פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 34)

ועוד נקודה היא שלפעמים זה גם תוצאה של חינוך לזה שצריך לשמור על מרחק מסויים מאנשים שלא מכירים. שבמובן מסויים זה חבל, ובמובן מסויים טוב שכך (;

צריך לדעת את האיזון (:

כדי להיות דוגריים כל הזמן.

מלמדים אותנו להכיל שונות (בשורוק), להכנס לראש של האחר, לא להגיד דברים שאולי לא יישמעו.

אז מצד אחד אנחנו בעולם השקר, ומצד שני יש אנשים שהאמת בוערת להם בגוף...

בקטע של לנ"ו, זה מורכב יותר מכמה סיבות:

1. זה מביך יותר.

2. אם זה דמות שיש קשר מסוים זה סיכון מסוים.

גם כשיש אדם שהוא בהחלט מוכר ומעניין אותי "לסמן וי" שדיברתי איתו, בסופו של דבר אם אין לי משהו חשוב להגיד לו (או לשאול אותו) - אני פשוט אתעלם

קרה לי כמה פעמים לאחרונה וגם לא לאחרונה

כן יצא לי לדבר עם אנשים ברכבת וכדומה

תודה על זה

כשהייתי קטן יותר הייתי עם הרבה יותר אומץ בקטע הזה, ועם הזמן לצערי קצת נחלשתי בזה. צריך לעבוד על זה (בהקשר הכללי, לא של הלנ"ו....😅)

תמיד שאני נפגש בסיטואציה כזאת אני נאלם דום, פתאום כבר כל החיזוקים וכל הדיבורים לא רלוונטיים כי על מי אני עושה פוזות? הייתי במצב שלך? יש לי מושג מה הקושי שלך? אין לי..אז על מי אני עובד?

ואני רק רוצה להשתתף בצער שלך ולהגיד שבטוח השם מרגיש אותך ויודע כל מה שעובר עלייך, להגיד לך להיות חזקה נשמע לי כל כך לא במקום ובטוח המשפט הזה יגרור אחריו נעל לפנים ובצדק, יש אור בקצה המנהרה, והשם כואב את הכאב שלך, גם אם לא נראה ככה ואת לא מרגישה, הוא בוכה איתך וכואב איתך את הכאב העצום הזה, איך לא? את הבת שלו הבת היחידה שלו בעולמו, שבשבילה הוא ברא את כל העולם..איך יש אפשרות אחרת לחשוב שהוא ממשיך ככה כאילו כלום שאת בכאב שלך? וודאי שלא..הוא איתך, רק תעשי לו קצת קצת קצת מקום, הוא לא מבקש הרבה, רק פתח כחודו של מחט והוא כבר יעשה את השאר, וגם עם עכשיו אפילו מחט קשה, אז מספיק אפילו מחשבה טובה או דיבור טוב גם בלי חשק השם מבין אותך ולא שופט אותך, ובעזרת ה' יתברך יהיו בשורות טובות ותזכי לראות ניסים מעל הטבע ולחיות באושר ובשמחה את החיים שאת כל כך רוצה כי וודאי שמגיע לך אל תתני ליצר להיכנס לך לראש. את הנעל לפנים ממקודם? שימי לו בעין. רק חזק ואמץ! (:

מותר לשלוח חיבוק שיודע מה את עוברת?

אם כן, אז קחי לך, זה באמת קשה כל כך.

רוצה להניח פה כמה שאלות שתרגישי בנוח לענות עליהן לעצמך, בתפילה שיאירו בכלשהו:

מה את רוצה וצריכה שם מעצמך או מאנשים סביבך?

מה את רוצה לשמוע ולהרגיש?

מה באמת יחזק אותך בהתמודדות הזו השנה?

לפעמים היכולת הזו לזהות מה הצורך העמוק מאחורי הכאב ומילוי שלו במה שאפשרי מתוכי או בבקשה מהסביבה, נוסכת כוחות לעבור באמונה את האתגר שבא לקראתנו.

נותנת כוחות לבקש מהקב''ה ממקום שמאמין בהתחדשות העמוקה שמתגלה בלילה הקדוש הזה, שבלילה הזה ממש נבראת הישועה והגאולה שיכולה לקרות ולהתגלות כהרף עין ממש. וזה יכול לקרות ברגע.

כי כשמגיע הזמן לגאול ולהיגאל, מיד נגאלים.

(לפני כמה שנים כתבתי פה קטע על העניין הזה של הציפייה הזו להגיע אחרת לערב חג.. אם תרצי אעלה אותו עבורך).

תנסי לדמיין את עצמך ממש רגועה בהכרת תודה עם המשפחה העתידית שלך..

באושר מטורף , נחת, שלווה שאת ממש מרגישה שאת במקום המדהים לך בכל בחינה נישואין ממש מעוררת השראה.

ואז תחזקי את עצמך ממקום כזה שלם ..

מה היית אומרת לעצמך של אז?

(כלומר למי שאת כרגע) ממש תעשי דיאלוג כנה שמרים לך וגם חושף את הכאב אבל מנקה אותו בסוף בתקווה.

משמחת את, מאמינה שהחיוך שהנחת פה הוא גם בפנים בלב.

ואם הכן היה על מה שכתבתי בסוגריים מניחה פה את אותו שרשור, ואם לא אשמח שתכווני אותי למה התכוונת בכן.

לכל מי - לקראת נישואין וזוגיות

ומצטרפת למה שהפי כתבה לך פה, ויודעת שיש כח גדול למחשבות שלנו להשפיע על המציאות.

הייתי אומרת לך יותר מזה, לא רק לדמיין - תכתבי את זה.

תכתבי תודה לה' על מה שיש עכשיו, ושזה הכי טוב עבורך גם אם קשה להאמין (וקשה להאמין... יודעת כמה קשה), על מה שהיה עד עכשיו ועל האמונה שהכל מדוייק גם אם נסתר ממך.

תכתבי סליחה שלא האמנת בזה תמיד עד הסוף, ושאת בתשובה מאהבה עכשיו על הדבר הזה, חוזרת לה' ומזכירה לעצמך שגם אם עולים רגשות כואבים אחרים, מתוסכלים ומאוכזבים, שאת בעומק הנשמה יודעת (!) פשוט יודעת, ומאמינה בטוב האלוקי עבורך. ושה' דואג לך. כמו שדאג בכל כך הרבה פרטים שאת אפילו לא מודעת להם עוד לפני שבאת לעולם.

תכתבי את האמונה בטוב, באור העצום שהולך להיכנס לך לחיים כהרף עין ממש.

תכתבי איך את מזמינה את הטוב הזה לבוא לחייך (בקלות, בשמחה, ברצון, ברוגע, וכדו'...).

תכתבי מה את מזמינה לחיים שלך, איזו מציאות והרגשה בתוך החיבור שלכם, איזה איש את מבקשת לך.

תכתבי את השמחה שלך.

ודבר אחרון,

קראתי לפני כמה שנים שאומרים שמי שמבקש את זיווגו, יוסיף בברכת המזון של ליל הסדר היכן שאפשר להוסיף הרחמן ''הרחמן הוא יזכה אותי לשמחתי", ויכוון על שמחת הנישואין. ונראה לי שזה דבר שאפשר להוסיף גם כל השנה. 

ועדיין,

כשחכמינו אומרים לנו שהשמחה היא דווקא בבשר ויין, בבגד ותכשיט -

אני אומרת, בנוסף, לא במקום.

גם אם לא יצא מזה כלום, עדיין טוב גמור ללא ספק.

אני מסכימה איתך לחלוטין שאנחנו צריכים לפתוח את העיניים, ולנסות ליזום הכרויות.

אבל,

אני לא אשב לבד בחג הזה. 

אני אשב עם המשפחה שלי.

ונכון, חלקם מגיעים עם בני זוגם, ואני לא.

וב"ה שיש לי משפחה לחלוק איתם את המועד הזה. וחברות.

הדיוק הוא להודות גם על מה שיש. שהשמחה שלי בחג הזה יכולה לנבוע ממקורות אחרים...

החן והיופי, יש להם משקל וחשיבות, אבל שוב, הוא רק חיצוני.  

החיים המשותפים והשלמים מבחינה זוגית מבוססים רק על החיבור הרגשי, האופי, על האישיות.  

גם אי אפשר לדעת מה מסתתר בתוך הגוף, מבחינת גנטית ותורשתית - גם אם חיצונית הכל יפה ומושלם.  פתאום יכולים להתפתח דברים רפואיים ונפשיים קשים, חס וחלילה.  

הצלחת למצוא מישהי מתאימה לך באישיות, באופי, יש בינכם התאמות הדדיות - אלו הדברים החשובים ביותר בחיים.  

כי בעיניי הוא טועה וזו לא הגישה הנכונה, למרות שהוא ציטט פסוקים..

מישהי/ו שנרתעים מהחיצוניות שלה!

זה מתכון לצרות

אבל אם היא נאה לא מלכת היופי אבל היא כן מוצאת חן בעיניך אז לגמרי מעולה..

חשוב שיהיה מציאת חן בין בני זוג זה מאסט להמשך נישואים ובהממשך גם הבאת ילדים (שמינסתם יוצאים דומים לכם...יש לי 3 ילדים קופי בעלי לא יודעת מה הייתי עושה אם לא הייתי אוהבת תמראה.....)

ואחריו שואל את עצמך האם זה השתפר, האם נשאר. אסור להחליט להתחתן במצב שאתה מתאר - שיש משהו שלפעמים מרתיע אותך. 

יכול להיות שעם הזמן תרגיש אחרת לגבי זה. (יודעת על עצמי שהיחס שלי לחיצוניות של כמה אנשים השתנה לגמרי אחרי היכרות, ויודעת על חברה שהחיצוניות שלה ושל בעלה היתה שונה ממה שהיו רגילים ודמיינו. הם יצאו הרבה זמן אבל בסוף התחתנו והם נשואים בטוב עם כמה ילדים חמודים.)

ויכול להיות שלא יהיה שיפור, ואז עם כל הצער כנראה צריך יהיה להיפרד.

לפעמים גם פחד מלהתקדם בקשר יכול להתבטא כדברים שמפריעים לנו. פה זה משהו שמלכחתילה מפריע אז אם יש פחד אולי הוא יכול לעכב את השיפור ביחס לנושא. אז כדאי לבחון גם את הנקודה הזו, האם אתה מגיע לקשר בגישה פתוחה, או חסומה.

ושוב, אם אחרי הכל זה לא עובד, אז לא...

לחברה שלי היה מספר מאד גבוהה במשקפיים ולפני 30 שנה- המשקפיים היו לא יפות כשמדובר במספר כזה.

היא נפגשה עם בחור, הכל היה מושלם - אבל הנראות שלה עם המשקפיים הרתיעו את הבחור והוא אמר לשדכן שאם היתה דרך בה היה ניתן לתקן את העניין, הוא היה מציע לה מיד.

השדכן סיפר להורים שקבעו תור למומחה עיניים והתברר שיש פרוצדורה שאפשר לעשות כדי שהבחורה תסיר את המשקפיים .

(זה לפני עידן הלייזר, כן?)

הבחור השתכנע, הציע ונקבע מועד לחתונה (דוסים- מתחתנים מהר).

וכבר קבעו תור לפרוצדורה, שיצא כשלושה חודשים אחרי החתונה...

שבוע לפני הניתוח היא גילתה שהיא בהריון, הם נאלצו לדחות את הניתוח.

וככה זה התגלגל שניסו לקבוע ולא הסתדר פה ולא הסתדר שם- שנתיים וחצי אחרי היא החליטה שזהו, היא ניגשת לניתוח (זה הרי היה התנאי, לא?)

שיתפה את בעלה שזה או עכשו או לעולם לא והוא שאל אותה בתמימות, "למה את כל כך לחוצה על הניתוח? אני אוהב את איך שאת נראית"...

תסרוקת שונה, איפור שונה וכדו'

באופן כללי, צריך לזרום עם הקשר ולתת ללב להשפיע על המשיכה, ולראות כל כמה זמן אם זה משתנה (כלומר לא לחשוב כל הזמן אם זה משתפר).

לשים מחשבות בצד ולנכוח. וככה נראה לי תוך פרק זמן לא ארוך יהיה קל יותר להחליט, לכאן או לכאן.

מעניין אם זה גילגול של הסיפור עם החברה שלך.

אבל אנחנו אנושיים, יכול להיות שקורים סיפורים דומים לאנשים שונים

ודבר שני דוד, רבינו אמר שלאדם יש כמה זיווגים, אז אין מה להילחץ אם אני מרגיש קירבה למישהי ופתיחות אבל לא נמשך אליה וכו'.

תעשה חושבים עם עצמך, אני יודע שיש כאלו שמוכנים להמשיך אם האופי מושלם בהתאמה אבל החיצוניות לא כל כך, והאמת דוד, אחרי היוועצות בחברים ומכרים שהם ממין זכר בנושא הנ"ל, מעטים הם כאלו שאמרו לי שהיו הולכים על זה, וזה סבבה לגמרי כל אחד ושיקוליו הוא. לי באופן אישי מאוד קשה אם אין משיכה, גם אם האופי ממש וואו, אבל בעיניי אני לא דוגמא טובה כל כך אז קח זאת בחשבון דודי ורעי.

בעיניי זה גם עוול כלפי  אידה.

אישה צריכה להיות אהובה ויפה בעיני בעלה.

אם אחרי כמה פגישות ריצה רואה שזה עדיין קיים וגורם לרתיעה- עם כל הצער, הדבר הנכון זה לחתוך.

מתי זה יפה? מה גורם לזה להרתיע לפעמים?

לא לפסול מיד וגם לא ללכת על זה בפזיזות

תבחן כל אחד מהמקרים ותראה אם יש איך למנוע את המצבים שזה מרתיע

קרבה נפשית גורמת בד״כ ליותר התחברות למראה חיצוני. אני לא יודעת כמה זמן, זה משתנה אצל כל אחד. אבל תיקח פרק זמן סביר שאם עדיין אין שינוי, כנראה זה לא זה…

למראה מתרגלים, זה נכון. אבל אם הוא מרתיע, לדעתי לא נכון להמשיך. בגלל שאמרת שלפעמים מרתיע ולפעמים לא, תנסה עוד קצת. אם מרגיש לך שלא ישתנה, אין עניין להמשיך לדעתי. כמה שזה כואב לפעמים.

תזכור שיש אנשים שיש לנו איתם אינטרקציה מדהימה אבל הם לא מתאימים כבני זוג מסיבה כזו או אחרת. וכן, מראה חיצוני הוא לגמרי סיבה לחוסר התאמה. 

דייט אחד לא תמיד משקף את היופי ..

אחרי 3 מפגשים ובכולם נרתעת בעייתי..

שאדם פחות יפה בעיניך קל להגיד הוא מושלם.. (כי הוא לא)אבל רק העניין של היופי מפריע 

אבל אם בחורה יפה היית עומדת מולך עוד יותר כל חיסרון באופי שלה היה מודגש מרוב שהיא מושלמת.. מה שהיית מסנן בבחורה פחות יפה.

לי יש תחושה שמקלים עם בנות פחות יפות ועם יפות יותר .. עושים להן כאב ראש 

תשובה בתמצות: כנראה שתאלץ להפרד ממנה.

להלן תשובה בהרחבה:

הייתי בקשר עם שתי בנות, עם אחת היה משהו שנורא לא אהבתי (לצורך העניין נניח וזה היה עיניים כחולות) וחוץ מזה הכל היה מושלם, כולל האופי. השנייה לא יפה, בכלל, עם אותו אופי בערך כמו הראשונה.

עם הראשונה יצאתי הרבה, אבל כל הזמן זה הציק לי. בפגישה הכל סבבה, אחרי הפגישה מתבאס על העיניים הכחולות, וחוזר חלילה. נסיתי להתחבר, להתעלם, לא עזר. בסוף החלטתי לסיים את זה, עם כל הצער שבדבר.

כנפגשתי עם השנייה, אני לא אשכח איך אחרי הפעם החמישית +- שראיתי אותה הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי "וואו, היא כל כך יפה.", למרות שהבנתי בראש שיש הרבה יותר יפות ממנה.

ההבדל ביניהן היה שלראשונה היו עיניים כחולות, ולשנייה היו מלא פגמים, אבל אף אחד מהם לא היה עיניים כחולות (בסוף זה לא הלך כי פערי ההשקפה היו מהותיים מאד, אז נפרדנו הדדית)

אבל, אתה צריך לראות האם הדבר מפריע לך מלכחילה, או שמדובר בפחד. לרוב האינדיקציה היא האם בפעם הראשונה זה היה בסדר מבחינתך, והאם זה קורה לך הרבה גם עם בחורות אחרות כשיש לקשר פוטנציאל. אם התשובה לשתי השאלות היא 'כן', לדעתי הייתי הולך על זה בכל הכוח. אם התשובה לאחת השאלות היא 'לא', הייתי מציע לך לשקול ברצינות להפרד.

תנסה להצביע על חוקיות בנושא. זה לא הגיוני שסתם ככה היא נראית שונה מפעם לפעם ברמות קיצוניות כאלה.

אם באמת אין חוקיות, אז תמשיך לצאת איתה עוד קצת בלי לנסות למצוא תשובה לשאלה.

אתה מתאר די במדיוק את מה שגם לי קרה. 

אבל כמו שאמרתי מקודם: אם זה לא קורה לך גם עם בנות אחרות - תחתוך.

לא מתעסקים מזה יותר מדי

מדי פעם שמים לב לראות מה התחושה ביחס לזה ולקשר בכללי.

הרבה פעמים דברים יכולים להשתנות לטובה

היופי בעיני המתבונן

ככל שישנה יותר היכרות כך יש סיכוי שזה ישפיע

קודם כל המידות!

גבר נאה אבל עם מידות מקולקלות, לא שווה את ההשקעה.

מה שצקיך לשים לב הוא שיש פתיחות ביניכם ובניית קשר טוב ונכון. המראה הוא משני ולא באמת משנה

נכון שיותר חשוב כימיה טובה.

אבל המראה מאד משנה. הוא חשוב.

יותר מזה, אם אחרי פגישה ראשונה רואים שזרם השיח, אבל המראה של השני מרתיע- הרוב יסכימו איתי שאין טעם להמשיך. חלק יגידו אולי עוד פגישה אחת לנסות.

המראה חשוב!!

יש נקודה אחרת שזה האם מי שמולי הוא כמו שרציתי/דמיינתי. זה בד״כ לא יהיה כמו בחלומות.

וכן, לפעמים יש נקודות להתפשר עליהן. אבל זה ממש לא נכון שהמראה לא חשוב. 

אלא בקטנה סגנון..לחכות .

אני הצעתי לגבר בחורה מהממת באמת דוגמנית בפגישה היא הגיעה יותר מתוקתקת.. עם מגפיים עם עקבים קטנים, והוא פחות התחבר .. מראה נאסוף הזה,אחרכ הוא פגש אותה העל האש הכי פשוטה .. חזרה ממסלול עם החברים שורש .. חולצת אולפנה..והוא בירר עליה ואמר שהיא מוכרת לו..

זו אותה אחת.

 והוא אמר שהוא לא ראה כמה שהיא יפיפיה.

כמובן שהיא לא רצתה לשמוע עליו .. היא הרגישה שהוא נרתע ממנה בפגישה.

וצריך להיות ממש עיוור כדי לחשוב שהיא לא יפה היא מושלמת לכל הדעות

אמרתי לו אם אותה פסלת אין לי שום הצעה להביא לך.. הכל ישמע פחות טוב.

אימפולסיביות זה אם כל חטאת בדייטים.

אי אפשר לראות סגנון בדייט אחד!!!! 

אבל אם זו רתיעה, ברמה שלא מרגישים בנוח להיראות לידו- לא נכון להמשיך. שוב, לדעתי כמובן. 

סגנון כרתיעה וכאן הטעות בעייני.

יכולה להגיד לך כנשואה.

בעלי לא היה נראה הכי טוב כשיצאנו וזה פחות שינה לי. כי אז היה לי יותר חשוב הקשר, הפנימיות.

ככל שאנחנו פחות שמים דגש פנימה הדגש הופך להיות יותר החוצה. אבל בזוגיות טובה צריך לשים את הדגש יותר פנימה..

אחרי הנישואין פתאום הרבה בנות הסתכלו עליו ברחוב. סה"כ הוא נראה טוב. אבל, יש קשיים שונים בנישואים וזה מה שהרבה יותר דומיננטי!

המראה לא חשוב, כל עוד המראה לא דוחה, הפנימי הרבה יותר דומיננטי במערכת יחסים זוגית

שתגדל זקן - לקראת נישואין וזוגיות

שם פה גם את זה אם מעניין אותך

בגלל השעון קיץ עברנו לחמישי, צביקה מור מגיע. - לקראת נישואין וזוגיות

הייתי אברך בחיים המשותפים

אם אתה רוצה כבר להמשיך קדימה

אז אתה תעשה מאמץ להתרכז בקשר הנוכחי

(אם משהו בך עדיין לא החלים אתה גם לא ככ תרצה לדעתי)

אני חושב שבמצב שמישהו "תקוע" על מישהי, זה לרוב כי הוא חושב שהיא שיא השלמות ואין יותר ממנה ואיתה יהיה לו הכי הכי טוב, ודווקא לצאת עם מישהי שפתאום הוא ירגיש משיכה אליה ותהיה ביניהם כימיה ממש טובה ופתיחות וכו' יכול לעשות רק טוב יכול לגרום לו להבין שיש מלא טוב, והוא לא שמור רק אצלה, אבל זה כמובן בהנחה שהבחור מוכן להתקדם ומבין שלא יהיה לו עם ההיא כלום - למשל אם היא התחתנה כבר אז לא רלוונטי שהוא "תקוע" עליה כי לא יצא מזה כלום, זה לא שיש סיכוי, אז במצב כזה שהבחור מפנים ומבין שהוא *חייב* להתקדם הייתי מייעץ לבחור לצאת..

וכבר לא מחזיק ממנה

העניין הוא שהיא דיי הורידה לי תחשק להיות עם בנות.

אבל הבחורה החדשה ממש אחלה פשוט יש מצב שאני סתם רואה אותה בתור ידידה ולא מעבר ובגלל זה זה מעצבן שלא ברור לי מה נסגר אתי

אהבה ממבט ראשון זה לא מתכון לקשר טוב..

אם תחליט שאתה יוצא איתה ותפתח איתה קשר בהתאם הרגש כבר יתעורר

רגש שמתעורר על ההתחלה הוא רגש שיטחי, גם אם הוא יכול בהחלט לעזור.

רגש שמתפתחים תוך כדי קשר הוא רגש עמוק, שהוא העניין הרציני בכל ההתעסקות הזאת

כל עוד לא התלחתם לנהל מערכת יחסים שהיא מעבר לידידים זה לא אומר הרבה אם נשארתם עדיין ידידים וזהו.

בהצלחה רבה

הציפייה שאתה תהיה טהור לגמרי היא לא רלוונטית בעיני.

היא מבטאת חוסר הבנה באיך מתפתח קשר.

העיקר בקשר זה הבניה שלו והיא יוצרת את התשוקה המרכזית.

לכן התשוקה הראשונית ממש לא קריטית שתהיה דווקא במידה מסויימת.

מובן?

רק אמרתי שלא נכון להתחיל קשר חדש שמישו אחר עדין בלבשך וכבר לקחת את זה למקומוצ אחרים של אהבה ממבטראשון או זה..

ואני יודע טוב מאד איך מתפתח קשק הייתי באינספור קשרים

תודה בכלאופו

אז אולי אין לך מה לשאול בכלל.

ואם באמת אתה יודע איך מתפתח קשר, אז הגיוני שגם תדע כמה צריך לבוא נקי לקשר וכמה לא, לא ככה?

בגלל רצף של בנים שהתישו אותי ..

אני זיהיתי פגיעה .. והם צובעים לי את העולם של הגברים בצבע לא מחמיא בעליל.

אני צריכה שזה טיפה יהיה מעומעם יותר ואז בעזרתו יתברך שוב לנסות.

וכל הכבוד על ההחלטה שלך לקחת הפסקה,

מאחל שלא יפגעו בך יותר ותמצאי כשתרצי אדם שנותן כוחות ולא שואב אותן

האם זה הם - שהתנהגו לא בסדר

או שיש מנגנון אצלך שהם הפעילו וממילא זה התיש אותך ופגע בך. 

בשני המקרים את צריכה לעשות הפסקה ולעשות את העבודה הפנימית שלך. אבל יש הבדל.

כל החיים הכל זה השתקפות שלך בסוף ..

פגיעה קטנה / גדולה גם אם היא כואבת היא מלמדת ומדייקת.

אותי היא לימדה הרבה דברים יפים

אפילו יותר

ותנסה להבין מה באמת קורה אצלך בפנים. אולי זה לא קשור לאקסית אלא למשהו אחר שנמצא אצלך והיא מקפיצה.

וואו איזה שלב משמעותי ומרגש 🤭

וגם אם הלב עוד פצוע, הוא נראה לי יחלים לאט לאט כשהוא ירגיש מספיק בטוח להיפתח לאדם חדש, בהדרגה.

אז לדעתי חד משמעית לתת לזה את ההזדמנות, בהצלחה!!

המדד העיקרי - אתה יכול לפתח סקרנות כלפיה? אם כן - מעולה, אם לא - אללה רחמו

שבתקופה הזאת כל בודד יחשוב על עוד בודד

יכיר לו בודדה

וככה לא יהיו כבר בודדים? 😉

בתחילת שבוע חבר שלי התקשר אלי והציע לי מישהי, ובעז"ה כבר קבעתי איתה פגישה, אז גם כשחושבים שלא תמיד חושבים עליך, לפעמים זה כן קורה 🤗

.

אך נשמע ששכינה ביניהם של הרב בלייכר הוא ממש בתחום

הרווקות?

למה השאלות והספקות של הרווקות נראות לך ששייכות לקטגוריה אחרת?

איזה ספרי אמונה למדת בחייך? מה מהם מצאת שמדבר אלייך? איזה סוג של דברים מטרידים אותך?

אמונה היא נושא רחב, וימקד אותי יותר אם יהיה בנושא הזה. 

משהו כזה?

לבנות בית נאמן - שיחות הכנה לפגישות לקראת נישואין - דברי שיר - תרבות יהודית איכותית

https://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=3781

שערי שידוכין

https://www.bogreytsava.co.il/?page_id=1371

אולי משהו מכאן?

זוגיות: מגוון ספרים בנושא זוגיות | דברי שיר - דברי שיר - תרבות יהודית איכותית

שער הביטחון ב"חובות הלבבות" (עם פרוש של הלב טוב)

למדתי וממליצה ממש

נותן כלים לכל החיים אבל גם חיזק אותי בעיקר בתקופה הזאת

הוא מדבר על זוגיות ולא רק על מציאת זוגיות,

אבל יש בו חלק שמדבר על הבטחון בה'.

אני לא יכולה להמליץ על כל מילה שלו (בעיקר בחלק האחרון),

אבל דווקא בחלק שהוא מדבר על חיפוש ומציאת בן זוג,

יש לו הרבה פניני חוכמה, וגם אמונה.

גם בספר מחול הכרמים של הרב יצחק גינזבורג יש התייחסות והכוונה לאמונה במציאת בן הזוג, מכיוון קצת אחר, 

אבל לצערי זה ספר לא מאוד מונגש למי שפחות מונח/ת במושגים של פנימיות התורה.

[בדיוק רציתי להעביר שיעור בזום על האמונה בפסח בקשר לרווקות, אבל לצערי לא הספקתי]

שיהיה מחזק!

זה באמת חשוב.

בת ציון הס

(אולי קבוצת הוואטספ שלי לרווקות תוכל גם לענות לך על זה במידה מסוימת

אני מקשרת בה את הקשר לה' ולמציאת האיש,

גם בפרקטיקה וגם בתודעה ובאמונה,

אפשר לפנות בפרטי ואשלח קישור בעז"ה)

"לא ביקשתי לבוא לעולם", היה אחד מהספרים שלי במסע לעבודת המידות בנושא אמונה וביטחון.

ממליצה בחום!

סיקרנת עם המורכבות של 2 הערכים.

לכל שאר הדברים אני מתייחס כפריקה. אין מה לדון כזה. זה שלך.  וזהו. אין מה לטחון כאן.
תפתור את זה איך שבא לך. כל דרך מקובלת.

זה 1.דוסית 2.אבל זורמת

רואים שאתה חילוני-מסורתי...

😜

(הערה : מניח שפותח השירשור לא התכוון לזה, אלא ל 2 ערכים אחרים. אבל זה עדיין מסקרן ללמוד ולהבין).

מה זה אומר בתכלס  ? ״מחפש דוסית אבל גם זורמת״

היא דוסית.
במה היא יכולה לזרום למשל ? 
כמובן להגיב, תוך כדי שמירה על כללי הצניעות, ההלכה ותורת משה.


 

אבל סגורה.

אבל אתה יודע מה קורה עכשיו ?
אלה שקוראים אותנו אומרים לעצמם :

 ״מה ? לא יפה. גם אנחנו רוצים לדעת.
אולי אלה 2 ערכים שגם אנחנו צריכים לחפש ?
 נכון שזה יגביר את התחרות ויהיה יותר ביקוש, 
אבל מי שמזווג זיווגים יסדר מה שצריך, בזמן שצריך, למי שצריך גם בתחרות קשה״

אבל, מה שתחליט.
תמיד מוזמן לשלוח הודעה בשיחה אישית. (סודיות מובטחת)

ב' - את הסתקרנת, אתה מוזמן לפנות. אני כבר יודע מה אני רוצה, לספר לך לא ימלא לי את יצר הסקרנות.

פשוט אתה צדיק, אז אני לא יודע מתי אתה עמל בתורה, אז חשבתי שיהיה לך יותר נח שאתה תפנה בזמנך החופשי.
אצלי, אני יכול לעצור את הנטפליקס בכל רגע. קל.
 

אמנם אני כבר נשואה, אבל זו נקודה שחוויתי בהחלט ומעצבנת אותי עד היום. אני מוצאת את עצמי מתווכחת המון עם אנשים (דווקא בעיקר אחרי שהתחתנתי) על הנקודה הזאת. על איך אנשים ניגשים לרווקים ולשידוכים עם אף גבוה, כאילו מי שרווק אוטומטית משהו אצלו חסום/לא מבורר מספיק/דפוק. ואתה פיצחת איזה משהו שהוא לא- כי הרי אתה נשוי והוא לא. זה מבט כל כך מעוות ומרתיח.

(אגב לעניות דעתי, אחד מהדברים שניפחו את צורת השיח הזאת זה התופעה החדשה של ה'מאמנים לחתונה' וצורת השיווק של לא מעט מהם.)

ויש לי חלום לחולל שינוי בשיח, אני עוד במחשבות על איך בדיוק.

מוזמנת לשתף את הרעיונות על שינוי השיח בנושא.

בכלל, אני חושב שהשיח סביב רווקות התפתח עם השנים. פעם הוא לא היה בכלל.

אני מאוד לא מזדהה עם השיח שפרוייקט 252 מעלה (שיש בו הרבה דברים טובים כמובן) וכל הקרנבל של המאמנים, לא יודע אם זה הביצה או שזה התרנגולת.

ובכללי, נראה לי שזה שיח שיפוטי בכללי. לפעמים חברות עם תחושת שייכות גבוהה סובלות משיפוטיות כלפי מי שחלילה מערער על הסדר החברתי.

במיוחד הרגיז אותי כשחניכה שלי, שהתחתנה ישר אחרי האולפנא עם הבחור הראשון שיצאה איתו, כמה חודשים אחרי החתונה באה אלי ואמרה בנימה מתנשאת כזאת "אני ובעלי מתעסקים בשידוכים, אם את מעוניינת"

כאילו מה את מבינה מהחיים שלך??

או חברה שעוסקת בשידוכים (סבבה, היה לה כמה וכמה הצלחות, היא בדר"כ בסדר בקטע הזה) אומרת לי שאמא שלה למדה עכשיו אימון לחתונה והיו לה כמה עצות בשבילי. זה היה מעצבן כי היא השדכנית שלי, אז היא יודעת טוב מאוד כמה דיוקים וניסוחים מחדש אני עוברת כל הזמן, וגם - אמא שלי מאמנת חתונה כבר שנים...! והיא הלכה אליה בעצמה בזמנו! כאילו, את לא חושבת שאם זה מה שיעזור לי אז אמא שלי כבר עזרה לי?

וגם, אני עובדת בסביבה חרדית, ונורא מעליב אותי שאני "בחורה" אבל חברה שלי שקטנה ממני אבל יש לה מטפחת היא "אישה"

שלא תצא רווק פגיע או נרגן

חשבת לענות ככה?

"אחרי שראיתי איך בחרת בעל בפזיזות כי העיקר להתחתן.. וואלה לא סומכת על ההצעות שלך.."

"אממ, נראה לי כדאי שקודם אמא שלך תבוא לעשות סטאז' אצל אמא שלי. או אפילו אצלי. רק אומרת"

"מאיפה לך שזו לא פאה?"

מספיק להעמיד במקום בסגנון של "למה שתתערב בחיים שלי בלי שביקשתי ממך?"

"למה שאתה יודע יותר טוב ממני?" אם הצד השני יענה על זה בסיבה טובה, אדרבה מעולה.

קצת דוחה אותי התייחסות שהיא מרצה של "מה יגידו עלי".

אבל מסכימה עם כל מילה שכתבת

אלו שני קצוות.

מי שאני לא שם עליו אני אפילו לא עונה לו, כי זה לא מזיז לי.

לאו דווקא האדם הבודד מזיז לי. מזיז לי בעיקר שזאת תופעה.

"תשמור את האף שלך לעצמך"

לא פעם אנשים (בדגש על אנשים שאינם קרובים אלי) אמרו לי משפטים בסגנון של - אם תעשי ככה וככה, תשתני בנקודה הזאת או האחרת, אז תצליחי למצוא, כי עכשיו את לא בסדר.

אבל,

אני רוצה להגיד שבעיניי זה לא רק בעניין הרווקות.

אנשים הם שיפוטיים, חושבים שהם יודעים טוב יותר מהנשוא, ודואגים גם להגיד את זה. והכל מתוך כוונה טובה.

(ואפילו אמירות של - כמה אני מתפללת עלייך יכולות להיות דוקרות, כמו ההודעה שנפתחה פה לאחרונה.)

ואני רואה את זה בעוד תחומים רבים בחיים. וזה מעצבן, מעיק, ותמיד שם.

אני לא חושבת שיש לי דרך לשנות את העולם מהבחינה הזו, מלבד להתבונן על עצמי. ואני יודעת שאני גם נופלת בזה, לפחות במחשבה.

מקשרת לתגובה שכתבת פעם בנושא המשיק:

יש כאן נקודה שאני רוצע להעיר עליה - לקראת נישואין וזוגיות

אני גם חוויתי כזה דבר לאחרונה עם מישהי שהציעה לי בחור שממש לא הסגנון שאני מחפשת ואמרתי לה למה זה פחות מתאים והיא המשיכה בשלה- ״הוא בחור טוב, מה את צריכה יותר מיזה?״

ודאגה שתוך כדי זה יגיע גם דרך עוד שדכנית.

עשו עלי מבצע רציני עד שפשוט הרגשתי שה ככ מיותר ומטומטם מה שאני חושבת.

וכשקלטתי את המקום שאליו נכנסתי, ישר הלכתי אחורה, אמרתי לה ״לא״ בנחרצות וזהו. עד היום זה עוד על אש קטנה.🤦🏽‍♀️

אתה מקבל הצעות!

יש אנשים שגם בגיל 27 עוד לא קיבלו הצעות 

אגב, אני לא אוהב את המונח "לקבל הצעות", זה נשמע פסיבי.

מי שלא מקבל הצעות צריך לרדוף אחרי הצעות, מיזמים, אתרים, שדכנים... אין לנו פריוילגיה להתייאש.

דברי ביקורת הם חשובים בעיני, וזה חשוב מבחינתי להעביר ביקורת על תופעה חברתית פסולה. לא צריך עין רע חלילה כדי לעשות זאת.

פעם הייתי מתעצבנת .. מתכווצת נפגעת.. לפעמים אומרת שקט .

היום אני אומרת כן .. (לא על ההצעה אלא על הנאום ההעצמה המאולתר והלא יעיל לאף אחד).

ואם המצב ממש קשה זה כן את/ה צודק/ת.

ממש מרגישה שהיום כל המאמנים לחתונה משחקים על הנקודה הזו בשיווק העצמי שלהם..

ז"א אם עוד לא התחתנת בטח עשית משהו לא נכון.

ואני חושבת שרוב הרווקים והרווקות ממש בסדר גמור, פשוט עוד לא הגיע האדם הנכון.. מעטים אלה שאפשר "להבין" למה עוד לא מצאו.

כולנו אוהבים לחרטט סיבות רק כדי להצליח להתמודד עם המציאות איכשהו.

זה בעיני מתחיל בעבודה עצמית של האדם על עצמו להאמין בדרך שלו. 

מסכים ממש..

זה ממש ךהמציא שקר ועוד להרוויח ממנו

יש סקאלה רחבה בין מי ש"פשוט לא מצא" למישהו "יש סיבה למה לא מצא".

לא הייתי טוען גם ההיפך שהרוב הרווקים כאלה.

בכללי, לא חושב שכדאי להכליל בהקשר הזה רווקים, לא לחיוב ולא לשלילה.

וגם לשני - במקום לא להגיב לו, למה לא שאלת עליה קצת?
 

אני נשואה מהמנסים לשדך, ומצד שני אחות לרווקים שכואבת את כאבם ומרגישה שבמגזר שלנו לא מספיק מתאמצים להכיר לרווקים. אז במקרה של א. לפעמים נראה לי שכשהמשודך אומר שהוא בהפסקה או סיבה אחרת, והמציע ממהר לרדת מההצעה, זה כאילו עשינו V למצפון וזהו. כשהמציע מנסה לשכנע לעצור את ההפסקה, כי ההצעה נראית מתאימה וחבל לו שתפסיד אותה - לדעתי זה מראה על אכפתיות ולא על התנשאות. בהחלט יתכן שההפסקה קריטית לך ואז תתעקש, ולפעמים אולי תשתכנע ויצא משהו מהשידוך.

"אני עוצר קצת לנשום באמצע מרתון"

"נו.. נשמת, אפשר להמשיך?"

אז זה לא סבבה בכלל

אם תמשיך ככה, אתה לא תתחתן. צר לי. אתה לא רוצה שישפטו אותך וזה בסדר. אבל אתה שופט אחרים מאוד לחומרא. אולי תפגוש מישהי באוטובוס, אבל בסלחנות בבקשה.

את לא מכירה אותו.. והאיחולים שלך לא סבבה

הוא פורק זו פריקה ... ויש כאלה שמציעים ומתנשאים.. וזה בהחלט הזיה.

זה בדיוק מה שחשוב בקשר

תקשורת

מטרה משותפת ( נניח הקמת בית תורני)

מציאת חן - כמיה

הרגשת בית (אם נדייק את הכיף .. זה שאתה מרגיש שמקבלים אותך )

אופי 
 

חד משמעית, כל הקשרים שלי נפלו על זה שלא היה פה אחד מהפרמטרים החשובים

אולי מצאת חן בעיניה.

אולי סתם אמרה את אשר על ליבה.

אם אני הייתי עונה דבר כזה, זו היתה הכוונה. 

הצעתי להן עבודה כי בתן ביס יש מבצע חבר מביא חבר.

גם הייתי מקבל 500₪ וגם אני יודע שחסר אנשים לעבודה עם שעות מאוד גמישות, מה שמאוד מתאים לסטודנט, אלא אם הוא לומד מדמח או הנדסה 12 שעות ביום.

לגבי איך להתחיל, אני לא ומציע גם לגברים לעבוד בתן ביס.

אם את מבהירה איך להתחיל איתך זה ממקום שאת בעניין? כי כשלוקחים בחשבון שלא התחלתי איתן, אם המטרה שלהן להסביר לי איך להתחיל איתן, כאשר זה לא עלה בדעתי, אפשר לומר בהחלט שהן התחילו איתי.

אבל יכול להיות שהן פירשו את זה אחרת ממך, וניסו להתחמק כך.

הן הרי לא יודעות מה אתה חושב. הן מפרשות את ההצעה שלך כרצון להכיר יותר. והן אומרות שלא מתאים להן.

(אני כמובן לא באמת יודעת מה הן חשבו. אמרתי מנקודת המבט שלי.)

ולא, אם היו מתחילים איתי כך, ממש לא הייתי בעניין. 

שמי מציע עבודה באמת מציע עבודה ותו לא, והוא מציע אותה לגברים.

במיוחד לעומת הקריאה "אנחנו מחפשות בעל" שאם נניח שחשבו שהתחלתי איתן, היא הרבה יותר נשמעת כמו "הבנתי אותך ואני בעניין" מאשר "לא ככה מתחילים איתי, אהבל"

לפעמים כל מה שהשם רוצה מאיתנו זה אמונה, בלי שכל, להישען עליו בלי באמת להבין ובלי לנסות להבין, לשים עליו ראש ולשחרר הכל מהכל. עם כל הכאב והצער והמחשבות וכל מה שבא בעקבות המצב הלא פשוט, פשוט להיות ממש כמו ילד קטן אצל אבא שלו ולהישען עליו. הוא יודע מה עובר עלייך הוא מבין את הכאב והצער, תני לו לנחם אותך ותשחררי.

משהו יפה שקראתי בהקדמה של טהרת הקודש של רבי אהרון ראטה, בדור שלנו יש עניין לעבוד את השם גם כשאין חשק, כשאני בלי שום חיות בקדושה כלל - כשהיצר נופל עלינו עם דמיונות ומחשבות וחששות, ומפיל אותנו חלילה למקומות לא טובים, גם שם לעבוד את ה' בצורה רגילה לגמרי, כאילו עכשיו הכי טוב לי בעולם.

אשמח לשרוף אותו

סתם סתם דוד יקר😂😂😂

זה לא מסתדר לי בשום צורה ..

זה נראלי גם פספוס לעולם שאני לא אהיה  אמא .. זה כאילו לא מסתדר לי כמו שהשמש לא תזרח מחר..

אני בטוחה שיש באלגן גדול בשמיים על זה שאני עוד לא נשואה.  אז לא נשואה בכלל? 

לא מסתדר לי

לא באמת יצאתי מגדרי בשביל להתחתן

ובעיניי זה לא בידיים של השם רק מתי שעשיתי כל מה שאני יכול אלא גם עכשיו כשאני לא עושה הרבה, וגם לדעתי רוב האנשים (גם אלו שהתחתנו) נמצאים בסיטואציה א' , כי כמה באמת יכולים להגיד עשיתי *הכל* בשביל להתחתן ורק כשלא הצלחתי אז זרקתי על ה' ויותר מזה, אם אדם היה עושה באמת הכל ומתחתן, איפה השם נכנס בסיפור? זה ממש כוחי ועוצם ידי כי *אני השתדלתי ועשיתי" ככה זה לפחות בעיניי

אבל אנוכי בער ולא אדע גם ככה אז יכול להיות שאני טועה

יפה צודק ממש תודה!!

אבל כאילו... נכון שאם ה' גוזר שהישועה של אדם תגיע לו היא תקרה לא משנה מה הוא יעשה. אבל ברוב המקרים יש לנו חלק בזה...

אותי לימדו שלכל דבר יש סיבה אלוקית וסיבה טבעית, שדרכה ה' סובב שכך יקרה.

אני לא אומרת לצאת מגידרך... הבנתי ממך שאתה עושה השתדלות ובאמת אף פעם אין לזה סוף ולא לזה התכוונתי. 

השאלה האם יש לך סיבה טבעית ברורה? כי נגיד אצלי, בתור אחת שבכלל לא רצתה לצאת הרבה זמן ולא הרגישה מוכנה וכו' היה צריך נס כדי שאני אתחתן וגם אם הוא היה קורה זה כנראה לא היה טוב לי. 

את זה בהודעה הקודמת עכשיו ראיתי, יש עוד סיבות שלי, נניח כל מיני דברים שאם הם היו אחרת אז היה לי יותר קל להתחתן אני חושב. אבל בכלל לא וודאי שהייתי מתחתן

וגם הסיבות הטבעיות שיש לכל אחד הן בסוף מתקשרות לשורש הרוחני של כל אחד ממש כמו שכל בעיה בחיים מעידה על פגם ברוחניות למעלה אז בעיניי ככה גם פה הבעיה יכולה להצטייר כ-"טבעית" אבל בעומק היא מעידה על משהו אחר שהוא צריך תיקון

ממש כמו מה שכתבת שלהכל יש סיבה אלוקית וסיבה טבעית שדרכה ה' סובב שכך יקרה, אז מכח מה באה הסיבה הטבעית? מכח הסיבה האלוקית וכו'

אדם בא לעולם הזה כדי לעבוד

בסוף הכל בידיים של ה', אבל אנחנו צריכים לעשות את כל ההשתדלות שאנחנו יכולים לעשות (כולל תפילות)

כמובן אחרי שעשינו וגם תוך כדי צריך לזכור שזו רק השתדלות והכל בידים של ה', אבל גם לזכור שזו העבודה שלנו כרגע.

למה?

חשבון נפש ועבודת המידות צריך לעשות תמיד. בין אם אנחנו רווקים ובין אם אנחנו נשואים.

אנחנו חיים בעולם שהוא לא עובד בצורה רציונלית. 

לטעמי, אין מקום לנסות ולהבין את הנהגת ה' בעולם, איך הוא מסבב את הדברים, כי אין לנו את היכולת לתפוס את זה.

את אומרת שאת יודעת שאת לא נשואה בגלל סיבה מסוימת. האם אין אנשים נשואים עם הסיבה הזאת?

אני מבינה את הרצון לתלות את הרווקות במשהו מסוים - פגם בי, או בתוכנית האלוקית.

אני אומרת -

שחררי מהמחשבות האלה.

תעשי את הכי טוב שאת יכולה, תשאפי להיות *את* הכי טובה שאת יכולה להיות, בלי קשר לסטטוס שלך. תעשי את מה שאת יכולה לעשות: את ההשתדלות שלך, ולהתפלל על השאר..

אבל רק שתדעי שזה לא ממקום שיש לי שאלות על הרווקות ואני מחפשת במה לתלות את זה... זה ממקום טוב, שמדרבן אותי יותר. אני תמיד כמו כולם משתדלת להיות יותר טובה, אבל הרצון להיות אדם בוגר ומוכן לנישואין מדרבן אותי בקטע חיובי לעבוד על עצמי בצורה הרבה יותר אינטינסיבית מאשר בלי זה.

יש כאלה שיש להם מחסום או שתיים (או יותר) בתחום.

יש מצווה גדולה לשנוא סטיגמות שמקטינות אנשים. את לא צריכה להרגיש כחלק מתוית מסויימת של אנשים ש"לא הצליחו" זאת אשליה מגעילה..

לא הבנתי איך זה קשור...

ובוחנים האם זה משהו ש"קשור אליו" ואז "הבעיה בו" או שהוא מושלם וזה קשור רק לקב"ה.

יש אנשים שלא התחתנו "כי יש להם בעיה" ויש כאלה שלא התחתנו אבל ב"ה "אין להם בעיה".

זה יכול להתפרש בקלות כסטיגמה. 

אבל זאת נראה לי האמת אז מה הבעיה בזה? (השורה השניה) 

כאילו אני מדברת על עצמי, זה לא בהכרח "בעיה" זה כמו שכתבת יכול להיות דברים מאד ספציפיים שחוסמים וצריך לעבוד עליהם. אם ה' יחליט כולם יכולים להתחתן עם או בלי סיבה, אבל עם מודעות עצמית אני אומרת לך שזה הגיוני לי שאני לא נשואה... 

והסיבה שחיפשתי הזדהות בשרשור הזה, זה בגלל שזו התמודדות שונה של רווקות.

לדעתי עד לפני 2 קשרים הסיבה שלא התחתנתי (אע"פ שהיו בחורות שרצו) היא בגלל שבאמת לא הייתי מספיק בשל עדין. ואני עד היום מודה לה' על זה שזה השתבש.

היום אני מרגיש שאני במקום שונה וזה נטו בידיים שלו (גם לפני כן! ) קיצר הבנת..

ברוב המקרים, זה משפט המפתח.

ירבו כמותך בישראל..

כן יהי רצון,

שנזכה כל עמ"י להתבשר בשורות טובות

בן אדם שכל כך טוב לו,

וכל כך הצליח ב"ה בתחום.

איך יכול להבין אותי ואותנו

שעברנו עשר שנים של חיפוש

מייגע ארוך מתסכל

ומאכזב??

לא דומה לאדם אחר שעבר 10 שנים של חיפוש

אף אחד לא דומה לאף אחד

אבל זה שאתה לא חטוף לדוגמא לא אומר שאתה לא יכול להצטער בצער החטופים, הכל תלוי כמה אכפת לך...

אפילו שאני נשבעת לשדכנים שאני כבר נשואה ויש לי ילדים ושיפסיקו להכריח אותי לשבת בדייטים הזויים.

מבינה אתכם, תאמין לי..

בואי בכנות להתחתן יכולתי מזמן.. עם בחורים שונים שרצו.

לייצר זוגית טובה כיפית שמחה מכבדת זה לא עם כל אחד..

אני רווקה מבחירה לא כי לא בחרו אותי.

כי אני בטוחה שמכל הגברים שהכרתי אף אחד לא ראוי מספיק להיות בעלי .זה נשמע מתנשא אבל זו האמת.

וזה שיש זוגות נישואים זה לא אומר שאני צריכה ללמוד מהם.. גם חלקם מתחתנים מלחץ ,החברה וכו' ..

לא נעים להגיד אבל מעטים הבחורות והבחורים הנשואים שאני יכולה ללמוד מהזוגיות שלהם או לקחת מהם השראה..

שאני רואה מישהי נשואה אני לא חושבת שהיא יותר שמחה ממני .. או שיש לה זוגיות שאני יכולה ללמוד ממנה.

היא פשוט נשואה כרגע ואני רווקה כרגע.. זה לא אומר שום דבר מעבר .

סליחה שאני מזלזלת .. אבל שלאדם כואב על האחר הוא לא אומר "טוב לי מאוד" ..

אלא הכאב הוא זמני..

אני פחות התחברתי למה שרשמת.

שמתי לב שרשמו לך תודה.. אז הרשתי לעצמי להראות לך עוד צד אחר ..

על העובדה שתכלס בכל העולם אין חבר'ה שמתמודדים עם ההתמודדות שלנו

מיליארדי אנשים!!

יאנחנו היחידים שנשארים טהורים בישביל השם. שומרים נגיעה, צניעות וכל זה. אין את זה פשוט.

ואני רואה ומכיר כל כך הרבה אנשים יפים סביבי . תכלס מה מונע מהם? הם יכולים לעשות מה שבא להם ובקלות. אבל זה אפילו לא אופציה אצלהם ועוד יום עובר ועוד אחד.. והימים נהפכים לשבועות, חודשים שנים..

אנחנו חווים את צער השכינה בגמה הכי עוצמתית ואמיתית שלה

ולכן יש לי הערכה עצומה לכל רווק/ה

קיצר תשימו לב כמה אתם יפים מבפנים החוצה

ובחיים אל תרגישו נחיתות על זה שאתם רווקים

איזה תהליך נפלא עשית!!

(יאללה, הבנזוג המיוחד לך בדרך!)

איזו מלכה של העולמות את!!

בעזרת השם פינית עכשיו את המקום הכי גדול לבעלך המתוק🌸

8 שנים זה באמת מלא מלא זמן

לא מסוגל לדמיין כמה כוחות זה דורש 

הוא התחיל כבר לטפל?  אם כן, לפני כמה זמן? 

יודעת שתוספות הזמן שאתן יקשו עלי יותר ויותר ככל שיתרבו לחתוך בעתיד אם אצטרך

וכבר עכשיו אני מבואסת

התחיל לטפל אבל יש כאן באמת מורכבות ומניעויות משהו לא נורמלי.

הוא רוצה להמשיך עם המצב הקיים וזה יוצר מצב שאני צריכה להיות החזקה לשים גבולות ולעשות מה שנכון

זה תלוי גם בגיל שלך, וכדאי גם לחשוב מה היית עושה אם המצב היה הפוך וגם מה היית ממליצה לחברה במצב הזה.

מעבר לזה אין לי משהו חכם לתרום.. מבין עד כמה זה קשה ומאחל לך שתגיעי להחלטה הנכונה בקלות בעז"ה ושתהיי שלמה איתה

למנוע כאבי לב משתקים וכל מיני בעיות רגשיות שנוצרות.

אולי לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים. בזכותך הוא בכלל התחיל לטפל, ואולי זו הייתה מטרת הקשר.

ובבא העת, כשהוא יבריא, אם נועדתם זה יחזור.

אגב, תחשבי גם האם הטיפול הזה יכול להשפיע על מה הוא מחפש באישה. ממש לא כדאי שיווצר מצב שתרגישי שהוא נעזר בך כדי להבריא ובסוף הוא מבין שלא מתאים בגלל שינוי שעבר.

אפשר גם לנסות הפסקה לפרק זמן מסויים.

לא מתאמנים אצל מאמנות?

פשוט לא יצא לי עדיין להתנסות אז שואלת למה הכוונה 

צריך לשאול מישהו שוותיק יותר בפורום או סתם לכתוב בפורום ולשאול, כי אני זוכר שיש כאן

שיש להם ניסיון בליווי של זוגות.

(ואני גם מבין שכאן בפורום את לא באמת רוצה לשתף את הפרטים, ככה שהשאלה שלך מאד עמומה ולא ברורה.

מה זה "ענין שהצד השני חייב לטפל בו"? אנורקסיה? התמודדות עם אבא מכור לסמים? דיכאון קליני? נטיות הפוכות?

אם מדובר בבעיה שלו - למה את מרגישה אחריות?

האם את מוכנה לקבל אותו כמו שהוא כרגע?

[בגדול, אם התשובה לזה היא לא, כמו שזה נשמע מדבריך, אז לדעתי אין סיבה טובה כל כך להמשיך, במיוחד שזה נשמע שאתם מכירים רק תקופה קצרה.

את לא צריכה לשים את חייך בצד כדי שאם הוא יפתור את בעיותיו אז תוכלו להתקדם בקשר.

אבל שוב, זה יהיה שונה מאד בין אם מדובר בזה שהוא מממן לאבא שלו סמים, לבין אם יש לו אנורקסיה...

ובנוסף, כדאי לזכור שאני לא ליוויתי זוגות, ואין לי הניסיון והחכמה של מי שעוסק בתחום.])

כתבת דברים טובים.

את לא מחויבת מולו כרגע לכלום. אני מאמינה שזוגיות זה משהו שבונים יחד, ופוטנציאל זוגי טוב יש עם לא מעט אנשים.

באסה שאדם שהיה לך איתו כמה פגישות טובות פתאום צץ משהו שמעיב על זה. אבל את צריכה להסתכל על זה בפרופרציה של החיים, של הזוגיות ארוכת השנים שבעז"ה תהיה לך.

לכן אם מבחינתך העניין הזה הוא לא משהו שאת מוכנה לחיות איתו בלי השלמת טיפול -

אולי כדאי להחליט להיפרד, ותנסי להכיר אנשים אחרים, ולהקציב לעצמך איזשהו פרק זמן - אם עוד X זמן את לא נמצאת בקשר אחר, תבררי איפה הוא עומד בעניין הטיפול. אם טופל - תנסי שוב, ואם לא - תמשיכי לחפש מישהו אחר...

תודה לך ולאחרים

שבוע טוב 

אם גיליתם בעיה כלשהי והוא מודע לזה ומוכן לטפל- יש מה לדבר על לנסות להמשיך בקשר.

אם הוא לא מוכן לטפל בזה- לדעתי זה קו אדום.

אל תקחי את האחריות במשהו שהוא לא בסמכותך..

אם החשש שלך זה היה להקלע ריגשית לסיטואציה בצורה לא תואמת, מסתבר שהוא כבר התגשם אם זאת ההחת יסוד שלך.

מה עושים? 

קודם כל הפרדה. יש אותי יש אותו.

כן, הפגש איתו מעלה תחושות נעימות, יש דברים משותפים, יש גם תקווה להמשך.

אך צריך גם להחזיק ביחד עם זה את הסיכון שזה לא ילך, את הכבוד והאוטונומיה שצריך לכבד אותה. את הצפת בו הנקודה, ועדיין היא שלו בלבד.

כמו הרבה דברים, מציבים דדליין. זמן שנראה לך שתרגישו ביחד מספיק בנוח להיות באוויר.

אחרי הדדליין הזה - לחתוך או להמשיך.

מותר גם להנות מהדרך עד אז.

בהצלחה רבה!

בכדי לתת תשובה טובה. לכן, תמצאי יועץ שתוכלי יותר לפרט לו. או יועצת כמובן. על פניו נראה, שאם הוא רציני, אז יטפל בעצמו ברצינות. אל תקחי על עצמך דבר מעבר לכוחותייך. דברים לא משתנים כל כך מהר אם בכלל. זהו.