המטיילת בארץ
סא - ע
קיט - קכא
חשבתי על משהו יותר לכיוון הכניסה לעיר.
עשב לימון
עכשיו ראיתי על מה מדובר. אכן נראה בעייתי.
כשיגיעו למעלה יוכלו לדבר בנחת
שכשנפרדים מבינים למה הן עדיין לא נשואות
שכשנפרדים לא מבינים איך הן עדיין לא נשואות.
ונפגשתי עם בחורות מדהימות שפשוט לא התאימו לי (או אני להם).
מישהי "התהפכה" עליה כשהחליט להפרד ממנה. קורה.
ובאופן כללי כשנפרדים והקשר כבר נגמר פתאום מבינים (ושמים לב ל-) הרבה דברים שלא עלו קודם.
השאלה באמת מה הפיתרון לזה.
קיצער אז לפני שמחליטים להציע נישואין כדאי לביים פרידה, כדי לבדוק אם היא מ"הבנות החמודות האלה"
הדברים נאמרו בצחוק ואין לנסותם בבית בלי השגחה
כואב לשמוע את זה
וגם הסיפור על הפרנסה יפה מאוד, תודה
או בגברית?
ויש אדם שלא רצה ולא התחתן ואז כשרוצה לא מוצא.
כמו בכל דבר בחיים - יש מי שזה נכון לו ויש מי שלא. תלוי גם בשלב בחיים ובמודעות העצמית.
לגבי רווקות מאוחרת - הרבה פעמים היא דווקא משחררת מדמיונות וגורמת להתמקד בעיקר. צריך גם להבדיל בין ניסיון (החשוב כל כך) לבין "אמונות למינהן".
מחילה על הבורות
איך חותכים לבחור שכבר ממש רוצה לשעוט קדימה?
לא רוצה שזה ייפול עליו בבום, אבל נצרך להגיד...
איך?
תגידי לו שאם הוא רוצה לדבר על זה אפשר, אבל את ההחלטה קיבלת ולא תשני אותה (אלא אם את כן פתוחה לשינוי)
זה לא "לא בפרצוף". זה בירור של מה התאים ומה פחות התאים, הדגשה (אמיתית) של הדברים הטובים שבך ואיחולים מכל הלב שתמצאי את בן זוגך בקרוב.
נראה לי עדיף על "לא" בשיחת טלפון, לא? 
תמיד לזכור - זה שאת לא מתאימה למישהו לא מוריד לרגע מערכך, זה פשוט אומר שאת מיועדת למישהו אחר. בעלך לעתיד מחפש אותך ברגעים אלו
ברגישות, כמובן.
אם הקצב מהיר מידיי- אפשר לבקש להאט את הקצב.
חשוב ששניכם תשתפו זו את זה בתחושות וברגשות.
חבל לפספס בגלל קצב התקדמות.
בהצלחה.
עזרתם...
דיברנו הכי בכנות שיש
וב"ה נגמר בטוב
אפשר לחשוב על דרך התמודדות עם כך. זה העיקר
כ’אי לדעת גם איך מתמודדים עם חוסר כהות
שיעופו עליו. לפענים האדם שנתלהב עצמו לא מזהה נכון את המציאות.
זה מתקשר אצלי לחוסר לקיחת אחריות וכנראה לכן אני לא מצליח להתחבר (והייתי שמח להבין).
כתבתי כי אולי אוכל כאן לקבל הסבר שיניח את דעתי.. שאני אוכל להסתכל על זה יותר בעין טובה
אשמח לדוגמא כדי להבין למה את מתכוונת.
הטיעון של הריצוי הוא טיעון ישן. אם אנחנו מאמינים שיש טוב אז הדבקות בו היא הטוב וממילא מרגישים טוב ולא להיפך.
ולקח לי המון שנים ללמוד את זה. ואני עדיין לומד.
כשתסיימי לפרוק (להתפרק? לפרק?) - יהיה טוב בעז"ה.
חושבת בלבוהכל יבוא על מקומו בשלום🤦
באמת שלא צריך להתרגש ממה שכל אחד כותב. למען הסר ספק - מדבר גם על עצמי
חושבת בלבלא באמת לקחתי קשה, זה היה ציני ומיותר מצדי לכתוב את זה עכשיו
יותר מרחמת מפגועה
אתן מדהימות, מקשיבות, מכילות, מקבלות וחצי מהפורום כאן מחפש בנרות אחת מכן...
את מוזמנת לאזן מהצד השני
אתם מכילים קשובים ריאליים מעשיים מציאותיים מפנקים רוצים להשפיע ולתת והלוואי על כל בת ישראל שתמצא מישהו כמוכם
ויש עוד מלא. זה מה שיצא לי בשניה שכתבתי. אתם גם משמחים(:
אנחנו מיעוט כאן חביבי
הן הרוב בפער
הכל אינטרסים.
ואני איתך 💞
תודה על הדברים(:
כנראה הבנתי אותך לא נכון.
אני מתפדחת לספר לו כבר דברים שקרו לי בגלל הרחפנות,
מזה ממש מוגזם!
תוך זמן די קצר כבר סיפרתי לו אוסף של סיפורים
כמו: לאחר כמעט כל פעם באיזה כמה דקות- וההכי דבילי שלי- לעשות מזה עיניין.😅
לשכוח 3 פעמים לבדוק את הדור ישרים
להתחיל ללמוד לפסיכומטרי שבוע מראש. לאחר לפסיכו.
וכנל לכמעט כל מבחן
לעלות על אוטובוס לכיוון אחר לגמרי מהבית שלי ולהתקע ב12 בלילה בראש העין(טרי מאתמול!)
ועוד ועוד
האמת שגם בפגישה הראשונה שלנו, וגם בשבוע שעבר היינו באותה גינה
ושכחתי את הטלפון שלי. דוקא שם,פעמיים!
את זה משמיים! תמיד שכחתי לספר.
מה, אני לא אחראית?🙈
טאטע.
אשמח לעזרתכם
א' - מודעות למה שחשוב וקריטי לך בצורה בהירה, ברמה שאת יכולה למסור את זה למישהו אחר והוא יבין על מה את מדבר.
אולי אפשר לשתף את הממליץ בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים ושאול איך המיועד ביחס לכך.
ב' - שאילת שאלות. בעיקר שאלית השאלות תתמקד בנושאים קונקרטיים (!!) במידה ומדובר בבחור יוזם, במה זה בא לידי ביטוי? כל דבר לשאול איך הוא בא לידי ביטוי בפועל, אם ה על ידי בקשת דוגמאות על מקרים שקרו או זה יכול להיות גם שיתוף מתוך המערכת יחסים של הממליץ עם הבחור המיועד.
לפעמים באמת הבחורה לא תדע לפרט וזה לא תלוי רק במברר ולכן זה דינמי.
בהצלחה!
סטופ! נחזור לדו-שיח הזה עוד רגע.
לכאורה זו שאלה די קיטשית ונדושה, למה אנחנו מתחתנים, אבל (לחלקנו) כל פעם שחושבים עליה ישנה את אותה ההתלבטות – האם אני מתחתן מחמת צורך ורצון שלי או כי ה' ציווה? האם אני מתחתן כי יש לי צורך רגשי-נפשי עמוק שדורש את הקשר הזה, את החיבה ואת השותפות או כי כך קבע הקב"ה בסדר העולם והמצוות שמקיימות אותו שאני חייב להתחתן ובעצם כל זה "הכשר מצווה" למצווה הקדומה ביותר – "פרו ורבו". או שבכלל גם הנקודה הזו היא אינטרס עצמי שלי – אני רוצה שיהיו לי ילדים, שתהיה לי המשכיות, שיהיה לי מישהו להעניק לו, בשר מבשרי.
ואז אנחנו בוחרים להכריע, כך או כך.
האם הכרענו נכון? אולי. אני חושב שהכרעה ש"הגענו" אליה היא תשובה חלקית. התשובה האמיתית, כמובן, היא גם וגם.
נחזור רגע לשאלה החוזרת בדו-שיח למעלה – למה אנחנו מכבדים הורים? (אם נרחיב כי הקב"ה ציווה או כי זה רגש ורצון טבעי באדם? השאלה שבדרך כלל נגררת מכך היא – האם זה פסול לכבד את הורינו מחמת אחת מן הסיבות בלבד?
ישנן כמה תשובות שהן בעצם תשובה אחת בעומקים שונים. בעומק – המצוות הן ביטוי של הרצון שלנו בצורה הכי טהורה שלו. אני רוצה לזכור תמיד שאני עבד של הקב"ה אז אני שם ציצית על בגדי. אני רוצה להיות טהור כדי לזכות לקשר מזוכך עם הקב"ה אז אני טובל. וכן על זה הדרך. (הערה: מידת החסידות של הרמח"ל היא לקחת את זה צעד קדימה, והיא בעצם מבטאת את השלימות של התאחדות רצון האדם עם רצון התורה והקב"ה – דביקות).
הקב"ה טבע בנו את הרצונות אלה, אלא שהם מוחשכים ולפעמים מקולקלים מחמת חיי העולם הזה והחטאים.
הרגש הטבעי, הרצון שעולה בנו מעצמו, לכבד הורים או להתחתן הוא בעצם הרצון והרגש שטבע בנו הקב"ה בעומק טבענו הנשמתי-אלקי והוא בא לידי ביטוי מעשי נכון בציווי האלקיים שבתורה.
הרגשות והרצונות האלה תמיד נמצאים בנו, אלא שלפעמים, על פני השטח הם מדוכאים או מבוטאים בצורה לא נכונה – באופן של תאווה או אינטרסים מקולקלים.
במילים אחרות, קצת פחות בעומק, המצוות הן רק ביטויים לרצון ולרגש שבטבע הנשמתי-אלקי שבנו. הרצון שלי לקשר רגשי של חיבה ושותפות או להמשכיות וילדים נובע מהרצון האלקי שטבע בי הקב"ה, ובחכמתו התווה לי את הדרך לממש את הרצון הזה בסדר מסוים בכתוב בתורה, שבכתב ושבע"פ. אותו דבר לגביי הרצון הטבעי שלי לכבד את הורי.
זה באמת אני רוצה, לכך אני "מתוכנת", בפנימיות התורה נוכל ללמוד על הרצון הזה, שלי, מה יסודו, למה דווקא כך; ומתוך זה נבוא להעמיק, לזכך ולטהר אותו (לכדוגמת מה הבאנו למעלה בעניין ציצית וטהרה). בחיצוניות התורה נוכל ללמוד על הסדר הנכון לבטא את הרצון הטבעי-נשמתי שלנו, כיצד מביאים אותו למעשה.
"וואו, עכשיו הבנתי..." אמרה הנשמה. "יפה, יהי רצון שנזכה" השיב לה השכל. "יהי רצון שנרצה! ואם נרצה אז נזכה!" חתמה ומיד פתחה בשאלה אחרת...
יעני, בטח
אבל זה שובר את השיגרה הפגישות...
תזמיני סלט.
אנחנו לא רוטשילדים
יושבים על ספסל איפשהו עם עוגיות ומיץ
ובאלי למצוא תחליפים
אבל שגם הוא יאהב
ותאכלי את הלב...
למה שאת לא תאכלי פרי והוא יאכל עוגיה? גם הוא בדיאטה?
או עוגיות בלי קמח וסוכר.
היה דייט שמצאתי את עצמי מכינה כאלו.
אה, ותשתו מים.
אין כמו מים.
ואז אם לא חותכים אתה מנסה לסלסל את זה מסביב למזלג וזה תמיד נראה לא מנומס....
אבל זה לא קשור, אפשר להיות אמפתי לכאב ועדיין לבצע פעולה כואבת, זה לא אכזריות וגם הפעולה לא אכזרית ובכלל אין פה שימוש באכזריות.
אם זו תכונה שאין לה השפעה מאד מהותית על מכלול הקשר והאופי בהווה, אז סיבות טובות אכן מניחות את הדעת.
אם זו תכונה שמשליכה על טיב הקשר, על היכולת ליצור קשר או על האיזון שלו,
אז עם כל ההבנה וההכלה, זה לא רלוונטי כל עוד אין לי אפשרות ליצור קשר בהווה כשהתכונה הזו נוכחת.
אם זה סימן - פשיטא שהבנת הגורם יכולה להרגיע.
אם זו סיבה - לכאורה אין כ"כ השפעה לגורם, סוף כל סוף זה מפריע.
יש לסייג, שגם כשזו סיבה שמפריעה, לעיתים אם מתברר על מה היא יושבת אפשר לפתור אותה, ואז זה אכן משמעותי
אין באמת נפק"מ אם בא באופן "טבעי" או תוצאה של מאורעות כלשהם, בסוף זה מזיק ולא בידיי לפתור את זה גם אם אני מבין את כל התיאוריה הפסיכולוגית מאחורי זה
מחפשת מקומות לדייט ברדיוס של חצי שעה נסיעה מאיזור גבעת שמואל\ נתניה
לא סתם פארקים, אלא משהו יותר מיוחד ולא סתם דשא(:
אפילו אם יש מסעדה כשרה באיזור זה מעולה
תודה לכם!
מקום שאפשר להסתובב בו רגלית, אבל שיהיה מקום יפה ומעניין
או אפילו לשבת במקום יפה על חוף (שלא יהיה חשוך מידי ולא במים)
משהו בסגנון לא עירוני כזה
עדיפות יותר למקומות ליד גבעת שמואל\ רמת גן\ פתח תקווה וכו
בטיילת בהרצליה
)הבעיה שם שכל גבעת שמואל רואה אותך...
