פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 58)

אבל אני רוצה לעזור לך לדייק את השאלה שלך.

חלק יענו כן, וחלק יענו לא - אז מה תלמדי מהשרשור הזה? גם הסטטיסטיקה לא תהיה מדוייקת, כי אנחנו לא בדיוק מדגם מייצג.

אולי תנסי לנסח את השאלה בצורה שונה, שבה זה לא שאלה של כן\לא, אלא שאלה פתוחה יותר שאנשים יוכלו לכתוב מה הם חושבים על הנושא, ואולי להאיר לך צדדים נוספים.

אני פוסל את כל הבחורים.

וברצינות, היה נכון לשאול האם *אתן פוסלות* בחור נמוך מכן.

אני 1.60 ביום טוב

סליחה מראש. 

אני גבר. חחחחחח

ועכשיו ברצינות, בסופו של דבר בנושאים האלו לא משנה מה אחרים יגידו אלא איך את מרגישה עם זה.

עד כמה שזה שיטחי- אם זה מבייש אותך או לא נוח לך, עדיף גם לך וגם לבחור - שלא. אם זה רק מה אחרים יגידו ואת בסדר עם זה - אל תחששי הכי חשוב שלך יהיה טוב עם זה. לפעמים זו גם עבודה עצמית. מה גם שזה מאוד מאוד תלוי מה הגובה שלך ומה הפער בניכם. בהצלחההה

ניסיתי להכיר מישהי ועל... 3 ס"מ הפרש ביני לבינה (היא גבוהה ממני) היא אמרה שהיא מחפשת גבוהים יותר.

אני מכיר שני זוגות מדהימים.
האחד שהאישה גבוהה יותר מהבעל במלאאאא.

והזוג השני שהבעל גבוה יותר מהאישה באיזה חצי מטר לפחות ובנוסף לזה הוא ענק ורחב והיא רזה וקטנה...

אולי יש בנות חושבות שהבעל צריך להיות יותר קרוב לקב"ה מהן ולכן הן מעדיפות אותו יותר גבוה?

מותר עד ארבעה....😉

אם אחרים חושבים עליך (שאתה) רע, תוכיח להם שהם טועים. תעזור להם, תחייך אליהם. אז הם יראו שהם טועים, ויהיו בעצמם חברים שלך. אם אחרים חושבים עליך טוב, תוכיח להם שאתה הרבה יותר טוב ממה שהם חשבו עליך....

רק בגלל שהשקעת,

אני הולך לגלות לך סוד.

אני הולך להקפיץ את השירשור הזה כל חול המועד
עד שכל אחד בפורום הזה יתן משהו ויפסיק לחשוב על עצמו.

נדיר שאני מגלה סודות או נודניק בהקפצות שירשורים.
אפילו הזמנתי צוות מיוחד מספר השיאים של ג׳ינס ״השירשור עם מספר ההקפצות הגדול ביותר בחול המועד פסח מאז קום המדינה״

ישש!

יאללה, בעז"ה....שיהיה לנו מוקפץ טעים, ומי שלא כותב, שיקפוץ לנו...(אבל נלמד זכות על מי שלא כותב, שבטח עכשיו הוא מוקפץ למילואים...😉).

יש לי אחד יותר טוב: מי שלא ייענה להקפצה, יוּצא להורג בקופיץ....😉

כי אם תעשה את זה, יכול להיות שאתה תיקלע לאותו מצב בדיוק. ואז אתה בעצמך תהיה מבוייש מזה ששפטת את אותו אדם.

תיזהר בדבריך, מילה אחת לא במקום יכולה לגרום לנזק עצום. אם תחשוב על זה כך, זה יעזור לך לחשוב לפני שאתה מדבר.

תדבר בנחת כמה שניתן, תשאיר את העצבים שלך לדברים שבאמת שווים את זה.

תמצה את מלוא היכולת שלך. אם לא תעשה את זה, מלוא היכולת שלך תמצה אותך.

אבל אפשר ללמוד איך לעבור אותם בדרך טובה יותר״

- תן לאמונה שלך להיות גדולה מהפחדים שלך

ואולי נכון לעשות זאת ביחד ולחוד.

זו אחת ההחלטות הכי חשובות שתקבל בחיים, ואני חושבת שתמיד יהיו ספקות וחששות - וצריך למצוא את הכלים איך להתמודד איתם. אדם שיש לו פרספקטיבה והבנה הרבה יותר רחבה על מה זה זוגיות יכול לעזור לנו להבין יותר טוב את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, ולעזור לנו לקבל החלטות.

ואולי גם תמצא את ההודעה הזאת רלוונטית:

אצל כל אחד זה נבנה אחרת, ויכולים להיות מלא תרחישים - לקראת נישואין וזוגיות

הזמן יביא אתכם לשלב בו כנראה תצטרך להכריע או שיכריעו בשבילך.

בל להכיר אותך ולפרט את הספקות, יהיה קשה מאד לתת לך עצות קונקרטיות.

אז באופן כללי, תצטרך לפתור זאת בעצמך או ללכת להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו.

אבל בינתיים אולי אפשר לתת כיוון מסוים..

אם הקשר שלכם רציני,

אתה יכול לשאול את עצמך, שאם מציבים לך אולטימטום, שעכשיו אתה צריך להחליט אם להתחתן איתה או לא, מה היית עונה?

אמנם לענ"ד התשובה לא אמורה להכריע את גורל הקשר, אבל אמורה להציג בפניך את הפרופורציות של מה שמפריע לך..

רק אמליץ לך, שלא להתארס/להתחתן כל עוד יש לך את המועקה הזאת.

זה לא ייפתר מאליו (גם אם יהיו מלאכים טובים שיגידו לך "יהיה בסדר")..

הרבה נקודות טובות

לגבי מה שאמרת על השאלה שנותנת פרופורציות אהבתי מאוד

כי ניסיתי את זה אינטואיטיבית וזה ממש הכניס לפרופורציות

תודה בכל מקרה

וייתן לך זווית ראייה ונקודות למחשבה שיעזרו לך להגיע להחלטה ללא לחצים, ברוגע.

ממליצה על יועץ זוגי 

הוא יראה את הדינמיקה של שניכם ביחד, ישוחח איתכם וגם בנפרד 

(כלומר יהיה לשיחה זמן של "אחד על אחד" כדי לאפשר לכל אחד לומר לפני היועץ את ההתלבטויות/חששות/רצונות/מחשבות בלי "לסנן את המילים"  כמו במפגש הזוגי)

וייתן סיכום ממבט עינו המקצועית.

מנסיוני זה היה הדבר הכמעט יחיד שעזר לי להחליט.

צריך לראות מה מקור הספקות- האם אלו דברים ש׳חלמת׳ עליהם וזה לא פוגש את המציאות או שאלה דברים שבאמת קריטיים לך?

לי היו ספקות תקופה ארוכה, בעיקר בגלל שהוא לא היה ׳מה שדמיינתי׳, מצד שני- הבנתי שיש לי משהו טוב בידיים ולא רציתי לשחרר.. בסוף אצלי זאת הייתה החלטה לקפוץ למים וזהו. ראיתי שאין דחייה ויש רצון לקירבה ויש את הדברים שחשובים לי באמת מבחינת מידות ואישיות.

וזהו, ב״ה יכולה להגיד היום שהדברים היותר שטחיים שחלמתי עליהם ולא התממשו היו הרבה פחות נכונים לי ממה שבעלי הגיע איתו..

ושוב, יעוץ חיצוני שאתם מתחברים אליו יכול גם מאוד לעזור 

יש ספקות שזה עניין של קפיצה למים ויש ספקות שיכולות להטביע במים. 

אני חושב שצריך לבחון את רמת המעטפת של איכות הבחור/ה והסביבה המשפחתית והחברתית שלו. שזה מעטפת בונה וחשובה 

בנוסף, רמת המידות וסגנון האישיות של המועמד/ת

אם מרגישים ביטחון בדברים האלו, צריך לבחון דינמיקה של הקש/ר. רמת געגוע, רמת רצון להיות בקשר הזה, כמה חשוב לך לשמוע אותו/ה, האם הקשר איתו מקדם אותך, בונה אותך (ברמה האישית)

ונדבך האחרון: כמה אתה רואה אותו כבן הזוג ליים שלך לקבל בחלטו  חשובות לחים יחד מבחינת חינוך ילדים   ודגשים רוחניים. 

כל ספק בנפרד

אם יש ספקות חובה לברר עם עצמך מאיפה זה מגיע? על מה זה מתבסס? כמה חשוב ומהותי לך? בטוח שזה יושב על משהו…

אם זה משהו פתיר מעולה. אם לא- אז לחשוב טוב טוב. ברגע שיש ספקות ו״זורמים״ איתם בלי לפתור, זה לא נעלם זה רק נערם. ואח״כ הרבה יותר קשה להחליט וזה עלול לכאוב ולפגוע, מאוד.

מה שכן, וודאות מוחלטת היא לפעמים מכשול- אני לא חושב שיש וודאות מוחלטת על ההתחלה , אולי הרגשה טובה.

בהצלחה מאחל לך בהירות והחלטה שהכי נכונה לך בע״ה 

יש קליפות של דרישות לא הכרחיות

יש קליפות של מתח ולחצים שהיה אפשר לוותר עליהם

אמן אמן אמן

ממליץ לא להתייחס ברצינות להבטחות מסוג כזה, של אחרי 24 שעות וכדו'. אני ממש מקווה שהמוהר"ש לא באמת אמר את זה ורק אומרים את זה בשמו. דיוקים כאלו שייכים רק לנביאים.

זה מה שהיה כתוב בקונטרס. והוא גם אמר שהוא לא מגזים ובא לפתות...

אעדכן ב"נ אם יעבוד לכיוון חתונה

כשאמרתי שאני מקווה שהוא לא אמר את זה, ניסיתי ללמד עליו זכות. כי אם אכן הוא אמר את זה, אז....או שהוא נביא, ואז אם הוא לא צודק, זו נבואת שקר (אמנם לא יהיה חייב מיתה, כי לא הצהיר שזו נבואה והוא נביא), או שבפרט הזה הוא מחרטט.

אין לכם מושג כמה שידוכים יכולים לפגוע גם בתהליך

להגיד את זה לאדם שבאמת עושה הכלל זה לתת לו כאפה.

"מצא אישה מצא טוב" ו"מוצא אני את האישה מר מוות"

מתי זה טוב ומתי מר ממוות?

שאדם אומר אני מצאתי "מוצא אני" את אישתי זה מר ממות

אבל שאדם מאמין שה' "מצא" לו את האישה המתאימה לו משורש נשמתו מצא טוב

יש מספיק שצדיקים בארץ שבאמת חיים לפי ההלכה ולפי עבודת ה'

ולא התחתנו , די לחשוב שאתם מנהלים את העולם זה נכון

אבל הפסקה השניה שלך פשוט ההפך הגמור ממה שכתבת.

כי רשמת יכול להיות מקרה כזה, שבן אדם פוסל על ימין ועל שמאל ובסוף מצטער על מר גורלו ועולה לו ח"ו קושיות על ה' , למה מעמיד אותו בניסיון כזה?, ולמה הוא ח"ו מתעלל בו? וכן הלאה.

ולפני זה את זה השכל שלנו מוגבל ואי אפשר לסמוך על החוכמה שלנו. שידוכים זה משמיים. יש אינספור אנשים שעשו הרבה חוכמות ובירורים ואחרי חתונה, אכלו אותה.

כשה' רוצה בשידוך הוא יכול לסנוור ולעוור את הבן אדם כדי שיתחתנו.

אז אותי זה לוקח לזה שאת מפחידה אותי שאני מפספסת את הזיווג, ואני כל-כך מתאמצת וזה לא פייר חחח.

אבל אני באמת סומכת על ה' וברור לי שה' משגיח עלי שאין לי מושג אפילו כמה הוא משגיח.

יכול להיות בן אדם שסמך בתמימות על ה', ולכן התארס עם האישה הראשונה שיצא איתה, ויש לו זוגיות נוראה ואיומה, ובסוף מצטער על מר גורלו ועולה לו ח"ו קושיות על ה' , למה מעמיד אותו בניסיון כזה?, ולמה הוא ח"ו מתעלל בו? וכן הלאה.

יש כאן עניין השקפתי. כתבתי על זה בעבר. אני לא מאמינה ב"זיווג אמיתי" ובטח שלא מפספסים אותו. לדעתי, אסור לחיות בגישה כזאת - אלא חייבים לצאת מנקודת הנחה שבכל שלב ומצב בחיים, בלי קשר למה שעברנו, אנחנו מסוגלים לבנות זוגיות מצויינת.

אני לא מאמינה בפאסיבות. בלשבת לחכות שהשידוך משמיים שלך יגיע. לא מאמינה שרק קריאת פרקי תהילים היא זו שתביא את הזוגיות. לא מאמינה שצריך לוותר לחלוטין על הדברים שכתבת שהם דברים תפלים. כשאנחנו מתחתנים עם אדם, אנחנו מתחתנים עם כל המכלול שלו, ויכולים להיות לזה השלכות קריטיות על הזוגיות.

אני כן מסכימה לקריאה העקרונית שלך, אבל לא אוהבת את המעטפת שהלבשת את זה (וגם לא בדיוק את המקור שהסתמכת עליו).

אני חושבת שכל אחד צריך לערוך חשבון נפש עם עצמו, לדייק את הרצונות שלו - ולפעול כחכמתו וכהבנתו. לא להתחתן עם מישהו שהשכל (או הרגש) אומרים לא. צריך לדעתי את שני הצדדים.

כן. הכל מהקב"ה. הכל.

למה הבנת "תמימות" בעבודת ה', כלזרוק עליו את הכל? מה הקשר בין להאמין בקב"ה אמונה תמימה לבין להתחתן עם הייצור (לא בחור, ייצור) הראשון שמציעים לך?

להיות תמים ולהאמין בתמימות אין פירושו להיות לא אחראי, לא להתאמץ, לא להתשדל ולחפש את הזיווג המתאים.

להיות תמים זה לא אומר שאסור להגיד "לא" על הצעה שלא נשמעת לי מתאימה

להיות תמים זה לא להיות אדיוט.

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" - לא אומר לא לעבוד.

אבל את יודעת מה..? זה עדיין אומר שצריך להשליך על ה' יהבך. להשליך - אבל לעבוד.

להיות תמים זה אומר לעשות כל מה שצריך, עם כל ההשדתלויות שצריך לעשות. ויחד עם זאת - לזכור ולדעת בצורה הכי פשוטה, שהקב"ה הוא המנהל ובסוף יהיה הכי טוב בשבילי. וכמה שאני יכול לתרץ תירוצים שזה היה בגלל א, ובגלל ב, ובגלל ג, הכל הכל מגיע מהקב"ה כי הקב"ה הוא זה שמחיה את כל העולם. הכל הוא ממנו. זה לא פוטר אותי בשום צורה שהיא מהשתדלות. השתדלות שכוללת בתוכה להיות אחראי, לחפש, לענות לא להצעות לא מתאימות וכן הלאה.

אבל כן,

להיות תמים זה אומר להיות פתוח ולתת לקב"ה לנהל את העולם. לא להרגיש שאני המנהל, אלא הוא.

רוצה דוגמא?

שמעתי מכמה אנשים שעוסקים בזה, שיש בעיה לכל מיני אנשים שהם מקובעים. ודאי שאשתי תהיה מישהי שגדלה בבית כזה. ודאי שבעלי יהיה אדם עם מראה כזה. ודאי שאשתי תחשוב ככה. ודאי שבעלי יהיה עם אופי כזה. עדה כזאת.

דבר ברור לכולם - שאם יש משהו שהוא לא מתאים לך - תפסול. אבל.. יש עוד דבר ברור לכולם. שיש משהו בטוח שלא חשבת שיהיה באשתך. ברור שיהיו דברים כאלה. אז כן, מדריכים שוב ושוב לצאת מתבניות מחשבה ומקיבעונות שאנחנו יוצרים לעצמנו.

אז אם אני הייתי המנהל של העולם - אין סיבה שאני אצא מהקיבעון שלי. כי אני המנהל, אני אפסול את מה שלא כמו שחשבתי ובסוף אני אמצא מישהו שמתאים.

אבל אני לא. ואולי מישהו כזה לא יבוא.

אז מה שאני כן צריך, זה להמשיך להשתדל, לפעול ולעבוד כדי למצוא את הזיווג שלי. אבל אני לא המנהל, אז אני צריך לתת לקב"ה לנהל את העולם שלו.

ואם יש משהו שהוא לא מתאים לי, אני אגיד לא מתאים לי. בוודאי!! אבל אם יש משהו שהוא שונה מדימיונות שלי, אז כן.. אני אשקול פעמיים. ואולי אגיד כן למרות שממש קשה לי להאמין שאשתי תהיה כך או כך.

[מה שכתבת בהתחלה שיש צדיקים שלא התחתנו, זה לא ממש קשור למה שעניתי, אני יודע. עניתי בעיקר על הקטע של הצריך לעבוד והלשתדל וזה לא סותר בשום צורה שהיא לעבוד את ה' בצורה תמימה]

אפשר להיות צדיקים בעבודת ה' בכללי אבל לא להיות תמימים בשידוכים. זה לא קשור אחד לשני.

נכון הפסקה השניה שונה כי זה הדרך הלא נכונה שרציתי להציג וזה דרך שהרבה נמצאים בה. וגם אני הייתי שם. אדם שיש לו את הכיוון המחשבה הזה יוכל להזדהות ואולי לשנות קצת את החשיבה.

נכון,ה' משגיח אבל יש מציאות כזאת שבן אדם מפספס את השידוך שלו, זה מפחיד, נכון. צריך להיזהר ולחשוש בגלל זה, אבל, זה לא אומר שאין עכשיו תקנה, כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

והאמת, אם את יודעת שהורדת על הדברים החשובים באמת, אז אני לא מבינה מה יש לפחד.אם את יודעת על עצמך שאת מתאמצת ומשתדלת להיות תמימה עם ה', אז השרשור הזה לא בשבילך והכל טוב.

זה בגדר הפחדות .. לבוא להגיד לאדם רווק תיזהר לא לפספס את הזיווג שלך לא מוליד שום דבר חיובי

בטח אם זה נופל על רווק שכן יש לו עין טובה בגדול

והוא מנסה בהתאם לכוחות שלו.

הבנת?

חחח אוקי,

לא צריך להיבהל מפחד... אם זה עוזר לאדם לעשות שינויים טובים, זה מבורך.

עדיף שיפחד קצת וימצא את הזיווג שלו מאשר רגוע ושליו אבל רווק.

כתבתי, לא יודעת מי קורא את זה,מי שחיזק אותו וכו' מעולה, מי שכבר נוהג ככה אז מעולה שימשיך ככה.שיראה בזה אות שהוא בדרך הנכונה.

לא מבינה למה לקחת קשה דברים פשוטים.

אני לא כועסת בכלל רק מסבירה לך

סליחה אם נשמע אחרת 

שאומר שצריך נחת בשביל כל העניינים הללו, וזה אחד הדברים החזקים והנכונים. בלי נחת קשה לקבל החלטות ולהתחבר למקום הריגשי והאישי

לא צריך שום נחת.

צריך להתחתן וזהו.

"ואסור לישב/לעמוד בלי אשה."

ֻחי או מת

שולחן ערוך, אבן העזר

א׳

דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה. ובו יד סעיפים:

חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל: הגה וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא נקרא אדם וכיון שנשא אשה עונותיו מפקפקים שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה': (טור)

אין מוכרין ס"ת אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה:

מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות ובשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי שעברו עליו ך' שנה ואינו רוצה לישא ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר: הגה ובזמן הזה נהגו שלא לכוף ע"ז וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים כגון עקרה וזקנה או קטנה משום שחושק בה או משום ממון שלה אע"פ שמדינא היה למחות בו לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים ואפי' בנשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה אע"פ שלא קיים פריה ורביה וכן בשאר ענייני זיווגים: (ריב"ש סי' ט"ו) ובלבד שלא תהא אסורה עליו:

ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו:

כיון שיש לאדם זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה והוא שלא יהיה הבן סריס או הנקיבה איילונית.  (פי' איל הוא זכר הצאן כלומר שיש לאשה טבע הזכר וסימנים הם שאין לה שדים כנשים וקולה עבה ואותו מקום אינו בולט מגופה כיתר הנשים:

נולדו לו זכר ונקבה ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה בד"א כשהיו בני הבנים זכר ונקבה והיו באים מזכר ונקבה אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה אבל אם היו לו בן ובת ומתו והניח א' מהם זכר ונקבה עדיין לא קיים מצוה זו: הגה היה הבן ממזר או חרש שוטה וקטן קיים המצוה (ב"י בשם הרשב"א):

היו לו בנים בהיותו עכו"ם ונתגייר הוא והם ה"ז קיים מצוה זו אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד ונשתחרר הוא והם לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר:

אע"פ שקיים פריה ורביה אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו אפילו יש לו כמה בנים ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים אבל אם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה וי"א שאפי' אם יש לו בנים ימכור ס"ת כדי שישא אשה בת בנים: הגה מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד ישא אשה שאינה בת בנים (נ"י בפ' הבא על יבמתו) וכן אם יש לו בנים הרבה ומתיירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו מותר לישא אשה שאינה בת בנים אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש זו: (ת"ה סי' רס"ג):

נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה א' אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו:  (וע"ל ס"ס ב' דאסור לישא שני נשים בשני מקומות)

נחת זה לא אללה באבללה...

נחת זה לא לתפקד בצורה לחוצה מתי שמגיעים. כדי שיהיה מפגשים נחמד ומאפשרים לאווירה טובה ונעימה צריך נחת, אחרת קשה להפיג את המתח ובמתח קשה לבנות קשר

רוצות כל שניה משהו אחר,

כמו ילדות בנות 3

איך איך נתחתן איך?

ולכן לא נראה לי שכדאי לך להגיד אמירות כאלו, זה לא יקדם אותך

עזוב.. סע לשלום.

מצד שני יש עניין שעם ישראל ימשיך

מה עושים יווו?

התגובות שלך בנושא הזה חוזרות על עצמן שוב ושוב.

זה משפיל, מקטין, פוגע.

זה שנתקלת במישהי אחת, שתיים, שלוש ואפילו עשרים כאלה - 

לא הופך את כל הנשים בעולם להיות בלי שכל, מזפזפות או כמו ילדות בנות שלוש.

כשאתה כותב: אוף בא לי אשה - לקראת נישואין וזוגיות

זה מחפיץ. אתה לא כותב שאתה רוצה זוגיות, אלא אישה.

אם אתה נכנס לקשרים עם גישה כזאת חשדנית, שכל אישה בחזקת אין לה שכל ועם בגרות של ילדה בת 3, כמה רחוק אתה חושב שהקשר יגיע?

מוזמן להסתכל כאן על הפורום. יש לא מעט נשים שיש להן שכל, עם רצונות ברורים, ועם התנהגות המתאימה לגילן. אני מאמינה שרוב הנשים בעולם הן כאלה.

אבל מעיר שיש גם צד שני. נדגים את זה בעניין של תפיסת המערב. תפיסת המערב היא שחתונה זה לא בסיסי, ומתחילים לשאול את עצמם, למה להתחתן וכו'...במבט כזה, אז חתונה היא דבר שמכביד על החיים, גומר לך את הכסף ומסב לך צער, וסתם דבר מיותר. תחיה את החיים ואל תיכנס לזה, בבחינת: לא מדובשך ולא מעוקצך. אבל אם מבינים שאדם הוא לא אדם, הוא חצי אדם אם הוא לא מתחתן, וזה דבר כ"כ בסיסי שבו תלוי קיום האדם, אז השאלות האלו היו נעלמות מאליהן. מנגד, את צודקת שלא צריך להילחץ ולהיות בל"ח, ולגרום לעצמינו לנזקים אחרי כן. צריך להגיע למקום הזה בצורה נכונה ובריאה, מתוך בירור עצמי ועמוק, מתוך בחירה מושכלת, עמוקה ונבונה, ואז חיי הנישואין יהיו על בסיס איתן ויציב. ואע"פ שמדובר בדבר כ"כ חשוב, חתונה זה דבר שמצריך את הרצון של האדם, ואסור שהאדם יגיע רק מתוך הכרח ומתוך זרימה, אלא מתוך בחירה עצמית, שהאדם מוצא את עצמו בתוך זה ובוחר בעצמו בדבר הזה, ואז חיי הנישואין יהיו שלמים יותר. זה דומה בעניין הזה לתורה, שמצד אחד היא בסיסית: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", ומצד שני: "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ". שנזכה!

היא בסך הכל הציעה שינוי גישה שהוא מאד בריא, ושקשור למקום הנפשי שממנו ניגשים לזה.

במקום לשקוע במקום החסר של עכשיו, להביט קדימה ולפעול מתוך מוטיבציה חיובית. זה הכל.

רעיון נכון ויפה, ודברים כאלה תמיד צריכים חיזוק.

לא מבין איך הגעתם מזה לחתונה כן חשוב/לא חשוב, מהר/לאט, וכו' וכו'...

לא יצאתי על דבריה. וגם בסוף תגובתי כתבתי שהיא אכן צודקת וכו'....שתי סיבות למה הגענו לזה: א. יכולים להתבלבל ולחשוב שהאמירה היא אמירה אובייקטיבית ולא רק שינוי גישה כפי שכתבת, ולכן הדגשנו שמבחינה אובייקטיבית יש צדדים נוספים. ב. נצלנו את העובדה שהיא העלתה משהו שקשור ואמרנו את מה שעלה לנו בעקבות דבריה.

השימוש במילה רצון לא מוריד את העזות שתביעה לזוגיות.

הוא כן באה להדגיש שיש כאן משהו מהותי שהוא חלק ממני ולא חלק חיצוני ממני.

לפעמים יכול להיות בלבול והקשבה לרעשי רקע וזה נראה לי המילה רצון באה להוריד.

רצון הוא פנימי לאדם עצמו.

הרצון גם מוליד כאב, אין ספק ולא כדאי להתכחש לכך.

הוא מוריד כבלים יותר חיצוניים.

(אני לא בא להסביר דווקא את הפי, אלא את העניין כשלעצמו)

כשאני קורא עכשיו את הדברים כפי שהגדרת אותם, לא מרגיש צורך להוסיף או לסייג כלום.

באופן כללי אני יכול להוסיף שאדם כותב משהו אפשר תמיד מה לסייג. 

אבל במקום לסייג עדיף לכתוב את גרעין האמת של דבריו ואז כבר בלי לומר מה לא נכון אפשר להבין לבד...

נשמעת שיטה מצויינת. בעז"ה אשתדל ליישם, וה' יהיה בעזרי

לכן כתבתי גם לא לעצמי

ברגע שזה מרוקן ממך כוחות , צריך לדייק את הרצון

כל אחד יכול לעשות רק עם עצמו את החשבון נפש הזה 

"ברגע שזה מרוקן ממך כוחות , צריך לדייק את הרצון"

זה חשוב ויפה.

ולומר אחרי הביס האחרון ״אני יכול להסתדר יפה מאוד בלי לאכול פיצה. מי צריך פיצה ? אני לא רעב לפיצה בכלל. אפשר להסתדר יפה מאוד בלי פיצה״

זה בגדול.

המומחים הגדולים יגיבו אחרי. אני רק הכנתי את השטח.

בהצלחה וחג שמח.

נ.ב - אני הגעתי למסקנה, שכל פעם שאני חושב על דברים פחות טובים, סתם דברים שצפים, זה סימן שהכל בסדר גמור כרגע ובגלל שכ״כ בסדר,

אז יש זמן למחשבות נוספות.
וכל פעם שיש לי תקופה קצת לחוצה, אני אומר ״אלוהים תן לי שקט, בלי לחצים, בלי בעיות, שיהיה הכל בסדר גמור ורגוע״.

ניקח בן אדם שנמצא עם מינוס של 20,000 שקל כל השנה,

הוא תמיד חושב איך לסגור את המינוס ומוטרד מזה.

תני לו לזכות בלוטו ב 2 מיליון שקל, הוא ימשיך להיות מוטרד מה לעשות איתו, מה לקנות, איפה להשקיע, איך לשמור.
אין לזה סוף.

טוב לך איתו שאתם נפגשים ?

הוא בחור טוב ? מתנהג יפה ? מכבד ? אפשר לסמוך עליו ?

זה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

בהצלחה וחג שמח 2.0

לגבי מרחב, יש אנשים שצריכים קצת מרחב, יש אנשים שצריכים הרבה מרחב, אם את חושבת שאתם פחות או יותר מתואמים בקטע הזה, זה סימן טוב. רומנטיקה הצידה, ברור שזה יותר נחמד לצייר / לשמוע מוזיקה / להאכיל ברווזים לבד, מאשר לשבת לידו וששניכם תבהו בקיר. וברור שיותר נחמד לדבר איתו על משהו מעניין / לעשות משהו ביחד מאשר לבהות בקיר לבד. בקיצור, אין איזה משהו שאת "אמורה" להרגיש בהקשר הזה, לדעתי, אלא פשוט לזרום עם מי שאת.

כל עוד אין סלידה

רגש זה משהו פנימי שנבנה, ולא התלהבות חיצונית

ולכן גם אם לא מרגישים לבבות או נצנצים או רגש משמעותי- זה טוב, השכל אמור להוביל בשלב כזה וב'ה עם החתונה יגיע הרגש

אני לא מסכימה שהרגש מגיע אחרי החתונה

הרגש מגיע קודם כל לפני החתונה .. זה שאחריה אמור להתעצם כן..

לא לבנות מה יהיה אחרי החתונה .

לפותחת השרשור את טוענת שאתם חודש ביחד אינטנסיבי .. יש לזכור שזה רק חודש .

עם הזמן הרגש אמור לעלות או להתפתח .

במצב תקין חושבים אחד על השני ..מה הוא עושה? מתי אני יכולה לספר לו חוויות שלי?

 בקיצור מתי אדבר איתו ,ומתי אראה אותו ..? מתי אשתף אותו ?

זה לא סותר שאת צריכה לאהוב גם את רגעי הלבד

בהצלחה 

אצל יצחק ורבקה הרגש בא אחרי

אצל יעקב ורחל הרגש בא לפני

אפשר כך אפשר כך תלוי לפי ההרגשה האישית

זה לא ממש תעודת ביטוח או אינדיקציה איך הדברים ייראו בעוד 10 20 30 40 50 100 200 שנה

אחרי החתונה כל הדברים יסתדרו היא מוטעית..

צריך בסיס יציב גם לפני .

התאהבות אינה תנאי לנישואים מוצלחים יעידו על כך אינספור זוגות חסידיים שחיים בסבבה

למי שזה חשוב לו אולי זה באמת חשוב אין טעם להתקדם אם כל הזמן תהיינה נקיפות מצפון וספקות וחששות אבל לא נראה לי שזה המצב המתואר

אישית אני לא רואה מה הקטע להיפתח רגשית ופרפרים ואהבה למישהי שאני מכיר בסה"כ חודש+ ואין בינינו שום מחויבות ומחר 50% היא תפסול אותי בגלל אבדהו"ז, וכשההלכה מגבילה אותי מה כן לומר מה לא לומר כמה להתקרב כמה להתרחק. אבל זה כבר אינדיבידואלי.

עם חלק ממה שכתבת אני מסכימה

אין ספק שגם הזמן פקטור פה

אבל אם לא מבינים מה האור של האדם שמולי

לעומת בנים אחרים .

אז צריך לפתח את זה 

ממש ממש לא כדאי לוותר על רגש כלשהו לפני החתונה.

זה כמו להשוות אש של מדורה לעומת אש של גפרור..

כמובן שברור שאש של מדורה היא הרבה יותר חזקה מאש של גפרור, אבל לרוב המדורה לא נדלקת מעצמה אלא מתחילים להדליק גפרור ואז מוסיפים לאט לאט עצים עד שנהיית מדורה.

מי שאוסף הרבה עצים אבל לא דואג שיהיה לו כבר גפרור, עלול להגיע למצב שלא יהיה לו דרך להדליק מדורה.

יצא לי לשמוע לא מעט נשואים שיש להם כבר רגש של מדורה ולכן מזלזלים ולא רואים צורך באש של הגפרור, אבל שוכחים שהרבה פעמים הגפרור הוא זה שמצית את האש, ובלעדיו רוב הזיכויים שלא תהיה מדורה. 

אם תסתכלי בפרספקטיבה על שהקשר התנהל עד כה, ככל שעובר הזמן הקשר מתקדם או שהוא נתקע במקום מסויים?

גם אחרי מפגש אחד, כדאי לחשוב - מה קרה פה? איך אני מרגיש ביחס לזה?

ברור שככל שהזמן מצומצם יותר אפשר להגיע למסקנות מסקנות מצומצמות יותר.

חודש זה טווח זמן שקרה בו משהו. היה תהליך מסויים, גם אם הוא לא גדול.

תהליך מבטא דינמיות, שדבר שחשוב מאוד ביחסים בבניית מערכת יחסים.

עם זאת אעלה שאלה שמציקה לי בהצעה, נניח שהיה פגישה לא טובה אחרי כמה שבועות, אם נסתכל על הטווח עד אחרי הפגישה, חלה ירידה אחרי הפגישה, אבל לא בהכרח זה כיוון רע אלא חלק ממהלך קשר שיש בו עליות ומורדות.

איך נמנעים מהסתכלות שגויה במקרה כזה?

ותהליך כולל צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה. לפעמים גם זה קורה ואפשר ללמוד מזה על הקשר. וזה סימן טוב כי זה אומר שהקשר טבעי ודינמי.

תקח מזה מה שאתה יכול.

(ושאלוהים יסלח לי אם יש דרך קלה יותר ליצור לינק לתגובה המקורית ואני משתמש בטכנולוגיית אלטעזאכן וממש מעתיק את התגובה.
כן, כזה אני, חי בסרט שאני טכנולוגי, חוץ מהרגעים שבאמת צריך את זה ואזז אין לי מושג מה צריך לעשות טכנית)
----------
זה כמו לאכול פיצה.

לומר אחרי הביס האחרון ״אני יכול להסתדר יפה מאוד בלי לאכול פיצה. מי צריך פיצה ? אני לא רעב לפיצה בכלל. אפשר להסתדר יפה מאוד בלי פיצה״

זה בגדול.

המומחים הגדולים יגיבו אחרי. אני רק הכנתי את השטח.

בהצלחה וחג שמח.

נ.ב - אני הגעתי למסקנה, שכל פעם שאני חושב על דברים פחות טובים, סתם דברים שצפים, זה סימן שהכל בסדר גמור כרגע ובגלל שכ״כ בסדר,

אז יש זמן למחשבות נוספות.

וכל פעם שיש לי תקופה קצת לחוצה, אני אומר ״אלוהים תן לי שקט, בלי לחצים, בלי בעיות, שיהיה הכל בסדר גמור ורגוע״.

ניקח בן אדם שנמצא עם מינוס של 20,000 שקל כל השנה,

הוא תמיד חושב איך לסגור את המינוס ומוטרד מזה.

תני לו לזכות בלוטו ב 2 מיליון שקל, הוא ימשיך להיות מוטרד מה לעשות איתו, מה לקנות, איפה להשקיע, איך לשמור.

אין לזה סוף.

טוב לך איתו שאתם נפגשים ?

הוא בחור טוב ? מתנהג יפה ? מכבד ? אפשר לסמוך עליו ?

זה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

בהצלחה וחג שמח 2.0

אני מציע לשאול את עצמך מה הם אותם ספקות. אם הספק הוא "האם היא האחת" "האם יהיה לנו טוב ביחד" אז אתה בחיים לא יכול לדעת דבר כזה אפריורי. כל מה שאפשר לעשות הוא לקפוץ למים ולקוות לטוב.

אם יש לך חששות קונקרטיים, למשל: היא לא יפה מספיק, הדיבור לא זורם, היא לא באמת הטעם שלי ואני סתם מתפשר כבר, המשפחה שלה חולי נפש פסיכופטים, יש בינינו חיבור שטחי אבל אני לא מרגיש עומק, אז אחלה, כדאי לבחון את זה, אולי חלק מהדברים אפשר להציף. קודם תן לזה שֵם.

כי אם באמת הכל מושלם, אז מה אתה מצפה שיקרה? שתבוא לפגישה והיא תפרוש כנפיים צחורות כברבור ומיליוני פייטים צבעוניים יפלו מהשמיים לקול שירת מלאכים? כאילו מה כבר אמור לקרות? תתרגל מיינדפולנס יוגה וואטאבר ותראה איך אתה שלם יותר עם עצמך ועם העולם ופחות בחששות חסרי שם

ההחלטה להקים בית עם מישהי זו החלטה ענקית, כנראה הכי גדולה שעשית עד כה.

וברור שיכולים להיות מליון ספקות - כי אנחנו יכולים לטעות בבחירה שלנו. אף אחד לא יכול להבטיח לך שהעתיד יהיה מושלם.

אני ממליצה לך להתייעץ בחיים האמיתיים שלך עם דמות שאתה מכיר וסומך עליה, מישהו שיש לו ניסיון חיים. שתוכל לשתף אותו בדיוק בהתלבטות הזאת, ולראות איך מתקדמים מהנקודה הזאת הלאה. ואם אין כזה, אולי לפנות לאדם שמתעסק בטיפול זוגי.

אני יודע שאין אחת- התכוונתי את האחת בשבילי יעני לחתונה לא צריך להרצות לי עכשיו..

הבעיה שלא מצליח למצוא את השם לחששות, אולי השאלה שלי היא איך עושים את זה? בסוף זו תחושה שמנסה כבר תקופה למצוא לה שם ופשוט לא מצליח..

אז או שיש לך חששות מבוססים על משהו,

ואז אם תפרט זה יעזור לך ולקוראים

או..שאתה פשוט כמו הרבה בני אדם,

טבע האדם זה לקחת כמובן מאליו כשטוב לו ואז מרוב שטוב לו,

הוא מתאים ״לחפש״ את הבעיות.

אתה צריך להזהר מזה כמו מאש,

כי אחרת, משמיים, ילמדו אותך לקח כדי שבפעם -הבאה- תלמד להעריך את הקיים -באמת-.

תעריך את הקיים. תמצא תחביבים כשאתה לא איתה ותתעסק בהם.
בהצלחה. 

לגבי חששות כאמור אתה יכול להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו / מישהו שמבין בזוגיות ולספר לו את כל מה שמטריד אותך. אבל העניין הוא, כמו שאמרו מתחתיי, לפעמים אנחנו מחפשים חסרונות מתחת לאדמה. לפעמים אנחנו פשוט נמצאים במצב רוח של חששות וסטרס באופן כללי, ואם למשל נעשה מדיטציה (או כל טכניקת הרגעה ארוכת־טווח אחרת) ו"נשחרר" את החלקים ה"תפוסים" בתוכנו נגלה שזה לא נובע מתוך בעיה קונקרטית אלא מעצמנו.

תיארת תחושת ריקנות אחרי הפגישות, שמשהו חסר. אז ריקנות - אני לא יודע מה הכוונה. חוסר פתיחות רגשית? אתה סגור מדי? או שזה יותר בכיוון שאתה מצפה שמשהו יקרה / יורגש, וזה לא קורה?

לגבי זה שמשהו חסר - מה אתה מצפה? אין לי מושג מה הציפיות שלך מקשר. סתם דוגמה, יש מישהו שמצפה שיהיה לו נחמד ושאשתו לא תעשה לו יותר מדי בעיות, והוא לא צריך באמת משהו מעבר לזה. יש מישהי שמצפה לעומק רגשי וחיבור עמוק בנשמה כו'. לפי הציפיות כך גודל הדרישות. אז מה בדיוק *אתה* רוצה שיקרה? איך מבחינתך נישואים אמורים להיראות? מה היא צריכה להביא איתה? וברור שהיא לא יכולה להביא איתה הכל, היא בסה"כ בחורה. אז מה קריטי שהיא תביא?

הגישה האישית שלי נוטה יותר למינימליזם אולי תיתקל כאן בכאלה שחושבים אחרת. אבל השאלות שהייתי שואל את עצמי הן: האם נחמד לי איתה? האם אני סומך עליה שתהיה אימא טובה? אנחנו באותו ראש מבחינת שאיפות ומטרות? שנינו מחויבים לצמיחה אישית לפי התורה? היא נראית כמו אחת שתעשה לי בעיות? התקשורת איתה טובה ולא מאולצת? אם התשובות טובות, אז מה יש לי כבר לצפות עוד? אם יש לי בעיות נוספות אני כבר אדע לפתור אותן בעצמי.

ואולי אפילו מתבקש

כי בד"כ יש פער בין מה שחשבנו אולי דמיינו למציאות,גם אם לא יודעים להגדיר מה בדיוק הפער

בסוף יש אדם אמיתי, חי שאליו מתנקזים החלומות וכל מה שישב אצלנו בראש

יכול להיות שזה מבוסס על משהו שבאמת מפריע לך, אבל אתה עדיין לא מצליח לדקור את הנקודה.

ויכול להיות שזה חסם שיש אצלך שברגע שתצליח להתגבר עליו, תוכל לעבור תוך זמן קצר לפורום הבא בתור (ולחזור לייעץ כאן לאחרים)

זה קשה, 

מציאות לא פשוטה בימינו אנו...

הרבה תפילות

❤️

אנחנו כל כך רוצים בית

ואין לה' אחד

תודה מראש.

עם "הוראת נוהל שידוכים 2024 (מעודכן)"

אם יש לך משהו שהיית רוצה שיעשה או שלא יעשה את יכולה להגיד לו וזאת גם בדיקה יפה לראות כמה הראש שלו פתוח / כמה הוא זורם איתך

זאת דעתי האישית

ועל הדרך, את גם בודקת ביטחון עצמי ותקשורת.

-כשאתם נפגשים-

ואתם נמצאים באיזו נקודה ממש קלילה וחיובית (אחרי בדיחה, אחרי שמישהו בספסל ממול החליק על בננה, כל דבר)
לומר לו ״אה, כן, משהו קטן, מקווה שזה בסדר מבחינתך, לפני שאתה מתקשר, אתה יכול לשלוח הודעה קטדן ? זה יהיה לי הרבה יותר נח ככה״ (במילים שלך כמובן).

הוא יענה ״כן, בטח״.
כי אין לו ברירה.  (אם יתחיל ״למה ? כמה ונמה ?״ אז -לא- לפתוח על זה דיון. לענות, ״אני רגילה ככה לפחות בהתחלה״(במילים שלך) -ולעבור נושא אחר- מיד.

ואם הוא ממשיך להתקשר בלי לשלוח הודעות, אז זה סימן  שהוא לא מכבד אותך, שהבן אדם צריך להשאר עוד שנה רווק ולאפס את עצמו. אין ברירה.

קטדן = קודם

זה עובד על אותו מנגנון.
-כשאתם נפגשים- ואתם נמצאים בנקודה -טובה- בשיחה,
 

את יכולה לומר במילים שלך   ״אתה יודע שמתי לב שבין פגישה לפגישה, אתה לא שולח הודעות, מתעניין לשלומי, אתה לא מתגעגע ? חושב עליי ? *סמיילי* ״
(נכון שזה צריך להיות מותאם לעומק הקשר ולמספר הפגישות, אז לשיקולך מתי ואיך). 
 

זאת אומרת את רק צריכה לשלוח -איתות- -קטן- -וזהו-. 

אם הוא מבין עניין, הוא יתחיל לשלוח הודעות בין לבין, אם הוא רוצה או לא רוצה.

וכן לפעמים זה -בסדר גמור- ״להכריח״, הפעולה הזו, מניעה תהליך חיובי, עד שזה נהיה טבעי.

בהצלחה.

נראה שהיה לכם איזשהו שיח על זה, כי הוא אמר בפירוש.

איך את מצפה שידע?

מתאמים ציפיות.

אתם בונים יחד מרחב זוגי, ואתם רוצים שלשניכם יהיה טוב ונכון. את אומרת לו שיותר נח לך שישלח לך הודעה לפני שיתקשר. ושאת מבקשת להעלות יותר את המינונים בין פגישות. וכו'.

לכל זוג הזוגיות נראית שונה, והיא השתקפות של הצרכים והרצונות שלהם. כתבת שהוא גם מגיע מתרבות אחרת, ואולי שם הדברים קצת שונים, ומההתנהלות שלו משתמע שאין לו ניסיון - אז זה לא דברים שנובעים מרוע, אלא מבורות.

אפשר גם להציע לו ללמוד יחד ספר מסוים על זוגיות שמצא חן בעינייך, ואולי לתאם ללכת יחד לדייט לזוג נשוי שאתם מכירים, ולדבר איתם על מה זה זוגיות. איך זה מתבטא בפועל. איך אפשר להעמיק את הקשר.

כי אז הרבה יותר קל להכיל ולהתייחס בסלחנות

אפשר אפילו לחבב את הבוסריות הזאת

פשוט לדבר על זנ

הבעיה היותר רצינית זה עם מי שבטוח בעצמו

אבל חושב שלגיטימי...אם אתה מתבייש, אתה יכול דרך צד שלישי שיתווך ביניכם, להגיד למישהו שישאל בשמך לבירורים....חגים וזמנים לששון!

גם כשסיימת את השמירה,
תלך ליד הבית שלהם,

ותקים עמדת שמירה.

יגיעו ההורים בחזרה לבית שלהם,
תשאל ״לאן זה ? כל התיקים שלכם ? תעודות זהות בבקשה״


אחד ההורים בטח ישאל : ״מה אתה עושה ? זה אנחנו, רק אתמול עשית איתנו ליל סדר״

ואז תגיד לו ״צודק. רק בדקתי אם אתה זוכר אותי. אני רוצה להתחתן עם הבת שלך, מה דעתך ?״

עכשיו יש 2 אפשרויות :

א. הוא יזמין משטרה ויותר לא תשמור בישוב הזה וגם לא תוכל להכנס אליו ולא להפגש עם הבת שלהם. לעולם.

ב. הוא ישאל אותך ״אם אני אגיד כן, תתן לנו להכנס הביתה  ?״ תענה לו ״אתה יכול להכנס, אבל קודם, תברך אותנו שהשידוך יצליח״. הוא יברך. תן לו להכנס.

זה סיכוי של 50%-50%.
סיכוי שכל אחד היה חותם עליו.

בהצלחה.
זכור: השמיים עם הגבול. הכל תלוי בך.

שאולי היא תפוסה. 

בגדול יש לך שתי אפשוריות: לנסות לפנות באופן ישיר או באופן עקיף.

באופן ישיר זה לפנות אליה ולשאול אותה אם היא פנויה - ואם כן, אם היא מעוניינת.

באופן עקיף זה לפנות דרך ההורים שלה או דרך אדם אחר כלשהו (חוק דתיים שלובים, בטח תמצא איך) - כדי לברר כנ"ל.

מכירה סיפורים על אנשים שנפגשו באוטובוס\טרמפ וכאלה.

אבל מעבר לזה - לא עדיף להיות מובכים ואולי לקבל לא, מתוך הסיכוי שאולי זה יהיה כן? הרי אם לא תעשה את הצעד, זה בטוח לא..

אפשר גם להגיד את זה - אני קצת מובך, קצת מתבייש, לא עשיתי את זה אף פעם, אבל חשבתי שאולי יכול להיות לזה סיכוי, בגלל מה שראיתי בליל הסדר.

אז מסתכנים.

בהצלחה

שיש פה מישהי בפורום מאיו״ש שבליל הסדר התארח אצלם חייל במילואים ובמקרה הוא מצא חן בעיניה…

והיא מתלבטת מה היא עושה עם זה…

ועכשיו ברצינות, אין לי באמת תשובה, אבל בהצלחה גדולה!!

בכל מקרה זה לגיטימי ומצוי לגמרי..

עדיף להיות קצת מובך מאשר לפספס את ההזדמנות. כ"ש במילואים, שמן הסתם תעלם משם בקרוב..

זה שאתה גם חייל וגם נסיך בטוח לא מוריד לך😉

חג שמח

זה רעיון פגז. 

אם אני הייתי ההורה - זה היה נשמע לי משהו שאני יכול יותר להיות איתו...

גם פגש את הרב (הרב יכול קצת לעמוד על מי הוא), גם פנה דרך הרב (מאד מכובד), וגם דרך רצינית שמראה על רצון רציני ולא סתם "נדלק".

אם נעשה בעדינות (צד ג' או ישירות בנעם עם אפשרות לשקול ולענות מאוחר יותר)

אין לך מה להפסיד. בהצלחה רבה!

כל מה שחשוב היא הדרך שבה תפנה (ההצעה דרך הרב של היישוב היא מעולה לדעתי). 

אין שום בעיה עם זה שמצאה חן בעיניך. 

זה טבעי ולגמרי לגיטימי (מי שיגיד לא לגיטימי - יש לו בעיה רצינית...), ככה מתחילים הרבה מאד קשרים.

סתם מה פתאום, מה אנחנו בתקופת האבן?

יש הרבה אפשרויות איך להתחיל עם בחורה.

אפשר לבנות סיפור כיסוי אך נראה שבאמת יהיה קשה.

אני בעד פשוט לפנות ישירות בצורה יפה ונעימה וגם אם לא ילך הכל טוב. לך יגיע כל הכבוד על כך.

אלא בגלל שהם עוד מי שיש לו גישה, לפעמים

אל תפנה אליה ישירות תשאל את ההורים או תבקש ממישהו שיהיה צד 3 לברר עם ההורים

אין זיבה לא לעשות את זה..בעלי עשה את זה לפני כמעט עשור וככה אנחנו נשואים😉

אגב, אין לי אפשרות (שהיא לא פייסבוק) לפנות אליה ישירות וגם לא סביר שאראה אותה שוב סתם ככה

ולגבי צד שלישי אחר צריך להיות יצירתי מאוד

וממש תודה לכולם על העידודים והרעיונות והחיזוקים!!

אולי גם מצאת חן בעיניהם.

תפסיקו לפחד כבר מלא

אם זה לא , ה' בוחר לך דרך אחרת .

לכן אין מה להתבאס

ואם זה כן 

זו ההשתדלות שלך .

לך לרבי דוד אבוחצירא תספר לו ותבקש ברכה

ביום חמישי הייתי אצל רבי דוד אמרתי לו שאיבדתי את הדפים שכתבתי הוא אמר לי תמצא אותם ומצאתי

ואיך את מגדירה "חרדי מודרני"?

ואיך את מגדירה "חרדל"?

(למיטב הבנתי, הסיכוי שמי שאני מגדירה כחרדל יגיע למפגש כזה הוא אפסי).

@סלט

@אן שרלי

וכמה שיבינו במה מדובר

@חופשיה לנפשי

@חדשכאן

או שיש הגדרות ברורות כמו מספר מסכתות שסיים בעיון, אורך החצאית, יחס מסוים בין גובה למשקל, צבע עור נכון וכו'?

כל הדברים שכתבתי עלולים להישמע התחכמויות, אבל ככה *בדיוק* שדכנים מסוימים מודדים איכות.

צבע עור לא נכון - מקסימום יתחתן עם יתומה.

משקל גבוה מדי - לא נורא, יש גם נשים שמנות עם הורים עניים.

לכל סיר לא איכותי יש מכסה, ענבי הגפן בענבי הגפן.

והיא כנראה מחפשת אנשים שאיכותיים בתכונות שאותן היא ציינה

ואם אתם ההשתייכות אליו הופכת אותי לאיכותי, מה הטעם לכתוב שמחפשים דווקא איכותי?

לדוגמה - יהודי דתי איכותי מתפלל שלש תפילות במניין בבית הכנסת כפי שההלכה דורשת ("כפי שההלכה דורשת" כי אולי הוא כרגע במוצב בעומק עזה ופטור מתפילה)

חב"דניק איכותי לא מפספס יום של לימוד חת"ת ו"היום יום", מקפיד על סירטוק בשבת, חולצה מחוץ למכנסיים וכובע בלי קשר למצבו

אני יכול להביא עוד דוגמאות אבל מקווה שאנשים יבינו לבד את הכיוון

בקיצור, השתייכות למגזר או לקבוצה מבוססת על סט ערכים מסוים והתנהגות מסוימת. עד כמה שהערכים וההתנהגות האלה מאפיינים אותך יותר או מתיישבים יותר עם עם העולם שלך (למשל - חב"דניק איכותי גם לא יתלונן על זה שהוא חב"דניק, ודתי איכותי לא יחפש הזדמנויות לפטור את עצמו מתפילה במנין), אתה איכותי יותר.

בדיוק כמו שגבינה איכותית היא גבינה שתכונות הגבינה הן ניכרות ומאפיינות אותה בצורה טובה, והן לא פוגעות אלא מוסיפות לשאר התכונות שלה

חרדל - קדושה משמעותית למדינה, חרדי מודרני פחות.

היחס לעולם החול - חרדל- משתדלים להתרחק אבל בתיאוריה יש בכך קדושה, חרדים מודרניים רואים בכך חלק מהחיים.

צניעות - חרדל תופס מקום מרכזי מאוד, חרדי מודרני מתייחסים לכך כמו כל מצווה ובלי משהו מיוחד שם.

רק בקשר ליחס לעולם החול- לא חושבת שדתל תורני מנסה להתרחק מהחול כאידיאל זאת גישה יותר חרדית ,נראה לי חרדים מודרניים רואים בכך כחלק מהחיים לא מאידיאל אלא יותר מחולשה וזה הפוך מדת"ל תורני.

ובכלל מה זה חרד"ל?אף פעם לא מבינה את ההגדרה הזאת

חרדי זאת השקפה ולאומיות זאת השקפה,

אין חרדל יש דתל תורני.

אנשים חושבים שהם קרובים כי יש הרבה אנשים סטיגמטיים שמציירים ציר של רמה תורנית כך שכל החרדים נמצאים בצד הדוסי והדת"ל בצד הלייטי,

הלייטים של החרדים הפתוחים הכי קרובים לדוסים של הדת"ל ולכן אולי יכולים להכיל דת"ל חזקים

שזה כמובן קשקוש. 

גישות חרדיות בחלק מהתחומים (ולהבנתי לרוב מדובר בתחומים שהחרדים המודרניים הלכו לכיוון ההפוך)

שניהם מאמצים הרבה ערכים חרדיים אבל לא את כולם.

בחלק מהמקרים זה בלתי תלוי, בחלק מהמקרים יש קורלציה סטטיסטית (היחס לעולם החול והיחס למדינה הוא בדרך כלל דומה ויש בזה הגיון, על אף שזה לא חייב להיות כך - אפשר למשל להיות מעורב בעולם החול ולהתנגד אידאולוגית לקיומה של מדינת ישראל בגלל שלש השבועות או בגלל השותפות עם חילונים)

ובחלק מהמקרים יש ערכים שבאים ממש בחבילה אחת

בכל מקרה מדובר בקבוצות שמכירות את עולם הערכים החרדי ומאמצות חלק ממנו, אבל לא את כולו, ולכן מוצאות משותף עם העולם החרדי וגם עם העולם הדתי הלא-חרדי.

חרד"ל המקורי היה חרדים אמריקאיים שהגיעו לארץ ולא מצאו את עצמם לא בציבור החרדי הרגיל ולא בציבור הדת"ל, ולכן הוגדרו חרד"ל.

אחר כך התווספו אליהם דתיים "תורניים" שעולם הערכים הזה מצא חן בעיניהם, אבל בבסיס מדובר בשתי תנועות שונות בתכלית - לדוגמה, חרד"ל המקורי לא מוצא הרבה עניין ברב קוק, לעומת חרד"ל "החדש", של ישיבות הקו וכדומה, שבשבילם זה יסוד ועיקר. רק אחרי ששתי הקבוצות התמזגו מסיבות פרקטיות, היו זליגות של רעיונות.

יש גם תנועה נוספת - פועלי אגודת ישראל, פא"י - שזה משהו שהוא כנראה באמצע בין חרדי מודרני לחרד"ל. התנועה כתנועה לא קיימת היום, אבל יש המון אנשים שעדיין משייכים את עצמם לשם, וזה די רווח במרחב שבין חרד"ל לחרדי מודרני

צניעות זה ערך חרדי?

אהבת העם והארץ זה חרדי?

תורה זה ערך חרדי?

מה חרדי בכל זה?

חרדי זה חרד לדבר ה'

זהו

לא קשור לציבור החרדי 

תשאלי חרדי מה אדם צריך לעשות כדי להיות בסדר. מה מצופה ממנו.

אלה ערכים חרדיים.

תשאלי דתי לאומי - למינהו - מה צריך אדם לעשות כדי להיות בסדר. מה מצופה ממנו.

תשווי את התשובות האלה עם הערכים החרדיים.

לדוגמה - מה דרגת הצניעות הנדרשת מאשה?

תלכי לקהילות מסוימות שמוגדרות דתיות לאומיות, ותראי איך הנשים מתלבשות.

תלכי לקהילה שמוגדרת חרדית, ותראי איך אצלם. קל מאד לראות שיש הבדל ביישום של הערך "צניעות".

דוגמה אחרת - לימוד תורה

תראי מה מקובל/נורמלי/נפוץ בציבור חרדי, ומה מחנכים שם

תראי מה כנ"ל בציבור דת"ל, ולמה מחנכים שם.

קל מאד לראות את ההבדל.

כנראה שאנחנו לא רואים אותו הדבר

לא ברור לי שיש יותר מאחד הערכים שציינת אצל מגזר אחד יותר מהמגזר השני

קל לראות את ההבדלים בסגנון ביצוע הערך אבל לא באיכות.

בשבילי להיות חרדי זה קוד לבוש מסויים לדוג,שערך ההתבדלות נמצא בראש סולם העדיפויות

אצל דת"ל זה סנדלי שורש,דגש על ארץ ועם מתוך תורה לדוג 

"ערך" הוא כל דבר שאנחנו מוכנים להשקיע בו ולהקריב למענו (בניגוד להנאות, שבהן אנחנו יכולים להשקיע אבל לא להקריב)

קחי את הספקטרום של כיסויי הראש במגזר החרדי, תשווי לספקטרום של כיסויי הראש במגזר הדתי, אז הנה הבדל במשמעות הערך של צניעות. מה שנחשב צניעות בעיני האחד רחוק מזה בעיני השני.

אגב זה בכלל בלי קשר לשאלה מי צודק. זה שאלה פשוט של מה נכון בעיניך. אם בעיני לתת מעשר לצדקה זה נדרש, ובעיני השכן שלי זה מיותר, ובעיני שכן אחר חייבים לתת חומש, אז יש בינינו הבדל מבחינת הערכים שלנו.

אם בעיני לטוס לאומן זה מיותר, ובעיני מישהו אחר זה חשוב, ובעיני אחר זה יותר חשוב משלום בית, אז יש הבדל מבחינת הערכים. בלי קשר לשאלה מי צודק.

אם ניקח את הדוגמה שהבאת כיסוי ראש וצניעות לא ידוע לי על שום בית מדרש נגיד בזרם הסרוג שמורה ללכת דווקא עם חצי כיסוי ראש לצורך הדוג

ההבדל הוא שמגזר אחד לא מאויים בסנקציות משתקות שעלולות להשפיע על השידוכים של כל יוצאי לחציך,קרוביך וכו אם לא תתיישר לפי המקובל ומגזר אחר כן מאויים

לכן סגנון הביצוע הערך לא מרשים אותי וממילא לא מלמד כלום על איכות הביצוע.

אין בית מדרש שמורה על זה שצריך דווקא.

יש קהילות רחבות שמבחינת סולם הערכים שלהם לא צריך יותר וממילא זה מה שתראי.

לגבי סנקציות - כל מגזר מחליט כמה חשוב לו ערך מסוים והסנקציות הן בהתאם. לדוגמה בציבור לא חרדי הרבה יותר קשה למצוא שידוך למישהו שלא היה בצבא.

מספר הזוגות הצעירים שמקפיד על כיסוי ראש מלא משקף עד כמה זה חשוב לקהילה.

אגב אחד הערכים החרדיים הוא משמעת ויישור קו, ולכן באמת הסנקציות הרבה יותר חריפות. אז זאת בדיוק דוגמה מצוינת להבדל בין ערכים.

זה יותר לא מתערבים לך ולא יענישו אותך וכל מי שקרוב אליך אם תלך ככה או ככה

לא כי זה לא חשוב אלא שזה שלך מול בוראך,מכבדים את המרחב שלך,נותנים איזשהו אמון בסיסי בבן אדם.יהדות זה לא כת.

לגבי צבא לדתל אולי יהיה יותר קשה להתחתן למי שלא עשה צבא אבל זה נשאר ברמת הבחירה האישית של בחורה ובחורה אבל לא יהיו לזה השלכות חברתיות  מרחיקות לכת מעבר,אוי ואבוי אם כן היה.אין בכלל מה להשוות.

משמעת ויישור קו ומחיקת עצמך הוא ערך גרוע בעיני, מי שחושב שזה טוב שיבושם לו .

לשניהם יש ערכים כחלק מההשקפת העולם החרדית וחלק עם ערכים משותפים עם דתיים לאומיים, אבל מדובר בערכים אחרים בגדול.

(ודווקא בדוגמאות שהבאת, תפיסת העולם היא הפוכה.)

ראיון מעניין בנושא

היהדות לא התחילה בפוניבז' | יאיר שלג | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

שוב, תלוי מאד על איזה חרד"ל אתה מדבר, ועל איזה חרדי מודרני. יש ספקטרום מאד רחב לכל אחד מהם כמו שפירטתי בתגובה אחרת בעיקר לגבי חרד"ל. לדוגמה המרכזיות של לימוד תורה ומחויבות להלכה - זה נכון אצל חרד"לים ואצל הרבה חרדים מודרנים, בעיקר כאלה שמרדו במסגרות אבל בלב נשארו נאמנים לערכים - "מודרנים לתיאבון". הקצה ה"חילוני" של החרדים המודרנים אכן מיקל גם בתחום ההלכתי ונותן פחות ערך ללימוד תורה

מה שהוא כותב שם שזה הפוך, הוא כותב שזה כיוון הפוך. אבל מבחינת הסל שממנו נלקטים העקרונות והכללים זה אותו סל, והם נלקטים עם דגשים שונים אבל לא קיצונית.

אוכלוסייה שונות לחלוטין, אפשר לנסות לשדך ביניהן אבל זה יהיה קצת מורכב

גם חרדל וגם חרדי מורדני מחזיקים סמרטפון מסונן או נוקיה משודרג, לומדים בישיבה קטנה+ לימודי חול מצומצמים, שירות צבאי מאוד מצומצם או חלופה שלו. ויש להם התנגדות כזו או אחרת לשירות לאומי לבנות. והתנגדות נחרצת לקולנוע.

יש אנשים שרוצים להרגיש מיוחדים למרות שהם מחקים נורמות של חברה אחרת אבל בפועל הם דומים מאוד למי שגדל בה ולא מקיים את הנורמות שלה באופן מלא.

בכל אופן יש לי חבר קרוב שמשדך הרבה בין חרדל לחרידים מבית והצליח לחתן לא מעט מהם.

יאללה עכשיו שחטפתם את כל האמת בפרצוף הגיע הזמן לסקול אותי בראש חוצות.

אבל אם בחור לא מציע שתיה או משהו זה לא בהכרח אומר שהוא לא רגיש... בעיקר בדייטים ראשונים..

אולי הוא מתייחס לדייטים באופן רשמי מדי או שהוא סתם עם ראש גברי ובלי ניסיון מכדי לחשוב על זה.

תמיד טוב לדון לכף זכות אבל לשים לב אם זה מתבטא בעוד דברים.

הבחור כידוע איננו מכונת שתיה. ולכן אם קבעתם את הדייט במרחק סביר ממקור אספקת שתיה, סביר מאד ששני הצדדים הבינו שבדייט הזה האוכל והשתיה של כל אחד לבחירתו ועל אחריותו. כשאת קובעת פגישה עם חברה בפארק היא דואגת לך לשתיה?

מותר לבחור (וגם לבחורה) להביא אוכל או שתיה ולכבד את הצד השני. אבל אין חובה כזאת.

נכון, אם הבחור הביא לעצמו כסעודת שלמה בשעתו והבחורה בלי כלום, היא יכולה להרגיש לא נעים. ולכן, גבר, אם אתה כבר מביא, תביא גם לה.

אבל אם לא הבאתם כלום? את צמאה, תגידי "בא לי ללכת לקיוסק שם, אני צמאה" והוא יוכל לפרגן לך ולקנות לך שתיה (הוא כמובן לא חייב לך כלום, אבל לא ניכנס לזה). הוא לא צריך לנחש באיזה רגע את מתחילה להיות צמאה. בטח ובטח שאם הוא שאל ואת אמרת שלא צריך והתכוונת שאת כן רוצה, אל תצפי ממנו לכלום.

תביאי בקבוק לשתות

הוא שתה בעצמו ולא הציע לך?

יש בנים שפסלתי אותם על זה

ויש בנים שלא

כי יש בנים שזה קישור ישיר לדפוס התנהגות שלהם,

לבין כאלה שיש להם לב טוב, שנותן, וגם אם לא היה שתייה ,שמתי לב שהם דואגים לי , ולאחר מאוד ..

אז זה לא הרתיע אותי ואם רציתי שתייה אני אקנה שתייה או אשיג . .

אבל אין ספק שאם באופן תדיר את מרגישה שלא אכפת לו ממך

אז אין מה לתת צ'אנס 

זה מזכיר לי דייט אחד עם בחור ממש חמוד שאמרתי לו איך לא הבאת לנו שתייה או משהו מתוק? כולם מסביבנו היו בפקניקים מטורפים..

אז הוא צחק ואמר אני ממש לא ג'נטלמן .. עכשיו הוא הבחור הכי ג'נטלמן שקיים בארץ בערך.. 

קורה לפעמים גם לטובים ביותר

היה לי קליק בתיק הבאתי לו ..

יאמר להגנתי שאני ממש מפנקת את כולם בלי קשר לאם זה גבר או בחורה

תלוי תרבות בעיני. (זוכרת שבקורונה יצאתי עם מישהו, וקבענו להיפגש בפארק כי זה מקום פתוח, והוא אמר שהוא יביא כיבוד - ואמרתי לו שלא יטרח, כי אני לא אוריד את המסיכה. אבל הוא הביא בכל זאת - מבחינתו, לא ייתכן דבר כזה דייט בלי כיבוד. ולא הורדתי את המסיכה...)

ונקודה הרבה יותר חשובה בעיני:

מה היה קורה אם היית שואלת אותו את זה בעצמך, בטלפון אחרי הדייט, ולשמוע מה דעתו בעניין?

אם יש לך ציפיות מסוימות מדייטים, למה לא להגיד אותם? למה הוא צריך לנחש את הרצונות שלך?

קחי בחשבון שיכול להיות גם נסיעה רצינית למקום שנפגשים (תלוי במרחק).

(ובאופן אישי, אני גם לא מצפה שהבחור ישקה אותי...)

אין דרך לבדוק את זה זה כמובן אבל נראה שהרוב כן יוצאים מהבית..

ואז מגיעים לדייט וצריך להתנהג כמו שמצופה ופתאום להיות צמאים..קצת מוזר, לא?

אם אני לא צמאה, אני לא שותה.

אם הוא הביא פק"ל והכין קפה בוץ, אני לא אשתה.

אבל מעבר לזה - אני אדם בוגר, ואני לא מצפה שאדם זר ירווה את צמאוני. כדי לדאוג לצא שלי, יש לי בקבוק.

ופה הפואנטה - כשהוא מגיע עם בקבוק שתייה, זה לא בגלל שאת באמצע מדבר ואין לך גישה לנוזלים - אלא זה בגלל שהוא רוצה להראות שאכפת לו ממך, שהוא רוצה שיהיה לכם נעים ונחמד ביחד, שהוא משקיע מאמצים פיזיים בדייט (אבל אולי הוא רק רוצה לעשות מה שמצופה ממנו?). 

אם להתחשב בכמות הבנות שמתארגנות מול המראה במרכזית(;

אבל בנימה יותר רצינית-

לא יודעת אם זה יצא מובן, אבל נראה לי שהעניין הוא לא נורמה של כן לשתות או לא לשתות, כמו שיש נורמה מסוימת של להציע.

מלבד העובדה שגם על הנורמה הזאת אפשר לדון, בתכל'ס נראה לי שמה שעומד מאחוריה זה להראות אכפתיות לצד השני, ואם באמת זה העניין- אז השתיה (או היעדרה) הן לא האישיו האמיתי, אלא היחס הכללי זה לזו במהלך הפגישה והקשר.

במילא לרוב הבחורה לא תרצה לשתות 

ואז סתם יש תחושה לא נעימה

לפעמים אני מביא שתייה ולא מציע רק כי זה לא מרגיש לי מתאים לאווירה

כשבחור מביא שתיה ונשנוש או משהו אני כן אשתה אבל לא אוכל. מדברים מלא ואין מה לעשות צריך לשתות..

מרגיש לי סוג של הקטנת ראש אם בחור לא מציע לשתות...ואין מה לעשות שזה מקובל שהבחור מציע ולא הבחורה.. 

אבל כדאי לדון לכף זכות בכל מקרה..

לא תמיד נוח להסחב עם שתייה אם מתניידים באוטובוסים, ולא תמיד הוא יסחב גם עם תיק רק בגלל בקבוק שתיה (ולרוב הבנים אין תיק צד נחמד).

ואולי בחורה אחרת לא תרצה? והוא סתם נסחב עם בקבוק מים (תכלס עם שניים, כי בטח יש כאלה שירגישו לא נעים לשתות לבד. או שתודעה כזאת לא קיימת).

ואולי בחורה אחרת תמיד הולכת עם בקבוק מים בתיק (מאד מאד נפוץ!)... אגב פעם מישהי התלוננה שלא הצעתי לה לשתות כאשר נפגשנו בפארק והיה לה מים בתיק, והיא ידעה שאני יודע שיש לה מים בתיק, ובכל זאת אני לא בסדר כי לא הצעתי לה.

לקרוא לזה "הקטנת ראש" זה האשמה ממש מוגזמת של בחורים שיוצאים מגדרם, נוסעים שעה ויותר לעיר שהם לא מכירים, הם לא תמיד יודעים אם יש שם איפה לקנות מים, ולהיסחב עם מים רק למקרה שאולי הבחורה תהיה צמאה זה ממש מסורבל...

מקובל שהבחור מציע כאשר יש ציפיה למשהו. בחור לא אמור להיות מפיק אירועים. הוא בא לפגוש בדיוק כמוך. אם נפגשתם במקום שבו מקובל להזמין אוכל, הוא זה שיעשה את זה - זה אכן מקובל. אבל לבוא מראש עם מים כדי לכסות את האפשרות שהבחורה הזאת היא כזאת ש"שותה ולא אוכלת" זה לא הבסיס, זה הגדלת ראש מטורפת (ומה עושים עם בחורה שגם אוכלת? ואחת שאוכלת אבל צליאקית? ועוד ועוד)

המחשבה שיקרה לך משהו אם במהלך הפגישה בפארק תגידי "דיברתי מלא ואני צמאה... יש איזה מקום שאפשר כאן לקנות מים?" והבחור כנראה אפילו יפרגן ויקנה לך, אבל רק תגידי... או לחלופין, להביא קצת מים בעצמך, בדיוק כמה שאת צריכה, הבחור לא יעלב שאת לא מציעה לו ולגמליו.

יודע מה אולי לא נקרא לזה לבחון.. אולי לשים לב להתנהגות.. לי מאד הפריע שבחור לא הציע שתיה.. 

אבל אין עניין לבוא עם הנחות יסוד וציפיות מוזרות.

תביאי בקבוק מים מהבית במקום לבדוק האם הבחור יחשוב עלייך.

ומרגישות צורך להתנצל אלף פעם שהן באמת באמת לא צמאות כנדרש

ואז זה שם אותך במקום שאולי הוא רוצה לשתות ואם אני לא אשתה אולי בגללי הוא ישאר צמא.

קיצור נורמה מעצבנת

תנו לאנשים להיות מה שהם ותעשו מה שבא לכם

בלי קשר לאשתה או לא אשתה.. 

יש מישהו שאחראי להעביר את המסר לכל הגברים באשר הם? כי אני לא קיבלתי את ההודעה.

אני כן הצלחתי לשמוע את העדכון שמצופה מהבחור לשלם על הבחורה בבית קפה וכדומה. לא סגור מה הדין באוטובוס וכדומה. אבל מכאן ועד להביא שתיה במיוחד זה מרחק גדול.

לא מכיר את ה"מקובל" הזה, והוא גם מוגזם בעיני. אני כבר כמה וכמה שנים בתחום, וגם הבאתי שתיה יותר מפעם אחת, אבל תמיד זה נתפס כהגדלת ראש ונדיבות יתר, אף פעם לא חשבתי שאני מחויב לזה

אולי תעשי כאן רשימה של כל הדברים שמקובלים, מי קיבל אותם ולמה זה מחייב? באמת מעניין אותי

טוב אני אנסה לעזור

יכול להיות שאת צודקת ואולי זה פחות מתאים וכדאי לחתוך ומצד שני יכול להיות שזה רק בעיה של דמות שבנית לעצמך צריך להשתחרר מזה ולהמשיך.

איך תבדקי את זה?

תחשבי ותכתבי לעצמך מה הדברים שחשובים לך, מה הצרכים שלך שחשוב לך שיתמלאו ומה צריך כדי שזה יתמלא . אח"כ תבדקי את זה נמצא בבחור. אם זה נמצא ואת פשוט רק מסונוורת מהדמות שבנית לעצמך אז כדאי מאוד להתחיל לשחרר.

איך משתחררים מהדמות הזאת?

מזכירים לעצמנו מה הדברים שחשובים לנו ושמים עליהם את הדגש.

המון בהצלחה!

מה יכול לעורר את הרגש לדעתך?

לא?

גם בדברים אינטואטיבים אפשר להגיע לתובנות מסויימות, לא ככה?

א. "טיפוס שלא דמיינת שתצאי איתו "-

 מבחינת מה?

לפעמים זה דברים קריטיים של סגנון שחשוב לך, ונכונים לך , ולפעמים זה דברים שאדם מאוד רוצה, אבל אין להם בסיס, אלא, דמיון שלא אחוז, ויותר חלומות (לדוג שתהיה דוברת אנגלית / שתהיה מטר מסויים / שיער חלק )

ב." אין שום רגש ואין התרגשות ,לפני או בין לבין" - בהמשך רשמת שטוב לך איתו,איך זה לא סותר שטוב לך איתו(:?

 שאלות שיותר יכולה לדייק אותך ,: מה התחושה שעולה לך שאת איתו ? 

איך את הולכת לישון שמחה? רגועה? את מרגישה איתו בבית? ביטחון פנימי?

 מרגישה הבנה שאת במקום המדויק לך ?

 שיש תקשורת בונה? של קרבה? זה הדדי?

ג. לגבי "מפחדת לפגוע בו", כל עוד את משתדלת לרצות קשר איתו , ומבררת מה את מרגישה מול עצמך וכן ושיקפת לו  / השיקוף בקשר קריטי! הכל בסדר ..

בנות נוטות לקחת על עצמם את הרגש של השני ,

תתעסקי קודם במה את מרגישה 

ובמקביל תכבדי את הצד השני  האדם השני צריך שיקוף .

ד לגבי להיות עם מישהו ולחשוב אני רוצה משהו אחר בכלל זה בהחלט מעלה נורה אדומה , אבל צריך לברר את זה לפי הסעיפים הראשונים שכתבתי לך ..

כאילו פרטים טכניים שאמרתי שאני לא אפסול על דבר כזה

וטוב לי איתו כי יש לנו שיח טוב והוא מכבד וחמוד ואני חוזרת במחשבה שהיה לי טוב אבל לא כזה עם פרפרים או התרגשות, וככל שעובר זמן מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש 

יכולה לתת דוגמא למה למשל כן חיפשת? וננסה לראות על מה זה יושב , אולי באמת על משהו שחשוב לך?

"מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש "- זה בחור ראשון? איך זה היה בדייטים אחרים , עם אדם אחר?

אני כן חושבת שלא נכון להתעלם מזה שאין רגש כי בסוף זה מוליד חוסר נוחות או נעימות של הצד שלך ואז את עלולה להרגיש שאת הורסת את הקשר וזה תחושה קשה כלפי עצמך .

כמה פעמים יצאת ? כי לפעמים באמת קשר זה דבר שנבנה , לא דומה פעם 8 לפעם 3.

חיפשתי יותר בטכני נגיד מעדה מסוימת קרבי קווניק וכו דברים טכניים שעליהם אני לא אפסול באמת

ויצאנו כבר 7 פעמים..

יצאתי חודשיים עם מישהו שהיה לי נורא נחמד וכיף לדבר איתו. והיינו מדברים שעות.

אבל לא היה לי שום רגש בתמונה. שום כלום.

וזה ממש בלבל אותי, כי מצד אחד כיף לי לדבר איתו, מצד שני אני רוצה להתרחק ממנו?

יכולה להגיד לך שבסוף החלטתי לסיים את הקשר. והגעתי למסקנה שהוא פשוט יכל להיות "חבר" שלי ולא "בנזוג". יעני הוא בכיף יכל להיות מהחברות שלי. אבל לא יכולתי לראות אותו בתור הבנזוג שלי.

אני לא יודעת אם אצלך זה אותו דבר.

אבל לדעתי אם אין עדיין רגש זה בסדר, וזה יכול לקחת זמן לפעמים.

הבעיה היא כשאת מתחילה להרגיש דחייה. כשאת מרגישה שאת רוצה להתרחק, כשאת לא מרגישה שבא לך להשאר עוד בקשר

כי בגלל שכיף אז טוב לי איתו, אבל באמת הרגש לא קיים.

איך הבנת בסוף שהרגש לא יוכל להתפתח גם?

זאת אומרת, לא היה רגש, אבל גם לא ציפיתי שיגיע ככ מהר ולכן נשארתי בקשר, כי היה לי טוב, כי היה לנו אחלה דיבור, היה כיף לשבת איתו, אבל שוב- בלי שום רגש.

אז פשוט נתתי לקשר להמשיך וחיכיתי לראות מתי הוא (הרגש) יבוא.

הקטע שהוא פשוט לא בא...

והבנתי שהוא (הרגש) לא יוכל לבוא כשכבר התחלתי להרגיש מועקה בלקבוע דייטים. שאין לי כוח לקבוע- למרות שבפגישות עצמן נהנתי, כשהרגשתי שאני רוצה להתרחק פיזית מהבנאדם. כלומר כיף לי לדבר איתו על ככ הרבה דברים, אבל כל מה שקשור קרבה פיזית פשוט לא רציתי.

אני פשוט יודעת על עצמי, שאם אני אפילו לא ארצה לתת יד לבחור אחרי חודשיים (וזה הרבה זמן יחסית!) או אפילו להתקע בו בקטנה בטעות- אז יש לי נורה אדומה.

זה לא "טמא" לרצות מגע וקירבה, השאלה פשוט איך מתייחסים לזה ומה עושים עם זה. ואני ידעתי על עצמי, שבתור אחת שאוהבת קירבה- אם אחרי חודשיים עם בחור, שככ כיף לי איתו אני לא מצליחה להגיע לרצון הכי קטן אפילו- משהו פה מוזר.

לכן אני יכולה להיות חברה שלו, אבל לא בת זוג שלו.

משיכה היא חלק בלתי נפרד מזוגיות.

לא צריך שיהיו זיקוקים וניצוצות מטורפים כדי לדעת שיש משיכה, אבל אם אין אפילו זרעים קטנים, איך יגדל להיות עץ?

משמע, אם אין לך אפילו הרצון הקטן הקטן הזה לקרבה, איך את יכולה להתחתן ככה?

מגיע לבחור שאת יוצאת איתו שאישתו תרצה בקרבות, שאשתו תרגיש אליו משהו.

ומה נעשה, לפעמים זה קורה שיש אחלה שיח, וכיף לדבר, ומרגישים שתכלס "מה רע לי בקשר? הכל מרגיש אחלה", אבל בכל זאת לא מצליח להתפתח רגש, ובתכלס יכולנו להיות חברים ולא בני זוג.

זאת כמובן דעתי ;)

תני לזה עוד קצת זמן ותתנהלי כמו שאמרו לפני..

אוסיף שלדעתי אם עד חודש וחצי גג חדשיים לא מתעורר כלום חבל על הזמן שלך ושלו...

א. זה לא הסגנון והטיפוס שדמיינת; (אבל למה הסכמת לצאת איתו?)

ב. כיף לך וטוב לך, אבל את לא מתרגשת; (האם את בנאדם בכללי שמתרגש מדברים?)

ג. מפחדת להימרח ולפגוע בו;

ד. האם "זה" דבר שיכול להיבנות;

ה. מחשבות על אחרים שיותר בסגנון שאני לא יוצאת איתם.

קחי בחשבון שאנחנו לא מכירים אותך. אני מתרשמת גם שאת יחסית צעירה. אולי כדי למצוא דמות שאת מעריכה עם ניסיון חיים שמכיר אותך בחיים האמיתיים, ולדבר על הדברים הללו.

א. שמעתי על אנשים רבים שהתחתנו עם אנשים שזה לא הסגנון והטיפוס שהם דמיינו. יש אנשים שמחפשים דווקא את מי ששונה מהם, שהשונות הזאת תעשיר אותם. אם הסכמת לצאת איתו, אני מניחה שהיה בו משהו שמצא חן בעינייך. האם זה עדיין מוצא חן בעינייך? האם זה עולה על פני זה שהוא בסגנון שונה? האם הדבר הזה מפריע לזוגיות, או אולי דווקא תורם?

האם הדימיון שלך זה משהו אמיתי, או שזה פנטזיות נעורים? האם דמיינת דמות מושלמת, משהו שלא קיים?

ב. זה שכיף לך וטוב לך זה מצויין. האם הצלחתם ליצור אינטימיות בשיחה? האם עשיתם דברים מעבר ללשבת ולדבר? האם את מתרגשת מדברים אחרים בחייך? בן אדם שהוא לא חווה את העולם בצורה מסוימת, שבד"כ אין לו פרפרים בבטן - מאיפה יצוצו לו פרפרים פתאום?

ג. בכל קשר יש שני צדדים. וזה נורא מבאס כשצד אחד רוצה להמשיך בקשר והשני לא. אבל מה לעשות, אלו החיים. וכשאנחנו נפרדים כשהצד השני רוצה להמשיך, זה כואב וזה קשה. לכן חשוב בעיני לדבר על הקשר. לשקף את הקשיים ואת ההתלבטויות. כדי שהצד השני לא ימשיך לדמיין, ופתאום הכל יקרוס עליו. בהנחה שהוא מעוניין להמשיך ואת לא, ברור שזה יפגע בו, ברור שזה יכאב, ברור שזה יבאס. אבל לא לפי זה אנחנו מקבלים את ההחלטות בקשר. לדעתי, כל עוד יש פוטנציאל חתונה - זה ראוי להיות בקשר איתו. ברגע שהחלטת שאין מצב בעולם שאת מתחתנת איתו - אז צריך להיפרד.

ד. רק באגדות הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה אחרי שמבטיהם הצטלבו. בעולם האמיתי, זוגיות דורשת השקעה. מאמץ. השתדלות. וזה לא מסע שנגמר באירוסין. גם לא בחתונה. זה דבר שדורש עבודה יום יומית כדי לבנות אותו. האם את מרכישה שפגישה #5 היתה שונה מפגישה #2?

ה. תמיד יהיו אנשים אחרים בעולם. כשאנחנו מקבלים החלטה להתחתן, אנחנו מחליטים שכל שאר האנשים בעולם לא רלוונטיים לנו מבחינה זוגית. יש אנשים רבים שהם פוטנציאליים, שאפשר להקים איתם זוגיות ומשפחה טובים ומאושרים. והשפע הזה מבלבל. במיוחד כשמתמודדים עם קשיים, כי אפשר לחשוב על ההוא שאיתו זה לא היה קורה, וההוא שהיה יודע לפתור את העניין וההוא שהיה תומך בי יותר, וההוא....

כשאני יוצאת עם מישהו, שאר העולם לא קיים. אני צריכה לקבל החלטה ספציפית לגביו, האם זה מישהו שאני רוצה אותו כשותף למסע, או לא. יכול להיות שיש אחרים שנראים יותר ממנו בדברים מסוימים, אבל אם אני אעשה אודישינים לכל הגברים בעולם, לא יהיה לי מספיק זמן בעולם הזה כדי לעשות את זה.

אם אין משהו ממשי שהפריע ושגרם לך להוריד את ההצעה מלכתחילה מעלה את הסיכוי שזה אכן יצר הרע ולהתרכז בקשר הנוכחי כאילו אין אחרים

רק אז לדעתי משהו יכול להבנות בתוכך.

היא כותבת שהיא חוזרת הביתה ומלקה את עצמה שאין רגש .

כלומר היא רוצה להגיש אבל זה עדיין לא

אין עניין לריב עם רגש שלנו , יש עניין לברר אותו

לא אמרתי לא לברר מה היא מרגישה

הצעתי ליצר תנאים אידאליים כדי שהרגש יוכל להתפתח,

היא כותבת שטוב וכיף לה איתו(לא ברור מאליו)

אבל הוא לא הדגם שהיא כנראה דמיינה,מוסיפה ואומרת שתוך כדי הקשר איתו היא מתבאסת שהיא לא יוצאת עם זה זה וזה..

כלומר היא איתו אבל לא איתו באמת

איך אפשר ליצר רגש ככה?

אם היא תפתח להכיר אותו ותהיה איתו באמת ותניח להשוואות לאחרים יש סיכוי שהרגש יתעורר

ב. רגש יכול להיבנות מהר יכול לאט יכול להיות שזה משהו שלוקח שנים. יש גישות שונות מה בדיוק צריך שיקרה אבל איך לומר את זה, מה שחסידים מתחתנים אחרי 4 פגישות, לא נראה לי שלכולם חיים אומללים, או שהיו טובים יותר אם היו מפתחים רגשות מופלאים, וכן להפך, אפשר לפתח רגשות אבל בסוף זה סתם דמיון. ואפשר גם שלא.

אני חושב שצריך לשאול א' כמה חשוב לך להרגיש את הרגש בשלב הזה, והאם את לא יכולה בלי זה, כי הרי ברור שבעוד כמה שנים לא יהיו שום פרפרים, מה שיהיה זה כביסה וילדים ולהסביר לו בפעם החמישית מה ההבדל בין פפריקה מתוקה למעושנת. שזה גם יכול להיות כיף ומצוין פשוט לא כזה קשור לרגשות שמרגישים בהתחלה.

ב' האם זה מעיד על סלידה או בעיה כלשהי, נסתרת או גלויה, בתקשורת / כימיה בסיסית

לגבי לפגוע בו כל־עוד את פתוחה לגבי ההתלבטויות שלך ולא מסבנת אותו עשית את שלך, הרגשות שלו הם באחריותו בלבד

את אומרת שבדרך־כלל קל לך לפתוח את הרגש,

מה לדעתך חוסם לך את הצ'קרות הפעם? את יכולה להצביע על משהו קונקרטי? זה יכול להיות בו - נניח מראה, או סגנון דיבור, או משהו כללי כמו תקופה של מצב רוח ירוד / לחץ, את חושבת שאם תתעמקי תוכלי להצביע על משהו כזה? גם אם זה משהו טיפשי, או שלא נעים לומר לו אותו ישירות.

תשאלי את זה ואז תנתחי בשכל אם זה משהו שאת רוצה לעבוד עליו 

או שלא ניתן לעבוד עליו או שאת יכולה לבחור להמשיך איתו

זה לא באמת יהיה שינוי מ0 ל100 כי כבר עכשיו טוב לכם. הגיוני שעם הזמן והפעולות הרגש יותר ייפתח. במיוחד אם באים בפתיחות מול השם ואומרים לו שאנחנו מוכנים להפתעות בנושא הזוגיות

לא שזה טוב כן ?

גם זה יכול להיות בעייתי.

אבל מה לעשות, אם בן אדם עושה לי טוב,

אז אני אוהב אותו.

מספיק לי שמכינים לי נס קפה ו 2 עוגיות בצד, בלי שביקשתי ואני כזה ״אוקי, הנה הצוואה של ההורים שלי, תחתמי כאן ו 50% שלך״.

מה שכן, בפנים בפנים בפנים,

אני יודע להפריד בין ״זאת מתאימה לי להקמת משפחה״

 לבין ״מעדיף שהיא לא תתקרב לילדים שלי אם וכאשר, לא בקטע רע״.

עכשיו אני אגיד לך את דעתי, לא צריך להסכים כמובן, 

כי רק את קובעת.

בלי לזלזל בחשיבות של רגש, שצריך להיות מתישהו...
 

אם כיף לך איתו.

את צריכה

לשאול את עצמך מספר שאלות -חשובות- להקמת משפחה שלדעתי הרבההההההההה יותר חשובות מכמות הפרפרים שהוא עושה לך כרגע. (אבל שום, הרגש צריך להיות מתישהו) :

א. האם את סומכת עליו ?  סומכת לא בקטע של ״קבענו ב 20:00 והוא יופיע ב 20:00, אלא , לדוגמא, קורה אירוע מסויים ואת מבקשת ממנו שיבוא או שיסיע אותך,

או שיעשה משהו הרבה מעבר לאיזור הנוחות. הוא יעשה -בכיף- ? את תרגישי שמדובר בבן אדם -טוב- שלא עושה הצגה וזה באמת מישהו שפשר לסמוך עליו ?

ב. האם יש לו עבודה מסודרת ? האם זה איש עבודה ? אחד כמו חתול, שלא משנה איפה תזרקי אותו, הוא ימצא עבודה ויסתדר. לא כולם כאלה. וזה חשוב.

אם את מרגיש שיש לך סימן חזק ב 2 הדברים האלה, אז אני לא אומר שזהו, מצאת חתן. ממש לא.

אני כן אומר, שהוא -שווה- שתתייעצי לגביו עם מישהו אובייקטיבי. יועצת זוגיות. היא תדע -מהר מאוד- אם שווה לך להשאר ולנסות או לחתוך. 

בהצלחה.

אני חייב להגיד שיש לך תגובות שוות

כאילו לא יצאתי לפני אבל אני כזאת שהדלקת ישר על אנשים ויכולה לפתח רגש מהר, אז מוזר לי שזה דווקא לא קורה לי איתו.

ואני לא יודעת אם אפשר לסמוך עליו, מרגיש לי שכן אבל לא נתקלתי עדיין בסיטואציות שיכלתי לבחון את זה.

ומבחינת עבודה וזה חד משמעית הוא במצב טוב אבל לפי זה ללכת מרגיש לי מוזר..

ויועצת זוגיות שלא מכירה את שנינו יכולה לעזור?

את יכולה בתור התחלה לנסות לפנות למנהלת הפורום ברוקולי.
 

זה בסדר גם אם תחליטי לבד ותגיד ״אוקי, לא מתאים״. הכל טוב.

אבל רק -שתדעי-,

שיש מלאאאאאאא מקרים בחיים,

שהבחורה  לא רק שלא היה לה כיף בהתחלה, היא פשוט -לא רצתה- את הבחור.

אבל הבחור התעקש (או הסביבה) ואז לאט לאט נבנה משהו ומתפתחת זוגיות -מדהימה-

ואח״כ הם צוחקים על זה, שהיא לא רצתה או ששניהם לא רצו. יש מלאאאאאאאא מקרים כאלה.

זאת אומרת, מה שאת מתארת זה קורה למלא בחורות. אצלכם הרגש זה דבר מורכב יותר.

ולכן את צריכה לבדוק -אם זה המקרה-.
את יכולה לבדוק עם עצמך לבד. לתת עוד צ׳אנס וזהו.

ואת יכולה להתייעץ.

כל דרך שתבחרי זה בסדר גמור.

גם את צריכה למשל לקחת בחשבון,

אם את יכולה להכיר מישהו אחר בכיוון שאת מחפשת, בעוד שבועיים זה דבר אחד ...

אבל אם גם ככה עד שאת נפגשת ומשקיעה אנרגיות עם הצד השני, זה פעם בחצי שנה, זה דבר אחר.

תעשי את השיקולים שלך. בלי לחץ.

את פשוט צריכה ״לחקור״ מה בעצם קורה כאן. ברגע שתהיה לך תמונה ברורה לכאן או לכאן, אז תקחי החלטה.

ושאת לוקחת, תהיי שלמה עם עצמך. הכל טוב.

אני חד משמעית חושבת שיש סיכוי שיקרה משהו אחרי כמה זמן השאלה כמה…

והלוואי שנצחק על זה אחר כך כי באמת יכול לצאת משהו טוב לדעתי 

לפעמים כשאנחנו מול משהו לא מחייב אז הרגש קופץ, וזה נראה ורוד,  ודוקא מול דברים יותר רציניים אז משהו מתבשל לאט ויש לזה ערך..

דוקא חושבת שיש בזה משהו בריא שהקשר נבנה בהדרגה ומתבסס על תקשורת ושיח והיכרות ואחר כך לאט לאט מגיעים שאר הדברים...

כמובן אם לא באלך לראות אותו זה משהו אחד.. ואת תמיד יכולה להיפרד..

אבל נשמע שאת לא ממהרת לפסול אותו וזה מעניין.. ואם זה מפריע לך בקטע של אמון מולו, אז אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג את לא יכולה וצריכה להכריח את עצמך להרגיש שמשהו שהוא לא, ומצד שני זאת זכותך להמשיך ולהיפגש..ולראות אם משהו מגיע,

זה לא אומר שום דבר מספר פגישות ..

בסופו של דבר התשובה תגיע... אל תרגישי מחוייבת לתת תשובות למישהו מבחוץ,

אאכ זה מטריד אותך..אז בהחלט שווה ללכת לקבל חיזוק ובירור עם מישהו חיצוני

בהצלחה

זה בטח מסובךך.. ה' יאיר דרכך, אשרייך על אורך הדרך. 

אצלנו במשך כחודש וחצי היה מאד מאד בינוני.

מצד אחד לא היה רגש והקשר לא התקדם לשום מקום,

ומצד שני היה נחמד ביחד ולשנינו לא הייתה סיבה מספיק טובה להפסיק את הקשר.

אם בנקודת הזמן הזאת היית שואלת אותי או את אשתי מה הסיכוי שנתחתן,

מכיוון ששנינו כבר היינו למודי ניסיון של עשרות קשרים במעל עשור של חיפושים,

התשובה הייתה כנראה פחות מ-10%.

בכ"ז, החלטנו לנסות ללכת לסדנה זוגית.

הסדנה הייתה עמוסה מאד רגשית,

אבל היא עזרה לנו מאד לכוון את הקשר למקומות הנכונים.

שבועיים וחצי אח"כ התארסנו.

זו סדנה מובנית שלה (של בערך 6 שעות),

שמיועדת לזוגות שהקשר שלהם תקוע (ולרוב הם בעצמם לא תמיד מבינים למה).

יש שלושה שלבים:

בשלב הראשון - היכרות ובניית ציפיות.

בשלב השני - איתור החסמים הכרה שלהם ודרכי התמודדות

בשלב השלישי - משימות לעתיד וסיכום

תוך כדי הסדנה היא מנסה להבין היכן הזוג נמצא, ומתאימה להם את התכנים.

היא נותנת קרקע לפתוח נושאים ורובד של שיח שלהרבה זוגות קשה לפתוח במהלך הדייטים.

לרוב, אחרי הסדנה, יהיה הרבה יותר ברור לאן הקשר הולך.

הייתי אצלה פעמיים,

עם הראשונה שהייתי הבנו שבסוף זה לא,

ועם השנייה יצאנו עם תחושה שאנחנו עולים על הדרך לכיוון חתונה.

וליבי איתך,

מקווה שהצעד היה בכיוון הנכון