שרשור חדש
האם העוות דין של וועדת מירון גרר אסון נוסףhamedinai

קשה להכריע בוודאות האם מחדל ה-7 באוקטובר נבע מרשלנות רבתי או מבגידה פנימית מכוונת. עם זאת, אם נבחן את תרחיש הבגידה, הרי שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון היא שייצרה את התשתית ואת התמריץ למהלך.


​1. תקדים ועדת מירון והכשרת הכלי הפוליטי


ועדת מירון קבעה תקדים חסר תקדים כאשר הטילה אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה, במנותק מהדרגים המבצעיים ומההחלטות בשטח. מהלך זה סימן למתנגדי השלטון כי הוועדה הממלכתית יכולה לשמש כלי פוליטי יעיל לעקיפת המנגנונים הדמוקרטיים והפלת הדרג המדיני.


​2. כשלון המניפולציה מול המגזר החרדי


הניסיון למנף את אסון מירון כדי להנדס את תודעת הציבור החרדי ולייצר דה-לגיטימציה לנתניהו נחל כישלון חרוץ. הקהילה החרדית, המסתמכת על ערוצי מידע עצמאיים, זיהתה את המניעה הפוליטי שמאחורי המסקנות וסירבה לקבל את הנרטיב התקשורתי.


​3. העתקת הזירה: ממירון לעוטף עזה


הכישלון בהנעת הציבור החרדי הוביל, על פי תאוריה זו, לחשיבה מחדש: כדי לייצר אפקט פוליטי דרמטי, נדרש אירוע שיפגע באוכלוסייה החשופה ומגיבה יותר לזרם המרכזי של התקשורת. המנגנון שנוסה במירון – יצירת קשר ישיר בין מחדל בשטח לבין אשמת ראש הממשלה – הועתק ושודרג לקראת הזירה הבאה.


​4. מנגנון ההפעלה: אסון מבוקר לשם שינוי משטר


תרחיש זה מניח כי ההחלטה לאפשר את פריצת הגבולות התבססה על אמון מלא ב"מנגנון האשמה" הממסדי:

​השלב הראשון: יצירת אסון הומניטרי וביטחוני בעוטף עזה.

​השלב השני: הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסמכות עליונה ובלתי מעורערת.

​השלב השלישי: ניתוב הזעם הציבורי באופן בלעדי לעבר ראש הממשלה, תוך הסרת אחריות מיתר הגורמים – בדיוק על פי התקדים המשפטי של מירון.

לסיכום:

מסקנות ועדת מירון יצרו קונספט משפטי חדש לפיו ראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לכל כשל במדינה. קביעה זו היא שנתנה, ככל הנראה, את האור הירוק לגורמים המעוניינים בהפלת הממשלה לפעול בצורה קיצונית, מתוך ידיעה ברורה כי מערכת המשפט והתקשורת יספקו להם את הגיבוי ויסמנו אשם יחיד.

במבט עמוק יותר, מתגלה כאן העיקרון הרוחני וההיסטורי לפיו "עבירה גוררת עבירה", ועיוות דין סופו לגרור אסון כבד. כאשר התרחש עיוות הדין הממסדי והתקשורתי הבוטה באסון מירון, רבים במחנה הפוליטי הנגדי בחרו לעצום עיניים. הם חשו והבינו שמדובר באי-צדק משווע, אך ניחמו את עצמם במחשבה הצינית שהפעם – העוול משרת את האינטרס שלהם ומניב להם נקודות פוליטיות.

אולם ההיסטוריה מלמדת שחוקי המוסר אינם נעצרים בקווי הפרדה פוליטיים. השתיקה מול עיוות הדין במירון הכשירה את הקרקע, והאי-צדק הזה חזר כבומרנג והמיט אסון נוראי, חסר תקדים, על כולנו יחד – ללא הבדל מחנה או דעה.

מתוך ההבנה כי רק צדק אמיתי ומערכות משפט נקיות מפוליטיזציה יוכלו להשיב לנו את הביטחון והאחדות, אנו מסיימים בתפילה:


"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".

זה מתאים לבחור ישיבה לראות מונדיאל?אריה ישאג

ובאופן כללי כדורגל.

הרי התפקיד של בחור זה ללמוד

אוףאריה ישאג
הייתי בטוח יהיה תגובה נחמדה יותר
נראה ליאשר ברא

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת?אריה ישאג

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

נדמה לימשה

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

 

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

אם מדובר על עצמך-פתית שלג

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

מנין לכותב על כמות האנרגיות שיש בי?אריה ישאג
עבר עריכה על ידי אריה ישאג בתאריך כ"ז בתמוז תשפ"ו 15:29

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

אתה מכיר בחור ישיבה\נער שאין בו מלא אנרגיות?פתית שלג
נו נואריה ישאג
לא כל אנרגיה היא לדברים ככדרורגל. יש אנשים הנהנים משחמט למשל או דברים דקים ועדינים יותר
הוא שאמרתיפתית שלג

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

יש אנשיםoo

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם


מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אמתאריה ישאג
אך מצד שני הנפש מוגבלת ולא יכולה לחבב גם דברים מצד הקדושה וגם מצד קליפת נוגה 
נפשoo
זה הדבר הכי פחות מוגבל שיש

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

מענייןאריה ישאג

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

לא יודע, אבל במונדיאל ספציפית יש בעיה.מבקש אמונה

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

 

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

שאלה מורכבתהסטורי

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.


אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

לאנפשי תערוג

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.


אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.


לא.shindov

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן ולא, ובפועל לא.אברהם יאיר שטרן

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

לא ממש יש בעיהמה שנכון
בהחלט כןהאברך דוד

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

על מה זה מבוסס?פתית שלג

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

ההגדרה תלמיד ישיבהמה שנכון

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

לא נשאל האם אפשר תכנית מבחינת זמןאברהם יאיר שטרן

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

האברך דוד אמר שמי שלא לומד כל היום וחלק מהלילה הואמה שנכון

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

מחילה, חשבתי שזו תגובה על השרשור מתחילתו...אברהם יאיר שטרן
ההתנצלות מתקבלתמה שנכוןאחרונה
לא!!!!!!!!!ףךלצ

לא!!!!!!!!!

אין כזה בעיהמה שנכון

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...

שריונים בליכוד- נתניהו שומר ארבעה מקומות לסמוטריץ'איתן גיל

החנפנות לנתניהו משתלמת. 

סמוטריץ' שבריצה עצמאית מגרד את אחוז החסימה פעם מלמטה ופעם מלמעלה, בדרך לכנסת ה- 27 בזכות לשונו המתגלגלת. 

במקום לשבת בבית כראוי לו.

אובססיה שלוםהסטורי
על הספין עם הליכודניקים שנתניהו מנסה להיפטר מהם, עוד לא פתחת שרשור. רק הספין הזה מטריד את מנוחתך?
עדיין לא קראתי הכחשה של בצלאלאיתן גיל

אבל כדוברו החצי רשמי, עמדתך חשובה לי, ואם תוציא הכחשה בשמו, אקבל אותה כעין "הלכה למשה מסיני".

כך או כך, תנוח דעתך, בין אם ילכו יחדיו ובין אם לאו, מנוי וגמור עימי שלא להצביע להם. בסודם אל תבוא נפשי, וכו'.

עם או בלי קשר, שמעתי בערוץ 7 הקלטה של הרב יצחק יוסף ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, שבה מצד אחד הוא פוסל את נתניהו, ומאידך הוא מרמז על עסקים פוליטיים עתידיים עם אייזנקוט. עובדה זו כשלעצמה מקרבת אותי לשקול אם להשאר בבית ביום הבחירות. 

 

לא דובר של אף אחדהסטורי
אבל לא רואה סיבה להתערב בספינים שיוצאים במסגרת הורדת היידים בליכוד, בין נתניהו שרוצה לבטל את הפריימריז, לבין אלו שפקדו המוני ארגזים. הדבר האחרון שצריך לעשות פוליטיקאי חכם, זה להתערב בתהליכים הפנימיים של מפלגה אחרת.

אגב, כל כך הרבה שרשורים חפרת כאן על למה בצלאל מבטל את הפריימריז, למרות שלא היה אמור להיות כזה. לא מדגדג לך לפתוח שרשור כזה על נתניהו?

ולגבי יום הבחירות - למה לך לשבת בבית ולא ישרהסטורי

להצביע לאייזנקוט/גולן. אין שום הסבר למאמצים האובססיביים שלך לבוז לימין, אלא שמטרתך להעלות את השמאל.


אישית מאוד מקווה, שהדיבורים הללו יבהירו לכל אלו שהצביעו ש"ס במחשבה שהם 'מצביעים בשני פתקים' ("נתניהו צריך אריה חזק"), לכל אוהבי עם ישראל וארץ ישראל -


שש"ס של דרעי, אינה ש"ס של ישי, ש"ס של דרעי - היא אותה מפלגת שמאל של אוסלו, אותה מפלגה של הירידה מהגולן, אותה מפלגה שהג'ובים שלה היו יותר חשובים מהנשק לרב המרצחים עראפת.


שכל המצביעים שמשרתים בצבא, שבניהם, אחייהם וקרוביהם לוחמים, נפצעים ונהרגים - ישימו לב שש"ס זו מפלגה של שרים שהגעפילטעפיש או החריימה בבית, יותר קריטיים בעינהם משחרור אלפי מרצחים וביטול הישגי המלחמה. ויחזרו לכור מחצהתם.

איזנקוט וגולן הם שמאל מלא מלא, ולכן:איתן גיל

הבחירה הפעם (בעיני) היא בין יהדות התורה ובין להשאר בבית.

ש"ס היתה אופציה שאתמול ירדה מן הפרק.

אתמול שוחחתי עם פעיל מרכזי בליכוד, והוא אישר שמתנהלים מגעים עם סמוטריץ' וחבריו על שיריונים בליכוד.

אבל אתה מכחיש, ונאמנים עלי דבריך.

למה להצביע יהדות התורה?!הסטורי
מי שאחראי לכל הברדק הפוליטי, הוא גולדקנוף. היה אפשר לסכם על חוק גיוס משמעותי כבר בתחילת הקדנציה כמעט כל החרדים הסכימו, רק הוא תיפס על עץ של 0 יעדים - וגרר את כל התקיעות של הקואליציה.

תשאל כל חרדי עם טיפה הבנה, הוא יאשר זאת.


אל תדאג, ש"ס יודעת טוב מאוד שהשותפים הטבעיים של אייזנקוט, הם אלו שרוצים להעלות אותם למריצות. ההכרזה של הרב יצחק יוסף לא היתה בשביל אחרי הבחירות - אלא להלחיץ את הליכוד על ההצבעות שהם רוצים השבוע.

גולדקנופף הוא אדלשטיין של יהדות התורהאיתן גיל

החלופה היא כאמור להשאר בבית.

לא אצביע לליכוד של אוחנה, ולא לבן גביר, ולסמוטריץ' לא אצביע מקל וחומר.

ביום שאתגעגע לאוסלו נוסף, אצביע לדרעי.

גולדקנופף אכן הצית את הברדק הפוליטי, אבל סמוטריץ' שפך עליו בנזין וגרם  לו להתלקח.

אובססיה, כבר אמרנו?הסטורי
מה אתה רוצה מסמוטריץ' בסיפור?!

סמוטריץ' לא קשור לעניין. חמישה ח"כים מהליכוד הבהירו שלא יתמכו במתווה שמקובל על גולדקנוף...

ובגדול על ה'נשארים בבית'הסטורי

השמאל בדיוק בונה עליכם. על זה יוכרעו הבחירות.


מציאותית, הדמוגרפיה עושה את שלה, הגוש האמוני לפלגיו גדל. כל שנה מגיעים לגיל 18 הרבה יותר מהגוש האמוני, מאשר בקבוצה של מתנגדיו.


אבל 'טהרנות, שלום',

יש את הליכודניקים שנמאס להם מביבי ונשארים בבית.

יש את החרדים שממילא תמיד הצביעו בסוג של דיעבד, אז כשהחבר'ה לא סיפקו את הסחורה - ישארו בבית.

ויש כמובן את הציונים דתיים - שזה לא נראה להם כי בדיוק ככה וזה לא כי אחרת וזה לא וזה לא, וישארו בבית.


כשממשלת אייזנקוט את גולן ועבאס תתעלל בכולנו - כל הכעסים הללו יהיו כל כך לא רלוונטיים.

הדמוגרפיה אינה גוברת על אוילותאיתן גיל

הימין מאבד 13 מנדטים בממוצע ברוב הסקרים, ואפילו אצל פילבר המלטף הוא מאבד מנדט אחד.

כי מחנה לא הומוגני וחרב איש ברעהו אינו מחזיק מים, וקל וחומר מנדטים.

350 אלף אנשי ימין ישארו הפעם בבית, כי:

גולדקנופף מתקוטט עם סמוטריץ' וסמוטריץ' עם בן גביר, ובן גביר עם מעוז, ומעוז עם נתניהו, ונתניהו עם ש"ס.

וחוזר חלילה. 

די.

 

השאלה אם אתה צריך להיות אחד מהטיפשיםהסטורי
ההסתכלות שלך היא הסתכלות חלקית ומטופשת. כמובן, בעולם אוטופי הכל היה הרמוני. במציאות, יש גם מתחים. עם כל המתחים - הממשלה הנוכחית והכנסת הנוכחית עשתה הרבה מאוד למען העם והארץ.

בעבר לא היו פחות מתחים, במפלגות השמאל אין פחות מתחים והתקוטטויות.


אבל ההסתכלות החלקית הזאת, שנתפסת לשולי ובשמו מוכנה לאבד את הכל - היא טפשית.


בסופו של דבר הבחירות הם משאל עם. הם לא משאל עם על המתחים בין גוטליב לאמסלם או בין נתניהו לביטן (שכל הספינים על שריונים בליכוד, קשורים למתח הזה).


הבחירות הללו הם משאל עם בשאלה האם העם הוא הריבון, או קומץ פקידים הם הריבונים. הם משאל עם האם צריך להרחיב את גבולנו כמו שהממשלה עושה, או להכנע לטרור כמו שאייזנקוט ולפיד רצו. האם להמשיך לבנות את ארץ ישראל כמו שבצלאל מוביל, או להרוס כמו שאייזנקוט, בנט וגולן אומרים.


מי שבגלל כל מיני קטנוניות - לא מצביע, מצביע לצד השני. נקודה. שב עם עצמך, תחשוב מי מהכוחות הקיימים והרלוונטיים הכי מחזק את הדברים החשובים בעיניך ותצביע לו גם אם היצוגיות שלו לא הכי 100 בעיניך.

השאלה איך יראו בקלפי הפתקים של כל רסיסי הימיןאיתן גיל

היום התבשרנו על הקמת עוד מפלגה חדשה, של בן ארי ומרזל, שתאתגר את בן גביר, ותשרוף לו מנדט וחצי לפחות.

נכון לעכשו נחוש הימין שמימין לימין לשרוף שישה מנדטים וצפונה, ולהעבירם למגרש של איזנקוט, בנט, גולן, ומנסור. 

לו בשל כך בלבד נראים סיכויי הימין להרכיב את הממשלה הבאה קלושים עד אפסיים.

וכשזה המצב, אז שב ואל תעשה ביום הבחירות עדיפא. למה לטרוח ולעמוד בתור בשביל סיכויים קלושים עד אפסיים, או בשביל להשביע את תאבונו של פייגלין לסגור חשבון עם נתניהו. 

גם אם יצליחו ניצי הימין שצלחו את אחוז החסימה להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם, היא תסתיים בסבירות גבוהה בטרם יתפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת.

אני זוכר איך מרכיבי הקואליציה היוצאת נלחמו אלה באלה, ורק ביום האחרון של המנדט שקיבל נתניהו טאטאו מחלוקות אל מתחת לשטיח, וקמה ממשלה על כרעי תרנגולת. בקפלן ניצלו את הסיטואציה עד תום, והביאו לנו 2000 לוחות שיש בבתי הקברות. 

האשם המרכזי הוא כמובן פלוני שאמנם לא דרש ראשות ממשלה לעצמו (תודה פלוני), אבל ללא ספק הביא עלינו בקו הגמר קואליציה עייפה, מותשת, וחסרת מוטיבציה לנהל מדינה. 

שאלה: האם "השותפים הטבעיים", חחחחה, יכולים להתעלות על עצמם ולחלק ביניהם את עור הדוב בטרם ניצוד. התשובה היא כמובן לאו ב-א' רבתי.

הבחירות הם אכן משאל עם שסופרים בו גם פתקים וגם מנדטים. חבל שיובל נאמן וגאולה כהן לא נמצאים איתנו כדי להזכיר לנו איך זה עובד ואיך קיבלנו את אוסלו. 

אז אתה מעדיף ממשלת שמאל?הסטורי
קרא שובאיתן גיל

הימין שמימין לימין נחוש לשרוף ששה מנדטים ולהעבירם לקפלן.

וכשזה המצב חבל על כל מאמץ שלך ושלי. זה כמו לעצור בגופנו משאית דוהרת.

תוכיח לי שהניתוח שלי מופרך ומשם נתקדם.

הכל עכשיו רק בתאוריהברגוע
זה שמישהו מכריז עכשיו שהוא ירוץ בבחירות לא אומר כלום על מה שיקרה בפועל, יש עוד עשרות ימים עד הגשת הרשימות
לא הוכחת שהניתוח מופרךאיתן גיל
הוא לא מופרךברגוע
אבל גם סיכוי גבוה שלא יקרה, אז לא מבין למה להתעסק בו עכשיו בלי סוף
אתה מגבב תאוריות, כתירוץ לעצלותהסטורי

כל מערכת בחירות יש את הגורמים הללו או אחרים. מסכים שחבל, אבל אם נתייאש מאה ימים לפני הבחירות - לא נגיע לשום דבר.

 

אגב, גם לשמאל (או לשמאל שקורא לעצמו מרכז ומדמיין ש'יכפה אחדות') יש כרגע אין ספור רסיסים, כך שמבחינה זאת המצב הוא פיפטי-פיפטי, או כמו שאמר מי שאמר "אם לך קר ורטוב ואתה עייף מיום קרב - תדע שגם בצד השני זה המצב".

לפיד היום התפאר באופיזיציה המעולה שלו, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מזה שאחרי קדנציה קשה אוביקטיבית, במדד העיקרי של אופוזיציה ככזאת שמקצרת את ימי הממשלה, הם נכשלו טוטאלית יותר מכל אופוזיציה ביובל האחרון.

 

האחריות של כל אחד מאיתנו עכשיו, אינה לייאש אלא לעודד כמה שיותר אנשים להצבעה מושכלת. בעז"ה ובהשתדלותנו.

המאור הגדול פילבר אומר שנכון לעכשואיתן גיל

הולך הימין לשרוף שבעה מנדטים.

ההערכה הפרטית שלי היתה צנועה יותר.

איפה עיני העדה שיקראו למשוגעים לרדת מהגג.

נכון לעכשיו הבחירות בעוד 100 ימיםהסטורי
לכן לא רלוונטי נכון לעכשיו, תמיד יש כל מיני שמגששים את השטח ולקראת הסוף פורשים. גם הציבור ככל שמתקרבות הבחירות, ברובו הגדול מתרכז לרלוונטי ויורד מכל מיני עצים.

בן ארי ומרזל הם בהחלט בעיה. הם שורפי מנדטים סדרתיים וזה לא אכפת להם. לשיטתם אם לא הם - אין שום טעם בימין. הם היו אמורים לראות בהצלחה של בן גביר (למרות הפוילשטיקים שעשה ובעצם 'גנב' להם את השליטה במפלגה) הישג שלהם, אבל בדיוק הרוביקון האידיאולוגי שהוא חצה - של להצליח להכניס את האידיאולוגיה לכלים הפרגמטיים - זו מהות ההתעקשות שלהם להתמודד גם כשאין סיכוי.


נקווה שרוב אלו שבמערכות קודמות שרפו עליהם את קולם, מספיק עם עיניים בראש, כדי להצביע לבן גביר.

מי שטורח בערב שבת...איתן גיל

את המשוגעים צריך להוריד מהגג עכשו ולא ביום שהולכים לקלפיות.

בדברי ימי ישראל מככבים רבין ושות' כגיבורי אוסלו, אבל משום מה לא נותנים את הקרדיט הראוי ליובל נאמן וגאולה כהן  על מעשיהם הזדוניים והתוצאות האסוניות.

מסתמן שהפעם יצאו מחלצינו לפחות חצי תריסר יובלים, ועוד חצי תריסר גאולות.

בהצלחה לשני הצדדים.

לא אמרתי שזה לא חכםהסטוריאחרונה
אמרתי שמטופש עכשיו להכריז שאתה נשאר בבית. מאה יום זה המון והמון יכול להשתנות.

רק לשם הדיוק ההסטורי - התחיה אכן אשמה, בעיקר בכך שתמכה בנלהבות בצעד האנטי דמוקרטי של העלאת אחוז החסימה מאחוז לאחוז וחצי. צעד שחזר אליה ישירות כבומרנג.


מעבר לזה - קודם כל, הליכוד קרס כשלעצמו, בלי קשר לארבע מפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה. אכן המריבות הפנימיות והמחנאות בליכוד דאז, המאיסו אותו על חלק גדול מהציבור.


התחיה אמנם לא עברה, אבל היתה מפלגה יציבה, היה קשה לחשוב שלא תעבור.


הימין אכן בא חשבון עם אליעזר מזרחי, שנעלם לגמרי מהציבוריות, עם הרב לוינגר זצ"ל שעד אז היה המנהיג הבלתי מעורער של תנועת ההתיישבות כולה ואחרי כן נשאר דמות חשובה אך שולית מאוד בהנהגה. אפילו עם חצי מהמצביעים לשתי הרשימות הללו - היו מצביעים להתחיה, היא היתה עוברת.

מוזראריה ישאג
בתור אחד שמכיר את העולם החרדי זאת פעם ראשונה שאני שומע על התזה הזו
בפורומים חרדיים היא עולה כל הזמןהסטורי
'בחדרי חרדים' וכד'.

בתקשורת הרשמית לא מדברים על זה בקול, כי זה יחשב "פגיעה בכבודו של האדמו"ר מגור" שיענו גולדקנוף הוא רק עושה דברו - אף אחד לא מעז להכנס לזה


https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3393895&forum_id=771


זה עוד לפני גולדקנוף, אבל זה המשיך גם בסבבים של הממשלה הזאת.

לא קשור כל כךאריה ישאג
הקישור הראשון בכלל לא מדבר על גולדקנוף. השני מביא עמדה של גולש בפורום אחר מלפני פחות מחודש, בשביל זה לא צריך דוגמא, אפשר פשוט לראות מה אתה כתבת
זו שיטה קבועההסטורי
היום הם מצטערים שסרבו להצעה של אדלשטיין
חחחחאריה ישאג

בצלאל הוא זה שמפריע לך? לו יש לשון מתגלגלת? אני חושב שליד שותפו לשעבר בן גביר הוא נחשב אילם...

אמנם כאשר בן גביר ליד סמוטיץ אזי איתמר מרזה לעומת הישגי בצלאל

כבר חודש שהוא עובר בכל הסקריםברגוע

וברוב הגדול הוא גם על 5

אז למה סתם להמציא?

שנאה לא ברורהאריה ישאג
לאיש והמפלגה הפעילה ביותר
ספינים לדעתיזיויק
שוטרים ערבים מתעללים ביהודיסביר11

אשמח שלא תתעלמו מהאירוע המביש הזה! 🙏

אני רוצה לשתף במקרה שקרה לי היום בבוקר בזמן יום העבודה שלי וכחלק מהעבודה שאני מתעסק בה כנהג סמי טריילר בכבישי ישראל :


היום יום רביעי בתאריך 7/1/26 , בשעה 5 בבוקר כהרגלי , התעוררתי לקראת יום עבודה חדש , הוצאתי את הכלבה שלי לטיול , עליתי איתה לבית , נתתי לה את האוכל שלה , ובזמן שהיא אוכלת אני התפניתי להנחת תפילין כמו שאני רגיל לעשות כל בוקר ברוך ה .

על פניו , עד לכאן הכל כשורה ...בשעה 7 בבוקר אני יוצא לחניון המשאיות בעיר שדרות (אני גר בשדרות) כדי להניע את המשאית שלי (שכיר) לקראת יום עבודה חדש .

בשעה 7 ורבע אני מניע את המשאית , נוסע ללקוח באיזור התעשייה בשדרות (הלקוח נמצא כ-500 מטרים מהחניון עצמו) ובסביבות 7 וחצי עומד בימין הכביש ככל שיכולתי  ומחכה שהלקוח יאשר לי להיכנס ברוורס לנקודת הפריקה.


אף אחד לא הכין אותי למה שיקרה כמה דק מאוחר יותר :

בזמן שאני במשאית ממתין לאישור הלקוח , אני מבחין בשני שוטרים בניידת משטרה שמתקרבים אליי לחלון המשאית (חלון הניידת במקביל לחלון המשאית ) , ואחד מהם פונה אליי ושואל בתקיפות: "מה אתה עושה פה?"

עניתי שאני ממתין ומוכן להיכנס ברוורס ללקוח שמאחורי.

שוטר : סע סע עם המשאית.

אני : למה לנסוע? אני חוזר ברוורס ללקוח.

שוטר שני (מהמגזר) : יוצא מהניידת ופונה אליי בגישה מאיימת "תביא רישיון נהיגה" .

אני : מוציא את רישיון הנהיגה ומביא לשוטר , ושואל מה הבעיה שאני עומד כאן תוך כדי שאני יורד מהמשאית , הולך לצלם את הכניסה ללקוח , ואת המיקום שהמשאית עומדת בעמדה שמוכנה כבר לרוורס (מי שנהג טריילר יבין את המיקום) .

מכאן הכל מתגלגל ומתפתח בצורה אלימה וכוחנית שאפילו עבריינים לא זוכים להתנהגות כזאת, בטח ובטח מאנשים שמייצגים גוף שאמון על ביטחון תושבי מדינת ישראל.

השוטר מהמגזר פונה אליי עם מבט של שינאה בעיניים ואומר לי שאני מעוכב לחקירה ותוך שניות בודדות הוא מוציא אזיקים , מעקם לי את הידיים אחורה וכמעט מפיל אותי לרצפה , חוטף לי ב"מקצועיות" את הנשק האישי שלי מהפונדה והשוטר השני פשוט שולף עליי טייזר ומאיים לחשמל אותי , בעוד אני מושיט לו את שתי ידיי ללא התנגדות העיקר שלא יחשמל אותי!! פשוט הזוי בפניי עצמו ששוטר במדינת ישראל חוטף נשק אישי של בנאדם , מאיים עליו עם חישמול בטייזר וכל זה בגלל ש"הפרעתי לתנועה" כלשונם.

שני השוטרים מכניסים אותי אזוק אל תוך הניידת בבושת פנים כאילו אני ארכי מחבל , אחד השוטרים לוקח את מפתחות המשאית , נועל אותה איפה שהיא נמצאת ואנחנו נוסעים לתחנה המשטרה בשדרות.

הסיפור ממשיך כשאני יורד מהניידת ובכניסה לתחנה , שני השוטרים אוזקים אותי גם ברגליים!

אני עדיאל אזולאי , איש מילואים שביצע בגאווה גדולה כמעט 700 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל" , איש קבע לשעבר למשך 6 וחצי שנים!!!! אני אשכרה מובל מושפל , אזוק בידיים וברגליים כי "הפרעתי לתנועה"!!


בתחנת המשטרה אני צועק על השוטר מהמגזר ואומר לו שהוא גורר אותי חזק מדי ושיש לי פציעה בברך ואני פשוט לא יכול שהוא מושך אותי בצורה מהירה וכואבת כזו כשאני אזוק ברגליי...מיוצר לציין שהוא צחק לי בפנים עם מבט של רוע ושנאה כלפיי.

אחד השוטרים הבכירים יחסית שם (3 פוגים על הכתף) , שמע את הצעקות שלי כלפיי זה שגרר אותי בכוח ואמר בתקיפות : "כואב לך? אז מה אתה רוצה שנרים אותך ונגלגל אותך לתא?"

(משפט של אדם שלא צריך לעבוד מול אנשים ולא משנה באיזה מקצוע).

הגענו ל"יעד" - תא מעצר של מטר על שניים , אזיקים בידיים ורגליים , ומסביבי שוטרים שבעצמם לא מבינים על מה ולמה אני שם.

במהלך השהייה בתא במעצר , ביקשתי לעשות שיחת טלפון לגרושתי שתדאג להוציא את הילד מהמסגרת החינוכית (זה היום שלי עם הילד) ונעניתי בתשובה בזיונית ולא מתחשבת מאחד השוטרים - " אתה מתבלבל , אנחנו לא עובדים אצלך" (זאת משטרת ישראל , ואלה הם האנשים שאנחנו צריכים לסמוך עליהם שיגנו על ביטחוננו).

שעתיים לאחר מכן , שיחררו אותי עם זימון לבית משפט , ועם דוח של 500 שח בגין "הפרעה לתנועה" ללא כל קשר לכל ההשפלה הגדולה שחוויתי כאזרח שומר חוק במדינת ישראל וכמילואימניק גאה!

ובנוסף לכל זה , השוטר מהמגזר דיחף אותי לכיוון היציאה מהתחנה ואומר לי "צא לפני שאני מכניס ךך אחת לפנים". ביזיון. בושה.


נ.ב שהגעתי למשאית הנעולה , הבחנתי (איך לא) בדוח חניה שמשטרת שדרות שמה לי על השמשה של המשאית כאילו הלכתי לשתות קפה והשארתי את המשאית באמצע הכביש 🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️


אשמח לשיתופים לכל ערוץ רלוונטי על מנת ליצור הד תקשורתי ולעורר את המערכות בישראל למען שיפור ואבחנה בין אירוע כזה לאירוע מסוג אחר 🙏🙏

ברוכים הבאים למועדוןחוזר תמיד לאשתי

היום פגש אותך אתמול חסיד גור מחר איזה מתנחל.

זה המציאות.

 

זה כבר לא מזעזע אף אחדחוזר תמיד לאשתי
מזעזע ממשזיויק
אולי תעלה פוסט לא אנונימי 
מזעזע שהם הגיעו לציבור שנמצא ב'ברית המשרתים'חוזר תמיד לאשתיאחרונה

כולם יודעים שאנחנו הבאים בתור אחרי החרדים.

שמח שהתעוררת

הבלוף של אייל זמיר: סדרת ציוצים מעניינתshaulreznik

מועתק מ-https://twitter-thread.com/t/2076863628624433210

 

"חרדים ואובדן הזכרון האירגוני בצה"ל או מולטקה הזקן מול אייזנקוט ושות'

בתקופה מ-67 ישראל הייתה במלחמת התשה (67-70, 300 הרוגים), ב-1973 מלחמה גדולה נגד 2 צבאות ערביים קונבציונאליים גדולים בהשוואה עולמית, (2700 הרוגים), ואחר כך מלחמת התשה קשה בצפון, והתקוטטיות בדרום כשצה"ל יושב
2. באפריקה.
האוכלוסיה היהודית הייתה סביב 3 מיליון.
איש לא התלונן על החרדים, סוגיית גיוסם לא הייתה משבר פוליטי וגרזן לחפור בו, והמטכ"ל הישראלי לא פשק ידיים לשמיים שאיננו יכולים עוד כי אין לנו כוח אדם. אמנם היה נסיון של גירוד חבית שלא תרם דבר כאשר קראו לבדיקה חוזרת משוחררים מטעמים
3. רפואיים. (אז בעיקר מסיבות פיזיות כי אז האוכלוסיה הגברית היהודית לא סבלה מבעיות נפשיות למרבה התמהון.)
כיום ישראל כ-8 מיליון יהודים, למטכ"ל הישראל אין תשובה לבעיית כוח אדם לכאורה, והרמטכ"ל יוצא שוב נגד הדרג הפוליטי בפומבי כאילו לא למד דבר מפשעי חבריו קודם ל-7 באוקטובר. הוא תולה
4. יהבו וקורא גוואלד לאלפי בחורי ישיבה חוורים שבחייהם אף לא הניפו פטיש שיצילו אותו ממצוקת כוח כיוון שהוא לא מצא את השכל והעיקר את העוז לפתרה באמצעים ידועים.
ניהול כוח אדם וניצולו היעיל לפני מלחמה ובזמן מלחמה זה יסוד היסודות של עבודת המטה הכללי מאז היווסדו על ידי הפרוסים. ביחוד
5. מולטקה הזקן. היסוד השני, שקשור בטבור, היה הכשרת הנעתו המהירה ובכמויות במרחב. כן, זה דורש שכל ומיומנות, לכן קציני המטה הכללי והסגל שלו הגרמני מ-1860 עד 1940 נבחרו בפינצטה כשהעיקרון המנחה הוא אינטליגנציה ויכולת אינטלקטואלית מעל לממוצע של קאדר הקצינים הקיים. (כולם חיקו את מוסד
6. המטה הכללי הגרמני, האמריקנים והבריטים במיוחד.)
בישראל שאלת ניצול מירבי של כוח האדם והנעתו האופרטיבית הוזנחה מאד בעשרות השנים האחרונות. צה"ל לפני מלחמת ששת הימים וערב מלחמת יום כיפור היה טוב מאד בקנה מידה היסטורי השוואתי בהצלחת ניהול ומיצוי כוח האדם והפעלתו האופרטיבית היעילה.
7. לצה"ל המודרני יש מעט מאד זכרון ארגוני - אחת הנקודות העיקריות של חולשה שאיש לא שם לב אליה שבריק הדגיש בדו"ח המפורסם שלו. הפיסח האינטלקטואלי, אייזנקוט, יצא במלחמת חרמה נגד הדו"ח ובריק עצמו. כשהמוח מנוון, כלומר המטה הכללי, אין זכרון ארגוני כי זה כרוך ביחד. כך אבד הנכס העיקרי של
8. צה"ל הקדום ובאופן טבעי הוא נוהל בדור הנוכחי  על ידי הומו איגנוראמוסים כברק, גנץ, אייזנקוט, הלוי, וזמיר.
גם אם החרדים יסתערו עכשיו על שערי לשכות הגיוס צה"ל לא יוכל להכשיר יותר מכמה אלפים בשנים הקרובות במערכת שלא יתבצע בה רפורמה מקיפה בכל.
זמיר מנהל מערכה פוליטית נגד הדרג המדיני
9. וכדרכו מנסה לייצור גיבויים לכשלונותיו הנוכחיים ואלה שיהיו על ידי שליחת מכתבים לידיעת הציבור ונגד הדרג המדיני כפי שעשה כשכפו עליו את המערכה על עזה שהייתה גם גורם מכריע בהשבת מרבית החטופים מלבד הישיגים אופרטיביים שיכלו להיות גדולים יותר אילולא התיפקוד של זמיר ומטכ"ל מנוון.
אחת
10. האירוניות הגדולות שאייזנקוט, שהביא לפירוק מערך המילואים, הקטנת צה"ל וזמן שירות חובה, ואם עמדתו הייתה מאומצת לאחר פרוץ המלחמה היינו עומדים בפני שוקת שבורה, רץ כרגע לראשות הממשלה בטענה לכשלונה הצבאי באוקטובר 23. כשנתניהו והממשלה אימצו בחדווה את "פארסת  אייזנקוט" וכשהוא >>
11. מינה את זמיר חרף מה שקרה זו כבר שאלה אחרת בפתולוגיה הכללית".

חבדניקים מתגייסים לצבא?אריה ישאג
הבנתי שבעבר היה להם הסכם שהתבטל. ולכן מאות גדולות מהם הפסיקו להתגייס
כןזיויקאחרונה
לדעתי
אחדות - למראית עיןמרדכי

בס"ד


הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד  פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?


הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר


עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.


גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.


בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.


וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.


כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.


ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.


נקודות קודמות:

https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098

https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204

https://www.inn.co.il/forum/t1437710#15756300

הבעיה עם הרעיונות של חגי לובר ושות' אינה רק הצפיההסטורי
לאחדות - אלא המציאות.

אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?


בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?

הרעיונות האלה הם 'חצי כוס תה, חצי כוס קפה'shaulreznik
אנחנו לא בתקופה של דוד בן גוריון שבה לימין ולשמאל הייתה השקפה דומה בתחום הביטחוני. איזנקוט הדגנרל המצוי והמושך בחוטים גולן ידהרו לקראת נסיגות וויתורים בתמורה לצילום משותף בבית הלבן.

אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.

גולן?משה

זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)

לא יודע מה הוא היה בצבאshaulreznik
אבל באזרחות הספיק להשמיע כמה וכמה הצהרות בסגנון "חמאס הוא פרטנר".
כן באזרחות הוא צריך להיבחרמשה
"זיהוי התהליכים" אצלו אומר הכולshaulreznik

גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.

אה כן, זה היה וזה לא סותרמשה
רבים מראשי השמאל, היו לוחמים 'עם סכין בין השיניים'הסטורי
זה לא אומר שלא צריך להאמין לו היום, כשהוא מבהיר שעם אותו ראבק ואותו 'סכין בין השיניים', הוא יסגור את התקשורת החופשית, יסגור את המכינות והישיבות ויפעל לחנך מחדש את הציבור.
נכון.משה
בצבא הם, מה שנקרא, מילאו פקודותshaulreznik

באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).

לא, זה לא הסיפור. כשיאיר גולן הבהיר שהוא גאה בזההסטורי
שהפר הוראת בג"ץ והשתמש בנוהל שכן - זו לא היתה פקודה. זה היה נגד הוראות בג"ץ וממילא (משום מה ובניגוד ליושר הטבעי) בניגוד לפקודה.

כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.

קבלו את יאיר גולן ה"ביטחוניסט"shaulreznikאחרונה

גולן תוקף את זיני ודורש לפגוע בעלי

 

"בראיון לפודקאסט של נדב פרי אמר גולן "החזון מבחינתי הוא שתי מדינות לשני עמים - וראשית התהליך הזה הוא למנוע את המשך הסיפוח, להילחם בטרור הפלסטיני וגם בטרור היהודי, ולפנות את המאחזים והחוות הבלתי חוקיים. אפשר להסכים על זה מחר בבוקר עם נפתלי בנט, גדי איזנקוט וגם עם ליברמן".

מפלגה- מלשון פילוג, לא הולך ביחד עם אחדותאיתן גיל

אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.

כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.

ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...

רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת. 

1,000 ימי מלחמה: נחישות מול התשהhamedinai

1,000 ימי מלחמה: נחישות מול התשה


​אנחנו מציינים 1,000 ימי מלחמה. עבור מי שמכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל, המספר הזה אולי נראה חסר תקדים, אך מאז הקמת המדינה עברנו פי כמה וכמה ימי קרב ומערכות. אנחנו לא נבהלים מאורך הדרך.


​ההיסטוריה שלנו מלמדת אותנו שיעור קריטי בנחישות:


לאחר מלחמת ששת הימים, התנהלה במשך שלוש שנים מלחמת התשה שגבתה מחירים כבדים. בסופו של דבר, הממשלה דאז התעייפה, נשברה והלכה להסכם הפסקת אש. האויב ניצל את השקט הזה בדיוק כדי להתעצם, להתחמש ולהכין את הקרקע למתקפת הפתע ההרסנית של מלחמת יום כיפור.

במבחן התוצאה, עדיף היה לנהל עוד עשר שנות מלחמת התשה מאשר לקבל את המחדל של 1973.


​העובדה שאנחנו נמצאים כיום עמוק בתוך מערכה של 1,000 ימי מלחמה, והממשלה הנוכחית אינה מתעייפת ואינה נסוגה, עומדת לחלוטין לזכותה.


​הלקח ההיסטורי ברור: אם המנהיגות שלנו הייתה מתעייפת ומסכימה לפשרות זמניות, האויב היה מנצל את הזמן כדי להיערך למלחמת הפתע הבאה. המשך המערכה הוא לא גזירת גורל – הוא תעודת הביטוח של המדינה מול מי שמבקשים להשמידנו.


שבת שלום, שבת חזק. חזק חזק ונתחזק. 

א"א להסתפק רק בטענות לזכותינו על יו"ש מסיבות בטחונקורא נלהב לשעבר

כי יבוא מישהו ויגיד לך שעדיף שכולם יכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל לשמור על שטח מוגדר כשמצד אחד רק יהודים ומהשני רק ערבים.

כי במקום המצב היום שבו המון כוחות נמצאים בכל מקום ביהודה ושומרון כדי לאפשר לכל ההשתיישבות היהודית- מהגושים והיישובים המבודדים ועד החוות והגבעות- ביטחון בבית וביישוב, ובחוץ בכבישים, את כל אלה יוכלו במקום להציב על הגבולות. (אפרט עוד, בהמשך הדברים).

וגם בפן הכלכלי הדבר יפנה הרבה תקציבים לצה"ל לתחמושת ועוד.

ואפילו למדינה זה ישתלם כי זה יחסוך תקציב בביטחון ולא רחוק שאפשר למטרה רעה כזאת להשיג תקציבים ממדינות שונות.

ובטח אם ישאירו גושי התיישבות שממש יושבים על הקו הירוק כמו ביתר עלית ועוד.


-ואם תגיד אז יהיה טבח שמחת תורה שתים2!

אז הוא יגיד לך- וכשחיילים בתוך השטח זה ישנה את זה? אם יש קונספציה זה לא ישנה בכלל. אבל אל דאגה, אנחנו נדאג שזה לא יקרה וכו וכו...

-ואם תגיד זה לעשות עזה וחיזבאללה על תל אביב!

אז יגיד לך שנשמור טוב טוב שזה לא יקרה. נעשה הסדר ביטחוני שיסדיר את העניין. וגם נעשה פשיטות כשצריך כמו שעושים בשטח A.

וחוץ מזה, מה אתה רוצה שנעשה? ככה נראית המדינה שלך. גם צילה מאד ארוכה וצרה ועם זה מתמודדים. אדרבא ככה זה יוודא

שלא נסכים ל'טיפטופים', כמו כל מדינה נורמלית אגב, כי זה כבר יהיה על תל אביב ולא סתם איזה שדרות או קרית שמונה 'נידחים'.


לכן אפשר וצריך לצרף טענות כאלה, אבל תמיד שזה יהיה על בסיס ההבנה שזה שלנו מדורי דורות עוד מהתנ"ך ולעולם לא ויתרנו על ארצנו ואנו חוזרים ולוקחים את ארצנו מידי מי שהשתלטו שם בכח הזרוע ממש כמו רשעי העולם בשואה שרצחו וגם ירשו.

לא להתבייש להזכיר את עברנו המפואר ואת התנ"ך.

אפילו חילוני יכול להזדהות עם נצח ישראל בהיסטוריה.


נ"ב- אני יודע שזה ארוך לא חייבים לקרוא..

@hamedinai כתבת בעניין אולי יעניין אותך

"עדיף שכולם יכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל" לאhamedinaiאחרונה

מה שכתבת:

 

"עדיף שכולם ייכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל לשמור על שטח מוגדר כשמצד אחד רק יהודים ומהשני רק ערבים".

 

זו טענת סרק, כי ניסינו את זה עם עזה, וזה ממש לא עבד, גם מול ארגון טרור בלי טנקים ובלי מטוסים. וגודל יו"ש הוא פי 5.2 מהגבול עם עזה.

אי אפשר להגן על הערים מתוך הערים, אנחנו לא כמו בימי הביניים שהיה אפשר להגן מאחורי חומות. בעצם, גם אז היו צריכים שטח.

 

חייבים להשתמש בטיעון הביטחוני, כי אם תלך רק עם הטיעון של קדושת הארץ, לא תוכל לשכנע יהודים חילונים. אתה לא יכול להגיד שעד שהוא לא יחזור בתשובה, אין לו מקום אצלנו בימין, זו לא אהבת ישראל. גם אם יש לימין רוב גדול בלי החילונים, אהבת ישראל מחייבת לקרב אותם, שגם להם תהיה הזכות על ארץ ישראל.

 

וגם מתוך היהודים הדתיים, יהיו כאלה שיגידו לך: "פיקוח נפש דוחה את כל התורה גם מצוות יישוב הארץ". אבל האמת היא שזה בדיוק הפוך: נסיגה מארץ ישראל מסכנת את קיומנו ושמה את כולנו במצב של פיקוח נפש.

 

אבל אתה גם צודק שצריך לא לשכוח שזו ארצנו, כי בנוסף לזה שזו האמת, ואת האמת לא צריך להסתיר, זה לא נראה טוב שבגלל שזה מסוכן לנו, בגלל זה עלינו לקחת ארץ של מישהו אחר.

אני מאמין לנתניהו שמחזיק במקורות מידע אמיניםאיתן גיל

שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.

ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו. 

וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.

ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.  

בהחלט מדהים, שבנט משקר כשכולם יודעים שהוא משקרהסטורי
ועדיין חסידיו מפיצים את הצ'יזבט הזה.

בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.


אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.

ועודרועישםטוב

 

 

טוב, האמת שלא חשבתי להגיב גם ל'ביביסט' הזההסטורי

שסה"כ צודק בחלק גדול מהביקורות שלו, וגם אני ואחרים כתבנו אותן כאן בפורום - אבל העיוות אצלו זו הזכוכית מגדלת על 'ביבי'. הכל ביבי, הכל תלוי בביבי. כל מה שהתקדמנו התרחש לבד, כל מה שלא השלמנו זה כי 'ביבי', בלי שום הבנה למורכבות, ללחצים פנימיים ובין לאומיים. הכל מתחיל 'לפני חמש עשרה שנה', תוך התעלמות מוחלטת מכך שנתניהו בקדנציה השניה קיבל מאולמרט את הירושה של רצועת עזה בידי חמאס ובקדנציה הראשונה את אוסלו והרש"פ.

 

היום יצא הבנט מן השק:

יאיר אנסבכר הודיע: אתמוך בבנט
 

אז טוב, לטענתו בנט לא קיבל אף החלטה שמאלנית. לא יודע מה זה החלטה שמאלנית, אני יודע שלנתניהו יש עלה תאנה של זה שכל החלטה שלו היתה לפי המלצות מערכת הביטחון. זה לא הרבה יותר מעלה תאנה, כי מנהיג אמור להיות עם אצבע על הדופק - אבל בנט לעומתו במשל 'נופך בערוותו המגולה' והתגאה שהכניס פועלים-מרגלים *נגד המלצת גורמי הביטחון*.
 

הוא גם טוען שנתניהו *משום מה* לא סיים את העבודה במלחמה. הוא רק 'שוכח' שהיו מאגרי נשק לשעת חירום, שמדינת ישראל החזיקה סגורים ומוכנים 48 שנה ממסקנות וועדת ארגנט. אבל ברגע האמת הם לא היו, ואנסבכר יודע טוב מאוד שהם לא היו, בגלל שבנט הסכים לבקשת ביידן למסור אותם לאוקרינה. ממילא היינו תלויים כל הלחימה בטובות של ביידן.


 

אפשר להמשיך לפרק את הפוסט שלו לגורמים ולהראות איך לשיטתו, כל מה שכן התרחש, זה לא בזכות נתניהו, אבל כל מה שלא 100% זה רק באשמת נתניהו.


 

רק הערה אחרונה שעל אנסבכר להבהיר: כשהוא טוען שעל בנט להתחייב שלא ישב עם ערבים, הוא גם דורש שבנט יחתום על זה בשידור חי בערוץ 20 ז"ל?

מספיק היה לי לקרוא את הספר שלונקדימון
זה מביך מאוד אבל שם הוא מזביר היטב למה הוא אדם בעייתי שגם לא מודע לזה שהוא בעייתי.

אחר כך כמובן שמעתי קצת פודקאסטים וראיתי כותרות שהוא ניסה לייצר.


תן להם ויכלו מעצמם. חבל על המקום שהשם שלו תופס במחשבה שלך.

אנסבכר זה סיפור לפסיכולוגיםshaulreznik
מי זיכה אותו בשם 'פעיל ימין'?!נקדימוןאחרונה
נו, אז הוא כתב ספר לא מחמיא בכלל על עצמו.. אף אחד לא הכיר ולא מכיר, וכנראה גם לא יכיר אותו...
כפיפות מול נאמנותhamedinai

כפיפות מול נאמנות
 

הסערה התקשורתית האחרונה סביב דבריו של ראש השב"כ, דוד זיני, שביקש להדגיש את ערך **הנאמנות** של הארגון לממשלה, נתקלה מיד במתקפה חריפה מצד השמאל. הטענה שלהם הייתה יבשה וטכנית: בחוק השב"כ כתוב שהארגון "כפוף" לממשלה, לא "נאמן".

 

הוויכוח הזה הוא לא סמנטי – הוא חושף פער תפיסתי עמוק. השמאל מקדש את ה**כפיפות**, אך שוכח שבלעדי **נאמנות**, כפיפות היא מתכון לאסון.

 

### 1. עבד מול בן: מי באמת מגן על הבית?
 

* **העבד והמשרת – כפופים:** העבד הולך שחוח, ראשו מורכן. הוא צייתן, אבל פועל מתוך פחד או משמעת עיוורת. אין לו אחריות אישית על התוצאה.

 

* **הבן – נאמן:** הבן הולך בקומה זקופה. הוא אינו כפוף לאביו במובן המשפיל, אלא קשור אליו במחויבות אמת. דווקא משום שהוא בן נאמן, כשהמצב מחייב זאת והוא רואה סכנה או טעות, יש לו את העוז ואת החובה לעמוד מול אביו ולהגיד לו: *"אבא, אתה טועה"*.

 

### 2. המבחן של השביעי באוקטובר: כשכולם כפופים, כולם הולכים לישון

 

במחנה השמאל ובמערכות המושפעות ממנו, תרבות הכפיפות לקונספציה ולמשמעת המערכתית החליפה את הנאמנות למהות. כתוצאה מכך, נעלמה הביקורת הפנימית והיכולת לערער על הסמכות בזמן אמת.
 

התוצאה הטראגית התגלאה בליל השביעי לאוקטובר: כאשר מישהו בצמרת המערכת ה"כפופה" והממושמעת הזו קיבל החלטה שגויה ואמר "הולכים לישון" – כולם, כמו עדר כפוף, הלכו לישון. איש לא קם ואמר "אתם טועים, יש כאן סכנה".

 

### 3. גם בטבע: כפיפות של חמור מול נאמנות של כלב
 

ההבדל בין שני המושגים ניכר היטב גם בבעלי החיים:
 

* **החמור** הוא חיה כפופה – הוא מרכין ראש, הולך לאן שמושכים אותו, וסוחב את המשא שכפו עליו בלי להבין ובלי לשאול.

 

* **הכלב** הוא סמל הנאמנות – הוא לא כפוף בצורה עיוורת. נאמנותו לבעלים היא אקטיבית ושומרת. אם הכלב יזהה שבעל הבית עושה שטות ומכניס אדם מסוכן לחצר, הוא לא יוותר בקלות; הוא ינבח, יתריע וינסה למנוע את האסון.

 

> הדוגמה הטובה ביותר לכך היא **כלב נחייה**: הוא נאמן בצורה מוחלטת לעיוור שמוליך אותו, אך אם העיוור יצעד בטעות לעבר כביש סואן או תהום, הכלב הנאמן יסרב פקודה, ייעמד במקומו ויחסום אותו בגופו כדי להציל את חייו. זהו ההבדל בין כפיפות עיוורת לנאמנות אמיתית.

>

טובת "לומדי התורה" יותר חשוב….סיעתא דשמייא1
…. מחילול שבת ותועבה ברשת.
סיכום שחובה להכירסביר11

בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:

1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן  קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל  אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.

הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,

🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,

וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,

⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.

לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .


2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,

והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.

יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.

🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.


3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.

הוא התמנה  בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על  ראש השבכ  י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)

4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,

ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,

אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.

5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.

6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג  אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.

7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :

🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .


8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)


הראיון גם כאן:

רוטמן: בג"ץ פועל בחוסר סמכותאיתן גיל

אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה

הצעתך חסרת משמעותהסטורי
העבירו חוקים, בג"ץ או ביטל אותם או פרשן אותם במשמעות שמעקרת אותם מכל תוכן. בזבוז מוחלט להשקיע בחוקים - צריך פשוט להפסיק לציית וזאת יכולה להיות החלטה רק של ראש הממשלה.
הצעותי לעולם תהיינה חסרות משמעות- בעיניךאיתן גיל

ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.

הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.

וזה לא נעשה.

ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף 

בג"ץ ביטל את תוצאות ההצבעה למבקר המדינהאיתן גיל

ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.

לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.

צודק בהחלטה, לא בנימוקהסטורי
אכן הכנסת לא צריכה להקשיב לבג"ץ, אבל לא צריך להתחמק, צריך להכריז בקול רם - שהחלטת בג"ץ אינה חוקית וממילא אין סיבה לשמוע לה.

רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.

לכמה שעות חשבנו שהממשלה גידלה עמוד שדרההסטורי
ואז הגיעה ההבהרה המאכזבת של מזכיר הממשלה:

מזכיר הממשלה: לא קראנו לאי ציות לפסיקת בג"ץ | ערוץ 7

והנה, מצעד הרכיכות נמשךהסטורי
השר מיקי זוהר: "נתניהו יציית לפסיקת בג"ץ, לא יהיה משבר חוקתי" | ערוץ 7

@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.


ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.

אתה זוכר שיש נגד חלק מהאנשים האלה כתבי אישוםמשה

והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.

ברור, זו חלק מהשיטההסטורי
לא רק כתב אישום, מספיקה 'בדיקה', חקירה שנמשכת שנים, תיקים שמוחזקים פתוחים, איום בתלונות שיעלו מהאוב.

משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.


אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.

כנופיית שלטון החוקמשה
לגמרי, גם בעל הביטוי הזה התהפךהסטורי
תמורת הירידה מהתיקים נגדו.

אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.


אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.

אני לא יודע מה אתה רוצהאיתן גיל

לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.

אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.

נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.

אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.

היא הנותנת - צריך למרוד בעריצות בג"ץהסטורי
וכל עוד שמקבלים את סמכות בג"ץ, כל ההצעות שלך לחוקק חוקים אלו ואחרים, הן חסרות משמעות.

פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.


הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.


ורק נשאר לשאול מדוע החברים שמימין לימיןאיתן גיל

לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה. 

קצת עלובמשה

משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.

^^^^הסטורי

@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה. 
 

אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -


 

אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.

 

מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.

אגב, אתה זוכר את הסיפור עם הרשיונות הצרפתיים?משה

היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).

 

בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.

את זה ספציפית לא זכרתיהסטורי
אבל אני יודע שעבדו קשה להסיר חסמים שמרתיעים יהודים מארצות השפע מלעלות.
בעיקר חסמי מקצועותמשהאחרונה

השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.

 

עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.

השאלה אינה בעיני, אלא בעיני בג"ץהסטורי
כל עוד שהרשות המבצעת מורידה את ראשה בפני הגחמות של בג"ץ - אין שום משמעות לעוד דפים בספר החוקים.
הגולם קם על יוצרו: הנסיגה הפכה מאמצעי למטרהhamedinai

הגולם שקם על יוצרו: כשהנסיגה הפכה מאמצעי למטרה


​בעבר, מובילי הדרך במחנה השמאל הציגו קו רעיוני ברור: נסיגה טריטוריאלית היא מחיר כואב, אמצעי הכרחי כדי להשיג את המטרה העליונה — שלום וביטחון. אלא שעם השנים חלה התדרדרות תפיסתית עמוקה. האמצעי הפך למטרה בפני עצמה. הנסיגות והכניעות כבר לא נבחנו בכלי של תועלת אסטרטגית או שיפור מצבה של מדינת ישראל; עצם הפינוי והנסיגה הפכו לאידיאולוגיה המקודשת. ממש כמו הגולם שקם על יוצרו.

מעת שהנסיגה הפכה למטרה עליונה, כל האמצעים הפכו כשרים, וכל הסתירות הרעיוניות יושרו בדרך:


​1. עם הסכמים או בלעדיהם — העיקר לצאת

* ​שלב א' (אוסלו): כשהיו על הפרק הסכמי אוסלו, הם תמכו בהם בכל כוחם תחת הסיסמה של "שלום תמורת שטחים".

* שלב ב' (ההתנתקות): לאחר שההסכמים הללו קרסו אל תוך מציאות מדממת של טרור ומלחמות, התפיסה לא השתנתה — היא פשוט החליפה תירוץ. במקום להבין שהקונספציה נכשלה, הם טענו: "הסכמים לא עובדים כי המחבלים לא מקיימים אותם, לכן נעשה זאת חד-צדדית". ללא היסוס, הם אימצו בכל לבם את ההתנתקות מעזה ומצפון השומרון.

הפרדוקס: בין אם מדובר בהסכם חתום ובין אם בבריחה חד-צדדית, התירוץ תמיד מתגמש כדי לשרת שורה תחתונה אחת: נסיגה.


​2. ימין או שמאל — זהות המבצע אינה משנה


* ​כשהשמאל הוביל את אוסלו, הם דהרו איתו קדימה.


* כשאריאל שרון — מי שנחשב עד אז לאבי אבות ההתיישבות ואיש ימין מובהק — החליט לבצע את ההתנתקות, "העבר הפוליטי" שלו נמחק ברגע. הם הצטרפו אליו בכל הכוח, כי כשהמטרה היא נסיגה, לא משנה מי אוחז בהגה.

משפט שלמהhamedinai
הניתוח הזה מדויק להפליא, ומזכיר באופן מצמרר את הדינמיקה של משפט שלמה.

​כשנזכרים בסיפור התנ"כי, האישה המרשעת התחילה עם אינטרס ברור: היא רצתה תינוק לעצמה. לא היה אכפת לה מהסבל הכרוך בגזילת הילד מאמו האמיתית, העיקר להשיג את המטרה שלה.


​אבל השיא המזעזע מגיע ברגע האמת מול המלך: כשהיא מבינה שהיא לא תקבל את הילד חי, המטרה שלה משתנה לחלוטין. פתאום, עצם הסבל, הפירוק וההרס הופכים למטרה בפני עצמה. בלי שמץ של בושה היא עומדת מול שלמה המלך ומכריזה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה".


​זהו בדיוק אותו התהליך. זה מתחיל מרצון "להשיג משהו" (אפילו במחיר כואב), ומסתיים באובססיה עיוורת לעצם הנתק והחורבן. כשמחנה שלם מוכן "לגזור" ולפרק חבלי מולדת — בין אם בהסכם ובין אם בנסיגה חד-צדדית מדממת — המטרה כבר מזמן איננה שלום או ביטחון. המטרה הפכה להיות עצם ה"גזורו".

רחמים רביםhamedinai
זה אפילו עמוק ומצמרר יותר, כי הדרמה האמיתית שם חושפת בדיוק את ההתדרדרות בשני שלבים:

​בשלב הראשון, המרשעת מבינה שהיא לא תקבל את הילד. אבל השיא מגיע בשלב השני: אפילו כשהאם האמיתית מוותרת וזועקת "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו" – כלומר, התינוק מוגש לה על מגש של כסף – היא מסרבת! היא כל כך התאהבה ברעיון של הסבל והחורבן, שהיא מוותרת על התענוג של גידול ילד חי, ומתעקשת על האכזריות הטהורה: "גזורו! גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה". עצם הגזירה וההרס ניצחו את האינטרס המקורי.


​אבל יש בסיפור התנ"כי הזה עוד נקודה מדהימה לסיום: שלמה המלך, בחוכמתו, פוסק למי לתת את הילד, אבל לא מצינו בתנ"ך שהוא מעניש או נוקם באישה המרשעת. הוא הבין שהרשעות המטורפת הזו לא הגיעה מתוך רוע קלסי, אלא מתוך מרמור עמוק ואבל קשה על כך שהבן שלה מת בלילה. הקנאה העבירה אותה על דעתה.


​אולי הלקח עבורנו הוא לא לכעוס על מובילי הדרך האלו בשמאל, אלא דווקא לרחם עליהם רחמים רבים. המרמור העמוק על אובדן השלטון, ההגמוניה והדרך, פשוט מעביר אותם על דעתם – עד שהם מוכנים "לגזור" את הכל, העיקר לא להישאר לבד עם הכאב.

שקר וכזב!!!! השמאל אף פעם לא פינה ישובים.סיעתא דשמייא1
שקר וכזב!!!! השמאל אף פעם לא פינה ישובים.סיעתא דשמייא1
משל היתוש: מי באמת אחראי לפינוי היישובים?hamedinai

הטענה ש'השמאל אף פעם לא פינה יישובים' היא כמו הטענה שהיתוש לא אשם בזיהום של העקיצה. היתוש אכן לא מחדיר את החיידק האלים, אבל הוא זה שמזריק את הרעל שמייצר את הגירוד הבלתי נסבל.
 

​באותו אופן, מחנה השמאל מייצר את התנאים והלחץ – דרך הפגנות, השנאת המתיישבים או חקירות מנהיגים – שדוחפים את המערכת לפעולה. השיא של ה'גירוי' הזה הגיע בהסכמי אוסלו: השמאל הביא את המחבלים מטוניס ונתן להם ממשל ושליטה בשטח. המהלך הזה יצר מציאות ביטחונית קשה ומדממת שהפכה את ההגנה על היישובים למשימה מורכבת ויקרה בהרבה, והפכה את המצב הציבורי ל'מגרד' ומציק מאי פעם.

 

​המשל הזה מגיע לנקודת השיא שלו בהתנתקות: המהלך אמנם הובל פיזית על ידי מנהיג מהימין, אבל מחנה הימין עצמו היה חלוק לחלוטין וחצי ממנו התנגד לו בתוקף. מי שנתן למהלך את הגיבוי המוחלט ואת הרוב הנדרש, כאיש אחד, היה השמאל. בלעדיו, ה'גירוד' והלחץ הביטחוני שנוצר מאוסלו לעולם לא היו הופכים לפצע הפתוח של עקירת היישובים. המנהיג מהימין אולי ביצע את העקירה בפועל, אבל השמאל הוא זה שיצר את התנאים, סיפק את הרוח הגבית והעניק את הכוח הפוליטי שאיפשר לזה לקרות.

כרגיל כולם אשמים חוץ ממי שבפועל…סיעתא דשמייא1
…יצר את המצה. לא בכדי הרבי כעס על בגין על הסכם השלום עם מצרים. הוא הבין שזה יביא אותנו עד הלום. מאז 1977 אנחנו בירידה.
בכתבה היותר מאוחרת, הבאתי גם נקודה זו.hamedinai


משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובים

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובי | ערוץ 7

מאמרים של מגלגלי עיניים.סיעתא דשמייא1

מי בכלל הכריח את בגין לנהל משא ומתן עם סדאת? הוא יכל לדחות על הסף את המגעים הסודיים שנהל משה דיין כמו שגולדה דחתה את סדאת וזה כמובן עלה לנו במלחמת יום כיפור.

מי הכריח את שרון לצאת מהרצועה ככה ללא הסכם?

לפחות אני מקווה…סיעתא דשמייא1אחרונה

… שאתה לא חולק על העובדה שמהסכם הארור עם מצרים החלו הצרות.

שבת שלום

" ימין או שמאל" זה כן משנה....סיעתא דשמייא1

....השמאל אף פעם לא פינה ישובים

או, שונא העם והארץ, אני רואה שחזרת לכאןהסטורי

אז אולי סוף סוף תענה לעניין, בשרשור שאתה פתחת, וכשהעלו בו טיעונים עניניים, התאמצת להסית את הדיון (ולהסית נגד המגיבים):

לעניין - האם לדעתך השארת נסראללה חי - אקטואליה וחדשות

ומה אתה עושה עכשיו?סיעתא דשמייא1
מזכיר לך, במקום בו מצאתי אותך. מהשרשור שלך נעלמתהסטורי
כשלא נתנו לך להסית את הדיון ולהסית באופן כללי...
​הליגה של הציפיות: האובססיה סביב נתניהוhamedinai

​הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?


​ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.


​הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.


​בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.

מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.


​וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.

הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.

יש למישהו מהפורום מילה טובה על גדי אינקוט או….סיעתא דשמייא1
…שגם הוא שמאלן, בוגד, קפלניסט, לא ראוי.
החוק הזה סופר מעצבןמשה
אבל לצערי אני מבין את השיקולים לגלגל אותו.
האמת מאחורי המשפט של נתניהו "רזיתי מאז ה-7 באוקטובhamedinai
נתניהו אמר סך הכל שהוא רזה מאז השביעי לאוקטובר, והרבה מהשמאל שלא הבינו את ההקשר ישר התנפלו עליו בציניות. זה דבר ידוע שכשיש דאגות כבדות וטראומה יורדים במשקל. כמובן שזו לא דרך בריאה ושלא יהיו צרות לאף אחד, חס וחלילה, אבל זה מה שהוא רצה להגיד – שהדאגה אכלה אותו וכאב לו. בצניעותו הוא סיכם את זה בהומור, ומנע מעצמו להתמסכן כי שונאי ישראל מקשיבים ואסור להם לשמוע שכואב לו ולשמוח.
זה נכון אבל לא רואה צורך לא להתנצלקורא נלהב לשעבר
לא להצטדק ואפילו לא לתקוף בפני מקהלת המה יפית הצבועה. לא מתרגש בכלל
צודק. עד הבחירות השמאל יעשה לביבי את המוות,קעלעברימבאראחרונה

מספיק שהוא יפהק הם יצעקו עליו

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישוביhamedinai

משל היתוש ומדרש הגרזן: מי באמת אחראי לעקירת יישובים?


הטענה הקבועה של תועמלני השמאל היא: "השמאל אף פעם לא עקר יישובים, תמיד מנהיגי הימין עשו את זה (בגין בימית, שרון בגוש קטיף)". כדי להבין את האשליה שבטיעון הזה, ובמיוחד בימים אלו של **תקופת בין המצרים** – ימי האבל על חורבן בתי המקדש שבהם התרחשה גם עקירת גוש קטיף – צריך להסתכל על המציאות דרך שני משלים רבי-עוצמה: אחד מהביולוגיה, ואחד מהמקורות.


#### צד א': משל היתוש והגירוד הפוליטי


הטענה שהשמאל לא אשם בעקירה היא כמו הטענה שהיתוש לא אשם בזיהום של העקיצה. היתוש אכן לא מחדיר את החיידק האלים לעור, הוא "רק" מזריק את הרעל שמייצר את הגירוד הבלתי נסבל.


באותו אופן, מחנה השמאל מייצר את התנאים והלחץ – דרך הפגנות ענק ("אל תחזור בלי שלום" לבגין), השנאת המתיישבים, או חקירות מסיביות נגד מנהיגים (כמו נגד שרון, בהבנה ברורה שנסיגה תעניק לו את 'אתרוג' התקשורת והמערכת).


השיא של ה"גירוי" הזה הגיע בהסכמי אוסלו. השמאל הביא את המחבלים מטוניס ונתן להם ממשל ושליטה בשטח. המהלך הזה יצר מציאות ביטחונית קשה ומדממת שהפכה את ההגנה על היישובים למשימה מורכבת ויקרה בהרבה, והפכה את המצב הציבורי ל"מגרד" ומציק מאי פעם. המנהיג מהימין הוא אמנם זה שפתח את הפצע וביצע את העקירה, אבל השמאל הוא זה שיצר את הרעל הציבורי שאיפשר לזה לקרות.


#### צד ב': מדרש הגרזן – האשמה שבפנים


אבל לסיפור הזה יש גם צד שני, פנימי וכואב. במדרש (בראשית רבה) מסופר שכאשר נברא הברזל, התחילו כל עצי היער לרעוד מפחד. הם אמרו: "עכשיו ייצרו מהברזל גרזנים ויכרתו את כולנו". ענה להם הברזל: **"מן דלכון לא יעול בי, לא יקשקש בי חד מנכון"** – כלומר, אם אף אחד מכם, העצים, לא ייתן מעצמו כדי לשמש ידית לגרזן, הברזל לבדו לא יוכל לעשות לכם דבר. בלי ידית העץ, הברזל הוא סתם חתיכת מתכת חסרת אונים.


זהו בדיוק תפקידם של אותם גורמים בימין שנכנעו או שיתפו פעולה. השמאל הקיצוני, עם כל התעמולה והלחץ שלו, הוא הברזל הקר. אבל בלי ה"ידית" – אותם פוליטיקאים ואנשי ימין שהתחנפו, התקפלו או נתנו יד למהלכים האלה – לשמאל לא הייתה שום יכולת פוליטית או מעשית לבצע עקירת יישובים.


בתוכנית ההתנתקות, מחנה הימין היה חלוק לחלוטין וחצי ממנו התנגד לה בתוקף. בעוד שהשמאל סיפק את הלהב כאיש אחד, היו אלה ה"ידיות" מתוך הימין שאיפשרו לגרזן להניף את המכה.


#### השורה התחתונה: חורבן מבית


זה לא מקרי שתוכנית ההתנתקות ועקירת גוש קטיף יצאו לפועל דווקא בימי **בין המצרים**. הימים האלו מזכירים לנו היסטורית שחורבן הבית הראשון והשני לא קרה רק בגלל האויב מבחוץ, אלא בגלל שבר פנימי עמוק.


עקירת יישובים היא לעולם לא מעשה של צד אחד. היא שילוב קטלני בין **היתוש מהשמאל** שמזריק את רעל התעמולה והלחץ הביטחוני, לבין **ידית הגרזן מהימין** שמחלישה את המחנה מבפנים, משתפת פעולה ומאפשרת לחורבן להתרחש בפועל.

החרמות הפנימיים מכרסמים בריבונות הלאומית ומסכניםhamedinai

כיצד החרמות הפנימיים מכרסמים בריבונות הלאומית ומסכנים את קיומנו


בשיח הפוליטי בישראל עולה פעם אחר פעם הוויכוח סביב שיתוף פעולה עם גורמים שאינם מחויבים למפעל הציוני. מהצד הימני מטיחים בשמאל כי ממשלותיהם יישענו על כוחות אנטי-ציוניים (אפילו בדרך של הימנעות בהצבעות), ומנגד, גורמי שמאל משיבים בטענה: "אבל הרי גם בנימין נתניהו ניהל משא ומתן פוליטי והיה מוכן להקים ממשלה עם מנצור עבאס".


אולם טענות אלו מחמיצות את נקודת העומק. התשובה ההיסטורית והמעשית לשני הצדדים היא אחת: שורש הבעיה אינו רצון חופשי, אלא החרמות הפנימיים.


החרם הפנימי כלשון מאזניים כפויה


לאורך ההיסטוריה ובגולה, חיו היהודים תחת הנהגות זרות, ולעיתים עוינות, מחוסר ברירה. גם כיום, קהילות בתפוצות כפופות לממשלים שמצביעים נגד ישראל באו"ם. נקודת המפנה של קום המדינה הייתה הריבונות - היכולת להקים ממשלה פרו-יהודית ופרו-ישראלית משלנו.


כאשר חצי מהעם מחרים ומבטל את החצי השני, נוצר מבוי סתום פוליטי. החרם הזה הוא שכופה על המערכת לפנות אל אותם כוחות אמביוולנטיים, שאינם בצד שלנו גם בזמן מלחמה, ולהפוך אותם ללשון המאזניים הבלעדית. אלמלא החרמות הפנימיים במחנה הציוני, לא היה לשום מנהיג - מימין או משמאל - כל צורך או אילוץ להישען עליהם.


האבחנה הביטחונית: בין הציבור החרדי למי שאינם שותפי גורל


המציאות המורכבת הזו מקבלת משנה תוקף כאשר בוחנים את סוגיית השירות והנאמנות למדינה, ועומדת בניגוד מוחלט להשוואות שמנסים לעשות לעיתים בין מגזרים שונים:


* הציבור החרדי: הוויכוח לגבי גיוסו הוא פנים-ישראלי, חברתי וערכי, מתוך תפיסה שמדובר בחלק אינטגרלי מהעם ומהשותפות הגורלית.

​* הכוחות שאינם שותפי גורל: כאן, מערכת הביטחון ובג"ץ עצמו מכירים במציאות שונה לחלוטין. הסיבה לכך שאין חובת גיוס על קבוצות אלו אינה תרבותית, אלא נובעת מחשש מובנה ועמוק לגבי נאמנותם למדינת ישראל כמדינה יהודית. קיים חשש ביטחוני כבד כי בעת מלחמה כוללת, החזקת נשק או שילוב במערכים רגישים עלולים להוביל להפניית הקנים פנימה ולהצטרפות אקטיבית לצד האויב.


השורה התחתונה: הוויתור על הנהגה ציונית יציבה, והפיכתם של גורמים בעלי פוטנציאל עוינות למכריעי הגורל של המדינה, הם תוצאה ישירה של החרמות והשסעים בתוכנו. כדי לשמור על קיומנו, עם ישראל והמחנה הציוני כולם חייבים להוריד את הטונים בוויכוחים הפנימיים, לגלות אחריות, ותמיד לקחת בחשבון שבסופו של דבר - מול אויב אכזרי שמאיים על עצם קיומנו - הגורל שלנו משותף, ואנחנו חייבים להישאר מאוחדים.

אני מכיר את הפרופסור שכאן,..סביר11

הוא איש נחמד שחושב שהוא עושה רק טוב,

מה שמראה על עומק החדירה של הפרוגרס לתודעה של הדתיים הלאומיים

המהלך השקט לשינוי הזהות היהודית בחינוך הדתי-לאומי - ערוץ 14 | C14

כשהציונות הדתית לא מוצאת את מקומה במרחב היהודיאיתן גילאחרונה

הציבור החרדלי שומר על המסגרת האורתודוקסית, בניגוד לחברים מקרית שמואל ואחרות שכבר מזמן מוגדרים כקונסרבטיבים בואכה רפורמים.

הגברים עדיין הולכים לבית הכנסת בשבתות וחגים בעוד הנשים חצו מזמן את הקוים האדומים, והעיפו את כיסוי הראש לכל הרוחות והשדים.

הכיפה הרישמית הולכת וקטנה, ולא רק ברעננה.

טלית קטן הס מלהזכיר