א. ראשית צריך להבין מהו בכלל ה־7 באוקטובר.
תקיפות מעזה כבר היו עוד לפני סינוואר ושות'.
המיוחד ב־7 באוקטובר הוא 2 עניינים:
– רמת הברוטליות
– חטיפה המונית
– רמת הברוטליות נובעת מאידיאולוגיה ואופי הארגון. אם ניקח למשל את מאבק היהודים במנדט הבריטי, הרי שהייתה קבוצה שדגלה יותר בשיתוף פעולה / דרכים דיפלומטיות, הייתה קבוצה שנאבקה בממשל הבריטי תוך הימנעות מפגיעה באזרחים, והייתה קבוצה שפגעה באזרחים בכוונה תחילה. כלומר מאבק יכול לפשוט וללבוש צורה לפי האידיאולוגיה ודרך הארגון, שמושפעת באופן ישיר מההנהגה שלו.
משוחררי עסקת שליט ובראשם סינוואר היו פסיכופתים, יש מספיק עדויות לזה, הם עברו גם את הכלא הישראלי וצברו הרבה מאוד שנאה, היה להם הרבה זמן לחשוב ולתכנן מה הם מתכננים לעשות עם המשך המאבק, כו'. ואני מאמין שזה היה רעיון שלהם. האם האסירים המשוחררים הבאים יהיו אותו דבר? לא יודע, אבל במקרה שלנו, מי שהכין את הטבח היה סינוואר והוא משוחרר עסקת שליט.
– מה הייתה מטרת המלחמה של החמאס בכלל? אני לא חושב שהם תכננו לכבוש את מדינת ישראל או משהו. המטרה הייתה להשפיל אותנו, לשחרר את כל החברים שלהם בכלא הישראלי, ולהשיג תנאים טובים על־ידי התקפלות ישראלית בעסקת חטופים, כמו גם להעלות את הסוגייה הפלסטינית למודעות הבינלאומית (ובינתיים כבר כמה מדינות הכירו במדינה פלסטינית). הלוגיקה הייתה שמדינת ישראל כבר הוכיחה שהיא מוכנה לוותר ויתורים אסטרטגיים, ולא רק טקטיים, תמורת שבויים. אם מדינת ישראל לא הייתה עושה עסקה מוזרה כמו עסקת שליט (1000+ מחבלים תמורת חייל אחד), חמאס לא היה מקבל את הרעיון הזה.
עובדתית עכשיו חמאס למד שעל־ידי חטיפת כמה עשרות אזרחים הוא יכול להבטיח את הקיום שלו לנצח נצחים (אלא־אם־כן הממשלה באמת תחליט לחזור ללחימה למרות הלחץ הציבורי), וזה מגוחך לחלוטין.
ב. צריך להבין את הדבר הבא. חמאס פועל בשיטת גרילה. המילה "גרילה" אם אני לא טועה מקורה בספרדית ומשמעותה "מלחמה קטנה" (guerra זה מלחמה). לגרילה יש שני עקרונות מנחים (אולי יותר, אני לא מומחה צבאי):
– סבלנות עד לרגע שבו אפשר למצוא נקודת תורפה
– התשה
– המודיעין הישראלי לא הרמטי ובמוקדם או במאוחר כן ייווצר רגע שבו הדרג המדיני / צבאי ישנים על האף. אולי לא עכשיו, אולי בעוד עשר שנים. עובדתית איכשהו מצאו רגע כזה לא? אולי זה לא יהיה באותו קנה מידה אבל זה ממש ממש לא מופרך. כמה זמן לוקח לחטוף כמה עשרות אזרחים ממסיבת טבע מטר מהגדר? או כמה זמן לוקח לכמה נוח'בות מתאבדים להיכנס ולהתחיל לרסס?
– אז OK, במקום 7 באוקטובר, מה שתקבל זה טיל פה טיל שם, עוד ילדה קטועת רגל, עוד זקן שנהרג מרסיס, עוד פיגועים מיו"ש בהכוונת חמאס, בקטנה אחי. טפטופים. אין שום דרך להתארגן מול זה, חוץ מהשמדה מוחלטת של הארגון, ושליטה מלאה באזור.
ג. אחי כבר נתת את התשובה. "נניח שיקרה", כלומר, עדיף להציל כמה עשרות אזרחים, כדי "לא להפקיר אותם", במחיר שימותו עוד 1200 בדרכים המזוויעות ביותר שניתן להעלות על הדעת, ועל הדרך יחטפו עוד 250. עדיף להחזיר 40 חטופים במחיר שיחטפו 250 אחרים. לא כל־כך הבנתי מה ההיגיון בזה, אבל בסדר.
עכשיו נניח יחטפו עוד 250. האם גם אותם צריך יהיה להציל, כי "הפקרנו" אותם? ממש לא הפקרנו אותם. מכרנו אותם בסחר הוגן תמורת ה־40 הראשונים. כמו שמכרנו את 250 החטופים הנוכחיים תמורת גלעד שליט. זאת עסקה שכולם רצו והסכימו לה.