אם את מכירה אותו ולא מתלהבת- אז חבל"ז של שנייכם.

קחי את אחד המשוכפלים מהפיילה 

אם את מכירה אותו מספיק טוב, אין מה לצאת כדי לגלות זאת..

אני מאוד מאמינה באמת,

תגידי מה שאת חושבת.

חלקי לך את הדילמה ל2-

1) אם לא היה לך מישהו אחר במחשבה שאת רוצה היית יוצאת עם הבחור הנ"ל?

אם היית יוצאת איתו אז אני חושבת שכדאי לך לומר באמת ובתמים למי שהציע שאת תפוסה ריגשית כרגע והוא מוזמן לנסות בעוד איזה חודשלשדך שוב.

2) אם בלי קשר לבחור שיש לך בראש את מתלבטת,

אז תחשבי טוב טוב מה חשוב לך...

אני בעיקר מאמינה בהתאמה של אופי ואישיות.

ובקשר לבחור-

אמרת שהוא שונה,

השאלה אם את רואה בשוני הזה דברים לחיוב או לשלילה.

בהצלחה ממש!

אתחיל להשתמש בזה

(הלוואי וזו תהיה תפיסות עם המיועד האמיתי)

נראה לי שהיכרות של קשר זה דבר שונה...

אמת ואמונה ממש תודה עזרת המון!

החלטתי כן לנסות.

ברגע שהשני יצא לי מהראש הבנתי שלא באמת הייתה לי סיבה לסרב.

לגבי המראה של הבייניש- הכוונה הייתה חיצונית

הוא בייניש שלא נראה כמו אחד.

כמובן שאשמח תמיד לעזור לך!

בהצלחה אמיתית!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t404735#4826673

בעזהי"ת.

איפור? תסרוקת? שמלה? הכל ביחד?

בכל מקרה, הנה ההמלצות שלי:

מיכל זוהר, מאפרת ברחובות [מקבלת אצלה בבית]: 08-9453869

הדס קופר, גרה באלעד, מבקשת החזרי נסיעות אבל האיפור שלה.. סופני!  054-8437339

ויש לי טלפונים של עוד 2 מאפרות, אבל אני לא מכירה אותן באופן אישי... תנסי, אין מה להפסיד:

נעמה (ממתיתיהו): 054-6720381

הודיה (מנריה): 052-4322914

שמלות- יש את תקווה שחר מרחובות, ידועה מאוד.. זה מתוך 144: 08-9353278

ואם את צריכה עוד משהו- אני פה באישי

אני מעדיפה סלון ששם אני מקבלת את כל השירותים: שמלה, איפור ותסרוקת. והכל באווירה תורנית כלומר, שמלות צנועות שלא דורשות הרבה תיקונים ותוספות וכן עובדות במקום ולא עובדים כמו ספרים/מאפרים.....

גם גמ"ח יתקבל בברכה, בתנאי שרמת התיקונים והתפירה היא טובה.

בס"ד

אולי משהו משולב- ז"א אם את חושבת על כיוון של משהו שימושי, לכי אולי על סיר עם ספר שנקרא לכל סיר יש מכסה.. אני מניחה שיש ספר כזה.. וזה יהיה חמוד! או לפחות סיר עם ברכה יפה שמכילה את המשפט הזה.

לדעתי אפשר גם דברים כיפיים שהם לא יטרחו לקנות לעצמם בשלב הראשוני לבית. אולי דיסקים יפים או תמונה או כלי יפה..

מזל טוב! 

ספר. יש הרבה ספרים לנישואין, כמו "סוד הנישואין", "שערי אהבה".

אפשר גם מטפחות, אפשר גם סתם משהו שהיא אוהבת.

>> אפשר נפה חשמלית (אם יש לך תקציב של 300 ש"ח +/- או שתתחלקו מס' חברות) + ספר לחלות ישת את לקראת חלה שהוא נחמד (אם אני לא טועה ככה קוראים לספר)

>> ספר מתכונים לעוגות (ממליצה על קרין גורן) וכל מיני אביזרים נלווים למטבח שקשורים לאפיה (סינר, כפופות לתנור, תבנית בצורה שונה מהסטנדרט).

>> אם אין יותר מידי תקציב אפשר ללכת למקס סטוק תמיד אפשר למצוא שם כל מיני דברים מגניבים לבית (נגיד קערת הגשה, כפות להגשה, מלחיה ופלפליה ועוד כל מיני דברים נחמדים) להוסיף ספר מתכונים של כל מיני מתכונים שקיבצת מכל מיני מקומות של דברים שאת יודעת שהיא אוהבת לאכול ואולי גם ארוסה.

בדף הראשון להוסיף מתכון לחיים מאושרים (ראיתי את זה איפשהו וזה נחמד)

>> אפשר אולי לקנות 2 ספלי מאג לה ולארוס שלה אולי משהו כזה שאם שופכים לתוכם מים חמים רואים תמונה של שניהם. להוסיף צנצנת עם נס קפה וצנצנת עם סוכר ולשים בתוך קערה עוגיות שאת הכנת. (זה נראה לי לא בנאלי). 

אם יהיה לך כיוון ותקציב אשמח לעזור לך למצוא משהו נחמד

נשמע משוכלל...

תעשי חיפוש בגוגל..

זה ספל שחור שברגע שממלאים אותו מים חמים מתגלה תמונה שהדפסת על הכוס מבעוד מועד..

יש ספלים מיוחדים, שמצופים בחומר שמגיב לחום.

הוא שחור בקור, ששופכים לתוכו מים חמים הוא הופך ללבן.

משמע שאם מוטבעת עליו תמונה, היא פתאום מתגלה.

ותמונה של זה:

יש ספר עם מלא סגנונות שונים, ויש אחד שכשפותחים אותו הוא עומד, לנוחות המשתמשת. אני ממליצה יותר עליו.

יש לה סגנון שהיא אוהבת? חיה שהיא תוקעת בכל מקום?

לי לדוג' הביאו כל מני אובייקטים של חיה שאני אוהבת, וזה המתנות שהכי שמחו אותי..

(לדוג'- צפרדעים מפלסטיק לשים באמבטיה שלא יחליקו, או כאלה למברשות שיניים, או ספוג..)

עוד משו כיף- משחקים של גדולים. כמו סט (set) זה גם כיף כשבאים אורחים...

 תמונה גדולה לקיר בסגנון שלה, מנורה קטנה למעוצבת לחדר שינה, קערת הגשה מיוחדת.

ויש בפוקס הום כל מני דברים מעוצבים ומגניבים (כמו כפות לסלט עם רגליים שכשתוקעים אותם זה נראה כמו שני אנשים טובעים ) 

חברות שלי קנו לי ליומולדת כוס כזאת, ואני מבסוטית ממנה עד הגג!

ממליצה מאוד, מתנה נפלאה!

בדוכנים המתמחים לחריטה והדפסת תמונות יש את זה לעיתים בחנויות צילום ומתנות.. לאחי יש כוס כזאת שארוסתו כתבה לו "איזה (ציור של כוס נס קפה)שיש לי אותך" למתקשים איזה נס שיש לי אותך !

ובצד השני יש תמונה ..

תחפשו בגוגל הוא מביא ישר..

בחנות פוטו.

כמו שאמרו לפני, שמתאימים לאירוע... אני הייתי ממליץ על "גברים ממאדים ונשים מנוגה" - אם היא אוהבת לקרוא, היא תקבל הרבה מהספר והוא בטוח יוכל לסייע לה לאחר החתונה, ואפילו לפניה...

בתקופת התיכון..

וזה היה גם אחרי..

ואפילו אם זו הייתה תקופה רצינית..

מה שמשנה זה מה הלקחים שלמדנו והפקנו מכל דבר בחיים שלנו..

אנשים משתנים..

ואם הקשר הזה עשה אותו הרבה יותר אינטיליגנט מבחינה ריגשית

אז הרווחתי

לא תמיד זה רציני..זה טבעי בגיל, אבל לי אישית לא תהיה בעיה..

וגם תלוי איך הקשר הסתיים ומה הוא כלל,כל מקרה לגופו,אבל בכללי זה לא היה מונע ממני.

ב. לפעמים אדם לא מעונין אם כבר היה קשר רגשי חזק לפניו, שלא תוך חיפוש לנישואין שאז זה על-דעת שמנסים.

זה, בלי להחשיב מה שלעיתים נשאר כ"משקע" בלב, ובוודאי שלא נוח.

יכול להיווצר נראה לי בצורה חדה יותר בקשר שהיה תוך חיפוש לנישואין.. 

(הכותבת התייחסה לנ"ל מהרהורי ליבה)

 אבל לפעמים גם קל יותר להיפטר מזה כשמוצאים..  קשה כרגע להאריך..

ב"ה לא היה לי קשר בגיל תיכון,

אבל בתור מי שזכתה לחוות קשר רציני שהתפוצץ בצורה כואבת - לדעתי אולי אפילו יש בזה משהו יותר חזק.

אם בגיל צעיר זה סתם "חבר וחברה" - הרי שבגיל גדול יותר זה ממש מי שחולמים לבנות איתו את הבית, כשזה נראה הזמן המתאים והאדם הראוי. מי שחווה דבר כזה ודאי יודע שהכאב שלאחר מכן עצום.

שבע"ה נזכה רק לקשרים טובים ומשמחים!!

אבל - זה לשם שמיים, וכשלא סתם "מורחים" אלא באמת עדיין מתבררים, וקורה דבר כזה, אז זה באמת כואב - אך "מה אפשר לעשות"...  וגם - בהיות שכל היעד הוא הבית, ולא כאילו זה בעל ערך עצמי, אז כשמוצאים מי שמתאים לכך, מתנחמים ולעיתים רואים למפרע שהיה ממש לא שייך (מאחל לך...)

ובוודאי שאני לא מחזיק מקשרים מוקדמים יותר "סתם" בתור משהו באמת רציני. וגם לא באמת מכירים אחד את השני, ובוודאי לא את התנהלות המין השני.  אבל זה מיותר לגמרי, וההפעלה של הרגש על דברים קטנים, יכולה אח"כ ליצור בעיות בפניותו לדברים גדולים, אמיתיים ומשמעותיים. ואז כבר צריך עבודה..

וגם - אני באמת חושב שאנשים שמכירים לקראת נישואין, "שידוך" בין ישיר בין ע"י מישהו אחר, צריכים לתת אל ליבם שאין לכך כל ענין מצד עצמו, או סתם להנאה מהפגישות - אלא כבירור האם זה מתאים או לא. אז נכון שלאחד לוקח מעט זמן ולאחר יותר; נכון גם שצריך רגיעה ואיזושהי "סימולציה" כדי להרגיש איך מרגישים; אבל גם שמירה על גבול דק שבין היכרות לבין "הסתבכות". בודקים לקראת. ולכן אני גם חושב שהכינוי שלאחרונה יש המדביקים לזה ,"חברים", הוא מאד לא טוב. כאילו זה משהו עצמי. לא כן, בודקים ביחד. אם יתחתנו - יהיו חברים. כלשון הכתוב: היא חברתך ואשת בריתך.

זו לא סיבה לפסול. ישנם אנשים שמשתנים עם הזמן. הבחור שאת פוגשת עכשיו - השתנה בהרבה מאותו אדם שהיה בתיכון. 

לדוגמה: מדרשה זה דבר שמשנה בנות לטובה (אותן אלה שבאות ברצון להשתנות ולהתקדם) . כך ישיבה משנה בנים לטובה. 

זאת תקופה שעוברים בה הרבה שינויים (ע"ע טיפשעשרה..) לא הייתי מסיקה ממנה מסקנות חד משמעיות לגבי בחור...
אז לא, זה לא היה מפריע לי..
    
אם כי אני יכולה להבין מהיכן נובעת השאלה, אבל לדעתי החשש דווקא יכול לצמוח אם היה לו קשר ארוך אחרי התיכון..

לבנים לא נשארים משקעים בד"כ, במיוחד אחרי שע"פ רוב עוברים כמה שנים מהתיכון של "ליבון באש" בישיבה. לפחות אני מרגיש ככה...

לי אישית תהיה בעיה לצאת עם מישהי שהיה לה קשר ארוך ( בגלל שאני יודע עד כמה הכלל "אין אפוטרופוס" נכון.) 

בכלל, בנות זה סיפור אחר לגמרי, יעידו הן בעצמן...

בדברים אלה אין הבדל בין גברים לנשים, אצל כל צד יכולים להוותר משקעים וזכרונות טובים או רעים.

ואגב, אם היה זוג חברים שנפרד לא בהכרח יש איזה משקע מהעסק. יתכן שהם היו חברים עד שנמאס להם וכל אחד פנה לדרכו. זה לא אומר שום דבר לטוב או לרע. 

נראה ל שאין בעיה, בכל אופן בתיכון הוא צעיר לא מבין כלום מהחיים שלו (גם אצל בנות.. חלק מהם) הכל מסתובב סביב המושג אהבה ללא הבנה מעמיקה מה באמת עומד מאחורי קשר זוגי.

בגיל 20 + כבר מתפקחים ב"ה (לפחות מה שאני מכירה ) ואז הבנאדם יותר מבין מה פשר העניין של זוגיות.

מספרים לצד השני? באיזה שלב?

הרב שלי המליץ לא לספר, ואם הנושא עולה אז להשתדל כמה שפחות לפרט...

מה דעתכם?

זה כ"כ ישן שמי יזכור את זה בכלל??

אז לספר לשני?

למה זה טוב?

כמובן שאם הקשר היה מאוד מאוד משמעותי ומשפיע להמשך החיים,

יש מה לחשוב על זה,

וזה גם תלוי מאוד בבני הזוג ובתועלת (אם יש) בלספר עניין כזה..

לחבר שלי הייתה חברה לא דתיה במשך שנתיים בתקופת הצבא...

ואז הוא חזר בתשובה ודרכיהם נפרדו.

אז זה טיפה יותר משמעותי מ"חברים" בתיכון

אין תועלת, העניין הוא שאולי היא תגלה את זה בעצמה בהמשך ואז זה אולי יהיה פחות נעים...

על קשרים דווקא מהתיכון..

אבל לענ"ד אם היה בגיל בוגר, קשר משמעותי עם השלכות לחיים,

כן יש עניין לספר לשני.

כמובן שאין צורך להכנס לפרטים וגם לא לספר בשלב מוקדם של הקשר,

אבל לפחות בשביל למנוע מהשני תחושה 'שמסתירים' ממנו משו..

או כמו שכתבת "שאולי היא תגלה את זה בעצמה בהמשך ואז זה אולי יהיה פחות נעים..."

ברור שזה לא אידיאלי ואשמח להיות הראשונה שלו.

אבל לא נראלי שזה מדד על משהו בהווה..

כל מקרה לגופו, ותלוי ברמת הקשר בנייהם.

אני משתמש ידוע בפורומים.. רק שעכשיו רציתי להיות אנונימי.. 

עוד שאלה--מה ההבדל אם הייתה לו חברה בתיכון לבין אחד שיצא עם אחת, קשר רציני-ובסוף הם החליטו לא להתחתן.. זה בעקרון ממש דומה.. אז מה ההבדל? 

אם הייתה לך חברה בתיכון- זה מעיד על אופי מסויים,

ועל יחסיך עם בנות, שלא לצורך חתונה.

אם יצאת עם מישהי כדי לתחתן ובסוף זה לא עבד זה מאוד שונה,

מבחינת מהות היחסים.

לא הייתי פוסלת (ולא הייתי רוצה שיפסלו אותי...)

יש לזה משמעות והשלכות לחיים אחר-כך

זה חלק ממך ולא זורקים את העבר לפח.

צריך פשוט לחיות איתו בשלום, כי את הנעשה אין להשיב.

הגישה שלא לספר כי מה זה יועיל מאד שלילית בעיני.

זוג שיוצא להרפתקאה המופלאה של הקמת בית משותף

חייב לדעת פרטים חשובים שכאלה ולא להחביא על מנת שלא ירצו אותו.

בכלל, אמון ופתיחות בין בני הזוג זה לא מותרות.

נכון, יש דברים שלא נעים לספר. אז מה?

דמיין לעצמך את המפגש הפתאומי ברחוב אחרי אי אלו שנים,

הצער ותחושת חוסר האמון שהוא גורר אחריו הבייתה....

פה באישי לכל דורש/ת

בהתחלה זה הפריע לי כי אני גדלתי בחברה נפרדת והוא היה הראשון שממש אהבתי, אבל עם הזמן ככל שהיה לנו יותר ביחד משלנו זה ממש לא העסיק אותי.

ברור שזה משאיר משקעים וזה תלוי כמה זה היה משמעותי בזמנו.

לדעתי זה לא כמו קשר לקראת חתונה מכיוון שבקשרים לקראת חתונה מראש קיימת השאלה האם הוא/היא מתאימ/ה לי להקמת בית, וברגע שהתשובה היא לא, נשמט הבסיס מהקשר. ואילו קשר מוקדם יותר מבוסס על דברים אחרים כמו אם כחף לנו ביחד, ולכן זה ממש שונה בעיני.

לגבי השאלה אם לספר או לא, לדעתי בשלב שהקשר מתחיל להתקדם באופן טבעי רוצים שבן/ בת הזוג יהיה שותף לחוויות השמעותיות שעברתי ומספרים, אם זה לא כך זה בעייתי בעיני.....

העיקר זה למצוא מיהו עם יראת שמים, אחראי, שנעים להיות איתו ואפשר ליצור שותפות רוחנית וגשמית

המון המון בהצלחה

זה לפעמים מפריע פחות מאשר לבנים (במו אצלך).

ב. כבר שמענו על נזקים חמורים בעקבות דברים כאלה.

ג. והכי טוב - לא להגיע לדברים כאלו בכלל.  הרי לכל אחד לא נעים (אני מניח) לקרוא שמישהי שהתחתנה עם מישהו צריכה לכתוב "הוא אהב אותה" על מישהי לפניה...   הרבה יותר טוב שלשניהם זה יהיה "הראשון/ה שממש אהבתי"...טיפה סבלנות - ותגיעו יותר טוב לחתונה..

ובכל זאת מצא\ה את עצמו\ה בקשר רציני...

ואז אולי אי אפשר לומר "הראשון\ה שממש רציתי"

שיש הבדל: להכיר לקראת נישואין צריך, משתדלים להיזהר שלא להסתבך - ואם קורה קצת, מה ניתן לעשות..

אבל יש בכ"ז הבדל גדול: גם כשלא "הראשון שרציתי" - בכ"ז זה תהליך של בירור. רציתי - והתברר שלא. זה די טבעי. כל השאלה - מי הבחין ראשון שלא, כי הרי התאמה זה דו סטרי..

וזה גם גורם שכאשר מוצאים - פעמים רבות שנמחק מה שמקודם, כי הוא היה בתוך תהליך של בירור.

ברור שמלחתחילה זה לא רצוי,

אבל השאלה לא היתה אם להיות חברים בתיכון, אלא, אם להיפגש עם מישהו כזה.

ולי ברור שזה לא מעכב.

אני חושבת שכל דבר שהוא בעתיד נתון לבחירתנו, כשהוא בעבר זה רצון ה'.

ב"ה שזכיתי להתחתן עם אדם מקסים ולחוות זוגיות מופלאה.

והאמת, שלפני שהתחתנו, שנינו בעצם לא ידענו מה זה לאהוב....

אני באמת לא עניתי ל"שאלה" - אלא הגבתי על ההודעה בלבד,

ובגלל זה יש מקום להתייחס גם לדברים ש"לא נשאלו" - אולי זה יעזור למישהו אחר לא להסתבך לכתחילה בגיל

צעיר..

ובלי קשר לכך שאני שמח בשמחתכם,

אני באמת חושב שלעיתים יש בכך הבדל בין בנים לבנות.

ואני גם לא חושב שתמיד נכון לומר "כשהוא בעבר זה רצון ה' "..

יש דברים בעדר שלא מתאימים לרצון ה', וגם לא למה שטוב לאדם -

וכשהוא צריך להחליט לעתיד הקרוב, אם להיפגש או לא, זה לא כמו משהו שכבר "עבר עליו" וכעת צריך להחליט

איך להתמודד. 

ולכן תשובתי לשאלה שמקודם כלל לא חשבתי לענות עליה - היא שזה אישי ומשתנה ממקרה למקרה.

וכמו שאצלך ב"ה זה יצא מאוד לטובה -

יש מקרים שיצאו מאוד ההיפך.

כל ענין לגופו.

היית מתחתנת עם חוזר בתשובה?

(אני כן )

אם הוא עשה תשובה אמתית

אז ה' יעזור לו לתקן את זה

ואני לא אמורה להיפגע

ומביחנת זה שאני לא הראשונה

מה ההבדל ביון זה לבין אחד שהיה כברא לפני אירוסיןאו נישואין) והצד השני ביטל?

העובדה שאני לא אהיה הראשונה שלו

לא אומרת את " כמות" האהבה שיאהב אותי בעז"ה

גם לא את האיכות...

בהנחה שעברו סך זמן מכובד...אין לזה משמעות... בדיוק כמו שאנשים אחרים אמרו אם כבר צלקות בחיים יש דברים הרבה יותר גרועים... השאלה איך מתמודדים עם כל דבר!

והיא מסוגלת לעמוד בזה אז מצויין!

זה לא שהוא מתכוון בהכרח לשבת עכשיו שישים שנה וללמוד, אלא שעכשיו, כשכל כוחות החיים שלו בהתעצמות, הוא מרגיש שיותר חשוב שישב שש, שבע, ואפילו עשר וחמש עשרה שנה, ללמוד, בלי הפרעות חיצוניות של צבא - והוא מאמין שזה מה שיבנה אותו ויבנה את העם ויועיל לעם, יותר מאשר אם ילך לצבא חלתפקיד שבמילא יש הרבה שקופצים עליו...

האם לך כבת, לא יפריע בחור כזה, ותשמחי להפגש איתו, למרות שלא עשה ולא יעשה צבא?

ומודע לכוחות החיים שלו,ולמה עמ"י צריך ממנו עכשיו.

ויש לו גם את הכח לעשות משהו שהוא נגד המוסכמה-רק בגלל שזה נכון לו.

מאידך,אני בכלל בכלל לא ממלכתית....

ב"ה

אתה שואל תכלס', אם יש בנות שמתאימות לכזה סגנון של אנשים.

אישית, הבחירות שלו נכונות לו- אז שילך על זה. זה (השאלה: האם זה יפריע לי להתחתן)  לא שיקול כ"כ ענייני, בהרבה פעמים.

אם יש באמת בנות כאלו? כן. פגשתי. אם כי לא אוכל לדעת בדיוק. אתה יודע.

בכל אופן אל דאגה. הוא צריך אחת שתתאים לו

בעזהי"ת.

אני חושבת שהייתי הולכת על זה.

אחרי הכל, הצבא הוא לא חזות הכל ולא רק דרכו ניתן לעזור לעם...

או לפחות לקבל קישור לרביבים המתאים כאן בערוץ...

תודה!

במחילה, לא הבנתי בדיוק את המסקנה מדברי הרב - תוכל לפרט מה בתכל'ס?

לעניין הפטור, ושירות ההתנדבות - בהתנדבות הבחור קובע לעצמו לאן ילך, ואז הוא רק צריך אישור של המפקד של הדבר המסויים והכל בסדר. לא משבצים אותו בניגוד לרצונו למקום כלשהו, כי בניגוד לחייל רגיל, עד שנייה לפני הגיוס (כלומר, שנייה לפני שמפקד מיט"ב חותם על אישור הגיוס לכל המתנדבים באותו גיוס) - הוא יכול לבטל הכל ולא להתגייס.

כך שאם הבחור יתגייס, הוא יתגייס רק למשהו באמת אתגרי וחשוב, אך שוב, גם זה יוכל להיעשות על ידי אחרים...

שישאר בישיבה אם זה מה שהוא מאמין בו. יש מספיק חיילים אחרים שימלאו את התפקידים הנחוצים (וגם המיותרים) שבמשרדי צה"ל.

אני כן מכירה בנות שזה יפריע להן.

אבל לדעתי- זה לא "אפשר לתרום למדינה. בצבא. אם לא: אז בשירות לאומי". שירות לאומי זו מסגר(ו)ת התנדבותית, אבל היא לא היחידה שדרכה אפשר להוסיף לעמ"י. אם הלימוד שלו מתוך שליחות- למה לא?  

ובכל מקרה- לא עושים החלטות בחיים לפי איך שיסתכלו ע"ז בשידוכים. אם מישהו שלם עם ההחלטה שלו, האשה שתהיה באמת שלו תבין אותה . 

אם כן- אז כן . ("...הלימוד שלו..")

כלומר, הסנה (אגב, "הסנה" - מותר להשתמש בשמך האמיתי בפורום או שזה אאוטינג? אני עצמי יודע אותו מהפורום ככה ש...אז? בכל מקרה, מעניין שהניק בדיוק מתקשר לפרשה...) דיברה על שירות לאומי לבנים, ואני ממש לא, אלא להתנדבות בצבא.

שם פרטי אפשר (ותו לא..). 

מאשר אם בחר לתרום לעם דרך לימוד תורה או דרך התנדבות בצה"ל...

כי שניהם חשובים.

ועל בעיה רפואית- צריך לתת ת'דעת.

אבל בנות לא ממלכתיות יש כאלה בשפע. 

וברור שיש כאלה. 

בחור במחפש איפה הנתינה שלו היא הכי משמעותית והוא מרגיש שהוא הכי תורם לעמ"H בהוספת אור קדושה תורה וטהרה לעולם...מה יותר ממלכתי מזה?!

וללכת לצבא ולבגוד בעקרונות התמימים והטובים שלך - לא מקרבת אותך לאישה אותה אתה חפץ.. (אם היא לא רואה בזה ערך-כנראה היא לא המיועדת..)

בהצלחה!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t404535#4825918

בעז"ה יגיע..

בס"ד ובהשתדלותי

1. לאחותי היה יום-הולדת ועשינו לה מסיבה והיה כיף!

2. אח שלי חזר הביתה מהישיבה בשביל המסיבה הנ"ל

3. השבת הייתה שקטה ונעימה!

1. השבוע ה' הביא לי מתנה ממש ענקית.

2. הוציא אותי מספקות שהיו קיימות לי הרבה זמן.

3. עזבתי עבודה שחלמתי כבר על לעזוב אותה.

ו- עוד משו, גיליתי איזה חברות מתוקות יש לי!

1. הייתה שבת מצויינת עם הרבה גשם

2.קיבלתי תשובה חיובית על משהו שחיכיתי לו הרבה זמן

בעזהי"ת.

באמת, השבוע ה' יצא כזה גבר!

אז..

1. השבוע היה לי דייט נוראי, באמת, לא מאחלת לאף אחד ואחת מכם. אבל אח"כ הלכתי לישון אצל חברה שגרה קרוב, ופגשתי עוד 2 חברות מהאולפנא, ונשארנו עד 5 בבוקר ערות [לראות סרוגים, לשתות קפה ולפטפט בדברים שברומו של עולם!]

2. השבוע חגגתי לחברה שלי יומולדת, והיא מה זה שמחה!

3. הייתי אצל אחותי השבוע, היה מושלם!

4. אמנם אני לא אוהבת גשם, אבל זה סימן ברכה וגם הוא לא ירד כשתפסתי טרמפים, אז בכלל הוא יצא גבר...

גשם

מי צריך יותר מזה?

בשבוע החולף שמעתי מתי חברות שונות- בשורות טובות- כל אחת ועיניינה....

בעז"ה הולך להיות נהדר ביותר!!

ביום שישי הכנסתי זרעים ופקועות לעציץ. נראה מה הגם יעזור להם...

1. סוף סוף מרגישים קצת חורף.

2. חזרתי הביתה אחרי שהות ממושכת בישיבה, מידי פעם טוב לראות משפחה ולשוחח עם האחים הגדולים

3. הספר שאני עומד להוציא - מתקדם ממש טוב..

4. יש לי עבודה לפי התמרון שלי.. 

1. קיבלתי השבוע כמה וכמה עצות טובות לחיים מאנשים שאני באמת מעריך. ואני בטוח שהעצות תעזורנה לי.

2. חזרתי הבייתה לשבת אחרי שלושה שבועות בישיבה, ושוב אחי הקטן השתגע משחמה כשראה אותי. איזה אושר.

3. ירד המון גשם בעירי הצפונית, וקצת פחות בישיבתי הדרומית - תודה אבא, גם אנחנו אוהבים אותך.

4. כבר הספקתי לשכוח - עברתי תיאוריה ובשעה טובה התחלתי את שיעורי הנהיגה (כן, אני תמיד מפגר אחרי כולם... נקווה שבדבר מסויים אחד לפחות זה לא יהיה כך, ורמז - שם הפורום...)

5. מספיק, יש עוד המון אבל נשאיר לבאים בתור...

שבוע טוב!!!

הייתה שבת עצומה

אני בריא,חי נושם,לומד

הרבה דברים שקרו התהפכו לטובה=}

לימדתי את אחי הקטן להגיד טעטא

תודה אבא..

1. ירדה השבוע כמות מכובדת של גשם, ב"ה

2. הצלחתי ללכת לישון ולישון בצורה איכותית בליל שבת + לקום לתפילה למרות שהרמקול היה מכובה (זה שבסלון עדיין צפצף).

3. סיימתי הערב שיפוץ קל בסלון, שיגרום שלצדיקה יהיו פחות כאבי גב (החלפת שולחן המחשבים).

4. הצלחתי לקדם יפה דברים שאני רוצה לקדם, ב"ה.

ב"ה!

*הגעתי למסקנות חשובות ממש השבת בקשר להמשך הדרך שלי..

*הצלחתי לעודד חברה שהייתה מאד מאד עצובה..

*גיליתי שיש בי כמה דברים טובים בניגוד למה שחשבתי לפני זה..

*ירד המון גשם! אני אוהבת גשם..

תודה לרבש"ע. באמת תודה..

ב"ה

1. חברה יקרה שכנראה אולי קוראת שורות אלו- אשרייך על ההקשבה.

הקב"ה נותן לנו אור מהאנשים שמבינים אותנו!

2. גשם גשם גשם!

3. אחלה שבת!

4. הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שהאדם לא יכול לעמוד בו- עם דגש על "לא מעמיד"

5. הקב"ה העניק לי את האפשרות להעביר פעולה לנוער בנות! ישתבח שמו!

בס"ד

1. היה לי שבוע עמוס בלימודים והוא עבר ב"ה ממש בסדר.

2. סוף סוף מרגישים חורף..

3. משהו שקרה בערב שבת נגמר על צד הטוב ביותר..

תודה לקב"ה שהביא לי השבוע להרגיש בחסרונות מסויימים וכך עזר לי להתקרב אליו יותר להתפלל יותר בכוונה..

מתוך שמחה ומתוך הרגשה ורצון לקרבה אליו..

וחוץ מזה שהשבוע יהיו מלא מלא מלא מלא בשורות טובות אתם תראו..

אין שום יאוש בעולם כלל.

זה הכי מסתדר לי

שלט ברבנות מוסר שאסור להתחתן במוצש"ק. כנראה שזה עדיף...

אל תדאג! הכל עוד יגיע בדיוק בזמן המתאים, וכשזה יבוא...השמחה תהיה כפולה ומכופלת בזמן שהמתנת בסבלנות ואמונה הרי ידוע שדבר שמחכים לו יותר ומשקיעים בו יותר, שווה יותר כשמגיע לבסוף בעז"ה.

שבת שלום!

אבל נסתתם ממנו....

מאז ועד היום אנחנו לא יודעים מתי ייגמרו הייסורים..

מה ששלך-שלך.

והוא שם,מחכה.

"כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו.ואם יש כבוד גדול מזה?!"

לא להפסיק לכאוב,אשרייך שאת כל כך ערה לנשמה שלך.

להשתמש בזה כמנוף.

וכבר ידוע המדרש על ה' יתברך שצועק מסוף העולם ועד סופו על חורבן המקדש.

"בכל צרתם לו צר"

"תנו עוז לאלוקים"

או שלא הבנתי את הדיון

לק"י

הוא גם מלך גם בורא עולם וגם מנהיג 

כל הדברים האלו מתממשים לא רק כאשר יש לו ברואים שמכירים בו, ולא רק כשאר יש לו עם, ולא רק כשיש לו מונהגים.

הוא מעל כל זה.

הניסיון להוריד את הקב"ה רק למושגים שמובנים לנו כבני אדם זה גובל במינות.

הרי הא-לוקים מחליט מה יהיה, אם יחיו בכלל יצורי אנוש שיכירו בו, ויעבדו אותו או שמא כל העולם יהיה בנוי מאבנים בצורות שונות. נכון? אז אם כך הוא לא מלך?

זה שקשה לתפוס את הכל בשכל, זה כי השכל שלנו מוגבל ומצומצם למושגים מסויימים כמו זמן, לכן כל דבר שעובר את מה שאנחנו מכירים ויודעים נחשב לבלתי אפשרי.

לומר שלאדון-הכל יש חיסרון זה להיות או טיפש או מין.

התשובה על השאלה הזאת היא: לא!

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אבל הוא לא יכול להנההיג עם אם העם לא קיים

אמנם ודאי שלאדון הכל אין חסרון בעצמותו אבל כשהוא בחר להיות מלך על עם כביכול יש לו חסרון אם אין עם

וכן לא התמודדת עם הפסוקים "תנו עז לאלוקים" ה' חסר כח שצריך שיתנו לו כח??

"וכן בכל צרתם לו צר" צר לו? מי מפריע לו לגרום לו רווחה??

אלא ברור לדעתי שזה מרצון שלו לברוא עולם ולצמצם עצמו בו

(ובכל זאת אני מקווה שאני לא מין ולא טיפש...)

וזה לא חסרון כמו שאנחנו תופסים אותו.

תחשבי רגע,גלוק.

למה אומרים תיקון חצות? למה אומרים "לשם ייחוד"? ואפילו-למה בונים מאחזים??

הכל כדי להשלים את האינסוף ברוך הוא,שהוא חסר-מבחירה.ובחר בנו להשלים את החסרון שלו.

לק"י

למלך אין שום חיסרון כלל ועיקר!!!! 

וכל דבר אחר הוא ניפוח של החסידות שמוציאה כל דבר מפרופורציה ומאבדת את הכיוון!!

עדיאל- לכן הוא לא מלך בלי עם.הוא עם עם!!! והוא ברא אותם!!מה אתהבכלל מבין [וגם אני לא מבינה!!] בצורת הבריאה של הקב"ה.. מה אתה מבין למה הוא ברא בדיוק אנשים במתכונתם הנוכחית? 

אבל כרגע, הסתכל סביבך-למלך יש עם. אז הוא מלך!והוא לא חסר!! 

קע"ד- עכשיו בלי לשחק משחקים של חיסרון מרצון, את חושבת שבלשם ייחוד שלך את משלימה את מלך מלכי המלכים? נו באמת.. תתעררו כבר חסידים, תפסיקו לזרוק את השכל שלכם!!!

הקב"ה הוא שלם! והוא לא חסר ולו פסיק אחד!!

איך בעל חיסרון כלשהו יכול לברוא שלמות? הרי את אומרת שיש מצבים של שלמות כמו בית המקדש והשכינה ועמ"י... אז איך יכול להיות מצב שלם אצל בורא הכל שהוא בעל חיסרון?

איך בעל חיסרון יכול להשלים את חסרונו?

להזכירך- חסרון החיסרון איננו חיסרון!!!!

מה הבעיה בזה? 

להיפך, לדברייך שהוא לא יכול ככה להתנהג בעולם זה עצמו ההגבלה והחסרון..

ולא הסברת את הפסוקים

"בכל צרתם לו צר"-מי שצר לו זה לא חסרון?

"תנו עז לאלוקים"- למי צריך לתת כח?

ברור שמצד עצמו אין לו חסרון והוא לא צריך למעשים שלנו.. אבל מצד ההנהגה שהוא בחר להנהיג את העולם זה חסרון והוא רוצה שנשלים אותו

ועוד לא הסברת את עניין צער השכינה.

הרמבמיסטיות עלתה לך לראש

וגם, לומר ככה על התפיסה החסידית,

זה קצת, איך לומר, לא פשוט.

גם כשיש מחלוקות בתפיסות עולם ביהדות אין דרך

שמוציאה כל דבר מפורפורציה ומאבדת כיוון.....

אז קצת פורפורציה:d

|הייתי חייבת|

לק"י

ה' מעביר אותנו בדרך מסויימת, אך האם זה מחסר בו משהו?

לשכינה כואב,השכינה צועקת. מקובלים מתארים אותה כאישה לבושת שחורים.

זה אומר שה' חסר...?

זה חסרון.

בדיוק כמו מציאות של אישה בלא איש.

יהודי רחוק מחיי תורה- זה חסרון.

מה ששלי בהחלט מחכה,

הלוואי ומחכה - לי.

אולי אילו דמיונות שזה הוא, אבל אולי זאת המציאות והוא סתם מבולבל...?!

כורש- מה זה יעזור לא לוותר? הוא זה שסיים ואני זאת שרציתי להמשיך איתו.

קשה לי להמשיך הלאה, להתקדם לקשר עם בחור אחר..

לפי המבטים, אם היא מתעניינת באמת....

חוצמזה... תוך חודש אהבה?! הלוואי עלי.

אין מה להילחץ מזה. קודם צריך למצוא חן ואז תוך כדי החיזור וההשקעה מגיעה האהבה.

ואיזה נוסטלגיה.. וואו. הלוואי שיהיה לי זמן לראות את כנר על הגג שוב...

עקיבא ניחמתנו..

שיטה בהחלט מעניינת לדעת.

הבעיה שזה לא ממש מתאים, את זה אפשר לבצע רק לאחר 25 שנה של נישואין. ופותח/ת השרשור שואל מה לעשות אחרי חודש של קשר, אפילו לא חתונה. אז...

תחכה ותן לזה להתפתח,

בסוף תדע.

בכל מקרה, קשה לדעת כל כך מהר.

תודה רבה! קטע גדול!!!

רוץ מהר להשלים את כנר על הגג!

אז לא תדע

היא מוכרת, גם הציבור הלא דתי משייך אותה לחתונה.

אבל לא מצליחה למצוא אותה.

ארבע בבות> 

אני מחפשת מנגינה אופטימית יותר, שתתאים גם לחלק של לפני ואחרי החתונה ככה שזה יזכיר חתונה ולא יהיה חתונה...

Shrek - I'm a believer

בתרגום חופשי - אני מאמין

כוווווווווווווווווווווווווולם מכירים את השיר הזה וגם בתור שיר חתונה הוא הולך לא רע- הבה נגילה הבה...

בעזהי"ת.

תחפשי ביוטיוב מנגינות..

של חיליק פרנק ואליעזר רוזנפלד...

יש לי במחשב אבל אני לא מצליח להעלות.....

סימן סימן טוב

- שאי סביב עיניך

-בואי בשלום

-עוד ישמע

אני חשבתי על שיר אחד

והנה בזכותכם-

יש מלא!!!!

תזכו למצוות!!!

עזרתם לי מאוד!

שבוע טוב!

מוזמנים אח"כ גם להתחיל עוד אחד,

זה בוודאי לא יזיק.. 

רועה נושא גדי ומציל אותו, הרי זאת הפרנסה שלו, לשם כך הוא רועה את העדר ומגדל את העיזים והכבשים.

אשת הגאון מוילנא מקבלת על עצמה תענית

אשה צדקנית ורבת המעלה היתה אישתו של הגאון מוילנא.

פעם אחת החליטה כי מיד במוצאי שבת תקבל על עצמה תענית רצופה,יום ולילה,לגודל צדקותה.

ואכן מיד לאחר הבדלה פתחמה בצומה,כפי אשר קבלה על עצמה.

כשנודע הדבר לבעלה הגר"א,אמר לה:

עליך לדעת,כי בכל הצומות כולם לא תצליחי להשיג ולהגיע למעלת סעודת מלוה מלכה אחת,שאת מחמיצה בעטיו של צום זה.

לא תמיד זה ככה..

וקל מאוד להתמכר לזה...

לתקופת רווקות ארוכה, אבל יש בזה משו נח ועצמאי,

ויחד עם זאת, גם ממש ממש מעצים את תחושת הבדידות והרצון כבר לבית משל עצמך!

אז זה הכל תלוי לאיזה מקום לוקחים את זה...

באיזה מקום יפנקו אותי כל כך?

ומצד שני באמת יש את חוסר העצמאות- רק שלפעמים כיף לנצל אותו

אמא יכולה להיות נחמדה ומקבלת ובפנים לאכול את הלב על כל הכשלונות של הבת (הנה עוד דייט כושל), או להיות מעורב בחייה בצורה שלא תמיד מועילה לנוגעות בדבר.

(כתבתי בלשון נקבה - אצל בנים זה פחות נפוץ)

כי אין מצב להיות בבית לבד... זה עם עוד שותפים/שותפות..

ואז זה באמת לא כזה נוח כמו שזה נשמע..

לא בקטע של מריבות.. אבל כן בקטע שיש איתך עוד 3-5 אנשים בדירה...

נוח זה לא!!

כיף ועצמאות...??

הצילום שלך או מהרשת?

יש אפשרות לקבל אותו או שזה זכויות ?

פשוט מהמם.

בסיעתא דשמייא!

התגובות האלו כ"כ כ"כ משמחות..

הצילום מהאינטרנט..

בסיעתא דשמיא!

הנה הקישור

שבעז"ה תהיה לכולנו שבת שלום ומבורכת!

לד"תים מתוקים האלה.

אשרייך ממש על זה, פשוט מדהים, העלית ת'רגשות שלי על הכתב.

תודה רבה צדיקה...

שבת שלום לכולם!

הוא עדיין לא קיים ואי אפשר ככה

היא סגורה על זה שהיא רוצה לגור עם המשפחה שלה בפתח תקווה,

אני לא רוצה לגור שם, ואין לי בנתיים קשר איתה,

אז שתישאר בפתח תקווה עם המשפחה שלה.

"לא לכם ולנ"ו לבנות את בית אלוקינו"...

זה מראה על חוסר בשלות להינעל על  מקום מגורים לפני שיש קשר בכלל.

מתחתנים עם בן- אדם, לא עם מקום מגורים, והחיים כ"כ דינמים, שמגיעים  להרבה מקומות שלא חשבנו עליהם מעולם.

לדעתי היכולת של הגמישות בקשר זוגי היא מאוד חשובה.

ולכן,

כשהוא יבין את זה- אז יהיה שווה לך להיכנס לקשר איתו.

בהצלחה!

ואין בינהם קשר, אז שיפסיקו כבר מעכשיו.

כמו שהוא נעול על עיר, היא נעולה על ישוב.

אני לא חושב שמישהו פה אשם.

היא מעדיפה מקום שקט ודתי.

כל אחד רוצה להיות איפה שהוא רגיל.

בסדר לא נורא לא חייבים להיות סופר גמיש בשביל כל הצעה שאתה עוד לא מכיר

אני פשוט אומרת, שלא בוחרים עם מי לצאת לפי מקום מגורים,

לי לפחות, זה נשמע די מגוחך.

אם הפרטים האחרים תואמים, אז אין סיבה.

דברים משתנים, רצונות משתנים, מגיעים להבנות שונות בקשר,

ותמיד יהיו דברים שכל אחד יצטרך להתגמש בהם,

ואי אפשר להציב כתנאי מקום מגורים, פשוט מאוד.

כשלי הציעו מישו כזה- אמרתי למציעים, שכשהו יבין שזוגיות זה ביחד,

והחלטות כאלו הן לא תנאי עוד לפני שיש קשר בכלל- (ולדעתי הן לא תנאי בכלל, יש מציאות שאיתה פועלים ומקבלים החלטות ביחד) אז שהם יחזרו אליי בנידון...

מאוד הגיוני שהוא יכיר אותה יהיה לו פחות חשוב עיר ולהיפך.

זה פשוט לא השלב....

וזה רק דעתי:p

מקום מגורים לפעמים שווה לרב

רב שווה לדרך שאותה מנחים, רוצים להנחיל הלאה וכו'..

ולכן יש בזה הרבה חשיבות.

תכלס, אם לגבר אין רב שהוא הולך לפיו- אני לא רואה למה להתעקש על מקום מסוים

אבל אם כן יש רב כזה, אני ממש לא מבינה למה האישה מתעקשת שילכו דווקא אחריה..

אשמח להארת עיניים

מסכים.

מצד שני יש טעם לפגם בזה שהוא אומר לאשה לא, בגלל שהוא רוצה ישיבה מסוימת.

מה הישיבה חשובה לו יותר מהאשה?

אז גם כשתגיע אשה שכן תהיה מוכנה לגור איתו ליד הרב שלו,

הם ידעו שניהם שבשבילו הרב והישיבה יותר חשוב לו מאיזה אשה הוא ישא..

 לשאלתך- כן. זה לא הישיבה, אלא התורה.. -כפי שכתבתי. כפי שהיא לא תבחר גבר שלא עונה על רצונותיה התורניים ושאר דברים, כך הוא.. 

ואני לא "ורדה"

כי פשוט אתם לא רוצים לחיות באותו סגנון.

אז אל תתחילו קשר ככה

אם אני לומד בישיבה מסוימת.

ואני רוצה ומתכוון להמשיך בה.

ומגיעה לי הצעה, שמכריחה אותי לוותר על הישיבה.

כי היא כבר הקימה עסק בפתח תקוה,  וזהו, היא החליטה כבר שהיא בפתח תקוה.

אז לשבור את כל הכיון שלי, רציתי להקים בית מתוך הישיבה שלי,

בשביל קשר שאני עוד לא מכיר?

ואותו דבר היא, כבר בנתה את עצמה,

היא לא התכוונה לרגע להיות אברכית, או מתנחלת,

מה היא צריכה לשנות את כל הכיון שלה בשבילי?

לכן אני אומר לכם פיצקלך, יקרים,

תתחתנו כשאתם צוציקים..

אם יש חסרון משמעותי במידות - שלום ולא להתראות

אם יש משהו שונה לחלוטין בהשקפה - גם נראה לי שלא ילך

אם יש פער ברמה תורנית ובשאיפות תורניות - כדאי מאוד מאוד לברר אם זה אכן שייך...

כל השאר - לדעתי כל אחד יכול לקחת א-ו-ל-י דבר אחד מה"שטויות" בעולם ולהחליט שעם כזה הוא לא מוכן לצאת. את כל השאר - לפחות תנסו!!! ואז, אחרי שהוא כבר לא יהיה "עוד-הצעה-שאתה-לא-מכיר" - אז כדאי לבדוק אם כל הדברים הטובים שיש בו (ובע"ה שיהיו בו ושתצליחי גם למצוא ולהעריך אותן!!) - אז שווה לבדוק אם הנקודה הזו באמת משמעותית או שניתן להתפשר עליה איכשהו ובע"ה להרוויח משהו הרבה-הרבה יותר שווה...

לפעמים אדם מחובר לרב, או לישיבה מסוימת- כלומר לדרך שהיא מנחה בשם אותו רב העומד בה

וחשוב לו להיות קשור לאותו מיקום, כדי שחינוך ילדיו, האופי של ביתו ישא אופי כזה שאותו רב מנחה.

בהנחה שרבו של הבעל הוא זה שמנחה את "הכיוון" , מן הראוי להגיע אליו ולהתפשר לקראתו ולא להפך..

כך זה ברוב המקרים היותר מפוכחים שיש.

ובפרט שהחשיבות בהדרכת רב היא רבה ומשנה את פני הדברים מן הקצה אל הקצה- וכך אני מאמינה באמת גמורה

אם זה באמת כך ולא "התעקשות" בעלמא של הבחור, לדעתי כדאי לנסות להפגש. במידה והקשר יראה מתאים תוכלו לחשוב יחד על איך מגשרים על החששות הללו..

בהצלחה רבה

פעם הכרתי בחור שרצה לגור בהתנחלות שלפי דעתי היייתה מאוד מסוכנת ומפחידה, אבל הישיבה שלו הייתה שם, והלימודים גם בקירבת מקום. ואני רציתי ישוב אחר. היה לו מאוד חשוב שזו תהיה התנחלות.

לאחר הדייט הזה רציתי להיפרד ממנו וכנראה גם הוא. אבל משום מה המשכנו מכוח האנרציה..

היום כשאני מסתכלת על זה . זה ממש מטומטם להיפרד בגלל זה.הוא בעלי ואב לילדי (3) והסכמנו בסופו של דבר על התנחלות לא מפחידה והוא לקח טרמפים ללימודים. אחרי הדייט הזה סיכמנו לא לדבר על הנושא עד שיהיה רלוונטי.

בסוף כשהתארסנו הלכנו למקום שהוא רצה לכדי לראות איך אני מרגישה שם, אחרי שקיבל שלילה מצידי הלכנו לחפש משהו באמצע ומצאנו.

התפשרות!

עכשיו , אחרי 6 שנים , בעלי ואני צוחקים על כל מיני דברים שנראו לנו כ"כ עקרוניים שכמעט שברנו את הקשר עליהם וחבל.

תחכי תראי עם יש לו תכונות טובות וזה מה שחשוב. בחיים עוברים הרבה בתים. צריך המון סבלנות והכלה ( מלשון להכיל).

כ"כ הרבה דברים נראים לנו מעצבנים בבן זוג ועל זה אנחנו פוסלים וחבל, כי לאחר שנות נשואים מגלים שזה שטויות. אף אחד לא מושלם וגם לא אני וגם לא את. ובטח שלא הוא.

שיהיה בהצלחה.

מנסיון של כמה שנים למדתי שנתון כמו מיקום מגורים ועוד כמה נתונים אחרים, שפעם חשבתי שחשובים מאוד:

כל כך לא צריכים להטריד יותר מדיי בשלב כזה של הקשר.

העיקר זה התקשורת, המידות, ההתאמה בכיוון הרוחני.

אני לא הייתי פוסלת על זה כלל.

לי באופו אישי, קשה לי עם חיים בעיר,

אבל אני חושבת שאם יזדמן לפניי בחור שקיימים אצלו הנתונים החשובים באמת,

אז "על כל פשעים תכסה אהבה".

אם אוהבים- יש וויתורים. יש אפשרות לשנות מחשבות.

וכבר קרו דברים מעולם..

(המשכתי קשרים למרות הנתונים האלה, ולא בגללם הסתיימו..)

נכון, זו תהיה מעט עבודה בשבילי - אבל ברור שאהיה מוכנה להתפשר/לוותר למען הרצון שלו הקדוש,

כי מן הסתם לא יינבע בגלל קניון או כבישים הסואנים..

(אלא- גרעין תורני/ישיבה/רב וכד')

בהצלחה רבה

ברור שלא דוחים על עיר מגורים.

אלא---

שאם זה משקף תפיסת עולם שלמה שאינה מתאימה לך אז אל תלכי על זה 

ואם זה משקף רק חלק תמשיכי, עד שהדברים יתבררו יותר.

כרגע עיזבו את הנושא

טוב לכם ביחד?

אתם מרגישים שאולי בעזי"ת זה יכול להצליח?

אם זה בכל מקרה קשר כזה "אפור",

אז חבל על הזמן, ולא כדאי להמשיך.

אבל אני יודע על עצמי,

שאם אני אמצא מישהי ואני ארגיש שזה זה,

מצידי לגור על הירח,

כל עוד שאנחנו ביחד...

כל שלילה על הסף היא פסולה בעיני.

רוצה את זה..יכול להיות שפתאום אחרי כ"כ הרבה זמן שחשבת מחשבה שונה תשתנה לך הדעה.אל תיהיה נעולה.

פעם איש מאוד גדול אמר לי-ברגע שיש לך מטרה ענקית(כמו להקים בית בישראל,אצלי זה היה משהו אחר)וכל הדברים מתגמדים והקשיים מתגמדים ברגע שאני רוצה את זה באמת..בעיקרון זה משפט מאוד מסובך אבל הוא צודק במידה שבאמת רק זה מה שמפריע לך בקשר? ז"א במידה שהכל הכל טוב,והוא הבעל המושלם מבחינתך חוץ מהדבר הקטן והפעוט הזה..

באמת שתנסי להפתח למה שהוא אומר..אינלך מושג עד כמה עצומות יש בעיר.איזה תרומה מדהימה תוכלו לתת,זה פשוט להיות בנאדם שדואג לכלל האנשים ולא לעצמו.זה מדהים,תבררי ותנסי לחשוב על זה.

ב"הצלחה ענקית!

אם אותך היה מעניין לתרום לעם ישראל ואותו היה מעניין רק שופינג וחו"ל זה משהו אחר,

אבל כל עוד הכיוון זהה, הפרטים לא חשובים

לכל אחד ולכל משפחה יש תפקידים משתנים בשלבים שונים של החיים

היא לא כתבה שהוא -  נעול  - על עיר!

" -  חשוב  -  מקום מסויים"

ולה חשוב גם כן מקום מסויים...זה לא שמישו צריך לוותר...בעתיד יהיו עוד מלא דברים שאחד יעדיף......ושני....

חוץ מזה שלגור בעיר עם חילונים זה יכול להיות ממש חיובי!!הם חלק מהעם..לא צריך לגור באי-בודד,למי שיש אמונה חזקה זה לא מזיק..צריך לבוא עם שליחות.."שלוחי מצווה אינם ניזוקים"

אבל אולי זה בכלל עניין של אוויר ,רוגע ,רמת חיים וכו'..

נראה לי שאם זה אדם טוב,תצליחו להתפשר..

בכל אופן בהצלחה!!

אני ומשפחתי עברנו מיישוב לעיר (מודיעין), ויצא שהשכונה שלנו מלאה בהרבה דתיים, וכמובן גם שכנים חילוניים.

השיקול היה מפני שלדעת הוריי ראוי לגור בסביבת כל סוגי עם ישראל יחד, והגדילה שם בריאה יותר.

זאת כדי להבהיר שהמגורים בעיר לאו דווקא נחשבים כמגורים בין חילוניים בלבד, ואני אישית ממש נהנית!!!

או שפשוט תלכו על פשרה ותחשבו על מקום ששניכם אוהבים, תראו את הצד החיובי והיתרונות שבו, ולאט לאט עם עצות ועזרות ממשפחה וחברים תגיעו להחלטה מוסכמת. זו לא סיבה מספיק טובה לוויכוח גדול כל כך , אז חשבו בנחת על פתרון...  בהצלחה רבה!

יש כל-כך הרבה דברים מהותיים בחיים שעליהם צריך להתעקש. מקום מגורים בעיניי זה כמעט הדבר האחרון... צריך להיות משהו מ-מ-ש קיצוני כדי להינעל על זה.

וגם - לדעתי ככל שמכירים את האדם טוב יותר ומעריכים (ואוהבים) אותו יותר, הרבה מאוד דברים מתגמדים.

אני חושבת ששווה בכל זאת לבדוק ורק אם יהיה רציני יותר בע"ה לנסות לבדוק עד כמה זה מהותי לכל אחד מהצדדים ועל מה אפשר אולי להתפשר בשביל זה.

אגב- לפעמים כדאי לברר מה המניע שמאחורי הרצון ואז יכולה להשתנות כל התמונה.

למשל: אם המניע למגורים בעיר הוא למשל רצון להתחבר לעם אולי אפשר לגור ביישוב מעורב

אם המניע למגורים ביישוב הוא הירוק והשקט אפשר אולי לחפש עיר קצת יותר ירוקה ושקטה (או שכונה ירוקה ושקטה בתוך עיר)

אם המניע למגורים ביישוב הוא רצון בחברה דתית\אחרת יש שכונות בערים שיש בהן קהילות יפות ומגובשות...

ושני סיפורים אישיים:

1. יצאתי עם מישהו שבהרבה הרבה דברים (גם קצת מקום מגורים אבל גם דברים קצת יותר מהותיים בעיניי) היה שונה ממני והיו לו דעות שונות, ובכל זאת זה לא היה מה שהפריע לי בקשר...

2. יצאתי עם מישהו שטען שכל השומרון מסוכן ומפחיד וכל מי שגר שם סובל (נתן דוגמא מקרובי משפחה שלו..). הבחור התעקש לגור בעיר ובמרכז. אני לא התעקשתי על יישוב דווקא או על השומרון אבל הציק לי שהוא אפילו לא הסכים לומר שהוא מוכן לנסוע לשומרון (למשל לבקר בני משפחה שלי שגרים שם). בסוף הוא חתך על זה שאני יותר "מתנחלת" ממנו (אני גרה בעיר!), מבחינתי זה נחתך בגלל השקפה שהיא הרבה יותר רחבה מאשר עיר או התנחלות...

שנזכה שהקב"ה יכוון נכונה את צעדינו.

ואם אין תקציב במקרה:

~ ילקוט- תיק גב יפה כזה, לפי הסגנון שלה

~ ידית- מן זוג ידיות חמודות למקרר הבית- שעוטפים איתן את הידיות של המקרר, אם סקוץ', מכירים?

~ יאה- יאה להרמת הפסולת מהרצפה, משהו איכותי עם מקל, שלא ישבר לה הגב בהריונות...

~ יומן "נשי", זה מאוד הולך היום (למרות שאנחנו כבר לקראת אמצע השנה)

~ יין- יקר וטוב

ואני ראיתי מקום שכתבו באות י'- יורי (עוזר רוסי)- לנקיון הבית.. <צ>

ע"ע הסיפור של רבי עקיבא ורחל אשתו. 

אני הייתי כותב את הסיפור על בריסטול, עם כתב יפה כזה של בנות (מודה, אין כמו כתב של בנות), מקשט וכותב ברכה אישית בסוף ומדביק על הדף תכשיט זול (או שלא..) שנראה כמו זהב, לסמל את הפואנטה של הסיפור...

"יד"- כפפה להחזיק סירים חמים. יש כאלו איכותיים מסיליקון, אפשר גם מבד.

במשחק בעיקרון אמורים גם לברך איזה ברכה שקשורה למתנה.. אז היא אמרה "שתמיד תדעו לאסוף את כל הלכלוך והדברים הרעים.."

בעלה.

שלא יהיה לו צל של ספק למי שייך היעה

המשחק של הילדים !

כי צריך לדעת להפוך כל ירידה לעליה

מעוצבת כזאת, מנחושת, או כל חומר, קטנה או גדולה, לתליה על הקיר או על המדף...

סימן לשלום- שישכון שלום בית בביתם!

ב"ה

אם היית החתן הייתי אומרת: ירח. (כי הוא יביא בשבילה את הירח)

אההה, באמת הרעיון של ירושלים היה יותר טוב.

ב"הצלחה!

ויהיו לך כל הרעיונות שבעולם.

(ככה אני עשיתי- הרצתי את הא-ב בראש, ואלו הרעיונות שהצעתי לך)

בקבוק יין איכותי לפתוח בטוב את הזוגיות החדשה