פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 34)

ישר כח גדול! 

א.בפורים מתגלה הסוד אבל זה לא סוד שאני אוהב אותכם-ידידיה אליהו הי"ד

ב אין מה לפחד ה איתנו

ג האמת שהייתי זורם לשים אבל לא משהו חושפני מדי

נ.ב אשריך סקר טוב רעיון חמוד 

זה כואב.. זה לא קל.. יש געגוע

יש חוסר.  

ולפעמים יש מחשבות של 'אולי אם..'  ואשמה.

לגמרי מובן..

זה ממש כמו סוג של אבל על אדם שהלך מאתנו..

וצריך לתת לעצמך את הזמן.

ואיך מתקדמים משם?

א. לאט לאט תראי שמהגעגוע אליו נשאר בעיקר *געגוע לקשר*. ליחד.

וזה מראה שאת פתוחה לקשר חדש.

והטוב של להיות בקשר אולי מחכה לך כבר בהצעה הבאה.

ולפעמים אין כח להתחיל שוב מחדש..

ולכן אני מוסיפה את הנק הבאה.

ב. חשוב לחזק את עצמך בתק הזו. לעשות דברים שמשמחים אותך..

תעשי רשימה של דברים שמשמחים אותך שמחדשים בך את הכוחות. (לקנות בגד. להכין אוכל טעים. שיחה עם חברה. יציאה לטבע. ספורט. שירים. וכו)

בהצלחה רבה!

בעז'ה שה' יתן לך כוחות

ובקרוב תזכי לקשר טוב ובשורות טובות בלב שמח.

לילדים, את חושבת שיש פערים משמעותיים?

אני לא רוצה לחשוב כרגע על העניין של חינוך ילדים . אני רוצה לחשוב על התקשורת בינינו .

זה מלחיץ אותי שהוא אנטי ציוני, ואומר כל מיני דברים של אנטי התגייסות לצבא

את יכולה וצריכה לקבל את ההחלטה שנכונה עבורך.

יכולים להיות פערי השקפות, הייתי מציע שתשימי לב - 

א. האם את מרגישה בנוח לומר לו את עמדותייך בנושאים שבהם את חושבת אחרת ממנו?

ב. האם את יכולה להעריך אותו למרות פערי ההשקפות?

ג. האם יש השלכות מעשיות לפערי ההשקפות שנוהגות להתנהלות משפחה, והאם ניתן לגשר עליהן?

אבל אני מכיר כמה זוגות שהאבא מצביע ליכוד והאמא מרץ או משהו כזה.

דעה פוליטית זה משהו שיכול להשתנות, וגם אם לא זה לא חייב להיות שיקול.

וזה שהוא מאוהב בך לא אמור להיות משנה אם זה לא הדדי.

סליחה שדחפתי אפי בפורום לא לי, אל נא ייחר אפכם, הנה אני הולך

ואם יבוא אלייך איזה גוי ברחוב ויגיד לך שהוא מאוהב בך?

בזוגיות יש שני צדדים, וצריך את הרצון של שניהם.

תוכלי למצוא פה הרבה שרשורים על זה שצד אחד רוצה והצד השני לא, ואיך מתמודדים עם שבר כזה, משני הצדדים.

גם מה המשמעות של מאוהב?

מה בך הוא כבר הספיק להכיר בשתי פגישות, שהמונח מאוהב הוא מה שמתאים כאן?

לעניין ההשקפה,

יש מרחק גדול בין אנטי ציוני לבין לא מסכים לגיוס חרדים לצבא.

מה שאפשר לעשות, זה לשוחח. להציף את העניין. לראות מה יש לו לומר. להגיד מה חשוב לך - ולדעתי הילדים כן רלוונטיים כאן. אם זה קו אדום מבחינתך בחינוך ילדים - אז תבהירי את זה עכשיו. צאי מנקודת הנחה שדעתו לא הולכת להשתנות.

וחוץ מהנקודה הזאת, יש לך סיבות חיוביות להמשיך?

אלא מה את חושבת עליו?

הוא אדם טוב?

האם טוב לך איתו?

האם ההשקפות השונות משמעותיות לדעתך?

היית רוצה לחיות את חייך איתו? (האסוציאציה מזה היא טובה או רעה?)

מבחינת יכולת כלכלית ונפשית להחזיק בית, יש לכם?

אם הוא כל כך רוצה אותך (ונניח שאת רוצה אותו), אז תגידי לו שאת מוכנה בתנאי שהבית יתנהל לפי ההשקפות שלך ולא שלו.

אם את לא רוצה אותו בלי קשר, אז זה שהוא רוצה אותך לא באמת משנה. הוא בטח גם רוצה לקנות דירה בחצי מחיר, זה לא אומר שהוא יקבל.

ולעצם השאלה, אם למשל היית כותבת שאת רוצה אותו אבל מפריע לך ההשקפות שלו - 

מה מפריע לך בהשקפות שלו?

הקיצוניות כשלעצמה, כי היא מידה לא טובה? (אני לא נוקט כאן עמדה, אני רק מנסה להבין מה את רואה. יכול להיות שהוא בכלל לא קיצוני)

ההשקפה כשלעצמה, כי את חושבת אחרת ממנו?

תבררי לעצמך מה מפריע ומה בסדר לך, תגשי במבט מפוקח ומפוכח לנושא, תשבי איתו לשיחה על הדברים האלה, איך יתנהל הבית, ומה יהיה לגיטימי ולא לגיטימי (האם את הילדים המשותפים שלכם את רוצה לשלוח לצבא וחוששת שהוא יתנגד?), תחליטי אילו פשרות את מוכנה לעשות בנושא ומה הקווים האדומים שלך, ותנסו להגיע למסקנות.

האם הפערים האלה (מן הסתם יש עוד) יביאו אתכם לריבים גדולים? אולי כן, אולי לא. אבל הפיל הזה יהיה בחדר תמיד. אי אפשר לצאת מהנחה או תקווה שמא יום אחד הדעות ישתנו. וכמובן שלא לבנות על כך שהאהבה תגרום לשינוי. דעות לא משתנות לפי מצב רגשי זמני. בסופו של דבר, הפרפרים יירגעו והאהבה תחזיר לרציונל את המקום שהיא לקחה ממנו. ואני אומר את זה כדבר טוב דווקא.

אני לא אומר שזה לא יכול לעבוד, אבל בעיניי זה סיכון. השאלה החשובה שאת צריכה לברר עם עצמך זה מה הדעות שלך בנושאים בהם אולי יש פער.

* רק רוצה לציין שאיני נשוי עדיין. וזו הגישה שלי ביחס לזוגיות שאני מחפש..

זה נחמד שהוא מאוהב

(אחרי 2 פגישות זה די מהר להתאהב)

אבל זה לא אמור להיות שיקול אצלך.

את צריכה לבדוק עם עצמך איך *את* מרגישה

היה לך טוב בפגישות?

השיחה זרמה?

הרגשת שיש חיבור? שהוא מוצא חן בעינייך?

ההשקפה בנושא הצבא זה הדבר היחיד שהפריע לך?

אם כן, אז לבדוק:

איך את מרגישה כשאת מביעה מולו את דעתך בנושא,

איך הוא מגיב,

אם התקשורת טובה זה לגמרי בסדר שכל אחד יאחז בדעה משלו

אם עולם הערכים שלו שונה באופן מהותי משלך בנושא שהוא מהותי בעינייך,

לדעתי כדאי לחשוב 7 פעמים לפני שממשיכים הלאה, אפילו אם בפועל אין לזה השלכות בחיי היום יום (ובמקרה שלך, אם יהיו ילדים אז כן יהיו השלכות).

אם אשתי תגיד לי שלדעתה אין בעיה לגנוב כסף מילדים שנולדו בקונגו,

זה מאוד מאוד יפריע לי אפילו שבמציאות היא לא רואה אף פעם ילידי קונגו כך שאין לזה משמעות מעשית.

הרי מי שחושבת דבר כזה, זה רק סימפטום לעולם ערכים מעוות שאני לא יכול לדעת איזה עוד סימפטומים יהיו לו.

נכון שזה לא בדיוק אותו הדבר, שהרי אי-גיוס זה פגיעה בעם שלך עצמך ולא פגיעה בילדים עלומים במדינה רחוקה, אבל אני מקווה שהרעיון ברור...

את צריכה גם לאהוב ולהעריך אותו.

נראה שאת לא.

ואם את מעדיפה לבחון את היחס שלך כלפיו בינך לבין עצמך, תשאלי את עצמך כמה שאלות כמו

האם את מצפה בין מפגש למפגש לראות אותו ולשמוע ממנו?

האם את סומכת עליו ועל שיקול הדעת שלו?

ויש עוד כמה דברים שאנשים שמבינים ממני יסבירו לך שכדאי לך לתהות לגביו.

שולח הודעה ושואל מתי נח לה לשוחח,

תוך כדי השיחה משוחחים ומתאמים זמן להיפגש, היחס בין השיחה לקביעת הפרטים תלוי במה מתאים לכם

בהצלחה!

מבין וגם קצת מזדהה.

סגנון הידברות, או המאיר לארץ של הרב ישראל אברג'ל, קשורים?

חוץ מזה, האם הגדרת ככה לשדכנים של אותן ישיבות חרד"ליות? אני מכיר ספרדים מאותן ישיבות שדי מסתדרים לי עם מה שתיארת.

את הרב אברג'ל פחות מכירה. 
הדברות  - כן, מתחברת. לא חושבת שמתאר אותי כאישיות (פונה קצת לקהל יעד אחר משלי) אבל מעריכה את הרב יגאל כהן, הרב זמיר כהן וכו'.
אך המנעד שלי מאוד רחב, נהנית לשמוע סגנון רחב של רבנים, שונים ומגוונים מאוד. 
ניסיתי להגדיר, לא כזה עבד. לא הכרתי עדיין מישהו בסגנון הזה.
יכול לנקוב שמות של ישיבות חרדליות שחושב שיש שם בחורים בסגנון הזה? ובעיקר ספרדים, נכון? (משערת לעצמי) 

כרם ביבנה בעיקר

מצפה יריחו

במרכז יש הכל

ויש מפוזרים בישיבות שונות

תורת החיים- יד בנימין

אולי גם אש התלמוד ירושלים

מצפה יריחו נשמע לי מאוד מתאים

במרכז הרב גם נשמע שיש מה שאת מחפשת. כיום מרכז משדרת קו מאוד שמרן ומאוד פתוח טבעית גם לציבור החרדי וגם לכל מה שבאיזור..

ואולי גם (אם חיבור לחסידות זה סבבה מבחינתך)

רמת גן

רמת השרון

שבי שומרון

אני יכול לספר על עצמי שגדלתי בבית דתי( לא חרדי ולא דתי לאומי אידיאולוגי, פשוט בית דתי) ואחרי התיכון הייתי באיזו מסגרת שמשכה אותי לכיוון הדתי לאומי ודי נמשכתי לשם ולצערי התגייסתי ואחרי השירות התחלתי להתקרב לעולם החרדי, והיום אני שם.

אני מאמין שזה תהליך שרובינו (אלו שבאו מבתים דתיים או מסורתיים ומתחילים להתחזק ולא גדלנו בבית חרדי ממש, או דתי לאומי ממש) עוברים ופשוט צריכים להבין איפה אנחנו דורכים ואחרי שהבנו משם להתחיל לחפש.

נשמע ממה שכתבת, ואם אני טועה תקני אותי, שאת יותר מחוברת לעולם החרדי, פשוט יש אמירות שלא מתאימות לך..אז קודם כל לא כל מי שחרדי הוא בעד האמירות האלו..

נניח שאני צמחוני..אז אני בהכרח חושב שכל מי שאוכל בשר הוא רוצח? לא, זה רק קומץ מהם חושב ככה. אותו כנ"ל לגבי האמירות.

בהחלט מחזק

אבל האמת- אני ממליצה לך לחשוב באיזו מסגרת תרצי לשים את הילדים שלך, ולכוון לשם...

יש בזה משהו יותר ממסגר, אבל זה מאוד עוזר לתת כיוון. 

 שווה לנסות

ובישיבה בכוכב יעקב של הרב בוצ'קו יש בחורים בסגנון ממש
 

ושלך נמצא, אל תדאגי מזה שאת על התפר, יש הרבה על התפר הזה

בשורות טובות ומתוקות בע"ה ❤️

את תוכלי למצוא הרבה יהודים יראי שמיים שיוצאים לשוק העבודה שנמצאים בתפר שאת מתארת, אבל אברכים זה ב99% מהמקרים או חרדים מיינסרים או דת"ל ממש כבדים.

בת עין

או אולי אפילו מכון מאיר

אני מאד שמח לשמוע דברים כאלו.

כל הדברים שאת כותבת ראויים להערכה.

אינני מכיר את אותם בחורים חרד"ליים שנפגשת איתם ואינני יכול להמליץ על שדכנים ספציפיים לצערי.

מה שכן זה די ברור שהשדכן צריך להכיר את "הסחורה" שלו ולדעת בין איזה משודכים להכיר כדי שיתאימו.

זה כלל מאד בסיסי כמו בכל תחום עסקים להבין עם מי יש לך עסק ומי אולי טכנית יכול להתאים וגם ללמוד מטעויות מאד מהר.

בנוסף לזה צריך להיות שיח ברור עם השדכן וכן עם המשודך.

ממה שאני מבין את מאד בוגרת תפיסתית ומחשבתית ולעומת זאת נראה לי שאותם בחורים שניפגשת איתם אולי אינם בוגרים כמוך ואולי אפילו מושפעים חברתית בצורה קשה.

טכנית, צריך להבדיל בין אמונת חכמים לתום.. הדברים לא חופפים ולא הולכים ביחד יד ביד.

צריך להגדיר מה זה אמונת חכמים ומה היא כוללת בפן הטכני וכן מה היא כוללת בפן המעשי והרגשי.

ברור לגמרי שצריך לכבד כל תלמיד חכם באשר הוא כמו כל אדם שהקב"ה שם בעולם תוך לקיחה בחשבון שיש בו לא מעט תורה והיא עומדת לזכותו. אבל, תקחי בחשבון דבר חשוב מאד: לא כל אדם שלמד תורה הוא בהכרח ירא שמים או עניו וחסיד.

בדרך כלל בחורים צעירים הם בעלי אומץ כוח ורוח ולכן גם פחות להתאים בין אדם בעל רוח ונפש מבוגרת לאדם בעל שאיפות גדולות.

לדוגמא, בצעירותי לא חשבתי להיות רב. אבל, כשראיתי תלמידי חכמים מסויימים התחיל לחלחל בי הרצון להיות תלמיד חכם גדול ורב (לאו דווקא מנהיג קהילות). עד היום יש בי את השאיפות האלו אבל אני רואה שלאו דווקא מי שלמעלה הוא זה שלמעלה.

ראיתי לא מעט רבנים ותלמידי חכמים נחשבים שהקשר ביניהם לבין ענווה ועוד תכונות רבות שמסילת ישרים מדבר עליהם לא קיים בכלל.

הדבר הזה הרחיק אותי אישית מאד מהמקום הזה למרות שנשארתי למדן לא קטן.

ניצלו"ש

כתבתי איזה משהו נחמד לפני תקופה:

שפע בבית של תורה - הדור הבא טכנולוגיה

מכיוון שבער בי לבאר את הנקודות המרכזיות של בית של תורה בשונה ממה שרבים לדעתי האישית תופסים.

אשמח אם תגיבי על מה שכתבתי

שמחתי לקרוא את מה שכתבת. והדברים מעניינים מאוד.
אגב, אינני חושבת כלל שהבחורים הללו פחות בוגרים ממני, הם פשוט אנשים בעלי אידיאל ממוקד, והשתייכות מרכזית אחת. (למעשה, כך רוב האנשים)
קראתי את המאמר שלך, נפלא מאוד, ונותן עוד חיזוק לרצון להקים בית של תורה. 
תודה רבה!

א. הגעתי לפה כשהייתי מבולבלת מאדדדד🙃

ב. הייתי מאורסת אז זה היה סה"כ חצי שנה בערך עד קצת לפני החתונה המתוכננת. אבל דעתי כיום היא להכיר בערך 6-10 חודשים לפני הצעת נישואין.

ג. בחור חכם, רגיש, גמיש אבל עם עמוד שדרה, שמח, ובוגר😌

ד. לא יצאתי עם בחור במילואים, אבל כן למדתי שלאנשים לפעמים קשה להיפתח ולזרום (במיוחד בתקופות לחוצות אבל לא רק) ולתת לזה עוד צ'אנס.

ה. מאחלת לעצמי יותר מאשר להתחתן, להכיר פשוט בחורים טובים, ולשמוח בשלב הזה של הדייטים גם כשקשה ומתסכל. ולהיות שלמה עם עצמי🤗

ז. תספר/י סיפור הזוי שהיה לך בדייט

ח. בלורית יפה 🤭

א. כי אני מחייכת מלא, ב"ה

ב.חמישה חודשים /חצי שנה , לא יודעת מה האידיאלי בתנועה אפשר לדעת מה הכי טוב ונכון באותו רגע.

ג גברי- ג'נטלמן, רגיש כנה מחובר לעצמו ולאחרים, רצון לעשות טוב ולראות את האחר בעין טובה, מיוחד, זה שמסתכלים עליו ואומרים שהוא אציל עם מבט טהור בעיניים, חי את התורה מהלב ולא מתנשא על אף יהודי אחר.. יודע מה ולהגיד ומתי לשתוק.

ד.כן , מה למדתי? שהחיילים באמת עושים עבודת קודש יום יומית ובזכותם אני יכולה להמשיך בשגרה.

ה.שלווה אמיתית כזו שבאה מהלב והמוח ביחד וחירות.

ו. כרגע ב"ה אני לא מעוניינת להכיר  אבל באופן כללי למה לא , אם הוא שווה את זה..

ז. איזה מצווה הכי משמחת אתכם?

ח.לצחוק

לא ענית לשאלה השביעית של העונָה הקודמת בשרשור.. נראה לי שזה די הקונספט (וזו אחלה בקשה).

א. כבר לא ממש זוכר. נראה לי התפצלשתי כדי 'לזרוק' איזה מקטע מהעבר, והשתמשתי במשפט מתוחכם שלי שאהבתי. בין השאר, כרגע זה באמת מידה שאני מנסה לעבוד עליה, ביטול הישות וכו'.

ב. חודש. משך הזמן האידאלי הוא לכל החיים (חתונה) אבל קודם אירוסין - שלושה חודשים אני חושב.

ג. מישהי שיהיה משמעותי וכיף להעריץ אותה על הטוב שבה, והיא שתמצא את זה בי. (אופס).

ד. עוד שנה בע"ה אדע מה זה מילואים. מה למדתי... שיכול להיות מאוד מעניין.

ה. לעבור את צה"ל בהצלחה כפי שאני מייחל לה. להתחתן. להוציא ספר ושירים.

ו. ממש מגניב אותי, כן. אבל יותר מגניב שזה יהיה טבעי, למרות שזה קצת מאוד 'פתוח' ומעבר לגבולות הצניעות שאני אוהב לראות את עצמי בהם.

ז. מה עושה אותך למי שאת/ה?

ח. לספר לצד השני ישירות ובהתפייטות כמה הוא מוצא חן בעיני (לטוב ולרע).

לשאלה של @הפי - המצווה שהכי משמחת אותי זה לשמח חתן וכלה

מקפיץ.

א.איך בחרתם את השם לניק שלכם, ולמה?

יש לי הרבה פצלשים פה. זה סתם נוצר כי רציתי לכתוב משהו לא בשם המוכר שלי אז העברתי את אצבעותיי על המקלדת וזה מה שיצא (:

ב. מה הזמן הכי ארוך שהייתם בקשר? מה לדעתכם משך הזמן האידיאלי?

חודשיים. לא יודעת… משתנה. בעיניי האידיאל זה להרגיש בטוחה בו ובקשר ושהוא בטוח בי.

כמובן שבשביל כאלו תחושות צריך לתת זמן. כמה? אין משהו אחיד לכולם.

ג. תתארו את הבן/ת זוג שלכם ב 10 מילים ( תהיו יצירתיים..)

חסיד

עדין

פנימי

רחב נפש

יציב

בעל אחריות

אומן 

מתוק מתוק שאוהב לעבוד עם נוער.

יצא לי יותר מעשר מילים😁

ד. מה למדתם מהדייטים של השנה האחרונה? האם נפגשתם בזמן מילואים ( גם מהצד שהיה במילואים וגם מהצד השני..)

לא יצאתי עם מישהו שהיה במילואים.

למדתי לבדוק טוב טוב לפני שנפגשים. בנוסף, להעמיק את האהבה שלי לעצמי וללמוד אותי. דרך זה נפתח השער וממילא דברים קורים. בעיקר בעניין מציאת בנזוג נכון ומדוייק לנפש שלי.

חתונה ובעל זה לא בא באוטומט. ככל שעובדים על זה יותר, ככה זה קורה. בעזרת השם שאזכה.

ה. מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה הקרובה?

למצוא את הנכון והמדוייק מתוך נחת, בהירות,ערך עצמי גבוה, קלות ובטחון.

ו. האם אתם מעוניינים להכיר כאן בפורום? אם כן- שלחו לי מסר  

ז. תכתבו שאלה מגניבה לעונה הבא/ה אחריכם?

יצא לך פעם לראות חרק באורז? אם כן, איך הייתה החוויה?

ח. מה הגילטי פלז'ר שלכם בדייטים? עיניים טובות והקשבה אמיתית. אמאא.

א. איך בחרתם את השם לניק שלכם, ולמה? 
מספר חברים שלי מכנים אותי "אליקו" אז בחרתי אותו באנגלית

ב. מה הזמן הכי ארוך שהייתם בקשר? מה לדעתכם משך הזמן האידיאלי? 

אני גרוש אז... 10 שנים ובקשר לפני החתונה 6 חודשים.
לדעתי הזמן האידיאלי מאד תלוי לגמרי בבני הזוג, בקצב ובאידאלים שלהם.

אני מאמין שחודשיים ביחד באינטנסיביות של פעמיים בשבוע זה די אומר שאתם בכיוון הנכון לחתונה, משם והלאה זה רק התכוננות מעשית למה שאחר כך בנחת.

ג. תתארו את הבן/ת זוג שלכם ב 10 מילים ( תהיו יצירתיים..) 

אחת שיכולה להכיל את זה שבאונ' המליצו לי לעזוב את הרעיון של תואר, כי אני לא צריך אותו..

ד. מה למדתם מהדייטים של השנה האחרונה? האם נפגשתם בזמן מילואים ( גם מהצד שהיה במילואים וגם מהצד השני..) 

למדתי לראות את טובת האחר יותר ממה שאי פעם דמיינתי.

ה. מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה הקרובה? 

שנה של צמיחה ואושר.

ו. האם אתם מעוניינים להכיר כאן בפורום? אם כן- שלחו לי מסר  

מה? פשוט לשלוח מסר? אז למה הטופס?

ז. תכתבו שאלה מגניבה לעונה הבא/ה אחריכם?

איזה סרט מצוייר היית מעדיף לראות? דיסני, יפני או סיני?

ח. מה הגילטי פלז'ר שלכם בדייטים? 

תקשורת מעולה ביחד עם ענווה פשוט עושה לי טוב.

א. במהלך השירות הצבאי חבר נתן לי כינוי שם רוסי. די אהבתי אותו. אז החלטתי שלפורום אשנה אותו למשהו יותר ישראלי.
ב. הייתי בקשר חודש וחצי. נראה לי חצי שנה ואז לסגור חתונה. 

ג. בחורה אדיבה, לב טוב, סבלנות, רגישות לאחר ושמוכנה לקבל אנשים שקצת שונים מהרוב החברה.

ד. שצריך להילחם (בטוב טעם) על מה שנראה לך טוב ומתאים. לא, פטור מגיוס

ה. שמחה, הצלחה בכל מה שחשוב. שאמצא אישה טובה ועבודה טובה. 

ו. למה לא. מי יודע. אולי גם מפה תגיע הישועה.

ז. מה הדבר הכי מטורף או מפתיע שעשיתם בדייט? 
הכי אוהב זה סרטים של פעם. כמו צעצוע של סיפור, סרטים של פיקסר וכו'. 

ח. עדינות, אכפתיות, שמחת חיים, התעניינות בצד השני 

אם זה דברים מהותיים עבורך אל תצפה שתשתנה

או שתקבל אותה כמו שהיא ותחשוב גם הלאה על ההשלכות בגידול הילדים דוגמא אישית בחירת מוסדות וכו

או שתחליט עכשיו שזה לא מה שאתה מחפש

אל תמשיך את הקשר ממקום של היא תתחזק בעתיד או תשתנה

או שאצה רוצה את זה as is או שלא

אם זה היה קו אדום זה היה קל,

אבל זה מכלול של דברים שאני מתלבט אם אני בסדר איתם

ותחשוב הלאה אם זה גם האמא לילדיפ שאתה רוצה

ואם אתה בוחר להמשיך תמשיך ממקום שלם עם פערי הדת אחרת זה יכול ליצור הרבה מריבות בהמשך

זה מאד בריא לדבר על הדברים בקשר.

זה יכול לבנות את הקשר במידה זאת או אחרת.

ז"א שאם נניח היא תראה את הצד שהוא רואה ויהיה להם דו שיח זה יפרה אותו ואותה.

הבירור כשלעצמו לא אמור להיות ל"אני רוצה שהילדים שלי יצאו כך או אחרת" את זה אף אחד בעולם לא מבטיח לעולם.

הקב"ה רוצה שנעשה מאמץ ואם כרגע הוא לא מסוגל לדבר עם הגברת על דברים מהותיים אז בהחלט הייתי אומר שהוא צריך להתחיל.

שתמיד יהיו פערים.

זוגיות בעיני זה לא התאמה, אלא גישור על פערים.

יש פערים (כמו השקפה דתית) שבהם אפשר אולי להתקרב. אבל יש פערים מובנים שבהם מהותית זה נשאר אחר, כמו עצם העובדה שאני אישה והוא גבר. כלומר, את היכולת לגשר על פערים עם בן הזוג - צריך לרכוש בכל מקרה, גם אם נמצאים באותו איזור חיוג דתי.

לדעתי, כאשר אנחנו מדברים עם השקפה ופרקטיקה דתית, אנחנו צריכים להסתכל על האדם שמולינו כפי שהוא נמצא היום, ולאיפה הוא שואף להגיע - מתוך הבנה שעבודת ה' שלו היא, ובכן, שלו.

כשאתה אומר שמבחינת צניעות אתה רוצה יותר - ואני שואלת, מה אכפת לך מה רמת הצניעות שלה? (ואני לא מצפה לתשובה...)

ברור שכשאנחנו מדברים על צניעות חיצונית, יש ענין של מה יגידו, איך זה נראה, איך זה נתפס. ולדעתי, זה לא משהו שרלוונטי לזוגיות.

מה שאני מנסה להגיד, זה שהאחריות על העולם הרוחני של בן הזוג - היא שלו, והיא לא מעידה עליי כלום. כלומר, זה שיום אחד אשתך תלך בצורה כזאת או אחרת, לא אומר שום דבר עליך. היא (או כל אחת אחרת) זה לא אתה, ויש לה רצונות, שאיפות, חלומות, התמודדיות משלה.

ולדעתי, השאלה שאתה שואל צריכה להיות אחרת -

לא האם אני מוכן לוותר על דברים שרציתי,

אלא האם אני מסוגל לגשר על פערים עם מי שאני יוצא איתה. לא כי אני מנסה לשנות אותה, אלא מתוך זה שאני מכבד ומעריך את המקום שלה, גם אם אני לא מסכים לזה. האם אני מסוגל לאהוב ולהכיל את זה שהיא שונה ממני. האם אני מוכן להרוויח נקודת מבט אחרת על דברים דווקא מתוך השוני בינינו.

וספציפית מבחינה דתית, נראה לי נכון לדבר על הדברים. להציף את הפערים, ולהקשיב למה שיש לה לומר.

מה שונה בינכם?

למה אותו דבר חשוב לך? למה הוא מהותי בעיניך?

איך זה ישליך על הזוגיות (ולא על החיים האישיים)?

על הבית?

על חינוך הילדים? (אולי נגיד הילדים יכולים דווקא להרוויח נזה שהם נחשפים לסגנונות שונים?)

[ועוד הערה קטנה: צריך לזכור שיש מרחב הלכתי...

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין,
לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל,
וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּאי. (עדויות ד ח)].

נתת לי חומר למחשבה...

בסוף בתור בחור שמרן זה לא עניין של רק" מה יגידו"

וכ , זה באמת מפריע לי...

מבאס שדברים לא מושלמים

אפשר להמשיך לפתח את זה -

מה זה אומר שאתה שמרן?

האם בהכרח שמרן צריך להתחתן עם שמרנית?

בהנחה שהצניעות שלה עומדת בגדרים הלכתיים (גם אם הם לא מקובלים עליך), למה זה מפריע לך?

האם באותה מידה מפריע לך לשון הרע (איסור דאורייתא לכל הדעות)? האם זו נקודה שבכלל בדקת?

ואין דבר כזה אדם מושלם.

לא אתה.

לא היא.

(ובטח שלא אני).

תמיד יהיה שם משהו. תמיד יהיו דברים שיעצבנו אותך. ככל שמתקרבים לאדם נחשפים בו יותר הנקודות הפגומות שבו. אין מה לעשות, כולנו אנשים.

מה זה אומר שאני שמרן?

שאני מאוד מודע לבעיות ולנזקים של תרבות המערב וכמה שאני בקרקע אני יחסית לא שם.

אני ממש לא חושב שאני מושלם( כשמי..)

אבל לדעתי יש הבדל גדול בין רמת כשרות של אדם ללבוש שלו, נטו כי זה שדר שאדם משדר לעולם

ועוד משו. לא לזרוק את השכל. אם אתה נפתח לקשר להיפתח איתו ממקום שגם השכל אומר שזה רלוונטי עבורך. 

איזה סוג של צניעות?

בדיבור? במעשים? בחיים יש לה יראת שמיים?

היא לומדת? היא חיה את ה'? הילדים שלה יהיו צדיקים?

זה יהיה בית של תורה?

איזה סוג של צניעות אתה מתכוון?

אולי צניעות חיצונית? חצאית ארוכה?

תנסה לחשוב מה מתוך מה שחשבתי אתה הכי מתחבר

ומתוך כך אפשר יותר להבהיר לעצמך את המצב .

קורעים את הים - עמותת קול רנה

זה 

קריעת הים

לדעתי, כדאי לפנות לכמה שיותר אפיקים. הייתי אומרת לחבר שינסה לדאוג לכך שמי שמחפשת אותו תצליח למצוא, ולכן להשאיר עקבות במקומות רבים.

ולא להתייאש, כי זה יכול להיות לא פשוט. ולנסות בעוד דרך. ולפנות גם לחברים, למשפחה ולשאול אם למישהו יש רעיון. לא צריך להתבייש - שיגיד להם מה הוא מחפש, ואולי יזכרו במישהי רלוונטית.

כאן אפשר למצוא רשימה של מיזמים, וכאן יש הודעה שכתבתי והסברתי על כמה אפשרויות.

פירסמת כאן בעבר הודעה על שדכנים - כדאי, מומלץ לפנות ליותר מאחד. 

אני מתזכרת שיש בשרשור הנעוץ קישור לרשימת שדכנים, והחל משורה -80 יש גם רשימה של מיזמים.

וספיציפית מה אני חושבת על המיזם הזה (ולמה אני בוחרת שלא להירשם אליו, אלא לאחרים):

א. מטריד אותי שלא כתוב מי עומד מאחורי המיזם. 

ב. מי מבטיח לך את הפרטיות שלך? יש עניין חוקי של יצירת מאגר עם פרטים אישיים של אנשים, ואני לא רואה התייחסות באתר.

ג. אני לא מתרשמת יותר מידי מטופס ההרשמה, ואכמ"ל.

ד. לפי הנתונים שלהם, יש להם 1,261 מועמדים. הם פעילים קרוב ל-5 שנים, עם 6 זוגות שהתחתנו. לשם השוואה, בשגרירים, שהוקם בערך באותה התקופה, יש פי 10 נרשמים, ופי 52 אירוסין (311 זוגות בחמש שנים). לאלגו, שהוקם לפני כ-3 שנים, יש פי 25 רשומים, ופי 25 אירוסין (149 זוגות בשלוש שנים). לכן, בעיני, הסטטיסטיקה לא עובדת לטובתם, במיוחד שהם לא מייחדים את עצמם לקהל יעד ספציפי (ואז הייתי אומרת שאולי ההצעות יהיו מדויקות יותר).

מזל טוב

הם יצאו בסקר משתמשים:

סקר משתמשים - Algo

כל הכבוד שאתה שואל ככה!!

אני יכול להגיד לך שצריך ממש לשבת ולהכין את רשימת הדברים הבסיסים שחייבים להיות בבת הזוג בתור שלב ראשון.

לי אישית אין רשימה ארוכה אבל אני יודע שלא מעט בנות פשוט מסוננות אוטומטית בגלל הרשימה.

לדוגמא תכונת חסד וכן עין טוב צניעות ועוד כמה דברים שחשובים לי.

מה שיצא לי בסופו של דבר זה שאני מחפש מישהי שלא מחפשת טיולים בעולם..

זה דבר שעליו אני לא מוכן להתפשר. ז"א שאני מוכן להתפשר על רמה תורנית בבת הזוג וכן סגנון מראה (עד גבול מסויים).

אני בקושי חושב שצריך להזכיר שעל גובה(בלי גבול) וגיל(בגבול המקובל בחברה) אני לא חושב בכלל.

והכי חשוב זה לא אבל ממש לא לבוא עם רשימה מוכנה מראש של דברים שעליהם בת הזוג צריכה לענות ולהסכים.

את הרשימה חשוב מאד מאד (לדעתי האישית) להרכיב ביחד.

ברגע שאתה והיא פתוחים להרכיב ביחד רשימה שתתאים לשאיפות החיים שתנסו לבנות ביחד לדעתי כל השאר יהיה פשוט פחות רלוונטי.

הדברים הראשונים שאני פתחתי זה רמה תורנית תוך קביעת בסיס מסויים, היינו שאני אמנם במקור שואף להיות תלמיד חכם ואפילו תקופה מסויימת שאפתי להיות רב אבל לדעתי לרוב הבתים זה פשוט לא מתאים.

אני לא יודע עם כמה בנות נפגשת אבל אני אומר את זה בגלוי גם לנשים וגם לגברים שצריך לתת צ'אנס  לפחות 3 פגישות ולא פחות אלא אם כן ממש יש חוסר התאמה שמורגשת בצורה קיצונית.

דברים שכתבתי פעם ואולי יעזרו מבחינה פרקטית - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1321962#14271523

https://www.inn.co.il/forum/t1371423#14869475

https://www.inn.co.il/forum/t1381933#14989930

מעבר לכך,

צריך לזכור שמה שהיה - לא אומר שזה מה שיהיה.

זה ששדכנים מסוימים לא הציעו לך משהו קשור - לא אומר שום דבר על שדכנים אחרים או הצעות עתידיות מאותם שדכנים. (האם אתה דואג לתזכר שדכנים?)

לגבי חברים - גם הם מכירים אנשים חדשים. שווה בעיני לתזכר. לדבר איתם על מה אתה מחפש, מה חשוב לך.

ניסית להירשם גם למיזמים שונים?

לגבי סינונים - על סגנון ומראה אין לי מה להוסיף, אבל כן לגבי סינונים אחרים - לדבי רמת תורניות, שים לב שאין הגדרות לרמת התורניות, ואנשים מפרשים את אותן המילים אחרת לחלוטין, לכן ייתכן שכדאי להרחיב את החיפוש להגדרות קרובות להגדרה שלך. כנ"ל גם לגבי דברים טנעיים - אם חשוב לך הגובה נניח, אם הגדרת עד X ס"מ הפרש, אולי אולי שווה לשקול לעשות X+עוד כמה ס"מ...

אני מאמינה שצריכים להיות אקטיביים. לקבל על עצמך שכל עוד אין הצעה על הפרק, כל X זמן תעשה צעד כלשהו מעשי בעניין.

ביננו מי לא אוהב את סוכות כל השנה מחפשים צימרים סוכות זה אשכרה לגור בצימר שבוע שלם

מובן מאוד מדוע אתה חש קנאה. כל אחד רוצה להרגיש שה' יתגלה אליו, יאיר אליו פנים, יראה שהוא אוהב אותו בפועל. זה מה שאנחנו מבקשים בשיר "ידיד נפש": "הגלה נא ופרוש חביב עליי את סוכת שלומך". אנחנו מבקשים מה', אל תהיה רק בבחינת: "משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים", אנחנו רוצים כבר שתתגלה.

אבל, עלינו לדעת שיש תפקיד להסתר פנים שיש בעולם. רש"י מביא בשם חז"ל על הפס': "וזרח השמש ובא השמש", שה' מזריח שמשו של צדיק ישר כששמשו של צדיק אחר שוקעת. וכן כתוב שלכל מלכות יש את הזמן שלה. מכל זה עולה שלפעמים כשיש צדיק גדול, באורו הגדול לא ניתן שצדיקים אחרים יזרח אורם. באופן טבעי הצדיק הגדול תופס את המקום הדומיננטי, והאחרים לא נראים גדולים לעומתו. אבל, יש ערך גם בהופעת אורם של אותם צדיקים. ולכן חלק מהצדיקים "נפטרים בעטיו של נחש", גלגל המיתה במובן הזה יש בו ערך אידיאלי שבו יש מקום להופעת כל האורות הנצרכים לתיקון העולם, כל אור ואור בזמנו.

אותו דבר ניתן לומר על הקב"ה. כשיש את נוכחות הקב"ה, הכל בטל אליו יתברך, דהיינו, אין קיום לאורות בפני עצמם. האפשרות של האדם להופיע את אור הנשמה הפרטי שלו, הוא רק ע"י צמצום האור הא-לוהי, צמצום הנוכחות הא-לוהית, ולכן דווקא לבני-אדם יש בחירה חופשית ולא למלאכים. הערך בבחירה החופשית הוא שהאדם מגלה את גבורותיו, את כוחותיו, את ייחודו, ולא רק בטל כלפי האור הא-לוהי וממילא לא יכול לגלות את כל זה. זה מסביר את העניין בהסתר האור הא-לוהי. אמנם, אחרי שיתגלו כוחותינו, ה' ישוב להופיע, אבל אחרי שכבר הנשמות נבנו בפני עצמן, וכך הופעת האור הא-לוהי לא תבטלן לגמרי, אלא רק תחבר אותן להארה הכללית הגדולה והנשגבה. השלימות שלעתיד לבוא תגיע, תכלול את ההשתלמות, את העבודה שלנו, הברואים.

כל אחד יש לו את המקום שלו בעבודת ה'. זה שה' מגלה יותר את אהבתו לאותם אנשים, אין זה אומר שהוא יותר אוהב אותם. זה אומר שהם נמצאים במקום אחר מבחינת העבודה שלהם, התיקון שלהם. וייתכן שהם לא מצליחים להאמין ולעבוד את ה' כמו שצריך מבלי גילויי אהבה, ולכן ה' עוזר להם ונותן להם עזרה מיוחדת, לעומתך שהוא סומך עליך שתאמין בו ותרגיש את אהבתו אליך אף בלי גילויים ישירים. יש הרבה חשבונות שמים, אבל דבר אחד ברור- המשוואה שהצבת שאותם אנשים יותר נאהבים על הקב"ה, איננה נכונה. ולכן, תנוח דעתך. אתה חביב כלפי הקב"ה, והקב"ה אוהב אותך, ובעז"ה בזמן המתאים גם יגלה אהבתו אליך (כמו בתהליך העולמי, כך אצל האדם יש תקופות בחיים, יש תקופות שיש בהן הסתר, ויש תקופות שיש בהן יותר גילוי).

מקווה שעזרתי

בשמחה....

נתחיל בזה שמאיפה אתה יודע שבורא עולם נתן להם כ"כ בקלות? אתה לא יודע מה הזכויות שלהם, כמה הם או ההורים שלהם מתפללים, איזה מעשים מיוחדים הם עושים, איזה אמונה וכו' , זה דברים כאלה פנימיים שבאמת מבחוץ אי אפשר להבין ולדעת.

דבר שני, לא באנו לעולם סתם, כל אחד עם התיקונים שלו, יש אחד שיש לו הרבה לתקן אז יהיה לו יותר מאתגר ואחד שיהיה לו פחות מה לתקן אז יהיה לו יותר זורם, אם יהיה לבן אדם עם התיקון היוצר רציני חיים זורמים הוא לא יצליח לתקן מה שצריך לתקן, בשביל זה הרי הגענו.

דבר שלישי, זה לא מראה מי קרוב ואהוב יותר אצל ה' ממש לא.גם בגלל מה שכתבתי לפני וגם בגלל שה' מתאווה(כביכול) לתפילות של הצדיקים. דווקא זה שה' שם אותך במצב שלא נוח לך וקשה לך זה מראה שה' אוהב וחפץ בך (גם בגלל שאת אשר יאהב יוכיח) וחפץ שמהמקום הזה של הקושי וכו' תפנה אליו ותתלה בו. אם הכל היה לך זורם איפה היה אז המקום של ה' בחיים שלך?

בסוף בסוף תזכור איפה העיקר, העיקר זה לא כאן, זה בעולם הבא, אוקי נגיד בעולם הזה קשה לך ואתה מרגיש קנאה לגבי המציאות של אנשים אחרים אז בא תדאג "לפחות" שבעולם הבא המציאות תהיה אחרת לגמרי ודווקא אז אתה זה שתהיה ראוי לקנאה, וזה באמת מה שראוי לקנאה ולא דברים חיצוניים שיש לאנשים כאן בעולם, בסוף כל מה שיש כאן זה כלים בשביל להגיע לעולם הבא, כל דבר, פרנסה, ילדים, זוגיות, משפחה, חברים,רווקות,בריאות וכו' וככה צריך גם להסתכל על זה ושכשמסתכלים על המציאות בעיניים האלה ההרגשה היא אחרת. 

חידדת יפה בנקודה שה' מתאווה לתפילתם של צדיקים וכו'.

לגבי מה שכתבת על שהעיקר הוא בעולם הבא, זה לא בדיוק נכון. אני מניח שהתכוונת בעולם הבא לעולם הנשמות, אבל עולם הנשמות הוא ג"כ לא התכלית. התכלית היא תחיית המתים, שבה הנשמה תשוב אל הגוף. האידיאל הוא שבסופו של דבר הגוף יישאר, אלא שלא יהיה במתכונתו הנוכחית, שדבק בו ההעדר וכו', אלא יהיה מזוכך ומחובר לנשמה לגמרי, ואז גם יוכל להתקיים לנצח.

תודה רבה, אתה צודק רק שלא ירדת לסוף דעתי.

הכוונה שלי היא שהעיקר זה האוצרות הרוחניים שהאדם משיג כאן, ז"א לא המשכורת השמנה שלו היא העיקר אלא הצדקה שתורם ממנה זה מה ששווה, זה העיקר וזה מה שנשאר(השאר זה שקר).

הכוונה שלי היא להסתכלות יותר גבוהה, מעל המציאות כאן. 

כן, האמת שהבנתי שזה מה שהתכוונת, ואת זו שלא ירדה לסוף דעתי....😉

נכון שיש ערך גדול מאוד לצדקה. אבל הצדקה גורמת לכך שגם שאר הכסף של האדם יהיה קדוש, יהיה מחובר לקדושה. בסופו של דבר על האדם להפוך את כל חייו לקדושים, "בכל דרכיך דעהו", כך שגם האכילה שלו, הבית שלו, הכל יהיה חלק מעבודת ה', וממילא זה עצמו יש בו ערך, ולא שיש ערך רק למצוות ולצדקה.

כדי להמחיש את דבריי, רש"י בקידושין מא. אומר על דברי הגמ': "מצווה בו יותר מבשלוחו", שכיוון שעושה המצווה בגופו מקבל שכר יותר גדול. המצווה פועלת ומזככת את גוף האדם, ולא רק את נפשו או את נשמתו (לא יודע אם לזה התכוונת, אבל כשאדם נותן צדקה, הוא קונה בזה את מידת הנדיבות/מחזק אצלו את מידת הנדיבות, ובזה מזכך את נפשו). משה רבינו הגיע למצב שקרן עורו. העור הפך לאור. זו התכלית- שהגוף עצמו מזוכך ומכוון לרצון ה'.

אני מבינה על מה אתה מדבר אבל מה אתה רוצה ממני גם המסילת מישורים סובר כמוני "האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא  בעבור מצבו בעולם הבא.."

מצד שני יש גם את הבעל שם טוב אם אני לא טועה שאומר שהוא רוצה לעבוד את ה' גם ללא עולם הבא.

נראה שהבעל שם טוב מציב רף גבוה יותר של עבודת ה'.

בקיצור יש הרבה מה להרחיב בעניין הזה אבל אכמ"ל.

חשבתי על הרמח"ל. גם הרמח"ל במידת הקדושה בסופו של דבר מדבר על מצב של קידוש החול, ואולי כוונתו במילים "עולם הבא" היא לתחיית המתים. צריך עיון בכל אופן בשיטת הרמח"ל, אבל השיטות שאמרתי אינן מתחילות מהבעל-שם-טוב או הרב קוק, זה מבוסס כבר על הרמב"ן שמדבר על כך שבתחיית המתים יבטל יצה"ר וכו', שרואים ממנו שזה האידיאל ולא עולם הנשמות. נראה לי גם הר"ן סובר כך, ובעצם כל הראשונים (באמונה) חוץ מהרמב"ם (שאכן סובר שהעיקר זה עולם הנשמות, וסובר שתחיית המתים תהיה אירוע ניסי חד-פעמי).

אכן....

זה האידיאל בסוף בסוף של כל הבריאה אבל זה די יותר רחוק לנו מעולם הנשמות כך שיותר קל לדבר עליו (על גן עדן/גיהינום/כף הקלע וכו')וגם בסוף העבודה בשביל להגיע אליו זה אותה עבודה.

אבל כיוון שאנחנו כבר בדור הגאולה, זה לא כ"כ רחוק כמו שזה היה בזמן הגלות, ולכן ב"ה יש לנו את תורת הרב קוק זצ"ל שמדבר הרבה על ענייני הגאולה, זיכוך החומר וכו', וגם בחסידות מדברים על זה הרבה כפי שאמרת. ככל שמתקרבים יותר לזמנים אלו, יש אפשרות יותר להבין את הדברים האלו, ולכן זה לא כ"כ רחוק.

העבודה איננה אותה עבודה. מדובר על מטרות שונות לחלוטין, שממילא נוגעות במעשה להרבה הבדלים. אם יש ערך רק בעולם הבא, אז מדגישים רק את הרוח, והחומר הוא רק "היכי תמצי" ואין לו ערך עצמי. אך אם אוחזים בתורת הרב קוק זצ"ל, אז יש ערך עצמי גם בטיפוח הגוף, בחיזוק הגוף, בשמירה על בריאות, בעולם הספרות, המדע וכו'. בעל התניא מזכיר שהרמב"ן והרמב"ם הצליחו להשתמש בחכמות הגויים לעבודת ה'. את עבודת הרמב"ם אולי לא כל אחד יכול לעשות, כי צריך להגיע מתוך מטענים של קודש בשביל "ללקט את הניצוצות" של כל העולמות האלו, אבל העקרון הזה נכון לכולם, וזה בסופו של דבר האידיאל, לא לנתק בין העולמות, אלא לחבר, וזה עיקר תפקדינו כבני-אדם.

ברוכה תהיי

אשרייך על הדיון

תחיית המתים היא התכלית כי יש אחר כך את הנצח..מומלץ לפתוח "מעשה מרכבה" של הרב מאיר אליהו ולראות שם

זה בדיוק העניין של תחיית המתים, שהגוף שהוא לכאורה זמני וכלה חוזר לתחיה. איך? ע"י נקודת הנצח שלו (עצם הלוז), וממילא נחיה לנצח, "...בלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".

אתה לא באמת יודע מה הוא עובר...

מניסיון

לכן שאר התיאוריות בטלות ומבוטלות ..

אתה כן יכול להרגיש שלך יש פחות שפע.  אבל גם זה תלוי בך.

ה' אוהב אותך מאוד ורוצה אותך שמח. זו תכלית האמונה.

אם יש לך נסיון מאוד קשה שאתה מרגיש בו תקיעות זה ברור ששם השליחות שלך והתיקון.

נסיון קשה זה בדרך כלל משהו לא נקודתי משהו עם השלכות,מלווה אותך שנים ואתה עושה הכל אבל הכל כדי לפתור אותו.. ובכל זאת משהו שם נשאר כואב ותקוע.

עד כדי כך שאתה יכול לחלק את החיים שלך לפני ואחרי.

לפעמים לשליחים כואב כדי שאתה בעצמך תעזור לאחרים.

אבל זה כבר דרגה של נסיון שבא להאיר לאחר ולעזור לאחרים..

וגם שם ה' רוצה שתצלח אותו כדי שתפאר ותראה להם שה' אוהב גם אותם 

לאהוב מישהו קל וחומר ילד

זה לא אומר לתת לו כל הזמן

זה אומר שגם אם הוא יצעק את חייו אתה לא תביא לו משהו כי זה מסוכן לו.

נקודה למחשבה..

וגם לפעמים יש אנשים שהופכים כל דבר לניסיון ..

מישהו לא חייך אליהם זה נסיון ..

הם נפלו במדרכה בקטנה .. נסיון .

אולי זה לא נעים אבל זה לא ניסיון 

נסיון זה לבכות / לא לבכות לילה שלם כי כואב לך כי אין לך מוצא.. / כי משהו שהיה בחיים שלך נגמר

זה שאתה צועק לשמיים מתוך הנימיים שלך ואין מענה.

יש כאן שתי שאלות נפרדות מאוד האחת זה לגבי הקמת בית והאחת היא שאלה אמונית.

אז לגבי השאלה האמונית הקב"ה לא זקוק לכך ש"ישחדו" אותו או ישכנעו אותו. כמובן גם שמירת מצוות / תפילה אינם יכולים להיות אמצעי להשגת מטרה אישית מסוימת ותו לא אלא הם תכלית בפני עצמה, ביטוי לנאמנות לקב"ה.

כן יכול להיות מצב שבו נעשה באופן זמני יותר ממה שאנחנו רגילים אליו, כמו שנהוג למשל בימים הנוראים להחמיר בדברים שלא רגילים כל השנה כו'. אבל זה יותר כמו לנסות להתעלות, ולוּ באופן זמני, כדי שהעלייה הזאת, או ה"רשימה" שתישאר ממנה" תלוונה אותנו אחר־כך בהמשך. או לפחות להראות לקב"ה שאנחנו באמת רוצים לעשות צעד קדימה להתקרב אליו.

האם עדיף לשמור שבת "בזיוף" מאשר לחלל אותה בשופי? ברמה הטקטית, כנראה שכן. אבל כדרך רוחנית זה מזיק וזאת השקפה גרועה.

לגבי הקמת בית, ראשית היהדות מדריכה לא להתפלל על בחורה ספציפית מהסיבה הפשוטה שאתה לא יודע עד כמה אתם באמת שייכים זה לזו מבחינת קשר בין נשמות כו' כו' (מבלי להיכנס לסיפור של "האחת"). יכול להיות שהקב"ה שלח אותה אליך בשביל איזשהו לימוד או אתגר שאתה צריך לעבור ולאו דווקא כדי שתהיו ביחד. ובכל־מקרה הקמת בית דורשת הרבה כנות. היא צריכה להתחתן עם מי שאתה באמת, ולא עם גרסה מלאכותית זמנית, גם אם מושכת יותר. ובשביל זה צריך להראות מי אתה באמת. והיא כבר תחליט מה לעשות עם זה, אני לא רואה שום עניין לנסות להשפיע לה על ההחלטה, אני מניח שהיא בחורה בוגרת לכן זכותה להחליט כישר בעיניה ואני אישית לא הייתי רואה עניין להתערב באופן סגולי־מיסטי־דתי בהחלטות הגורליות שלה לגבי איך החיים שלה ייראו ב־100-90 השנים הקרובות.

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

אז כן תעשה את זה זמנית מהסיבות הלא נכונות

ובתקווה שתזכה להגיע להחזיק בזה קבוע ולשמה

לגבי הבחורה, לא הבנתי

אני לא חושבת ששווה לשחק עם ה' משחקים ותנאים

אתה יכול לבקש ולעשות השתדלות שלך, ה' אוהב אותנו ורוצה לתת לך טוב מעצמם היותך.

כל שאר המשחקים שתלויים בתנאים בטל התנאי בטלה האהבה וגם האמונה.

לא אומרים לה' אני אתקרב אליך רק בגלל שאני חייב להשיג משהו ואז אני אתרחק ממך..

הרי למה אתה מתקרב? בשבילך!

למה יש מצוות ? בשבילך .

לא אומרים אני אתפלל מנחה כי יצא לי מזה שידוך וברגע שה' יביא לי אין לי כוח אליו

אמונה זה  מעבר לתנאים ..

אתה יכול לעשות את זה בכוח אבל תוקף לא יהיה לזה

אתה יכול לבקש מתוך ענווה ולא מתוך אהבה חד צדדית

כי ה' אוהב אותך.

אבא אני מתפלל היום מנחה כי אני רוצה לחזק את הקשר בנינו ... כי אני רוצה שתאיר לי נחת ושלווה בכל מיני עניינים של היום יום שאיבדתי בהם קצת כוח , אני רוצה להרגיש את האהבה שלך מקרוב וכך להרגיש ביטחון והשגחה.

ולא ,שומע? אני מתפלל מנחה חד פעמי תביא לי מתנה ונסיים את העניין.

מסוימות (כמו איסור לאכול לחם שגוי הכין) יש עניין שבעשרת ימי תשובה הוא כן יקפיד על זה.

לפי זה אני חושב שיש לזה תקדים בהלכה

שמעתי פעם הסבר שזה לא נחשב "רמאות" כי באמת באמת, אנחנו באמת רוצים להיות יותר טובים

אבל לפעמים זה קשה, ולכן אפילו שזה נראה מלאכותי - זה אמיתי לגמרי. זה פשוט חושף צדדים יותר פנימיים בעצמנו. 

אם אתה מסורתי וזה ידוע אז צריך לקבוע מה הם המקסימום והמינימום שלכם ביחד.

אני אישית מאמין ש 3 תפילות ביום זה דבר נחמד אבל לא עיקר התורה.

יותר חשוב שאדם יהיה ירא שמיים ובעל חסד בחייו מאשר שיקפיד על 3 תפילות ביום.

אם כבני זוג רוצים שהילדים יהיו דתיים או מסורתיים זאת החלטה משותפת וחשוב מאד לדבר עליה באופן פתוח.

אם הגברת רואה בך את הדברים הטובים ואתה והיא לא משלים אחד את השני אז למה לא?

החיוב המקורי הוא הנחת תפילין וקריאת שמע שחרית וערבית.

אם אתה מוצא את עצמך שם אז מה טוב.

אני יכול להעיד על עצמי שהייתי רוצה מאד להתפלל 3 תפילות ביום וכן לעשות עוד הרבה דברים נוספים שטובים בעיני אבל מה אעשה ויש מניעות אלו או אחרות בתחום?

חוץ מזה שאם אתפלל 3 תפילות ביום אני ככל הנראה אשבר מבחינות אחרות ולכן גם אני לא רודף אחרי זה.

תפילה היא תמיד דבר מבורך!!!

זה נשמע שאין פה יותר מידי מה להתלבט. מדברים כבר הרבה זמן? מסרים סותרים? קדימה.

אם את חושבת שזו התלבטות לגיטימית, או אפילו הססנות מוגזמת, [אבל כזו שאת מסוגלת לחיות איתה] אני מבין את השאלה.

אבל אם את חושבת שהוא משחק בך, אני לא מבין למה לנסות לגרום לו לקבל החלטה, ולא להודיע לו שאת לא מעוניינת.

הוא משחק בך כי את מאפשרת את זה,

לא לאפשר

מה זה פה? טלנובלה?

סליחה על הבוטות אבל:

לך תחפש לעצמך בובה....

ישועת ה' וכו'..

מזל טוב

משמח לקרוא

בניין עדי עד בשמחה, אושר, בריאות ופרנסה טובה 

עכשיו כואב אין ספק

בדיעבד השמחה שלך תהיה כל-כך טובה בלעדיו אל תדאגי תסמכי על ה' יהיה לך עוד יותר טוב.