אתמול בלילה במחשב. אתה בחור ישיבה אתה...?!
פווי, איזה ריח מסריח. על מי אתה עובד?!
צביעות. אתה פשוט
צבוע אחד גדול.
בואו נכיר מושג, שהולך לפוצץ לנו כמה דמיונות בחיים:
ההרהור שאחרי ההרהור!איך זה הולך? אתה מהרהר או עושה עבירה, ואז
מגיע ההרהור השני - היותר הרסני ויותר פוגע בנפש -
שמספר לך: באמא ש'ך, או שאתה דתי או שאתה לא?
מזה המשחקים האלה?! מזה פה משרד הדתות שאתה
כל שנייה מחליף דת? אם ה' הוא האלוקים - לך אחריו,
ואם 'הפייסבוק' הוא האלוקים - לך אחריו. אבל להיות
בן תורה ביום ורואה תמונות בלילה..?! אי, חסר תקנה.
מה אתה משחק אותה צדיק? רוצה לחזור בתשובה, הא?
עאלק. היית צבוע ותשאר צבוע. כולך רקוב, אבל מבפנים.
רחלי - לוחש לך השדון הצעיר - מאמי, מה את מתלבטת?
דיי, מספיק כבר לשחק אותה הדוסית של השכונה. הרי כולנו
יודעים איך את משתוקקת להרים ת'עיניים של החבר'ה ברחוב,
אז מה ההתלבטות אם ללבוש ת'חצאית הקצרה או הדוסית...?
את יודעת מה? רוצה להקפיד על ההלכה - תקפידי,
אבל להיות צבועה?! בחייאת, "הזהרו מן הצבועים", אמרו
כבר חז"ל
שלך - או שאת איתם או שאת...
קיצר, די יענו להקפיד על ההלכה. את פשוט צבועה..!
~~~~~~~
ואז אתה רוצה לעשות תשובה על העבירה,
אבל עאלק. אתה מרגיש מבפנים איך מישהו שם זועק -
צבוע! צבוע! צבוע! כולנו יודעים מה תעשה מחר,
ואל תעבוד עלינו. זהירות - צבוע לפניך! צבוע לפניך!
וזה מרסק. וזה כ"כ מרסק, את הנשמה,
שרוצה
באמת לחזור בתשובה.
~~~~~~~
"אתה כ"כ טיפש", אמרתי לו.
יש חילוק פשוט, שלא צריך את ר' אלחנן להגיד אותו:
יש
צבוע, ויש
משתדל. לכאורה אותה יצור,
אלא שהבדל שמיים וארץ מפריד בניהם.
צבוע - אתה הרי יודע מזה, הרי כל שני וחמישי אתה מדביק
לי ת'מושג הזה ל - ת.ז. להזכיר לי שאני אחד כזה,
אבל "
משתדל", כנראה זה מושג חדש בשבילך.
משתדל = מן הסתם גם הוא יפול, כי זה
קשה להשתדל,
אבל על באמת - הוא רוצה להשתדל..! הוא משתוקק להגיע..!
לבחור כזה לקרוא 'צבוע', זו פשוט צביעות שלך, מלך זקן וכסיל.
למלוך עליו בגלל הטפשות שלך? אוי, כמה שזה צביעות. פשוט תודה
שאתה כבר מבוגר וסנילי, והגיע הזמן לעזוב את הבחור הזה לנפשו.
נכון - הבחורה הזו נפלה בשמירת הלשון, נפלה ב'בין אדם לחברו',
אבל זה אומר שהיא צבועה? זה אומר רק שקשה לה
מאוד,
ואע"פ כן - היא
משתדלת מאוד. כל עבודת ה' שלנו היא רק בגדר
להיות 'משתדלים', וזה קשה. היא נפלה? לא נורא, זו ר-ק נפילה.
היא לא שם באמת, היא לא שואפת להיות שם באמת.
====
או אם נחדד לעצמינו
מושג יסוד שיתן לנו המון בחיים:
צבוע זה אחד שלא שואף בכלל להגיע למטרה,
אבל מי מאיתנו לא באמת בתוך נשמתו שואף להיות צדיק,
לקיים את דבר ה' ולזכות רק לקדש שם שמיים, מי...?!
אלא מה? קשה. גם לי קשה, וגם לך קשה, ולכולנו קשה -
אז אנחנו נופלים - אבל 'נפילה' = נפילה = אני
לא באמת שם,
סתם נפלתי בגלל שלא הצלחתי הפעם להתגבר, אבל אני בתוך
תוכי, אני ממש לא שואף להיות שם - ממש לא..!
מעתה, אמור:
אני
משתדל + נופל =
עובד ה' אמיתי, וממש לא 'צבוע'.
א"כ, 'עובד ה'' לא יכול לחזור בתשובה...?! מי אמר שבשביל
להקרא עובד ה' את צריכה להיות אחת בלי כשלונות...?!
ברור שלא מחבקים כשלון, אבל כולנו נופלים מתאווה,
וזה קשה מאוד - אלא שבתוך תוכינו, אחרי כל הקליפות
של היצר שמראה לנו כאילו תאוותו היא רצונינו,
בפנים עמוק - כולנו רוצים
באמת רק לעבוד את ה'...!
אם לא הייתי תופס את ההגדרות החדות האלה,
וואלה לא יודע איפה הייתי היום. בתור בחור שלא סובל
צביעות אפילו לא קטנה, אם הייתי מדמיין שאני צבוע,
ספק ספיקא אם הייתה נשארת לי בכלל כיפה על הראש.
אלא שאני 'מבקש', 'משתדל', 'משתוקק' - לריבונו של עולם.
וגם אם חלילה הכשלונות לצערינו הם פי מליון מהנצחונות,
"שבע יפול - צדיק וקם", מהנפילות קמים
צדיקים.
"אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי - קמתי".
למה צריך להגיד את המילים "כי נפלתי" בפסוק?
היה מספיק להגיד - אל תשמחי כי אני אקום.
חשבתי, ע"פ דברינו, אולי זאת הכוונה:
אויבתי לי = יצר הרע - אל תשמח..!
'
כי' = דווקא בגלל שאני
מבין שזו רק 'נפלתי' ולא צביעות,
דווקא בגלל זה - 'קמתי'..!
'
ההרהור שאחרי ההרהור' - זה הכסף
הגדול של יצר הרע,
אפילו יותר מהעבירה עצמה. כשהוא הכניס לך לראש
שאתה 'אפס' - הוא השיג הכל. הוא שאב אותך אליו,
הוא שבה אותך באזיקי השקר שלו.
~~~~~~~
אם נקח את היסוד הזה לחיים, אם נתן אותו לאחרים
לעודד אותם עידוד של אמת - מובטח לנו שאנחנו
ננצח..!
וגם אם לא בקרב, כי הרי לכולנו יש נפילות לצעירנו -
אבל במלחמה -
אנחנו ננצח...!
אנחנו ממש לא צבועים,אלא אנחנו רק (לצערינו) לפעמים נ-ו-פ-ל-י-ם..!
)
כמה חבל 
.)
...
) על המקום: