פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 25)

זאת מתנה.

בעיניי באיזשהו שלב תצליח לאזן את זה מול אישתך וגם אם תבכה איתה, למה זה נחשב רע?

זה יכול ממש להיות יותר משמח מבחינה שבעלה מבין אותה מאשר נשאר מרוחק.

כן יש סיטואציות שלא תמיד רוצים שהצד יבכה איתנו ויהיה יותר בצד ה'מגן'- אבל אפשר לאזן את זה לענ"ד.

לגבי התינוק רביד חיים הי"ד.. אני לא חושבת שיש מישהו שלא בכה היום.

נקום לעינינו נקמת דם עבדך השפוך!

השכל יפה.

העלת חיוך

לפעמים זה ממש מנחם..

תודה!

האם את רגש עטוף בשכל

או שכל עטוף ברגש

אבל זה חלק מהעבודה שלנו פה, אין כ"כ ברירה..

וגם אם עכשיו זה נראה מפחיד, בסוף זה מספק למצוא מישהו שאיתנו שם, שאיתו אנחנו כבר לא לבד באופן מהותי.

במסגרת המבנה הנפשי המורכב של בנים, ה' עשה שהם יתחברו מהר לבת שמוצאת חן בעיניהם, עוד לפני שנעשה הבירור המעמיק האם יש התאמה.

זה נותן את הבטחון לבת להיפתח אליהם אם היא מתרשמת שיש על מה לדבר, כי יש לה הרגשה שזו השקעה שיש לה פוטנציאל.

ואחרי שהבת נפתחת, קל לבן "להבין" מה התפקיד שלו (=מה שהבת צריכה) ולעשות אותו. ואז דברים יכולים לזרום מהר יותר, לכאן או לכאן.

זה באופן כללי כמובן

אבל אני לא מסכימה שזה " נותן את הבטחון לבת להיפתח אליהם" זה דווקא מלחיץ אותי , ולפעמים גורם לי להסגר. 
אם החיבור שלו אלי מהיר מדי, זה מרגיש לי לא אמיתי, לא אותנטי.

שמאל דוחה וימין מקרבת.

וכמובן שהכוונה היא לא שהוא מתחבר מיד ברמה של "מתי אפשר כבר להתחתן?".. שאז זה נתפס לא אותנטי (וזה גם לא אותנטי מעצם העניין).  הכוונה שיש לו רצון מספיק חזק להכיר ולהשקיע כי הוא מרגיש חיבור בסיסי. יתכן שהוא יבין אחרי ההיכרות העמוקה יותר שזה לא מתאים. גם לבנים יש עבודה לאזן את העניין הזה, לטובת כולם. אבל בבסיס זה דבר טוב, שבמסגרת המבנה הרגיל של קשר יש לבחורה דברים שיכולים לעזור לה עם הקושי להיפתח.

משמח לקרוא למען האמת,

המון בהצלחה, שיהיה טוב, נעים ויוביל למקום הנכון עבורכם

הם אנשים מדהימים ככ.

תודה לך❤️

את המודעות, איך את קשובה לעצמך.

התמודדות לא קלה, מזדהה ממש.. 

ניסית לראות אם יש מכנה משותף? למה בעצם לא מתקדמת יותר מדייט אחד?

אולי לבקש מצד שלישי שידבר עם הבחור אחרי הדייט וישאל מה הפריע? יעזור להבין. 

שלוקח לך זמן להפתח. שמעתי את זה לא פעם ולא פעמיים.

לגבי השאר - בסוף זה הסיפור של כולנו. או שלנו לא מתאים או שלצד השני.

כשמתאים לשני הצדדים - מתפתח קשר. 

זה שהיה נחמד זה טוב, אבל צריך גם התאמה, הם נתנו סיבות לאי ההתאמה לדעתם?

האם הסיבות מתאימות למי שאת או שלא הבאת את עצמך לידי ביטוי ונראה לך שהבינו אותך לא נכון?

אם הסיבות מתאימות, כנראה או שהבירורים שלהם לא טובים או שהכרטיס שלך לא מתאים או שאת מחפשת במקום הלא נכון.

אם הסיבות לא מתאימות, האם זה ביישנות שגורם לך לשדר משהו אחר או סיבה אחרת?

אם זה ביישנות, מה גורם לך להתבייש/לפחד לשתף?

לגבי ההצעה לומר שלוקח זמן להיפתח, תנסי לתת אפשרות שידעו בבירורים להסביר מה זה אומר, כי זה יכול להיות טווח גדול.

לא שאדם מקבל מקרב אותו אל ה-כן הנכסף, כך שהיום את יותר קרובה למצוא את בעלך מאשר היית אתמול.

אם מישהו חותך רק אחרי פגישה אחת כנראה שמלכתחילה הוא לא בא על מנת להכיר הרי זה הכי מובן מאליו שבפגישה הראשונה הכל תקוע

או מרגישים לא נוח ועוד אלף ואחת סיבות.

אל תהיי קשה עם עצמך, סבירות מאוד מאוד גבוהה שזו לא את, זה באמת הם.

אפשר גם להינות מהמסע

נגעת לי מאד...

אבל שולחת הרבה חיזוק מרחוק 🫶

ואם תשמעי לעצות החכמות שנותנים כאן,

או תתיעצי עם עוד אנשים ותנסי לחשוב עם עצמך,

אני בטוחה שתצליחי לפתור את הנקודה הזאת ♥️

הזה.

חודש טוב!

אני במקום אחר עכשיו.

[צירוף הוי"ה של החודש סיון יוה"ה, אותיות זכר לא מעורבים עם אותיות הנקבה, כמו לפני הכניסה לתיבת נח גברים לבד, נשים לבד. החודש בספר היצירה רגל שמאל בזכר ונקבה. "אל תגשו אל אשה". סדר הגט ברמ"א ג' בסיון.]

הקיצור, אני במקום להיפרד מהמחשבה על זוגיות, ולוקח את הימים המרוממים האלו להתרכז בגילוי ה' וקבלת התורה, ואחרי זה בא עם כוחות חזרה לחיפוש הזוגיות, כמו שכתוב בספר תולדות יעקב יוסף בעניין זה שאחרי פירוד, יש ייחוד.

{ברור, שאפשר לכתוב להפך ממה שכתבתי, רק מחשבותיי.}

בשביל החוויה:

עידן האבן,

ספלנדור.

בשביל ללמוד על האדם:

שם קוד duel

דיקסיט (אם כי לא זוכר אם הוא מתאים ל2 שחקנים)

שש בש וטאקי הם משחקי רקע טובים שאפשר לדבר תוך כדי.

יש כל מיני משחקי שאלות הכרות, כמו סודויו ותכירותי. אפשר לקחת גם לינק ולדבר על השאלות שלו.

משחק הזיכרון יכול לבדוק כמה הזיכרון שלכם טוב ואפשר לשחק משחקי זיכרון מתקדמים (כמו שרלוק, תפוס ת'נוצה וכאלה).

קטאן ומשחקי אסטרטגיה אחרים (סטרטגו, מונופול דיל, טיקט טוב רייד וכאלה) ממש מלמדים אחד על השני, גם רמיקוב יכול להיות מוצלח.

פעם המליצו פה על מקום עם מלא משחקי קופסה בירושלים שאפשר לבוא ולשחק, אבל אני לא זוכרת פרטים🙈

לעשות יחד תחביב של כל אחד מכם 

לשחק משחק קופסא

לבשל ביחד 

לעשות קניות בסופר 

להכין משחקי שיח על חוויות בניכם 

יש לך את היכולת והזמן להשקיע.

חדר בריחה 

אתם בוחרים את השאלות

את הסגנון

את המקום

אפשר לקחת את זה לכל כיוון שתרצו ברמת ההכרות מצד השאלות שתשאלו(:

למרות שלחברות הטובות שלי אני מוסיפה בתוך המעטפה איזה ברכה ארוכהההה ואישית שאי אפשר להעביר סתם בווצאפ או משהו..

ואז אחרי שבועיים הן מתקשרות לדבר עליה [על הברכה].

ולהפסיק להשתמש בצ׳קים ולהפסיק להזמין פנקס וללכת לסניף על מנת לאסוף אותו

מה גם שהאישור של העברה של פייבוקס וביט פשוטה מלצלם באפליקציה צק משני צדדיו וחתימה עליו בלי ששום דבר לא יתקע

גם כזה דבר קיבלתי לחתונה..

שמחתי שהיא באה. למה היא צריכה לשלם "קנס". יפה שהשקיעה בי ערב שלם.

דירה קודמת עשיתי הוראת קבע מהאפליקציה ביחד עם בעל הבית.

דירה הנוכחית בעל הבית העדיף צקים כי הוא ממיר אותם למזומן.

מי הולך פה?? יש לחרדים משהו מיוחד עם איך הם מנהלים כסף??

כשחבר התחתן השבוע קניתי לו ספר מתנה עם הקדשה ארוכה שכתבתי לו משהו אישי מחמם את הלב.  לשים כסף עם כמה שזה אדיב זה לא אישי וזה מרגיש קצת מוזר בתור חבר

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.bnhp.payments.paymentsapp

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.payboxapp

אני יכול לשתף גם קישורים למי שיש לו אייפון. מצאתי את הקישורים האלו מ chat gpt 

זה כמו שאכתוב פה שיש דרכים בהם האופניים מהירים מאוטובוס.

ואז ישאלו מה לעשות מי שאין לו אופניים.

המסר שלי מתאים למי שיש לו ביט ופייבוקס, ובכללי מעדיף להתקדם.

אין צורך ללכת למשוך מזומן כאשר יש ביט ופייבוקס

כלומר בעבודה שלך את גובה מזומן מלקוחות, או שאת מושכת מזומן במיוחד?

לדעתי חבל על המאמץ, אם אפשר להעביר באפליקציה מהבית.

היא סיבה לפסול.

דוגמא לא מדויקת,

מדובר בבחורה מאוד אכפתית שתמיד דואגת לאחרים,

אנסה לברר אם זה על חשבונה.

כאן המקום להעיר שאם פונים אליכם לברר, ואתם רואים שיש מקום שאם התשובה היא מסוימת הוא יפסול, אל תנסו ליפות זאת כדי שלא יפסול, זה יעלה בדייטים בסוף ואז סתם לקחתם אנרגיות וזמן על דייטים כשהיה אפשר לחסוך מהתחלה.

כל דבר אחר זה בעיני (בד"כ) לשאול סתם

חסר תועלת בעיני  - בן אדם שקרוב ומכיר הרבה זמן את הבן אדם, לא ידגיש לך בצורה יעילה את הבן אדם. הוא לא יאמר לך משהו שיעזור לך להחליט. כשאתה כל כך קרוב אל הבן אדם, אתה לא יודע איך הוא היום כאשר מכירים אותו פעם ראשונה. רמה דתית אגב, אי אפשר תמיד להמחיש, אבל ניחא.

אבל זה לא מה ששאלת. בעיני אין מלא דברים באופי שצריך באמת באמת לשאול עליהם. אתה יכול לשאול אם הבן אדם "שקט בהתחלה עד שמכירים אותו" - בעיני אומר הרבה על הבן אדם (מופנם או לא, מוחצן יותר עבורך וכו וכו).  

מעבר לזה, הכמה מילים בכרטיס כן אמורים לכלול תכונות אופי (אמנם כלליות, אבל כן מתארות ממה שנתקלתי)

אולי נגיד "מסודר או מדוקדק" כדי להבין הקדפה או "קשיחות" , אבל מעבר לזה - באמת בירור לא אומר הרבה (וזה החוסר בצורת היכרות המקובלת אצלינו)

בהצלחה!

לי תמיד מרגיש שהבחורים לא יודעים כ"כ לתאר את הבחור, שזה ממש מקשה.

אבל הייתי מתמקדת במה שאתה רוצה לדעת וממש חשוב לך שיהיה בכדי לברר מראש (יש דברים שהם לרוב קריטים ואפשר לברר עליהם לפני),

אני אנסה לתת את זה כדוגמה על עצמי;

אם אני רוצה להקים חווה וכשהאשת קשר שלי מנסה להעביר את זה בבירור היא לא אומרת לו את כל החזון שלי.. היא פשוט אומרת שזה הרצון בנוסף לרצון שבעלי יהיה עמוד תווך תורני ועוד כל מיני.

אז אפשר להצליח להבין מזה שאברך לא מתאים לי וכן מחפשת בחור שהוא דומה בחזון שלי.

לכן לענ"ד מי שאנחנו בוחרים כאנשי קשר.. חשוב מאוד שהם באמת יכירו וידעו להעביר את מי שאנחנו בצורה אמיתית מבלי לנסות להתאים את עצמנו לבחור.

ולפני שאני שואלת שאלות אני קודם מבקשת מהאיש קשר לספר על הבחור בכללי.

ואם הוא אומר לי "כן הוא אחלה גבר", אז אנסה להעמק יותר.

הייתי מנסה לברר יותר על האופי בעיקר ועל האם היא דומיננטית/רגישה/עמוקה וכו'.

כמה המשודכת פנאטית ומחמירה בדברים..

קצת קשה לדייק את השאלות כשלא מכירים אותך,

אבל זה פחות או יותר מה שאני עושה ולפי התשובות מחליטה אם בכלל להמשיך לשאול שאלות או שכבר יחסית קיבלתי תמונה של בחור שהוא פחות מתאים.

אבל הנוסח של הבנות הוא די קבוע 

התייחסתי לכמה נושאים:

דבר ראשון שאלתי: מה היית אומר שהתכונות הכי בולטות אצלו? זה נותן כיוון מסוים, כי מה שעולה בתור תשובה לשאלה הזו הוא כנראה מאפיין מרכזי באישיות.

רמה דתית + סגנון דתי. כולל שאלות ספציפיות: פתוח לתרבות כללית? לאילו דברים כן? לרילו דברים לא? עד כמה? האם הוא מחובר לחסידות? פחות? רוחניק? שכלתן? כמה מקום תופס לימוד תורה בחיים שלו? מה שמעניין אותך, לפרט לשאלות ספציפיות.

אופי: האם היית אומר שהוא יותר שקט או יותר תוסס? הוא היה מעדיף לרוב לבלות ערב בבית עם ספר או לצאת עם חברים? איפה היית ממקם אותו על הציר בין שכלתן לרגשן? בין קליל לעמוק?

מהם תחומי העניין והתחביבים שלו?

אם לא עלה בינתיים אפשר להוסיף שאלות על דברים ספציפיים שמעניינים אותך. למשל, לי היה חשוב שהבחור יהיה חכם. אז אם לא היה לי ברור עדיין, אמרתי שזה חשוב לי, ו"האם היית אומר שזו מאפיין בולט אצלו?", אגב, תמיד ענו לי ממש בכנות! (וגם אם לא הללו ושיבחו את הבחור על חכמתו הרבה זה לא היה סיבה לפסילה אבל זה היה חלק מהתמונה הכללית שהיה חשוב לי לקבל)

לפעמים הייתי שואלת האם החבר יודע לומר מה הבחור מחפש, זה גם נותן עוד זווית.

באופן הזה הרגשתי שהבירור מאוד יעיל. אני מקווה שזה יעזור. בהצלחה!

לפעמים עם פירוט יותר ספציפי

נגיד מבחינת פתיחות אם לא מבינה אז נותנת דוגמאות שממקדות 

לעניות דעתי הדלילה והמדולדלת, רצוי קודם להבין ממה מגיע הפחד, אמרת יש פחד לא מוסבר, אז לא, תמיד הפחד הוא מוסבר אלא אם כן זה באמצע יום בהיר קיצי ושמח וכו' ואז מייעצת הגמרא להגיד בן פורת יוסף וכו' וגם "עיזא דבי טבחא שמנה מנאי" ולהרהר תשובה כמובן תמיד עוזר וכו' אבל מניח אנוכי שזה לא המקרה בנידון דידן.

תנסי להבין מה מפחיד אותך, להראות חולשה אולי? כי הרבה פעמים דיבור באופן טבעי שם אותנו במצב של פגיעות כי זהו זה אני, אין לי כבר מה להסתיר שמתי עצמי פה ואני אומר ומשתף ומסביר ומדבר רגש וכו' וכעת האדם השני יכול לראות אותי כמו שאני, ולכן אעדיף להסתיר או לחשב מה כדאי להגיד, וגם איך להגיד.

אולי פחד שישפטו אותך ולא יאהבו את הטבעי שלך?

תנסי להבין מאיפה זה בא

ולגבי המשפט האחרון, אני קצת לא מסכים, אני חושב שכולנו מסתירים משהו. זה לא חייב להיות סוד אפל. זה בפשטות יכול להיות שאני מסתיר את עצמי כדי לשמור על עצמי (:

אך לא אכחד שעדיין לא הצלחתי להבין בדיוק למה התכוונת אחרי קריאה מרובה, אז פשוט הנחתי כאן את מה שנראה לעניות דעתי.

אני מנסה להבין מה המקור לפחד ומקווה שכשאצליח לזהות אותו בצורה מדוייקת אדע גם על מה לעבוד (:

תודה רבה. 

במשפחה לדוגמא - מאוד הגיוני לי שזה תפקיד המסכה,

לשמור עלי מפגיעה. במקומות אחרים נראה לי שיש לה תפקידים שונים ומגוונים.

אבל המסכה של המשפחה , היא באמת דוגמא טובה שיכולה להסביר קצת-

בעבר, בתור נערה רציתי בתוכי להיות טובה ונעימה כלפי ההורים, בתקופות של חיכוכים ופגיעות הצד הציני הקר והמחוספס רצה גם לצאת.

אבל לא רציתי להיות צינית ודורסנית עם ההורים שלי, ומצד שני לא יכולתי להיות חשופה לפגיעות, אז הכנתי מסכה של "הילדה הטובה שלהם" ששומרת על השלום ביננו, וגורמת להם להעריך אותי, ולחשוב "שאני איתם", למרות שבלב היה הרבה ריחוק, והקשר הזה שנוצר לא כנה והדדי, אני יכולה לשבת איתם לשיחות נפש, אבל כל מילה בשיחה מחושבת בצורה אסטרטגית.

הם מהצד שלהם מקבלים בת מקסימה בדיוק כמו שחלמו, אני מהצד שלי מנהלת הצגה.. 

היטבת לתאר

אני מקווה שעכשיו זה אחרת..?

קודם כל, לא כדאי שתגידי על עצמך שאת אדם לא כן.

יותר נכון להגיד- אני אדם כן, רק שיש דברים שגורמים לי להתנהג אחרת ממי שאני.

יכולות להיות כמה סיבות למסכה הזו שאת עוטה. חוסר בטחון, בושה, פחדים כאלו ואחרים. תנסי להבין על מה זה יושב. זה יכול להיות פשוט ויכול להיות מורכב.

איך אם עם המשפחה או עם חברות טובות?

האמת שיש לי 3 חברות טובות  שאיתם אין מסכות.

אני קוראת להן "חברות טובות" רק מהסיבה הזאת, שהקשר שלי איתן כנה וטבעי, אני לא פוגשת אותן לעיתים קרובות, והן גם לא דומות לי בסגנון ובאופי, אבל התפתחה ביננו חברות עמוקה יפה וטבעית.

אני מנסה לחשוב למה רק הן זכו לזה, אבל גם איתן זה התפתח אחרי כמה שנים טובות (: 

ממליצה לעשות עם עצמך סימולציות טלפוניות "בכאילו".

בכאילו את מדברת בטלפון עם חברה/ משפחה/ בחור בדייט, ומשתפת. מה שבא לך. מה שהיית רוצה לכתוב. בחופשיות.

אפשר לנסות לכתוב קודם, ואז להקריא ולהמשיך במלל חופשי

כשהקול יוצא החוצה,הוא נותן ביטוי למה שמתחולל בפנים. אבל יש איזשהו מחסום שמונע ממנו לצאת. וכשכותבים, או עושים את זה "באוויר", המחסום נפרץ הרבה פעמים.

בכתיבה הרבה פעמים יותר קל גם, כי את כותבת בכלליות על רעיון, ולאו דווקא מדברת על עצמך כמו בשיח אישי שיתופי, או שיש לך זמן לחשוב מה את רוצה להגיד ולנסח, מה שלא קורה הרבה פעמים בשיח שוטף, שבו התגובה של האדם מולך יכולה להפתיע או להצריךמחשבה לפני שעונים ולתפוס אותך לא מוכנה

אבל בעומק, את צריכה להרגיש חופשיה להיות מי שאת. לפעמים חשש מביקורת, ערך עצמי נמוך, או אפילו ההרגל להיות "בתוך הדמות" חוסמים אותך

לא באינטרנט... חברה טובה? יוצא לך לשתף אנשים (גם אם בודדים) בקשיים האישיים שלך?

יש כמה חברות שיש לנו חברות כנה ואמיתית,

כשאני מנסה לחשוב מה הסיבה שאיתן זה ככה

זה אולי דווקא כי הן שונות ממני כל כך ויש בחברות שלנו מרחב,  ועם זה יש ביננו הערכה הדדית, ככה שאף אחת לא מנסה להוכיח לאף אחת משהו,

ולמרות השוני- מבינות טוב מאוד אחת את השניה ולא צריכות להסביר את עצמנו,

ואין בי שום פחד או חשש שיחשפו אל האישיות שלי, כי אני כבר "קיבלתי את האישור"  שהן מעריכות אותה.

וגם אם אשים מסכה ליד אחת מהן, שתינו נדע ששתינו יודעות שזאת מסיכה 😅

אבל החברות הזאת התפתחה אחרי כמה שנים טובות שבהן היינו "חברות" רק בגלל נאלצנו לחיות ביחד בבית ספר ולא כי בחרנו 😅

הפער בין חברות בין חברות לבין חברות דרך דייטים היא בכך שעם חברות זה נעשה בצורה אגבית, לא יצאת איתן לדייטים.

לכן כל הרשמיות של דייטים היא צריכה בצורה *תהליכית" לרדת ולהיות מוחלפת באוטנתיות. זה בסדר גמור, וזה גם מאוד בריא שיש מסכות במהלך קשר, מה שכן - כדי ליצור קשר כדאי להוריד אותם. מההודעה הפותחת של השרשור לא נזכרת זה שיש לך חברות שאת פתוחה איתם וחשוב לשים לב לזה. זה חשוב כי זה אומר שגם בדייטים זה יכול לקרות. יש לך את היכולת להוריד את המסכה! דייטים היא סיטואציה שונה מאוד וגם בעלת משמעויות אחרות ולכן זה אולי יותר מורכב אבל זה בהחלט אפשרי! ואם צריך זמן - אז לתת את הזמן!

אני נוטה לא להסכים עם התיוג שאת תייגת את עצמך בפתיחת השרשור ולכן הלכתי בכיוון שונה מאשר תגובות אחרות כאן.

נשמע נורמלי לחלוטין, להיות מודע לזה ולטבעיות שבזה ובהצלחה!

הסיטואציה לא טבעית, ולפעמים הדרך הטבעית להתמודד עם סיטואציה כזאת היא דרך לא טבעית.

ממה שכתבת, לא נשמע שיש "בעיה" מיוחדת..

זה חומר לעבודה *פסיכולוגית*...

המון פעמים המילה פסיכולוגיה מוצאת מהקשרה, נאנרת על דברים קשורים או לא קשורים, ונוצר איזשהו חיץ ומרחק ממנה.

הנפש אלופה בלגונן עלינו, ומעדיפה את שימור הקיום שלנו במדרגה ראשונה, אפילו אם זה מצמצם חלק מהרבדים של הקיום.

מה שאת מתארת נשמע דומה לחרדה (לא התקף חרדה - לא יודע עד כמה את חשופה או מורגלת במונחים האלו). הנפש מסתגרת ומנגנוני ההגנה מדברים במקום האותנטיות שלך.

הניסוח שבחרת "בובה שדרכה אני מדברת" נשמע אפילן יותר חריף מחרדה. סוג של ניתוק מסוים... אני לא מנסה להשתמש במונחים חמורים בשביל להלחיץ, ואגב אני גם באופן ברור *לא* מנסה להלחיץ - בעיניי ברור שאת אדם טוב, שמגיע לך טוב, ששום דבר לא יתייג אותך כפגומה או חסרה, ושמגיע לך זוגיות ואהבה הדדית עם אותנטיות קרבה וכנות.

אני פשוט חושב שלפעמים כשמתייחסים לדבר כזה מזווית רגשית ואמפתית, או חמור מכך - מזווית רוחנית, עלולים ליצור ממש נזק ביכולת של האדם להבין מה קורה לו ולחפש נתיב להשתחרר. את תיארת בצורה נהדרת ומפורטת מה את *מרגישה*, כמו שאדם שכואב לו הראש מתאמץ להסביר לרופא בדיוק איפה בראש זה כואב, כמו מה הכאב מרגיש ומתי הוא מופיע. אבל רק רופא יודע לתרגם את ההרגשות האלו לאבחון ומהאבחון להציע תרופה.

בכל מקרה - תהיי חופשייה, תאהבי את עצמך, תדרשי עבור עצמך את הטוב ביותר עבורך, תשימי כיעד ריאלי שאליו את חותרת את האינטגרציה (התמזגות, להרגיש פחות שניות shniut אל הדברים ויותר אותנטית וממוזגת). כל מה שיעזור לזה - קחי.

את לא יודעת על משהו ספציפי שאת מפחדת קצת לחשוף? או  לא שלמה איתו?

האם מול עצמך את כן מרגישה כנה לגמרי או שיש חלקים שאת לא נוגעת בהם?

הרי אני חושבת שאני האמיתית לא צריכה להסתתר,

וכן, עם עצמי אני כנה מאוד, נראה לי (;

אולי זה בא מתוך רצון להביא את עצמי בצורה מושלמת, להצליח להתבטא, רצון שיראו את הפנימיות שלי, ופחד שיטעו אחרי החיצוניות.

(שהיא לא שלילית אגב, אבל היא גם סוג של מסיכה שהקב"ה הצמיד לנו)

הרי גם אם אנחנו טבעיים החיצוניות יכולה להטעות, והיכרות אמיתית היא רק אחרי שמגיעים לעומקים מסויימים בקשר..

ובגלל שאני מבינה שזה לא יכול לקרות עם כל אחד, אני שמה מסיכה, כדי שהיא זאת שתהיה אשמה בזה שלא מכירים אותי, שהאופי הטבעי שהקב"ה נתן לי לא יפגע שלא, שלא אכעס על עצמי שאני לא מצליחה לבטא את עצמי כמו שצריך.

אז אני מפילה על הבובה את העבודה, אם היא לא מצליחה להרשים - אני יכולה לומר לעצמי שההצגה לא צלחה, במקום לומר לעצמי שאני צריכה ללמוד להתבטא בצורה נכונה, אם מישהו פוגע בה אני יכולה להרגיע את עצמי בזה ש "הוא בכלל לא מכיר אותי" (:

חח זה נשמע קצת הזוי ואני מצטערת שכל האורך הזה נשפך בתגובה להודעה שלך 😅

אבל עכשיו תוך כדי שאני כותבת, זה מתחיל להסתדר לי שאולי זאת הסיבה 🙈

אז תודה(: 

תמשיכי לשים לב לעצמך ותגלי עוד הרבה מסקנות❤

מין מלאכותיות כזאת של לחשוב שניה לפני שמוציאים משפט מהפה, וחוסר זרימה רגשית טבעית עם אנשים שלא מהמעגל הראשון.

השאיפה שלי זה לנסות כמה שיותר לזרום. להוציא מהר מהפה את מה שעל הלב ולהגיד דברים שלא בהכרח ימצאו חן אלא פשוט ישקפו את מי שאני.

אתה יודע לאיזה מוסד לימודי חינוכי תרצה לשלוח את הילדים?

אם כן אז כבר יש לך כיוון

ממה שאני רואה הרבה מאד אנשים היום מרגישים ככה על התפר בין מגזרים... זה בסדר, רק צריך לדייק לעצמך במה אתה מאמין

במה אתה כמו המגזר הזה ובמה אתה כמו המגזר הזה לדוגמא...

את זה לא מזמן.

האמת שמלכתחילה אין דבר כזה יכול לבחור בדיעבד כלית ברירה אך אין מלכתחלה, 

עדיין לא שמעתי על מוסד לימודי שתואם לשאיפות או לרצונות שלי, זה לא אומר שאין כזה

כרגע לא שמעתי על מקום שכזה.

יש הרבה סגנונות של בתי ספר... ומאמינה שעוד יפתחו סגנונות שיותר מתאימים להתקדמות של הדור והמגזרים...

העיקר שהשאיפה ברורה לך ואתה יודע להסביר לעצמך את הדרך שלך ובמה אתה מיוחד. רצוי גם שיהיה לך רב מסוים.

מעניין אותי אם זה פוגש אותך בפועל כאילו בפגישות, בחיפוש וכזה

תמיד.

ודי תוקע עוד הרבה לפני הפגישות, החיפוש מאוד בעייתי בגלל זה.

כיוונת למקום הנכון

לא שונה מהחילוני שאומר העיקר זה האמונה.

זה נשמע טוב ונשמע קרוב אך זה לא הדבר

לדעתי בכל אופן

גם יש אנשים בזרמים שהם עצמם פחות מוגדרים

אוהבים להשתייך לאיזשהי קטגוריה.

ואז הם נכנסים למשסצת מאוד מסויימת שלא בהכרח מדוייקת להם וכל השאר נראה בהתאם.

לכן בשידוכים אני חושבת שעדיף לרשום לאיזה סגנון אתה מתחבר יותר מאשר להגיד "מחפש חרדית וכו'.." כי יכול להיות שמישהי שהיא מאוד בסגנון שלך פשוט לא תחת הגדרה של חרדית. (סתם כדוג')

לגבי הרווקות חח

אולי כשמתבגרים זה נחמד? מה נחמד בזה?

אעפ שרשמת את עניין החרדית כדוג', אם יש משהו שאני יודע באופן גורף שאני לא מחפש זה סגנון חרדי. לא בהשקפה, לא באישה, ולא בהתנהגות.

אבל הייתה לי פריוויליגיה כביכול בתור חוזרת בתשובה

ועם זאת, התבדיתי כי בסוף צריך לבחור🙄

אז רשמית אני שייכת לזרם, גם בנראות, גם מבחינת מוסדות לימוד לילדים וכו, בתכלס אני מתחברת ליותר מזרם אחד וחיה כמו שבא לי. לוקחת מה שמתאים לי לעבודת השם שלי ולא מקובעת

ומה זה אומר להיות נשוי ורווק?

אתה יכול להיות נשוי עם הרבה חופש אם זו הכוונה. אנחנו כאלה. הכל תלוי בדינמיקה הזוגית, תיאום ציפיות ובגודל המשפחה שאתה מקים לדעתי. אבל לכתחילה, נישואין זה דבר שקובע גבולות מסוימים. ויש לזה הרבה יתרונות לדעתי

הוא שאני לא מתכוון ולא רוצה לבחור זרם

לא בשביל זה התחלתי את כל התהליך הזה 

אדרבה במידה מסויימת הדבר 

רק מגביל אותי בעבודת ה'.

וזה לגמרי מכניס אותך לעניין, גם אם לא תרצה

אבל בכל אופן נרטה לי שיש מלא מקומות פתוחים ולא מאוד מגדירים, ואת עיקר ההשקפה והחינוך בעבודת השם ממילא קובעים בבית. אז כשיגיע הגשר תחצה אותו. תבחר את מה שהכי קרוב למה שאתה מחפש וזהו.

העולם הוא

שמתחתנים ולאחר מכן מביאים ילדים.

אדאג לזה כשהם יהיו קרובים

עכשיו מעניין אותי השידוך הבא לא לאיזה גן ארשום את הילדים שעדיין לא נולדו

את התחתנת.

מה יעשו אזובי הקיר?

שישלח להם את מה שמתאים להם.

כשחיפשתי את בעלי, התמקדתי בלב טוב, גבר מכבד, לא מקובע מחשבתית, ראש פתוח, מתחשב.

וכן בזה - שלא יהיה מתויג מבחינה חיצונית כשייך למגזר כזה או אחר

אם התכונות האלה קיימות, יש על מה לדבר.

אם אתה מדבר בכלליות מדי, זה יכול להראות מבלבל.ותלוי באוכלוסייה שאתה נפגש איתה.

תודה

שבוע טוב

הוא יותר כמו אור לבן. מבחוץ הוא נראה מאחד ומרגיע ומזמין, ומבלי לסתור את זה- מבפנים הוא מלא בגיוון ועושר, ויודע לכלול את כל הצבעים.

הוא יכול להיות איש ההלכה מצד אחד, ואיש המחשבה החופשית מצד שני. הוא יכול להבין את נפשו של הירושלמר הזקן שמסלול חייו זה בית-בית מדרש- מכולת- כותל, ואת נפשו של התל אביבי הצעיר. הוא יכול לשוחח גם עם ליטבאק כבד וגם עם חבדני"ק אמיתי. עם דת"ל חסידי ועם "חסיד" של הרב מיכאל אברהם (וסתם בכללי- אנשים שיש להם דרך מסויימת והם מחוברים אליה באמת, מעריכים מישהו שיש בו את הדברים שהם מחוברים אליהם גם אם הוא מזרם אחר). הוא יכול לתפוס את העולם בצורה הכי מדעית שיש, ולמרות ואפילו דווקא בגלל זה להרגיש איך ה' נמצא בהכל.

הוא יכול להתפלל מנחה בכאב על ביהמ"ק ועל המצב הנוכחי בהר הבית, ואחריה להעביר שיעור בשמחה על יום ירושלים בהלכה ובמחשבה ולהתפלל ערבית בנחת מלא בהודאה על הקיים.

אז נכון שהוא כנראה לא ימצא יותר מדי חברים כמוהו, אבל מתוך המגוון שיש לו הוא ימצא את הנחת, ודווקא יקרב את האחרים להיות דומים לו, כשיראו דרכו איך מה שיש להם לא סותר דברים אחרים. 

בגלל שנשמתו כאן בעולם היא במצב של "כאשר הייתה באמנה איתו" מבחינת החיבור לה', אז כלפי בני אדם "לכל אחד ואחד נדמה לו כאומתו". אני חושב כל אחד מאיתנו צריך לשאוף להגיע לשם. אנשים מחפשים אמת והשקפת עולם רחבה וכוללת, ולפעמים מה שהם צריכים זה פשוט לפגוש מישהו עם התשובות, עם המבט הנכון ועם הדוגמא החיה. וכשיש להם את זה הם כבר מתקדמים בקלות כי יש להם הזדהות עם האמונה, התורה והמצוות.

מתישהו האדם נפגש עם עניין הזרמים, אי אפשר לברוח מזה. צריך לבחור את מה שהכי קרוב אליו ולדעת איך להתנהל עם מה שמפריע לו. אפשר גם לבחור לגור במקום שיש בו מגוון.

לגבי האישה- זה שמישהי בזרם מסויים לא אומר שהיא לא כללית וגם לא אומר שהיא לא פתוחה להיות כזו אם תפגוש מישהו מתאים.

מאוד מה שכתבת, מקווה כשאהיה שבע ומלא מספיק אזכה להיות היהודי שציירת שם למעלה.

אתה בהחלט נוגע.

 את לא מדברת על לגרום לו להתחיל איתך,  כן? כי את זה אני לא מחשיבה…

שאלתי חברה משגרירים אם היא יכולה לבדוק אם הוא שם (בסוף השגתי את המספר שלו בצורה אחרת, אבל כן…).

‼️הייתי אומרת שאם את מכירה חברים שלו - זה הכי כדאי , או שתפני לחברה שתעשה את הבירור בשבילך אם את מעדיפה.

בהצלחה! 

לא ידעתי שיש דבר כזה בעולם הדוסי.

אני כנראה בחוג הלא נכון....

פשוט חיכיתי אחרי תפילה ביום חול ופשוט החלפנו מס' טל'.

אבל ידעתי שגם הוא בעניין כי בעבר הוא שלח את אח שלו לברר ולי דאז זה פחות התאים..

לא הבנתי את השאלה

ועוד איך, למרות שאני מכירה לא מעט אנשים שזה בכלל לא מפריע להם.

בהתחלה אני גם פחות יחסתי לזה חשיבות, אבל עם הזמן באמת שמתי לב שזה מאוד מפריע וגם לא כ"כ ניתן לגישור.

נ.ב.

גם מסכימה מבחינת האזור מגורים, אבל בעיניי פחות קיצוני.

השאלה אם ניתן לבנות גשר בינהם יש פערים שאפשר חבנות גשר אומנם זה דורש ויתורים אבל זה אפשרי. השאלה היא על מה מוכנים לוותר? 

לק"י

לא מגיבים תמיד להודעה האחרונה.

אתה נכנס להודעה שעליה רצית להגיב, ולוחץ שם על כפתור תגובה

זה פועל יוצא של מה שאמרתי, לא?