פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1354)

ג'נדס שלנו- אחותה!! (:

 המצב 

זה אומר שתול ואתה עוד לא?

שהיא בחורה מיוחדת מאין כמותה!!

 

 

בוא נאמר שירוק זה מנהל לשעבר.

 

[או מישהו שרוצים שישימו לב לתגובותיו.

או בעל מקצוע.

או משהו כזה.]

עכשיו שהתפטרת מהתפקיד הנוכחי

את פנויה לקחת חלק במשרה בפורום מתחת

אבל יותר משנתתי, קיבלתי...

בע"ה, שנזכה לישועות בקרוב.

אבל צריך להקפיץ. אז גם אני מילאתי

בהצלחה!

תודה.

אז הנה, אני מודיע: מילאתי!

 

ויש לי תחושה שכולם כאן סימנו בדיוק את אותן תשובות..

כדאי לפורום נשואים טריים.

אבל ממש לא מסכים עם ו.
אבל ישר כח.

ואני מסכימה איתך!

במקרים מסוימים בהחלט ניתן לחתוך אחרי פגישה אחת,

אין מצווה לסבול..

בע"ה ובהשתדלותנו

 

יש רווקים ורווקות שאני מכירה אישית בגילאים כאלה ומעלה שעושים/עשו כ"כ הרבה השתדלות וממש, אבל ממש לא היו בררנים.

 

שחלק גדול ממי שהגיע לגיל כזה זה בגלל בררנות כזאת או אחרת?

 

 

שחלק גדול לא כולם

 

 זה מתיר לכל אחד שהתחתן בגיל 20 לכתוב רשימת טיפים וביקורת בצורה מתנשאת לאלה שלא זכו?

 הטיפים האלה זה מה שיגרום לרווקי ישראל להתחתן מחר? 

  

 כל אחד נהיה ד"ר לענייני זוגיות, 

 למה זה טוב?

 מי שכואב לו על המציאות הזו באמת ימצא את הדרכים לפעול,

 ולא, לכתוב טיפים כאלה ובצורה הזו- זה לא עוזר.

 

 

 

יש כמה טיפים שאת לא כ"כ מתחברת

אבל מטרתו היא לעשות טוב

אני מאמין שהוא פועל גם בתחום המעשי (שכחתם שהוא רכז בנ"ע? )

 

חבל סתם לראות את הרע בטוב

 

 תראה לי את הבנאדם שקרא את הטיפים האלה וזה גרם לו לשנות משהו,

 הוא לא כתב שום דבר חדש, זה כתוב בצורה מתנשאת,

 לא מחפשת את הרע בכוח, אבל זו נעשתה נורמה כזו להסביר לכולם למה לא הולך להם,

 החיים קצת יותר מורכבים מזה.

 

 באמת שיש דרכים טובות יותר לעזור...

 

 

 

לא נראלי שהיא אמרה שלא,

 

אבל שבחור צעיר כותב לרווקים מעל 30- זה מתנשא, וחסר כל רגישות.

 

אני מכירה מספיק רווקים, שחלקם כבר נישאו ב"ה- מעל 30, שעשו כל שביכולתם להגיע לחופה.

 

ככה שאם אנשים צעירים קוראים- זה נחמד, ועוזר. בהחלט.

 

אבל אם רווק/ה מעל 30 קורא/ת את זה, אז בשל הסעיף הזה,

 

זה יכול להיות חלק ממסכת האי נעימויות שעוברות עליו/ה בשנים הלא- קלות הללו.

לק"י

 

והכלה הייתה רק בת עשרים וחצי..

ככה שהוא לא יכל להתחתן הרבה יותר מוקדם, כי היא עוד הייתה ילדונת.

 

אז לפעמים זה לא קשור לאדם ולבחירה שלו, אלא נטו להחלטות של הקב"ה.

בעזהי"ת

 

כשאמא הייתה בת 21.

לק"י

 

כי אז אמא שלך עוד לא חגגה בת מצוה אפילו..

הוא היה מתחתן עם מישהי אחרת.

 

אני חושב שזה רק בחירה.

האמונה הטפלה הזו של אחד מיועד

למישהי מסוימת בלבד

מוסיפה רווקים ורווקות בישראל.

אך עדיין השגחה מלמעלה וההוא שמזווג זיווגים ומכוון את הדברים.

 

אנחנו לא צריכים להיכנס לחשבונות האלה מראש,

אבל במבט לאחור- אפשר לראות את הדברים האלה בבירור.

וככה אנשים שמושפעים מדוגמאות כאלה

מתחילים לפנטז במקום לחפש ברצינות.

 

אני מאמין שההוא למעלה מזווג זיווגים.

אני מאמין גם שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30

יכלו להתחתן בגיל 23, עם מישהי אחרת,

וגם זה היה מלמעלה לגמרי.

 

אי אפשר להתחתן במבט לאחור.

וזה כבר פילסוף מיותר..

 

קיצור- לא סתרתי את מה שאמרת.

 

רק מה, אני לא מסכימה עם זה שרוב מוחלט מאלה שהתחתנו בגיל 30 יכלו להתחתן עם מישהי אחרת.

טכנית- נכון.

יהודית- כנראה שלא.

 

אבל שוב, זה רק פילוסופיה ושאלות של השגחה פרטית מהי.

אז נניח את זה ככה שהכל צריך להיות שקול באמת ולא לנסות להיכנס לחשבונות שמיים כשמדובר בתכלס..

כמו שאמרת.

לא העתקתי את כל הפוסט שהוא כתב.. כי זה אישי.. 

 

אבל בגדול הוא כתב על זה שבגלל שהרבה פונים אליו בזמן האחרון בענייני שידוכים אז הוא עכשיו נכנס לעסקים האלה.. וכהתחלה, הוא כתב כמה טיפים כלליים. אח"כ הוא גם יעזור לכל מי שצריך- זו היא כוונתו! 

 

הבחור צדיק ולא כתב מתוך התנשאות, הוא לא התחתן בגיל 20 ואין סתם מה לומר אם את לא מכירה אותו.

 

 

בסופו של דבר,

אף אחד לא צריך להתחתן עם מישהו שהוא לא מעוניין בו.

גם אם הסביבה חושבת שהם מתאימים.

אז לפי מה אתם מחליטים שהם בררנים?

 

עם כל הכבוד,

אם הברירה היא להינשא למישהו שאני לא מעוניינת בו,

גם אם לכאורה אנחנו מתאימים,

יכול להיות שעדיף כבר להישאר רווקה...

או גאווה, שגורמות לאדם לא להיות מעוניין במי שמתאימה לו.

 

וכמובן, המדד הוא לא הסביבה, (לשני הצדדים).

יכול להיות מישהו שבעיני הסביבה הוא בררן, אבל באמת הדברים שהוא פוסל עליהם הם מוצדקים, ונובעים מתוך ההכרות שלו עם עצמו.

ויכול להיות להיות מישהו בררן, שהסביבה היא מקור הבעיה שלו, כלומר, הוא פוסל בגלל ההסתכלות של הסביבה, למרות שהיא לא מוצדקת.

בע"ה ובהשתדלותנו

 

בגלל זה אני אומרת שאני מאוד מסתייגת מהסניף הנ"ל. אי אפשר להכליל ולומר כך.

יותר מזה, רבים ממורי ורבותיי אומרים שרווקות מאוחרת היום רוב הזמן אינה נובעת מבררנות, אלא מסיבות אחרות. רובנו גם מרגישים על בשרנו את העובדה שלעיתים עוברים חודשים ואין הצעה שנראית לעין, או שההצעות אינן קשורות בעליל והן נבעו ממצב של בן דתי+בת דתייה= אחלה שידוך.

אני רוצה לראות אותו מסתכל לבחורים או בחורות כ"כ מוצלחים/ות בעיניים אחרי חודשים ריקים מהצעות ואיחולים של "בקרוב אצלך" ואומר להם שהם בררנים.

הבעיה אצלנו היא בעיה מגזרית של חוסר הצעות ואם נתמיד ונשתדל בנושא, לא נצטרך לכתוב מאמרים כאלו תאמין לי!

אם כל זוג נשוי היה לוקח על עצמו חבר וחברה אחת ודואגים להם בראבק, אז המצב היה יכול להיראות אחרת. (ומחילה מהנשואים שמקדישים ממרצם וזמנם לנושא!)

במקום לחבק, לחזק, לעודד, לנחם-

אנחנו מתחילים להכניס בחורים ובחורות בגילאים מסוימים לתוך תוויות? לתוך תבניות?

למה זה נראה לך יועיל?

אתה יודע כמה רווקים המשפט הזה פשוט הרג אותם???

 

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!

ו... מאוד מקווה בשבילך שלא תגיע למקומו.

עד אז- תתפלל עליו ותפנים שבסה"כ יש בך חלק אלו-ק ואתה ממש לא אלוקים,

אז חלאס עם ההצהרות- בררנים/לא בררנים?! מיעוט/רוב?!

באמת מה התועלת?????

 

אוף, כואב לי הלב

לק"י

 

ושוב, לפעמים זה פשוט לא כ"כ אפשרי להתחתן קודם.

אני מכירה מישי שהתחתנה בגיל 45 בערך- היא לא יכלה להתחתן כמה שנים קודם עם מי שהוא בעלה, כי הוא היה אז חילוני ונשוי.. (הוא התגרש וחזר בתשובה- ואז רק הם הכירו והתחתנו..).

 

אז בבקשה אל תשפטו ואל תכריחו אותם להתחתן כי העיקר זה להתחתן.

הם סובלים מספיק.

אני לא שופט אותך

ולא אף אחד שהגיע לגיל כזה או אחר

 

אין לי שום זכות לשפוט אף אחד כזה

אני יודע כמה זה קשה שבמקום שיקבלו אותך מטיפים לך מוסר

 

את גם חושבת שאני אומר שמישהו הוא בררן זה משהו שלילי

לאו דווקא

בררנות זה סינון

 

ואת מסכימה איתי שברוב המקרים כדאי מאוד לסנן את ההצעות/מדוייטים אחרת יהיה לא טוב

לא מתחתנים עם כל אחד סתם ככה

ברור שיש איזה צורך בסינון כלשהו

 

מי שבא ואומר

"תפסיקו עם הבררנות"

אומר בעצם, תקבלו כל אחד

וזה לא נכון מיסודו

אי אפשר להתחתן עם כל אדם

 

 

אבל לדעתי הכוונה היא קצת שונה

ושוב, אני לא שופט אף אחד, אני לא במקום ולא בזכות לשפוט

הכוונה היא להגיד לו,

 

אחי, אני אוהב אותך, אני דואג לך, אין לך מושג כמה אני רוצה לראות אותך מתחת לחופה

 

תעשה טובה לעצמך ולי

תעבור שוב על רשימות הסינון, תראה האם כל התכונות באמת הכרחיות לך להקמת בית

יכול להיות שחלקן לא

 

יכול להיות שאחרי שישבת ועברת על רשימת התכונות,

תמצא כמה שלא ממש הכרחיות לך

וזה יקל עלייך בהמשך

 

 

ויכול להיות שאחרי שתעבור,

תבין שעדיין כולם ממש הכרחיות

 

סבבה, מקובל לגמרי,

ואתה לא צריך להסביר לי למה בחרת בכל אחד

 

בכל זאת, אתה זה שהולך להתחתן איתה!

וזכותך המלאה לבחור עם מי להמשיך לחיות את המשך חייך

להזדקן איתה, לגדל איתה את הילדים

זאת החלטה גדולת משמעות!

 

אני מקבל את הבררנות שלך או יותר נכון, את ההחלטות שלך,

ואני גם סומך עלייך שאתה יודע מה אתה עושה

 

רק שאני מאמין שאנשים משתנים עם הזמן

וכמו שאנשים משתנים

גם הצרכים שלהם משתנים

אז כדאי שמדי פעם, תעביר בראש איזה סקירה

תבדוק מה למדת

ואיך זה יכול להשפיע לעתיד

(כל זה בהנחה שאתה לא עושה את זה,

אם אתה כבר עושה את זה,

אין צורך לעשות את זה יותר מדי)

 

אני לא בא להטיף למוסר מהי דרך המלך

גם אם התחתנתי, זה לא אומר שפיצחתי את השיטה

אלא שהקב"ה עשה איתי חסד!!

 

 

אחי,

רק תזכור

שאיפה שלא תהיה

ומה שלא יקרה לך

אני תמיד כאן לצידך

אוהב, מחבק, מבין

 

ובעיקר מתפלל שסוף סוף הקב"ה יעשה גם איתך חסד!

 

 

 

זהו,

זה לדעתי מה שאומרות המילים "תפסיק עם הבררנות"

אולי אני תמיד

ואולי אני נאיבי

 

אבל אני לא

רוצה לבוא להגיד על כל אחד שדואג לרווקי ישראל

שהוא רוצה ברעתם!

 

מקווה שהובנתי!

אך נפגעתי בשביל כל מי שנכנס לתוך קבוצת הגיל הזאת.

 

אין לך מספיק ניסיון?

אתה לא התמודדת עם כל מה שהם עברו?

אז תעשה טובה לעצמך ולהם-

ואל תבוא אליהם עם עצות, תובנות ודרכי פתרון,

גם אם נראה לך שיש לך מה להאיר ולבקר,

וגם אם אתה מאוד מאוד דואג להם.

 

אתה באמת רוצה לעזור?

תתפלל. תציע להם. תשמח אותם בדברים אחרים ולא תדרוך להם על הפצעים בנושא הכאוב.

 

וואו, אם בחורה בת 20 נשואה, תבוא ותתחיל להטיף לי מוסר,

ותתחיל להגיד לי להתבונן אחורה בזמן על הקשרים שהיו ומה לא היה סינון נכון-

אני חושבת שלא הייתי רוצה להתקרב אליה יותר.

הייתי פשוט נגעלת מעצם הגאווה, ההתנשאות, הביקורתיות.

היא בעצם לא חוותה כלום ממה שאני התמודדתי איתו כל השנים האלה,

שכמובן קרה מתוך גזירה אלוקית ולא מתוך בחירה,

אז באיזה זכות היא מסוגלת לבוא ובכלל לשפוט?! לייעץ?!

 

וזה לא בגלל שאני בטבעי לא מצליחה לקבל דברים מאנשים שצעירים ממני, להיפך- גיל זה ממש לא העניין,

ב"ה לומדת מכל מי שאפשר. אחיינים שלי לדוגמא מורים מצוינים.

אך ספציפית בנושא הזה-

קשה לי לקבל עצות ממי שלא עבר את מה שאני עברתי ולצערי עדיין עוברת..

 

שככה אני מפרש את המילים האלה

ולמקום הזה אני לוקח אותם

 

את רוצה להפגע מכל מי שאומר לך את זה

את יכולה

 

אני מעולם לא אמרתי לאדם שהוא בררן

לא נכנס לאף אחד לנעלים

סומך על כולם שיודעים במה לבחור

 

רק שאני בניגוד אלייך

מאמין שלאנשים האלה (אלה שאומרים את זה) יש כוונה טובה

ולא סתם לדרוך לאנשים על הפצעים

 

 

ואני כותבת מתוך מציאות.

זה עצוב-

אבל יש אנשים שנהנים מלדרוך על פצעים של אחרים,

יש אנשים שנהנים מלהפוך אנשים לבעייתיים,

יש אנשים שנהנים לחלק כל היום טיפים לאנשים בלי שהם בכלל חוו וניסו אותם,

אולי קראו עליהם באיזה פורום או ברשימת מכולת שטחית של רכז בני עקיבא..

 

 

אבל ב"ה גם יש אנשים טובים באמצע הדרך.

רגישים. מכילים.

שבאמת לא מבינים איך בכלל אפשר להתמודד עם המציאות הנוראית הזאת-

ותומכים מהצד, מתפללים, מחזקים, משמחים.

ולא עסוקים כל היום בלחלק תובנות חסרות ביסוס.

אין לי ספק שהדברים נבעו מרצון טוב, 

אני מאמינה שבודדים האנשים שנהנים לגרום רע או לדרוך לאחרים על יבלות,

אבל-

 

כשאדם כותב משהו ומפיץ אותו, בעיקר בעניינים רגישים כאלה, הוא צריך לחשוב מליון פעם לפני כן.

הוא צריך לראות בדמיון שלו את אותה בחורה (או בחור..) בת 30+ שעשתה את כל המאמצים למצוא את בן זוגה,

יצאה עם עשרות, גם עם ההזויים ביותר שהדודות והשכנות הציעו לה, הייתה פתוחה לשמוע ולקבל גם מי שלא עמד ברשימת מכולת, עשתה את כל הסגולות הקיימות, התפללה מכל הלב, ויושבת בבית כבר חצי שנה בלי לצאת אחרי שהיא לא שכחה ליידע את מכריה וחברותיה מה היא מחפשת.

(זו לא מציאות נדירה, זו מציאות נפוצה לצערנו, שלא נדע ושלא נגיע לזה).

אחרי שהוא חשב עליה/ו, אז יחליט אם הוא עדיין רוצה לכתוב את הדברים ובאיזה אופן.

מספיק שאחת כזו תפגע מהדברים- זה כבר לא שווה את זה.

 

לא דומה מצב שבו אדם יושב עם חבר שלו בענווה, בלי שיפוטיות, עם המון אמפתיה

ומעיר לתשומת ליבו שאולי במקרה X או Y היה כדאי לחשוב אחרת, לתת צ'אנס,

למצב שבו אדם מפרסם ברבים בהכללה כזו, ובצורה כזו, ביקורת על כ"כ הרבה אנשים,

בלי לדעת מי הם ומה הם עברו בדרך המתישה והכואבת הזו.

והיה כדאי להביא את זה לתשומת ליבו וליבם של נוספים שלא מספיק מודעים לרגישות של הנושא 

ולפגיעה שהם עלולים לפגוע בכוונותיהם הטובות.

 

 

כוונה טובה ממש לא מספיקה.

 

יש צורך לחשוב איך זה יתקבל אצל השני, האם זה באמת יועיל לו, גם נפשית, מה הוא צרך לשמוע.

 

אם האנשים הללו היו חושבים על זה- 90% מהאמירות הללו היו נכחדות מהעולם.

 

כי לא, זה לא עושה טוב לרב האנשים לשמוע את זה.

 

והלוואי שהאלו שאומרים את זה ולא נשואים- לא יכירו בקושי הזה, שילך להם הכי בקלות, ושיתחתנו בגיל 20

חברה של אמא שלי שהסבירה לה בלהט ש "כל מי שרווק זה בגלל שהוא לא רוצה להתחתן"

מזל (או חבל?) שהיא לא ראתה את הגבות שהרמנו זו לעבר זו נוכח דבריה  מלאי הטעם והטאקט.

לפי מה שאני רואה רוב מי שהתחתן מאוחר זה כי הוא לא העז להאמין באמת בעצמו וברצונות שלו שהם מה שה' רוצה עבורו.

רואה על עצמי כמה שנים בזבזתי על הצעות וקשרים ומחשבות על קשרים שנגמרו רק מתוך מחשבה של-
'' טוב..אולי זה מה שאני צריכה..אני לא יודעת מה ה' רוצה ממני..אולי בכל זאת..אולי אני צריכה לעבוד על עצמי..אולי כולם צודקים..אולי אני רוצה משהו לא אפשרי..אולי צריך להתפשר..אולי ..אולי..''

כל ה- 'אולי' האלו גרמו לי לעשרות פגישות מיותרות, לקשרים מתמשכים ותקועים ובעיקר-
להמון רגשי אשמה.
הרגשתי שמסביב לא מפסיקים לומר לי שאני כבר לא צעירה ,ושאני רוצה משהו שבלתי אפשרי למצוא ושהחיים זה עבודה ..
ותמיד הסתובבתי עם גוש בגרון של אשמה ופחד מבררנות ופחד מזה שאין לי מושג איך אוכל להיות שמחה בלי מה שהלב שלי רוצה וצריך.

אז נכון, איני מדברת על רצונות חיצונים כמו שיהיה מישיבה מסוימת או דוקא עם זקן ושעשה קרבי ושיודע לנגן ..וכו'..
מדברת על רצונות של מהות,של אישיות .
אם אני מרגישה שהלב נפתח ורוצה כשפוגש תכונות מסוימות- כנראה שזו הדרך של ה' לספר לי מה שיך אלי.
כן, גם אם הדודה תגיד שהיא נשואה 30 שנה וזה שטויות ולא חשוב בכלל.

אני רואה שרוב חברותי מסתובבות עם התסכול הזה בבטן..וזה בעצמו מחליש את האמונה שיש סכוי..

יש לי מלא מה לומר על זה.
זה כ'כ הכאיב לי במשך שנים.

והיום בא לי לדפוק על כל דלת ולב של כל מי שמחכה לזיווגו- ורק לחבק אותו ולומר לו שהוא בסדר!שהוא הכי טוב ורק טוב.

איני מתעלמת מהמציאות,
אני רואה שזה דוקא הפוך כשצעירים מחפשים דברים חיצונים הרבה יותר. ודוקא כשמתבגרים ולא מוצאים- אתה כל הזמן בודק ומתבונן בעצמך וברצונות שלך ומנסה לדייק אותם.

אז נכון חיכיתי הרבה שנים ונפגשתי עם עשרות רבות של בחורים טובים- אבל אף אחד מהם לא יכל להיות בעלי. אף אחד.
אולי הינו מתחתנים ומסתדרים איכשהו ולא רבים..אבל לעולם לא הינו שמחים באמת.

חלק מהסיפור זה לזכור שלא הכל זה בחירה שלנו- יש גם את מה שה' רוצה ממנו. וגם אם משהו מתעכב ואני לא מבין למה אז טוב שאבדוק את עצמי. אבל אסור לי להחליט שאם זה עוד לא קרה זו בטח אשמתי כי לא היתי בסדר.

כמה האשמתי את עצמי.
עד שאחרי 8 שנות חיפוש מצאתי את בעלי וראיתי בחוש
שכל מה שהלב רצה מבפנים- הוא לא רצה סתם.
ושרק הוא יכל להיות בעלי.
ושלמרות שאיני מבינה למה, עברתי את מה שעברתי כי זו הדרך שה' הועיד לי. והיא לא היתה עונש על מעשי הלא מתוקנים.

ודרך אגב-
גם אני גדולה מבעלי ב4 שנים כך שבאמת זה לא יכל לקרות לפני

כמה משפטים תפסו אותי חזק,

אך המשפט שהכי מדוייק לי בימים אלה במיוחד:

 

אולי היינו מתחתנים ומסתדרים איכשהו ולא רבים.. אבל לעולם לא הינו שמחים באמת..
 

כמה שאני מרגישה שזה נכון.

עד כה היו לי כמה קשרים ארוכים ועם כולם הסתדרתי בפשטות.

בדיוק כמו עם כל חברותיי, שמגיעות מרקע שונה וחלקן גם סגנון אחר וב"ה עם כולן אני מסתדרת נפלא.

 

אבל השאלה היא לא :

עם מי אסתדר והכל יהיה נחמד וזורם?

אלא: עם מי באמת אהיה שמחה ושלמה?

 

 

רממש מסכים עם סעיף א׳,אני לא מבין איך נלחצים מזה. באמת.

לאף נחמד ביותר  

אתה רוצה שהם יבואו בלי שיניים לדייט?

בלי השיניים, הם ייאלצו להיעזר קצת יותר בלשון...

לשם אוטובוסים), ציר המעיינות, נחלים באזור ים המלח, בריכת הנופרים + מקורות הירקון,

חוף הים...

מספיק?

היא טרחה וענתה לך.. קצת הכרת הטוב..

אבל אולי תפרטי מה לא טוב ברעיונות האלו,

שאוכל לכוון יותר למטרה?

אלא אם כן לשניכם לא אכפת שכל שניה מישהו מוכר יעבור ויגיד שלום

חוץ ממרכז העיר

 

אולי תוכלי יותר לפרט איזה סגנון של מקום?

כמו מה למשל? 

קודם כל, ברגע שתתחילי לצאת כדאי לך לדאוג שישדכו ביניכם.

מקסימום לא ילך ותדעי שזה לא מתאים.

אחרת סתם תהיי תקועה במחשבות עליו ויהיה לך קשה לרצות קשרים אחרים.

מניסיון.

 

חוץ מזה-

לא יודעת מה לומר לך

אפשר פשוט להסיח את הדעת ע"י התעסקות בדברים אחרים,

 

נניח כל פעם שאת מתחילה לחשוב עליו תעשי משהו שיפנה את המחשבות שלך למשהו אחר,

 

אל תתני לעצמך לשקוע במחשבות.

וכשיגיע הזמן- כדאי לה לנסות.

 

 

עם כל הפאדיחה שבעניין.

לפחות שהראש יהיה נקי.

אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני לא בליגה שלו בכלל. לא נראה לי שהוא יסתכל לכיוון שלי.

(הייתי יכולה להבהיר את זה בקלות אבל זה יגלוש לפרטים מזהים..)

ובשכל אני מניחה שאנחנו לא ממש מתאימים, אבל עובדה שזה תקוע, שוב- יותר משנה!

ואני גם מפחדת שכשאני כן אהיה בקטע של לצאת זה יפריע.

אמנם לא נעים, פדיחה, וכל זה,

אבל תמיד כדאי לנסות.

אם זה ילך- מצוין.

אם לא - לפחות תדעי זאת בוודאות.

               ו"אין שמחה כשמחת התרת הספקות".

 

בואי נסתכל על 2 האפשרויות:

 

1. את לא עושה עם זה כלום. מניחה שאתם לא מתאימים ומנסה להמשיך הלאה.

    לדעתי זה באמת יפריע. בכל קשר תשווי את הבחור אליו, תהיה לך תחושת החמצה ולא תהיי פנויה רגשית לקשר.

 

2. את מנסה לבדוק אולי זה בכל זאת מתאים.

    נניח ובסוף מתברר שלא. (יכול להיות שאפילו בלי להיפגש. רק הוא יגיד שלא)

    נכון, זה לא נעים ואולי אפילו פוגע.

    אבל את יודעת שזה לא מתאים. לא מניחה. והידיעה עושה את כל ההבדל.

    את יכולה להשאיר אותו מאחורייך, כי את יודעת שזה לא רלוונטי. בלי מחשבות של "אם" ו"אולי".

    לדעתי האכזבה שווה את זה.

אם יש לך שאלות, אתה מוזמן לשאול אותן כאן בפומבי.

נראלי גם שרוב הבנות בציבור שלנו ירגישו יותר בנוח אם תעשה את זה דרך צד ג'.

 

 

אם אתה ביישן תבקש מחבר טוב או אחות בסביבות הגיל שלך שיציעו לך בחורה שתואמת את האופי שלך. הכי טוב.

ואומרים להם שמחפשים

ומה בדיוק מחפשים

הרבה פעמים יש לחבריך (בעיקר הנשואים) רעיונות בשבילך, אבל הם חוששים להציע, שמא זה יתברר כלא קשור ותכעס עליהם. תבוא בפתיחות, תגיד להם ישירות שאתה מבין שמי שמנסה לקרוע את ים סוף יכול לפשל קצת בדרך, ואתה מראש מבין את זה ומעדיף שהם יציעו את מה שהם חושבים. 

שאני מעיר לחבריי "נו, יש לך אישה, יש לה חברות, למה אני לא שומע ממך?" והתגובה היא "האמת, חשבתי על משהו, אבל אני לא בטוח, לא רוצה להציע סתם, וכו'"

אז אולי גם לי יש חברות כאלו ואני לא יודעת?

 

אז נשואים-

 

אל תתפדחו!!!

 

אנחנו מאוד מעריכים את זה שאתם חושבים עלינו,

 

ואפילו אם בשלב ההצעה זה לא נשמע הכיוון-

 

אנחנו באמת ובתמים נסמוך עליכם שפעם הבאה זה כן יהיה בכיוון,

 

וגם אם לא- אנחנו שמחים ומעריכים את זה שאתם חושבים עלינו!!!

אתה ממש חוסך לי. אני יכול תמיד להפנות אליך וזהו!

ואיך אני אדע מי מתפדחת ומי לא?

 

לומר לכל החברות הנשואות זה כבר לא ריאלי

כדי להבין שגם דברים שנראים מופרכים הם ריאליים לחלוטין..

פשוט תודיע לחברים שלך-

 

את מה שהודעתי מקודם

 

אבל- נראלי עדיף לחשוב שהן לא מתפדחות ממני,

 

מאשר לדעת שכן.

 

(כי פשוט- אם זה המצב, אז לא נראה לי שזה עלול להשתנות...)

את נשמעת יותר פסימית ממני...

פשוט- אני לא מצליחה להבין איך אפשר להתפדח ממני, 

 

זה לא נשמע לי הגיוני.

 

ואז,

 

איך אני מסבירה שאין סיבה להתפדח ממני בצורה משכנעת?

רבי נתן אמר שכל דבר שיש בו חסרון או שלא התפללו על זה בכלל או שלא התפללו על זה מספיק.

זורקים מחט לכיוון הבנות, והבת שזה פוגע בה, מצאת! (ת'אמת תיזהר, בהתחלה היא תרה להחטיף לך בגלל שפצעת אתה, אבל אז היא תזכר שהיא שומרת נגיעה, לכן היא תסכים לצאת איתך לבית קפה רק כדי לזרוק אותך אחרי זה...רק אם תתנהל זהיר תוכל לכבוש את ליבה ובסוף יהיה לכם מה לספר לילדים ולנכדים "סבא, איך מצאת את סבתא"? "אה חמודי, זה היה ממש כמ למצוא מחט בערמת שחט...קלי קלות..."

 

 

אבל אם זה לא הולך, מחפשים בנות עם חולצת תנועה, ואז את הזאת שהכי מרוטה וכועסת מכולם - זאת הקומונרית והגיל שלה מתחיל להתקרב...ואז מנסים לגשת...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סתם, אני לא עד כדי כך משוגע... לך לשדכנית וזהו!

אתה מחפש שישיסטית צעקנית ומתלהבת???

 

אגב, אם זה מה שאתה מחפש,

כשהריקודגלים מגיע לממילא תעצור שם,

השישיסטיות יגיעו כמה דקות אחריך לראות שם בגדים

בעזהי"ת

 

מספיק שתקשיב ותהנהן 'וואי, בטח זה ממש מעצבן..' 'אוף איזה באסה זה שאומרים דברים כאלה..' 'וואי שיתנו לך לנוח קצת..' 'טוב, הלוואי לפחות תנוחי בסופ"ש..' 

 

תודה

ב"ה
גברים משוגעים ונשים עוד יותר <צ>

גברים ממאדים ונשים מנגה.
קריאה מהנה!

אכן כך,ואני שואל אחרי תקופת דייטים ארוכה לא יודעים דבר בסיסי?

שלפעמים נשים פשוט צריכות שיקשיבו להן, וכשהן מספרות על מה שעבר עליהן לא צריך להתחיל לתת תשובות ולתכנן תכניות איך לעזור להן ולשנות את המצב, פשוט צריך להקשיב!

 

וגם הנשים לא צריכות לתת פתרונות אלא להקשיב.

 

לק"י

 

ולפעמים אח"כ יש מצב שהיא רוצה עיצה (תלוי במה מדובר).

משמע לעבור בערך את הפגישה השישית לפחות, בצורה טובה ויפה...

 

ולמה זה נשמע לי קצת עצוב?

 

סתם דיכי...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t533882#5996625

שלושת האחים בבית.
הכנו מלא מלא אוכל, מי שרוצה שאריות משבצ מוזמן.

ל"ג בעומר כיפי עם חברות

חזרה לשגרה...

חתונה לחברה!

שבת אצל המשפחה החרדית..כמעט שלא הספקתי להיכנס למקום מגוריהם כי ננעלים השערים לפני שבת, שניה אחרי סגרו

 

(ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך.

אשירה לה', כי גמל עלי.

 

עיבוד של יונתן רזאל)

את מתחתנת, לא הם! הם צריכים להציע לך אדם עם שאת מבקשת ולא איך שנראה להם (אם הם מציעים).

צדיקה, השאלות ששאלת צריכות להישאל!! זכותך המלאה לא להיפגש עם כל בחור שקיים ביקום!

 

ו... אם מישהו אמר לך שאת בררנית על - עישון, שמירת נגיעה וכו'-

הייתי מציעה לך להתרחק ממנו בהקדם האפשרי.

הוא באמת מסכן, שה' יעזור לו.

 

 

 

 

ממש ממש לא בררנות.

למען ההגינות אני אגיד שמה שצייניתי אלא רק 2 מתוך הברורים שאני עושה..

שאר הברורים זה האם הבחור עשה צבא,והאם הבחור מחובר לכדו"א(הכוונה זה שאם מציעים לי בחור בן 26 והוא עוד מחפש את עצמו אני אחשוב על  זה  וכניראה גם אוותר על התענוג.)לפעמים ניראה לי שלמרות שיש לאנשים כוונה טובה הם לא באמת חושבים עד הסוף ושלהציע לבחורה בחור כי שניכם X אוY זה לא ממש סיבה לשידוך....

אומנם לא עשיתי צבא בעצמי אבל זה לגמרי לגיטימי בעיני שיפסלו אותי על הדבר הזה ומי שלא מעוניינת רק מפסידה

נראה לי ששוה לברר למה הוא לא עשה, ולהחליט לפי הסיבה.

 

ובאופן כללי, אותם דברים יכולים להיות אצל אדם אחד בררנות מוזמת, ואצל אדם אחר סינון רצוי.

יש בנות שבאמת זקוקות למישהו שיהיה מחובר לכדור הארץ, ולעומת זאת, יכולה להיות מישהי שכל עוד הוא בסביבת כדור הארץ פחות או יותר (מערכת השמש...), הוא מתאים לה, אבל היא פוסלת בגלל שהחיבור לכדור הארץ נחשב לתכונה חיובית, ואז זו בררנות מוגזמת.

שאני מבררת למה הוא לא עשה צבא ...לא יישר קוטלת אני  מוכנה להתגמש במקרה הצורך.

נכון לעכשיו אני צריכה מישהו מאופס,לא איזה עפיפון בלי חוט

מישהו שנמצא בסביבת כדור הארץ לא ממש עוזר לי.. כי לפעמים אני מרחפת אז מה יהיה עם שנינו נעופף לנו.?נשמע מענין אבל אני לא מתכוונת לבדוק את זה

."אם הוא שומר נגיעה"... מה השאלה בכלל. ברור שאם לא - אל תצאי איתו, ולמה לא לברר מראש אם יש ספק כלשהו?!

 

ואם עישון מגעיל אותך - זה גם לא בררנות (גם בלי קשר לתוחלת החיים הממוצעת הנמוכה יותר..)

 

"זכותך" לא להסכים בגלל דברים כאלה, גם אם לא היית "צעירה". והדבר הראשון - אולי גם "חובתך"..

 

 

מה שחשוב - זה לא להגיע למצב של "אולי אני טועה", בדברים פשוטים. אסור לאבד את הביטחון בנורמליות הטבעית שלך. זה טוב גם להמשך החיים. טוב שאדם מברר על צידקת מחשבותיו בשעת הצורך, עם גורמים אמינים, אבל חשוב גם ביטחון בסיסי ביושר הטבעי של דעתו, תחושתו, וערכיו.

ואם עישון מגעיל אותך זו לא בררנות..
את לא יכולה להתחתן עם האדם הזה!!
תחשבי לרגע מה זה אומר להיות עם אדם שהריח שלו מסריח לך??

לא תוכלי לשבת לידו בנחת...
וזה עוד בלי לדבר על הנזקים הרפואיים ההיסטריים. לו,לך ולילדים בעז"ה...

בקיצור-צריך.לבחון כל מקרה לגופו..
תבדקי את העניין בפרספקטיבה של 20 שנה
לדוגמא- האם עוד עשרים שנה עדיין יפריע לי שהוא מעשן??
האם בעוד עשרים שנה יפריע לי שהוא לא עשה צבא??
האם בעוד עשרים שנה יפריע לי שהוא לא "מלך היופי" בעניי?

אם התשובה היא "כן" אז את לא בררנית.
אם התשובה היא "לא"/"אולי"/"לא בטוח" כדאי לבדוק את זה שוב

בהצלחה!!!

באמת אינדיקציה שנשמעת הגיונית. טנקס כמוצי

זה פחות חמור?

בעזהי"ת

 

אני פסלתי על דברים כאלה [על שמירת נגיעה לא יצא לי, אבל על עישון ועל רמה דתית] מהר לפני שבכלל בדקתי את ההתאמה באופי וכאלה; 

אני רוצה בית של תורה נקודה.

 

זה לא בררנות..

רק שלשים לב שיש כאן אנשים שלא אוהבים אווטינג

אז גם לא ללחוץ על אדם שלא מעוניין להחשף

אפשר פירוט על ה.? אני יודעת שזה נושא רגיש אבל דווקא בגלל זה זה חשוב לי...

סעיף ד- אם הצד השני שואל שאלות אבל בעדינות ו"נותן" את האפשרות לא לענות, כלומר, לא לוחץ... וגם עונה בד"כ כששואלים אותו הפוך, זה בסדר? 

לפעמים אני מרגישה שבגלל שזה פעם ראשונה קשר רציני זה מאוד מקשה עלי... אני לא יודעת מה נורמלי ומה לא נורמלי, מה הגיוני לשלב שלנו ומה לא ומראה על משהו לא תקין.... 

אשמח לתשובות גם במסר... תודה רבה ושבת שלום!

שאת שואלת על בחור שאת נפגשת איתו. ההודעה למעלה היא הוראות לגלישה בטוחה באינטרנט. (או שלא הבנתי אותך. אבל אם כן הבנתי אותך נכונה - נראה לי שכדאי לך לפתוח שרשור חדש בנושאים שמטרידים אותך).

אבל זה פשוט דברים שהתעוררו בעקבות השירשור הזה ולכן אני שואלת פה... אני מאמינה שזה תקף גם אם זה לא בחור שהכרתי פה... (או שאני מתבלבלת לגמרי ומדובר פה על מסרים ושיחות אישיות?)

על תקשורת באינטרנט.

 

לרוב בחור שאת נפגשת (=יוצאת) איתו קיבלת עליו המלצות מאנשים שאת מכירה\סומכת עליהם, כך שאין כאן הרבה חשש להתחזות או מטרות לא ראויות. ברור שהרבה ממה שנאמר פה תקף גם לתקשורת פנים-אל-פנים, כי עדיין מדובר בהיכרות בין בני אדם. אבל עדיין נראה לי שזה נושא לשרשור נפרד. למשל, כתבת לגבי ד' - אבל הרי לא ייתכן שאת נפגשת עם בחור למטרת בירור התאמה לחתונה ולא תדברו על רגשות ומחשבות אישיים, נכון?

פה מדובר על סכנות באינטרנט, לא על אדם שפגשת במציאות.
(וזה לא סותר את זה שגם במצב כזה יכולות להיות סכנות.)

בלי לדעת בצורה קונקרטית מה נאמר, באיזה הקשר, באיזה שלב בקשר, וכן על זה הדרך. אני ממליץ לך לפנות לאחד מכותבי (למעשה, עדיף כותבות...) הפורום שאת סומכת עליו באישי ולשתף במה בדיוק מדובר.

 

בהצלחה!

רשימה שחורה של מילים?
כשאת מרגישה שזה לא במקום אז זה פשוט לא במקום וביי ביי.

 אבל יכול להיות שיש דברים שמאוד הגיוני ונורמלי לדבר עליהם,

ורק בגלל שאני דוסית סגורה חסרת נסיון עם בנים אז אני נבהלת קצת.

"דוסית סגורה חסרת ניסיון עם בנים" בהקשר הזה - זה הנורמליות הכי טובה.

 

ואם משהו נראה לך סותר עת הנורמליות הזאת - תהיי זהירה; ואל תמהרי לתלות את החיסרון בך..

אתה חוטא בהכללה ובערבוב נושאים:

 

א. הכללה: מבחינה הלכתית העיסוק בנושאים מיניים אמור להיות מינימלי, וכן הביטויים אמורים להיות מעודנים. אלה דברים ידועים: "הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו, אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכין עליו לרעה" (שבת דף לג). כך שברור שיש בעניין הזה גבולות.

 

אבל בתוך הגבולות ישנו טווח מסוים של לגיטימיות. האם מי שמתחנך במוסד "דוסי סגור" (ואני ממש לא רואה בזה רע, להפך..) נחשף למלוא הטווח הלגיטימי? מהיכרותי, הרף המוצב במוסדותינו הוא גבוה בהרבה מגבול הלגיטימיות (כנראה כדי שישאר לאן להתדרדר..). הכותבת צודקת שגם אם נאמרים דברים שצורמים לאוזניה, לא בהכרח נחצה גבול הלגיטימיות האובייקטיבית. בגלל זה המלצתי להתייעץ עם אדם מבוגר יותר ומבין יותר, תוך שימת לב לאופן ולהקשר בו הדברים נאמרו. הגישה הגורפת שלך, הממליצה לראות בעיה בכל אמירה שלא רגילים לשמוע בישיבות ובאולפנות, מנותקת מההלכה ומהמציאות.

 

אגב, גם אם אדם חצה את גבול הלגיטימיות בדיבורו, חשוב לבדוק אם זה לא נובע מחוסר מודעות, שיכול לנבוע מרקע מסוים בה הוא גדל. הוא יכול להיות אדם תורני ונהדר, שבמקום להעיר לו בעדינות אתה היית מגלגל אותו מכל המדרגות!

 

ב. ערבוב נושאים: גם כשגבול הלגיטימיות נחצה, האמירה: "ואם משהו נראה לך סותר עת הנורמליות הזאת - תהיי זהירה" היא, במחילה, מגוחכת. אם תפקח את עיניך תגלה שעולמנו מוצף באנשים עם סגנון דיבור, שנאמר בעדינות, לא עומד בשום קריטריון תורני, והם אנשים ממש נחמדים וממש לא מסוכנים. כל חילוני מצוי הוא אדם מסוכן בעיניך? הדיון כאן היה על מתי אדם הופך למסוכן, לא מתי הוא פוסק מלהיות תורני. אם בעיניך כל אדם שאינו תורני הוא נוכל שמנסה ללכוד בנות תמימות, אתה מנותק לחלוטין מהמציאות.

 

מקווה שלא הייתי בוטה מדי. וגם אם כן - שטפתי עכשיו הר של כלים, אז מותר לי ה-כ-ל!

"בדרך כלל", ו"תהיי זהירה", "אל תמהרי לתלות את החסרון בך".

לא: "תמיד", "תזרקי אותו", "אל תחשבי אפיל לתלות את החסרון בך".

 

ההצעה להיות זהירה לא נראה לי בהכרח כרומזת שהבחור איתו היא נפגשת הוא מסוכן אבייקטיבית, אלא לשקול בזהירות את המשך הקשר. גם אם הבחור כשלעצמו אינו מסוכן, הקשר יכול להזיק לה במחינה רגשית אם יש ביניהם חוסר התאמה מבחינה דתית בעניין זה.

נאמר שבדרך כלל זה לא נכון, אלא החוש ה"מזעיק" צודק וצריך לנקוט זהירות.

 

וגם ש"דוסית" וכו' בהקשר זה - אינו "בעיה" כמשתמע קצת מדבריה - אלא יתרון. חושים בריאים וערניים יותר.

 

אז נכון שתיאורטית יתכן שתקלוט דיבור לא ככוונתו - אבל לא לא מדובר על "דיון פילוסופי" תיאורטי. כאן מדובר על איך היא תנהג למעשה.

 

ועפי"ר זה לא כך. בן נורמלי לא אמור לדבר דיבורים ש"מבהילים" גם "דוסית" כזאת..

 

יותר חשש יש מהצד הזה, שהיא תחשוב שאולי זה "הגיוני ונורמלי" ורק היא לא מבינה את זה... כבר ראינו בנות תמימות ש"נפלו בפח" הזה..

תגובתך לדברי.

 

אני כתבתי:

 

"דוסית סגורה חסרת ניסיון עם בנים" בהקשר הזה - זה הנורמליות הכי טובה.

 

ואם משהו נראה לך סותר עת הנורמליות הזאת - תהיי זהירה; ואל תמהרי לתלות את החיסרון בך..

 

 

ואכן זו ה"נורמליות". הנורמליות זה לא קשר עם בנים לפני כן. הרף המוצב במוסדותינו אינו "גבוה בהרבה מגבולות הלגיטימיות".. אינני יודע מה המוטיווציה שלך לחזור על זה בהודעות שונות. 

 

כמובן, כל מי שקורא את דברי רואה שלא אמרתי שבהכרח כל דיבור חייב להיות "חוצה גבול" - אבל כן שצריך להיות זהירים ולא לתלות חיסרון בה. מה כאן לא ברור?!  ה"חושים" של כזאת (גם אם יכולים לעיתים לפספס) נכונים וערניים בהרבה מהחושים של מי שאינה כזאת. ופה בפורום ניתקלתי בכאלה שכותבים באישי דברים חמורים לבנות.

איני יודע אם זו תמימות או היתממות (דן לכף זכות..). אז אני "אדם מבוגר יותר" כלשונך; ואם מישהו פה "מנותק מהמציאות" הבעייתי שבנות נתקלות בה בדיבורים מעוררי-ספק, זה אתה בלבד.. וזה גם ניתוק מהזהירות ההלכתית הנדרשת.

 

איפה קראת "בעיה בכל אמירה שלא רגילים לשמוע באולפנות ובישיבות"?.. אתה קורא מדימיונך וממחשבותיך-שלך, את מה שלא נאמר. חוזר: אכן צריך זהירות מדבר שנראה חשוד באוזניים שלא הורגלו לדברים לא-ראויים.

כבר ראינו פה אנשים שניסו לשכנע בנות על דיבורים מאד גרועים שזה בסדר..  "הכרת המציאות"...

 

לגבי דבריך, שיכול להיות שמישהו "חצה את כל גבולות הלגיטימיות בדיבורו" - שחשוב לבדוק ממה זה נובע..  לא! זה לא תפקיד של בחורה. זו "הכרת מציאות" שלך?! בחורה שבחור מדבר איתה "דיבורים על מין", כלשון אזהרה-ה של שדרותי, שלא תתחיל לבדוק עם הבחור מהיכן זה נובע...  זה עלול לעלות לה ביוקר. אכן צריך זהירות עצומה. במקרים מאד נדירים זה יהיה "אדם תורני נהדר" שדיבר מחוסר מודעות. יש להניח שחריג כזה היא תוכל לברר עם מישהו.

 

ואני מציע לך שתפסיק להגיד "אמירה מגוחכת" על דברים בסיסיים לגמרי. זה לא הופך את הטענה למשכנעת יותר...  מה הקשר אם כל "חילוני מצוי" הוא מסוכן?...מלבד מה שגם "חילוני מצוי" אינו מתחיל לדבר "על מין" עם בת שאינו מכיר - הרי שהנושא פה לא היה דיון תיאורטי על "סגולת ישראל". פה דובר על בחורה תורנית ששואלת אם זה סימן אזהרה לגבי התאמתו אליה. וברור שגם אם הוא "חילוני" שמדבר כך - זה לגמרי לא בכיוון..

מלבד זאת, מי שהוא מציג עצמו כדתי ומדבר כך - בוודאי שהיא צריכה "להיות זהירה" כדברי, ועוד איך. כבר התגלגלו גם פה דברים מזוויעים מאנשים שדיברו כך. אני מציע לא לדבר על "ניתוק מהמציאות" לפני שמכירים אותה..

 

ואדם שכותב "אם בעיניך כל אדם שאינו תורני הוא נוכל שמנסה ללכוד בנות תמימות אתה מנותק מהמציאות" - הוא מנותק ממה שעליו הוא מגיב..

 

אבל שיהיה ברור, לכל בת שרוצה להיות מציאותית: אכן, אם את בחושייך ה"דוסיים" הברוכים - חשה שדיבורים מסויימים נראים בעינייך "מיניים" ולא ראויים - אל תתחשבי במי שמנסה לומר לך שאולי את "מנותקת מהמציאות".. תהיי זהירה ביותר.

 

חוזר - גם כאן בשיחא"ש של הפורומים (שזה נושא השירשור), היו דיבורים שהתחילו כך והגיעו לבוטות נוראה, שגרמה נזק לבנות. תהיו חשדניות בדברים כאלה, תהיו זהירות.

בכלל, האינטרנט זה "מקום" שצריך זהירות, ולא הולכים בו עפ"י סברות ש"לא כל אדם" הוא כך... יש סימן כזה "זועק" כדברי שדרותי - אל תחשבי שאולי זו בעיית בהבנת-הנקרא שלך (אם כי לפעמים אפשר לברר עם מישהו אמין)..  קודם כל להיזהר. 

נשאלה כאן שאלה פשוטה: האם החינוך ה'דוסי הסגור' גורם לביטויים לגיטימיים להישמע בעייתיים. אני מציע שוב שתציץ בדבריו של שדרותי: "דיבורים על מין. (סליחה על הכתיבה הבוטה, אבל זאת ההגדרה היחידה)". אולי נעדרה ממני הנורמליות הטהורה עליה אתה מרבה לכתוב, אבל אני לא הבנתי את הצורך להתנצל כאן. אם אתה מכיר את עולמם של ביינישים ואולפניסטיות, אתה אמור להבין שאכן, אפילו ביטויים כאלה צורמים. בצדק? ממש לא. ממש לא מופרך שהמדויט, שהנורמליות הטהורה נעדרה אף ממנו, יאמר לפי תומו, במסגרת שיחה לגיטימית לחלוטין, מילים וביטויים שלא יוצאים בקלות מפיותיהם של "דוסים חשוכים". "דוס חשוך" שעדיין לא הגיע לגיל ומקום מסוים בחייו, לא יודע להבדיל בין דיבורים ענייניים ולגיטימיים בתחומים האלה לדיבורים בעיתיים, הלכתית ומעבר לכך.

 

המחשה קטנה: עד שלמדתי הלכות נידה, היו מילים שאם מישהו היה אומר אותם לידי, הייתי חושב שמשהו איתו לא בסדר. כשלמדתי את הנושא עם אחד הר"מים, בהתחלה היה לי קשה לדון איתו מכיוון שחשתי שלא בנוח עם מילים מסוימות. לקח לי זמן להתרגל לשימוש ענייני בביטויים מסוימים. אז כן, ישנה רתיעת יתר בנושא הזה.

 

נמצא שהתשובה לשאלת השואלת היא שכן, החינוך שהיא קיבלה (וכבר אמרתי: שהוא לגיטימי כשלעצמו) גרם לה להירתע מדברים שאין בהם כל רע. לכן, כדאי שהיא תתיעץ עם מבוגר ומנוסה שיורה לה מה לגיטימי ומה לא.

 

ואני ממש לא חותר לחזור כל הזמן לנושא הזה. הגישה שלך בנושא הזה מוזרה בעיני, ואתה חוזר עליה כל פעם בהקשר אחר. לכן אני מוצא לנכון להעיר. ויובהר, אין לי שום דבר נגדך, רק נגד דבריך. אל תיקח את הדברים אישית..

[ולא לקחתי דברים אישית כמובן. המוזר אינה "הגישה שלי", אלא שדברים פשוטים לחלוטין "מתפרשים" כל פעם באופן מסוים. למרות שהקשרם ברור. הומטיווציה לכך תמוהה בעיני לגמרי]

 

א. הנושא לא היה "האם החינוך הדוסי הסגור גורם לביטויים להישמע בעייתיים". הנושא היה: אזהרה מביטויים בעלי "אופי מיני" בשיחה באינטרנט". הבחורה שאלה, אולי היא תפרש לא נכון בגלל שהיא "דוסית סגורה". המענה היה, "דוסית סגורה" יותר נותן כלים לחוש בדבר בעייתי, מאשר גורם לחשוד במה שאינו - כשמדובר בשיחה באנטרנט בין בחור לבחורה שעולה בה משהו כזה..  ולכן - אם שומעת כך היי זהירה. אל תחשדי שזה בעצם "בעיה בך"... פשוט לחלוטין.

 

ב. הביטוי "דוס חשוך" לא-שייך בעיני ומכל מקום אינו נוגע לנושא המדובר. אני כן הבנתי את הצורך של שדרותי "להתנצל". יפה הוא חש שהביטוי "דיבורים על מין", בפורום כזה אינו נוח, גם אם היה הכרחי. אם אתה לא חש בכך - מבחינתי הבעיה בך ולא בו.

 

ג. "שיחה לגיטימית" בין בחור לבחורה באינטרנט, אינה אמורה לכלול "דיבורים מיניים". מה הפלפולים האלה..  וגם לא בפגישות סתם. הרי לא דובר כאן אם בסדר לבקש בדיקות של "דור ישרים" וכד'.

 

ד. הרתיעה של רווק מלדבר מושגים בהלכות נידה, היא טבעית. כשמתחתנים זה משתנה. ויש גדולים שהגבילו לימודים כאלה לרווקים. יש שאמרו - ככל דברי תורה. אבל אין לכך כל קשר לנושא המדובר, של שיחה בין בחור לבחורה. לא דובר פה על מישהי שצריכה לעשות "תיאומים" כי או-טו-טו החתונה [וברור שהרבה מהמושגים הנלמדים בהלכות אלה, אינם לגיטימיים בסתם שיחה בין בחור לבחורה. מה בכלל השאלה..]

 

ה. התשובה לשאלה ששאלה השואלת היא לא "כן". עפ"י רוב - מה שייראה לבחורה מוזר בעיניינים הללו, שבחור מדבר איתה (בפרט "שיחה באינטרנט - שזה נושא השירשור), אכן מצריך זהירות. דברים בעלי אופי כזה בין בחור לבחורה שלא לצורך מובהק הם לא בגדר "אין בהם כל רע"...  זו ההנחה היסודית. ואמרתי "צריכה להיזהר", כלומר: אם יש לה ספק שמא זו "זהירות מוגזמת", אכן יכולה להתייעץ. מה חידשת בכך מול דברי.. וכי מה הפירוש  של מה שכתבתי "תהיי זהירה ואל תתלי את החיסרון בך"?... הסכנה האמתית היא שמא היא תתלה בה "חיסרון". זה עלול להיות אסון, חלילה.

 

ו. הבעיה אינה עם "הגישה שלי"..  גישה שלוקחת את תחושת הצניעות, כדבר טבעי ולא כדבר ש"מחוץ לטבע", ואת החושים שנולדים ממנה כדבר מבורך שנותן כיוון-הרגשה בריא, אינה "מוזרה" . אם כבר מוזר "לקפוץ" מזה.

שהוא בעיקר התכוון לפערים בין האנשים השונים..

 

יש למשל אדם שקורה לכולם "נשמה" בנים,בנות..

יש בנות שזה יפריע להן, ויתפרש אצלם כמו נסיון מצד הבן "להתחיל איתן" או משו כזה..

בעוד שזו אמירה שגרתית אצלו..

 

מכירה מישו שבכיף אומרת על כולם שהם חמודים.. זה לא אומר אצלה כלום חוץ מחיבה מסוימת לאדם

יש אנשים שהיו מפרשים זאת שונה..

 

האמירות האלו הן לא אמירות "אסורות" מעיקרן (יש מקום לדון כמה שייך וכו' וכו'.. אבל זה לא העניין)

העניין הוא שיש דברים שמישו יגיד ואדם אחר ירגיש נפגע בגללם בעוד שזה שאמר ,בכלל לא התכוון לפירוש שפירשו אותו..

 

(אני צודקת, פסימי ראלי?)

אבל הנושא לא היה זה,

 

אלא איך עליה להתייחס למה שאמר שדרותי ב"סעיף ה" שלו.

 

היא נשאלה אם היא רוצה רשימת "מילים שחורות" ואמרה שלא.. אבל אולי שהיא לא תפרש נכון.

 

על זה נאמר, שמילים כאלה - יותר סביר שהיא מרגישה נכון, מאשר ההיפך, ולכן מוטב שתיזהר. ואפילו "ספיקא לחומרא" בנושאים כאלה באינטרנט.

 

"להיזהר" - זה לא אומר שלפעמים אין מקום לשאול עוד מישהו שלחלוטין ניתן לסמוך עליו - כמו שכבר נכתב כמה פעמים.

 

אבל לא "להניח" שהיא פשוט לא מבינה... אלו "הנחות" מסוכנות מידי..

באמת התבלבלתי, אבל בכ"א זה עזר לי...