הוא אמור להתקשר ? לכתוב הודעה ?
כי לא קבענו איפה
נפגשים 🫥
ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות חחח
הוא אמור להתקשר ? לכתוב הודעה ?
כי לא קבענו איפה
נפגשים 🫥
ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות חחח
תזכירי שקבענו להיפגש מחר, אבל לא קבענו איפה …
אולי הוא טרי וחדש בנושא ..
טרם למד שבחורה מצפה מהגבר להיות בעל היוזמה ולהוביל
תובילי את, אין מה להתבייש
😮💨😮💨😮💨
ואני רגילה עוד מהקודם שמחזרים אחריי חחח לא רגילה ככההה מה אני יעשה
לק"י
אני באמת חושבת שכדאי גם ליזום ולא לחכות לכל דבר, רק כי הוא הגבר.
לא אומרת לקחת שליטה על הכל, אבל גם לא לחכות שהוא יעשה הכל.
לבוא בגישה של נסיכה ש"רגילה שמחזרים אחריה" יכולה להיות הרסנית לקשר.
אתם שני אנשים בוגרים שמנסים לבדוק התאמה. אין פה שום אביר, והוא ממש לא צריך לחזר אחרייך לפני שהוא מכיר אותך.
לא ציפיתי שהוא יחזר אחריי כבר בדייט הראשון ממי
אמרתי שאני רגילה הבנתי שזה לא ככה
ומה קשור לחזר ללשלוח הודעה ראשון
זה כמו שנוהגים שהגבר בא לאזור של האישה בפעם הראשונה
וואי תמצאי כיוון מה נסגר
בקטע כזה שנגיד גם בקשר הקודם(לפני האקסית)
היה לה x y z
וגם בקשר הקודם אתה נהגת בדפוס דומה
ב2 קשרים האחרונים שלי במבט רטרואקטיבי אני מוצא הרבה יותר מדיי similarities בקטע מפחיד אבל. ובכללי אני יכול למצוא מכנה משותף גדול ב5 קשרים שהיו לי מבחינת התמודדיות של הבנות זוג. ואני תוהה איך זה קרה(מבלי להיכנס לקטע של השגחה, בקטע של צירוף מקרים נדיר)
ויותר נכון למה זה קרה, אולי משהו בי שמושך את זה
קיצר אם למישו התופעה מוכרת ויש לו מה לומר בנושא, אשמח
לי בהקשרים אחרים דווקא ולא בדייטים
עצה, תתבונן ותבין למה זה אחרת זה יחזור על עצמו.
לפעמים זה שינוי תפיסה או גישה לחיים שמשחררת
משהו פנימי שהיה תקוע.
למרות שכבר התקדמת אבל בסוף אתה נשארת אתה ואתה מעורר את מה שאתה מעורר.
אתהמן הסתם תופס את המשבצת שנוחה לך וטובה לך שאתה בקשר וגם הבנות מתאימות את עצמן לכך ותופסות משבצת שמתאימה לאותה משבצת
לצערי אני זוכר דפוסים לא טובים שגרמו לי להתנהג בצורה מסויימת בקשר ובנות שונות הגיבו אליה באותה צורה פלוס מינוס.
לפעמים דפוסים טובים ולפעמים מבין שצריך לשפר התנהלות או לשנות כיוון.
זה הגיוני בסך הכל כי אני מחפש סוג מסוים ולכן סביר שיהיו קווי אופי דומים אצלה ולכן יהיו סיטואציות דומות.
אני רשום למיזם הרבה זמן ופעם היה לי שגריר שבאמת בדק בשבילי אפשרויות, אבל היום הוא כבר ממש עסוק ולא מוצא זמן להתעסק עם זה. מישהו מכיר שגרירים טובים שמוכנים להתעסק עם אנשים שלא במעגל החברים/משפחה שלהם?
נ.ב., כרגע אני אצל שגריר אחר שלא מציע שום דבר. איך מחליפים אותו, במידה וימצא שגריר אחר?
יש לך אפשרות לכתוב הודעה להנהלה של המיזם.
או שתפנה לשגריר שלך ישירות ותבקש ממנו לעבור (וכמובן להגיד לו שזה סבבה ואתה מבין שלא ירגיש לא נעים).
אז תמחקו.
אחרי עוד פרידה.
מה עושים עם הצורך הנואש במגע?
אומרים שתינוקות נטושים שלא מקבלים מגע יש יותר אחוז תמותה.
זה כל כך אנושי ובסיסי. איך מתמודדים?
אם את מתכוונת לכמו של תינוקות
אז זה נשמע יותר בקטע של חום וחיבור ולהרגיש עטוף ומוחזק כזה
אז נראלי קודם כל והכי חשוב
זה פשוט לחבק ולעטוף את עצמך
לומר לעצמך מילים חמות ומחזקות
כמובן שאם יש אנשים רלנווטיים אז אפשר לבקש מהם גם
לא קל להיות אחרי פרידה.
העצה שלי קצת יותר רלוונטית לבנות מאשר לבנים, אבל אני מתחבקת המון עם חברות שלי, וזה עוזר. כמובן שזה לא אותו דבר, אבל זה כן מקל על הצורך. אם רלוונטי גם לך (וסליחה שאני יוצאת מנקודת הנחה שאצל בנים זה קורה פחות, אל תתעצבנו עלי) אז תמצא חבר כזה (או חברים) ובכללי קשר קרוב על חברות עוזר לי ממש. גם משתפת ופורקת, וגם כשקרובות יותר, המגע איתן יותר משמעותי מאשר סתם חיבוק שלום לחברה (בקטע חברי כמובן הכל, שלא יישמע בקטע מיני כמובן או משהו כזה)
כמובן גם בני משפחה יכול לעזור, אם זורם לך.
וגם הידיעה שבע"ה יהיה לי מישהו שנוכל לגעת, עוזרת.
ולהגיד לעצמי שזה מה שאלוקים ציווה והוא אוהב אותי ויודע כמה קשה לי, ולבקש ממנו שיראה את המאמצים והקושי ויקל עלי עם ההתמודדות וגם ישלח לי את שלי כבר
בהצלחה רבה!
תנסה אולי עם אמא שלך. אם היא מהאמהות שנותנות חיבוק מעצמן הכי טוב, רק תאפשר לנפש שלך לקבל ואל תרגיש כמו נער נבוך..
אם היא לא מאלה, תנסה לאזור אומץ ולבקש.
אם אי אפשר, או אם זה לא עוזר, תתאמץ כמה שיותר לצוף מעל המים ולא לשקוע. תסיח את הדעת עם כל מיני דברים, תעשה דברים שמשמחים אותך, תזכור שזה מצב זמני.
אל תיתן לעצמך לשקוע ולהישאב לצורך הלא ממומש כי זה יכול לגרום לך להגיע למקומות שיהיה לך אח"כ קשה לצאת מהם.
תתמקד בצורך העליון יותר בזוגיות- התאמה וחיבור פנימי חזק, ובחסרון שלו (אבל אל תתחיל לדמיין בהגזמה כי אז זה יכול לגרום לך לחפש תחושות גבוהות מדי שבד"כ לוקח להן זמן להיבנות).
אחת הבעיות באנושיות זה שיכולת ההישרדות שלנו לא חזקה במיוחד כי אנחנו נוטים לפעמים לחשוב ולשקוע במקום להתמקד בהווה וליילל או לפעול.
ואחרי כל זה, מועדים לשמחה
תזכור שה' תמיד איתך. ובפרט בזמנים של צער וקושי.
אין לתורה פתרון לזה.
וכן, לפי המדע יש שם לתופעה הזאת ויש לזה השפעות.
מה אני אגיד לך? מצב דפוק
אבל מכירה כמה כאלה שעדיין עושים את זה -גברים
יותר נפוץ אצל בנות אבל😆
זה נכון מצד אחד כי הם תמימים והכל נראה להם ורוד ומושלם וכן וככל שגדלים את/ה מגלה עוד דברים ויש רצונות וחלומות יותר גדולים מהמציאות
והזמן לא לטובתנו....
אורח החיים שלנו אינו זה הנשקף ממה שהיה בתקופת המקרא והמשנה.
הגבתי כדי להביא התייחסות שבמקורות שלנו בגיל צעיר מאוד כבר היו מתחתנים, וההתמודדות עם רווקות ארוכה היתה פחות קיימת.
החיים כבוגר התחילו מוקדם ותוחלת החיים קצרה מהיום.
מגיל צעיר הילדים עבדו עם ההורים במשק החי ובחקלאות המשפחתית והיו חלק מהכלכלה המשפחתית.
נישואין היו חלק מהתהליך הכלכלי: חתונה לא נבעה מאהבה רומנטית בלבד, אלא הייתה עסקה משפחתית וחברתית. נישואין היו דרך להבטיח יציבות, שותפות בעבודה, המשכיות של החמולה המשפחתית.
התורה היא האידיאל ואנחנו נועדנו לחתור לממש אותה בעולם הזה.
אנחנו בני אדם ולא מלאכים ולכן הצדיקים שבנו נופלים שבע פעמים וקמים מחדש בכל פעם, כי זה טבע שלנו.
מתוך כך אנחנו צריכים לראות מה רצון ה' מאיתנו כבני אדם ולא כרובוטים חסרי כח גברא.
בכל מקרה תוכל לפי היהדות
לחבק עצים ברחוב ועמודי חשמל (עדיף בהתייעצות עם אנשי מקצוע כדי לא להינזק.)
לפי כקדם, ודומיו, תוכל לצפות בשירת וריקוד נשים.
לא יודע אם זה יעזור או יזיק לעניין הרצון/הצורך במגע.
הוא סגנון ממש מתיוון.
יהודים מסרו את הנפש שלהם ונהרגו
לאורך הדורות כדי להמנע מאיסורים כאלה
ועכשיו בא בן אדם בן 20
ואומר לך שהוא כמו תינוק שזקוק למגע
יש לי הרבה אמפתיה לקשיים
אבל הטרולים פה בפורום התחילו להגזים
יש איסורים שהם יהרג ואל יעבור.
ויהודים מסרו את הנפש בפועל לאורך הדורות
כדי להמנע
לא בא לי לתת אמפתיה ולגיטימציה
זה הרבה יותר מפחיד אותי שמישהו יתרפה ויכשל.
מאשר להסביר לבן אדם,
שהוא כבר לא תינוק שזקוק למגע.
ואם הוא חושש מתמותה בקרב התינוקת
אז חשוב לי להציב לו את הגבול של התורה
שאומרת שבעוון ניאוף מגפה באה לעולם:
תרגום יונתן על שמות כ':י"ג
לא תנאף עַמִּי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווּן גִּיּוּרִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם גִּיּוּרִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִשְׁתְּהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם גִּיּוּרִין דְּלָא יְקוּמוּן בְּנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן וְיִלְפוּן לְחוֹד הִינוּן לְמֶהֱוֵי עִם גִּיּוּרִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי גִיּוּרָא מוֹתָא נָפִיק עַל עַלְמָא:
אין שום לגיטימציה לחטאים,
שאבותינו מסרו את הנפש כדי להמנע מהם
ופה אנשים נותנים אותם ככה בחינם, או בזול מאוד ליצר הרע.
מובן שאתה לא יכול לתת לגיטימציה לדברים מסויימים, אבל אם אתה חש אמפתיה כלפי מישהו, אין בזה פסול, הפוך.
התורה לא אומרת לנו לא לרצות דברים מסויימים, אלא להתגבר על הרצון.
אתה לא חש אמפתיה כלפי מישהו/נושא מסויים? מובן. לא עם כל דבר אנחנו מזדהים. אבל למה לעקוץ?
כואב לבנאדם שקשה לו. הוא לא אמר שהוא נופל. אמר שקשה לו. למה במקום לעזור אתה יורד עליו?
ולגבי הפרידה, לדעתי מה שהוא התכוון זה שכשיש מישהי ונמצאים בקשר, יותר קל בראש לשמור, כי הנה תיכף יכול להיות שמתחתנים. אבל כשנפרדים, יודעים שיקח עוד זמן, וזה מקשה.
מתיוון ככל שיהיה, חלש לעומת כל המסירות נפש ככל שיהיה - "לא נלחמים באש עם אש" - זה לא שירשור דיבייט על החוסן הנפשי של הדור מול עבירות,
זה שירשור של יהודי פרטי שמשתף בקושי אמיתי שלו. גם אם יש מקום להכניס בו תוכחה - זה צריך להיעשות לשם שמיים, ולכן בתבונה. הסגנון של הדברים מתגרה ולא יעיל במבחן התוצאה.
אתה לא חייב להביע אמפתיה ואם זה נגד מצפונך - בטח שלא לגיטימציה,
אם אתה מרגיש שאתה לא יכול שלא להגיב בצורה מאופקת - לפעמים עדיף לשתוק, כאן ועכשיו, כסייג לחכמה,
וכן להביע את דעתך ורגשותיך במקום, בזמן ובאופן שבו הם יכולים להישמע ולהתקבל.
אתה לא חושב?
דבר ראשון אני לא בן 20( וגם לא הרבה יותר מזה אבל תקופה בדייטים)
דבר שני מאיפה אתה יודע מה עובר עלי??
כמה אני מתאמץ לשמור את העיניים לאישתי וכמובן את המגע. כמה ניסיונות ומאבקים לשמור על הקדושה למרות התסכול המטורף שנוצר.
אני בן אדם. קשה לי. מאוד. לא ביקשתי להתיר שום איסור!!
רוצה שהכל יבוא במסגרת של חתונה ומחוייבות. אבל שיבוא כבר.
אז הוא פחות מרגיש את הצורך במגע מהסוג שהוא תיאר.
וכשאין קשר, ובפרט אחרי פרידה, יש לו חוסר רגשי גדול שמתבטא בצורך בסוג המגע הנ''ל.
אתן פה רק קריאת כיוון.
להכיל את הצורך ולא להתכחש אליו.
מצד שני, לא להעצים אותו.
הרבה פעמים התייחסות אל כך נחשבת כמסוכנת שהיא עלולה להעצים את הצורך ומעדיפים להדחיק אותו, אך הדחקה מסוכנת לא פחות.
רחמים עצמיים בעיני זה לא כיוון טוב, אמפתיה כלפי הקושי ונתינת מקום, יכולה לאפשר גם למרחב שבו ניתן להתמודד ולהתגבר.
לבנות הדוסיות שכאן-
בקשר של 3 חודשים עם מישהי, עשינו דייט באיזה מעיין לפני שבועיים ואז אמרתי שבאסה שאי אפשר להיכנס או משהו בסגנון בצחוק, והיא הגיבה- במה הבעיה? מוזמן להיכנס בכיף.
שואל באמת ממקום של להבין ולא להתריס, היא ציפתה שאני יוריד לבוקסר ויעשה לה תצוגת תכלית של השרירים?
ממליצה לראות את הקליפ יש שם נק מעניינת
אבל לכל המתעצלות אני ארשום פה
לקראת הסוף מישהו מחזיק שלט עם הנוסחה למציאת הבעל שתכלס היא נכונה גם לגברים
והיא - תאהבי את עצמך ואז אהבה תמצא אותך.
https://music.youtube.com/watch?v=rK5TyISxZ_M
שיר של רי בסגנון של שנות ה60
אני אהבתי
ומה איתכם? יצאו לכם דברים כאלו?
ושמחת בחגך - ואיך אשמח ואין לי את מי לשמח?
ושמחת בחגך - ואיך אשמח ואני שרוי בלא שמחה?
ושמחת בחגך - ואיך אשמח וכל השנה אני בדירת עראי?
ושמחת בחגך - ואיך אשמח והתברר שעברה שנה ושוב לא נחתמתי בספר החיים?
ושמחת בחגך - עוד עשה להתוודות עליו ביום הכיפורים הבא.
צרת רבים חצי נחמה?
לך לשמחת בית השואבה
או תפילות חג מרוממות (יש עם הרב שמואל אליהו בירושלים חברון וצפת)
יש בכל מיני מקומות בארץ
תדאג לדברים שעושים לך שמח וטוב
אוכל טעים
טיול
מפגש עם אנשים טובים שנעים איתם
בגדים יפים
מוזיקה טובה
תפילות חג יפות
וכו
הלימוד שקיים גם אחרי נישואין זה
"תמיד תהיה אחראי על מצב רוחך ותדאג שהוא יהיה טוב "
אל תלקה את עצמך על היותך רווק *עדיין* !!
כרגע רצון ה ממך הוא שתעבוד אותו בשמחה ובטוב לבב. גם ובעיקר כרווק. ככה ה' רוצה
ונראלי שבחיים זה הכי טוב לפעול מתוך הבנה "שעשני כרצונו" ככה רצונו ואנחנו רוצים מה שהוא רוצה. כי זה יוצא לכתחילא הכי טוב לנו.
הקב"ה רוצה את הלב
לא דו"ח מה הספקת וכמה.
מתוך שתהיה שמח בכל ימי החג
תראה אורה וברכה ושנה טובה!
יכול להיות לך הכל ואתה תרגיש הכי עצוב
שמח את ה' שמח את עצמך
העולם כולו זה אנרגיה בסוף..
אנרגיה של לחץ / דיכאון / למה אין לי
לא מולידה זיווג נכון
אולי היא תמשוך אליך נשים.. אבל לא בהכרח נשים שטובות לגרסה הכי טובה שאתה יכול להיות..
קיצור תכאב אבל תקום
ותקום חזק
אבל רק צרמה לי השורה הראשונה
חסר אנשים שאפשר לשמח?
ברור לי שזה שונה שזה אשתך
אבל באמת שיש כ"כ הרבה אנשים שמחפשים טיפת יחס
כואב
כואב ומפחיד והלב נשבר
ואין מה לעשות חוץ מלהרגיש את הכאב הזה.
אבל לפחות אתה בהקשבה לעצמך והרצון שלך מכוון ונקי.
זה הרבה מאוד.
עם בחור (בשידוך), נפגשנו פעמיים, הכל היה זורם וחלק, דיברנו בכיף שלנו.
ממש התאמנו באופי, כל מה שיפרתי על עצמי התברר שגם הוא כזה וכן ההיפך...
ממש היה נראה בחור החלומות, אחרי פגישה שנייה הוריד אותי על קטע השקפתי (אין לי מושג מה בדיוק, יכולה לשער)
יאללה תנחומים 🙏
לחלוטין תנחומים..
למי ששידך, ותבקשי ממנו לדבר איתו, או שימליץ לו להתייעץ עם הרב שלו או מישהו מבוגר מנוסה.
נשמע שהוא צעיר, ואצל צעירים יש לפעמים חוסר פרופורציות כי הם לא מכירים מספיק את המציאות ובגלל עוד סיבות.
כדאי לעשות את הניסיון
נפרד ממך ככה
מזל שלא התחתנת איתו
וברצינות, ברגע שנפרדתם - נכון שזה מבאס, אבל זה גן התקדמות, עכשיו את מכירה את עצמך יותר, יודעת יותר לדייק את מה דאת מחפשת
המון המון בהצלחה!!
תודה נשמה❤
יש פה יכולת חשובה לשקף רגע/ אתגר
ברגע של משבר או אי הסכמה / פרידה
תחשבו על הבחורים שעשו את זה בצורה לא בוגרת זה אחלה פרמטר לראות כמה בגרות של ביטוי רגשות ( שזה אחד הפרמטרים הכי חשובים הזוגיות) היתה לו..
לא כיבד / לא שיקף כמו שצריך/ התבטא בצורה ילדית ( התכנסות או בריחה)
ואו תראי כמה נחסך ממך
חשוב לי לציין שאני לא מדברת על הדוגמה שלך ספציפית,אלא בעיקר על דייטים יותר מתקדמים .. למרות שאפשר לראות את זה גם שזה בוסרי .
מספיק יש לאדם את הכאב ראש עם השיקולים שלו..
כדאי לקבל את זה שיש אנשים שיעשו טעויות ויש החלטות שלא תלויות בנו מאשר לעשות פעולות רחוקות
ההתעסקות בהחלטות של הזולת היא מתישה ומוציאה אנרגיות ולכן הייתי נזהר מאוד מלחשוב בכלל ללכת בכיוון הזה
מזמור לתודה'
דווקא במקומות שאת הכי לא מבינה וזה מסתיים בלי הסבר הגיוני או מיישב את הדעת עם תחושה של רגע מה קורה פה עכשיו?
זה הכי משמיים , החליטו לשמור עליך להכניס לו מחשבה שאת לא שלו ../ בלבלות..
אוטומטית הוא מתרחק
זה עמוק אין לי יכולת להיכנס לעומק עכשיו אבל זה מעבר להכניסו מחשבה ..
מתי שיש לך עוגמת נפש זה לא סתם שתדעי לך
צריך להתחזק פה המון בביטחון ואמונה
אמונה שה' שומר עלייך אוהב אותך ורוצה להעניק לך את הכי טוב שיש
ביטחון שהכל פה מושגח הכל כל דייט כל שיחה
תעשי את שלך במקביל תתחזקי בביטחון
ותזכרי שכמו שארץ אמר @ארץ השוקולד אם צד אחד חתך זה אומר שהיתה פה אי התאמה מסוימת ..
ואני אומרת אי אפשר להמשיך עם צד אחד.. את גם ממש לא רוצה אותו אם הוא לא רוצה ..זה מתכון לאסון לא לנישואים ..
ושיהיה טוב
אני רק חושבת כל הזמן אולי יש מילים שלא הייתי אמורה לומר בשלב כל כך מוקדם כשרק מתחילים להכיר, כי הפער בסופו של דבר לא היה מידי גדול.
אבל בשכל אני יודעת שבאמת מיותר לנבור במחשבות של אילו ואז כי זה לא יקדם אותי לשום מקום.
אבל הלב די מבואס...
חושבת שלא פירשנו אחד את השני נכון עד הסוף...
שמשהו התפספס לנו 😏
מי ששלך, שלך. מי שלא שלך - לא שלך כי אלוקים החליט שהוא לא מתאים לך. וזה לא משנה מה הוא יגיד או למה זה קרה.
וכמה שזו עבודת חיים להחדיר מהשכל לראש(:
תודה 🙏
שמעריך דברים מיוחדים
אומר מרשימות
מרימות את עצמן לחוד?
מדקלמות את כל השס בדקה?
מגיעות בדיוק בשעה שקבעתם?
האחרון באמת ירשים אותי
זה משהו מיוחד, פשוט עילוי!
אגב, יש משפט שאומר
הגעת בזמן אם הגעת 5 דקות לפני הזמן
אתה מאחר אם הגעת בזמן.
בא לך לשאול אותו...
אז למה אמרת
"לא טוב היות האדם לבדו"?
גם חנה שאלה אותו שאלות דומות..השם אוהב שמנצחים אותו "מאי דכתיב למנצח מזמור לדוד? זמרו למי שנוצחין אותו ושמח, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, בשר ודם, מנצחין אותו ועצב, אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח" (פסחים קי"ט עמ' א')
וגם ליקוטי מוהר"ן קכ"ד - השם רוצה שאדם ידבר איתו כדי להביא לאדם דיבורים לפרש שיחתו לפניו כדי שינצח אותו וזה רצונו יתברך
לשון זהב הייתי חייב להביא "שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ (פְּסָחִים קיט) כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כִּבְיָכוֹל וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה עַל כֵּן שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג כִּי בְּלא זֶה בְּוַדַּאי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אַך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ וּמַזְמִין לוֹ דִּבּוּרִים וּטְעָנוֹת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ כַּנַּל"
אותי ליד מישהו כמו עלי הכהן
ואשאל חופשי משבת עד שבת
כרגע יש בעיות קליטה
אם בנאדם כואב וצועק מתוך כאב זה מבורך מאוד
אבל אין סיבה טובה לבוא בתלונות או בדרישות ביחס לפרט.
שהוא לא חייב?
ולפי מה קבענו שצעקה מתוך כאב זה מבורך מאוד?
הוא צריך לומר שהוא מתחייב, כל עוד הוא לא אמר את זה הוא לא מחוייב.
כאשר אדם כואב סימן שהוא מרגיש, סימן שהוא חי.
לחיות חיים מלאים ברגש בלי כאבים דוד שלו
כאב הוא חלק חשוב מהחיים ולא הייתי ממהר לוותר עליו
שנזכה להתאבל על בניין ירושלים ומתוך כך גם לשמוח בבניינה
הוא בעצם אומר- אתה ה' הרי קבעת שלא טוב היות האדם לבדו, זה חלק ממבנה העולם שבראת, אז למה אתה לא מיישם ודואג לי לאישה אחרי שאני רוצה ומנסה ומתאמץ?
הרי זה גם עניין שלך ולא רק שלי. אני רוצה להתחתן כי אתה בראת אותנו ככה, ואתה גם רוצה שאתחתן כחלק מתכלית הבריאה.
זה מזכיר את הסבר הגמ' לפסוק "וחנה היא מדברת על ליבה" בברכות לא:
זה שאדם חושב את זה מראה שהוא רוצה להתחתן לא רק כרצון פרטי, אלא מתוך הבנה וחיבור לרצון ה' בזה או לפחות מבין עד כמה ה' הוא הבורא והדואג והנותן.
התשובה לדעתי היא שמתוקף תפקידנו כשותפים של ה' וכעבדי ה' יש לנו לפעמים עבודות לעשות כדי לממש את תכלית הבריאה.
אפשר לראות את זה במזמור ברכי נפשי- למרות שגם בעלי החיים עובדים כדי להשיג מה שהם צריכים, הם מתוארים בעיקר כמקבלים מה' בצורה פסיבית או ע"י "תפילה", ואילו האדם מתואר כמי שצריך לעבוד- "מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ", "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם... יצא אדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב". וזה כי האדם הוא עובד במהותו. גם בגן עדן הייתה עבודה של "לעבדה ולשמרה" רק שהיא הייתה קלה יותר.
לא ידעתי או הבנתי
מה זה אומר מן קראש
עד שנתקלתי בניק שלך
לא מזדהה עם הטענות..
אנחנו לא יודעים איך הקב"ה מנהל את עולמו. נקודה, סוף פסוק.
אנחנו יודעים שהוא לא עושה טרוניא עם בריותיו.
אם זאת דרך להביע כאב - מדהים
אם זה להתלונן - בעיני לא כדאי
הייתי בטוח שאני הכוכב הראשי. בסוף התברר שאני ניצב בסרט של אחרות. עוד תחנה בדרך שלהן לאושר.
ואני? השנים חולפות ונשארתי ניצב. עד שבסוף גם ניצב לא אהיה.
תכלה שנה וקללותיה.
ואל תשכח שגם הן ניצבות בסרט של הקב"ה, ככה שבסופו של דבר כולנו ניצבים בסרט אחד גדול וארוך
השנה תתחתן בעזר ה'
המשפט עוד תחנה בדרך אל האושר - בוא כולנו יודעים שמי שמתחתן לא הופך לאושר ונטול דאגות .
אושר מייצרים
גם בתור רווק וגם בתור נשוי
לא להסתכל על זה
נשוי - מאושר
רווק- עצוב
כי תדבדה איך אמרה לי פעם מישהי נשואה שהיה לה קושי זמני עם בעלה ..
שאני נשואה ואני לא מסכימה איתו אני מרגישה לבד בעולם .. הרבה יותר ממה שהרגשתי שהייתי רווקה.. כי שם לפחות היה לי תקווה
צאו מהתבניות של חשבתי שזה יהיה אחרת..
אושר מייצרים
לא מקבלים
אז כן מאחלת לך שיהיה לך קל בתור חתן לייצר אושר
וחלילה שלא ישמעו אותי גם בתור רווק
בהצלחה
אחרי פחות מחודש מהשרשור הזה
טוב נוו - לקראת נישואין וזוגיות
פשוט תירצו
שתזכו לבניין עדי עד ולכל האושר והברכה ב"ה 
הכי חשוב, הרבה מזל טוב!
שנים לא הזדמן לי לכתוב פה
ועכשיו עברתי בהיסטוריה ומצאתי אתזה
בכל אופן היום כמובן שאני כבר נשואה ואפילו לא טריה אבל תודה לכולם
לק"י
וחשבתי שאולי היה איזה באג.
כי כבר קרה בעבר באגים מוזרים עם הודעות ישנות.
לא התכוונתי לפגוע, ואם נפגעת, אז סליחה.
פשוט תרצו .. זה עמוק על פניו יש הרבה שרוצים
מה שכן תמיד צריך לקוות גם שאתה מקבל אתגרים סטירות וכדומה ..
ושם גם שם צריך תמיד לרצות ולא לאבד את הקיווי
אז פשוט תרצו זה עמוק
בהצלחה לכולם
לק"י
כשהחלטתי שאני לא רוצה להתחתן, הכרתי את בעלי.
כנראה שאין מתכון אחד.
אוקיי, שידכו לי מישהי, נשמע מתאים. קבלתי מספר שלה.
עכשיו אני שולח הודעה מתי נוח לה לדבר, וקובעים פגישה.
מה עושים עד הפגישה? לא מדברים?
אם יש פער גדול של זמן כדאי לעשות עוד שיחה או התכתבות קצרה
אבל להימנע מלפתח קשר ארוך מרחוק.
אלא אם ידוע שנניח עכשיו חודש לא תפגשו
תחזור לשלום ותשמור על עצמך
במיוחד אם אתה בצבא.. וזה לא בהכרח יהיה תוך כמה ימים.
בהצלחה בס"ד!!
בצורה עניינית שתרגיש כאילו מדובר בפגישה לצורך ביזנס או משהו אינטרסנטי אחרי, לכל הפחות לי זה לא נעים..
אם כבר מדברים על איפה נפגשים, מדברים טיפה על איך עבר היום או כל מה שלא יהיה שיהיה נחמד ונעים לדבר עליו. אפילו שיח פשוט של כמה דקות משיג את המטרה הזאת שהפגישה מקבלת מימד טיפה יותר אישי ולא רק ענייני.
אין עניין להכנס לדיבור סוחפים של הרבה זמן כי בסוף מה שיהיה בפגישה קובע יותר ממה שיהיה בטלפון ולפעמים מדברים בטלפון שעות ובפגישה רואים שזה לא קשור וסתם חבל על הזמן והכוחות
הרגשתי שאני מסוגל לסלוח ושסולחים לי
אבל כשמבקשים סליחה מבחורה שיצאתם איתה והיא אומרת זה לא קשור אליך וזה נכון זה אמיתי וכנה אבל עדיין כואב. איך סולחים בלב שלם ואיך באמת מתקדמים איך עושים תשובה אמיתי כאן?
סלחתי כי זה לא קשור אליי העניין
אז זה שלך. ויש לך עבודה רגשית שלך לעשות איתם. זה לא קשור בכלל לצד השני. זה שלך וסביר להניח שזה צבט לך גם במערכות יחסים עם אנשים אחרים או אפילו עם העבודה.
הרמוניהאין תחליף לעבודה אמיתית וחיבור למציאות.
ברוך ה' אנחנו לקראת כיוון טוב של חתונה ורציתי לשאול לגבי בדיקות גנטיות מי צריך לעשות? רק הגבר או רק האישה? שניהם? איך זה עובד? מה כדאי לקחת בחשבון? אשמח לעוד הערות ומענות
זה חשוב! הרבה לקחו כבר דגימה בתיכון. לא יצא לך או לה לעשות?
חוץ מזה זכור לי ש*לוקח כמה חודשים להיכנס למאגר, אבל מי שכבר בתוך המאגר יכולים לבדוק ולקבל תשובה תוך כמה שעות..
*אלא אם משלמים על בדיקה מזורזת.
של דור ישרים- בדיקות חסויות (זה מה שיש):
צריך לעשות כל אחד בנפרד ולקבל קוד (יש כמה אופציות לתוך כמה זמן הקוד יהיה פעיל), אחרי שהוא פעיל פשוט מרימים אליהם טלפון, נותנים את הקודים ומקבלים תשובה מיד. צריך לשים לב ששניכם עשיתם את אותה הבדיקה (מבחינת מה בדיוק בודקים, יש חבילות בסיסיות ויש מורחבות).
לגבי בדיקות של הקופה- בדיקות גלויות:
מספיק שצד אחד יעשה את הבדיקות, ואז כאשר הוא מקבל את התוצאות- הצד השני יעשה רק את אלו שהצד הראשון נמצא חיובי אליהן, אפשר לייעל ולעשות במקביל- ואז להשוות את התוצאות, רק תוצאות ששני הצדדים נמצאו חיוביים אליהן מעניינות
החוקים השתנו לאחרונה, אז שים לב שאתה מקבל מידע עדכני.
יש בגדול שתי אפשרויות:
1. בדיקה מסוג דור ישרים.
חסרונות: עולה כסף. אם רוצים תוצאה מהירה - עוד יותר כסף.
לא מקבלים מידע, אלא רק אם יש התאמה או אין.
מה שנבדק הרבה יותר מצומצם (ספרתי משהו כמו 54 באתר בפאנל הגנטי + 20 של שמיעה).
יתרונות: אפשר לעשות מהיר (יחסית לקופ"ח).
איך זה עובד? יש להם כמה מקומות שדוגמים (בעיקר בריכוזים חרדיים, משהו כמו 5 תחנות בכל הארץ) - לוקחים דם למבחנה. ממה שזכור לי יש שעות לגברים ושעות לנשים. חייבים ששני הצדדים יעשו. אח"כ מקבלים תשובה אם יש התאמה - כלומר, לא נמצאה נשאות משותפת למחלות שנבדקו, או אין התאמה - ישנה מחלה תורשתית ששני הצדדים נשאים שלה (זה עדיין לא אומר שזה סוף פסוק, יש אפשרות לIVF).
2. בדיקה בקופ"ח\בי"ח
חסרונות:
לוקח זמן. הרבה זמן. זמינות התורים לא גבוהה, ולוקח משהו כמו חודשיים-שלושה לתוצאות.
יתרונות:
חינם.
בודק הרבה גנים - סדר גודל של 500 גנים.
אפשר גם לקבוע ייעוץ עם רופא שמסביר את המשמעות של התוצאות.
איך זה עובד?
קובעים תור בקופה (של אחד מכם, אבל השני חייב לבוא גם, לא משנה באיזה קופה - דוגמים את שניכם). לוקחים דגימת דם.
אני מרגיש לא בנוח להיכנס לקשר כזה רק בשביל לבחון את המודל, כי מאוד מטריד אותי הפער במקום בחיים בין שנינו.
יש לכם כיווני מחשבה\הארות בעניין?
לאו דוקא ביחס למקרה שלי, אלא באופן כללי על מודל זוגיות כזה.
זוגיות, קשר זוגי, מייצרים רגשות ותחושות - התאהבות, משיכה, אהבה.. לא משחקים ברגשות של אחרים
ואין סיבה שקשר כזה לא יעלה יפה ויתפתח למשהו טוב ורציני
אני מכיר, כולל במשפחה הקרובה, שצד אחד היה פרק ב' וצד שני רווק/ה
הצד שהוא פרק ב' מביא איתו בשלות, ניסיון חיים, חוכמת חיים - ויש בזה יתרונות.
במידה ואין - הכל זה דמיונות.
לא במובן של זלזול בעניין, אלא במובן של חששות אמיתיים וכל מיני תפיסות ביחס לנישואים שניים שקיימים אצל שני הצדדים שמשפיעים על העניין.
בפועל אם אין ילדים לפעמים אפילו טוב לקבל מישהו/י עם ניסיון
האישיות הספציפית שלה וההתאמה בינינו.
אכן משנה חסירה...
התכוונתי שאני לא מרגיש בנוח להכניס אותה לזה כשעיקר מה שמעסיק אותי זה אם מודל כזה יכול בכלל להתאים לי. אני לא רוצה לגרום לה טלטלות מיותרות (למרות שתכלס יכול להיות שגם לה יש את אותן חששות)
הרי אם לא תנסה, איך תדע??
לא רואה מה הבעיה. אני יצאתי פעם עם מישהי כזאת והתייסחתי אליה כרווקה לכל דבר.
אם היא היתה נשואה רק כמה חדשים ללא ילדים, אני הייתי אומר לנסות, ותמיד יכולות להיות הפתעות לטובה. אולי תגלה שזה בכלל לא מפריע לך. השאלה כמה זה קריטי לך
עם מה שהוא אמר^
גם אם אין ילדים ובטח אם יש.
האם זה קיים? כן. וזה גם עשוי להצליח כי לפחות לחצי יש חצי בעיות להתמודד איתן.
מצד שני, זה בהחלט לבחון את עצמך במה שאתה יכול /מסוגל להכיל.
האם להיפגש? אם כל הנתונים של התאמה באופי
בהשקפות ובתקשורת- נשמעים לך מתאימים
לך על זה.
ואל תפחד להגיד 'אופס, זה בעצם כבד עלי'
כמו שאל תפחד להרגיש שדווקא הניסיון שלה הוא יתרון...
(יכולה להגיד על עצמי, בנישואים השניים על הרבה דברים פשוט דילגתי בקלילות כי בהסתכלות של חיים זה פשוט לא היה ביג גיל)
לכל מי שעבר הרבה אכזבות,שבירות לב, תסכול, ציפיות
לב מתרחב שמתרוקן
וגם אלו שלא, למרות שהכי בעולם מגיע לכם שיגלו אתכם.
אל תרימו ידיים, תמשיכו לחיות את עצמכם וזה בפני עצמו הדבר הכי הגדול שיש
איפושו בעולם יש תחצי השני שמחפש אתכם על מי שאתם לטוב ולרע. בינתיים פשוט תהיו.
מאחל את זה לי ולכם
לא לדוסים
הכל טוב,
אתה לא חייב לראות (אני גם ככלל לא מספיק לראות דברים שנשלחים פה)
גם התמונה של הסרטון לא מופיעה לי אז אין לי מושג מה זה
אנדרדוס שם שם
וואלה אשמח לעזרה, התחלתי שיעור א לפני שבועיים, יש לי חברה בכיתה יב..
בחיים לא חשבתי שיהיה לי כל-כך קשה המרחק, אני פשוט מתחרפן, יש לנו קשר מטורף ואני חייב לה הכל, בזכותה אני בישיבה , בזכותה אני דתי כמו שאני היום, וכנל אליה.. להיפרד זה לא אופציה, אז אשמח בלי הפתרון הטיפשי הזה, כי קשר אמיתי יכול להחזיק למרות הקשיים האלה
אבל פשוט אין לי מושג איך להתמודד
כל הזמן חושב עליה, מתקשר אליה בערך פעם ביום כי קשה לי
התחלתי עם נוקיה והבאתי עכשיו גם סמארטפון בשביל להתעדכן קצת בערב
כל פעם שאני מדבר איתה יש לי מצפון, האם אני פוגע בלימוד שלי?
האם זה יקשה עלי בעתיד?
אני מתכנן להתחתן עוד שנה וחצי אהל אין לי מושג איך אני עובר תשנה הזאת
גם ככה קשה לי המרחק מההורים, מהחברים, הלימוד אני משתגע כבר
כל כמה זמן להיפגש? רק שאני חוזר הביתה?
כל כמה זמן שיחה?
איך עשיתם את זה???? אשמח לעזרה מאנשים שעברו את זה
המצב הנוכחי פי מאה לא אפשרי.