פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 399)

כשמשקיעים ומייצרים המון ציפיה ורצון,
ובמקרה וזה לא צלח, אז גם האכזבה כבדה יותר.

בפרט אם יש נסיון כבר מעולם הדייטים, ונוצרים מנגנוני הגנה וחיספוס שמעיב על ההתלהבות.
לגבי אחרים הרבה יותר קל לנו להרשות לעצמנו לעוף עם הדימיון והציפייה, כי הם לא אנחנו, וממילא יש פחות צורך במעורבות של המגננות..

אבל אולי זה קשור לזה שיש את ההרגשה שלכולם הכל יותר פשוט...
ורק 'אני' מסתבך ומתוסבך עם כל מיני דברים..

ואני גם ממש סקרנית לשמוע מה שלומם,
ואם מישהו יעיז לחפור לי על שידוך שהציע לי

למרות שבגלל שאני יודעת איך זה להיות בצד השני אני מעדכנת מידי פעם, אבל שלא ישאלו מיוזמתם..

קצת ניגוד אינטרסים כזה.

אחרי החלום להקים בית יתומים

שעוד אנשים מרגישים ככה.. מצחיק

אולי כי אנחנו סומכים על עצמנו יותר מעל אחרים?🤔

זה קרדיט מטורף!!! אשכרה גרמת לזה ששתיים יתחתנו, זה פסיכי!

לעומת זאת - להתחתן בעצמך, נו... זה כל אחד מתישהו עושה.

 

(ברור שהחשיבה הזאת איננה נכונה בסופו של דבר אבל בסופו של דבר היא זא שנותן את התחושה)

אז למה לפי דעתך זאת המחשבה שנותנת את התחושה?

והרעיון רק עולה לי לראש כבר מדמיינת אותי בחתונה שלהם🤣🤣

אנשים שהציעו לי הצעות שתוך שניה אני מבינה שזה לא זה
או שמציעים הצעות שכבר הוצעו בעבר

בגדול עדיין אין יותר מידי
אולי אופציה לצאת מהפורום..

אשה נשואה שאינה עובדת לא צריכה לשלם ביטוח לאומי או כמו שאני קוראת לזה-פרוטקשן.

הם יוכלו להמשיך לשלוח לך מכתבים ולהתקשר ולחייב אותך קנסות, ואת תצטרכי להתקשר אליהם ולהסביר שאת לא צריכה לשלם, ואחרי חמישה חודשים של ביורוקטיה הם יסכימו לוותר על הקנס ואחרי התמקחות גם על התשלום

בכל אופן לא לשלם להם זה החלק החשוב
וגם יהיה מישהו אחר שיטפל בדבר הזה

כאילו שאם עדכנת את ביטוח לאומי הם יעזבו אותך בשקט. יד ימין יודעת מה יד שמאל עושה? מי שמע כדבר הזה? בביטוח לאומי?

ב' אין לי כוח לדיון הזה
ביקשו סיבה נתתי אחת
ביי

זה כמו לשאול לשאול את השדכן למה נולדת? זה חשוב מז"א ה' ברא את העולם בשביל תורה ובשביל עם ישראל איך יהיה עם ישראל אם לא תתחתן?

מי לא שם לב שהיא כתבה 'לשאול' פעמיים?

לדעתי הסיבה שלי היא סיבה מצוינת לנישואים

כתבת כל כך מדוייק, כלכך

בא לי פשוט לשמור את זה איפשהו ולקרוא מדי פעם

זה פשוט מדבר על הצורך הכל כך בסיסי הזה של לבנות עולם רוחני ****גם לנשים****

ושלא רק גבר יכול להרשות לעצמו להיסגר בבית מדרש ולהתעלות

ושלאישה זה פשוט לא רלוונטי 

והיא יכולה למצוא את עצמה מבולבלת, רחוקה, מתקרבת וכו' וכאילו מה היא תעשה בתכלס...

(ברור שיש פתרונות אבל אין מספיק יישוב הדעת לפעמים באמת ליישם אותם)

 

ולא בא לי לתת עצות, אפילו שיש.

רק להגיד שהזדהתתי ברמות 

וכתבת מדהים את הקושי הזה.

ואת נשמעת אדם מעניין 

 

והלוואי והיה מקום כזה שאפשר פשוט להיות בו 

וללמוד לבד,

ולהיות מדי פעם בחברותות 

או מדי פעם להתוועד 

ולהתחזק ביחד

לא בקטע של מדרשה ושיעורים ושיעורים,

כי בעיניי שיעורים זה לא העניין.

בנות לא צריכות בהכרח שיעורים

בנות צריכות זמן לעצמן, להתבונן, להפנים, להרגיש,

קצת נחת ושקט וזמן

בסביבה רוחנית תומכת.

 

קראתי. מאד התחברתי.
בדיוק חשבתי לעצמי כמה אני רוצה. לקחת לי שנה לשבת וללמוד כמו שצריך, סוג של שנת מדרשה. אבל זה לא באמת אפשרי ..

עוקבת..

קראתי, הכל. ויש פה נקודות נכונות, כגבר אני לא חווה את זה, אבל מסוגל להעריך את מה שכתוב, ואת הכותבת...

שבעז"ה ה' יעניק לך את מעיינות הרוחניות, ואת השלמות הגשמית והזוגית בעולם הזה.

הדברים ממש נגעו בי.
היה לי מרגש לקרוא, הלוואי שניתן על זה יותר את הדעת...
כתבת דברים שנשמעים לי ממש נכונים ומדוייקים.

הדברים לא נשמעים בכלל ממקום פמיניסטי, או שכועס על העולם או משהו.. להיפך. נשמע ממקום באמת טהור

ומאחל לך שתמצאי בע''ה בעל שיראה אותך בעין טובה פנימית- אמיתית, ויעריך לגמרי את הרצונות הגבוהים שיש לך (ממה שכתבת). מאמין שיש כאלה!

מרגיש שאת והמגיבות נוגעות בנקודה חשובה..
הלוואי שעולם התורה הנשי יתפתח יותר (מתוך יראת שמים וכו'- לא סותר בכלל). נשמע שיש לזה תביעה אמיתית.

דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שזו תחושה ממש ממש מובנת.
ושאני יכולה מאוד להזדהות.

ודבר שני - שיש מקומות עם מסגרת מובנית לאברכיות- שהן עצמן אברכיות ולא בזכות הבעל, הן לומדות תורה!
אז שתדעי שזה קיים.

גם לי יצא מלא פעמים לחשוב על זה. ודיברתי על זה הרבה פעמים עם אנשים.

 

לי פחות מפריע השאלה האם יש מקומות כאלה או אין (כנראה שיש כמה מקומות כאלה). אלא יותר השאלה למה לא דוחפים בנות לבנות את העולם הרוחני שלהן בצורה רצינית, כמו שדוחפים בנים לזה. 

 

לבנים בכיתה יב', כל השנה אומרים להם כמה הם חייבים ללכת לישיבה, כמה הם לא מכירים באמת את התורה ויש להם המון מה לגלות בה, כמה הם צריכים לפתח יותר את העולם הרוחני שלהם, כמה השנים הקרובות הן חשובות והן יעצבו את האישיות שלהם לכל החיים. ממש דוחפים אותם להשקיע בעולם הרוחני שלהם. ונראה לי שאצל בנות מתייחסים לזה הרבה פחות מאשר אצל בנים. 

 

נכון שהעולם הרוחני של בנות שונה משל בנים, והפתרונות שיש לבנים לא בהכרח יהיו טובים גם לבנות. אבל זה כן שאלה שצריכים לעסוק בה, שכל אחת שרוצה, יהיה לה אפשרות לבנות את העולם הרוחני שלה בצורה שתספק את הצמא הנפשי שלה לקודש.

 

אולי באמת בנות יותר רוחניות באופן טבעי. אבל גם את אותה רוחניות טבעית צריך לפתח, צריך להשקיע בה. בסוף לא לומדים תורה בשביל לא להתדרדר, אלא בשביל לדבוק ב-ה', ותמיד יש מה להוסיף בזה.

וגם לפעמים יש בנות שגדלו בסביבה לא הכי תורנית, ומה שהן קבלו באולפנה לא מספיק להן גם בשביל הבסיס, והן רוצות לבסס את עצמן כמו שצריך מבחינה רוחנית, וצריך שיהיו מקומות שיספקו להן את זה. 

 

טוב שהעלית את זה, זה נושא ממש חשוב.

פעמיים בשבוע שבהם כל פעם בחורה אחרת מעלה נושא באמונה או בעבודת ה'. לא צריך דף מקורות מסובך אלא מעלים נושאים כללים כמו: אהבת ה', יראת ה', דבקות ב-ה', השגחה פרטית, תפילה, אהבת ישראל, התבודדות, שמחה, נתינה, סבלנות, רוגע וכדומה. הבנות יכולות לקחת את זה למקום אישי ולדבר איך כל נושא מתבטא או יכול להתבטא בחיים שלה.
גם בין המפגשים אם יש לבת נושא בוער או סתם קושי בחיים שקשור לצמיחה רוחנית, היא יכולה לשלוח לוואסטאפ של בנות החבורה ולחזק אחת את השניה.

אפשר להוסיף רעיונות. זה מה שעלה לי כעת.

אבל אלו שאני מכירה מתנהלות באופן שונה ממה שהתרשמתי ש @מיונז מחפשת.

הלוואי והיה מקום שהייתי יכולה לשבת בו כמה שנים, ללמוד תורה לשמה ולבנות קומה תורנית אמיתית, בלי אג׳נדה פמיניסטית.
יכולה להגיד שאני משתדלת ללמוד כל מיני, בעדיפות לחברותות. זה לא מספיק (תכלס אולי מגרד את תחתית הרצון), אבל זה נותן משהו.

ואם במקרה את מקימה איזה בית מדרש נשי, אני אשמח מאוד להרשם.

היה עסוק בלפחד (ובצדק) ולהתנגד לעולם הנשי הפמיניסטי שהתבסס על מאמר חז''ל הבסיסי (אבל רק עליו.. ויש את דברי הרצי''ה הידועים ע''ז)- "השווה הכתוב אשה לאיש"..
לא הבחינו בצורך הזה. לא הקשבנו טוב. אולי. מעלה תהיה..
אז לא השקיעו מספיק מחשבה איך מפתחים את עולם התורה הנשי מתוך מקום נכון, מתוך מקום אמיתי.

כי בסוף.. התביעה ללימוד תורה לנשים היא תביעה שקיימת. אי אפשר להתעלם ממנה ולא נכון, וכל השאלה לאיפה לוקחים את התביעה הזאת. אבל משהו צריך לתת לה מענה

אלא בעיקר רצון לבנות משהו איתן ויציב בנפש שלא מתבלבל כשנדרש להתמודד מול סיטואציות מורכבות.

בין המקום הפמיניסטי (ידע) למה שאת מעלה (יציבות תורנית).

למרות שב״ה אני רואה את עצמי כרגע כיציב רוחנית ובתהליך התקדמות, אבל לפי ההיכרות שלי עם עולם הישיבות אין דבר כזה גם לבנים (מוזמנים לשלוח בפרטי שמות של ישיבות שעשויות להיות כאלה). באופן פשוט המטרה העיקרית של ישיבה היא לאפשר לימוד תורה, ללא כל קשר לדברים שהזכרת, ולכן לפי מה שאני מכיר אף ישיבה לא עוזרת בתחומים האלה...
יש אמנם מקומות שיכולים להוות מקום נוח לעבודה אישית מבחינת הכלים שהם מאפשרים, אבל ניתן לפתור זה בקלות דרך קשר עם דמות תורנית מבוססת גם מחוץ לישיבה.

מבחינת ההשפעה על המוכנות לחתונה, לעניות דעתי זה תלוי מאוד איזה סוג של יציבות את מחפשת; האם מדובר בשאלות אמוניות (שלעניות דעתי נראה לי לא סביר שזה המצב שאת נמצאת בו), או שזה בכלל שאלה נפשית שמצריכה עבודה עמוקה הרבה יותר (ואז זה מעלה את הסבירות שהדרך לפתרון שונה לגמרי).
מה שאת אומרת נשמע לי מאוד דומה לחלק מהחוויות שלי, אבל הנקודה העיקרית שאת מחפשת לא ברורה לי מדברייך, אז אם תוכלי לדייק כדי שאצליח להבין יותר אז אוכל לנסות לעזור יותר...


עריכה: אחרי כמה מחשבות בעניין קלטתי שקשה לי להכריע אם מדובר בשאלות באמונה (דהיינו שכל) או שאלות נפשיות (דהיינו רגש) אז אם תוכלי לומר מה את חושבת שנכון אז זה עשוי להועיל להבנתי.

אם באלך אשמח לשמוע מה מבחינתך עזר לך לעשות את התהליך הזה ולהגיע לאיפה שאתה היום...בייחוד כי כתבת שאתה מזדהה עם התחושות וכו..

 

דבר שני, אני קצת לא מסכימה איתך, אמנם אני לא בן ולא חוויתי זאת בעצמי אבל בעיניי ישיבות בין השאר בונות את הערך והקשר לתורה, אהבת תורה, לימוד אמונה, יחס לתלמידי חכמים...

זה שבפועל אדם לומד רוב שעות היום גמרא לא מעיד על זה שאין תהליך שם בפנים. התהליך חלק מהלימוד לגמרי.

אני חושבת שזה חלק בגלל שלא מאמינה שמישהו שלא מחובר יצליח לשבת ללמוד שעות באמת ולא ישתגע בשלב כלשהו, ולכן מניחה שאדם בונה בעצמו קומה שגורמת לו לרצות את הלימוד, להעריך אותו.

וגם, מכירה קצת מקרוב.. שומעת מאנשים על התהליך בישיבה...

וכמו ש@ענווה1 כתב, לא לומדים תורה כדי לא להתדרדר, הלימוד בונה בך קומה של דבקות בה'.

 

בכללי, השיח והאנשים בישיבה הם אנשים שעוסקים בהתקדמות בעבודת ה', מה שלא בהכרח נכון לעולם בחוץ.

 

וגם לא מסכימה לגבי הדמות תורנית. כתבת ש-

"יש אמנם מקומות שיכולים להוות מקום נוח לעבודה אישית מבחינת הכלים שהם מאפשרים, אבל ניתן לפתור זה בקלות דרך קשר עם דמות תורנית מבוססת גם מחוץ לישיבה."

לדעתי דמות תורנית בחוץ לא משתווה בשום צורה לכמה שנים סטריליות לחלוטין בתוך מסגרת ישיבתית שהעיסוק שלך הוא לבנות את העולם התורני. 

אמנם זה דבר מדהים ליווי של דמות תורנית אבל לדעתי זה לא מחזיק באותה עוצמה. (מחוויה אישית שלי לפחות, מה שנקרא- רק על עצמי ידעתי לספר...)

 

בנוגע לפסקה השניה.. זו שאלה טובה. 

מה הכוונה שאלה נפשית עמוקה? ולמה זה דורש יותר עבודה מבירור אמוני שכלי.?

 

בגדול נראה לי שזה שילוב של שניהם ביחד. מגלה כל פעם חוסרים...

וזה סביר שאין גם בירור שכלי ואמוני לחלוטין.. אתה לא מתאר לך כמה דברים 'מובנים מאליהם' כביכול בנות לפעמים לא יודעות כי הן לא שמעו את זה אף פעם.

הרבה שיעורים אצלנו במדרשה היו מסיבת הפתעה לבנות... כל פעם גילויים חדשים

 

ותודה על הנכונות שלך לעזור

אם הדרך לפתרון היא בישיבה; אבל יציבות מסויימת כן יש לי... (ויש מה להאריך ביציבות הזו במידת הצורך, אבל לא כעת)
ואעזור בשמחה, כפי שהזכרתי לעניות דעתי יש שני תחומים, שכלי ורגשי. על מנת להשיג יציבות שכלית שמחזקת את הוודאות שהדרך היא אמיתית ונכונה אני חושב שיש להעמיק ביסודות האמונה כמו מציאות ה׳, אחדותו, תכלית האדם, מעלתו ותפקידו של עמ״י, מעלת ומטרת התורה והמצוות. בנוסף ניתן להעמיק בחסרונות הרבים של תרבות ואדם פרטי המנותקים מעבודת ה׳ ולהבין כיצד זה משפיע עליהם. אם יש שאלות אמוניות אישיות שמעסיקות אותך מאוד אז כדאי להעמיק בהן גם. (אם תצטרכי אוכל לתת לך מקורות ולגבי שאלות אישיות אז את מוזמנת לשאול בפורום ולהפנות אותי אליהן וככה תקבלי מגוון דעות)
אם את לא חושבת שמקור התחושה בשכל אז מבחינה רגשית ניתן להתמקד בלימודים שקשורים לתיקון המידות/ מדרשים/ חסידות, ובעיקר להתמקד בשמחה ועין טובה בעבודת ה׳, מה שאני מניח שמפותח יותר במדרשות ואולפנות חסידיות.
אם את לא חושבת שזה מה שמפריע לך אז אשמח לשמוע מה יש לך להוסיף.

אני חושב שזה עשוי להיות בגלל שאת רואה תוצאה ולא תהליך. יכול להיות שבחורים בישיבה לומדים באופן עצמאי דברים שגורמים להערכה וקשר לתורה או לומדים אמונה, אבל בסדרים הרשמיים זה תוצאת לוואי ולא העיקר ויחס לתלמידי חכמים זה דבר שיש לכמעט כל הבחורים לפני כן...
לימוד גמרא כשיש סייעתא דשמייא אכן מחבר ללימוד גמרא, אבל האם מטרת שאלתך היא להתחבר ללימוד גמרא?
וד״א אני מכיר אנשים כאלה, הרבה מאוד אנשים מתחילים ככה, וגם אחרי כמה שנים לא כולם מתחברים.
את רוצה לתאר לאיזה תהליך בישיבה את מתכוונת?
התורה משפיע על האדם בהרבה דרכים, אחת מהן היא שהתורה יכולה לגרום לדבקות בה׳, אחרת היא שאדם לא ידרדר, ושתיהן השפעות טובות שאמרו רבותינו...

זה נכון שבישיבה אנשים יותר עסוקים בדברים האלה מבחינה שכלית ולכן יותר נוח להתקדם בעבודה הפנימית למי שמעוניין בכך, אבל יש בישיבה כאלה שלומדים סתם ולא ניתן לראות התקדמות אצלם...

מה את מגדירה כבניית עולם תורני?

יש שאלות עמוקות מרבדים שרוב האנשים פוגשים, שלא תלויות בעבודת המידות או בבירור שכלי, ואם זה המצב אז צורת העבודה עליהם שונה משאלות רגילות.
בירור אמוני שכלי זה שאלה פתוחה שצריך הבנה כלשהי או ידע שיפתור אותה, אם זו שאלה רגשית אז כנראה שצריך להשריש את ההבנה דרך חיזוק מידה כלשהי. אם זה לא אחד מהשניים אז כנראה שזה משהו עמוק יותר...
(אולי לא דייקתי בתגובה הראשונה ושכחתי שאלות רגשיות, אז אם משהו לא ברור אז תגידי לי...)

הרבה דברים שמחדשים לבנות עשויים להיות שאלות של ידע או הבנה, וזה בעיקר מה שלומדים בישיבה לכן סביר שבנים ידעו יותר בתחום הזה, אבל לפי מה שאני מבין ממך את לא רוצה להשלים ידע אלא לבנות השקפת עולם ברורה, לא כך?

יש לי שאלה שעשויה לעזור להבין תמונה כוללת יותר, איך עוברת עלייך תקופת הקורונה? איזה תחושות, מחשבות מעסיקות אותך וכמה זה נוכח אצלך בחיים ואיך זה משפיע עלייך?

ועוד שני דברים, נראה שהעניין שמפריע לך גורם לך לחשוב שמשהו מעין זה מפריע להרבה אחרים וזה בעצם מה שבנים בונים בישיבה. אם זה אכן המצב אז חשוב שתדעי שרוב האנשים לא מתעסקים ברבדים הפנימיים שלהם בכל מקרה, ככה שהם לא נמצאים בישיבה בשביל לבנות משהו פנימי כי תחומי העיסוק שלהם חיצוניים לרבדים האלה...
ודבר שני, הרבה פעמים יציבות היא בעצם מקובעות שזה לא דבר טוב, אז אשמח אם תנסי לתאר לי שוב למה את מתכוונת ביציבות בעבודת ה׳, ובמה זה מתבטא?

אולי אני טועה, אבל אני מרגישה (בעיקר ע"ס התרשמות מאחים שלי) שיש משהו בישיבה שמכניס אותנו אל הקודש ואת הקודש אלינו.

אני אוהבת את התורה ומשתדלת ללמוד מידי פעם, אבל זה לא כמו תקופה שמוקדשת לזה.
אני מחפשת את האווירה מסביב, ללמוד תורה ולהכנס לזה ברמה שאני מרגישה שאני לוקחת חלק במשהו אינסופי, שהוא בסיס העוה"ז. אני מחפשת מקום וזמן שאני אהיה פנויה להקדיש לנשמה שלי, לתביעות הגדולות שהיא דורשת ממני ואני לא מגיעה לספק לה אותן, כי אני צריכה להגיש עבודה או ללמוד למבחן או משהו כזה. אני מחפשת את המקום שבו אפשר להתמלא ולאגור כוחות לחול ולמציאות היומיומית. אני מחפשת מקום שכשנכנסים אליו אפשר להשאיר בחוץ את כל מה שלא קשור.

אבל בעיקר אני רוצה לעשות בירור מעמיק ולבסס את העקרונות והמקורות שלי. בשביל זה אני צריכה זמן לבירור עצמי (שאצלי לפחות מגיע בד"כ במהלך לימוד), מקום שזה המהות שלו (כי אחרת בורחים לדברים אחרים) ואנשים שיוכלו לענות לי על השאלות והתהיות שיעלו לי.

להבנתי שורש השאלה של מיונז נובע ממקום שונה, לפי מה שאני מבין, אך אני מחכה לתשובות שלה כדי להיות בטוח יותר בהבנתי.
אך בכל זאת, למה את רוצה את ביסוס העקרונות והתקופה ללא הדברים שבחוץ?

את אומרת שכשנכנסים לבית מדרש אז משאירים את הכל בחוץ, אבל זה לא נכון, עניינים לא פתורים בחוץ לא נשארים בחוץ, אם הם מספיק בוערים אז הם ממשיכים לבעור בכל מקום עד שהם נפתרים, ולא בטוח שהמקום לפתור אותם הוא בית מדרש.

ביסוס עקרונות גם לא נעשה במסגרת לימודי הישיבה כי מהותה אינה לבנות השקפת עולם. ככל שיש יותר ידע באמונה אז ממילא נוצרת לאדם השקפה רחבה יותר, אבל ניתן לעשות את הבנייה הזו גם בצורה פרטית... (כמובן שככל שיש יותר נגישות אישית אז זה יותר קל, אבל זה תלוי גם באיכות ולא רק כמות...)

אני מרגישה שהתחלתי איזשהו תהליך פנימי עוד באולפנא ובשירות (שילבתי אז סוג של מדרשה), אבל עכשיו אני לא מצליחה לפנות לזה זמן בכלל ואני מרגישה שמשהו כמו "בית מדרש" יכול להכניס אותי לזה.

ברור לי שלא הכל נשאר בחוץ, אבל אפשר לנסות לפחות להשאיר כמה שיותר, מה שלא ממש אופציה סתם ככה.

אני חושבת שאני מחפשת מעין שילוב של מדרשה וישיבה. שיהיה מותאם לבנות ולצורת חשיבה שלהן (אני לא מחפשת את הלימוד, למרות שזה יכול להיות מעניין...), אבל כן רואה ערך בחברותות ובחבורות לימוד ולא רק בשיעורים. ובעיקר, משהו שלא מוגבל בזמן (שנת מדרשה) ושגם אח''כ הוא ימשיך לנכוח בחיי בצורה משמעותית יותר מאחרי שנה.

מקווה שהייתי מספיק ברורה.

ואשמח מאוד להע/ארות שלך @מיונז

כעת את מתארת רצון לתהליך פנימי, אבל לא איזה סוג תהליך (בניגוד לתגובות הקודמות שלך...). וודאי שיותר נוח לעשות תהליך כלשהו ללא עומס והפרעות מהצד, אבל אני לא מצליח להבין איזה תהליך את רוצה כדי להמליץ איפה המקום לעשות אותו. אצל מיונז לעומת זאת אני קולט דברים שעשויים להצביע שהמקום לפתרון הוא לא בבית מדרש כי היא מבקשת משהו מוגדר יותר במילים ממה שקלטתי ממך כרגע...
(או בקיצור, היא מבקשת לפתור את בעיה x ואת מבקשת לעבור תהליך y)

ההבדל ביניכן הוא שאת רוצה להיכנס לבית מדרש בשביל לעבור תהליך בבית מדרש, והיא רוצה לפתור בעיה כלשהי שייתכן והמקום לפתור אותה זה בבית מדרש. לכן במקרה שלה לא שייך להשאיר את הדברים בחוץ כי מלכתחילה היא מנסה לפתור את הבעיה, אצלך לעומת זאת הגיוני להשאיר דברים, כי את רוצה לעבור תהליך כלשהו, שלא ברור לי מהו.

@לב אוהב , @אמיץ(ה) , @מלון , @והוא ישמיענו, @שוגי~ , @ענווה1

תודה לכם על ההבנה והתגובות המפרגנות

 

@חסדי הים אחלה של רעיון, מעניין אם אפשר שזה יהיה ממש משהו שבונה בסיס, או שזה יותר מעין 'תחנת תדלוק'

 

@(אהבת עולם) תודה לך! אישית, לא יודעת אם באמת אעשה את זה אי פעם, אבל את מוזמנת לפתוח בעצמך! 

 

אבל לא דיברתי איתה על זה המון זמן.
שמעתי פעם על משהו בבת עין, אבל לא מספיק יודעת פרטים, רק שזה לא התאים לי...
וזה ברשימת חלומות שלי, אעדכן אם מתישהו זה יצא לפועל.

כתבת דברים שעלו לא פעם בשיחות עם חברות.
עשיתי שנת שירות במקום תורני שהשפיע עליי המון, גידל אותי וחידד מאוד את השקפת העולם שלי בנושא מסויים. את הצהריים - ערב והזמן הפנוי שלי בשירות השקעתי בלימוד.
אחרי השנה הזו , הרגשתי ששנת מדרשה לבד לא נכונה לי, שאני פחות מתחברת לעולם של המדרשות, ממה שראיתי והבנתי מחברות אני צריכה לימוד יותר אקטיבי ומדוייק מטרה. אבל הייתי חייבת דרך ללמוד, להתקדם. הייתי חייבת את החיבור הזה.
ברור שלשבת וללמוד זה עולם אחר, אבל לא רציתי להתחיל תואר אינטנסיבי יחסית עם ילדים (באמצע זה שונה..)
גם אני לא בטוחה עד כמה זה מדוייק שאישה צריכה את זה פחות מגבר.. ואם הייתה לי דרך לשבת וללמוד במסגרת שמתאימה לי - סיכוי סביר שהייתי שוקלת את זה...

לתפיסתי, המשמעות של להיות דוס זה הרצון וההשתדלות לקיים את דבר ה' באמת, לשים את ההלכה לפני הרצונות האישיים שלי (או יותר מדוייק - שהרצון האישי שלי יהיה לקיים את ההלכה). לא להתפשר. להרגיש שזכית, לבחור כל יום מחדש.
(והשקפת העולם היא ממילא נגזרת של ההגדרה)

מסכימה עם מה שאמרת על חתונה-יוצרת-מסגרת.
נראה לי שכדאי להגיע לנישואים כמה שיותר שלמות בעצמנו , כשהעולם התורני שלנו יציב ואיתן .
ברור שיש מה לתמוך ולהיתמך מהבעל, ושמתקדמים ביחד בעבודת ה', אבל כדי שזה יהיה באמת ביחד- נראה שצריך וכדאי להשקיע בזה כבר עכשיו.. (:

אמרת נכון, אנחנו גדלים ומתפתחים כל החיים.
יכולה רק להגיד לך איך אני משתדלת לפתח עוד את העולם הרוחני שלי (בתקווה שיועיל לך אפילו קצת..),
אין לי אפשרות להקדיש יום שלם ללימוד אז מציבה לעצמי יעדים - אם התחלתי ללמוד ש"ס משניות בעיון, כתבתי את הפרקים בדף ומסמנת את מה שלמדתי.
התחלתי בתנ"ך עכשיו אני במשנה ובעז"ה השלב הבא - היד החזקה..
לפני כל חג - חוזרת על הלכות החג.
יש תקופות שלומדת פ"ש כל שבוע..
ברוב ראשי החדשים בשירות דאגתי לספר שהתשדלתי ללמוד בחודש הקרוב (דרך ה', מסל"ש , חובת התלמידים, באלול- אורות התשובה...)

הלימוד משמר את היציבות בעבודת ה' שלי.
וגם תפילה. תתפללי על זה. ב"והערב נא", בשמע קולנו.
לזריקות כח ועידוד הולכת לכותל(:

שהקב"ה יאיר לך פנים ותמצאי את הדרך הנכונה לך ביותר הבייתה

באמת בלי לימוד עצמי שום דבר לא יתקדם, וזה נכון גם לביניישים. ולמקרה שקצת קשה לעשות צעדים ראשונים, אז יש שיעורים ברשת.(ואני לגמרי לא מתייחס למה שכתבת בארוכה, אבל הזעקה מרגישה אמיתית ומהמעט שאני יודע גם נכונה) 

מה שאני עושה מרגיש נכון,

זעקה נשמע קשוח קצת

ותודה, ניראלי...

כתבת מדויק.

אני חושב שאני מבין טוב את הכאב. רק מהצד השני.

אישי לי מדי לכתוב במקום פתוח ולכן לא אכתוב מה שהייתי רוצה. אבל קצת כן.

 

א.

אני משער שאת יודעת ובכל זאת אקצין: אין הכרח כלל בין תורניות לבין ביינישיות. הכוונה היא שבחור שלומד או למד בישיבה, עשור ומעל מצידי, אינו בהכרח כלל בחור צדיק, תורני או עובד ה' יותר מאחר. בצער רב אני אומר, לפעמים אף להפך.

אפשר לכאוב שאין את המסגרת, וראוי. אבל נכון לדעתי לצאת מהמחשבה (הנכונה בחלקה) שרק לשבת מול הגמרא מסדר את הכל או לפחות נותן את הכלים לכך. לפעמים לא. פעמים רבות לא.

המידות לא תמיד נבנות כשכולם מסביב נחמדים. העבודה והשיפור לא תמיד עולים כשהכל ורוד ופשוט בבועה היפה. ויותר, בכמה ישיבות המושג -עבודת ה' או עבודת המידות- נמצא בשיח היומיומי? בעצב אני אומר, שהמצב שכמעט ונהייה סטנדרט שמי שיוצא מהישיבה או לאחר מספר שנים ממנה אוטומטית מחובר ועובד ה' פחות, מכאיב לי כל כך. ההפך צריך להיות, ואם זה המצב כנראה טעינו בדרך. לטעמי החיבור לא נובע ממספר השעות מול הגמרא אלא מדרך החיים; האם אנו חיים את ה' יתברך או לא.

 

ב.

לא ארחיב כאן, אבל במשפט: הצד שלכן? אין אותו לבנים. אין לצד התורני של המפה את האפשרויות כמעט כלל "לצאת לחיים" (מושג שגוי בעיניי) כרווק תורני. נתקענו בעצם בישיבה עד החתונה ולרוב הרבה אחריה. כמה ביינישים נשארים בישיבה פשוט כי אין להם אפשרות אחרת? הפגיעה הזו משפיעה בצורה בה כנראה לא תביני מכמה שורות. דרך החיים המובנת לגברים בציבור גם היא דרך חיים שנקבעה וממשיכה להתקבע יחד עם פגיעה בכל הרוצים מעט שונה. עוצר כאן. 

 

ג.

ההשוואתיות הורסת: כאחד שחושב על הנקודה הקודמת כמה שנים, מעולם, עד הרגע, לא העלתי להשוואת בין הגברים לנשים. לדעתי זו הסתכלות שגויה ומעט מסוכנת. אפשר וראוי לכאוב על החוסר. אפשר וראוי לשנות מה שנכון וצריך. חמור לדעתי לפעול לכך מתוך השוואתיות.

אני מבין שזה הצד השני ואין למי להשוואת חוץ מלמין השני. אבל אדייק את הדבר מצורת ההסתכלות; האם אנו רוצים בתיקון כי להם יש ולנו לא, או האם אנו רוצים בתיקון כי זה הדבר הנכון לנו. וכן, משחק המילים הזה כביכול, ובעצם המחשבה וההסתכלות על העולם, לדעתי מראה על כל ההבדל.

 

ד.

אני חושב שנכון לפתח את המקום הנכון והמותאם לכן, מקום בו ניתן למלא ולהתמלא. בשמחת תורה ובפורים כבר יש הרקדות תורניות לנשים (תקנו אותי אם אני טועה). שיעורי התורה הנשיים מתרחבים יותר ויותר. עולם המדרשות גדל וכבר אינו לשנה אחת, ולאט אבל בגרף עולה המקומות דרכן ניתן לחזק את החיבור מתרבים.

ואולי נכון גם ליצור מקום חלקי שיענה על הכאב המדויק הזה. מסברא אומר שרוב השינויים בעולם נבעו מתוך כאב של יחידים שקמו ופעלו. ומבין אותך. וכואב איתך. ולא מוריד אף לא טיפה אחת מהכאב.

 

ה.

יציבות בעבודת ה' בהחלט קשורה לחתונה: זו ההשלמה הנדרשת, זו ההתחלה הנדרשת בשביל להתקדם ולהשתפר בעולם הרוח. אין צורך לדעתי להרגיש שלמים בעבודת ה' בשביל כך. צריך לדעתי לחפש ע"פ השאיפות וכל עוד יש עבודה רצינית לכיוון שלהן. אין מצב בחיים, או לפחות כך אני מקווה, שנאמר לעצמנו: זהו, הגענו למקום שלם, עכשיו אפשר לנוח.

אומר יותר מכך, וזה מתחבר לנקודה א. עבודת ה' לענ"ד אינה בבית המדרש. ואינני מחלק כלל בין נשים לגברים. אין הכוונה שאין עבודת ה' בבית המדרש, ודאי ופשוט שיש. אבל לטעמי עבודת ה' המרכזית נמצאת בעיקר מחוצה לו. וגם כאן, כמו ברוב השורות לעיל ראוי ונכון להרחיב. אבל כתבתי די.

 

 

מקווה שלא פגעתי, זהו הפך רצוני.

כתבתי יותר משתכננתי אך עוד רב החסר על הנמצא.

מאמין שרבים מהביינישים יחלקו עלי.

ובכל זאת, מקווה שלא אצטרך להרחיב כאן יותר.

בהצלחה.

בתחילה אגיד שברוקולי ערכה את ההודעה לבקשתי ויש שם שינויים קלים, אז לא יודעת אם כתבת את זה לפני או אחרי.. אשתדל להתייחס לנכתב לפני שערכתי.

 

א. ממש לא אמרתי שלשבת מול הגמרא זה מה שמסדר את החיים. בסוף האדם בוחר ויתכן כמו שאתה אומר שאדם ישב בישיבה ולא יעשה בה כלום. אמת. מה שהתכוונתי זה שבישיבה ישנה האופציה לבירור סטרילי במידה והאדם בוחר בזה.

בנוגע למידות וכו - מכירה ישיבות שכן, זה השיח.. בכ"א, לא אמרתי שאין מה לתקן בעולם הישיבות...

 

ב. לגבי הלצאת לחיים, כן , תמיד הרבה שלנו במדרשה היה אומר שהחיים זה ממש כאן בבועה.. אבל בו זמנית היה מזכיר שזה לא לנצח, ועבודת ה' בחוץ היא משמחת ומגדילה. זה פשוט שניהם. לא התכוונתי שהחיים בבימ"ד הם לא נחשבים חיים.

אני מסכימה איתך מאוד לגבי זה שעבודת ה' היא לא בהכרח בבית המדרש, ואפילו כתבתי שמה שאני אומרת לא נובע מכך שאני חושבת שהחיים מעאפנים או משהו, פשוט חושבת שצריך קודם לכן, קצת מקום של התכנסות כדי להצליח לצאת אליהם ולחיות אותם בצורה שמגדלת ולא מערערת.

 

והאמת מעיזה לומר שקצת כן מבינה על מה אתה מדבר, כי מכירה מקרוב כאלה שהמסגרת הישיבתית פגעה בהם. עם זאת, לא מסכימה לגמרי- למה אין להם אפשרות אחרת? מישהו אמר שצריך להישאר בישיבה עד גיל 30 אם אדם לא התחתן? לא ולא. למה גבר לא יכול לצאת ללמוד ולעבוד ולשכור דירה?

 

ג. קיבלתי. תודה על הדיוק. לא התכוונתי להשוות, יותר לדבר על החוסר.. הבאתי את הצד הגברי בעניין כדי להסביר את הפער. (ושאלתי גם בהודעה הפותחת, אם כך זה צריך להיות, כלומר האם הפער נכון מלכתחילה כי זה נשמות שונות או שזו טעות שצריכה תיקון? ואם זה מצריך תיקון אז איך? אני לא יודעת מה התשובות לשאלות האלו.)

בכל אופן, חד משמעית הרצון שלי בתיקון נובע מצורך שלי בזה. לא ממקום פמינסיטי שמחפש שיווין וכו...

 

ד. אתה צודק, באמת יש התקדמות גדולה בעניין. אבל שוב, זה דברים שהם מעין 'תחנות תדלוק' .בתחנת דלק לא מייצרים את המנוע, רק שמים בו דלק... אם תשים דלק ואין מנוע ברכב זה לא עוזר לכלום...

 

ה. מגניב לשמוע דעה כזו. לרוב אנשים יגידו שלא מתחתנים עם שאיפות.. מה שגם נכון וקצת מפחיד.

 

ממש לא פגעת,

תודה על הבנת הכאב, ועל ההערכה.

רואים שכתבת מתוך רגישות ומאחלת גם לך למצוא תשובות לנפש במקום בו אתה נמצא

רק דייקתי את דעתי.

 

לגבי החלק השני של ב.

אני חושש שאת טועה. אינני מנפגעי הישיבות. אני אוהב ומחובר אליהן מאוד. ולא, לא ניתן.

פחות מעוניין להרחיב. אם חשוב לך את יכולה לשאול בפרטי.

 

והסוגריים, טוב, בדיוק עליהן אני חושב שהן הסתכלות שגויה. השוואת מיד לאחר שהסכמת שלא נכון להשוואת.

עריכה: אוסיף משפט שנובע אצלי מתוך חוסר ההשוואה. בסוף, המקום שאולי את רוצה שיהיה קיים לבנות, זה שאינו תחנת דלק אלא חיים שלמים, אני לא בעדו (ככלל). אני חושב שכמו שאנו קצת סטינו מתפקדנו בעולם כך גם אתן.

 

קראתי לפני העריכה.

וסליחה שאינני קורא בשנית.

לא חשבתי שאתה מהנפגעים, אמרתי שבכללי מבינה שיתכן ויש כאלו גם.

 

לא ככ הבנתי לגבי ההשוואה, אולי לא דייקתי ואולי לא הובנתי אבל נראה לי לא קריטי באמת לפתח על זה דיון כי נראה לי בגדול אנחנו די מסכימים

 

ואשמח לשמוע. תודה!

את הכאב שלך באמת
לא פעם ראיתי בחורי ישיבה ועלה לי דמעות בעיניים
למה אני צריכה להסתפק רק בשנה של מדרשה ..
זה לא כמו ישיבה!!!
לבנים יש כל כך הרבה עולמות של תורה להישאר בהם בן שיגיע לישיבה שלו תמיד תמיד יתקבל בברכה זה לא אותו דבר אצל בחורה איזה בחורה נשארת שנה שלישית המדרשה או אפילו שניה? אף אחת..

ובאמת הצפייה של העולם מבנות לדעתי היא הרבה יותר גבוהה מגבר וזה באמת מתסכל ..
אם גבר יכול להרשות לעצמו ללמוד בנחת שלו עד שהוא יבנה ..
לבחורה אין את הפרבלגיה הזאת זה שירות מדרשה וישר לימודים גבוהים שלוש שנים וטאק עבודה ילדים וזהו..
נורא קשה לשלב עם הכל לימוד תורה..
ותאמיני לי אני מנסה בחיי כמה שאני מנסה.

ואני ממש מבינה אותך באמת אני מרגישה התנשאות מהעולם של הגברים מה את לא יודעת שככה וככה?
לא נשמה שלי העולם לבנות הרבה יותר תובעני..

אבל יש נקודה שאני לא מתביישת להגיד אני בטוחה במילון אחוז שאם הבנים היו עוברים את הדרך שלי לא היה להם אפילו לא את החצי אמונה שיש לנו פשוט היא נמצאת שם..
גם בלי הסבר הגיוני
ולא אני לא אומרת שבחורה לא צריכה ללמוד תורה עוד שעה אני הולכת ללמוד תורה זה חשוב! מבחינתי מי שיהודי צריך ללמוד תודה .
לא יודעת אם זה מנחם אבל אל תחשבי שהאמונה שלהם יותר גבוהה ממש לא.


ואני הבנתי מה קורה פה..
פעם זה לא היה הגיוני שבנות ילמדו תורה ואז רבנים אמרו למה לא בעצם?
אם בחורה משכילה מסוגלת ללמוד דברים לעומק של חול אין סיבה שהיא לא תלמד תורה..
ואז אמרו אבא שהילדה מבקשת ממנו ללמוד תורה יכול ללמדה...
יש הרבה מקומות שנורא מקטינים את האישה.שהדעת שלה לא מכוונת וכו' וכו.
בולשיט

אני כן חושבת שגמרא לא הייתי רצה ללמוד אבל לפחות לדעת מה הולך שם זה כן..


אני מסכימה איתך שחייבים מקומות שנשים לומדות בהם תורה ויש בהם רבניות ורבנים 24/7 ..
מקום איכותי שיכול לעטוף את הבחורה בכל שלב בחייה ובכל שלב יהיה לגיטימי מאוד שתבוא ללמוד לא משנה מי היא.

הזדהתי כאן עם הרבה דברים.
המחשבות שלי בנושא לא מאורגנות מספיק כדי להעלות אותם על הכתב בצורה מסודרת, לבינתיים שולחת חיבוק אם זה מתאים 💜

יש לי הרבה מחשבות לגבי זה, אבל רובן נאמרו פה.
מה שכן, עם כל הקולות הצמאים כאן, הייתי מציעה פשוט ליצור פלטפורמה לזה. ללימוד
יש היום בתי מדרש לנשים של יום בשבוע עם כמה שיעורים שאפשר להצטרף לזה, וגם אפשר ליצור חברותות. הקורונה גילתה לנו את נפלאות הזום
ולמי שסולדת מאמצעים טכנולוגיים, אפשר להיפגש פיזית סביב אזורים קרובים.

אחרי הרבה הזדהות פה הרשיתי לעצמי להציע פתרון🙈

אבל רק לסייג, ולזכות הניקים בפורום-
מניח שכמוני, אנשים מדברים פה על דברים שהם לא יגידו בקול בעולם האמיתי..
מן אופציה להפתח ולהשאר סגור, להתפשט, ולא להיות ערום...

תהיו אמיתיים, לא טוב לך מישהי שנראת x אל תצא איתה. הכל טוב!
לא טוב לך מישהו עם עודף משקל? אל תצאי איתו.
זה שאדם מכריח את עצמו לצאת בדר"כ לא יביא לסיפור אהבה מטורף וחתונה אלא יותר סביר לשריפה של ערב..
יחד עם זה השיר מלמד לדייק את עצמנו.

כי אני מסכים עם מה שכתבת...

מהדברים שלך עלה שיש איזו אי נעימות להגיד מראה x פחות מדבר אליי. אז לא צריכה להיות אי נעימות כזאת, זה ההפוך.

התכוונתי על העצימות שבה הדברים נפתחים פה..
ברור לי שאני לא הולך להתחתן עם מישהי שלא מוצאת חן בעיני... זה לגיטימי

אצלי זה גם נכון לגבי עדות, ומנטליות וכזה..
אבל לא נכנס לזה..

הבאת אותו כדי להגיד שבחור בונה לעצמו אישה מדימיונתייו ,מכיוון שהוא מבליג על יופי בחיפוש אישה?
וזה בא להגיד שזה פחות טוב?

אני התכוונתי שיש שתי תנועות.
האחת, שאדם בונה לו תדמית של אשה שלא קיימת במציאות ואז נשאר רווק.
והשנייה שאדם מתכחש למה שהוא באמת רוצה וטוב לו ומתחתן עם מישהי שלא עונה לו על מה שחיפש (בין אם זה מראה, חוכמה, או כל דבר אחר) ואז הוא באמת יסבול מזה בהמשך (בין אם יתחתנו ובין אם לא יצליח להתחתן כי הוא לא מסוגל להגיד "כזה אני רוצה").

מצד שני לא צריך גם להגיד כזה אני רוצה זה רק חיצוניות .. צריך לתת צ'אנס אמיתי כמובן שאם יש דחייה אין על מה לדבר בכלל

המדרש לוקח בהליכה....

ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך לר' ישמעאל בר' יוסי. אמר להם שמא ראשה נאה? אמרו לו סגלגל. שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן. שמא עיניה נאות? טרוטות הן. שמא אזניה נאות? כפולות הן. שמא חוטמה נאה? בלום הוא. שמא שפתותיה נאות? עבות הן. שמא צוארה נאה? שקוט הוא. שמא כריסה נאה? צבה הוא. שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווזא. שמא שמה נאה? לכלוכית שמה. אמר להן: יפה קורין אותה לכלוכית, שהיא מלוכלכת במומין, ושרייה.

אם אשים בצד את המראה החיצוני רגע שהעיקר שלא תהיה דחייה, אז יש איזשהוא בסיס אמת לרעיון המובא בשיר, לפחות אצלי ככה.. כבר כמה פעמים יצא לי להגיד שאם היה את השילוב של שני בחורים שיצאתי איתם אז זה היה מושלם..חח..באחד היה משהוא שמשך אותי אך חסר משהוא אחר ובשני להיפך..
לדוגמא הרמה התורנית של בחור אחד ממש התאימה לסגנון שלי, מצד שני עולם המידות של בחור אחר שפחות הסגנון שלי גם משך אותי..
איי איי איי..החיים קשים

מזל טוב!
תזכי לשפע גדול!

באמת את לא יכולה למצוא נקודות חיוביות בחיים שלך?
את באמת חושבת שהבנות שהתחתנו יש להם חיים יפים יותר ?
באמת הכל תלוי בחתונה?
יש לבן אדם כישרון להוריד אותו תגידי תודה על דברים שיש לך ..

אם את מרגישה שאת נשארת מאחור תנסי לברר מאיפה זה מגיע אבל לא עכשיו
עכשיו באמת מגיע לך לסלוח בעיקר כלפי עצמך..

אנחנו היחידים שמורדים אותנו תשמחי תשמחי שאת את!!!
וכן יש לך המון מה לשמוח
תפסיקו לחיות בסרט שאדם שמתחתן יש לו הכל
יש לו בעיקר עבודה שנכון היא חשובה..
אבל החיים שלו לא ורודים

יש גישה להמון בנות לתלות הכל בחתונה
באמת אפילו יומולדת אי אפשר לחגוג?

אני מאחלת לך שתראי כמה טובה ואת ויפיפיה וכמה את חשובה לעולם .. אני מאחלת לך שתהיי שלמה עם עצמך..
ולא תרגישי שום מסכנות לא יודעת למה את מרגישה ככה

אבל אני חייבת להגיד בחורה שחושבת נשואים יצלו לה את החיים שתפקח עיניים זה לא קסם.. זה רחוק מזה
זה דבר יפה
אבל את קודם כל עם עצמך צריכה להיות שלמה עם עצמך
בחורה שמחתנת מתוך תלות של לחץ או אני מסכנה
אני מרחמת עליה
היא תרגיש ככה כל ימי חייה
עם הבעל עם הילדים תמיד היא תרגיש מסכנות

שיהיה לך שפע של אור שפע של טוב תגלי כמה את מיוחדת
כמה את יפה בעז"ה שתראי כמה ה' אוהב אותך .. שתקחי את הנסיונות שלך ותתקרבי לעצמך יותר ויותר בעז"ה שרק תצליחי אמן..

ותקני לך משהו ליום הולדת ♥
וסליחה אם נפגעת זה כל כך לא המטרה שלי
אני פשוט עכשיו דיברתי עם חברה שבאמת עצובה כל כך שהיא לבד
עכשיו אני מבינה את זה שאנחנו רוצות שותף לחיים
שאנחנו רוצות לקיים את רצון ה' להביא ילדים הכל טוב ויפה
אבל יש דרך שהיא צריכה להיות נכונה לך
אם תצאי לדייטים או תרצי חתונה רק כי רע לך עכשיו זה לא נכון
ברגע שאת יוצאת מתוך מקום שמקבל את עצמך שכיף שטוב לו עם עצמך את תוכלי לכבוש את העולם!
את תפתחי שערים וצינורות של שפע שלא ידעת בכלל שהם קיימים

למה בחורה רווקה חושבת שהיא מסכנה היא לא מסכנה בכלל אפילו סוד היא כרגע עדיין לא התחילה את העבודה שלה..
אז נכון היא לא מקבלת תמיכה כרגע מהבן זוג
אבל זה באמת אחלה של זמן להכיר את עצמך להתחבר ללב להתחבר לנשיות שלך
יש לך יתרון להגיע מוכנה לחתונה מה שהרבה נשים לא מצליחות .. ומקבלות את שוק חייהם..
תאמיני לי יש יתרונות וחסרונות בכל דבר
וכן עכשיו יצקצקו הבנות שנשבר להם שמזלזלים בקושי שלהן
אני לא מזלזלת אני מבינה לגמרי אבל אני לא מסכימה עם הגישה של 100 אחוז להתבאס..
אז אני לא יהנה בחג אז אני לא יהנה ביום הולדת

למה מה קרה????? באמת מה קרה??
גם בנישואין את לא מאה אחוז איתו כל שניה יש לך עולם שלם..

ואת העולם הזה צריך לבנות

לא, זה לא ממקום שאין לי כלום בחיים כל עוד אני לא נשואה. אבל כן, יומולדת מדגיש את הפער בין הגיל הכרונולוגי שלך לשלב ההתפתחותי שלך, אז זה קצת מרגיש פיגור התפתחותי שהולך וגדל...

ולמה אי אפשר לחגוג יומולדת?

דווקא כתבתי שממש רציתי לחגוג, ואפילו היתה לי תכנית אבל הבריזו לי.

אז מבקשת רעיונות לחגוג בצורה אחרת.

זה הכל. 

ותודה על הברכות!

תכיני לך מחברת של כל מיני מעשים טובים שעשיתת
תקראי כל מיני ברכות משנים קודמות ודברים טובים שאנשים טובים רשמו לך..
תכיני לך מכתב
כן כן את לעצמך !!!
במה את טובה במה את גאה בך לאן את רוצה להמשיך ללכת מה את מאחלת לעצמך ..

תקני לך תכשיט או משהו זה כל-כך משמח אותי כל פעם אפילו תעשי הזמנה של בגדים שמקבלים את זה זה לגמרי כמו מתנה ... עד שאת מקבלת את שוכחת שאת מזמינה זה עטוף כמו מתנה חחח זה כיף!!!! זה משמח !!!
תהייי סביב אנשים שאת אוהבת ביום הולדת וכן לגמרי זה יכול להיות משפחה!!
תבקשי מהמשפחה לברך אותך אצלי במשפחה הברכות על הפנים היומולדת שלי קמתי ופשוט המשכתי את הברכה שלהם והם לא הבינו למה הברכה כל-כך ארוכה למרות שהם כתבו רק חצי עמוד..

תצחקי תשמחי תכיני לך אוכל שאת אוהבת תגידי לסביבה שלך שאת מצפה לברכה!!! תקני עוגה או תכיני !!
ותקני לך מתנה !!
את מזכירה לי שלא קיבלתי כלום ליום הולדת השנה מהמשפחה וואלה מחדל רואה בזכותך אני קונה לי משהו !! גם כן חצופים .

כל הכבוד !

רואה @ברוקולי אין עלי

שממש פחדתי ממנו. ממש. הוא ממש סימל לי את המעבר מ"לא נשוי" ל"רווק".

 

והיה לי חבר טוב מאד (צעיר ממני) שהיה די נוכח באותו יום. ובצהריים הוא אמר לי "אתה רואה שהכל בסדר? שלא קרה שום דבר נורא?"

 

ועד היום האמירה הזאת (וגם החבר הזה) מאד מחזקת. להתקדם לעבר הפחד, להגיע אליו, ולראות איך הוא נעלם.

 

מקווה שאת יכולה להתחבר לתהליך הזה ולהתחזק ממנו

 

ומזל טוב. הרבה שנים טובות

היום הזה יעבור, והעולם ואני כנראה נישאר באותו פורמט. 

את לא באותו פורמט .. את בטוח התקדמת השנה במשהו בטוח ניצחת איזה פחד שלך השנה בטוח עשית איזה מעשה טוב
בטוח !

מכל המגיבים פה.., ואין לי מה להוסיף.

אז רק שאלה..
אני היחיד שיום ההולדת לא מציף לו את כל הדברים האלה? אני לא נותן יותר מידי משמעות ליום הזה..

האסימון לזה שאני לא זז בחיים נופל לי בעיקר בתחילת שנה של לימודים כזה..(אלול, תחילת לימודים של היסודי והתיכונים וכזה)
הכל מתאפס..

שתצליחי לשמוח בטוב שיש לך היום
ובקרוב בטוב שעוד יבוא בעז"ה.
הצעה איך לחגוג אולי להתארח אצל משהו שאת אוהבת אח/אחות חברה טובה. אם את מתחברת לילדים אז אפשר כאלו עם ילדים (לי נראה שבחברת ילדים דברים נראים יותר נעימים).
גם לי יש יום הולדת בזמן הקרוב (השתדלתי לשכוח מזה אבל הזכירו לי)
לגמרי מבינה את התחושה של להישאר באותו מקום
האת זה שמש קשה לשמוח בדברים אחרים.
גם אני באותו מצב ואולי יותר גרוע.
כי שום תכשיט שמלה או כל מתנה אחרת לעצמי לא יכולים כבר לשמח ואפילו מדגישים את הכאב יותר כי מה שווה תכשיט (או כל דבר שאפשר לקנות בכסף) הכי יפה אם אין מי שיראה אותו.
מצטערת אם העלתי את מפלס הכאב מקוה שלא, ושיש לך יותר אופטימיות ממני.
שיהיה לך יום הולדת שמח🎉
ושמחות לרוב בקרוב🎉

וגם לך יום הולדת שמח באמת!!

רק לגבי הפסקה האחרונה שלך- אין מי שיראה אותו? את זה לא מישהו?

בפני עצמך לא חשוב לך להיות יפה ומטופחת ומפונקת?

אם אין אני לי- מי לי.

כנראה על זה נאמר.

רק שמחות!

חשוב לי להיות יפה ומטופחת ולכן קניתי וגם קנו לי מתנות תכשיטים בגדים ויש לי מהם כבר הרבה.
אז גם כשאני קונה לעצמי משהו חדש זה נחמד
אבל לא כל כך מצליח לשמח אותי.
ואולי התפיסה שלי יותר פסימית.
ואולי אני רוצה כבר חידוש משמעותי בחיים.
תודה על הברכות!
מזל טוב🙂!

שה' ימלא חסרונך במהרה!

אמן, הצלחת שמח אותי קצת למרות המצב
מזל טוב ובשמחות בקרוב!

מזה ימלא חסרונך
אל תהיי כל כך עצובה הוא יבוא בטוח רק תשמחי תאמיני שמגיע לך שאת יכולה .

זה נשמע שהכאב הוא תמידי ממש כל שניה ושניה ברמות הכי קשות..
ברגע שהוא משתלט ככה אי אפשר לשמוח מדברים אחרים זה לא טוב חייב לשנות את זה

הפי, מה זה האופטימיות המוגזמת הזאת?

כאילו די חלאס בסדר הוא יגיע אני מבינה אני גם בוכה לפעמים על זה אבל לא 24/7 , מזה הצלחת לשמח אותי למרות המצב?

אפשר להיות עצובים נכון אבל זה לא קשור לזה שמגיע לך לשמוח גםםםםםם
אפשר להרגיש גם עצב
אבלל גם שמחה!!!!!!

חח ופשוט לא הבנתי למה ה' ימלא חסרונך זה אומרים בניחום אבלים לא?

בניחום אבלים אומרים שלא תדע עוד צער.

או המקום ינחם אתכם.

מן השמים תנוחמו.

לא להיסחף. אנחנו לא באבל ב"ה.

 

ואי אני בטוחה ששמעתי את זה

בגדול אומרים את זה לאדם שמת לו שור, או חמור.
או עבד..

*אזהרת ציניות*
👇
יש לציין שכרגע אין צורך לומר לך את זה, כי עדיין לא מצאת את העבד שלך.
או את החמור שלך. איך שתחליטי...

"הצלחת לשמח אותי למאות המצב"
זה מצב שנגמרה האופטימיות, ויום הולדת זה תאריך שמזכיר לך כל שנה למה היא נגמרה. כי הייתה תקווה להתחתן השנה וזה לא קרה. וזונאכזבה שמצטרפת לכל השנים הקודמות וזה כבר לא שלוש ארבע שנים.
ואני מאד אופטימית יחסית לבנות דתיות רווקות אחרות (לא בתחרות אם אף אחת על האפטימיות והתקוה) אבל גם בגיל 25 ו-26 רציתי מאד להתחתן אבל עדיין הייתי מלאת תקווה ואופטימית נהנית ושמחה מהחיים גם בדברים הקטנים כרווקה לעומת בנות רוקות בגיל הזה היו לחוצות ומקטרות או ממש עצובות.
מה לעשות אופטימיות ותקוה זה מצרכים שאוזלים מהמלאי אחרי כמעט עשור שמחכים ומקוים וכלום לא קורה.
בשמחות בקרוב אצל כולנו!

גם לך רק טוב ובשמחות בקרוב בע"ה !🙂

אם זה העברי, שמחי את עצמך בזה שזה יום חשוב לחסידי חב"ד, והם חוגגים בו.

זאת גם הילולת הבעל הטורים!

 

אומרים שמזל סרטן תמיד מדוכדכים לפני היום הולדת שלהם בגלל הרגישות הגדולה שלהם, אז אל תקחי את זה קשה. ביום הולדת זה בוודאי יעבור

אישית הייתי מנצלת את היום בעיקר לתפילה והתעלות

כל השאר, בעיניי לא כזה משנה...

 

ואגב אולי היום הזה מזכיר שלא התקדמת בהם עדיין וכו'

אבל הוא גם יכול להזכיר דברים טובים שהתקדמת והשתפרת בהם... 

ונראה לי על זה כדאי לשים את הדגש וגם לשנה הבאה....

 

חחח

מה היה הזוי?

אבל אני ממש מפחדת שהוא יפגע..
והוא גם שלח לי עכשיו שהיה לו ממש נחמד. אמאלה
אוקיי, מה היה מוזר??
- שאלות הזויותת, הגיוני כי זה פעם ראשונה שלו..
- אין קשר
-נמוך ממני
- מרגישה יותר בוגרת בפער

זה כבר לא אמין (;

מה לעשות יש אנשים שפשוט לא משדרים על אותו הגל..

תראי איך היא יצאה מזה

כי בא לי

תצאי איתו את😜
(זה מה שאני אומרת לאמא שלי אחרי שהיא שומעת שאני חותכת ומנסה לשכנע אותי לנסות להמשיך)

אבל באמת לפעמים דייט אחד לא מספיק חברה שלי אמרה לא רק כי לא נעים לה והיא נשואה היום עם אותו בחור
הדייט ראשון שלה היה מזעזע .. היא שעות סיפרה לי כמה שהוא לא "גבר" כמה שהוא מוזר כמה שהשאלות מוזרות..
מאז אני מפחדת להגיד אל תנסי...

די עם יפות הנפש הזאת והלתת צאנס כשזה ברור שזה לא.

חסד איתך ואיתו. תחתכי.

או מחר? כאילו השניה סיימנו🙊

שלא ירגיש דפוק שסחבת איתו פגישה שלימה כשהיה לך ברור שזה לא. מצד שני אולי לא יפה להשאיר אותו באשליה...

 

 

אם כן, אז ברור שלא לחתוך עכשיו אלא לחכות למחר

ואין אפילו טיפה של חיבור וכו' וכו', אולי באמת תחתכי את זה מחר... כמובן שבשיחת טלפון!

כי הרבה פעמים הדייטים הראשונים הם ממש לא טבעיים וזורמים, זה ממש מטעה

שדכנים מציעים הצעה. מי שמחליט אם לנסות את ההצעה זו רק את. כמו מוכר שמציע לקנות משהו. לא חייבים להסכים. בודקים, מבררים פרטים חשובים, ולא נכנעים לשיווק אגרסיבי.
לפי מה שאת מתארת, הבחור יהיה מאוד מופתע אם תסכימי להמשיך, כי גם הוא בטח מבין שזה לא שייך ושהוא לא יוכל לפתח איתך זוגיות. זה לא סותר את זה שהוא יכול מאוד להנות מחברתך ולרצות להמשיך, אבל זה לא רציני, אפילו הייתי אומר סוג של לנצל אותך. לכן אל תתרגשי, תחתכי בנימוס ובנועם בלי שום רגשות אשמה. אני בטוח שהוא יבין אפילו שיתאכזב.

אבל אני ממש מעריכה את המחשבה וכו'. באמת.
יכול להיות שזה לא נראה ככה כי אני סתם בשוק. אבל חד משמעית מעריכה ומודה...

זאת פשוט הייתה הערה יפה של @תפוח יונתן.
אני בטוח שכולנו מעריכים את המחשבה עלינו

שגם בשביל הבחור זה היה הזוי ולא שייך.
היא אמרה שדווקא הוא שלח לה הודעה שהיה לו ממש נחמד.
מי שזה נראה לו לא שייך לא היה שולח הודעה כזו

בדרכ הם אמורים להציע הצעה אחרי שהפעילו שיקול דעת מסויים. כי אחרת אם הם יציעו סתם באופן אקראי, אז לא צריך בשביל זה שדכנים, כל אחד יוכל לעשות זאת.

@בע"ה ובהשתדלותי שאלה: ההצעה הזויה כיוון שהבחור רחוק מלהיות קשור לסגנון שלך או הצעה הזויה כי הבחור בכללי בנאדם הזוי ?

אבל ממש לא הסגנון שלי, ממש.

טוב אז באמת התאמה לא משהוא..
אולי תנסי לחדד יותר לשדכנית את הכיוון, מה בו לא מתאים.
בהצלחה!

 

זה מאכזב וזה קורה [ לי זה לפעמים קורה כשאני לא מתקשרת לברר כי סמכתי על מי שהציע] 

 

אבל באלי להגיד לך מהצד המשדך 

אני תמיד אומרת לשני הצדדים אני עשיתי את המקסימום שלי בשביל להכיר אתכם (אפילו כאן בפורום) אני ראיתי את הנקודות האלה בכם ולכן אני חושבת שיש עניין לצאת ולבדוק

אבל אתם אחראים לברר ,

לבדוק לשאול ולהחליט אם לצאת 

וכמובן אם להמשיך 

אני מבינה שכתבת את זה בסערת רגשות 

ולא נהנית 

אבל אולי אם תחשבי שוב תוכלי לראות אפילו כמה נקודות השקה

וכמובן להגיד גם לשדכן תודה. 

 

בהצלחה !

 

 

אכן, לא נהנתי

וגם בבירורים הדרך שבה יציגו אותו היא סובייקטיבית לממליץ 

 

בסוף גם אם לא כיף , לא צריך להמשיך 

אבל נפגשת עם יצירה אלוקית , תמיד אפשר להנות וללמוד משהו חדש

 

 

תודה שאת מראה לי דרך הסתכלות חיובית

 

 

בהצלחה! 

תבשרי לנו טוב 

כולנו בע"ה בקרוב

קרה לי כמה פעמים,
עם שדכנים שרק רוצים לשדך
בלי טיפת מחשבה מעבר...

למזלי כבר ב5 שניות הראשונות
של השיחת טלפון, שנינו הבנו אתזה...

לשדכנית המהוללה והצדקנית שלנוווו

אשאל אותו אם הוא התחיל להפגש.

 

בכל אופן תודה למי שפנה ופנתה 
הצלחנו לייצר לפחות רעיון אחד 

 

 

אם זה עוזר...

לשעבר.
בנקבה - לשעברית

תקן אותי אם אני טועה אבל זה לא כלכך תקני בעברית

גם אקס זה לא עברית

פשוט צריך להכניס אותן לתוך תבניות תקניות

לגב השאלה - אם היה מדובר בדמות משמעותית, אני לא רואה את זה כחסרון. להיפך. הוא מתייישב על כיסא מוכן

ואם היה טוב ונגמר רע?

אם ככה, אין לי תשובה. מותר לפסול על מראה חיצוני, גם אם לא מדובר על כיעור אלא על תחושה

 

האקס דפק לי את המוח. 

אהבתי אותו כל כך וכתוצאה מזה גם את איך שהוא נראה... 

אז אני אשמח  

או נכון יותר לומר חלקים מדידים.

ולהתאהבות לאו דווקא.

כשמתפתח רגש פשוט לבחון מאיזה מקום זה בא?

האם יש לי הערכה לאדם שמולי?

האם אני מרגיש שמדובר בבן אדם טוב?

האם מתעורר בי אמון למול האדם הזה?

האם מעניין לנו יחד ויש אוירה טובה ונוחה? 

האם אני  יש לנו ערכים ואידיאליים משותפים? 

אם התשובות הן חיוביות, סביר להניח שמדובר באהבה.

אבל אם זה רגש חזק שאין לך דרך להסביר אותו, מלבד אולי במשיכה, זו כנראה התאהבות חולפת.

(מה שכן, כשקיימת התאהבות לפעמים אנחנו רואים דברים באופן לא אובייקטיבי, מה שעלול כמובן לגרום לנו לפרשנות מוטעית...)

האמת שאני לא מבין את הצורך להכניס את הכל לתבניות. מה זה משנה אם זה מוגדר אהבה או התאהבות?
מנסים לחשוב על הקשר באופן אובייקטיבי ואם צריך מתייעצים, ממש כמו שכתבה @חתולה ג'ינג'ית

כן צריך לבנות קשר ממקום מפוכח ולא על בסיס שינויים הורמונליים.

אם כי יש משמעות גם למשיכה הזאת

כשהיא בנוסף.

לא כשהיא בפני עצמה.

כשאתה לא רואה חסרונות, או משוכנע שהם קטנים כאלה שהאהבה תנצח אותם וכו'

זאת התאהבות.

אהבה זה השקעה.
נתינה מולידה אהבה.
בד"כ בהתחלה אין אהבה כי אהבה באה אחרי השקעה מרובה של נתינה, ויתור ועבודת המידות.
אז להתאהב זה קל לאהוב זה עבודה.
בהצלחה!!

לפעמים זה נראה כמו אהבה - יש הרבה סיבות רציונליות בקשר, יש הרבה השקעה ובניין עמוק של הקשר
אבל זה מרגיש התאהבות - הבחורה שאלה אם אני רואה בה חסרונות - ועניתי שלא...
אז לפני שעושים צעדים משמעותיים יש איזה פחד שאולי זאת לא באמת אהבה....

ואז זה אידיאלי 

מצב בו לא רואים חסרונות אכן עשוי להעיד על התאהבות.

מאידך אם ברורות לך הסיבות הרציונאליות של הקשר ואתה משוכנע שהן אובייקטיביות, יש מצב שיש פה את השילוב המושלם,

שכולנו מחכים לו.

הצלחות!

אתה סיפרת לה שהיא התארסה?
היא סיפרה לך?

שמישהי אחרת התארסה...

(חחח... כנראה כבר התרגלתי כל כך
לכתוב בפר"ו- ששכחתי שלפעים צריך
להיות מובן...😅)

וואי, איזו נוסטלגיה!

יש על זה אצלנו כל כך הרבה בדיחות משפחתיות!

קרעת אותי מצחוק רק לשמוע את המנגינה של הפתיחה!

 

"אתה רואה. אל תהיה חמדן זה עלול להוביל אותך לחופה" משפט חזק.
זה מאוד ישן. איך יצא לך לראות את זה?

סתם ציטוטים.
נגיד אם אוכלים צ'יפס בארוחת צהריים, אז אומרים 'היא גם יודעת לסרוג'.
זה פשוט מצחיק...

ובכללי הסיפורים שם די שטותיים ולא בהכרח קשורים לשלמה המלך.

שבוע אינטנסיבי ומשוגע בעבודה, רוצה לסיים את השבוע ולנוח, ברקע כמובן נושא הפורום (לכן פרסמתי בפורום הזה). אז לפחות אפשר להסתכל על הצדדים היפים של החיים ולהגיד שכיף

לחפש ככה?
https://www.inn.co.il/Search/?string=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%3A19+%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%3A90474&type=8&order=

שמישהו שהוא לא משה או ימל יכול לעזור לך?

 

את יודעת מה הנושא? 

אולי זו תגובה לשרשור שנמחק? 

 

אם את זוכרת יותר ספציפי אנסה לחפש לך מאוחר יותר 

זה היה שרשור ארוך שלי אחרי שהתארסתי....

זה יעיל מאוד ומוצאים מצויין.

בגוגל היתרון שאת יכולה לרשום הרבה מילים שככל הנראה הופיעו בשרשור והוא ימצא הקשרים שלהם.

במילות החיפוש בגוגל תוספי את שם הניק שלך בצורה מדוייקת, וגם את שם האתר, inn, וגם להגביל לטווח תאריכים משוער.