פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 35)

יא - כ

כא - ל

לא - מ

מא - נ

נא - ס

סא - ע

עא - פ

פא - צ

צא - ק

קא - קיב

קיג - קיח

קיט - קכא

קכב - קל

קלא - קמ

קמא - קנ+ יה"ר

תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון

אהלן!
מכירים משפטים יפים משירים ישראלים שיכולים להוות את הפתיח להודעה על אירוסין? שוטו
תודה!

מי רוצה לקחת על עצמו בלי נדר להגיד מזמור לתודה או כל מזמור אחר 

כל יום לחיילים שלנו שחולים לחטופים בכלל לכל עם ישראל המתוק?

40 יום וזה בונה עולמות

מי שבעניין תעדכנו

יום טוב בעז"ה

עוד לא מאורסים..

יא - כ

כא - ל

לא - מ

מא - נ

נא - ס

סא - ע

עא - פ

פא - צ

צא - ק

קא - קיב

קיג - קיח

קיט - קכא

קכב - קל

קלא - קמ

קמא - קנ+ יה"ר

תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון

ואז היא מספרת לי שהיא יצאה עם יותר מ 100 בנים.

ואני שואל את עצמי, זה הגיוני? איך 100 בנים ואף אחד לא התאים?

שלום לכולם לאחרונה נחשפתי לפירסומת שנקראת "טהר ליבנו" מישהו שמע על זה? האם זה אמיתי ולא הונאה או משהו? (בחור בן 25 רווק שמחפש שידוך)

הקטע על השידוכים מתחיל ב 19:30.
הערה טכנית : עדיין לא צפיתי בו. אז טענות, הערות וביקורות, לסרטון. לא אליי.
צפייה מהנה.

״תוך שבוע הם התארסו": שרה פכטר על כתיבה, שדכנות ומה שביניהן״

לא שווה  לבנים להתגרש בארץ.

וואו, איזו שנה עברנו.

בימים האחרונים אני מריחה משהו חדש באוויר.

כאילו משהו מהקללה של השנה האחרונה קצת נשבר.

נכון, אנחנו עדיין במלחמה, עדיין יש חטופים.

אבל משהו חדש ודק מתחיל לעלות.

ואיך תראה השנה שעומדת בפתח?

והימים הנוראים?

והחגים?

אני חושבת שצריך להתכונן לכך. להחליט איך אני רוצה שדברים יהיו, ולראות על מה אני יכולה להשפיע כדי שזה יתממש. לא לתת לזמן הזה רק לעבור עלינו, אלא לתפוס אותו, להעניק לו משמעות.

(אני חושבת לעצמי על קטעים מסוימים בתפילות, איזה משמעות הם מקבלים השנה. נגיד במוצש"ק, בסליחות, החזן בחר להדגיש פסוק מאשרי, שאמרנו אותו כבר מיליון פעמים - "שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד". מזכיר לי גם את הימים הנוראים של השנה הראשונה של הקורונה, איך פתאום היה דגש על חלקים אחרים לחלוטין).

הלוואי שכולנו נזכה בכתיבה וחתימה טובה, ברמה האישית והלאומית.

לפני שנה כתבתי הודעה בערב ר"ה, ואני חושבת שלפחות חלק יכול להיות רלוונטי גם עכשיו. אולי מישהו יראה בכך תועלת:

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

בימים האחרונים יצא לי להרהר בציטוט הנ"ל, איך אני יכולה 'לארוז' את השנה שעוד שנייה נגמרת, ולפתוח את השנה החדשה - בהקשר של לנ"ו. אני מזמינה את מי שרוצה להצטרף אליי.

אני כותבת לכם את הדברים כי אני מאמינה שהם יוכלו לעזור. אבל קחו בחשבון שזו אמונה שלא מבוססת על משהו רציונלי, ולראיה, אני עוד רווקה... אז קחו את הדברים בעירבון מוגבל, תיראו מה מתאים לכם, מה אתם יכולים לקחת מזה. ואם למישהו יש מה להעיר, להאיר, להרחיב, להוסיף – מוזמנים!

תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה כמאמר רבותינו. בהקשר של לנ"ו, אני חושבת שתשובה זה להתבונן על השאיפות שלנו לעתיד, על הקשרים שהיו לנו, על האנשים שאיתנו בתהליך הזה – לדייק את מה שצריך דיוק, להודות למי שצריך להודות, ולהתנצל בפני מי שצריך להתנצל. אנחנו גם יודעים שתשובה זה צום, ולפעמים בנושא של לנ"ו יש מקום לצום - לא במובן של אוכל – להתנתק *זמנית* מדרך מסוימת שאנחנו הולכים בה, כדי לחזור בכוחות מחודשים. 

על תפילה אני לא מרגישה שיש צורך להרחיב. 

לגבי צדקה – אני חושבת שמלבד ממון, התנדבות זה משהו שכדאי וחשוב לעשות. זה נותן לנו לצאת מעצמינו, לפתוח את הלב לאנשים אחרים, לשחרר קצת את המקום של הקושי והכאב שלנו בנתינה. (כן, אני רואה בזה משהו קצת אגואיסטי – אני קוראת לכם לעשות את זה לא בשביל האחר, אלא בשביל עצמכם). בנוסף, את הצדקה בממון שנותנים - אולי כדאי לשקול לתת לארגונים רלוונטיים בתחום של לנ"ו (לדוגמה - קרן תכירו מפרסמים פסק של הרב יעקב אריאל שניתן לתרום להם מכספי מעשר).

להודעה שלי יש שני חלקים: אחד אישי, שבו אני קוראת לכל אחד להתבונן בעצמו, ואחד כללי, שבו אני קוראת לכם להגיב.

חלק ראשון: אישי

1. התבוננות פני עתיד:

לשבת לבד, עם דף ועט, ולכתוב בפירוט תיאור עכשווי על עצמך בעתיד. 

- איפה אני רוצה להיות עוד עשר שנים? לדמיין את עצמי שם – כמה שיותר מפורט – מהרמה של מה אני לובשת, איפה פיזית אני נמצאת, מי נמצא שם איתי, במה אני עובדת, מה אני עושה בשעות הפנאי וכו'.

לדמיין את נקודת הביניים בעוד חמש שנים: מה כבר יש לי מהדמיון של עשר השנים? מה אני בדרך להשיג? מה עוד לא התחלתי?

ואחרי זה, להתבונן מול עצמינו כעת – האם אני צועדת לקראת המטרות האלה? מה אני יכולה לעשות כאן ועכשיו כדי להגשים את הדמיונות האלה?

בשלב מתקדם יותר, לנסות להבדיל בחלום בין צרכים לרצונות. לנסות להבין מאיפה הדברים נובעים. (לדוגמה, דמיינתי שאני עם טסלה. למה זה חשוב לי? האם אתאכזב אם יהיה לי רכב אחר?). אחרי שביררנו את זה, אולי לפנות לאנשים שאני מכירה ונמצאים במקום הזה שאני מדמיינת, ולראיין אותם, איך הם הגיעו לשם, ואיך אני יכולה ללמוד מהדרך שהם עשו.

2. התבוננות פני עבר:

להתבונן בקשרים שהיו לי השנה. איך הכרתי אותם? האם הכרתי תודה למי שהיה שותף בתהליך הזה? האם יש מישהו שרצה להציע לי, והייתי תפוסה, ואפשר לחזור אליו? האם עשיתי את הבירורים שרציתי כמו שצריך? האם הקשר עצמו התנהל בצורה טובה ומכובדת, גם כשזה לא התאים? במידה ולא, האם יש מקום להתנצל בפני המדויט, באופן ישיר או עקיף? ואולי יש שדכן שיש מקום להתנצל בפניו? האם יש קשר שלא מיצה את עצמו, ואולי אפשר לנסות לחזור אליו? מה למדתי מהקשרים האלה על עצמי? מהם הדברים שלמדתי שמאוד חשובים לי, ובמה אפשר יותר להתגמש? איזה דברים שעשיתי יכולים להישאר מאחור? איך אני יכולה השנה לעשות דברים אחרת? על אף שלא הצלחתי, איך היום אני אדם טוב יותר מאשר לפני שנה?

3. קבלת החלטות מעשיות לעתיד (מעתיקה את מה שכתבתי שנה שעברה):

א. קבלה מעשית לגבי לנ"ו שלי - מעשה פיזי שיקדם אותך בתחום הזה. לדוגמה: פעם ב-X זמן לפנות לשדכן\שדכנית\קבוצה\מיזם\אתר נוסף\ מפגש פו"פ כדי להרחיב את מעגל ההיכרויות (לא רק איך אני אכיר עוד אנשים, אלא איך סוג האנשים שאני מחפש יכירו אותי).

ב. קבלה רעיונית לגבי לנ"ו שלי - מעשה רוחני שיקדם אותי בתחום הזה. לדוגמה: לשפר מידה מסוימת.

ג. לחשוב על מישהי\ו (שהוא לא את\ה) מסויים להתפלל עליו בימים נוראים. קצת לצאת מהקושי שלנו.

ד. לנסות לשדך בחודש הקרוב 3 זוגות (וזה יכול להיות גם את\ה). כן, כל אחד יכול! כמה רעיונות מהפכניים:

• לדבר עם מישהו שהיה לכם קשר ארוך ומשמעותי, ולנסות להכיר לאקסיות שלו את האקסים שלך.
• במפגש משפחתי בחול המועד? שבו עם הדודה רבה, הבן דוד או אולי עם איזה גיס חדש במשפחה, ותראו אולי יש להם רעיון.
• יש כזה קטע ששולחים הודעות לחברים בסביבות ר"ה-יום כיפור, גם אנשים שאנחנו פחות בקשר איתם. תנסו לראות אולי אם אחד מאלה מתאים למישהו שכבר יצאתם איתו.
• לפעמים האוצר מתחת לגשר: שכנים\אנשים מהקהילה - אפשר להכיר להם אנשים מתוך הקהילה, או אולי מישהו ממעגל היכרות אחר שלכם.

4. החגים עלולים להיות מאוד קשוחים, ולהבליט ולהעצים את החוסר שלנו. איך מתכוננים לזה? איך מטעינים את עצמינו בכוחות? בשמחה?

אני חושבת שצריך להשקיע זמן ומשאבים בעצמינו. מבחינה פרקטית, לדוגמה, לתכנן את חוה"מ סוכות כבר מעכשיו – אולי לקבוע לטייל עם חברות, לקבוע סבב ביקורי סוכה עם אנשים שיקרים לנו ושאולי קצת איבדנו קשר איתם, אולי לנסות דברים שאף פעם לא ניסינו – נניח שמחת בית השואבה במקום שאנחנו לא מכירים. לתכנן את ליל הושענא רבה שיהיה מחזק ומשמעותי.

חלק שני: שיתוף - כמובן למי שמתאים, ואולי רק חלק

1. האם תוכל לשתף משהו שלמדת השנה בנושא לנ"ו (או בכלל) שכולנו יכולים ללמוד ממנו?

זה יכול להיות תובנה, שיעור ששמעת, קטע שקראת, מידה מסוימת שראית, מחווה בדייט או כל דבר אחר.

2. האם יש משהו שלמדת ממדויט (מעשה, אמירה, מחווה) - שהיית רוצה לאמץ לעצמך? ולהפך, משהו שהיית רוצה להעיר לכולנו להשתפר בו?

3. איזה שרשור בפורום היה משמעותי עבורך השנה? למה?

4. על מה אתה מפרגן לעצמך בנושא לנ"ו בשנה החולפת?

5. איך קמת מרגעי הייאוש שעברו עליך בשנה החולפת?  (אולי תרצו לשתף איזשהו שיר?)

6. סעיף פרגון לפורום. כל אחד יעשה כהבנתו.

אל תיהי קשוחה ומסתורית מידי.

גברים אוהבים אישה נשית שמתעניינת בהם.

אל תיהי רכה ואותנטית מידי.

גברים לא אוהבים אישה תלותית שחושפת רגשות, אומרת כשהיא אוהבת או פגועה.

אז מה להיות

הם בכלל יודעים מה הם רוצים?

אז פעם ראשונה צלחתי דייט שני עם רצון להמשיך...

איך אפשר לגוון את הדייטים?

רגיל לשבת באיזה פארק/ מצפה עם עוגה ושתייה

חשבתי על קלפי היכרות, יש למישהו המלצות?

אבל ישראל הם מעל המזל וגם מעל הזמן, אז נשתדל להתעלות מעל הנתון הזה ;) 

וואלה, חשבתי שראוי להגיד את זה אחרי שאני מודיע שאני מתארס אבל הבנתי שחובת ההודאה היא תמיד קיימת ולא תלוייה גם בעניין הזה.

אז תודה רבה לכל חברי הפורום על השתתפות בדיונים, בפידבקים ותגובות מחזקות. 

אני כמה שנים כותב בפורום הזה ומרגיש שחלק משמעותי ממה שבניתי בעצמי ביחס לכל הנושא של לנ"ו זה בזכות ליבון הדברים והשיח בפורום.

אז תודה!

וסליחה ממי כל שנפגע ממני אי פעם, ואני יודע שלצערי זה יכול להיות, אז מבקש סליחה ומחילה ומי שרואה צורך יותר ממוזמן לפנות אלי לפרטי

שנה טובה!!

ובשורות טובות אינשאללה לכולם!

אשמח לבקש לשלוח הודעה דרכו למישהי. תודה!

הרבה מאוד זמן עבר מאז הפעם האחרונה שמישהו שאל האם זה בסדר לבוא לדייט עם כובע מצחייה או נעלי ספורט, ואף אחד לא שאל האם בנות אוהבות זקן/זיפים/תספורת כלשהי

או שמישהי שאלה האם זה בסדר ללכת עם בלנסטון או רדבק או לשים נזם.

יכול להיות שאנשים מבינים שאין נוסחה להיות בן/בת זוג מושלם, חלום של כל גבר/בחורה

ולכן הם צריכים להיות עצמם בשביל למצוא מי שיקבל את עצמם האמיתי?

ועוד פרדוקס שאשמח שתיישבו לי

מה שרודפים אחריו בורח מאיתנו מה שבורחים ממנו רודף אחרינו.

אז מה עושים?

שכל אחד יעשה חושבים עם עצמו איך הוא יכול לחזק את אהבת ישראל שלו .

/news/649929

מכירה אישית אנשים שכרגע בדרך להלוויה, וזה לא נתפס.

פשוט לא ..

הוא לא נלחם רק עבור אנשים דתיים הוא נלחם עבור כל העם .

אל תתנו להם ליפול לשווא תעשו חשבון נפש אל תמשיכו כרגיל, קחו על עצמכם מעשה, אהבת האחר, עין טובה, ורגישות.