פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 102)

נכון. לא פשוט. 

אבל לפעמים דווקא מדברים כאלו יכולים לצאת דברים טובים. 

אחת הפגישות היותר משמעותיות שהיו לי התחילה עם ירוט קאסמים מעל הראש שלנו וריצה למרחב מוגן. 

חח סתם.

הדייט לא חייב להיהרס..כאילו, למה שכן?

שפכתי עליו מים

אבל זה היה בשגגה עם קצת מזיד

ומנגד, קשה לי מאוד להבין איך בחורה צעירה מתגרשת אחרי כ"כ מעט זמן. אולי היא לא מבינה את המשמעות של משפחה וזוגיות כמו שאני מבין את המשמעות? 

מבחינתה זה משהו זמני שיכול להסתיים, מבחינתי זה נשמתי ונצחי... 

מכירה אנשים שהתגרשו בבגרות מכל מיני סיבות 

זה משהו נצחי ולכן צריך את המישהו שאיתו זה נצחי. ולפעמים מגלים אחרי חתונה שזה באמת לא מתאים ואין מה לעשות.

בנוסף לכך, בפרקטיקה האידאות הגבוהות העליונות עוברות דרך הגשמיות. דרך שיחות בענייני עוה"ז ודרך גוף בהמשך. אז מה שאתה רואה (וטוב שאתה רואה) כדבר נשמתי וגבוה, צריך את הבסיס הגשמי כדי לבוא לידי ביטוי.

לא חסרים מקרים שבהם אחרי החתונה מתגלים פערים שלא ניתנים לגישור, בין אם מדובר בפערי דת, השקפה, תפיסת המשפחה וכיו"ב (ויש גם מקרי קיצון, כגון בן זוג שניהל קשר מחוץ לנישואין או הפעיל אלימות). אם מדובר באישה איכותית, רוב הסיכויים שהיא התייעצה לפני כן עם גורמים מקצועיים, כולל רבנים. 

ממצבים מורכבים כאלה. יש כאלה נקלעו למערכות יחסים לא בריאות. הרבה פעמים היה חוסר שקיפות מאחד צדדים ולפעמים מראש זה לא היה מתכון מוצלח. אי אפשר לדעת, יכול להיות מיליון סיבות. יש עניין לחשוש, אך לא לשרוף.

אני מנסה להבין את סיבת הגירושין.

יכול להיות שהיא מסתירה אולי בעיות נפשיות,

או שיש לה מידות מאוד רעות?

זו הסקת מסקנות מאוד חריפה לדעתי....

יש מיליון ואחת סיבות שיכולות להיות לגירושים האלה.

נשמע טוב? רוצה לצאת איתה?

תצא. דייטים ראשונים תתמקד בלהכיר,

אחר כך תשאל ברגישות למה התגרשו, עם מלא מלא טאקט 

אבל אם אתה רוצה לצאת איתה ויש לך שמץ אפילו הכי קטן שיש לה מידות רעות- עזוב. מגיע לה מישהו שיתייחס אליה טוב יותר 

יש בסיס לחשוב שמי שהתגרש במהירות עושה את זהמסיבות לא טובות. למשל מידות רעות. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא.

צריך לבוא אליו נקי.

לאף אחד לא מגיע לתת צ'אנס לאהבה ולהיפגש כשהאדם השני חושב לעצמו שיש לך מידות רעות...

אם ממה שהוא שמע והבין היא בחורה מדהימה ומעולה, למה הספק הזה עולה בכלל?

יכול להיות:

א. שלא התאימו.

ב. שבעלה בעל מידות רעות ולכן התגרשה ממנו.

ג. שהיא בעלת מידות רעות ולכן התגרש ממנה.

ד. כל סיבה אחרת שהיא.

היות ולא אמורים להתגרש בקלות, בטח לא בגילאים האלו החשש מג' קיים ויש לו יסוד.

זה לא אומר לפסול, זה אומר לברר היטב ולקבל החלטה מושכלת.

אני רק אומרת, ומזכירה, שלא צריך לשפוט- לא לכף חובה ולא לכף זכות.

ואם הוא בוחר לצאת איתה- אז בלב נקי. בלי חשדות על האמון שלה או על המידות שלה. נקי. פשוט להכיר. 

אנחנו לא יכולים לדעת מה קרה, ולכן זה תמוה בעיניי שהוא שואל בפורום.

אולי היא לא מפרטת כי היא מכבדת את הפרטיות של הגרוש שלה? את מה שהיה להם ביחד? 

יש מיליון סיבות, אנחנו לא צריכים לנסות לנחש ולשער בעצמנו מה היה. לא ראוי בעיניי שנעשה את זה.

גם אין בזה שום תועלת. כי אנחנו לא היא ואנחנו לא יודעים מה היה שם. 

כי החברות והדודה שלה לא באמת יכולות להעיד עליה. מבחינת המשפחה שלי אני הכי יפה, הכי מוכשר ואחד הגאונים שיש ליהדות להציע, ואם אני רק רוצה אני יכול להחליף מחר את ראש הממשלה, השאלה אם זה באמת ככה ?

למרות זאת, אני בעד להיפגש, זה לא שמתחתנים אחרי פגישה אחת. אם זה עובד לכם ואתם רוצים להתקדם באמת תתייעץ עם רב, אם תפגוש אותה וגם ככה לא תתאימו אז לא הפסדת כלום.

לכן זה נושא חשוב שטעון בירור. אם לך זה פשוט - מדהים (באמת, אני לא ציני). לא לכולם זה פשוט.

ועל הטענות שהעלתה התייחסתי.

לאט לאט... אם תראה שיש התנהגות מוזרה  אז תזכור שיש לך כבר חשש מסויים.

מצד שני כדאי להיות פתוח. יש אנשים טובים שנקלעו לסיטואציות לא פשוטות.

הגיוני שיהיה חשד, אך תנסה לבדוק את זה על בסיס אמון איתה. ככה זה בכל קשר, לא רק עם גרושה.

אני לא רואה סיבה לפחד. באמת שלא. רק צריך לברר ולוודא את זה.

יצא לי להכיר חבר'ה שהתגרשו בגיל צעיר, כמעט מיד אחרי החתונה. ביניהם חבר שלי שהתגרש מיד אחרי החתונה (במקרה הזה זה היה קשור בעיקר לצד השני).

וגם בחורה אחת שיצאתי איתה פעם ואני ממש מעריך אותה (נפרדנו מתוך הבנה משותפת שזה לא ילך בינינו), ואחר כך היא התחתנה והתגרשה אחרי כמה חודשים. והיא אחד האנשים המדהימים שאני מכיר. באמת. 

ומידות רעות (או בעיות אחרות) יש גם לרווקים, למקרה שאתה מתלבט...

אם זה סתם מרתיע אותך רגשית ולא בא לך - זה כבר ענין אחר...

ממה שיגידו? או מחיסרון שלה?

גם אם זה היה בגלל חוסר התאמה, זה עלול לצלק את הנפש שלה.

אבל, אמרת שבררת והיא עברה טיפול, שהצמיח אותה. 

יש אנשים שמגלים חוסר התאמה בשלב הפגישות, יש שאחרי אירוסין, ויש שאחרי חתונה. וזה קורה. ככל שעובר יותר זמן מההכירות, פחות סביר לגלות חוסר התאמה. (אחרי אירוסין פחות סביר לגלות חוסר התאמה מאשר אחרי פגישה שלישית).

הייתי מציעה לנסות, ובהמשך לראות אם הגירושין היו בגלל עוד סיבה.

אגיד משפט שיראה מוזר, אבל גרושה זה לא סוג ב'!!

נכון שעברו על גרושה דברים. ולא לכולם מתאים. אבל לא סוג ב'

וכשעוברים את זה- גם במהלך דייטים מורידים. ככל שעובר הזמן שמכירים, מסתבר שיש יותר ויותר התאמה בין השניים. 

כאשר אחרי אירוסין מבטלים, זה אומר בדרך כלל שיש חוסר התאמה די גבוה. כי לא מבטלים סתם בשלב כזה.

אם מתגרשים, זה אומר שחוסר ההתאמה מאד מאד מפריע. (בהנחה שלא מדובר על אדם אלים וכדומה). כי לא סתם מבטלים בשלב כזה.

ויש אנשים, שאו בגלל שהיו מאוהבים מדי, לא שמו לב להבדלים, או שאחד הצדדים הציג את עצמו בצורה שונה ממה שהוא באמת. וה מפריע מדי להתנהל ביחד בחיים. 

במה זה מתבטא מה שאת מתכוונת?

וזה משהו הגיוני.

הרבה פעמים מגלים את זה לפני. אם זה ברמה כזו שלא מאפשרת לחיות בחד. אבל לא תמיד.

זה לא בגלל שאחד מהם אדם בעייתי. זה בגלל שביחד לא מתאים להם. יכול להיות שזה נובע מחוסר היכרות מספקת, מרצון של האחד להתאים עצמו לשני, או כל סיבה אחרת.

או שלא שמו לב אליו.

אבל אני לא יודעת מה באמת הולך שם🤷‍♀️

אבל צריך לקחת את זה במידה.

כדאי לך פשוט לצאת ולבדוק

אפלטון היה נוהג לומר לתלמידיו- אם הייתי נשאר בבית לחשוב ולחשוב על איך היא תהיה במקום פשוט ללכת להיפגש איתה, לא הייתי יכול להתחתן איתה. 

כי אין חכם כבעל ניסיון.

(כמובן, בהנחה שזה לא יושב על בעייה נפשית או משהו כזה).

לא מרגישה שיש לי הרבה מה לתרום מעבר למה שכתבו, אבל מצאתי דרך גוגל שרשור ישן בפורום, בטח יש עוד. נראה שהיה שם הרבה אנשים שהתבטאו בנושא:

על פרק א ופרק ב - לקראת נישואין וזוגיות

אפשר כמובן למצוא עוד.

פחות מבנים אם בכלל. 

יש כאן גרושים\ות שרוצים אולי לשתף במחשבות שלהם? 

בס"ד

כל גרוש/ה הם עולם ומלואו ויש מגוון סיבות לגירושין. 

בוודאי שיש דברים שלמדתי מתקופת נישואיי ומתקופת גירושיי, כמו כל חוויה בחיים שלומדים ממנה. 

באופן כללי גירושין זה תיק כמו כל תיק אחר וכל אחד צריך להחליט אם הוא רוצה להיכנס ולבדוק את התיק הזה או לא.

אישית אני חושבת שחבל לפספס אנשים טובים בגלל הפרט הטכני הזה, אבל אני יכולה גם להבין את מי שאין לו כוח לבדוק את התיק הספציפי הזה. זה לגיטימי, כל אחד מאיתנו מסוגל לסחוב תיקים שונים.

אני התגרשתי כי הבנתי שאני לא יכולה לסחוב את התיק של הגרוש שלי, בסוף שנינו הבנו שזה לא עובד. האם זה אומר שאני לא אצליח לסחוב שום תיק? לא, זה אומר שהיום אני מודעת יותר למגבלות שלי ולמה שאני רוצה מזוגיות. 

בקיצור, גירושין זה פרט טכני, מהותית כדאי לבדוק את האדם שמולנו בלי קשר לפרט טכני כזה או אחר. הדבר היחיד הוא שכשיש שם לפרטים הטכניים אז אפשר לבדוק דברים מהותיים שיכולים לנבוע מהטכני. בגירושין למשל חשוב לבדוק למה קרו הגירושין ומה המצב היום (לא מכירה הרבה גרושים שיכולים לפתח קשר טוב מחדש בלי לעבור טיפול כלשהו לאחר הגירושין, אבל כמובן שגם זאת הכללה די גסה ולא מוכרחת בכלל).

הוליכו אותי שולל עם הזהו הזה

וממשיך

מבין שאתה עברת את גיל 30

מציע ללכתל לעזרה מקצועית כי המצב שאתה מתאר לא אמור להיות. כלומר, במהלך 14 שנה סביר למצוא עוד מישהי שגם יכולה להיות ברמה דומה גם אם לא שווה. אז שווה לבדוק אם אפשר לשפר משהו בחיפוש

אף אחת לא הרגישה מתאימה וזה קשה שאין אור בקצה המנהרה.

אתפלל על כך שנרגיש ככה כמה פחות, שתהיה תקווה.

היא מאושרת ומתכוננת לרגע הנפלא בחייה ואני זרוק שכוח ומפורק

משתדל להפנות את כל מה שהרגשתי כלפיה לתפילה שיהיו לה חיים טובים ומאושרים. מגיע לה. אבל זה כל כך קשה! כל העולם מתקדם ואני תקוע במקום

די כבר

זה לא פייר בשבילה 

הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנו יודעים מה האחר עובר אבל בפועל אין לנו מושג..

אם ממש כואב לך ואהבת אותה אין לך עניין שהיא תסבול..

למרות שהכי כואב לך , הגיע הזה שלך לראות את עצמך .. אבל בלי השוואה לאחר.. ורחמים על עצמך מנסיון לא מובילים לשום מקום.

אתה יכול להיות טוב ומוצלח למרות שאתה תקוע או חסר או באתגר.

תעריך את עצמך שקשה לך ואתה נלחם באמת אז תהיה בלתי מנוצח (:

לא כל כך קשור למה שאני מרגיש אבל תודה על זה שטרחת להגיב.

העניין.

תמקד את הקושי שלך.

הקושי הוא בזה שאתה תקוע, זאת לא היא בכלל. היא רק טריגר.

זאת האמת.

מה' אישה לאיש.

שחרר את האישה הזאת שבנפש שלך, זאת לא היא, אלו המחשבות שלך והתחושות שלך והאתה שהיית אז.

היום אתה מישהו אחר, היום היא מישהי אחרת.

התאהבות היא באמת שום דבר, היא אהבה שתלויה במישהו אחר כלפינו.

רצית אותה, אבל היא לא רלוונטית. זה סתם דמיונות.

שחרר ותתקדם. יש מישהי יותר טובה עבורך...

כל עוד הבחורה הזאת בראש שלך, אני מעריך שגם אם תגיע מישהי ברמה שלה ואפילו יותר ממנה, יהיה לך קשה לראות את זה.

תפסיק לחשוב עליה, גם אל תתפלל עליה, אתה מתחפר ככה יותר ויותר ויהיה לך קשה עוד יותר לצאת מזה.

קח את עצמך בידיים, תתחבר לעולם שבהווה. יש הרבה בנות שיכולות למצוא חן בעיניך.

הדמיון הזה הוא הרסני. זה נראה שאתה שולט בו אבל הוא שולט בך (עם השנים זה גם יכול להסתיים במקומות שאתה ממש לא רוצה להגיע אליהם)

אחרי שהחתונה עברה אני מרגיש הרבה יותר טוב. מרגיש שהשתחררתי

אבל פלוס מינוס במצב שאת מתארת. 

אצלי אמרה לא כי הפרש הגילאים גדול מדי (רווק והרבה פחות מ13...) 

מאחל לך המון שמחה ושבע"ה בשנה הבאה תחגגי עם בעלך ליד המדורה. 

מצרף משהו מחוברת שלומד על לג בעומר שמדברת על תהליכים במציאות. 

"הפירוש של קמעא קמעא זה זמן לא קצר. להבדיל מנס, שהוא מעל הזמן,ויכול לבוא בבת אחת, כמו ביציאת מצרים, כי הוא מגיע ממדרגה מעל המציאות. אבל קמעא קמעא זה כמו המים, שלכאורה נראה שכל טיפה וטיפה לא משנה כלום, ועוברת מן העולם, אבל כשיש אידיאל פנימי, איזה מהלך פנימי בתוך הדברים, אז כל טיפה וטיפה מתקשרת למהלך השלם,ואז כל טיפה וטיפה פועלת בתוך המציאות ולא מחוץ לה. לא בפיצוץ המציאות, אלא דווקא בתוך המציאות עצמה ועל פי גדריה, אתה הולך ומתקן, הולך ומשכלל, הולך ומחליק, הולך ומתקן את המציאות."

מקווה שעוזר. 

אני יכול לומר מנסיון, שאם עושים בדק בית נכון ואם מתפללים מעומק הלב, דברים נפתחים. אפילו במהירות.

נמשיך להתפלל שיקומו עוד בתים נאמנים בישראל. ולפחות לבנתיים שנחזיק מעמד, זה גם דבר טוב.

"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל".

הבעיה שהרבה לא מרגישים את זה.

אז זה לא ככ עוזר..

מאחל רק טוב, ליבי איתך 

בעיקר אעשה בירור מקיף לדעת מה בדיוק קרה (בהנחה שהיא מוצאת חן בעיני).

אבל בשלב מסוים כשהקשר נהיה רציני נראה לי שארצה לשמוע יותר על מה שקרה ומה שעבר עליה...

כי לא הייתי מצפה ממנה להתחתן עם אחד כזה

מעולה, אין שום בעיה... אם לא - ה' ישמור. לא בגלל שזה אומר עליה משהו, אבל בהחלט צריך לעבור עם זה תהליך ריפוי. לפעמםי מי שכואב כל כך לא רואה את הזולת ומוחק אותו בקלות בלי לשים לב בכלל, זה מה שיכול לקרות אם מישהי יוצאת לפני שהיא השלימה עם הסיטואציה שעברה.

אבל לא לפסול על זה לפני הבירור.

ביטול אירוסים הוא דבר מאד עצוב אבל גירושין זה הרבה יותר כואב

בעבר מישהי סיפרה לי שהיא ביטלה אירוסין, לא הוטרדתי במיוחד. אין הגיון רב מדי שמישהי תבטל אירוסין פעם שניה

אבל "הבחור שיקר והסתיר דברים" זה קצת מטריד, כי אז השאלה מה בעיניה נחשב "פשע" חמור מספיק כדי לבטל אירוסין, מה נחשב "שקר", איזו רמת שקיפות היא דורשת...

בד"כ מדובר על בעיה רפואית\נפשית, נטיה וכדו'. 

דברים מהותיים לקשר. 

ובמובן מסוים זה רק מעצים את הבעיה - תגידי "התברר שהיתה בעיה כזו וכזו ולכן ביטלתי".

נסיונות להגן על ההחלטה, להצדיק אותה, לטפול אשמה (גם אם בצדק) על הצד השני - זה מדאיג ומלחיץ.

מה שאני הייתי רוצה זה שקיפות. לפעמים מוצדק לא לספר על ביטול אירוסין או אפילו על נישואין קודמים עד שלב מסוים, אבל כשמספרים - להגיד "אלה הפרטים שאני רוצה לספר כרגע, בשלב מאוחר יותר אוכל להסביר עוד דברים". לא להסביר "הוא שיקר ורימה" אלא "לא ידעתי ש__, אחרי שידעתי החלטתי __, בסופו של דבר __". אם שואלים "איך לא שמת לב" רק אז שייך להסביר אם הצד השני רימה וכו'. 

בסופו של דבר המטרה היא לא לשפוט את המועמד אלא להכיר. ולכן תירוצים נותנים את הרושם 1 אני בעייתית 2 יש לי תירוצים 3 אנשים אחרים אשמים במצב שלי, ובאופן כללי אני מוצאת אשמה אצל אחרים. לעומת זאת שקיפות והסברים משדרים 1 אני מודעת להיסטוריה שלי 2 אני יודעת שאני בסדר 3 אלה הפרטים אם זה משנה 4 אני לא עוסקת בהאשמות, אני לוקחת אחריות על עצמי.

כשהגבתי חשבתי שמדובר על שלב ההצעה. בשלב מתקדם יותר מסכים עם דבריך מלבד הסיומת המעט חריפה.

לדעתי השואלת פשוט ניסחה את השאלה כאן בצורה הזו כי אין טעם לפרט על גבי הפורום. בקשר רלוונטי מן הסתם תפרט יותר.

מה שכן - הלכות לשון הרע קיימות גם ובייחוד בשידוכים. גם כשהיא מספרת היא תצטרך לספר את המינימום הנחוץ ובצורה נכונה.

הייתי בודקת מה קרה שם,

מוודאה שלא פסלו אותו, ובודקת האם יש לו עניין של חוסר יציבות/החלטיות... אבל לא מעבר לזה.

לשבור אירוסין זה לא גירושין.

אם ביטלה שלא באשמתה, בגלל שראתה שהבחור משקר לה ומסתיר ממנה דברים

למה שזה יפריע?

להפך, היא בחורה שקשובה לעצמה ולאמת שלה ושידעה לעצור את הקשר ההוא בזמן לפני שהגיע לחתונה

האם אתן מרגישות שאתן יותר "מתפשרות" (לעומת הגברים ובכלל) בשביל להתחתן?

בפועל לדעתי בנים מתפשרים יותר.

למרות שנראה לי בנות יותר רוצות להתחתן.

כי הרי לא התחתנתי, ואף פעם לא הייתי במקום שבו קיבלתי את ההחלטה להקים בית עם מישהו.

בכלל, אני לא רוצה להתחתן עם מישהו כי אני מתפשרת. אני לא רוצה להרגיש שמי שאבחר בו הוא ברירת מחדל, הבררה שנשארה. שבעצם רציתי מישהו אחר, אבל זה לא הסתייע, ונתקעתי עם מישהו. אני רוצה להתחתן עם מישהו שאני מעריכה, מתוך בחירה. האם הוא יהיה מושלם? לא. (וכתבתי על זה פעם, למה אני לא רוצה להתחתן עם מלאך). גם אני לא מושלמת. אבל אני גם לא רוצה שיבחרו בי מתוך מקום של פשרה.

אני לא חושבת שבראייה הזאת יש הבדל בין גברים לנשים.

אפשר לשים גם "גמישה" או כל ביטוי נעים אחר.

וכן, לצערנו מגיע שלב שבו לפעמים חייבים להתפשר או להשאר לבד. מאחל לכולנו שלא נגיע אליו.

בעיקר לאור התגובה הזאת שלך: לא - לקראת נישואין וזוגיות

אני מקווה מאוד שזו לא השדר שמעבירים לבן הזוג.

יש אנשים שיצאתי איתם, שאם הייתי נתקעת באי בודד איתם - הייתי סבבה עם להתחתן איתם, ואחרים שגם במצב הזה לא הייתי מוכנה ומעדיפה להישאר לבד.

אולי צריך לשאול את השאלה אחרת - האם היו דברים ששיניתי את סדר החשיבות שלהם אצלי?

לדוגמה (תיאורטית), פעם רציתי להתחתן רק עם מישהו שגבוה ממני לפחות ב-5 ס"מ, אבל עם הזמן החלטתי שזה פחות חשוב לי - לא כי אני מתפשרת, אלא כי אני מבינה שיש חשיבות הרבה יותר גדולה לפנימיות מאשר לחיצוניות.

ועדיין זה לא שונה בעיניי בין גברים לנשים. אולי יותר בין אלו עם הפז"מ הארוך לקצר...

ולגבי תגובתי - להתייאש זה למות לבד מבחירה (קשה ככל שתהיה).

אני לא יודע. לכן שאלתי.

אולי זה היה כך פעם

מרגישה שבימנו גברים יותר מתרצים להתחתן,

אם הבחורה חביבה וחמודה אז הרצון גובר על החסרונות הצדדיים 

ומהצד של הבנות יש יותר פסילות

אמרתי שבאופן כללי לתחושתי יש יותר מקרים שגברים יעלימו עין מחסרונות צדדיים מאשר שאישה תעשה את זה,

ולכן נראה לי גברים יותר ידחיקו. זאת פרשנות שמסתברת לי ביחס לכך.

וזו בעצם השאלה המקורית - האם הרצון להיות ביחד גובר על ההיבטים הצדדיים?

ארגיש ככה

(מה שכן קרה וב"ה אני כבר לא מרגישה ככה זה בנוגע למשפחה שלו שקצת פחדתי מהקשר איתם אבל היום אני מאוד אוהבת אותם)

לא בטוח שהבנתי.

להתפשר פירושו "אני רוצה א,ב,ג,ד,  ואני מקבל רק א,ב,ג ועוד יש את ט,י,כ שאני צריך להתמודד איתם"

לא להתפשר פירושו "אני רוצה א,ב,ג,ד. יש לי א,ב,ג וזה מספיק לי. ועוד יש את ה,ו,ז,ח שבכלל לא ביקשתי וקיבלתי במתנה. יש את ט,י,כ וצריך להתמודד עם זה אבל אני לא מפחד מהתמודדות, החיים הם לא תוכנית כבקשתך".

א. לגבי שאלתך המקורית - אענה מהמעט שאני יודע. בטוח שיש כאן אנשים שמבינים יותר ממני. נראה שהקושי שלך הוא כלפי עצמך כך שאין "בנות מסויימות" שאתה צריך לכוון אליהן בהקשר הזה.

הייתי מתייעץ עם ההורים ואולי קרוב משפחה נשוי שמכיר אותך טוב ומעלה את הנקודות האלו. יש לנו רתיעה לפעמים לעשות זאת אבל בסוף אלו אנשים שמכירים אותנו כל החיים ויש להם ניסיון בהקמת בית, שווה לשמוע.

אם לא מתאים או לא מספיק אפשר ומומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי מקצוע. לפעמים "דרך ללא מוצא" יכולה לקבל זווית אחרת לחלוטין ע"י אדם שזו מלאכתו.

ב. קשור בעקיפין אבל מאוד חשוב לדעתי - לפעמים יש לנו נטיה לעשות חשבון נפש (מבורך!) ולסמן לעצמנו את הנקודות שלדעתנו חוסמות. זה חשוב מאוד לעשות זאת ואף להתחזק בנקודות האלו אבל לא ליפול למלכודת של "עד שאעשה זאת לא אצליח" ובמקביל "אחרי שאעשה זאת אתחתן". המלכודת הראשונה יכולה לעכב (אפילו שנים) והשניה יכולה להוביל לשברון לב וחולשה אם לא מתחתנים אחרי שמצליחים. כותב מניסיון אישי שלי, של חברים ושל אינספור מדוייטות ששיתפו.

למען הסר ספק - אין הכוונה כאן לבטלה או ריפיון בעבודת המידות הנחוצה אלא לשים אותה בהקשר הנכון.

בכלל אני חושב שהגישה הנכונה היא שאנחנו עושים את כל ההשתדלות שלנו בלי לדעת מתי זה יבוא. בפראפראזה על דברי בן גוריון "נפגשים כאילו אין נקודות לתקן ומתקנים את הנקודות כאילו שלא נפגשים".

ועוד נקודונת - אתה לא הראשון שמתמודד עם האתגרים האלו וב"ה ראינו שאנשים כאלו מתחתנים ובונים בתים לתפארת. אז גם אתה

המון בהצלחה!

תדע שבקצת זמן שאתה פה התרשמתי ממך ממש לטובה מכמה וכמה סיבות..

ואעבור לנ"ט. ואענה "אמן וכן למר" (אם רלוונטי).

(ובשקט מזכיר תורניות בגילאי 30+ - לקראת נישואין וזוגיות אם יש רעיונות...)

ותשאר פה על תקן מייעץ..

וכרגע אין, אם יהיו אדבר איתך בעז"ה

ותודה!

לגבי ייעוץ - "פגם" מובנה בפורום הזה (ובראש ובראשונה בי), אנחנו מתייעצים עם אלו שכביכול "לא הצליחו". 

יש בזה המון טוב כי יש דברים שרק רווקים יבינו (במיוחד ברווקות מאוחרת) אבל לדעתי יש נושאים שנשואים יתנו תשובות מדוייקות יותר.

זו דעתי האישית. נא לא לסקול אותי חזק מדי.

אבל כשתהיה נשוי יהיו לך את שני היתרונות..

אלו מעלות יש בך שאתה יכול לתרום לבת הזוג שלך?

האם אתה קשוב? רגיש לאחר? מבצע את המוטל עליך במסגרת היכול שלך? וכו'

חלק ממה שחוסם הוא  המחשבה על היכולות הפוטנציאליות של המדוייטת ולהרגיש נחות ביחס אליהן.  אתה לא יודע מה החוויות של הבנות שאתה עומד לפגוש ואתה לא יודע להשוות את החוויות שלהן ביחס לחוויות שלך. 

לכן לדעתי לא כדאי להפחיד את עצמך בדמיונות והשוואות כאלה. בסופו של דבר אתה תתחתן עם מישהי שרוצה בך כמו שאתה ואתה רוצה בה כמו שהיא. אז היא תקבל אותך גם עם הפגמים שלך, ואתה תקבל אותה עם הפגמים שלה. 

ורק כדי להרגיע  לגבי הדוגמאות שלך :  בעלי עשה רישיון במהלך הדייטים שלנו וקיבל את הרישיון שלו רק אחרי החתונה, ואני רק עכשיו יותר משנה אחרי החתונה התחלתי ללמוד נהיגה - אז יכול להיות שתיפול על בחורה שאין לה רישיון כלל, וגם אם יש לה רישיון וביטחון בנהיגה - זה לא אומר שהיא תתפוס אותך כ"לא בוגר" כי אתה לא נוהג.

ולגבי שילוב של בית, ילדים, תואר, עבודה - לא כולם באמת משלבים הכל כל הזמן. אני למשל רק עובדת ואין לי תואר, ואני גם לא רואה את עצמי עושה תואר כלשהו בזמן הקרוב כי זה באמת יותר מדי בשבילי. אבל כל אחד עושה את השיקולים שלו: אם התואר ממש קל יחסית ולומדים במוסד שנוח יחסית לאמהות אולי אפשר לשלב את זה עם עבודה או שמקבלים עזרה מההורים.

כללו של דבר - הבחורה צריכה להרגיש ביטחון בקשר, שאתה רוצה אותה והיא חשובה לך. מעבר לזה - אתה תקרין לה את האישיות שלך על  יתרונותיה וחסרונותיה והיא תחליט אם אתה מספיק בעל ביטחון עצמי ובגרות לטעמה. ובכל מקרה, עד שתמצא את הבחורה שתרצה להתחתן איתה, תעבוד על מידותיך לפי מה שנראה לך ובעז"ה תמצא בקלות אשה שתשמח בך ואתה תשמח בה ותחיו באושר.

1. המודעות העצמית שיש לך מעידה על בגרות, לפחות מסויימת.

2. לא משנה איזו דרך של פתרון תבחר, תזרום עם מהלך החיים ואל תשקע ביותר מדי מחשבות בעניין כי זה יקשה עליך להתקדם.

וזה בא הרבה פעמים עם פחדים. העבודה צריכה להיות על הדברים שמלחיצים, איך להרגיע אותם.

זה יכול להיות דרך טיפולים ואימונים שונים. לי גם עזר לדבר עם אנשים שהתמודדו עם האתגר בהצלחה יחסית

הוסיף עוד אחד משלי

אני יורד לסופר ב8 בבוקר כדי לקנות לחם (לא קורה בדרך כלל בשעה כזאת), רואה בנאדם נחמד

הוא: איפה יש פה לחם טוב?

אני: הנה פה... *מראה לו מאיפה שאני לוקח*

הוא: תסתכל על התאריך

אני: כן, זה נגמר מחר, זה בסדר עדיין.

הוא: תסתכל שם *מצביע על ארגזים עם הלחם טרי*

אני: אהה... תודה!

הוא: מה אתה משוגע, אתה רוצה שאשתך תחזיר אותך???

ואז סוף סוף השגתי סיפור כמו הסיפורים שלך חח עפתי על זה.

כן, באמת אחלה חינוך

אם זה משהו שאת מכירה שמשנה לך, להגיד את זה במפורש.

אם תמונה יכולה לעזור, אז לבקש תמונה.

אז צריך לשאול בישירות, יחסוך עוגמת נפש בשביל שניכם. ואין כאן צורך ברגישות ולשאול בעקיפין, כי האדם מהצד השני לא יודע למה פסלת, וזה כבר יהיה חוסר טאקט של השדכן אם הוא אומר לו את זה.

וכמובן זה במידה ואת סתם דוגמה סולדת מצבע שיער מסוים, אז את יכולה לציין מראש שאת לא יוצאת איתם. אבל אם זה משהו שקצת יותר קשה להסביר מבחינה טכנית כי לא תמיד מוצאים את המילים, עדיף כבר תמונה בלי להסתבך.

בשיחת בירורים אפשר לשאול איך הוא נראה פחות או יותר

כבר נהוג לבקש תמונה אז פשוט לעשות את זה. לא שווה להסתבך על זה עם שאלות מביכות לך ולממליצים

אני לא מבינה את העניין של להימנע מזה, במיוחד שאת מספיק כנה להודות שכן אכפת לך ממראה חיצוני.

חוסך שאלות מביכות בבירורים, ובמיוחד חוסך לבזבז לצד השני את הזמן על דייט חסר סיכוי. לדעתי זה הרבה יותר מוסרי מאשר ליצור את הרושם שאנחנו איזה סוג של מלאכי עליון בלי רצונות חומריים.

כמובן שלא צריך לעשות מזה העניין החשוב ביותר (שמעתי על מקרה שבחור ביקש תמונה שנייה של בחורה כי התמונה הראשונה הייתה רק עד הכתפיים ולא של כל הגוף. איכס).

(תמונה של כל הגוף) 

ויותר מפעם אחת. 

תמונה אמורה לתת לך כיוון כללי על המראה של האדם, לא צריך להפוך את זה לתמונת מבחן של דוגמנות.

כמו שאומר הפסוק "השמנה היא אם רזה".

מצד אחד באמת מוגזם, מצד שני אני יכול להבין את חוסר האמון באמירה "הוא במבנה גוף ממוצע"

וזה גם מראה סגנון לבוש (יכול להיות סגנון לבוש יום-יומי, או סגנון לבוש לאירוע, או סגנון לבוש שבעיני המצטלם נראה מספיק טוב כדי לשלוח את התמונה)

אני באופן אישי לא דורש תמונה אבל אם יש אני מעדיף

ואני משתדל לוודא ששלחו תמונה שלי לבחורה לפני, שלא תצפה למשהו שונה מדי

כל עניין התמונות מחריב את עולם הפגישות ובכלל. 

אני שואל באופן כללי אם יש משהו חריג, אבל אם מפריע לך משהו ספציפי אז תבקשי תמונה, זו לא בושה. 

תבקשי תמונה.

(זה לגיטימי לדעתי)

לדעתי זה הגיוני יותר מלשאול אם יש לו נמשים למשל אם זה חשוב לך.

מסכן. דוחפים להתחתן בגילאים האלו ואז אומרים שצעירים מדי... 

מה אתה מתכנן לעשות בחיים, כיוון תורני, אישיותי ועוד. 

זה גם משנה כמובן בשלב בחיים. תשובה כמו "מתכנן לעשות תואר כלשהו" לגיטמית לחלוטין מבן 21 (בערך) ופחות מבן 30 ומשהו. 

שיודע כיון בחיים.. אם מבחינת האמונה / מקצוע ..

שלא תקוע בהודו או בסיני כל החיים

יכולת להתמודד עם החיים, שידע בערך ממה הא מתכנן תהתפרנס ומה הוא עושה כדי להגיע לשם (אקדמיה, הכשרות וכדומה), שידע להוביל ולתת שדר שאפשר לסמוך עליו

בגדול בן אדם שהוא מגובש מספיק כדי לבנות איתו בית.

בין גשמית, בין רוחנית. מי שיש לו תכניות לחיים (לבנות בית בערבה, לסיים את כל הש"ס, להוציא תואר בהנדסה), הוא משדר יציבות.

אבל כשאומרים מתחם התחנה הכוונה למתחם התחנה! איך הבנת את זה?

הייתי על אוטובוס לתחנה מרכזית בירושלים במקרה ולכן השלמתי בראש לא נכון אוטומטית 🙈

יורד מכאן עד שאתאושש, ביי

תדע שהצחקת אותי עם כל הטעויות (אחרי יום מלא דמעות יש לציין) אז תודה לך

תודה, שימחת

הסתדרתי. אבל תמיד יכול לעזור

תודה רבה!

בעז"ה שתצליח

בע"ה ובסיעתא דשמיא. נחמד שאתם זוכרים אותי

איזה קטע

תודה. צריך מלא סייעתא דשמיא, תמיד 🙏

הכל הכל זה פשוט חסד אלוקי.

לא שמתי לב

תודה ומזל טוב!

תן לנו איזה חיזוק מהדרך שעברת