פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 34)

יותר בשחרור

ואחר כך בהמשך לחשוב איך גורמים לזה להיות פחות לחוץ.

נדמה לי שאת עדיין צעירה, אין שום סיבה להילחץ, אם היית 30+ אז כדאי להיזהר יותר עם הפסקות, אבל אם לא, מה רע בהפסקה?

אלא אם כן בכל פעם את יוצאת לחודשים ארוכים ואז חודשיים זה סביר.

קחי הפסקה ותנסי להבין למה זה כך.

להזמין פיצה או משהו, אולי באמת השליח יהיה הזיווג שלך.

לפעמים כדאי וצריך להיות כמו מים...

שלא תבינו לא נכון - לגמרי מבינה את הכאב של הבחורה שאמרה את זה.

אבל בעיני - ברור שהחיים הרבה הרבה יותר קשים אחרי החתונה!! יש הרבה יותר אחראיות ומחויבות , כמובן שזו מחויבות שהיא משלימה, אבל עדיין, שלא לדבר על הברכה שהיא ילדים....
קושי שיש לך עם עצמך עכשיו בתור רווק, לא נעלם אחרי החתונה, להפך! הוא מתגלה לאחר ואתה מגלה גם את הקשיים של הזיווג (בגלל זה מדברים המון על העבודה העצמית שכדאי להתחיל בעודנו רווקים)

ובכללי, את נורא נורא צודקת, לכל אחד יש מטען, לא משנה אם יש לו דבר שאין לך, שרק נזכור להודות על מה שיש ובע"ה על מה שיהיה.

ממש כיף מצב כזה של שלמות פנימית...

לגבי המשפט של החברה... אם אפשר לשפוך פה- לא הבנתי איך הגענו למצב כזה, כחברה, שכל מה שהחיים סובבים סביבו זה אם את נשואה או לא! מאיפה אנשים מסתכלים?! באמת שלרובנו היה יותר קל אם לא הדיבור החוזר ונשנה על כמה את צריכה להרגיש מסכנה אם את לא נשואה... זה משגע אותי כי אני לא מרגישה ככה בכלל וזה רק בא מבחוץ ומאתגר... את לא נזקקת! אף רווקה לא צריכה לחשוב ככה לא לעצמה ולא לאחרות. גועל נפש החיצוניות שלנו. 

מי שישמע אנחנו מחתנים את עצמנו. אין פה על מה להתגאות זאת משימה שה' רוצה מאיתנו להקים בית וזה גם דבר טבעי שלכל אחד מגיע בזמן אחר ובדרך שלו. שקודם כל אנחנו נפנים את זה אח"כ השאר יפנימו. אני אני, אני לא "רווקה", ואין סיבה להדביק לי שום טייטל מגוחך, האושר שלי לא תלוי בזה, ומי שמרחם עליי אני מרחמת עליו. 

אבל דיוקים בהשקפה שהיו לי ממש קריטיים (מדגישה שזה דיוקים קטנים, הכיוון הכללי של השאיפות והרצונות היה ממש תואם)- מאז החתונה הרבה פחות משמעותיים.

מידות טובות- מראש היה לי קריטי ואחרי החתונה הבנתי כמה צדקתי

והיה לי יותר משמעותי ממה שחשבתי- שלבעלי אין כמעט מצבי רוח והוא ממש יציב ורגוע..

בגדול יצאתי עם כל מי שהיה לה אומץ לצאת איתי.

5 בנות סך הכל.

תכונה שחייבת להיות ממרחק השנים היא היכולת לסבול אותך.

יש לציין שזה לחלוטין לא מובן מאליו במקרה שלי.

כולם חושבים את זה... "מי יסבול אותי" ועדיין יש להם רשימה😅

@יעל מהדרום  לא יודעת למה בעלך תמיד מזכיר לי את הרב אוהד תירוש

זה מופרך או שיש קצת דמיון בסגנון דיבור?

תכונות שנראות לי חשובות עד היום כמו טוב לב, רגיש וכו...

תכונה שלא חיפשתי היא יציבות רגשית וזה די משמעותי.  תכונה אחרת לא קריטית לפסול בנא, אבל ממש עוזרת בחיים זה סדר ואירגון. כיף שהבעל יודע גם לסדר את הבית, לארגן את התיקים ברכב לפני נסיעה וכו... 

זה יכול להיות גם דברים שהקפדתם עליהם והיום אתם רואים כמה צדקתם והיה משמעותי להתעקש עליהם...

בנתיים מהתגובות אני מבין שזה הרגישות, המידות הטובות והיכולת לנהל חיים טובים ביציבות גם אחרי שההתלהבות קצת יורדת.

וגם, איך מזהים את התכונות החשובות האלה בהתחלה כשהכל כיף וזורם?

וראה אותו בסיטואציות שונות

איך הוא מגיב

איך הוא מסתדר

עוד דברים שהיו חשובים לי וחשובים היום-

איש שיחה ולא שתקן, אופטימיות ושמחת חיים, אדם מכיל ורגיש, מראה שאני אתחבר אליו (שפשוט לא ידחה אותי, לא דוגמן), בחור בריא בנפש ובגוף כמובן.

דברים שהיו אז רלוונטיים והיום פחות-

דברים חיצוניים לבחור כמו עדה, משפחה, איזור מגורים, שם משפחה מכוער (כמו קלצקבורשסקי או עכבפרלוב....).

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ט' בסיוון תשפ"ה 13:44

כיפה בזווית 45°

השם הפרטי אז- היה גורם לשלול

אבל לא סיבה מהותית מספיק, לכן זה לא קריטי בעיניי.

מה שכן היה משמעותי גם ובעיקר להיום זה -

מידות טובות

ראש על הכתפיים

בריאות בגוף ובנפש

יציבות 

אחריות

בהתחלה הייתי דיי מקובע וחשבתי לעצמי שבחורה שיש לה חצאית טיפה מעל הברך ושרוול מעל המרפק לא בא בחשבון והייתי פוסל על זה. עם הזמן הבנתי שיראת שמים נמדדת בדברים אחרים שפחות גלוים לעין.

מבחינת תכונות היה חשוב לי בהתחלה מישהי צנועה ואפילו ביישנית והיום קשה לי עם מישהי ביישנית

ואי בטחיש עוד מלא דברים עברו מלא מים בנהר אחרי 7 שנים של קשרים

אורך שרוול או אורך חצאית

לפעמים כן משקפים ערכים

לא תמיד.

בשמש ובשרב, ברוח ובגשמים, ביפה ובפחות יפה, בנוח ובפחות נוח- יש לי בסיס הלכתי שאני לא זזה ממנו.

וזה מאוד ראוי להערכה.

לפעמים יש מחשבה

שמהזה כבר משנה מה היא לובשת

העיקר הלב

וזה לא מדוייק .

מי ש"מחפף" בחיצוניות (לא רק בנות, גם אצל בנים זלזול בתפילות, חוסר תפילין וכו)

הפנימיות יכולה להיות קצת מחופפת

זה לא בא להצדיק או להרשיע בשום צורה

רק לדייק שאם נוסעים

חייבים שזה יהיה ישר

כי כל סטייה מובילה למקום אחר .

במיוחד אישה שעתידה להיות

עיקר הבית 

ו מחנכת ילדיה לעבודת ה 

מאד כדאי לא לחפף

כי אלו בסוף הפירות שיוצאים 

מחינוך ומאידאולוגיה כזאת

פרווה, לא שמאל ולא ימין...

בתור ראש המשפחה

כדאי שכם אתה לפחות תשאף להיות הדמות שאתה רוצה להנחיל לילדיך

ממילא האישה שאיתה תרצה להקים את ביתך

כדאי שתהיה דומה לך בקו המחשבה

על מנת שיסוד הבית יהיה יציב ואיתן כגי להעביר הלאה את המסורת ואת היחס הנכון לתורה ומצוות, תוך השקפה תורנית ברורה , על חיי תורה.

אבל את מוזמנת לדבר איתי וננסה לכוון

קורעים את הים - עמותת קול רנה

שניה אני אביא את הלינק

אם יש לכם עוד תביאו גם

הכרויות רווקים דת"ל תורני

הכרויות רווקים/רווקות דת"ל תורני

הכרויות פרק ב' דת"ל תורניים

היכרויות פרק ב' דת"ל תורניים

לצאת עם מישהי שאין מישהו שמכיר את שנינו

אבל כל אחד ודרכו

לא נעים אבל מרגיש שלרוב זה לא הרמה שאני מחפש (מטעמים מובנים)

וגם זה קצת "חתול בשק"

לא שאני ממליץ על זה לפי דעתי טיפה יקר

אני אישית עשיתי מנוי

אבל העיקר לענייננו יש שם את הפונקציה

שבודקת על "אנשי קשר משותפים"

ואז אתה לפעמים יכול לראות עד כמה

חוק הדתים השלובים חל

ואם יש הרבה משותפים אז היא כנראה מהאזור שלך

לא לכולם יש

ואז חבל לא לנסות.. 

אלירן פוזיילוב
מאמן לחתונה
0584001234
 

א. בשלב הראשוני של הקשר בדקתי שבאמת הוא מתאים לי ולהלך החיים שלי.

ב. ומשם לאט לאט נהיינו חברים כל כך טובים שהצעד הטבעי היה להתחתן(:

שלב כזה של: אבל מה הקשר שבסוף הדייט אנחנו נפרדים לבתים שונים?? ;)

אשריך

שנזכה כולנו במהרה לאורו/ה

כל הרצון בוודאות הוא רצון למשו שלא קיים באמת

זה הימור מושכל לדעתי.

מתפללים לסיעתא דשמייא, עובדים על להכיר את עצמנו, מקבלים הכוונה מיודעי דבר, לומדים ממה להיזהר, מבינים שצריך להתאמץ על זה, וקופצים למים עם האדם שמרגיש לנו נכון ומתאים לסולם הערכים שלנו. שמקרב אותנו למושג של בית

את אומרת שאת עושה חשבון, זה פלוס שווה כמעט התוצאה שרצית וזה מסתדר לך לכן מתחתנים.

הבנתי נכון?

כבר בהתחלה היה לי קול שאמר שאנחנו נתחתן.

בפירוט-

הוא 'ענה' על הרשימה שלי והיה לנו טוב ביחד.

באריכות-

כשכתבתי רשימה עמדו לי בראש תכונות של אנשים סביבי שהופכות אותי לטובה יותר (או בעיקר ההפך...) ולכן לא התפשרתי על דברים ממנה (היא די קצרה). כשהציעו לי את בעלי היה לי ברור שהוא עונה על הרשימה כולה ואז כשהיה לנו נחמד ביחד, אז היה ברור שזה זה.

לא חשבתי לרגע על ההשוואה של אנשים שמכיר שהופכים אותי ליותר טוב ועל סמך זה לבדוק האם יש בה את אותן התכונות, באמת תודה 

אבל ידעתי שטוב לי מאוד כשאני איתה, שיש לנו עולם ערכים משותף, שאני רוצה להיות איתה ולצמוח איתה בעשרות השנים הבאות.

משודכות שקדמו לה, לא היה לכם טוב? עולם הערכים היה כזה שונה?

וקל?

ולא להגיד שזה לא זה.

לא ידעתי, וגם אי אפשר באמת לדעת מה זה אומר להתחתן ולהקים בית ומשפחה. בשרשור הקודם 'עוד מעט פסח' הגדירה את זה מצוין

היה לי כיף איתו

ורציתי להמשיך את החיים שלי יחד איתו

כל פעם שהייתי רואה אותו הייתי נרגעת.

מרגישה שלימה.

קצת קשה להסביר.

וגם- הידיעה שהוא פשוט טוב! שאין בו שום שום אגואיסטיות ורוע, וגם אם בטעות הייתי נפגעת ומתבאסת עליו בד״כ זה סתם היה אי הבנה או פער בין איך שאישה רואה סיטואציה לגבר.

אחרי הרבה שנים של קשרים מסובכים התחתנו הכי ברוגע, עם תקופת אירוסין ממש כיפית, לא היה יותר מידי חשש.

כן אגיד שחטפתי קצת סטירה אחרי החתונה והיו לי רגעים שלא הבנתי מה עשיתי 🤭

אז אפשר לומר בפשטות שפשוט הייתה הרגשה הדדית שהגענו הביתה (לאחר מסע חיפוש של 12 שנים).

יכולנו אמנם גם להצביע על תכונות אחד של השני שגרמו לנו להרגיש שטוב לנו אחד עם השנייה, אבל זה היה מאד אישי שלנו.

בתקופת האירוסין נתקלתי במאמר להלן, וזה ביסס אצלי שהקשר שלי עם אשתי, הוא הדבר הכי נכון בשבילי.

גם היום לאחר למעלה משנתיים של נישואין, כשהסתכלתי על זה שוב, הוא פשוט נוגע בנקודות הנכונות והיסודיות של זוגיות.

קישור למאמר:

התאמה זוגית – 6 הדרכים לזהות נפש תאומה וזוגיות נכונה - שחר כהן

הוא כותב/מדבר בסוף גם על ההגדרה של מי זאת האחת,

הקטע מתוך הנסיך הקטן פשוט חזק בעיניי..

נ.ב.

אזהרת צניעות קלה בסרטונים.

בסרטונים הוא די מקריא את המאמר שכתוב מתחתיהם, אז אין צורך לראות אותם..

כי כשאנחנו בחיפוש זה לפעמים מרגיש שלא יהיה אחד כזה כמו שאני רוצה. שהתחושה הזו שפשוט נעים ביחד ואנחנו גם מתאימים שכלית אולי לא קיימת.

אז כיף לשמוע על הטוב כשהוא מגיע

לי היה ברור אחרי הפגישה השניה, והתפללתי רק שהיא תרצה להמשיך איתי;

ב"ה התפילות עזרו.

מבחינת אשתי אחרי חודש וחצי זה היה ברור.

ספציפית אירע לי מקרה לא שגרתי בין הפגישה הראשונה לשניה שגרם לי להבין את זה אחרי פגישה שניה

בעיקר מהתכונות שלה, וגם מאיך שהיא קיבלה אותי כמו שאני - בענווה, בלי לשפוט ובלי להתגאות למרות שיש לה כל כך הרבה על מה. ולמרות שלא התאמתי לגמרי לרשימת המכולת כבר מהרגע הראשון

להסביר מה זה הדבר שהיה כ"כ ברור לך?

זו בדיוק השאלה שלי, אם זה מעבר לדעת ומעבר לשכל איך זה היה ברור לך כבר אחרי פגישה מס' 2

כנות, ענוה, עין טובה ונתינת אמון

הסיפור עצמו לא לכאן.. אפשר אולי בפרטי

אבל 15 דקות לתוך הפגישה הרגשתי ממש "בת קול" שאומרת לי: "תכירי-בעלך".

זה תפס אותי לא מוכנה .

אבל לתוך הפגישה זה הידהד חזק יותר.

(חייבת לציין שהגעתי לפגישה הזאת עם 0 ציפיות והודעתי בבית שהפכישה תהיה כל כך קצרה שגג תוך 40 דקות אני כבר חוזרת הביתה)

של חלק מהאנשים כאן כולל שלך

אני מתחיל להאמין שיש דבר כזה

אהבה ממבט ראשון

רק שזו לא בדיוק "אהבה" אבל עדיין הרעיון נמצא שם

האמת מעודד מאוד

היית מבקש ממנו לפחות שיציע לך מישהי, שיעשה את המאמץ בשבילך

סתם זה היה מצחיק הישירות שלו...

הוא מתחייב לזה?

מסקנה לגלות כף זכות לאחר תמיד ולומר מה תשמח שהם יציעו ויעשו.

אפילו לא בקטע של "מתי את מתחתנת?", פשוט החברה כולה בנויה לנשואים. יש המון דברים לנשים נשואות, המון דברים לנוער, אין דברים לרווקות... ככה הרגשתי בקהילה הקודמת שלי.

לא לוקחים אותך ברצינות אם את רווקה. את לא תהיי בקבוצה של היישוב, לא תקבלי מיילים, לא תוכלי לקבל תפקידים ביישוב...

חוץ מזה שזה לא יפה, בעיקר מה שעצוב בהתנשאות ובפתרונות הזאת זה שהיא לא נכונה.

ולכן הם יכולים לתת לך עצות כי אתה "מסתבך".

כאילו, אני יצאתי למלא דייטים, אני די בטוחה שאני מבינה בדייטים קצת יותר ממך שהתחתנת עם הראשון שלך בגיל 18

ורק מציין שבחברה החרדית, במיוחד האשכנזית, אמנם לא בדיוק שייך לשם, אך חי בה הרבה, זה הרבה יותר מורגש וחריף לעומת אשר בחברה הדתית לאומית

איזה מהם את מרגישה?

מצד אחד הוא דוחף להתחתן מצד שני את עם רגשות מצפון קצת שאת לא מנסה מספיק.

התחברתי מאוד למה שאמרו פה. אני כבר פחות בבית בשבתות כי באמת אני מרגישה שמסתכלים עלי בתור איזה רווקה זקנה שעוד לא התחתנה. ואני לא. אני רק בת 21. פשוט אצלנו כולם מתחתנים ממש ממש מוקדם. אבל יכול להיות שזאת סתם הרגשה שלי ובסוף הכל בראש.

אם בארוחה משפחתית (גרעינית או מורחבת)
כולם עם בני זוג ואתה בלי,
זה לחץ.

אם נפגשים עם חברים וכולם עם זוגיות ואתה בלי. 
זה לחץ.

אני חושב שהדוגמאות די מספיקות.

השאלה היא, מה עושים עם הלחץ הזה ?
אם הלחץ הזה מעיר את הבן אדם בצורה חיובית ומזרז אותו - מעולה.

אבל אם הוא מרגיש שהוא לא מוכן, לא בשל ואז "נגרר" - פחות מעולה, כי בד"כ יהיה לזה השלכות.

בן אדם צריך להיות שלם עם עצמו באמת,  בלי זה, קשה מאוד להתנהל.

הבעיה היא שלפעמים אנחנו לבדנו לא מבינים או רואים את כל התמונה ואחרים כן
ולפעמים אנחנו כן רואים את כל התמונה אבל אחרים לא.

ולכן, אם צריך לבחור בדרך הנכונה, אז בד"כ בן אדם צריך להקשיב לתחושות הבטן שלו, ללב שלו
 או..לפסיכולוג. יועץ  אם משהו מפריע לו במצב הנוכחי והוא רוצה שינוי רציני.

גם הרב חנן פורת אומר את זה בפירוש על תהילים על בסיס ההבדל בשינוי מעבר לעתיד בפסוק - "בחסדך בטחתי" בעבר. "יגל ליבי" בעתיד.

אני מתכוון שאני פחות מתרגש וזה לא רק מהפן השלילי של השחיקה אלא גם עניין חיובי של טבעיות ופשטות.

ברור שעבדתי על זה כל פעם שהיה לי לחץ והרגעתי את עצמי בעצם עבדתי על זה

לחץ אף פעם לא טוב 

כן צריך שהבחור יהיה קצת יותר דוס, כי בסוף הוא העמוד תווך התורני של הבית.

לגבי אם זה חשוב להם.. לא יצא לי לפגוש מישהו שדווקא רצה דוסית יותר ממנו,

אם כבר כן פסלו אותי כי הייתי 'דוסית מידי'.

גבר משפיע על אישה על פי הטבע וברוחניות

וכן גם ההלך הרוחני של הבית הוא לפי הגבר...

לכן הגיוני...

מצד שני לאישה יש הרבה השפעה בחינוך הילדים, "ואל תיטוש תורך אמך..."

מסקנה: נהיה חזקים כולנו במצוות גבר ואישה  

בעיקר כשהתחלתי לצאת…

אבל אז הבנתי שרובם בכלל לא יודעים הלכה, ואני רוצה בית הלכה, מאז מתמקדת באלו שהם פחות אן יותר ברמה שלי.

פראייר

לפעמים מה שאתה קורא "קרבה לה'", נתפס אצל אחרים בצורה אחרת.

אצל חרדים, הרבה פעמים קרבה לה', מתפרשת כפנאטיות ומכניות וצמצום בחשיבה על ה', וכדרך לשלוט על אנשים או תירוץ להיות מסכנים. תברר כמה בחורים חרדיים יסכימו להיפגש עם מישהי שמראש אומרים שהיא מאוד שמרנית.

בדתל מהניסיון שלי, בעיקר אצל בנות (אבל לא רק), קרבה לה' זה מושג מתעתע, כי יש הרבה דרכים איך להתקרב וזה יכול לגרום לבלבול. וגם הקטע של כל מיני רבנים שהבאישו, לא מוסיף כבוד למושג הזה.

לצערינו...

עצם זה שיש רצון זה בסדר, השאלה איך היא שאלה לגיטימית

לי שזה די תלוי במקום הרוחני שהאדם נמצא בו.

אם הגבר או האישה רוצים בית ברמה רוחנית גבוהה יותר מהמקום שבו הם נמצאים

שואפים לבית תורני/הלכתי יותר אז הם יחפשו מישהו/מישהי שכבר נמצא שם

אם הם שמחים במקום שבו הם נמצאים ורוצים להשאר באותו מצב אזי יחפשו מישהו בהתאם.

אבל היי, מה אני כבר יודע...

אולי אני טועה, אבל בכל אופן אחרי החתונה אפשר להתחזק יחד בקלות (אם יש רצון). ראיתי את זה הרבה פעמים.

זה באמת ממש נתון לפרשנות אישית העניין של דוסיות.

עכשיו הבנתי מה הנקודה שאני מחפשת בדוס.

עבורי מה שחשוב זה עולם פנימי עמוק, שהיא תבין ותעריך את ההגיגים שלי ושיהיה לה עולם פנימי עמוק ומעניין משלה. עם חיבור מיוחד לה'.

*אבל* ועם זאת, דווקא כאשר אני רואה שיש פער מסוים ברמה הדוסית שלה לבין המאווים האמיתיים הפנימיים שלה זה מושך אותי הרבה יותר, מאשר מישהי דוסה רגילה עם עולם פנימי יחסית שטחי.או מישהי דוסה שאין סתירה בין הדוסיות לעולם הפנימי והחיבור לה'.

מקווה שהצלחתי להסביר

עכ"פ דוסיות בבחורה זה ממש מושך ומוערך

גם בחור שחושב בטעות שהאישה לידו פחות ממנו היא לא ..כל אחד חזק במשהו אחר

מה כן צריך לבדוק? מטרה משותפת כיוון משותף

ודוסיות בטעם טוב גם מתחבר, אבל חרדיות כבר פחות 😂

וממש לא רואה בפתוחות ככאלו שפחות מחוברות ליהדות ולאמונה, אלא להיפך וכשזה בא מהלב, זה הכי טוב בעיניי

•לרב שמחה כהן יש סדרה של ספרים [ביתך שלום, השידוך וכו'], שמסביר בצורה יפה וממש נוגעת מהרגע שחושבים לצאת לשידוכים ועד חינוך ילדים.. ומנקודת מבט של אישה וגבר. מעמיק מאוד.

•"מה זאת אהבה?" של הרב גינזבורג, מומלץ!!
 

•"שניהם כאחד, איש ואשתו בפרד"ס החיים" של רבקה שפירא מאוד מעמיק מבחינה תורנית יסגנון יותר חסידי ורגשי.. אני מאוד נהנתי לקרוא, שינה לי כמה דברים בגישה.

•"בית נאמן בישראל" של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, לא קראתי אבל שמעצי הרבה המלצות.

של הרב אליהו האיתן

ממש ממליצה על הגישה

אפילו שזה בכלל ספר לנשואים, זה מה שהכי עזר לי להתחתן.

מאד מומלץ, ממש קצר וקולע,עיצוב נעים לקריאה.

גם גישה לחיים בכללי שתעשה אותך מאושר.

"חוקי הזוגיות" של הרב יצחק מנדלבאום - ספר פרקטי

"שכינה ביניהם" של הרב בלייכר - ספר מהותי

זאת מתנה.

בעיניי באיזשהו שלב תצליח לאזן את זה מול אישתך וגם אם תבכה איתה, למה זה נחשב רע?

זה יכול ממש להיות יותר משמח מבחינה שבעלה מבין אותה מאשר נשאר מרוחק.

כן יש סיטואציות שלא תמיד רוצים שהצד יבכה איתנו ויהיה יותר בצד ה'מגן'- אבל אפשר לאזן את זה לענ"ד.

לגבי התינוק רביד חיים הי"ד.. אני לא חושבת שיש מישהו שלא בכה היום.

נקום לעינינו נקמת דם עבדך השפוך!

השכל יפה.

העלת חיוך

לפעמים זה ממש מנחם..