– תראה אני נוקב כי ראיתי יותר מדי חיים של אנשים מסביבי מתפרקים. אני לא רוצה שתהפוך לשאלה מדכאת ב"נשואים טריים" או ב"אקשיבה" (ונראה שרוב השאלות שם הן אכן תסביכים בלתי־פתורים שבני הזוג טרחו להביא לנישואים שלהם במקום לפתור מבעוד מועד). מבחינה מציאותית תוך שנה־שנתיים נכנסים גם ילדים למשוואה, גם החיים שלהם תלויים בזה. אפשר להאשים אותי בפסימיות או ב־selection bias, בסדר, אני בסך־הכל מציג את הצד שלי שהוא כמובן אחד מיני רבים.
– תאר לעצמך שבעוד חצי שנה אתה מתחתן. אפשר גם שנה, זה לא משנה. סבבה, הייתם בצימר קסום בצפון, עכשיו אתם נכנסים לדירה שלכם. מה הלאה? אתה קם בבוקר ביום של שגרה, ומה אתה עושה? יכולות להיות מיליון תוכניות שונות כמו שכבר הזכירו כאן, גבר בלימודים ואשה בעבודה, להיפך, שניכם עובדים, תאמין או לא יש גם אנשים נכים שמתחתנים וחיים בנעימים עם קצבת נכות, העניין הוא שהבית הזה לא יתחיל לקרוס כי מסתבר שאתה לא יכול לעבוד יותר מחודשיים במשרה נורמלית, כי מסתבר שאתה מכור לטלפון בלילות ולכן לא יכול לקום לעבודה, כי מסתבר שאתה לא יודע להפסיד בכבוד בוויכוח, וכן הלאה וכן הלאה, וכבר ראיתי כל־מיני דברים, חבל.
– לכן לדעתי אם לא היית מסוגל לחיות חיים עצמאיים בעצמך מבלי שהכל יקרוס לך מסביב, קשה לי להאמין שבעזרת מעיינות האהבה השופעים של נערת החלומות שלך, כן תוכל, סורי, זה ציני, אבל ככה אני מאמין. אני חשוב שאם התשובה לשאלה "האם גם בעתות משבר, אני יכול להחזיק את הדברים בשליטה כך שהדברים לא יתפרקו [=איבוד עבודה, פיגור בתשלומים, חוסר יכולת לטפל במטלות בית]", היא שלילית, אין מה לעשות צריך לעבור את אבן הדרך הזאת קודם.
– לגבי אומן שעשאך אני לא שופט אחי, תראה, כדי לנהוג ברכב אתה צריך כישורים מסוימים, פחות מזה אתה בבעיה גדולה. יכול להיות שבשבילך זה יותר קשה מאשר אחרים אני לא יודע מה אתה עובר ומה ההתמודדויות שלך. אלה פשוט עובדות החיים ומוטב להכיר בהן מאשר לא. בשלב מסוים הסבלנות של ההוצאה לפועל פוקעת, בשלב מסוים גם הסבלנות של אשתך יכולה לפקוע, אנחנו חיים בדור שגם ככה קשה לו, וגם בדור מאוד חופשי, יש הרבה התנהגויות שאולי הסבתות שלנו היו מוכנות לסבול אבל בדורנו זה פחות הולך.
– אני מאמין שאפשר לגלות הרבה מאוד על עצמך ולעבור תהליכים מאוד משמעותיים לטובה דרך זוגיות. זה תלוי גם באשתך, ברמת הסבלנות שלה, ברמת התמיכה שלה, יש אנשים יותר מכילים יש אנשים קצת שיפוטיים כו'. תהליכי עומק לוקחים הרבה זמן לרוב כמה שנים טובות לפעמים יותר. בדיוק לכן אני לא יודע עד־כמה אפשר להיתלות בזה. ואני לא מאמין שהתפקיד של זוגיות הוא לפתור את הצרכים הבסיסיים של החיים ברמת ההישרדות, זאת קומה שצריך לבנות לבד. גם בפן הרגשי יש לי מה להאריך בזה אבל גם ככה אני כותב מגילות, באופן כללי אבל, עיקר האופי של הקשר, עד כמה שאני יודע, נקבעת בשלבים הראשונים שלו (כמה חודשים עד שנה נראה לי), אם אתה מביא מיליון תסביכים כדי לפתור אותם בשלב הזה, זה גם הולך להשפיע.
– מעשית אני לא חושב שיש בעיה לצאת לדייטים, תלוי איך מסתכלים על זה. כן אם אתה לא מוכן בכלל ואתה לא יודע מה אתה בכלל עושה אז חבל על הזמן של בנות ישראל היקרות והחמודות. אבל אם זה בא מתוך גישה כללית של וואלה החלטתי לקחת את החיים שלי בידיים, פחות או יותר, גם אם זה בצעדים קטנים, ועכשיו אני גם מסתכל קדימה לכיוון של זוגיות, ולכן גם אני מתכוון להשקיע קצת יותר, אז אחלה, לך על זה, אבל כמו בפוקר, אל תהמר על כל הז'יטונים שלך כשאין לך כלום ביד.
///
– נקודתית לגבי הנושא של מצבי רוח, דיכאון, כו'. אותי אבחנו עם איזה 10 אבחנות שונות ומשונות, הנכונה מביניהן היא מאניה דפרסיה (כרגע בלי כדורים). ועדיין יש לי נפילות ובלגנים, אבל אני יודע להחזיק את זה פחות או יותר בשליטה. אני יודע מה לעשות כשיש לי מחשבות אובדניות, אני יודע מה כן לעשות ומה לא לעשות כשאני בדיכאון, אני יודע להציב לעצמי גבולות גם אם זה לא כזה פשוט, לקח לי המון זמן ללמוד את זה, להכיר את עצמי, לדעת מה הגבולות שלי, ומעבר לזה, כמו בכל נכות אחרת, לדעת לעשות את ההתאמות באורח החיים שלי, מבחינת עבודה, מבחינת דת, ככה שהכל יתנהל פחות או יותר בסדר או על־כל־פנים לא יקרוס לגמרי. כן זה משהו שצריך ללמוד ולא נראה לי שאשתך תעשה את זה במקומך.
ברור לי שיש גם דברים שאי־אפשר לפתור, הלוואי כולנו היינו יכולים לקום ב־4 בבוקר לתיקון חצות, תפילת שחרית במניין בכוונה, להרוויח ים כסף ולחזור ב־17 כדי לשחק עם הילדים, להיות תמיד במצב רוח טוב, וכן הלאה. מה לעשות לא הכל אפשרי. אבל דווקא אם אתה מכיר את עצמך אתה יכול לדעת איזו אישה אתה מחפש, אם אתה באמת משקיע מאמץ לבנות את הפיגומים הנכונים סביב הדיכאון שלך כדי לא לנפול, גם בזוגיות תוכל לדבר על זה באופן פתוח עם אשתך ככה ששניכם תוכלו לעשות את ההתאמות הנדרשות, וכן הלאה. אם יש לך חולשות שאתה באמת לא יודע מה לעשות איתן אז במקום לנסות לשנות אולי תנסה לדמיין איך אתה יכול לחיות את החיים שלך עם המגבלות האלה. איך אפשר לבנות על־גביהן עולם שלא מתפרק.
