. (וזה גם לא משנה כי תעודת בגרות כבר יש לי..)
בכל מצב, יכול להיות שהיה לך עד עכשיו ופשוט הצלחת להתמודד עם זה ואז קרה משהו שגרם לקושי בהתמודדות...
תנסי לבדוק גם דברים אחרים שגורמים לבעיות קשב וריכוז כמו- עייפות, חוסר בויטמינים, חוסר באנרגיה, וירוס (לדוג' מונו יכול לגרום לקשיים בריכוז) או בעיה ריגשית.
הכי חכם- להתייעץ עם היועצת של בי"ס או רופא.
ב"הצלחה!
אולי תנסי לברר בביתי ספר דתייםשרבובאחרונה
בדר"כ יש להם קשר אחד עם השני...
יש לי בעיה !!יש לי גם הפרעות קשב וריכוזאנונימי (פותח)
אבל בכול זאת בשנה הראשונה בישיבה הצלחתי מאד ויתאמצתי מאוד והצלחתי אבל פיתאום קיבלתי נוק אווט ועכשו זה לא הולך כול פעם אין לי כוח ללכת לישיבה (למרות שאני מאוד אוהב תישיבה ) ושאני בבית אני אומר לעצמי שמתי שאני יגיעה לישיבה אני יתאמץ אבל שאני מגיעה לישיבה פיתאום בא לישון בא לי לצאת שואלים איך לא עפתי (כי אני לא עושה כלום ) יש לי קשר מאוש מיוחד עם הראש י/שיבה בכול זאת מה עושים איך מחזירים את החשק ליתאמץ ולילמוד מאוד ישמח עם יעזרו לי ''אל תספר לאלוקים כמה גדולות הצרות שלך תספר לצרות שלך כמה גדול אלוקים''
פשוט וטוב זה אחד המשפטים הכי מעצבנים!!!!ת.מ.
כשכבר אין כח להשקיע (מה שהגיוני שיקרה כשיש לנו הרבה קשיים...) ואז אומרים שלא מסוגלים יותר ללמוד או משהו בסגנון ומישהו מהצד (גם אם זה מישהו קרוב..) זורק את המשפט הזה זה רק יותר מייאש מכניס לדיכאון ומעצבן מאווווווווווד!!!
תקשיב..כפ"ד בנשמה
באמת לאחד שיש לו בעיות קשב ורכוז זה יותר קשה.. ואנשים לא תמיד מבינים את זה..
הבעיה היא שחלק פעמים זה עובד עוד יותר לרעתנו כי אז אנחנו חושבים שזה שאנחנו לא לומדיםנובע
מבעיה שיש לנו וזה לא אשמתנו.. מה שצריך זה לצאת מהשאננות ובאמת באמת לרצות.. (כרגע אתה רק רוצה לרצות) לקחת ריטלין..(כמובן אם אתה מאובחן) ולהצליח!!! בהצלחה!!!
זאת לא עצלנות!!!שרבוב
עבר עריכה על ידי שרבוב בתאריך כ"ב תשרי תש"ע 20:43
זאת באמת בעיה שצריך לטפל בה בצורה אחרת...
הבעיה היא..שחסר דופמין (חומר מסוים) במוח...
אז כמו שכבר אמרו לך תנסה את האפשרות לקחת רטלין....
בנתיים לפני שאתה לומד תעשה ספורט עד שאתה מזיע..(וזה גם מוציא דופמין..)
אל תתמלא בגרשות אשם,
ומצד שני אל תחדול, תנסה להצטרף לחלקי שיעורים..
להתעסק בתעסוקה שקטה תוך כדי השיעור, אולי זה יעזו לך להתרכז מעט...
ציינת שיש לך קשר טוב עם הראש ישיבה...זה מאוד חשוב!
תנצל את הקשר הזה ותדבר איתו על כך שקשה לך...
אני בטוחה שהוא יחלץ לעזרתך...(ולא יאכל אותך)
)אולי הוא גם ידע איך להקל עליך...
והכי חשוב לא להתייאש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גם לי אמרו את זה עד שבדקו וראו שאני היפראקטיביתמוריה צפת=)
תפסיקו לזרוק משפטים באויר בלי לדעת בכלל כל מקרה לגופו ושכל אחד יעשה את הח.נ שלו כי בזכות הרבה אנשים חמודים כאלה נידפקתי ובגדול(!)
ממש ברור ומוכר...!אפוש
בס"ד
זה נכון שלנו קשה יותר לחזור למסגרות..(מבינה ממש..אני שמיניסטית..והכי קשה בעולם לחזור עכשיו שוב לאולפנא)...
אבל צריך להתאמץ!
אתה מאובחן על ריטלין?
האת היא שהוא יעזור לך להתחיל ללמוד..ואם תצליח בלימוד הסיפוק יתן לך כח להמשיך גם בשאר..
מקווה שעזרתי בהצלחה גדולה בעז"ה!
(ואל תשכח לה-א-מ-י-ן!!)
אפוש
זה שיש בעיה כזו זה לא אומר שאתה לא חכם ולא מסוגלאנונימי (פותח)
אחי היקר
גם מי שיש לו בעיה של קשב וריכוז יכול ללמוד ולהצליח. אולי זה יותר אתגרי אולי זה מצריך מאמץ או פעולות נוספות ומגוונות כדי ללמוד אך כמובן שזה אפשרי ואף להגיע ללימודים גבוהים ולהצליח.
רצוי מאוד ללמוד היטב את הנושא. לגשת לניורולוג (רופא של המוח) אפשר גם לעשות אבחון לא תמיד צריך אם כבר יודעים מה הבעיה או שהניורולוג כבר זיהה. אפשר להעזר בדברים טבעיים העוזרים לזיכרון, ולקשב וריכוז כמו אומגה 3 הנמצאת בשמן פשתן בריכוז גבוהה או בדגים מסויימים. יש גם כמוסות. ואפשר בריטלין או סוגים אחרים שעושים את אותה הפעולה.
העיקר לדעת שזה אפשרי . לא להתייאש ובעז"ה תצליח בגדול... בהצלחה!!!!!!.
יש לי בדיוק סיפור כזה, אובחנתי והיום אני לומד!אנונימי (פותח)
אחי, האם מיצית את הטיפול בהפרעה?!
אני אתן לך מבחן פשוט: אני יודע שאתה אוהב גמרא, אבל האם ברגע שאתה פותח אותה בא לך לקום לעשות משהו אחר?
אם כן - לך תגדיל את המינן של התרופה. כן, כל כך פשוט. ואל תשים לב לכל המטיפי מוסר כאן, אין להם מושג מה זה. זה כמו שמישהו כל הזמן קורא לך ואתה לא יכול להתמקד במה שאתה עושה.
בינתיים, הטיפים שלי:
1. תלמד בעמידה, עמידה על רגל אחת. זה מעורר.
2. תלמד בחברותא שתופס אותך.
3. תלמד דברים מעניינים כמו מחשבה, או סוגיות בעיון שאתה כבר מכיר והן מסקרנות אותך. הכי קשה לך עם בקיאות, אבל אתה יכול ללמוד (ואפילו ללמוד טוב יותר מאחרים) משהו מאתגר ומסקרן. אולי תקח על עצמך פרוייקט יצירתי? תנסה לכתוב מאמרון שפותר בעייה נקודתית בסוגיה מסויימת, משהו שכבר למדת?
הכי חשוב לזכור - ברגעים כאלה - לפנות אל ה' ולהדבק בו, ולא לעשות שטויות גם אם ממש משעמם לך ואתה מתבאס.
בכל סיטואציה בחיים: הפתרון הוא קרבה לה', ונסיון להרגע תוך כדי ריחוק ממנו רק מגדיל את הבעייה.
אני בשיעור ח, עם הפרעת קשב. אם תרצה עוד לדבר - בשמחה.
תגובות לירושלמי..כפ"ד בנשמה
1.. אין לי מושג לא ניסיתי..
2..יכול להיות אבל כדאי שזה לא יהיה חבר טוב.. כדאי מישו מבוגר שתרצה לעשות עליו רושם..
3..וגם אולי תבטיח לעצמך דברים שתעשה אם תלמד.. ממתק או משו..
ירושלמי-מילים כדורבנות ,ישר כחאפוש
גם אני מסכימה עם ירושלמישרבוב
ודווקא חברותא זה מאוד עוזר....
(אחד שלא מוותר לך ולא מדבר איתך כל שניה..)
ועוד משהו, הזכירו את זה בשרשור אחר בקשר לתאוריה, לחץ זמן...
תלחיץ את עצמך...
תעשה לך מערכת מה אתה עושה כל יום ואתה חייב לעמוד בזה (ותקנוס את עצמך אם לא...
אתה יכול גם לדווח על זה לחבר, שגם ילחיץ אותך...)
ממש בהצלחה!
ירושלמי, בדיוק כך! יישר כח גדול.ד.
יש פתרונותאנונימי (פותח)
יש שמחה, שלום וברכה.
זה באמת קשה כשרוצים ולא מצליחים. אני בטוחה שלא רק לבעלי בעיות קשב זה קורה, ועל אחת כמה וכמה לחבר'ה כמוך.
מנסיון אני יודעת שיש פתרונות שבאמת עובדים! האם שמעת פעם על מח-אחד-קינסיולוגיה?
זוהי גישה טיפולית שגורסת שחסמים כלשהם גורמים לך לדפוסי התנהגות שהיית רוצה להיפטר מהם, אך ללא הצלחה. חפש בגוגל.
יש הרבה שיטות אלטרנטיביות שבאמת עוזרות (לא כולן). בקינסיולוגיה העבודה היא ריגשית (לא לוקחים שום תרופות), והיא מבוססת על מחקרים מדעיים על המח.
כמו כן יש את "כישורי למידה" של רמי כץ שממש מתמחה בבעיות קשב וריכוז.
בהצלחה רבה.
קשב וריכוז- מתנהמוריה צפת=)
יש לי בעיה קטנה: אני הפראקיטיבית בעצמי ואני שונאת שקוראים לזה בעיה!
זו מתנה........ יש לנו (היפראקיטיבים) פוווווווווווווווווווווווווווווולים כח בידיים אנחנו יכולים פול לפעול ולעשות למען אחרים ולמען עצמינו רק בדבר אחד קשה לנו- לימודים זה לא אומר שאין לנו שכל (כבר אמרו את זה אבל בכל זאת) פשוט קשה לנו להתרכז...
אני שונאת שאומרים להפטר מהבעיה הזו כי זו לא בעיה אני בעד ריטלין(!) בלבד כל דבר אחר ש"מרגיע" את הגוף לתמיד הוא רק מזיק.... כי אתה לא נשאר איך שאתה זה פשוט לזרוק את המתנמה הזו!!!!!!!!!
מה שכן צריך להשתדל לנצל את המתנה ככל שאפשר
ב"הצלחה-מנסיון זה מאתגר.....
זה דומה לסיפור שלי.......מוריה צפת=)
בכיתה ז' וח' ואפילו ט' איכשהוא הסתדרתי כי פשוט לא למדתי ובמבחנים ב"ה הוצאתי ציונים טובים אבל השנה אני חייבת את השיעור ולכן הלכתי לבדוק וגיליתי שיש לי בעיות קשב וריכוז ואני מנסה לטפל בזה הייתי ממליצה ללכת לבדוק את העניין ואם יש לך בעיית קשב וריכוז פשוט תטפל בזה יש מלא דרכים אבל צריך למצוא את הנקודה שממנה זה נובע....
אחלה תגובות ורעיונות, ואם יורשה לי להוסיף...אנונימי (פותח)
בס"ד
"יש שימחה" היקר!
דבר אחד שרואים מיד אצלך (ולא רק בניק...) זה שאתה בנקודת מוצא חיובית. זה מאד מאד טוב! נכון, "יש לך בעיה" כפי שהגדרת ופרטת. אבל תזכור, הבעיה שלך היא היתרון הגדול שלך!!! מה אני מתכוון? אני מתכוון שזה כנראה מה שהשם רוצה דווקא ממך. בדיוק כמו שציטטת בסוף דבריך (דרא"ג, אשמח לדעת מה המקור?) א-לקים הגדול הוא מנהל כל המצבים, וגם את המצב שלך הוא מנהל בצורה מכוונת. ואתה כאדם מאמין יודע בוודאות שהקב"ה אינו רוצה בנפילתך או ייאושך ח"ו אלא רק להיפך, הוא רוצה שדווקא מתוך הקושי האישי שלך תנצח ותצליח.
טוב, אז איך זה עוזר?
אז ככה, אם בכך פעם שאתה נתפס לייאוש ו/או תחושת קושי גדולה או מחסום פנימי, תתחיל להזכיר לעצמך שזוהי בדיוק נקודת הניצחון שלך! ברגע זה קיבלת אחלה אתגר להתמודד ולראות את עצמך מנצח!
מה זה ניצחון? כמו שנאמר כאן כבר קודם ע"י אחרים - כל התגברות והישג הכי קטן, זה ניצחון גדול עבורך!!!
אף אחד לא קבע כמה מילים של תורה אתה צריך להספיק. אולי במציאות שלך, לימוד מועט יותר אבל בלי להכנע שווה עבור הקב"ה כמו הרבה דפי גמרא של אחד אחר ש"הולך לו" בקלות.
אז בקיצור, חזק את עצמך דווקא מתוך קשייך. וביחד עם שאר העצות הטובות שקיבלת, סע קדימה חזק ותראה ברכה רבה. והעיקר - בשמחה עצומה על הזכות שנפלה בחלקך.
אשמח לשוחח הלאה...
********************
!יש מצב לשמחה, הקב"ה בשליטה!
דברים קריטיים נוספיםאנונימי (פותח)
בישיבות יש עיקרון של "כיבוש" החיים הקודמים של התלמיד ועיצובו מחדש. אין ספק שהתהליך הזה חייב להיות פחות הרמטי במקרה של קשב וריכוז, כלומר - לא להתנתק ממה שאתה אוהב. הדברים הבאים נכתבו "בדם" והינם הדרכה לחיי כל אחד, והכרחיים שבעתיים במקרה של הפרעת קשב.
תיזכר לך מה אתה אוהב לעשות, אלו דברים באים לך באופן טבעי, בלי שאף אחד מסתכל. דברים בהם "זרמו" לך הצלחות בעבר אשר העלו לך את ההערכה העצמית. מס. דוגמאות:
הדרכה, התנדבות, יצירה, אומנות, שירה, נגינה, דרמה ותיאטרון, כתיבה, פרוייקט לימודי, אומנויות לחימה, ספורט כלשהו, טיולים, דיבור מול קהל, נושאי לימוד שונים ומרתקים, פעילות חברתית, חקלאות, בעלי חיים ועוד ועוד ועוד.
הישיבה מכבה את כל הנ"ל כמעט לחלוטין ותובעת התמסרות ללימוד (לפחות בשיעורים הנמוכים), וזה אולי טוב גם לך, אבל בוודאי לא באותה מוחלטות ולא לזמן כל כך ארוך.
לכן - תשקיע מחשבה איך אתה מחזיר לחיים שלך את הדברים שמרגשים אותך באופן טבעי, ואל תרגיש שכל המהות שלך בתור בייניש היא רק ויתור והקרבה מבאסים!
אבל אל תעשה את זה סתם, תשתדל לרתום את זה גם לעבודת ה', תיצור ותפעל בכיוונים שמתאימים לערכים שאתה מאמין בהם. הדוגמא הבסיסית ביותר: תצטרף למסגרת חברתית-התנדבותית. זה ייתן לך המון שמחה, המון הערכה עצמית,
והמון, המון, המון מוטיבציה ללמוד - ואתה יכול להיות תלמיד חכם גדול!
רק להיות מחובר לעצמך ולוודא שכמו שאתה אוכל בריא ומגוון, כך אתה מזין את הנפש בכל צרכיה ולא מייבש אותה.
בהצלחה!
הפרעות קשר והתנועה המעורבת השקופה והממוסדתאנונימי (פותח)
בה
הכל כנראה בגלל תשובה שאתה צריך לעשות על הליכה לתנועת {פגם הברית המאושר} "בני-עקיבא".או שאבא ואמא שלך הלכו לשם.והכל באישור ושתיקת "רבנים" ולפעמים גם באמת רבנים.קצת עבודת חסד מעשית עם הקפדה בצניעות מתוך שמחה ובע"ה הכל יעבור.סליחה על הבוטות אבל צריך להציל את הדור הבא במילים ברורות:עד מתי פוסחים על כמה סעיים בשו"ע.תשובה:{עד אשר האדם נהיה מיזרוחניק אהבל ולא ררץ ישראליניקי-מרכזניק קדוש כמו הרב קוק שלא ראה אשה מגיל תשע.}
מה הקשר???????????????????????????????????????????מוריה צפת=)
מה הקשר-קשר אסור או קשר מותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!?אנונימי (פותח)
בה
לא צריך הרבה כדי להבין את הקשר.
.שמעתי דרך אגב שהגאאאאאאאאאאאון האדיר איש המחשה הרב יוסף קלנר שליטא אמר שכמעט כל הבעיות בשידוכים ואחרי זה בהמשך ח"ו, זה מהתנועה המעורבת.{לפני השיעור-פעולה או בזמן או אחרי....}.אם אדם מתבודד ומקסימום מסתכל על פרות הוא מחכים, אבל בגיל ההתפתחות{כו.....עין ערך חורמונים} אם הוא מסתובב בכיסוי דתי אידאלסטי-יעני,עםפגם עינים ומחשבה-קול-דיבור->>>>>מעשה,עם הצד השני על זה נאמר: "והית משוגע ממראה עינך אשר תראה".אז פרות אבל לא פרות הבשן גביש.זה סתם תקוע פה זה שיא הלא קשורמוריה צפת=)
מתנת קשב וריכוז זה לא קשור לכל מה שאמרת תשים\י לב לאיפה את\ה מגיב\ה!!!!
אני שונאת שמגיבים דברים לא קשורים!
כאילו מה את\ה רוצה??????????????????????????????????????
חשוב- פתחו על זה שירשור לא קשור לחלוטין!
אחי ביאסת אותיאנונימי (פותח)
בחוצפה הזאת. איך קדוש, עליון, נשגב, אלוקי, אינסופי, טהור ורחום כמוך מוכן להוציא כזה לשון הרעל ציבור כ"כ גדול?!? ההתנשאות שלך כבר ממש מוגזמת. עם כל הנסיונות שלך לתקן את כל העולם תתחיל בעצמך ותתרכז בגאווה כי לפי כל אבות האומה (וגם לפי המבט הפשוט) היא המידה הרעה ביותר הקיימת באדם. "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" וכשנבין שכל שלושת הדברים הנ"ל מקורה בגאווה נבין שאין טעם להבין את פשר דבריך כי גאוותך הוציאה אותך מן העולם וזה יהיה כמו לנסות ולתקשר עם חייזר.
ותיהיה אמיתי ותשמש בשם האמיתי שלך - זה כבר יוריד מסכה אחת ויקל עליך.
ריטלין ריטלין ריטלין!! שיא המה-רבו!אנונימי (פותח)
תנסה ריטלין!!!! אחד מפלאי העולם הזה!!!
זה לא מסוכן או ממכר, וזה לא רק למופרעים למרות כל הסטיגמות!
הלימודים שלי השתנו (והחיים בכלל...) לגמרי מאז שה"י חשף אותו בפניי....=]
אם אתה לא עצלן, אתה באמת רוצה ללמוד, תתפלל לסייעתא דשמיא ותנסה ריטלין!
(ואם הריטלין לא עוזר תמשיך להתפלל, תפתח תראש, תפקח ת'עיניים ותאמין מלא מלא....)
שב"ש=]=]=]
הריטלים אומנם עוזר מאוד אבל עדיין שזה יהיה תמידשירסאחרונה
פתרון אחרון!! מניסיון
אנא הושיעו...דרדסוני
יש לי מיבחן ענק ואני אמורה לילמוד אליו...
מרגע שחזרתי הביתה למדתי אבל לא הספקתי כימעת שו חומר בגלל שכל פעם משהוא מיסיח את דעתי ואז אני מרחפת ואני לא מיתרכזת ואז כשאני שמה לב שריחפנתי קשה לי לחזור ולהיתרכז בלימוד...
תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות...
אני כבר מיאושת (מקווה שאי יצליח בבגרות...)
מרוב ניסיונות והיתאמציות כבר קשה לי להשקיעה כי אני יודעת שאני יכשל....
נימאס לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!...
תחושה מוכרת אשמח לשמוע עצות....ת.מ.
א.אל תתייאשי זה לא הדבר הכי חשוב בעולם.ד.
ב. כל הכבוד על כח הרצון.
ג. תנסי לשים אצבע על המקום בו את לומדת, זה יכול לעזור להימנע מהיסח הדעת.
ד. לחזור בסיכום בע"פ בלשונך, אחרי כל כמה פיסקאות.
מה קרה בסוף?שרבוב
ןסליחה שלא הספקתי לעודד...
;)
אני מקווה שהצלחתי...דרדסוני
פעם הבאה תנסי ללמוד עם חברה...שבלולאחרונה
כשלומדים בשתיים תמיד יש את זאת שדוחפת אבל תנסי שזו לא תהיה חברה הכי טובה שלך כדי שלא תדברו כל הזמן בהצלחה!
יש לי בעיה ואשמח אם תעזרו לי.אנונימי (פותח)
אתם מכירים שיש באוזניים רעש כזה של טלויזיה? זמזומים כאלה זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז וכו'?
מה עושים אם זה ככה כל היום?
אצלי זה אף פעם לא מפסיק ואני לא יודע מה לעשות עם זה?
הבעיה היותר חמורה שאם אני רוצה ללמוד משהו או קצת להעמיק באיזה עניין,
א.זה כבר נהיה יותר חזק (העוצמה של הזמזומים)
זה כבר לא קשור כל כך לפני כן אבל כן קצת קשור
ב. פעם הייתי יכול ללמוד כל היום בקלות,היום אחרי כמה שעות אני מתחיל להתעייף ברמות מטורפות ואני מוצא את עצמי משועמם ולא יודע מה לעשות (כי הרי אין לי כוח ללמוד)
פשוט לפנות לרופא משפחה שיפנה לרופא מתאים.ד.
לך לרופא אוזנים...ימית1
הי... תגידו!*פרח*
יש פה כאלה שנוהגים/ לומדים נהיגה?
וגם לכם קשה לפעמים ? אים כן במה? ומה אתם עושים....
קשה לי מאוד...שרבוב
כל הזמן המורה שלי אומרת לי ללחק קשב..וכ"ו...
מה עושים?
קניתי תוכנה שקוראים לה "נוהגים"
(עולה 300 ש"ח)
ומוכח מדעית שהיא עוזרת,
בזמן שהשתמשתי בה היה לי יותר קל, וכשקצת שכחתי ממנה אז קצת פחות...
(אבל אל תקחי כתורה מסיני..)
את יכולה לנסות
וואלה...*פרח*
גם לי:>
וגם אני קניתי את התוכנה הזאת....
עוזר לך?שרבוב
האמת שכבר נמאס לי
אפשר להשאיל אותה? או לצרוב? ;)אפוש
בס"ד
300 שקל?!?!?!?!?
על מה???
ולמה??
אישית..קשה לי יותר..אבל יאללה למדו להתגבר על הרבה דברים...(גם בעזרת כדור הקסם.. )
)ואמונה!!!!!! כי בלי רצון ואמונה כלום לא ילך
ב"הצלחה!
לא כ"כ נראה לי שאפשר לעשות את זהשרבוב
כי צריך לקבל מס' של חברות...
אה, והאימון הוא אישי לפי האבחון של ההתחלה, ככה שממש לא שוווה להעביר מאחד לשני
את התיאוריה כבר עשיתי...אפושאחרונה
שוב אניאמא ל-5
נעזרתי בכם מאוד בפעם הקודמת ועכשיו מבקשת את עצתכם שוב.
בני חווה קשיים בתחום החברתי, דימוי עצמי נמוך וכתוצאה מכך קושי ביצירת קשרים חברתיים.
העניין הוא שהוא מדחיק את זה מאוד, לא מספר לי ואני צריכה לשמוע את זה מהמלמד שלו- שלא ממש יודע איך לפתור את הבעיה.
חבר טוב שהיה לו בשנה שעברה עזב את הת"ת.
אני מחפשת רעיונות לפעילויות ומשחקים בכיתה ומחוצה לה כדי לעזור לו מבחינה חברתית.
זה יותר חשוב לי מהכל.
רעיונותילדה זיגזג
קודם כל, הרבה הצלחה בשנה החדשה!
יש עוד ילדים שיש לו ענין בהם, שאולי ירצה להתחבר אליהם?
כי אם כן- אולי ליזום ביקורים אצלם אחרי הצהריים.
מה התחומי ענין שלו?
דברים שהוא אוהב , מרגיש טוב איתם: חיות, כלי נגינה, ציור , נגרות...
אולי לחשוב על איזה חוג- זה גם מפתח את הדימוי העצמי החיובי וגם פתח לקשרים חברתיים חדשים- מנקודה של כח.
אולי רכיבה טיפולית,
וגם סתם לשים לב לדברים קטנים טובים שהוא עושה- בבית ובחוץ- ולעשות מהם מסיבות קטנות.
אני לא זוכרת בן כמה הוא- אבל אולי יש איזה מדריך או דמות בוגרת אהובה אחרת שיכולה לעזור ולתווך בינו לבין ילדים אחרים.
תזכרי שיש לו נקודת כח רצינית : הורים שאוהבים אותו ולא מפסיקים לחשוב איך לקדם אותו .
שוב הרבה הצלחה, ישועות ונחמות!!!
וגםילדה זיגזג
ביביליותרפיה-
הוא אוהב לכתוב, נכון?
זה גם עוזר לחזק דימוי עצמי חיובי,
גם לבטא קשיים ולחפש פתרונות וגם סתם כייף
זאת באמת אחת הבעיות של ילדי "קשב וריכוז"שרבוב
מה אפשר לעשות?
קודם כל- לדבר איתו על זה!
לילד עם בעית קשב וריכוז לא כ"כ אכפת אם יש לו חברים או לא (ובמיוחד לבנים)
אז תעלי לו את המודעת לענין, על החשיבות של החברה....
דבר שני- לעזור לו למצא דרכים (ועדיף לחשוב יחד איתו ו"לחלוב" ממנו רעיונות,
ולשלב גם את השיטות שלך, עדיף שיסכים ויבין מדוטע הן יעזרו לו)
אפשר למשל להביא לכיתה משחק שהוא אוהב,
ללכת אחה"צ לחברים (כמו שזיגזג אמרה)
וכ"ו...
והשלב השלישי הוא ליישם עם יד על הדופק, ולדבר איתו כל הזמן על העניין...
ממש בהצלחה!
(וד.א. עדיין לא קראתי על הנושא מספיק חומר מוסמך, אז תקחו את מה שכתבתי בערבון מוגבל..)
תגובהד.
א. תציעי למלמד שימנה אותו לאחראי על חלוקת פרסים שהמלמד נותן לילדים.
ב. להזמין הביתה חברים שאינם "מאיימים", ובשעת הצורך להנחות בעדינות את ההתנהלות הנכונה.
ג. להשתדל לטפח אצלו תחום שהוא "חזק" בו.
הצעה שלי אני מכיר את זה ממש טוב!אנונימי (פותח)
קודם כול שלום אני לא מבוגר את כולה נער אבל יכול לעזור אני מכיר את זה טוב לצערי מהצד השני אני הייתי מהצד של המציקים אבל!! אני יכול להגיד לך באיזה רגע היינו מפסיקים היו כמה דברים שאז פשוט הילד הפך לקודש אולי זה ישמע מצחיק אבל כחה הילדים מפסיקים ברגע שאת נותנת לא לשחק בצד את יותר מחמירה עם המצב או מוצאת לו פעילות אחרת אז היו כמה דברים שמהם מאוד הינו פוחדים א' שאחד ההורים של הילד מגעים לבית ספר ותופסים ילד אחד מהמציקים ליד כול הילדים ופשוט נותנים לו סטירה או סתם צועקים עלו ב' ולפי דעתי הוא הכי טוב להחדיר לילד אין סוף ביטחון עצמי להתחיל עם דברים פשוטים כמו לא לפחד מבעלי חיים וכדומה כי אז גם שהוא יגדל הוא יהיה חסר ביטחון שיעשה הרבה ספורט אולי לא תסכימי אתי שלא יפחד להחזיר כי אחרי כמה פעמים שהוא יחזיר כבר יחשבו פעמים . מה שאני מנסה להגיד זה לעבוד מהצד של הילד ולא להבריח אותו מיכולם בצורות אלגנטיות מקווה שעזרתי לך
אני לא חושבת שלפני הרטלין המצב היה יותר טוב...שרבובאחרונה
קשב וריכוז זה קשב וריכוז....
נכון שהרטלין עושה אותו קצת יותר סמרטוט...
אבל בלי רטלין הוא לא היה יודע לצור קשרים חברותיים....
זה אחד מהקשיים של בעלי הפרעת קשב, אין מה לעשות
נמאס ליייייייייישירס
אני בפנימיה ובגלל זה כולם נכנסות לי לתוך החיים ונמאס לי!! יש לי הפרעת קשב וריכוז אז קשה לי ללמוד ואני גם לא כל כך לומתד למבחנים וכל זה.. ונמאס לי שכולם נכנסות לי לחיים.."את חכמה תשקיעי.." "אם היית משקיעה היית מש מצליחה.." ו"כל הכבוד שאת לומדת" אני ממש גאה בך" נמאס כבר להיות העילגת של כולםם המסכנה שלא לומדת כלום ויכולה להצליח רק אם היתה משקיעה כי היא ממש חכמה..
ונמאס שכולם מעירים "מה את לא מסכמת?!" לפני הפנימיה אף אחת לא ידעה כמה למדתי וזה היה הכי טובב!! בלי שנכנסים לי לחיים!!!! (אני שנה שניה בפנימיה עכשיו כיתה י'. והשנה זה התחיל ממש להפריע לי!!!!
אין לי ממש עצה, אבל-שרבוב
זה ידוע שלבעלי הפרעת קשב, קשה להם ש"נכנסים להם לחיים"...
לדעתי- זה שאת יודעת מה מקור הבעיה שאת לא מצליחה בלימודים זה כבר חצי פתרון...
תצרי לך פינות וזמן של שקט...
תחשבי, תחלמי....
ותחזרי לשגרה...
וגם אם כולם מסביב אומרים לך ללמוד וזה לא נותן לך מרחב,
את לא חייבת ללמוד כי הם אמרו לך,
את יכולה ללמוד כי את רוצה ללמוד, ואת רוצה להצליח...
ואת גם יכולה להגיד להם שאת צריכה פסק זמן, ולכן שיעזבו אותך לנפשך...
בצלחה בכ"א!
אני במקומךנחשונית
הייתי שוקלת לתלות שלט מלומנץ על הגב / על הכסא בכיתה וכשאת לומדת בפנימיה:
"לא אני לא מסכמת, נכון אני ממש חכמה, יש לי ADD
לא אני לא מסכנה, תודה על האיכפתיות ביי."
וככה מורידה את כו-לן מהזנב שלי אחת ולתמיד.
"לא אני לא מסכמת, נכון אני ממש חכמה, יש לי ADD
לא אני לא מסכנה, תודה על האיכפתיות ביי."
וככה מורידה את כו-לן מהזנב שלי אחת ולתמיד.
אני לא הייתי ממליצה על זה.~א.ל
נשמע לי שזה סוחף יותר תשומת לב וצחקוקים.
לכותבת היקרה,
אני אספר לך משהו שקרה לי, לא לגבי הפרעת קשב וריכוז, אבל העקרון דומה.
פעם קרה לי מקרה שכמה בנות עשו והוא לא היה נעים. ניגשתי למחנכת ( למדתי באולפנא ,אז במילא היחסים יותר קרובים, אני מניחה שזה ככה גם בפנימיה. כך שהמחנכת מאוד תתגייס לקראתך)
והיא פשוט עשתה שיחה עם כל הכיתה, מבלי להזכיר שמות. זה עזר...
אבל,
לא לחלוטין
לכן כאן נכנס גם התפקיד שלך. מותר להעיר, מותר להגיד שזה מציק ואפשר גם להגיד תודה ולא לקחת את זה קשה מידי.
בהצלחה
יאו, אני כ"כ מכירה ת'משפטים האלה...פלספנית
בעזהי"ת
אבל אני בכלל לא מרגישה מסכנה.
אוקי, אז אני היפראקטיבית, אני מודיעה לחברות שלי שמה לעשות- ככה זה, ויאלה, זה כבר בדיחה פנימית..
לילי זה קרה השבוע....ת.מ.
היה לנו שיעורים במתמטיקה ואז אחרי שסימנו ללמוד ישבתי איפשהו סתם כי לא הייתי מסוגלת כבר להתרכז וכאלה ואז מישהי אחת באה והתחילה לתת לי הוראות מה לעשות ומתי ושזה לא בסדר שאני לא לומדת וכאלה וזה היה מזה מעצבן כי גם אני לא הכי קשורה עליה וגם היא בעצמה לא הכי לומדת אבל בכללי זה לא קורה לי הרבה (אולי כי יש לנו בשיכבה הרבה בנות עם בעיות קשב וריכוז אז התרגלו....) ובדר"כ גם כשזה קורה זה לא כזה מזיז ליץ....
לדעתי אם יש לכן כח וסבלנותשרבוב
אתן גם יכולות להסביר למה אתן לא עושות את מה ש"צריך" לעשות...
(ואם אין ממש אוזנים קשובות אפשר גם לתלות שלט..
אבל אני לא מאמינה שאנשים עד כדי כך ערלי אוזנים,
אא"כ הם לא מאמינים שיש כאלה בעיות,
שהם חושבים שהפרעת קשב זה דבר מומצא (ולצערינו יש אנשים כאלה )
)סבלתי מהתופעה הזו קשות בתקופת החטיבה והתיכוןמשה
עם הזמן למדתי לסנן את כל המגיבים ולהתעלם מהם. לאור העובדה שאני מתמודד טוב יותר עם חומר כתוב מאשר עם כיתה, פשוט למדתי את החומר שבוע-שבועיים לפני הבגרות ועברתי.
לגבי הפנימיה - טוב לך שם באופן כללי? חברות שלך וכו'?
ותראו מה בסוף יצא ממנו ;)שרבוב
;).
>>>>אנונימי (פותח)
בע"ה
בעיני-א.תבדקי אם טוב לך בפנימיה.
ב.פשוט תגידי להם שזה לא עוזר לך, ואת יודעת מה" צריך" לעשות אבל זה לא תמיד מתאים לך ושזה ממממממש מעצבן אותך, הם יקשיבו.ותתני לחברה אחת שאת רוצה "לשמור" עליך...-האי תכיר אותך ותדע מתי להתערב ומתי לא..
אה, וממש אהבתי את הרעיון של השלט.... רק בשינוי אחד-תכתבי -אני מאד מסכנה ואומללה...
רק בשינוי אחד-תכתבי -אני מאד מסכנה ואומללה...אני חושבת שאת פשוט צריכה לענות ולהגיד שאת לא צריכהכפ"ד בנשמה
את העזרה שלהן.. ומשה אתה סובל מADD |ADHD כי נראה לי שדווקא לבעלי בעיות קשב וריכוז אז יותר טוב להיות על ריטלין בכיתה ולהקשיב.. (לי לפחות.. )
מה הקטע עם השלט? זה נשמע מגוחך.-משה ר-
על הקטע עם השלט יותר ירדו עליך....שבלולון
הם חברותשלה..!!אנונימי (פותח)
בע"ה
הם חברות שלה ודואגות לה, וללכן הם אומרות לה יותר ללמוד, גמלי יש חברה שאני מללא פעמים אומרת לה לללמוד ולומדת איתה כי יותר קשהלה לשבת ללמוד שעות(-היא ביקשה ממני...)
היא לא תלך ברחוב עם השלט, היא תהיה בכתה, חברותשלה יבינו שזה לא כיף לה, יצחקו וימשיכו הלאה...לפי איך שזה נשמע היא לא ילדת כאפות שהם יתחילו לרדת עליה, הם יצחקו עלזה איתה...
גם לכם יש ת'קטע הזה של לדחות כל דבר???ת.מ.
אם כן איך אתם מתמודדים איתו ומה אתם עושים עם זה???
זה כבר נמאס לי אני כבר יותר מלא זמן מתכננת לגשת לתאוריה וזה לא הולך כל פעם אני אומרת עוד שבוע ביום הזה וכו'...
זה כבר נמאס לי אני כבר יותר מלא זמן מתכננת לגשת לתאוריה וזה לא הולך כל פעם אני אומרת עוד שבוע ביום הזה וכו'...
יש ויש... שירס
בגלל זה יש לי פחות משבועים לעשות פוול עבודות קיץ..
לצערינו הרב כן...דרדסוני
ואין לי שום אפשרות לעזור לך בגלל שאני בעצמי לא מסתדרת עם זה אבל אם למישהו יהיה רעיון אז זה יעזור לי מאוד...
לצערינו כן..שרבוב
אני ראיתי שעוזר לי כשאני יודעת שבשעה מסויימת אני חיבת להפסיק וללכת לאיזשהוא מקום ואז מרוב לחץ אני מספיקה את הכל..
(כמו ששעתיים לפני שבת מספיקים לעשות את מה שעושים בדר"כ 6 שעות..)
את יכולה לנסות "לפצות" את עצמך אחרי כל פעולה, לאכל משהו טעים...
אני מציעה לערוך רשימהאמא ל-5
אני נתקלת בעומס של דברים - עבודה, בית, וכו..
עוזר לי לערוך רשימה של כל הדברים בדף ולראות היכן אני עומדת ומה אני יכולה לקדם.
הרשימות משתנות והופכות לתכנונים של יעד מסוים שאני חייבת לממש, הכל לפי סדרי-עדיפויות.
עשיתי את זה (לפחות באופן חלקי....)ת.מ.
התחלתי לסדר את החדר שלי ממלא בלגאן שהיה בו...
הלוואי ואני יצליח גם בשאר הדברים....
הלוואי ואני יצליח גם בשאר הדברים....
סידור החדראמא ל-5
כשאני אומרת לבנים שלי לסדר את החדר, זה נראה כמו משימה בלתי-אפשרית ואז.. אני אומרת לאחד לאסוף נעליים, השני משחקים והשלישי בגדים.
כמובן שזאת תחרות.
את יכולה לנסות למדוד לך זמן - מה שיאתגר אותך לסיים מהר.
בהצלחה
גם לי ישילדה זיגזג
פשוט תמיד עד שאני קולטת שצריך לעשות משהו זה או שניה לפני שהוא מגיע או יומיים אחרי..
למשל הבת שלי רציתי לרשום אותה למעון אבל נזכרתי רק ביום הראשון ללימודים וכבר לא היה מקום!
אז המנהלת שאלה אותי: למה נזכרת עכשיו?
אבל זה לא מכוונה רעה, פשוט אופי של פלורסנט..
מה אפשר לעשות ?
אני גם עדיין די בשלב השאלה.
לפעמים כשזה משהו כמו תיאוריה, שהייתי דוחה אותו סתם בתור משהו שנראה כמו הר בלתי עביר,הייתי מנסה לקבוע תאריך לעוד די הרבה זמן, לכתוב אותו, לספר אותו לאנשים ולנסות לפרק אותו להרבה צעדים קטנים: היום רק שלוש שאלות, מחר רק שתי שאלות, עם פרסים קטנים בסוף כל צעד קטן, אולי ללמוד עם מישהו או עם תוכנה במחשב.
בקיצור,קצת לעבוד על עצמי: אני לא עושה את כל ההר, רק שתי שאלות.
גם חלק מהענין של דחיות זה סדר עדיפויות, לנסות לזהות מה הכי דחוף לך כרגע לעשותעם זמנך ומה פחות.אולי בעזרת חברה.
אולי התיאוריה היא עכשיו פחות חשובה לך באמת מדברים אחרים ואז אפשר באמת לדחות אותה.
בהצלחה!
ואוו...שרבוב
אם כבר הזכרת דחיית מטלות....
(כמו לרשום את הבת למעון....לללכת לרופא..)
איך מתמודדים ע ם ז ה ?
אני התחלתי לעבוד עם רשימותמשה
ואז כשיש זמן פנוי, יש רשימה של מטלות קלות ומטפלים בהן. כשיש כח/ראש - זה עובד יפה. ביום יום זה פחות קל.
לא בהכרח קשב וריכוזאמא ל-5
לי יש המון עומס ואני חייבת לרשום כל דבר זה דבר שהתפתח עם הזמן. אני חושבת שזה פשוט ניהול זמן יעיל.
לאו דווקא קשב וריכוז.
או שאולי יש לי קשב ואני לא מאובחנת??
נחמד שזה מצליח לכם אני אפילו רשימה לא מצליחה לעשותימית1
לאמא ל5שרבוב
אם בנך הוא עם בעית קשב וריכוז, הגיוני מאוד שאת או בעלך ג"כ...
שרבובאמא ל-5
חשבתי על זה רבות.
אולי נוח לי יותר לראות את הסימנים בולטים יותר אצל בעלי ואולי לא.
לי נראה שיש לי מהסימנים האלו יותר בתקופה האחרונה מעומס יתר.
אני זוכרת את עצמי בקורסים במכללה קשובה לאורך זמן ואפילו אוהבת את זה.
אבל אני לא פוסלת את זה.
ברור שזה לא מחייב שאצ דוווקא אתשרבוב
אבל זה שהקשבת בהרצאות לאורך זמן זה לא אומר כלום....
קודם כל לא לכל ADD חייבים להופיע כל הסיפטומים...
ודבר שני: אם ההרצאות ממש עינינו אותך אז ההפרעת קשב "לא תקפה"
(יש תופעה של "ריכוז יתר" כאשר אדם עם הפרעת קשב עסוק בדבר שמאד מאד מעניין אותו...
הוא מסוגל לשבת שעות בלי לקום)
וחוץ מזה ש(כמעט) לכל אחד מאיתנו יש סיפטומים של הפרעת קשב, רק שזה לא מספיק סיפטומים כדי שזאת תהיה הפרעת קשב....
כך שזה הגיוני שאת לא יודעת ממי עברה התורשה...
דווקא לקשב וריכוזאנונימי (פותח)
זה מאוד קשה להכין רשימה כזאת בגלל שהבלאגן שלהם הוא לא "בידיים", אלא בראש.
אנשים עם בעיות קשב וריכוז צריכים ללמוד לערוך רשימות אך זה הרבה יותר קשה להם מאנשים רגילים.
סתם דרך אגב, לכל בנאדם יש קשיי ריכוז מסויימים, בסיטואציות מסוימות, אך מי שיש לו את הקושי במוצהר זה אומר שהבעיה היא יותר עמוקה וצריך לעבוד עליה בשיטות עוקפות.
כיןו שהזכרת תיאוריה (ת.מ.)אליהועיני
אני הלכתי לעשות תיאוריה והיה חסר לי איזה טופס,
אח"כ חיכיתי שנה שלמה (לא זוכר אפי' למה בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות.)
יום אחד אמרתי לעצמי (סתם ככה באמצע החיים) מחר אני הולך לעשות תיאוריה לא אכפת לי, למדתי כל אותו יום, למחרת נסעתי ועשיתי את המבחן.
היה לי מבחן קל שבקלים סיימתי ראשון לפני כולם וכמובן שעברתי ב"ה ברוך הוא וברוך שמו.
יש דברים שגם אם הם תלויים בנו הם לא ממש תלויים בנו, ואני חושב שגם עליהם אפשר לומר שכשזה אמור להגיע זה יגיע.
פשוט לזרום אם זה..'ערבות הדדית'
כן ומאוד...ימית1
איזה כיף להיות פה...רק כדי לדעת שאני לא לבד אפוש
בס"S
כל כך מכירה את זה...
במקרה של התיאוריה-עשי מה שאני עשיתי- תרשמי לתאריך...ואל תרשי לעצמך לא לגשת אליו/לגשת לא מוכנה!!
אני אישית דחיתי ודחיתי עד שהגעתי לרגע האמת אז יומיים/שלוש חרשתי את נשמתי! (אין כמו מצבי לחץ לאנשים שכמונו-אני אישית מתפקדת בהם הכי טוב!)
ב"הצלחה ממש..
ואחרי שתעברי תראי כמה שזה שטויות!
מצבי לחץ לא עובדים עלי בנושא הזה....ת.מ.
אני לא נלחצת ממבחנים וכאלה כי אני מודעת עד כמה זה לא הכל בחיים
הבעיה היא שלפעמים אני רוצה כן קצת להילחץ כדי ללמוד וזה פשוט לא הולך לי...
אני רגועה מדי מדי ואז אני לא מצליחה ללמוד....
הבעיה היא שלפעמים אני רוצה כן קצת להילחץ כדי ללמוד וזה פשוט לא הולך לי...
אני רגועה מדי מדי ואז אני לא מצליחה ללמוד....
תלחיצי עצמך..הורים..חברות...אפוש
בס"ד
אני אומרת לך שלי אישית-אין כמו מצבי לחץ..אני מתפקת בהם הכי טוב..
ההורים שלך לא לוחצים???
זה לא הכל בחיים-אבל זה ה-מ-ו-ן!!!
תחשבי שאח"כ זה יקבע לך את החיים! כל מה שתרצי לעשות אח"כ תלוי בזה!
בהצלחה!
לא הכל תלוי בזה וגם לא הרוב וזה גם הדעה של ההורים.ת.מ.אחרונה
יבאלה!!!!מתו"ש
בס"ד
בחיים לא היו לי בעיות למידה וכו', אבל בגלל "בעיות רגשיות" התחילו לי עכשיו בעיות ממש רציניות של קשב ריכוז ועוד דברים שלא תאמינו שיכולים לקרות לבן אדם ואני ממש מתוסכלת ולא מבינה מה קרה לי ואני צכה להסביר לכל מי ששואל אותי מה ניסגר איתי בלימודים ואוףף!!!!!!!! איך שורדים את זה???
הולכים לטיפול!שרבוב
לא מזניחים!
יש כ"כ הרבה מגוון היום!
פחחח...אני אצל אלף טיפוליםמתו"ש
וזה לא עוזר?ילדה זיגזג
זאת אומרת, לפעמים זה לוקח קצת זמן וזה תהליך, ולפעמים אולי יש טיפול\מטפל שיותר מתאים לך , ולאופי שלך.
ולפעמים טיפול אחד יותר יעיל מאלף כי זה לא מבלבל.
עם הרבה אמונה וסבלנות אפשר בעז"ה להרגיש יותר טוב וזה ישפיע כמובן גם על הלימודים.
אולי תשתדלי להתמקד בזה, באיך להרגיש יותר טוב ופחות בלימודים או באיך להסביר את זה לאחרים.
מאחלת לך הרבה שלווה,שימחה, ובהצלחה (גם בלימודים!)
בטח שלא! כי זה אחת הבעיות המיניטוריות שלימתו"ש
בס"ד
אז אפחד לא מתחיס אליה......
תשתדלי קודם כל, בנינוחות, לצאת מהבעיות הרגשיות.ד.
תאמיני ביכולת שלך לעשות את זה. תשתדלי לא לקחת דברים קשה מידי. לכל אחד יכולות להיות תקופות שמשהו מפריע לו רגשית ואז קצת קשה לו בתחומים שונים של מילוי מטלות. זה לא אסון. אינך חייבת למסור דין וחשבון לכל העולם. את יכולה להגיד משהו בסגנון "אני כרגע בבירור של הדברים". העיקר להשתדל להירגע מבפנים, וגם בכך לא "לחפור" יותר מידי. לעשות דברים שמשמחים אותך ומרחיבים את דעתך, מרגיעים. ולהאמין שחוזרים למצב יציב וממשיכים, ואז רק מתחשלים מזה כי רואים שאפשר לצאת מדברים כאלו. אולי כדאי להתייעץ עם רופא/תזונאי או כד' על לקיחה של ויטמין b. זה יכל לעזור להרגעת העצבים. הרבה הצלחה וטוב.
וואו,אנונימי (פותח)
בע"ה
אני מכירה אתזה...אינלי אמנם 'קשיים רגשים' רשמיים, (וגם לא קשיי למידה)אבל בתקופות יותר קשות במת קשה יותר להתרכז וללמוד...
אל תתני לאפחד לשכנע אותך שאת מטומטמת!!מי שבמת חברהשלך ואכפת לה ממך תפסיק להגיד תזה תבקשי...תחליטי כמה את רוצה להשקיע בלימודים...לימודים זה לא הכל בחיים....(רק הרוב..)ו-בגרות אפשר להשלים, ילדות לא!!
(אבל תקחי בחשבון שישמצב שהצלחה בלימודים תגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך, ושלא הככלללל מתמוטט..בהתאם לכמות שאת רוצה להשקיע, תלמדי בצורות מקוריות -(כתבתי איפשו בפורום)-זיכרון למילים באנגלית, להקליט את עצמך קוראת את הסיכום,להמציא שיר, לצייר לעצמך את החומר בצורות מצחיקות(-לא דווקא על דף..),והכי טוב-ללמוד עם אנשים מצחיקים ורציניים, שתוכלי להציג איתם את החומר בצורות שטויות בשעת חירפון...לשיר אותו בזיופים מרשימים וכדו'...
והכי הכי חשוב-כולה לימודים, קחי בקלות, תעשי דברים כיפים ושטויות...