זה צעד גדול.
זה מעמיד אותנו במקום שרובינו לא היינו בחיים.
זה מביך.
אני חושבת שכולנו חוששים לעשות טעויות, חוששים לעשות לעצמינו פדיחות, חוששים לפגוע באחר. אבל בלי לקחת את הסיכון, לא יהיה לך סיכוי.
אז מה אני חושבת שנכון לעשות?
אם אתה רוצה לעשות 'דייט דמה' - תעשה את זה עם אמא\סבתא\אחות\חבר.
אם אתה מוכן לדבר האמיתי (ועדיין אני לא סגורה על מה הנקודה שבה אדם הופך מלא מוכן למוכן, לפעמים צריך לקפוץ למים) - זה ברגע שיש הצעה רלוונטית, כשאתה מדבר איתה בטלפון, להגיד לה שזו פעם ראשונה שלך, שאתה מתרגש, שאתה נבוך, שאתה מפחד לטעות, שתשמח להדרכה, לתיאום ציפיות וכן הלאה - להראות את האנושיות בך, את הפגיעות שלך. זו תקשורת, זה הבסיס שממנו אפשר להתקדם. תראה איך היא תגיב לפתיחות ולכנות הזאת שלך, ולך תדע, אולי היא תגיב משהו דומה - גם לי זו פעם ראשונה, גם אני מתרגשת ונבוכה וכו'. או אולי היא תגיד משהו אחר לחלוטין - נכון, זו לא פעם ראשונה שלי, אבל אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי, זה היה לי מאוד קשה ומביך, אולי נחשוב על דרך לעשות את זה קליל יותר?
השד לא נורא.
תזכור, שבצד השני עומדת מישהי שהיא די דומה לך, היא לא נושכת, ואם היא הסכימה להיפגש איתך, היא חושבת שיש כאן פוטנציאל.
אם אתה לא חושב שיש פוטנציאל, לא נראה לי נכון להיפגש בכלל.
יש כאלה שטוענים שצריכים להסתכל על דייט ראשון לא בקטע של 'היום אני אפגוש את אשתי לעתיד', אלא בקטע של 'היום אני הולך לפגוש מישהי שמעניינת ומסקרנת אותי'. לא לבוא עם חופה דימיונית בראש, אלא עם פתיחות ומוכנות להכיר.
אני חושבת שאתה מערבב בין שני דברים:
1. החשש מהפעם הראשונה;
2. הספק אם אתה מוכן לצאת.
לגבי 1, אם לא היית חושש - היה סיבה לדאגה בעיניי.
לגבי 2, אני גם חושבת שהספק פה הוא נכון וטבעי. אני לא חושבת שיש נקודה בזמן שעד אליה אתה לא בשל, וממנה והלאה אתה בשל - אלא שמדובר בתהליך, ויש בו גם תנועתיות. להקים בית זה דבר מאור גדול, ואני לא חושבת שאנחנו מסוגלים להכיל בכלל את כל מה שזה דורש. אבל אנחנו גם לא צריכים להכיל את זה. לא מתחילים לצאת כי הגעת לגיל מסוים, או כי החברים שלך כבר יוצאים. יוצאים כשאתה מרגיש שאתה מוכן לשלב של חיים זוגיים - על הצדדים החיוביים והשליליים שבהם. זכור, אנחנו לא מתחילים לצאת כשאנחנו מושלמים. לכולנו יש עוד הרבה עבודה לעשות כאן. לכולנו יש מגרעות שאנחנו מתמודדים איתם, ואנחנו נמשיך להתמודד איתם גם כשאנחנו נשואים. בנושא הזה הייתי מציעה לך לשוחח עם דמות שאתה מכבד ומעריך את דעתו, לספר לו על הספקות שלך, ולשמוע את דעתו - על סמך ההיכרות המשותפת שלכם.
