המטיילת בארץדוסים רציניים יש גם באיל"ן שיוצאים ביחד לשבתות אירוח ומכירים וגם לומדים לתת.
בנות "דוסיות"(לא מתחברת אל התואר...), שהם באמת כאלה...הן ערכיות, ולא זולות!
והצורה הזו היא פחות מכובדת... לפחות בעיני...
בחורה חרדית נניח, ה"דוסיות" שביניהם...
הן מצד הבחור זה לא רלוונטי,( לפני הכל)
וברור שמצידה, היא מהמקום השמור...לא תלך על כל קשר .
ובמיוחד, כזה המגיע ממקום של"להתחיל איתה"...
אז בואי נגדיר מי מקבל את התואר של ה "דוסיות" ובמה זה מתבטא.
המצפה לישועהזה בהחלט מוגבל..הוא דיבר על סגנון "דוסי"- ומהנקודת הסתכלות שלי ,
הערכים של ההגדרה הזו- לא מותאמים לקשר כזה.
וישנם רמות שונות של שמירה, המשתנות לפי מגדר...
אבל עזבי , הוא בעצמו כותב שכחלק מהעקרונות שלו - זה לא רלוונטי... להסתכל על בחורות.
ובצדק, זה לא מכבד. ואוטומטית מוריד מהערך.
זוהי דעתך והמבט הסתכלות שלך, מהמקום שלך.
וזוהי דעתי מהמקום שלי-שזה מוריד מהערך.
ושוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה- משתנה לפי הערכים של כל מגזר, למונח-"דוסית".
לי יש הגדרה שונה לדוסית. בהתאם לעקרונות שלי, הבאים מהשקפה של מגזר מסוים.
וכנראה שלך יש אחרת. גם כן לפי העקרונות שלך.
יש לי שאלה ובאמת ממקום של להבין מהי ההשקפה של המגזר אליו את שייכת...
אם את אומרת שרמת "דוסיות" ויראת שמיים לא תלויה במגזר , אז מה, כל אחד נותן לזה פרשנות משלו ויכול לומר שהוא "דוס"- בלי שהוא יידע מיהו ירא שמיים אמיתי?
לדוגמא ניקח את השמירת עיניים איפה הירא שמיים אמיתי מוצא את עצמו בסיפור הזה?
מאיפה הבאת את זה ש"להתחיל עם בחורה" זה בסדר גמור וזו אופציה רלוונטית לכל דבר?
מי אמר לך שזאת לא מוסכמה חברתית המתירה את זה?
אני הבאתי את דעתי מהמקום של ההשקפה שלי- המגזר החרדי לצורך העניין...
וזה משתנה- יש את אלה שיקראו לדוסית כך רק אם היא הולכת עם גרביים. (וזאת לא מוסכמה)
ויש את אלה שיקראו לה כך גם אים היא הולכת בלי גרביים.
אז לפי המגזר שלכם "להתחיל עם בחורה" לא מוריד מרמת" בדוסיות"
ואצלינו זה בהכרח מוריד מרמת היראת שמיים של שני הצדדים.(ושמירת עניים זה לא מוסכמה, זה עיקרון)
לכן אמרתי לך שאין מה לדון כי זו דעה המשתנה בהתאם למגזר..
ברוך השם היום יש אופציות מגוונות, ודרכים רבות , סליחה אבל... מכובדות יותר.
כיום הדור שונה, ולך תדע אם הכוונות הם באמת טהורות ולשם שמים.
קודם כל אני עניתי בהתאם למה שסוסה אדומה הציעה-
",לדעתי, תלך לאיזורים שבהם אתה חושב שאתה יכול למצוא מישהי בסגנון שלך...
למשל, בית כנסת, שיעור תורה, חנויות ספציפיות של דוסים, כל מקום ציבורי שבו יכול להיות ממשק עם בחורות שיכולות להתאים לך,
ואז פשוט מאוד תתחיל איתן."
יש הכרות על בסיס מסוים? אם את קוראת על התמצאות בבית כנסת- בסיס מסוים של הכרות, אז השם גדול, נכון זה מעיד המון אבל זה בלי בסיס.
ופה מתחבר העניין של הדייט, ברגע שאת יוצאת לדייט שהמטרה משני הצדדים היא ברורה ותכליתית- להקים בית לכבוד ה, שעורכים בירורים, יש מידע, איזה צפי של התאמה .
את בפגישה הזו על סמך משהו יש לך בסיס ברור.
זה לא כדרך של יאלה אני רוצה לבנות בית היא נראת לי טוב צנועה וכו.. נלך על זה.
נשמה תעצור מי אמר לך שהיא באמת כזאת? מי אמר שיש לכם מטרות משותפות... ולפעמים זה זורם והולך אל מקום נכון ומצליחים ברוך השם(למרות שמלכתחילה זה לא נכון) ,
ויש פעמים שזה הולך אבל לאיזה תהומות...
כשזה מגיע מתוך מקום של שיקול, של הכנה זה אחרת, מכבד יותר,
לגבי השמירת עניים... קודם כל הקצנת ולקחת את הדברים שלי בצורה קיצונית, יש מקומות שבהם ראוי להסתכל ויש מקקומות שבהם לא. אמרתי שמירת עיניים מכל אישה? הבנת את זה מהדברים שלי?(אשמח לדעת אם כן ומאיפה בכדי שאוכל לתקן).,יש הבדל בין אישה שאתה פוגש בה מבחירה ולמטרה, לבין אישה שאתה תר אחריה בחוץ, ועד שאתה מוצא את זאת הצנועה , מה אתה עובר.
ואת יודעת יותר ממני מה הולך בחוץ- שבדיוק שם זה לא המקום האידיאלי לתור אחרי האישה שלך.
הרבה פעמים קרה שראיתי אנשים שהביאו פרטים על עצמם אבל זה לא היה פרטים. זו הייתה מגילה ארוכה ולא נגמרת של פילוסופיה של ניגודים (שתהיה ככה, אבל יכולה להיות ככה. שתחשוב ככה וכו'), שגם אם ההצעה לכאורה יכולה להיות טובה, היא הייתה דוחה בעיני כי זה שיקף דמות מבולבלת שלא מבינה מה היא רוצה. יכול להיות שזה לא המקרה שלך, אבל כן שים לב לציין מה שבאמת חשוב לך בבחורה ולא להיסחף מידי. עוד הצעה-להרחיב את מעגל החברים ולא להסתפק במה שיש. זה יכול להיות התנדבות, שיעורי תורה.. ככל שזה יגדל, יותר יחשבו עליך ותגדיל סיכויים. וכמובן לא להפסיק להתפלל. בהצלחה!
להתפלל אל השם ולבקש שייתן לנו ויראה לנו גם את היכולת והדרך של ההשתדלות בנושא זה.
גילוי נאות: הייתי בסיטואציה דומה (חוזר בתשובה, עולה מברית המועצות), מצאתי את החצי השני באתר היכרויות, וגם הדייטים היותר מעניינים היו לי בזכות האתרים האלה.
היום יש אתרי היכרויות מכל סוג ובכל סגנון. לא צריך לחפש התאמה של 100 אחוז. הרמה הדתית נראית מספקת, התיאור בכרטיס נראה מסקרן - יאללה, תשלח לה פנייה.
אני רוצה להציע בזהירות,
שאולי יש סיבה אובייקטיבית לכך - אז קודם כל, בהתבוננות פנימה -
האם ייתכן שיש סיבה מסוימת שבגללה חוששים להציע לך?
נניח - מרכיב אופי מסוים, שיוצר את ההתרשמות שאינך בשל?
או אולי, שאתה לא מקפיד על החיצוניות שלך (בגדים נקיים, ריחות וכו')?
אם היית קורא את הכרטיס שלך, האם היית יוצא עם עצמך? האם יש שם מספיק פרטים עליך?
אם אתה לא מצליח לזהות משהו כזה, אולי כדאי להיעזר בביקורת חיצונית, מישהו שאתה מעריך את דעתו ויוכל לתת לך תשובה כנה ולא יסבן אותך. ואולי מפגש חד"פ עם איש מקצוע יוכל לעזור.
בנוסף -
האם אתה יכול לנתח את הקשרים הטובים שהיו לך? מה היו המרכיבים בקשר שהפכו אותם להיות רלוונטיים?
(ואם היה קשר כזה שהסתיים, האם שייך לפנות אליה ולשאול אם יש לה חברות\מכרות שיוכלו להיות רלונטיות עבורך)?
ופחות בזהירות,
אם יש לך בראש את סוג האדם שאתה מחפש, אתה יכול לחפש אותה במקומות הללו. יש אולפנות\מדרשות\מכללות\אוניברסיטאות שיש להם שדכנים, ויש גם קהילות שיש להם שדכנים.
לגבי שדכנים, למה הם לא מציעים לך הצעות רלוונטיות? האם אתה מחפש שילוב נדיר של תכונות? מהם נקודות הפתיחה שאתה מחפש?
כדאי לדעתי לפנות לעוד שדכנים, להבהיר להם מי אתה ומה אתה מחפש, ומידי פעם לתזכר אותם שאתה קיים.
לגבי אתרי הכרויות, אם זאת הגישה של כל מי שבסגנון, אז ברור שלא יהיו שם. אם כל אחד יתגבר על המבוכה שבעניין, זה יהיה אחרת. צריך לציין שיש סוגים שונים של אתרים, ויש בהם מאגר עצום של אנשים, מכל הסוגים.
מה עם מיזמים, כמו שגרירים בלב? ואלגו?
ולהצטרף לקבוצות וואטסאפ ייעודיות?
יש מקומות, בעיקר סביב ריכוזים של דת"ל, שמארגנים שיעורי תורה מעורבים, כדי למשוך רווקים ורווקות.
להרחיב את מעגל ההיכרויות יכול לעזור, גם דרך שינוי מקום מגורים, כמו כפרי סטודנטים (אם רלוונטי) או מקומות אחרים בהם יש חיי חברה וקהילה.
אולי אפשר גם להתבונן בסביבה הקרובה - אולי יש שכנה רלוונטית? או שכנה של סבתא? אולי חברה של אחותך?
אולי אם תתאר את הסגנון שאתה מחפש וטווח גילאים אנשים יוכלו לתת עצות.
לדעתי, ככל שתהיה יותר אקטיבי, כך תראה יותר תוצאות.
לא ידוע לי על איזושהי נוסחת קסם, ורק שמעתי בשמועות על אנשים שלא מפסיקים לקבל הצעות. צריך להשקיע זמן ומאמצים כדי למצוא.
בהצלחה!
אולי כאן תמצא משהו מתאים - בדגש על "בניין עדי עד" שפונה לבחורים ובחורות "המעוניינים להמשיך בלימודי הישיבה בשנים שלאחר הנישואין (בשנים הראשונות לפחות או יותר).
כתבת בהודעה הזאת על עצמך, לא כתבת מה אתה מחפש. (יש לא מעט בנות שלא רואות סדרות\סרטים, לא מסתובבות בקניונים ועם סגנון חיים פשוט.)
באופן כללי, לא נכנסת כאן לעצות הספיצפיות שניתנו, אני בעד לפרסם לכולם שאתה מחפש - מנהג טרמפ למוכר בחנות. אם לך אין אחות\שכנה\בת דודה רלוונטית, אולי להם יש. לא להתבייש לשאול אם יש להם את מי להציע. וגם מצטאפת לקריאה שאולי כדאי לבדוק אם יש משהו - אבל אולי לבדוק בדרך אחרת, נניח לשלוח אברך\ר"מ מהישיבה שידבר עם אותם שדכנים, וינסה להבין למה אתה לא מקבל הצעות רלוונטיות. אולי הם יקבלו תשובה כנה יותר.
(ואני רוצה להעיר עוד משהו,
כתבת "אתה רווק??!! מה??!!"
אל תחשוב לרגע שאתה אדם פחות טוב ממישהו נשוי.
במהלך הדרך שלי יצא לי להכיר אנשים נהדרים ונפלאים שרווקים, ואנשים שלא הייתי רוצה להיות בחברתם גם 5 דקות והם נשואים. זה לא הדבר שמבחין בין רווקים לנשואים. יש אנשים טובים מאוד שהתחתנו גם בגילאים מבוגרים.
וכתבתי על זה פעם - חייבים לפרק את המשוואה, אדם נשוי = אדם טוב (יותר מ - לקראת נישואין וזוגיות).
אולי כדאי לך לשבת עם מישהו שמתעסק בשידוכים (להלן שדכן),
ולבקש ממנו לעזור לך לדייק את הכרטיס שלך.
אולי הניסוחים שיש שם מרתיעים מאוד.
(בקובץ השדכנים - רשימת שדכנים התשפ"ג
מופיעים כמה שכתוב בפירוש שהם מייעדים את עצמם לציבור שרוצה להמשיך לשבת ללמוד תורה, כמו בשורות 9,10,14,58.
הקובץ עודכן לאחרונה, ומופיע שם כמה שדכנים שמתמקדים בציבור התורני.
מופיעים שם גם אולפנות ומדרשות (אפשר לעשות CTRL+F לחפש).
בהצלחה! 
אבל. במידה ואת בחרת בלהיפגש איתו בצורה שקולה
ולא מ"לחץ" של שדכנית
ולפי זה ידעו להתאים,
או שתעמיד את הערכים שלך מול הערכים של כל מגדר -
ובכך תראה מהי ההגדרה פחות או יותר, שמתאימה.
חושבת בלבגם זה נכון
וגם זה נכון
העיקר שהכל יהיה באיזון(:
אולי טוב מידי.
לפעמיים אני תוהה איך אפשר לבנות זוגיות בצורה כזאת
זה לא שאני שונאת אנשים.
אני מאד חברותית ומשמח אותי להיות בחברת אנשים מסויימים
אבל הרבה פעמים אני לא כזה סובלת מהבדידות
הרגעים האלה שכולם הולכים והבית נשאר ריק
או שכולם ישנים ואני ערה
לפעמים הרבה יותר נוחים ומשמחים אותי
הרגעים האלה שאני חופשיה, בלי מבט,
בלי התוספת של האינטרקציה עם אנשים סביבי
לפעמים הם טובים לי בהרבה
וזה עניין של תקופות או איזונים
כי בסוף אני אתחרפן אם לא
אפגוש אף אדם יותר משבוע
מה שכן, אני תוהה איך יוצרים מציאות של קשר
שלפעמים לא מתאים לי תקשורת איתו
לא תמיד יהיה לי טוב לדבר
אני צריכה את הלבד שלי לפעמים
אפילו ברמת הבית לבד.
ברמת השבת לבד.
ברמת היום יומיים שלא נדבד.
ואם כל כך טוב לי לבד אז אולי יהיה לי עול להכניס מישהו לעולם האינטמי שלי?
(למרות שיש זמנים שאני ממש מרגישה צורך בבן זוג וחבר קרוב
אבל זה עניין של תקופות)
השבוע יצרתי קשר עם בחור. היינו אמורים להיפגש והבנאדם בטלפון אמר שהוא שונא לנהוג. "זה נורא מעייף אותי. כשאני מגיע הביתה, אני כבר לא עושה כלום כי אני מותש". ולכן הוא ממש ניסה לשכנע להיפגש במקום מסוים שמבחינתו זו רק חצי שעה נסיעה. כשהסברתי לו שאני מגיעה ממרחק נסיעה של למעלה משעה בתח"צ בכיוון אחד, לא כולל המתנה ופקקים בשעה המדוברת (בקיצור, אני צריכה לפנות חצי יום כדי להגיע לפגישה ראשונה), הוא אמר "נכון, זה לא נעים אבל את צריכה להבין שאני צריך לנהוג". הצעה לכתובת אחרת שקצת פחות מבזבזת לי זמן (בתור סטודנטית ועובדת) התקבלה בחוסר חשק כי "אני צריך לנהוג עוד 40 דקות" ולבסוף סיכם ואמר ש"טוב, נו.. ייקח לי עוד שעתיים להגיע להורים ואז נגמר לי הערב, אני אהיה מותש". אז למרות הזלזול בחסרת רכב כמוני, אני יודעת שהמרחק נסיעה שלו הוא כמעט חצי שעה מהמקום והוא מגזים.. ובכלל התחושה הייתה שהוא מסביר לי כמה הוא לא מוכן להשקיע בשביל בחורה ושהיא צריכה להבין אותו, ואפילו זלזול מסוים באינטלגנציה שלי. באמת התאפקתי לא להרביץ לו בדמיון.. מה אתם הייתם עושים? איך הייתם מפרשים?
ות'כלס זה מאוד תומך לשמוע דעות, שמבינים ומקשיבים. היו לי תחושות מאוד קשות, ובמיוחד שאמרו לי "את צריכה להבין..". קשה להיות כל הזמן בצד שמכיל ומכיל, בסוף נגמר לי המקום..
היא ממש ממש ממש לא עושה בחכמה.
שיהיה לה לבריאות, ושתעשה מה שהיא מבינה. אבל זה מתכון בטוח להישאר לבד\ להיות בזוגיות עם מישהו רעיל
שלדעתי צריך להבין איך הדברים עובדים.
לדעתי זה לא החלטה אלא חוק טבע שזה מה שגורם משיכה..
אני מדבר על העיקרון. (יכול להיות שהיא לקחה את זה לסטנדרט גבוה מידי)
אולי אפילו הרבה מידי
עד כדי שחשבתי בשירשור תובנות לכתוב:
"לא תמיד צריך לעבוד על לשנות משהו בנו
לפעמים העבודה היא לקבל את עצמנו כמו שאנחנו",
יותר קשה לי להשליך ולהגיד 'הדבר לא תלוי בי'
בדרך כלל אני מפילה עלי אחריות וחושבת איפה אני צריכה להשתנות
ועל מה אני צריכה לעבוד
אחרי קשר,לפני קשר,בתוך קשר, כשאין קשר לקשר.
תמיד.
אגב. הדוגמאות שכתבת שלדעתך משקפות 'אישיות'
הם ממש שונות אחת מהשנייה.
נגיד מה זה להשתנות באוצר מילים?
ברורר שכשנמצאים בזוגיות השפה אחד של השני מתמזגת,
כנ"ל הקו המחשבתי.
רוצים להבין אחד את השני?
רוצים לתקשר?
מדובר בשני אנשים שונים בדרך כלל?
אז ברור שזה יהיה שונה. מה השאלה?!
לעומת זאת השקפה/סגנון, זה משהו שיותר מורכב לשנות
כי זה השתייכות סביבתית/קהלתית מסויימת.
זה עקרונות ודרך חיים שלימה
אלא אם כן זה אנשים עם השקפה(או סגנון) פתוחה/ליברלית
או עם הקשבה ושסוללים השקפה/דרך חדשה וכד'
שזאת ה'אישיות' של האדם.
המחשבה/דיבור/מעשה
זה החלק הכי הכי חיצוני באישיות.
לא אומרת להילחם אבל אני כן חושבת
שאם בנאדם נכנס לרבדים עמוקים ופנימיים יותר באישיות שלו
הקריטריונים שלו לבחירת בן זוג יהיו קצת יותר גבוהים
מאוצר מילים.
לשנות שפה או להוסיף לעצמי שפה נוספת זה לא להילחם באישיות,
זה רחוק מזה
ועוד יותר מזה, אני חושבת שבהגדרה 'אישיות', כל מה שכתבת לא יכנס.
זה רק ביטוי של האישיות, זה לא האישיות בכלל
(ולא אומרת שנכון לשנות אותם בשביל זוגיות אבל עדיין. חשוב לדייק.
האישיות שלנו הרבה יותר גבוה מהתפיסות עולם שקנינו/מקו המחשבה שלנו)
פשוט לא הייתי קורה לזה להילחם באישיות/באני העצמי.
הייתי קורה לזה לוותר על דברים שהם חלק מחיי, והם חשובים לי.
יש דברים שהם יותר עקרוניים, יש דברים שפחות.
זה לא 'מעצבי אישיות' יותר מתאים לקרוא לזה ביטוי של האישיות-
איך אני מבטא בצורה חיצונית את האישיות שלי
(יש חיצוני-לחוץ כמו בדיבור ועשייה ויש חיצוני לפנים, כמו מחשבות)
אבל בדרך כלל גם בשפה הכללית כשמדברים על אישיות,
לא מדברים על הדברים שכתבת. מדברים על תכונות אופי/מידות/תנועות נפש,
רבדים עמוקים יותר ממה שכתבת. ולכן רוב האנשים בשרשור הגיבו בהתאם.
(גם מזה היא יותר גבוה בעומק, אבל כך בשפה הכללית)
מה הזמן הכי קצר/הכי ארוך שלקח לכם להתאושש מקשר ולחזור לשמוע הצעות?
מי שלא מעוניין לכתוב על עצמו, אז מה אתם חושבים לגבי טווח אידיאלי קצר-ארוך
האא וגם הדקות שיחה על חשבונך,כן?
סתם סתם, תודה רבה על שיתוף הפעולה(:
מה לדעתך ההבדל שצריך להיות בטווח הגילאים?
קרה לך?;
קרה לי איזה פעמיים,עם שתי בחורים שונים
שהתעקשו שסיפרו לי משהו,
למרות שממש לא סיפרו את זה
ובסוף אמרו "האא כן, כנראה סיפרתי לאחותי"
(האא כן כנראה סיפרתי לקודמת
)
אם היא הייתה אחותו אז אולי הוא מתכוון לרמוז שאני רעיתו
נלחצתי
(פתחי לי אחותי...)
אז חתכתי
סתםסתם
כי דיברו פה על זה שבנות מפרשנות מכל מילה דברים שילחיצו אותם
גם אם מאד קשה לפרשן את זה לשם
מה אעשה
המקרים הספציפיים שהבאת קרו לי מלא
מזה כבר אין לי איך לברוח
ש2 חברים מספרים לי אותו סיפור
(ארוך עם מלא פרטים וצריך להגיב כאילו פעם ראשונה ששומעת) על מישהו אנונימי
ואחרי זה השלישי בא ומספר לי את אותו סיפור על עצמו
אבל חוף ניצנים מושלם לזה
חושבת בלבמציעים לי לבוא למפגשים כאלה, אפילו לשבת שלימה, ואני מהסס
מישהו היה בדבר כזה ויכול לומר לי איך זה?
יש בכלל אפשרות שיהיו שם בנות תורניות ששומרות על עצמן ולא עושות שטויות?
מצליחים להכיר או שזה סתם דיבורים שטחיים שלא מובילים לכלום?
ככה שאני לא כזה בקיא בעניין..
אבל כשהייתי, או שכולן היו מבוגרות ממני, או שלא נתנו זמן לאינטרקציה והיה לו"ז צפוף של שיעורים ולא היה אפשרות לגשת לדבר עם מי שרציתי.
אז אם אתה הולך תבדוק מה התכנון.
גם במפגשים (ששם הייתי יותר) זה לפעמים ככה שמתעסקים יותר בפעילויות מאשר בלתת להכיר
אז גם לזה כדאי שתשים לב
בא נגיד - קצת תלוי במארגנים עד כמה הם נותנים הזדמנות
1 להכיר את כולם
2 להעמיק היכרות עם מי שמעניין - בין בכיוון של "להבין יותר פרטים כדי לדעת אם רלוונטי", בין בכיוון של "ליצור שיחה"
3 לאפשר באמת ליצור קשר עם מי שמעניין
שווה להתנסות. פה ושם תכיר אנשים חדשים
"דתיים בכל מיני גוונים"
או בתירגום שלי: "אין לנו מושג מי יגיע, אנחנו מקבלים כל מי שמצהיר שהוא עומד בקריטריונים (שומר שבת), כל עוד הוא משלם..."
של המשתתפים?
נראה לך הגיוני שיתנו לי טלפון של כל מי שמגיע?
זה מה שהם ענו לי
"דתיים בכל מיני גוונים"
הגיוני שלא ידעו מראש מי יגיע, לא?
אז היה סביר מינוס.
רוב גדול לא שמרו נגיעה, בנות הגיעו לסלון עם פיג'מה.
מצד שני מצאתי שם בחורה שיכולה אולי להתאים, דיברנו המון והחלפנו מספרים. אז תכל'ס היתה תועלת.
בהצלחה!
אני מסכימה איתךברוקוליזה חלק מהשאיפות ומימוש הפוטנציאל.
השאלה מה סדר העדיפויות או איזה שאיפה באה לפני השניה?
זה אינדוודואלי, מה יותר חשוב לאדם לקדם לפני.
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אני דווקא החשבתי את זה כחלק מהחלומות, ברור שיש עוד ולא סותר
על ההבדל בין צרכים לרצונות
אבל....
שאיפה/חלום(רצון) אז מה זה?!
אמרתי אולי צורך חח
לגבי השאלה שלך.
נראה לי כל עוד אתה לא במקום של לרצות את זה ברמת שאיפה/חלום
אז אל תתחתן, זה נראה לי דיי בסיסי
זה אמור לבוא בטבעי.
כמו שילד רוצה לזחול/ללכת/לדבר/לקרוא/לכתוב וכו'
אני מוותרת על חלומות ושאיפות ומימוש הפוטנציאל שלי בשביל להקים בית.
חלקם אולי עוד אוכל להשלים בעתיד, אחרים מוגבלים בזמן - וייתכן שאפספס את חלון ההזדמנויות הזה. אבל יותר חשוב לי להקים משפחה מאשר להגשים את הדברים הנ"ל, ולכן זה דוחה את האחרים.
מימוש פוטנציאל רציני, כזה שקורה בגיל 50, הוא משהו שכנראה לא תכננת לעשות כרווק, ולכן כנראה אתה בונה על חתונה קודם
חלומות כמו לטייל בסיני, או כל מיני שאיפות קטנות כאלה, קל יותר לממש כרווק
נניח שמבחינתך מימוש הפוטנציאל הוא להיות נמר.
כמובן מדובר בתכנית טפשית כי אתה לא יכול להיות נמר, ולכן כל דיון בנושא הוא מיותר.
אוקיי, אז נניח שהתוכנית שלך היא להיות זמר. את זה אתה דווקא כן מסוגל.
אבל המטרה שלך היא להיות זמר רווק או זמר נשוי? אם המטרה שלך היא להיות זמר רווק, זאת תכנית טפשית כי מה שווה להיות זמר אם אתה מזדקן לבד, ולכן זאת לא התכנית (כמו להיות נמר).
אז המטרה שלך היא להיות זמר נשוי.
נו אז יופי, הנישואין באים קודם.
נניח שהתוכנית שלך, מימוש הפוטנציאל, היא לאכול שווארמה. השאלה אם לפני חתונה או אחרי היא מוזרה, אתה יכול ללכת מחר בבוקר ולאכול.
זה בהנחה שהשאלה היתה כרונולוגית, כלומר האם הגשמת החלומות תבוא אחרי חתונה או לפני.
הי, מה שלומכם ?
מזמין אתכם להצטרף לאתר השידוכים החברתי שלנו
[ לצערי רק מטעמי מיקוד -- זה רק לדתי לאומי אבל מכל הסגנונות ]
באתר כבר מאות חברים וכרטיסים
בדף הבית ניתן לקרוא מעט על האתר
בנוי בצורה שמדייקת עבורכם הצעה
ונותנת לכם הצעה הרבה יותר טובה ממה שאתם יוצאים היום
מוזמנים לנסות ולספר לחברים
מוזמנים להיכנס ולהירשם :
שידוכים דתי לאומי – חברים מספרים עליך – האתר !!!
**האתר שייך למיזם שידוכים גדול
הכולל קבוצת פייסבוק של קרוב ל 2000 חברים
וקבוצות ווצאפ [ רק לדתי לאומי תורני ]
להצטרפות לקבוצות -- שלחו מייל :
shiduchdl@gmail.com
בהצלחה ..
כשיצאתי עם מישהו, ואחרי הדייט, במקום לדבר איתי הוא דיבר עם השדכנית, והיא עדכנה אותי שהוא רוצה להמשיך.
ושוב אחרי הדייט השני.
בשלישי שאלתי אותו מה הקטע, אז הוא אמר שככה מקובל בעולם החרדי.
אבל, אמרתי לו, אנחנו לא חרדים!
אז עברנו לתקשורת ישירה.
שורה תחתונה, אולי יש כאן פער תרבותי?
אבל אינטלגנציה רגשית היא בהחלט ענין, והכללים נותנים אינדיקציה להבחין שיתכן שאתה עובר גבולות מסוימים (לא רק מוסכמות חברתיות, אלא גבולות של רגישות לשני).
יתכן גם שבאמת יש הבדלים גדולים בין בני אדם, והרבה פעמים הכללים נועדו לדאוג לחלק מסוים (שהוא גדול מספיק בשביל להתחשב בו) מבין האנשים (והנשים).
אנחנו לא רוצים שמישהו ייפגע או יפגע. גם אם אנחנו לוקחים את הסיכון הזה.
(כמובן, אני לא יודע לגבי המקרה הספציפי, אבל כן חשוב לזכור שלא תמיד מה שאתה מרגיש משקף את דרך ההתנהלות הנכונה מול הפרטנר שלך לדייטים... ושלפעמים המוסכמות החברתיות משקפות את זה טוב יותר)
יש פה כמה נקודות.
בהחלט כללים הם כלי, שתפקידו לשרת אותנו, הוא לא נועד לצמצם
אבל הוא כן נועד לכוון ולעזור לנו לעשות את הדברים בצורה נכונה
ברגע שהכלל פוגע או לא מועיל לנו אתה צודק שאין בו צורך והוא לא שייך
אבל אין עניין בדווקא להימנע מכללים גם כשהם מעולים ותורמים לנו.
דבר שני,לא ניראה לי היא התייחסה לכללים. היא כתבה על 'אנושיות', אנושיות זה יחסי אנוש.
באף עולם חברתי לא מקובל להיפרד ממשהו שהיה לנו קשר עמוק בצורה כזו,ובצדק, לברוח זה לא פתרון.
במקרה כזה לעניות דעתי הקשר העמוק לא התאדה. הוא ימשיך להעיק ולהעיק, ככה נראה לי.
תהליך צריך להיות בהדרגתיות מנימלית. ככל שנכנסים יותר עמוק הדרך לצאת מזה יותר ארוכה.
לא סתם אומרים לעשות את זה בשיחה, כשמבינים אחד את השני ויש שאף מכוונים להיפגש.
'העלמות', זה לא נשמע לי דבר לגיטמי. לא רק כי כך הכללים כי במציאות זה לא משהו שיסגור את הקשר בצורה שלימה ונכונה.
וגם אם בן אדם, מחולשה,מפחד, מבושה או מכל סיבה אחרת בוחר לסגור בצורה כזאת קשר, למרות ההזק שזה יגרום לו עצמו, ולהשאיר אותו חצי פתוח, זה חוסר התחשבות בצד השני.
מה שכן, הנקודה השניה שכתבת עליה, של ה'עין הטבה' ולהאמין שאנשים הם טובים ולא רוצים לפגוע ומנסים להימנע מזה ככל יכולתם, זה נקודה חשובה שוודאי נכונה. שפותחת השירשור בהחלט צריכה לשים עליה את העין.
