מוטיבציהיטבתה@עזר לי לסיים משהו מעיק שהייתי צריכה לעשות.
@למדתי משהו חשוב
@הרווחתי שבוע שעבר עוד יום חופש הודות ללג' בעומר
שבוע מבורך
או נחמדה...ובאמת שלא צריך סיבה...
אנחנו בחיים זה מספיק. כל השאר זה בונוס..
(:
(הכל מעפאן)
אבל הוא עדין טוב ומטיב 
היום בבוקר לקחתי טרמפיסט מצומת אורה למושב אורה . האם אתה נימצא פה?
יש לי משקפיים
בן כמה אתה ?
האמת שצחקתי ..לצערי..
מצטער..
משיח בן דוד
בע"ה תמצאי אותו..
משיח בן דוד
אבל בכל מקרה הכל מה' רבנו
רחפת..פורום אבידות יהיה יותר פרקטי.. (:
אני תמיד אופטימי טפו טפו..
אבל כאן צריך להיות ריאלי..
(:
שאני יקח אותך טרמפ,
נראה אם תהיי אופטימית למצוא אותי..
פחח לא ממש הבנתי. אבל בכל אופן, זה היה בנימה צינית כמובן..
ammyy adminחשדתי שאת מורה / גננת..
רחפת..ובמורה סבבה.
אבל גאה? . ..
באמת !!!
דתיים כאן !!
אבל הגאווה.. צודק. מוציאה את האדם מן העולם 
ammyy adminועכשיו מצאנו מי תהיה מנהלת..
מאז שירדה לי מהטרמפ הזכויות שלה עברו אליי.. 
מה שאני חושבת
כל עוד יש חיוך, כולם שמחים...
בעבר היתי שולל חוזרות בתשובה (עקב דעות קדומות ששמעתי בנושא), אבל ב"ה התפכחתי,
גם כי ראיתי שלעתים רמת האמונה של החוזרות בתשובה היא גבוהה יותר מדתיות מבית.
עצה שלי מניסיון אישי- תשתדל למחול ולא לשמור חלילה משהו בלב אם נפגעת מכך שמישהי נבהלה והחליטה לחתוך בגלל משהו שנראה לה לא מספיק טוב. זה יעשה לך רק טוב
ועוד משהו קטן לגבי מה שכתבת - לי זה ממש לא "מובן" שמישהו או מישהי מחפשים את "הטוב ביותר".
צריך לחפש מעל רף מסוים שקובעים, וזהו. אין דבר כזה "הטוב ביותר", ומושלם יש רק ב"כללית"
אם מישהו/מישהי פוסלים בגלל משהו מהעבר שהיום הוא כבר לא רלוונטי ואין חשש אמיתי לגביו בעתיד,
אז כנראה ש"ההפסד" הוא גם שלהם/ן (זה גם לא באמת הפסד כי הכל הכוונה אלוקית לטובה
תמשיך עם אמונה ותפילה וב"ה תראה ישועות.
חלוששששאחרונה
אתה !. יותר מכל דתי חרדי או לא יודע מה מלידה.
אתה בשמיים מעל כולם , אתה חביבי תצחק על כולם מלמעלה
אתה יודע למה? כי אתה לא הלכת בדרך הרגילה . אתה בסיירת של בורא עולם
מי שבסיירת לא נולד למשפחה דתית וחרדית , הוא נולד לקושי , להתמודדות , כי יש לו נשמה של סיירת
אז ההיא לא רצתה אותך? נו מה נעשה לה? מסכנה לא יודעת מה היא הפסידה..באמת מסכנה..
לפעמיים אני חושב לעצמי בלב אם כל הבנות האלה שחושבת ומפחדות ממה היה עם הבחור בעבר
היו יודעות ולו במקצת את החיבור שלי ואת הרצון המחודש הזה כל יום מחדש לתת עוד מעצמי ולהדר עוד ולעשות רצון ה' היו רצות אחרי ועומדות בתור לצאת איתי , אבל מסכנות ..הן לא יודעות כלום רק נבהלות מהר..וכך גם כנ"ל לגביך , רואים את הנשמה הגבוהה שלך דרך מה שאתה כותב , אם בנות מסויימות לא רואות את זה אז כמו שאמרתי..הן מפסידות יהלומים ..וחבל .., וכי הן יודעות מה הנשמה של כל אחד ואחד? את האופי שלו? את המידות שלו? את היראת שמיים שלו? ..אבל אותך אחי היקר זה לא אמור לעניין , ההפך הוא הנכון , אתה צריך מישהי שתרצה אותך כי תכיר במידות שלך ביראת שמיים שלך , מישהי כזאת אחי היקר , ראוייה לך יותר מכל מישהי אחרת בעולם
תצליח !
תתנהג טבעי , בפגישה החמישית תספר לה שאתה חוזר בתשובה
ואז היא תגיד "מה? אבל איך אתה יודע כל כך הרבה גמרא , איך אתה יודע את כל ההלכות? , והולך בידיוק כמו חרדי עם מגבעת , אבל אבל ..אין לכם טלוויזיה בבית , והדיבורים שלך של האמונה והדבקות בבורא עולם , אבלאבל אתה אוכל רק בד"ץ לא? ושחיטה פרטית? ו..איך..אתה כאילו ממש חרדי"
תחייך תגיד נכון אמרת יפה ותשאל מתי סוגרים את הוורט
שיהיה בהצלחה!נפש חיה.
על הכתיבהנפש חיה.יטבתהאהלן חברים.
לא פרקתי כאן תקופה ארוכה מאוד. הסיבה לכך היא במידה רבה מכיוון שישנם ניקים שמכירים אותי במציאות, והרגשתי אי נוחות מסויימת עם הדבר שידעו את מה שאשתף עכשיו, וגם כן חוסר רצון שיפנו אליי במציאות לדבר איתי על זה כשזה לא מיוזמתי (הדיבור על זה). אני מדברת על זה עם אנשים מסויימים שאיתם עושה לי טוב בנקודת זמן הזו שהם אלו שיהיו שותפים, ומתייעצת איתם כי כך אני חושבת שנכון וטוב לי.
החלטתי לשתף כאן כרגע כי אני מרגישה שזו פלטפורמה שנוחה לי כעת.
לא מחפשת עצות חכמות, או רעיונות פרקטיים כי ב"ה יש לי בשפע. רק מחפשת 'עין' קשבת, ותגובת חיזוק במידה ותרצו לכתוב.
ולאחר ההקדמה הארוכה והמפרכת, לעניין-
יוצאת ללא מעט דייטים.
עוד דייט ראשון.
ועוד.
ועוד.
הבחורים לרב מאוד בעניין. אך לצערי זה לא הדדי בכלל.
משדכים לי בחורים שלא מתאימים לי.
וכל פעם הכאב בטן הקבוע והמאמלל מהאי נעימות של להיפרד מבחור שמאוד מעוניין להמשיך.
מרגישה נורא פעם אחר פעם. למרות שמצד האמת הגמורה, אין סיבה שאקח כ"כ ללב. הרי בסופו של דבר זה בירור משותף, ואם לא רואים טעם להמשיך, זה בוודאי טוב בסופו של דבר עבור הצד השני גם כן.
קשה לי נורא.
לצאת לעוד דייט.
ועוד דייט.
ולפעמים לשמוע על הבחור, להגיע עם ציפייה לפגוש את האישיות שסיפרו לך, ולהיפגש עם מישהו אחר.
אני יודעת שאני בחורה עם אישיות מאוד רחבה. ושקשה מאוד להצליח לפגוש אותי בכל הרבדים. ולכן גם יש לי קושי גדול יותר מאשר לצד השני. כי בד"כ אני מצליחה לפגוש את הצד השני ברבדים שלו, אך לא להיפך, כאמור.
הגעתי למצב שאני חוזרת מדייט, ופשוט בוכה, מרב קושי נפשי לשאת את תחושת הייאוש שצפה בכל פעם שאני מבינה שזה לא שייך, שוב.
מתפללת ומייחלת למצוא את בעלי בע"ה בקרוב.
ושיגיע סוף לתחושות התסכול, הייאוש, והתשישות הנפשית שנובעות מכל המצב.
בבקשה, לא לפנות אליי באישי לגבי ההודעה הזו.
אני לא מעוניינת לדבר על זה מעבר למה שכתבתי. אלא אם כן זו תגובת חיזוק מתוקה שלא מצפה לתגובה מפורטת מצידימעבר לתודה עניינית, ורק במסר אישי.
אודה לכם על ההבנה.
שלכם,
~יהל~
בס"ד
אישיות רחבה זאת מעלה גדולה,
אומנם קצת קשה למצוא את הבעל
אבל המתנה שקבלת שווה את הקושי
תרגעי, תסתכלי בנחת על כל מה שעברת, סביר להניח שתראי את כל ההתקדמות והתועלת שהקושי גרם לך.
ה' איתך, יד ביד.
הייתי שמח לנסות לייעץ משהו קטן, אבל כיוון שכתבת שלא אז מכבד... אבל אם תרצי אז אשמח
בכל מקרה , יש מכוון , יש סיבה, יש מטרה,
גם אם קשה, תאמיני שזה לטובה, אבא לא מצער את ביתו לחינם
בהצלחה
לא חיפשת משהו חכם שנגיד,
אז רק תדעי שקראתי, ומה שאת חווה באמת מתסכל מאוד! אני מבינה אותך ממש!
שמעתי משהו פעם משפט שעזר לי לצאת מהפלונטר שאת מתארת
"לא האדם הרצוי, אלא הקשר הרצוי"
כשמסתכלים על האדם שמולנו,
פחות לבחון אם הוא עונה לפרמטרים המצופים שהצבנו לעצמנו, של אדם שיהיה לנו טוב איתו.
אלא לבחון האם אפשר יהיה לבנות איתו את הקשר הרצוי לנו.
זה עוזר לקבל פרופורציות...
בע"ה שיהיה רק בשורות טובות בקרוב אמן!
שוקו!
עוד סתם אחד"לא אוהב" זו צורה עדינה לנסח את זה... אני יוצא למלחמת חרמה
יש לי אחות שמכינה ככה את ה'קפה' שלה. דודה שלי קראה לזה 'חלב מלוכלך'...
אני חושב שקבוצת האנשים שלא אוהבים שוקולד היא קבוצה ריקה. גם אם אני מצליח להבין את הסמנטיקה של המשפט (אם כי אני לא בטוח שהפירוש של "לא אוהב" הוא הפירוש המקובל, במקרה הזה) - קשה לי לדמיין מישהו שאפשר להחיל את זה עליו.
כך שהשאלה היפותטית מדי
למדו איתי. לא מסוגלים לאכול את זה. לא טעים להם. שוקו- איכס.
לא מבין אותם, אבל זו לא קבוצה ריקה.
אח שלי אמר לי לפני כמה חודשים שהוא לא אוהב בן אנד ג'ריס. מאז אנחנו לא מדברים...
צריך עיון"בחיים לא טעמתי" זה שונה (מאד מאד) מ"טעמתי וזה לא משהו".
מקנא בך. יש לך את ההזדמנות לטעום בן אנד ג'ריס בפעם הראשונה בחיים שלך
אבל אני מניח שאם אח שלי אכל אז כנראה שיש גם חלב ישראל.
יש להם מפעל בארץ, אז ייתכן שזה חלב ישראל.
מפתיע. אתה במקרה אח שלי?
אח שלי בנהיגה עכשיו... אני מאד מקווה שהוא לא שולח הודעות בפורום במהלך הנהיגה (אני יודע שהוא בנהיגה כי שיקרתי, ואנחנו כן מדברים מאז...)
dora
רב מג של מילים
כבר פעם חמישית שאני נפגש עם מישהי והיא לא מביאה שתיה או כיבוד... רק בפגישה הראשונה היא הביאה כיבוד. זה סביר? זה בסדר שאני מצפה שהיא תביא משהו? בד"כ בשלב כזה אני מביא בעצמי, אבל זה נראה לי מוזר שהיא לא מביאה.
(היי בנות יקרות תענו גם בבקשה)
אם הבחורה לא רוצה להמשיך והיא מבינה את זה בתחילת הדייט
אז שהיא תהיה קרה ושותקת או שתעביר איתכם את הזמן המנומס הנדרש בכיף עם שיחה זורמת והכל?
קרה ושותקת יעביר את המסר מן הסתם אבל זה לא מעליב מדי? ונחמדה סתם יוצרת ציפיות לא?
מה תעדיפו??
אפשר לדעתי לומר שלא מתאים כבר בסוף הפגישה, פנים אל פנים, בלי לחכות למחר, אם זה מוחלט וברור. אבל בסוף הפגישה - לא אחרי חמש דקות!
אוסיף ואומר, שמותר גם לקצר משמעותית את זמן הפגישה במקרה כזה (כבר היתה מישהי שעשתה לי את זה, וזה היה בסדר גמור).
שבמהלך השיחה תתן אינדיקציות שאתם לא מתאימים (מה?! אתה רוצה להישאר בישיבה עד שיעור י'? זה לא מעט...)
בחורה שמתנהגת כמו קיר ומציעה לסיים כשעוד לא עברו 60 דקות זה מעליב...
אני יוצא לרוב עם מזרחיות,
ככה בחיים היא לא תהיה קרה..
ואוו איזה גזען יצאתי.. (:
...מזרחיות- נשמע כמו עוגיות עבאדי מהשוקנפש חיה.תראי מזה כוחו של שיווק..
(:
שהשם ישמור אותך ועליך, אפ פעם אל תשווק ככה!...נפש חיה.וביג דיל לא דיברתי על משהי מיוחדת. (:
מרצה באוניברסיטה העברית אמר משהו כזה בשנה שעברה לסטודנטית ועף על הטרדה מינית. לא מומלץ.
לא "לחמם" את האווירה יותר מדי, וגם לא להיות "יבשנית".
ה-5 שניות הראשונות, הן ה-5 שניות שבהן אתה פחות או יותר כבר יודע לאיזה כיוון הקשר הזה הולך (מבחינתך).
אם הוא לא נראה טוב לטעמה, אז הגיוני בהחלט שמייד בתחילת הדייט היא הבינה שזה לא זה.
זה לא שאנחנו קובעים בלב שהבן אדם שמולנו טוב או לא, צדיק או לא, ישר או לא.
אלא זה עניין של טעם, האם הוא "טעים" לנו או לא.
כמה זמן לוקח לך להבין אם איזשהו מאכל טעים לך או לא?
בס"ד
מקסימום אפילו תדברו על ותבררו האם זה באמת בעיה.
אם אין לכם אפשרות לנסח את זה וסתם תחושה תנסו בנחת בלי התלהבות יתר קצת יותר וזה אומר פגישה נוספת לדעתי.{או תקופת זמן של שבוע}
"דאגה בלב איש ישיחנה"
יש לך הרי דאגה שלא מתאים.
1. או ישחינה וידברו על זה האפשרות הראשונה{ואפשר עם חבר/ה אחרי הפגישה אם לא נוח במקום}
2. או ישיחנה מדעתו, ותעזבו את זה ותנסו עוד קצת.
השדכן לא יתקשר אלייך מיזמתו... (כרטיס לוטו וכו')
את יודעת מה מונע ממך? בזמנו אני חששתי כי הרגשתי שזה צעד של ייאוש (ואז הגעתי לשלב שבו החלטתי שמותר גם לנקוט בצעדים נואשים...). אני יודע על חברים שחששו מפני שחשבו שזה כביכול אומר עליהם משהולא בסדר (על זה שאין להם חברים שיציעו להם או משהו כזה). אם את יודעת מה מפריע לך בצעד הזה - זה יכול להיות פתח להבין כיצד להתמודד עם זה.
* סליחה על ההשוואה-
אבל אפשר לראות את זה כמי שיכול לעזור בזה אולי יותר משאר המשתדלים-
כי יש לו הכלים גם המקצועיים לכוון
וגם- תוכלי לכוון אותו יותר לצמצם את ה "מבחר" [שוב, סליחה על המילה...] לפי מה שיתאים לך
ואת לא חיבת כלום לאף אחד.
את לא מתחתנת עם השדכן- אלא עם מי שיתאים לך.
בהצלחה!
אתם לא חייבים לדבר.. (:
זה בכללי..ממה ששמתי לב
אם נדייק הן אוהבות זקן קצר שנוטה להראות כמו זיפים רק באורך יותר ..משהו כמו 2.5 מ"מ
שניות לפני שמתחיל הדייט ה 30.
"איך היא מעזה?!?!" שאל את עצמו דני בעודו מתקרב לנירה, חברתו (ואשתו לעתיד), המחכה לו ומצביעה לעבר השעון שלה שנמצא על מפרק כף ידה. "כל הדייטים שלנו, ואני מעולם לא איחרתי!" הוא ממשיך להתקדם בקצב מהיר ולזעוף בליבו "וגם שבפעם הראשונה שאני מאחר, מדובר באיחור קל -עשר דקות, וגם הודעתי ב SMS" חמתו בערה בו אף יותר. "היא איחרה לדייטים לפחות חמש-שש פעמים, ומעולם לא הערתי לה". רק עשרה מטרים הפרידו בניהם עכשיו. "אל תצא קטן דני" הוא חשב בליבו. "יש רגעים בזוגיות שבהם צריך לדעת להעמיד את בן הזוג במקום, גם אם זה במחיר של כעס וחוסר נעימות". עוד מטר אחד מפריד בניהם. הוא לוקח נשימה ארוכה רגע לפני שהוא אומר את אשר על ליבו בצורה לא נעימה. "מאמי", נירה הקדימה אותו, בעודה ממשיכה להצביע על מפרק כף היד "אז מה אתה אומר על השעון החדש שלי?"
העניין הוא לא האם נירה באה להעיר לדני על האיחור או שרק רצתה להציג בשמחה את השעון החדש שלה,
ולכן השאלה האם הכעס של דני מוצדק היא לא לגיטימת. אסור לכעוס.
עיון במקורות מראה התייחסות רבה לעניין הכעס. במסילת ישירים, מהבולטים שבספרי המוסר שלנו, נדון הנושא באריכות, ומוזכר פסוק מהזוהר "כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה". וכן
" וְהִנֵּה אִישׁ כָּזֶה כְּדַאי לְהַחֲרִיב עוֹלָם מָלֵא אִם יִהְיֶה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ, כִּי אֵין הַשֵּׂכֶל שׁוֹלֵט בּוֹ כְּלָל, וְהוּא סָר טַעַם מַמָּשׁ כְּכָל הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת . . ." וגם "וְהִנֵּה אֲפִילּוּ לִדְבַר מִצְוָה הִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא לִכְעֹס"
וכמובן לקראת הסוף מגיעים גם דברי עידוד :
"וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ""תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה" (איוב כ"ו ז') – עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה" (חולין פ"ט א'). וְהַיְנוּ שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרֵר טִבְעוֹ בְּכַעַס וְהוּא בְּהִתְגַּבְּרֻתוֹ בּוֹלֵם פִּיו."
יש לשים לב שבמסילת ישרים אין התייחסות ספציפית לבלימת הכעס. בפרק יב' (בדרכי קניית הנקיות) כתוב באופן כללי (על כלל המידות) :
"הִנֵּה הָאֶמְצָעִי הָאֲמִיתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת, הִיא הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכוֹת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַמּוּסָרִים . . . וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת מוּכְרַחַת לוֹ קְרִיאַת מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לַקַּדְמוֹנִים אוֹ לָאַחֲרוֹנִים . . . "
אפשר למצוא מקורות נוספים שמדברים בגנות המידה הזו. ישנם גם פתרונות.
ידועה למשל השיטה הכללית של הרמב"ם להתמודדות עם מידות רעות - ללכת לקצה של המידה בצד השני, על מנת להגיע לאיזון.
ישנה תשובה יפה של "חברים מקשיבים" באתר כיפה :
לדעתי צריך להדגיש שני דברים, כדי להתמודד עם חיסרון הכעס. ואלו דברים שהזכרתי גם בשבועות הקודמים :
1. באופן כללי, הבנה שהאמת האלוקית היא מה שצריכה להיות, גם אם אנו לא רואים את הטוב, ולכן אין באמת סיבה להיות בכעס.
2. כאשר מגיעים לסיטואציות ספציפיות (כמו בסיפור דלעיל), אז כנראה שלא תספיק רק ההבנה הכללית שלנו באמת האלוקית. באותם רגעים בהם קרוב הכעס להתעורר ולהשתחרר, יש לזעוק בכל כוחנו לה' צבאות (יותר מבדרך כלל), ולהתחנן אליו שיעזור לנו לא לכעוס, ולשמור על קור רוח.
ואז, כאשר נזכה ליישם את שני אלו באופן המושלם - הכרה באמת האלוקית + זעקה אינסופית אליו, או אז, לא רק שלא נחריב עולמות (למשל, נכשיל זיווג פוטנציאלי שלנו) אולי אף נגיע למעלת הלל הזקן שלא התעורר אצלו הכעס בכלל.
שבת שלום!
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23640&cat_id=3867
שיעור ראשון מתוך סדרה חדשה
שלום לכולם,
אחותי מתחתנת בקרוב ושוקלת להיעזר בחברה לארגון חתונות שתסגור לה הכל ותיתן לה הרבה שקט.
יש למישהו כאן ניסיון עם easywed?
כמה וכמה חברות, קרובות או יותר, השתמשו בשרות שלהם שזה כמעט סטנדרט אצלינו בחבורה. זה מוריד כל כך הרבה מהלחץ הנפשי והכספי שזה כמעט חובה.
ממליצה בחום.
תודה רבה, זה מאוד מרגיע.
בנות לכאןחפשעליומשיח בן דוד אתה תמצא והיא תמצא ותימצאו ביחד....נפש חיה.אחרונהאתה הולך לעשות השתלת שיער?
לא צריך לעשות כלום!
אתה צריך למצוא רק אישה אחת שתאהב את זה!
ולא חסרות בנות שזה לא מפריע להן!
אפילו אם בסקר שלך לרוב הבנות זה יפריע,
אתה לא צריך להיות מודאג!
אני חושב שעדיף לך להשקיע את המאמץ בלהשלים עם המראה שלך,
מאשר בסקרים שסתם אולי יפגעו לך בבטחון העצמי..
זה לא מנע ממנו להתחתן בגיל 19-20
עוד חבר עם שיער אפור-לבן מגיל 16 גם התחתן בגיל 20
תנשום אוויר
אם זה מפריע לך - תטפל.
בגדול, לבנות חשוב מראה אסתטי. לא חושבת שיורדות לרזולוציה של מפרצים.
כך שמה שאתה מרגיש משנה כאן. שהמראה החיצוני לא יפגע לך בבטחון בשום צורה.
אני בטוחה שאשתך תאהב אותך איך שאתה, עם מפרצים או בלי מפרצים!
נפש חיה.בעלי התלבט אם לקנות אבל זה נשמע חירטוטים שלא עוזרים ועולים אלפי שקלים.
בס"ד
אבל שיער בן גוריון קצת כן
לא שנפסול אותו על זה אבל זה יציק
חלוששששאם בכלל זה נכנס לרשימה.
ואם יש לו מפרצים בדרגה 1 וחמש שנים אחרי החתונה זה כבר יגיע לדרגה 8?
כאילו מה, בחורה מתחתנת עם שיער או עם בחור?
לא הגיוני שבחור עם קצת מפרצים יחשוש לפסילה על זה.
זו דעתי בכל אופן.
עם שיער, לא?!יעל מהדרוםdoraאחרונהאני עם מפרצים, מגיל מאוד צעיר יחסית, ולחלוטין לא אכפת לי. אני לוקח את זה די בקלות: מה שהיה מגיע בכל מקרה באיזה זמן, התחיל להגיע עכשיו. אני לא מפחד מבגרות. בעיקר על זה צריך לעבוד - שעם הכל תהיה שמח ומלא ביטחון.
(פעם אכן הייתי בקונספציה שמפחדת מבגרות. בעיקר כהשפעה מלאכותית מהקונספציה של אמא שלי שמפחדת מבגרות של הבן שלה. היה טוב להשתחרר מקונספציה כזאת)
אחרי שנתיים וחצי בלי שום הצעה רצינית מאף גורם, הגיעה סוף סוף הצעה.
אבל, במהירות שבה היא הגיעה כך היא נפלה. ולא מבחירה שלי. 
פנונו...אין מה לראות בכותל...
אני התכוונתי לכותל... בסך הכל רחוב החנויות של הר הבית. כמו קניון ממילא היום.
(סליחה על ההקצנה, כן? אני מבין את זה שמדובר במקום חשוב מבחינה היסטורית; אבל קצת מרגיז אותי מה שעשו ממנו)
ב. לא מבין איפה אתה רואה יהירות במה שכתבתי על דעתי על הכותל. אני חושב שזו זכותי המלאה לא להתלהב מהמקום, ולהצטער ממה שהפכו אותו להיות. אין לי שום בעיה עם מי שהולך לשם ושיהיה לו לבריאות.
ג. קצת מוגזם לדבר על 99.9% מהעם היהודי בכזה ביטחון.
ד. ההודעה שלך לא הרבה יותר סובלנית, אז קשוט עצמך וכו' (בייחוד לאור שרשורי יום העצמאות האחרון והודעותיך בהם). לאור מה שכתבת פה בעבר על גילך, אתה יותר קרוב לנוער מחוצ'קן ממני.
בלי שום קשר לשאלה אם מותר לעלות להר הבית או לא. גם אם אסור - זה בטח לא סיבה להפוך את הכותל למקום קדוש. הכותל היה הממילא של תקופת בית שני. עובדה שלא ניתן להתווכח עליה. וזה מה שכתבתי באותה ההודעה שעליה התעצבנת.
כפי שכתבתי, אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל. אבל לא רואה סיבה ללכת לשם. אין לי זלזול במי שכן רואה סיבה כזו, אני פשוט לא מבין אותו. דוגמה היפותטית: בעוד כמה שנים המדינה ח" נחרבת, כל היהודים גולים, ובעוד אלפיים שנה שבים שרידי מעט, והמקום הכי קרוב שנותנים להם להתקרב אליו לעיר העתיקה הוא ממילא - האם אתה חושב שהיית רואה בעין יפה שהופכים את זה לסמל של העיר העתיקה? גם אם זה היה קונצנזוס כללי (של כביכול 99.9%)? הרשה לי לפקפק בכך. או לפחות לסבור בשונה ממך. סליחה על היהירות, שאני מעז להביע עמדה שונה מכבוד תורתו.
ואגב - הציטוט הוא "הילד בן 30" וכו'.
יוניוזה סביר, כי בסה"כ מדובר באינטרנט. אבל אתה יכול להמשיך לדמיין עליי (ועל קבוצות העולים להר) מה שאתה רוצה (נערות בנות 17? על מה לעזאזל אתה מדבר?!). זה פתטי.
וזה מצחיק שאתה לא טורח אפילו להתייחס לטענות שהעליתי, שם לי דברים בפה בכוח (קוראים לזה 'איש קש'), ואז שואל אותי אם טרחתי פעם להתמודד עם טענות אחרות. אבל אם זו הדרך שלך להתמודדות - אז בהחלט, איני מתמודד עם אף טענה אחרת, ואני גאה בכך.
1) כתוב במדרש "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש" (שמו"ר ב' ב'),
וכן: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם" (שה"ש ב'). החלק היחיד שלא נחרב עד היום זה הכותל המערבי שלנו, לכן ברור שעליו המדרש מדבר.
2) גם אם נניח שלא היה שם כלום לפני 2000 שנה, עדיין זה משמש כבית כנסת כבר כמה עשרות שנים, כך שהזלזול שלך ממש לא במקומו. אם למשל מישהו היה מספר לך שהוא הולך לבית כנסת, האם היית אומר לו "עזוב, אין מה לראות שם. לפני 2000 שנה זה היה בסך הכל קניון"?
אני מבין שאתה בעד עליה להר הבית, אבל צריך להיזהר לא לזלזל בדברים קדושים אחרים...
1) אני אצטט את המדרש במלואו, ברשותך:
הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) "וה' בהיכל קדשו": אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר (תהלים יא ד) "ה' בהיכל קדשו", ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר (שם) "ה' בשמים הכין כסאו".
רבי אלעזר אומר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר (דה"ב ז, טז) "והיו עיני ולבי שם וגו' (=כל הימים)", וכן הוא אומר (תהלים ג ה) "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה": אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתו. בא וראה מה כורש אומר: (עזרא א ג) "הוא האלהים אשר בירושלים" - אמר להן: אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם.
אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו", וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם".
א"ר ינאי: אף על פי ששכינתו בשמים - "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם"... אף הקדוש ברוך הוא - אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש - עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם
אם כן - א. מדובר בדעה אחת מתוך ארבע. ב. גם לגבי דעת ר' אחא, בכלל לא ברור לי שכוונתו היא שהשכינה שורה בכותל המערבי. יותר מסתבר שהכוונה היא שהיא שורה בהר הבית, ואף פעם לא יצאה ממנו מערבית לכותל המערבי. לדעת ר' שמואל בר נחמן השכינה עלתה לשמים עם החורבן, לדעת ר' אלעזר היא נשארה בהיכל, ולדעת ר' אחא - בכל הר הבית. היא מעולם לא היתה בכותל המערבי, ולכן אין סיבה ש'לא תזוז' ממנו אחרי החורבן. היא כן היתה בהר הבית כשהמקדש בנוי, ולכן יש סיבה שלא תזוז מערבה ממנו לאחר החורבן.
2) לא כתבתי שלא היה שם כלום. הנתונים מוכיחים שהיה שם שוק. אז כן, זה היה קניון ממילא של ימי הבית השני. אני לא מבין על מה יש להתווכח.
כפי שכתבתי - אני מבין את החשיבות ההיסטורית של הכותל, שזה היה המקום הכי קרוב להר הבית שיכלו להגיע אליו. אני לא מבין את העניין הגדול שעושים ממנו היום, כשזה כבר לא המקום הקרוב ביותר.
חוץ מזה, אם זה בסה"כ בית כנסת - אז אני באמת לא מבין מה יש ללכת לבית כנסת דווקא שם, ומה יש לראות שם. בית כנסת יש לי שלושים מטר מהבית. יש מלא בתי כנסיות בחו"ל, ואני לא נוסע לשם כדי לראות בתי כנסת...
וכמובן - זה היה בציניות ומוקצן. אבל באופן עקרוני - כן, מציק לי שמקדשים תאונות היסטוריות.
אבל גם עם חברים\חברות זה הולך טוב
משנה למלךפנונו...פנונו...זה הכי כייף בעולם דייט עם חברה....
ואני מחכה לך גם השנה.....
ונתפלל שיהיו לנו גם דייטים נורמלים באחד מהימים ללכת איתו לפסטיבל האור......
אבל צהל
היי,
תגידו, מכירים את זה שאתם "נעלמים" בקשר? יוצאים תקופה מסויימת אבל לא מסוגלים להגיד כל מה שאתם באמת רוצים או חושבים?
נניח אני בנאדם כזה בכל מערכת יחסים..לא שאין לי דעה, אני פשוט זורמת.. לא נותנת ללחץ חברתי להשפיע עליי ב"ה. אבל אם יש משהו שלא קריטי לי אז אני נותנת לאחרים להחליט
והבנתי שלפעמים זה פוגע בי. נניח חברה טובה שלי אמרה משהו שפגע בי - אני לא מסוגלת להגיד לה -"תשמעי, אמרת ככה וככה וזה גרם להרגיש רע" אני פשוט מחליקה.. או שאני מנתקת קשר לקצת זמן כדי להתאוורר מהקשר איתה וזה עובר לי..זה לא שאני באמת צוברת כעסים עליה בד"כ כי אני יודעת שהיא חברה טובה והיא סתם יצאה מעצבנת עכשיו..ובעיקרון כשאני עצבנית אני שותקת.
ואני מוצאת את עצמי תוהה איך אני אמורה להתמודד עם זה במערכת יחסים עם בחור?
פעם יצאתי עם מישהו ולא ממש הייתי אסרטיבית, נתתי לו להוביל כי אני תמיד מצפה מהבנים להוביל משום מה..
ואחרי שנפרדנו החלטתי שאני חייבת לעבוד על זה שאני לפעמים קצת נעלמת ולא אומרת את מה שבא לי.
ואני לא יודעת איך עושים את זה ממש..
מה שאת מתארת זאת מידה טובה,כי זה נשמע שאת מעבירה על המידות,ולא נתפסת על אדם אם פלט משהו ברגע של שטות.
אם כי,אדם מאושר הוא אדם שהגיע לנק' האמצע במידות שלו,ומה פירוש?
אם מישהי מאוד עושה חסד,אפילו כשזה פוגע בה - זה דבר שדורש מיתון,
ואם אדם הוא מאוד מידת הדין,הוא צריך לאזן את זה כך שראייה שלו תהיה פחות כזאת.
וכך בכל דבר צריך לשאוף להגיע לנק' האמצע ושם האדם מאושר.
במקרה שלך,כדאי להסתכל בצורה אובייקטיבית על מקרה,ולשאול את עצמך,האם בדיעבד הייתי צריכה לנהוג אחרת?
לעניות דעתי,כדאי שכן תגידי לאנשים שקרובים אלייך בצורה יפה אם עשו משהו שהוא לא תקין,וזה חשוב גם מצד הביקורת הבונה לחבר.
בנוגע למערכת יחסים,אני חושב שגם אם את שקטה באופי שלך ופחות דומיננטית. את צריכה קווים מנחים ברורים שיהיו כך שתוכלי לדעת שאת תמיד נמצאת במקום הנכון.
אני מבין שאת נוטה יותר לשמור בפנים,אבל צריך לשים לב שמאזנים את העניין הזה כך שאת תנהלי מתי שצריך את העניינים סביבך.
בהצלחה רבה.
הנה הוא אותו בחור
נפשו חזקה ליבו רך
פיו ידבר חוכמות
עיניו ירגיעו
ידיו יכתבו, יעריכו
ראשו ידע, יבין
כי פה הוא רק אורח זמני
פה יש 2 דלתות ולא 7
אחת כניסה ואחת יציאה
שניהן דומות
שניהן לבנות
אך את דלת היציאה ניתן לצבוע
ניתן לקשת וליפות
או לכער ולהרוס
הכל תלוי במזדרון
מזדרון ארוך ורצוף מכשולים
כל אחד יעבור אותו בסוף
אך הצבע בידיו השראת הקישוט,
יווצרו על ידי כל מכשול
בכל מכשול יש בחירה
איזה רצון לשים בדלת
איזה צבע וקישוט
וכך הוא בוחר בקפידה
צבע אחר צבע
קישוט אחר קישוט
את כל ליבו שם הוא בדלת
למען אהובתו למען נפשו
יודע הוא כי הקישוט הוא רק אמצעי
פרט שולי קטנטן
כדי להגיע למטרה
המטרה לה נכנס בדלת הלבנה
דלת הכניסה
זו שדומה לדלת היציאה
אך אותה לא ניתן לשנות
היא תישאר בשלמות יופייה
רק את דלת היציאה
ניתן להפכה לדלת
שאומנם אין בה את שלמות הטוהר
אך את השברים והתיקונים
את האהבה וההשקעה
את הצער והכעס
ואת התיקון לכל רק אותם יראו
והם יצרו דלת שאומנם שלמות אין בה
אלא השלמה נפשית פנימית
שתיצור הילה של זוהר טהור ונקי
כך הוא אותו בחור
שעיניו טובות וידיו יביעו חוכמות
ירצה לעבור כל מכשול כל פסיעה
באהבה
באהבה למי שהכניס אותו בדלת הלבנה
באהבה למסדרון בו הוא נמצא
מתקדם...אחרונהבא לי כבר להתחתן!! מי רוצה לצאת איתי לדייט??
עוגי פלצתmisery loves company.
יש בירושלים משהו שממלא את הלב, עד שגם הפשוט והמקובל מקבל משמעות עמוקה יותר. עיר החלומות, ירושלים. כולם מחפשים שם חלומות, כאלה שמשרים שלווה על הלב ומעניקים לנשימה קצב של שעון שוויצרי. חלומות שישכיחו את הבדידות מן הבודדים, ויעניקו תחושת בטחון של קן חם לחרדים.
עוגי פלצתהייזלצריך עיון
הייזלזאת מחמאה, כאילו? אני מקווה לטובתך שכן.
והוא יודע את זה 
האם גם הוא לא אוכל ולא שותה בכל משך הפגישה?
האם הוא ביישן בדרך כלל? אם כן, יכול להיות שהוא פשוט מתבייש להציע או לא בטוח שתאהבי את מה שהוא יביא.
האם הוא שם לב לדברים אחרים שקשורים אלייך? אם לא, אז אולי באמת תרמזי לו בעדינות.
אני אישית קצת ישירה. כשרק התחלתי לצאת עם בעלי הוא כל פעם רצה שנלך ללובי של מלונות. שם גם יקר וגם אין מגוון של אוכל במחיר סביר. אז בדייט השלישי אני הצעתי שנשנה קצת פאזה ונלך למסעדה והוא הסכים.
באחד הדייטים הבאים, הציעו לנו במסעדה קינוח. והוא (שעדיין לא היה בעלי) ענה למלצר מיד שאנחנו לא מעוניינים. כשהמלצר הלך פתחתי את העיניים שלי במבט מופתע והסתכלתי עליו. הוא קלט את הרמז ושאל אם רציתי קינוח, והתנצל מיד על שלא שאל אותי....עניתי לו בחיוך שיש האומרים שתמיד יש מקום לקינוח....
. ואז הוא הזמין קינוח שווה!
(לא שהפריע לי הקינוח. הפריע לי יותר שהוא אפילו לא חשב לשאול אותי!)
השורה התחתונה היא שלפעמים צריך ליזום בקשר. אם מפריע לך שאין לכם כיבוד, למה שלא תצאו לאיזה בית קפה לשם שינוי? תגידי לו שאת רוצה לשנות אווירה.
או שתציעי שתעשו פיקניק, ושכל אחד יביא משהו. תשאלי אותו מה הוא רוצה שיהיה בפיקניק....
בהצלחה!
