פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 93)

זוגיות ומדעי המוח משתייכים לתחומים שונים, אך יש להם קשר מעניין. מדעי המוח חוקרים את המוח וכיצד הוא פועל, בעוד שזוגיות מתייחסת ליחסים בין אנשים. אם נשים את שני התחומים יחד, אפשר לחקור איך המח האנושי משפיע על התחושות הרומנטיות והמשותפות בין זוגות. כך שמדעי המוח יכולים לעזור לנו להבין טיפוסי התנהגות בזוגיות ולתת הסברים נוירולוגיים לתהליכים של התאהבויות, שותפויות ועוד

שאפשר לראות הרבה מאוד לא דרך העינים.

ושכדאי לדמיין, וזה הרבה פעמים יותר יפה מהמציאות

וכשיוצא לי לראות כרטיסים בגוף שלישי אני תוהה אם הדברים שנכתבו בהם הם על דעתו של הבחור. וגם למה הוא לא כתב כרטיס בעצמו.

אני תמיד שואל את עצמי גם את השאלה הזו, אבל גוף שלישי דווקא נפוץ משום מה…

יש מסלול *חדש* *נוסף* :

א. לא לצרף תמונה בכלל.

ב. לצרף תמונה באיכות גבוהה שבה אתה נראה שחקן קולנוע בהוליווד למרות שאתה בסה״כ נראה כמו עוד שליח וולט ויש כבוד. (לא אתה אישית כן ?)

חדש :

ג. להדפיס תמונה במדפסת לייזר שחור-לבן, שבא רואים -בערך- מי אתה 

אבל לא ברור מספיק כדי לחשוב בטעות  שאתה שחקן בהוליווד. (לא אתה אישית, כן ?)

מי שיקדים לעשות את זה, ירויח.

כי האפקט ההתחלתי יקבל המון תשומת לב. 

בהצלחה.

מה יכול לקרות ? זה דיון פתוח

אולי תעלה נקודה חשובה שתעלה זוית מעניינת לחשוב עליה.

בשביל זה אנחנו כאן. להשתכלל. 

מקסימום לא נסכים על כלום. הכל טוב וברוח טובה.

כוללת הנחת יסוד שיש דתי "רגיל" ויש "דוס" וזו הסיבה שאני לא סובל אותה. אין לגיטימציה ל"לייטיות" כאידיאל.

ולנושא השאלה - דתי\דוס\(צדיק) הוא מי שמקיים את השולחן ערוך רובו ככולו (כלומר לא הופך את החולשות לאידאל\היתר). 

@אני))) 

1. הקפדה משמעותית על ההלכה.

2. חיבור פנימי לעבודת ה'  - שמחה, או מסירות/התמסרות, אפילו יראה.. אבל כל אחד מאלו לרוב מוסיפים עוד נדבך על הדתי "הרגיל"...

3. מידות דרך ארץ כמובן..

3 הדברים צריכים להתקיים בו. או בה.

לעיתים גם אדם שיענה רק על 1 + 3 נראלי שיתפס כדוס.

עוד משהו סטיגמתי - כל דתי שנחשב לסגור יותר ביחס לחבריו ייתפס כדוס..

איך עניתי יפה

אין לי הגדרה מדוייקת במה, זה באמת משתנה מחברה לחברה. יש חברה שלהיות דוס זה לשמור שבת, ויש חברה שלהיות דוס זה גם לעשות תיקון חצות. הכל יחסי.

לא אוהב להשתמש במילה, אי אפשר למדוד רמה רוחנית של אדם רק על פי פרמטרים חיצוניים.

שההגדרה היא יחסית, אכן אין לי הגדרה מוחלטת למה זה דוס, יום אחד אני יגיד ככה ויום אחר אני יגיד אחרת.

זה לא מעסיק אותי כל כך. ההגדרה של ירא שמיים יותר מעניינת אותי, אולי בדיבור עליה אני אהיה יותר שיטתי

עכשיו ברצינות, נכנסת לכרטיס האישי שלי וחיפשת את המילה 'דוס'? אתה מנסה להתקיל אותי על תגובה שכתבתי לפני שנתיים וחצי?

אני רואה שבכל זאת הצלחת להכניס לזה משמעות

שחייו הפנימיים במגמה לחיות חיים של קדושה אמיתית.

רצון עז לגאולה.

רצון עז לגילוי הקב״ה בעולם הזה.

שאיפות של תורה ועבודת ה׳.

קיום התורה והמצוות בצורה הטובה ביותר.

חשיבה של מה אפשר לעשות מעבר למה שצריך בענייני הקשר שלי לקב״ה.

ומתוך כך שהעולם החיצוני שלו תואם לעולם הפנימי שלו.

(מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות אך תקף ל2 המינים)

חבל שאי אפשר להעביר טון בכתב, אני פשוט לא מבינה למה אתה עושה את הטריקים האלו, זה הכל. 

אני דווקא התלהבתי מהתשובה שלי חשבתי לרגע מי זו החכמה הזו שכתבה ככה

ואז ראיתי אהה אני

כל הקטע של להתפלל כמה שיותר ולהתבודד כמה שיותר

ולהשתבלל בקונכיה שלך 24 שעות זה אולי חזק בתורה, חזק בתפילה, חזק במשהו מאוד ממוקד רוחני

וברור שזה חשוב, כי זה מחזק.

אבל זה עדיין לא אומר *כלום* לגבי האם הקשר שלך עם הבורא הוא קשר של פלדה. ***בפועל****. בחיים עצמם. 

*ברגע האמת* *באתגרים האמיתיים של החיים* *בתקשורת שלך עם כל עם ישראל*.

זה בערך כמו אחד שיקרא 24 שעות ביממה ספרים על מרתונים בספרייה אחת.

לעומת אחד שירוץ כל יום 24 ק״מ במקום אחר.

מי יצליח יותר במרתון אמיתי  של החיים ? ( 42 ק״מ ?)

הרי אם כל אחד יהיה עסוק רק במחילה שלו, בשבט שלו, בקונכיה שלו

אז למה צריך עם ישראל וארץ ישראל ? אפשר להקים ״שבט״(קהילה) בכל מדינה אחרת בעולם,

בלי שתתעורר ב 3 בלילה ותחשוב ״יש מצב שרוב ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם מכוונים אלינו ? טוב לא משנה אני אחזור לישון ,זה בטח סתם חלום רע״

ולכן דוס -אמיתי-  -מבחינתי-,

זה אחד מעל גיל 20 (בתכלס זה 25, כי רק אז המח *באמת* מסיים את שלבי ההתפתחות שלו)

שגם אם תשים אותו בתוכנית שאסור לומר את שמה...נקרא לה...״הדודה הקטנה״...

ויהיו שם המון בגדי ים, שפה לא טהורה ואפילו חלק גדול מהחילונים לא יצפו בה כי הם יחשבו שהיא בזבוז זמן 

או שהוא יעבוד במקום עבודה עם חילונים מקסימים או פחות מקסימים...

עדיין הבחור שלנו, בגלל שהוא דוס -אמיתי- הוא יצליח :

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

--------------------

כן, מדובר בפורמט חדש של תשובות. אי אפשר להאכיל הכל בכפית. 

מדובר בתשובה שכל אחד משלים את החסר בדרך שלו. 

משלים בלב.

כי אם תרשמו את זה, אז תמיד יהיה הנודניק שיגיד ההיפך.

אנחנו לא מעוניינים לשמוע את הדעה השלו שחס וחלילה לא תערער את העולם הרגיש והשברירי שלנו ( <--זה למשל *לא* דוס)

בהצלחה.

מסכימה עם הנקודה שלך, יש חילונים עם קשר חזק לבורא עולם, ויש גם גויים כאלה אפילו. ויש כאלה שיש להם ממש עקרונות וערכים והם דוגמא ומופת במצוות שבין אדם לחברו (חוץ מזה שהם יכלו להתכוון לשם שמיים ולהיות יותר טובים אפילו). 

אבל צריך את השילוב. נשמע שאתה קצת מזלזל בכוח הרוחני של הלימוד, בזה שגם לשבת וללמוד זה לעשות משהו חשוב שפועל גם אם לא רואים את זה בעיניים שלנו.

להיות עם קשר לבורא עולם זה לא הדבר היחיד שחשוב, נראה את החילוני הזה גם מקבל על עצמו עול מצוות ולהיות כפוף למישהו אחד בכל צעד מה לעשות. נראה אותו לא נכנס לתכנית הזאת מלכתחילה ולא 'נכנס אבל שומר על עצמו' כי זה קל כשאתה בוחר לעצמך מה לעשות. אתה חופשי מהרצון "למרוד", לא סתם "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה".

לקיים מצוות זאת זכות אבל זה לא פשוט. אז יש כל מיני תופעות לוואי בקרב שומרי המצוות, אבל הקיום שלהן נובע ממשהו טוב וכשיעלו מדרגה יתקנו גם אותו בסוף.

האזנה = התחברות = פניה 

שבעזרת השם 

ובעזרת כח הרצון שהשם יתן לך,

לא תפספס את ההזדמנות שתגיע

 ותנצל את כל העוצמות האדירות שיש בך כדי להגשים את היעוד שלך, כאן בארץ ישראל.

עד לניצחון.

ניצחון בקרב כן ?

כי כל החיים זה מלחמה אחת גדולה, עם המון ניצחונות מתוקים.

הנה עוד מנגינה.

במנגינה הזו אני משתמש ברקע, כשיש דיון סוער בפורום.

ולמשל אני נדחק לפינה ונאלץ לומר דברים במהלך דיון כמו :

״חברים, אין מה לעשות, החרדים הם שומרי היהדות *היחידים* בארץ ישראל״.

זה לא קל בכלל. אבל מישהו צריך להגיד את זה.

ואם זה לא מספיק, אז כשהכל נרגע וחוזרים לשגרה...אני נזכר ומוסיף :

״אה כן, ויש בעיה עם הרפורמים שחודרים לציונות הדתית בדלת האחורית. אבל אתם פשוט עיוורים.״ ואז הכל גועש שוב.

אז....

ניגון השיר הזה *ברקע* עוזר לי להתמודד עם כל הלחץ בדיון. מכניס קצת ביטחון.

בכל זאת, חילוני-מסורתי, מספיק שאחד מוציא לי כאן גמרא ו...אין לי מה להגיב. לא פשוט.

מעשים זה כבר ירידה לפרטים נוספים בעיני.

עניתי לשאלה שלך

(כמובן שלא דובר פה על מכנסיים מתחת לחצאית)

מלבד יובל המבולבל

1. תלוי הקשר רחב יותר. פגשתי דוסים רבים עם קושי בתפילה. בקיצור, לא המדד מבחינתי.

2. לא.

המשבר שלהן קורה אחרי גיל 30.

עברת על הרשימה בנעוץ?

אפרופו שדכניות.

מה -לדעתך- עושה שדכן לשדכן -קטלני- ? (במובן החיובי של המילה)

שים לב, התשובה שלך יכולה לשנות גורלות של אלפי אנשים בישראל.

כמובן, אם לא נפגשת עדיין עם שדכנים, אז תשכח מכל מה שרשמתי כאן וההודעה הזו תשמיד את עצמה עד חצות.

אין לי שמץ של מושג מה הופך שדכן לטוב. נכון להיום אין לי חוויות טובות ממגוון השדכניות שהלכתי אליהן מלבד שתיים שבאמת רואים שאכפת להן.

בכל מקרה לא קיבלתי מהן הצעות טובות.

אתה יכול לפנות אלי בפרטי ואנסה לכוון יותר 

כִּנּוּס לְבֵרוּר שְׁאֵלוֹת, זִירָה, בָּמָה: רָצוּי לָדוּן בִּבְעָיָה זוֹ בְּפוֹרוּם רָחָב יוֹתֵר. הַשְּׁאֵלָה הָעָלְתָה בְּפוֹרוּם בֵּין-לְאֻמִּי.

ברור שאלות ובמה זה בדיוק מה שעושים כאן.

כשעונים תשובה לשאלה גם אם זה לא מה שאתה רוצה שיענו זה עדיין חלק מהמטרה של הפורום. 

אהלן! אז, חח הוא כאילו צורת התרגשות דיגיטלית. כשמישהו רושם "חח" בסרטון או בשיחה, זה משפיע על האווירה. זה כמו הרעש הקטן שמתפשט בחדר כשמישהו מצחק ואז כולם עוקבים אחריו ומתחילים לצחוק גם. אז כשאתה רואה "חח" במקום כתוב, זה משפיע עליך גם להתחיל לחייך. אז תפניק את השרירים של הפנים שלך ותגיד "חחח"! אולי תגיד גם "הייות!" או "אספרסו!" כדי להוסיף לזה טאצ' נוסף של הזויות, כי החיים צריכים להיות קלילים ומלאים בצחוק. תהנה מכל רגע ותקפוץ לתוך הזרמת החיים בצחוק ובשמחה!

(זה מה שהוא כתב 🙄)

'תגובה' לפי המשמעות בחז"ל. נגיד בירושלמי בברכות. (אני יודע שבערבית אפשר לטעון שתגובה זה תרגום ישיר של תשובה)

אני לא פה לענות על שאלות בשרשורים, אלא לכתוב את תחושותיי סביב הנושא בשאלה או בהודעה הפותחת.

לא טומנת ידך בצלחת

רכיבים:

תפוחי אדמה חתוכים למקלות

מעט תבלין גריל

קורט מלח 

כף שמן

מכניסים את כל הרכיבים לנינג'ה גריל, מפעילים על מצב אייר-פריי ל-20 דקות, מדי פעם מערבבים.

מושלם עם שניצלים, סטייקים, קציצות, דגים, וכמעט עם כל מנה מהחי!

זה אתה הזמנת שמלה משיין? מישהי הגיבה שם את הטקסט הזה חחחח

או מישהו

זה באמת לשאול ולהבין?

או סתם לפרוק את עצביך שלא עונים למה ששאלת?

בסוף המטרה היא שיהיה טוב לשניכם ואתם לא רוצים להגיע מותשים לפגישה.

נראה לי למצוא משהו באמצע הדרך יועיל לשניכם.

אולי להפגש בשעות אחרות, להשאיל פה ושם רכב מההורים וכדו'. בהצלחה! 

צריך לברר איתו מה ההלכה אומר לגבי שלב החיזור.

אבל נעשה כזה דבר.

במקום שהוא יתחיל להתפלפל מה נכון אם תעשי ככה ומה נכון אם תעשי אחרת

כל מיני חישובים, תועלת, רווח והפסד,

נחליט ש @advfb ירשום מיד את הפתרון לשאלה שלך ומה שהוא יחליט, את תעשי.

הגישה הזו שנועדה לחסוך כאב ראש, מקובלת עלייך ?

חבל כי הוא נתן את התשובה שהכי חששתי ממנה.

מה ההלכה אומרת על שלב החיזור ? נשמח להסבר.

שתעשו מה שטוב לכם

כי...את המשפט ״שכל אחד יעשה מה שבא לו, עם מי שבא לו, כמה שבא לו״

 שזה ממשפחת ״שתעשו מה שטוב לכם״,

אומרים במקומות חילונים מאוד.

 הייתי אומר מילה חמורה יותר על המקומות האלה אבל עכשיו צהריים. חשוב לשמור על אוירה קלילה.

אין שום דבר בהלכה על -שלב החיזור- ? 

אך הנוכחות שלו מקבלת מקום אחר. בדבר חובה, מצווה מוהבקת הלכתית, אז אכן יש ראש מסויים.

אך במקום רשות, יש שפה אחרת יותר חופשית, שגם בה ה' יתברך נמצא.

אולי אתה מדבר על פילוסופיה/מחשבה יהודית ואז אני מאמין שיש דיבור על היחס הכללי בין המינים, לא מספיק מבין כדי לדבר על זה.

אין הלכות כיצד טוב להתנהג בדייטים בהלכה (חוץ מעניין של המרחק והתייחדות)  

"תניא: ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אישה" (דברים כב, כד) ולא כתב "כי תלקח אשה לאיש"? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש, משל לאדם שאבדה לו אבידה – מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו"

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91_%D7%91

אם אתה רוצה לשמוע עוד מקורות אולי כדאי לפתוח על זה שרשור חדש.

נשאלת השאלה :

מתי -מתחיל- שלב החיזור ?

האם מיד, לפני הפגישה ולפני השיחה הראשונה או אחרי קליק ריגשי שבו הבחור שלנו מרגיש ״אני מעוניין בה...״ ?

זה מורכב. כי אפשר להתעניין בבחורה גם לפני שיחה וקליק ריגשי, מספיק ששומעים פרטים כלליים.

בעיקרון,

אני בעד שנחליט,

שהוא צריך להגיע אליה כי קשה שלה. אני קיבלתי את הרושם שבאמת קשה לה. 

אבל, זה צריך להיות בתמורה למשהו,

כי אחרת כל בחורה תתחיל לחשוב ״שכל העולם יגיע אליי ויסע 3 שעות ברכבת״ אז לא .

זה חייב להיות בתמורה למשהו. 

וכרגע, מה שעולה לי בראש (כמובן שאשמח לעזרה ודעה נוספת ): 

א. הוא יגיע אליה. 

ב. היא צריכה להזמין לארוחה כלשהי. עדיף בשרים. (זה רק רעיון..כן ? וכמובן שהכל היה במסגרת חוקי האל, אם יש בעיה בארוחת בשרים בפגישות ראשונות)

ג. *ו* היא נפגשת איתו ( כשלמעשה הוא מגיע עד אליה) ***רק*** אם היא מרגישה שהקשר ***מתקדם****.  זאת אומרת, 

בשום פנים ואופן, חס וחלילה, היא לא מנצלת את זה שהוא בא אליה ומספרת לעצמה ״לא יודעת, יאללה, שנפגש, גם ככה הוא זה שבא לכאן״

advfb , מה דעתך -בגדול- על הכיוון הזה ?

 כמובן אתה מוזמן לחדד אבל פחות להתפלפל, אנחנו רוצה להגיע לתשובה -סופית- ולומר :

בחורה יקרה, זה, מה שתעשי. זה מה שהפורום החליט.

 החלטה מספר 452353 *מכת פטיש על שולחן*.

אבל א סבבה מעולה שיבוא אפילו לכיוון גם אני אתאמץ קצת רציתי באמת לדעת שזה בסדר לבקש את זה בכלל

וב לגבי להזמין אותו אני מאמינה שרוב הגברים שאני אפילו אציע את ההצעה הזו יעלבו ולא יסכימו אלה אם כן זה קשר מתקדם ממש 

אנחנו לא מדברים על זה שמישהו שאנחנו מעירים מצותת לשיחה שלנו, או עומד ומסתכל עלינו שעות.

אם גם אני וגם היא בבית קפה, כנראה שגם לה יש סיבה שהיא שם, ולכן היא לא תשב ותבהה בי.

במה זה שונה מלהיות בדייט עם חברה קרובה, במובן הזה של סיטואציה פגיעה\אישית?

גם בין חברות לא הייתי רוצה שמישהו אחר יצותת לשיחה שלנו.

אני פשוט לא מצליחה להבין זה מפדח..

ברגש לא .. יש תחושות פיזיות של מבוכה

מה נעשה

חוץ מהקטע שזה מוזר לעבור ממצב של להיות חברים שמשתפים כמעט בהכל,מדברים חופשי פתאום הופכים ל2 אנשים זרים.זה פשוט לא טבעי ויוצר תגובות בהתאם.

או שתי סיטואציות:

1. כשאת בדייט עם מישהו את פוגשת מכר/ה

2. פגישה אקראית עם אקס (נראה לי לשם כיוונה התגובה של @אנו.נימית )

הסיטואציה הראשונה פחות מביכה, אלא אם כן הדייט שלך הוא חייזר שאת מתפדחת להיראות איתו ברבים, או שמי שפגשתם בדרך הוא רכלן גדול, ואז מחר כבר יפוצו עלייך שמועות שאת מאורסת או בקשר מתקדם, ואם זה מישהו שמכיר את שניכם, אז בכלל יש סיכוי שתהפכו ל"ידועים בציבור".

הסיטואציה השנייה היא בלתי נסבלת מבחינתי. ואל תשאלו למה. לא. מסוגלת. לפגוש. אקס. ברחוב. ואם זה קורה, אני מגיבה על הפנים.

יודעת שזה לא רציונאלי, אבל זה חזק ממני.

אז... @ אקסים שמרו מרחק!!😆

שמתי לב שלא קראתי נכון את השאלה..

מסכימה עם ox2694 וחפירות ולפעמים הטפות מוסר נלוות לזה מצד קרובים  ורחוקים.

ב. עדיין, הסיטואציה הזאת וכל מה שקשור לתהליך הזה זה משהו אינטימי. אישי. אז יש תחושה שצריך לבודד אותו משאר העולם, כי זה שלי ולא שלהם (ואנשים זרים לא מפריעים, הם סתם חלק מהנוף) 

וגם: @(אהבת עולם)

@אנו.נימית

@חתולה ג'ינג'ית

אנחנו מדברים על זה שמישהו שמכיר אותך רואה אותך בדייט.

ההיגיון שלי אומר שאם אנחנו מתאמצים להסתיר מהסביבה הקרובה (קרובים ומכרים) שאנחנו נמצאים בקשר, והם רואים אותנו בדייט -> משמע אנחנו כבר לא מתאמצים, וזה קשר רציני וכו' וכו'.

אני חושבת גם שיש ערך כלשהו - הרבה לפני שמתארסים - להיפגש בדייט עם הסביבה הקרובה, לבחון את הקשר כשמרחיבים אותו מעבר לרק שנינו. אולי זה עוד סיבה שאותי זה לא מפדח, אלא עו הזדמנות להעמיק את הקשר.

אני יוצאת מנקודת הנחה שבכל חברה יש אנשים רכלנים וחסרי טקט. אבל למה שאני ארקוד את חיי לפי החליל שלהם? מה אכפת לי? שיגידו שאני מתארסת, והם יצטרכו לאכול את הכובע לגלות שזה היה דייט ראשון ואחרון... זה לא שאני מטעה אותם, זה הם רואים את המציאות בצורה לא נכונה.

אני מסכימה שהקשר עצמו הוא אינטימי, אבל סוג האינטמיות בשלב הזה של דייטים הוא סוג של אינטימיות ציבורית - הוא נעשה בין כה וכה לעיני אחרים, בין אם הם זרים ובין אם הם מכרים. אותי לימדו שקשר שמבודד מהעולם הוא קשר שעלול להיות מסוכן...

לי זה נשמע קצת מוזר, אבל אני יודעת שיש תרבויות שבהם מקובל שתפקידו של הבחור בדייט הוא להגיע לבית של המדוייטת, לדפוק בדלת, להגיד שלום למשפחה, ואז לקחת את המדוייטת לדייט. זה לגמרי מוציא את הרוח מהקטע של הפדיחה, כי כולם מודעים לעניין.

לגבי לפגוש אקסים ברחוב, זה באמת נושא אחר, אני חושבת שצריך לחלק גם את זה: אנשים שהיה לך איתם קשר משמעותי, ואנשים שלא היה לך איתם קשר משמעותי. אם הם מהסוג הראשון, אני מבינה שיש בזה מבוכה (אבל זה ממש לא פדיחה בעיניי). אם זה מהסוג השני, יש מצב שאני בכלל לא אזהה אותם... בכל מקרה, שלום נימוסי ועוברים הלאה. למה צריך להגיב משהו יותר מזה?

אבל רובנו לא במצב הזה כרגע וזה דורש הרבה עבודה לשחרר את זה. אנשים שדוחפים את האף רק מקשים על העבודה על זה.

ואני ממש הרגשתי את זה, שבקשרים שהיה לי בהם טוב היה לי אכפת הרבה פחות שיראו אותנו ביחד וזה בלט בעיקר בקשרים שגם ככה חתכתי בהם בסוף.

מבחינתי התהליך עצמו הוא אינטימי (בעיקר מול עצמי אולי?) ולא דייט מסוים או אדם ספציפי. אז אני לא מעוניין שיכנסו לי הסחות דעת או הפרעות חיצוניות. בא לי שגם המעטפת תשאר שלי עד שאחליט להוציא את זה החוצה. וכמו שאהבת עולם הזכירה, בקשרים שהולך טוב אז גם החשיפה יותר קלה.

אבל אני מניח שזה יותר עניין של אופי ופחות משהו שיש לו הגיון מובנה מסויים ולכן יכול להשתנות בין אנשים.

ונקודה קטנה שלא הבנתי, את מנסחת כל הזמן כאילו מפריע לך איך שאחרים מתנהלים. למה זה חשוב? אם לך אין בעיה אז הרווחת... וגם אם הצד השני לא רוצה בשלבים ראשונים, הרי ברור שזה חייב לקרות מתישהו, אז אין מה להלחץ לדעתי. 

בדייט הראשון שלי עם מישהו ראתה אותנו מישהי שזיהתה והעבירה הלאה את המידע שאנחנו מתארסים🤔  

וזה *בדיוק* החלק שיפגוש אותך כשאת בדייט...

לפני הרבה שנים *המורה שלי מכיתה א'* ראתה אותי הולך עם בחורה ברחוב. כנראה גם ראתה שאנחנו מדברים ושכיף לנו ביחד.

האם היא אמרה לי שלום בנימוס?

לא!

היא התחבאה באיזה חור ולמעשה אין לי מושג איפה בדיוק היא הייתה כשראתה אותנו.

האם היא שמחה בליבה ושמרה זאת לעצמה? 

לא!

היא התקשרה לאמא שלי לדווח לה. אמא שלי לא ידעה איך לאכול את הסיפור הזה.

ו...הבחורה הייתה בכלל בת דודה שלי שפגשתי במקרה באוטובוס, באותו הזמן היא עדיין הייתה תלמידה בבית יעקב.

קרה לפני שנים לאחי. פגש איזה מכר רחוק שכל הזמן לא הפסיק לקרוץ לו.

אחרי יומיים אמר לאמא שלי שראה אותו עם מישהי.

המישהי היא אחותי... 

יכול לומר לך שכל מי שאני מכיר ויתר על דרישות כאלו ואחרות במהלך הדרך. במקרה שלי מלכתחילה הרשימה היתה קצרה כך שבמקום לוותר דייקתי אותה יותר. 

לדוגמא - אם תמיד חיפשתי אשה שרוצה בית תורני עם הנחת יסוד מוטמעת שתהיה מאותו תת-תת-תת-מגזר שלי, ויתרתי על החלק של תת המגזר.

דוגמא שניה מכיוון אחר - תמיד היה חשוב לי אשה צנועה ועדיין מאוד חשוב. הקו האדום הבסיסי ביותר אצלי. בלית ברירה עם הבנה של המצב בשטח אני נפגש גם אם כאלו שפחות ממה שרציתי, כל עוד כמובן בגדרי ההלכה וקצת מעבר.

שכיום אני חושב כלא באמת חשובים ו/או שטותיים

יש דברים שכבר לא קווים אדומים בהקשר רחב יותר. אבל עדיין יש להם חשיבות.

לדוג' רמת ההקפדה על צניעות בלבוש.

זה לא שזה לא חשוב לי או שטותי בעיני. אלא שבהקשרים מסויימים אני מקבל סטיה מסויימת משם.

מה השאיפות הדתיות שלה?

מה היחס שלה למקום הזה שהיא נמצאת בו?

אלה שאלות די מנחות בעיני שעוזרות למסגר את העניין במקום נכון יותר.

אם נצליח להסתכל (ואפילו לשפוט) על האחר כמו שאנחנו מסתכלים על עצמנו, דברים היו מקבלים משמעות שונה בהרבה מהדברים.

זה הבסיס של ההקשר.

אם אצליח לשפוט את עצמי כמו שאני שופטת את האחר..

השמיים הם הגבול

שוב, אלה לא קווים אדומים אבל דברים שהייתי אולי קצת קיצוני לצד אחד והיום פחות או להיפך

פעם לא הייתי רוצה לצאת עם מורות. זה ישר התקשר לי לעצלנות שעמום וכו'.

היום אני דווקא אעדיף מורות.

אני חושב שמה שהשתנה זה שהבנתי שהפן הנשי תופס בעיני יותר מקום משחשבתי והבנתי שדווקא הפשטות הזו לכאורה דווקא טובה בעיני.

ועדיין, אם ארגיש שמישהי נמצאת במקצוע כזה סתם ככה והיא לא באמת אוהבת מה שהיא עושה, זה יוריד לי.

התקשר לי לזה:

בחורה הכי סטנדרטית שיש - לקראת נישואין וזוגיות

חשוב לי שהוא יהיה בוגר וידע להכיל גם דברים אחרים וחשוב לי גם שיהיה לו חן

בעצם זה שני דברים 

בעבר היתה לי תמונה אוטופית וכמעט לא אנושית.

כיום במקום שהרבה יותר מסוגל להכיל מורכבויות אנושיות, מתוך הבנה או בגרות מסויימת שהתפתחה בי, שבן זוג הוא לא מלאך.

בעבר הייתי פוסלת בלי לבדוק בכלל כל מי שגר באזור שלי,אחרי שפגשתי מישהו אחד כזה בטעות עבר לי.

אבל קלטתי מתישהו שמה שאני מחפשת לא קשור בכלל לדמות שיש לי בראש ולכן תמיד התאכזבתי ממה שראיתי. ברגע שקלטתי את זה, יכולתי ליצור מחדש דמות שעונה על הצרכים שלי ולא דמות שבנויה בשנים של בל"חיות ילדותית.

חיפשתי מישהו שכבר לא בישיבה, פתוח, וכו', אבל דמיינתי בחור ישיבה צול"ר...

פעם זה היה ממש קריטי בעיני, עד כדי לא להפגש אם אין אצל מי לברר

היום כל עוד אני סומך באופן כללי על השדכן אני לא מוצא טעם בבירורים

שידוך עם גרושה פעם היה בעיני ממש לא אופציה והיום אפשרי

אבל צריך לקחת בחשבון שיש הבדל בין "אז היה חשוב לי והיום לא" לבין "אז היה חשוב לי והיום אני מבין שטעיתי".

או יותר נכון, כמה דרגות שונות:

1. היה חשוב לי כבחור צעיר כי אני צעיר, היום אני מבוגר ולא צריך, אבל אם ישאלו אותי אמליץ לעשות כמו שעשיתי (חסרון אמיתי ובאמת רק מי שמבוגר יכול להכיל אותו)

2. היה חשוב לי כבחור צעיר, וכיון שזה היה חשוב זאת לא היתה טעות, היום השתניתי והתבגרתי ואני מסוגל להכיל ולקבל גם דברים שבזמנו דרשו גמישות מחשבתית גדולה מדי (כלומר חסרון אמיתי ואני אישית לא הייתי מצליח להכיל אותו לצערי)

3. היה חשוב לי אז וזה היה טעות להתמקד בזה, בסופו של דבר זה לא באמת משפיע ואם הייתי טיפה מתגמש הייתי מגלה את זה (כלומר חסרון אמיתי אבל בצעירותי ייחסתי לו יותר מדי חשיבות)

4. היה חשוב לי אז וזאת היתה טעות עובדתית (כלומר חסרון למראית עין אבל לא אמיתי)

בעצם יש גם:

0. חסרון אמיתי, היה חשוב לי כבחור צעיר, ועדיין חשוב, אבל המבחר מצטמצם ואני צריך להתפשר

וגם:

#. יש דברים שהם תלויי גיל ותקופה. לדוגמה לפני 30 שנה אני מניח שמישהי בלי טלפון נייד זה לא היה בעיה, ואילו אם היו מציעים לי היום מישהי בלי טלפון נייד אני מניח שלא הייתי רוצה לתחזק קשר כזה

דוגמאות (בלי קשר לדעתי האישית, סתם דוגמאות שכל אחד יכול להבין):

הצעה בלי תמונה (פעם היה ממש נדיר להעביר, היום זה מאד מקובל)

מישהי בלי מקצוע מסודר (בת 20 או בת 30, זה משנה)

ועוד ועוד

פחות סומך על שדכניות ומקפיד לברר, ועם חברה מעודכנת.

וכן, משתדל להפתח למצבים משפחתיים כמו גרושה או מגזריים כמו חוזרת בתשובה אבל כפי שכתבת זה מגיע יותר מחוסר ברירה ולא לכתחילה. 

אז הפורום קצת שקט...

והדבר הזה עלול ליצור תחושה כאילו כולם כבר התחתנו או ממש בדרך להתחתן.

אז לא.

זה לא המצב.

תמתין 20 דקות, התוכנית שאסור לומר את שמה תסתיים ואז תראה שהם יחזרו לפורום

ותבין שיש עוד מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רווקים ורווקות ואחת מהן...תהיה איתך לתמיד. שלך.

אני יודע את זה כי כרגע דיברתי עם מישהו שיכולה להיות אשתך (סטטיסטית כן ? רווקה, עם ישראל)

עזרתי לה (דרך האינטרנט)

להדפיס תמונות במדפסת לייזר שחור-לבן, כדי לנסות דרך *נוספת* וחדשנית לשלוח תמונות לשדכנים

וכמובן שהיא אוהבת לבשל. אל תוותר על זה.

בהצלחה !

אמנם בן אבל חותם על כל מילה!

לצערי מודע כבר מזמן, דברים שלא חלמתי אי פעם שאדע.

מוסיף עוד נקודה שנתקלתי בה - לא מדובר בחוסר בטחון בה' או בדומה לזה.

בע"ה תפגשי את בעלך מחר - תעברי את התהליך היום! תתני לכם אפשרות למשפחה גדולה ומאושרת.

באמת ממש ממש חשוב להעלות למודעות

ובע"ה שתזכי להתחתן ממש ממש בקרוב!

קריטית שלא מספרים בקידום נושא שימור פוריות לרווקות.

עובדתית עד היום אין תינוק אחד שנולד משימור פוריות של רווקה

זאת לעומת ביצית מופרית עם זרע של זוג נשוי/לא נשוי.

זאת האמת העצובה שאני מרגישה שמסתירים אותה

נכון שיתכן שבעתיד יצליחו ותתפתח טכנו' שתאפשר

אבל זה לא מבטיח כלום.בינתיים אין תוצאות לדבר הזה.ההליך הפולשני והלא נעים בלשון המעטה עצמו דורש המון כוחות נפש במיוחד מבחורה דתית רווקה.

צריך לתת את כל הנתונים לפני שמשווקים משהו באגרסיביות, במיוחד בערוץ 7.

רק רציתי לומר.

מאיפה העובדות שלך?

זה ממש דיני נפשות, וצריך להיזהר מאוד מאוד במה שאומרים.

ישנם אלפי (אם לא יותר) ילדים שנולדו מביציות מוקפאות.

הנה לדוגמה מחקר על 543 נשים שהקפיאו ביציות, ונולדו להן תינוקות:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35597614/

(ואלו כמובן רק נשים שהשתתפו במחקר).

מה שחשוב לדעת זה מה שהם גילו במחקר הזה:

הסיכוי ללדת תינוק חי מביצית מוקפאת היא 39% - אבל אם ההקפאה היתה מתחת לגיל 38, האחוז הזה עולה ל-51% (או ל-70% אם הוקפאה כמות של לפחות 20 ביציות). גיל ההיריון לא חשוב, אלא רק גיל ההקפאה, ולכן זה מאוד קריטי לעשות את זה בגיל צעיר יותר.

ודרך אגב, התינוק הראשון שנולד בשיטה זו - נולד בשנת 1986. מקור: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21775211/

ועצרתי כששאלתי ואמרו לי את זה.

אולי אביא מקורות בהמשך.

"עובדתית עד היום אין תינוק אחד שנולד משימור פוריות של רווקה" - המשפט הזה שגוי, ושגוי החל משנת 1986.

אולי זה נכון ספציפית לבית חולים שדרכו עשית את התהליך. בעולם זה לחלוטין לא נכון. מצאתי בקלות עשרות מחקרים, ממדינות שונות, שבוחנות את התהליך והאחוזים - ובהחלט נולדו ונולדים תינוקות רבים מאוד ברחבי העולם מהקפאת ביציות.

אני לא אדם כזה שפל אם חשבת שהתגובה שלי נבעה מזה שזה לא רלוונטי יותר אצלי. אני מדברת ברמת הארץ.דווקא יש לי מקור מעולה לזה אבל צריכה זמן שאין לי כרגע לחפש. אם זה לא היה ברור אני חושבת שיותר עדיף לעשות את זה מלא לעשות כי בכל זאת בשביל הסיכויים בעתיד כחלק מההשתדלות והגיוני שלא כל אחת תחשוב ככה, בתחושה שלי המחיר גדול מדי כרגע.

מה שאותי מכעיס זה השיווק האגרסיבי בערוץ , אני מרגישה שמוכרים אשליות בלי באמת לתת את כל הנתונים.כל אחד יכול להתקשר למכון פועה שזה הגוף שהכי בעד ומקדם את זה ולבקש מס' טלפון של נשים שעברו את ההליך ונולדו להם תינוקות -המס' אפסי.

אני אוהבת שמספקים את כל הנתונים ומאפשרים לבחור באמת.השתתפתי בזום עם דר' חנה קטן ובנות שעברו את זה ושם ניתנה התחושה שאם תקפיאי 20ביציות יש לך 20 עוברים מובטחים..אפילו הנתונים שאת הבאת מסבירים למה זה.

נראה לי שהיה כאן קצר בתקשורת.

התכוונתי שייתכן שבעבר ביררת לגבי התהליך, ושהיום זה לא רלוונטי אלייך כי התחתנת. אני מבינה שלא, ואני מאחלת לך שתזכי בעז"ה בקרוב ובקלות.

לגבי נתונים בישראל, הנה המקור הכי מוסמך שהגעתי אליו: https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/e8195be0-bbbe-ea11-8118-00155d0af32a/2_e8195be0-bbbe-ea11-8118-00155d0af32a_11_17704.pdf

לפי עמודים 9-10, בתי החולים לא העבירו את המידע למשרד הבריאות ולכן חסרים נתונים. מה שהם כן יודעים להגיד, זה שבשנים 2018-2019 בוצעו כ-200 החזרות של ביציות שהוקפאו, הופשרו והופרו, אבל הם לא יודעים לכמה הריונות זה הוביל.

לפי הסטטיסטיקות בעולם, רובם המוחלט אמור להוביל להיריון. ובנוסף, המספרים עולים כל שנה, כך שהמספרים של 2022 כנראה גבוהים יותר.

האם אלו מספרים אפסיים?

יש נשים מעבר למכון פוע"ה....

גם באופן אישי, כל עוד אני צעירה מספיק, ובעז"ה שאזכה להינשא - אעדיף בתחילה להרות באופן טבעי, ורק מאוחר יותר לפנות לביציות הקפואות, כך שהגיוני לי שאין כ"כ שעברו את כל התהליך מול פוע"ה.

ומעבר לכך, מה זה משנה אם זה בארץ או בעולם? הטכנולוגיה עובדת.

אני לא יודעת לגבי השיווק האגריסיבי בערוץ. אני יודעת להעיד על עצמי, אין לי שום רווח כלכלי מהעניין - ואני ממש לא באה למכור אשליות.

אין לי ספק שאין כאן אחת שתתחיל את החלק הרפואי של התהליך לפני שהיא מבררת טוב טוב את הנתונים - ועם רופא פוריות. למעשה, לפני שמתחילים בתהליך בבית החולים, עושים פגישת ייעוץ שבו הרופא מסביר על התהליך, ואפשר לשאול כל שאלה. הם מבהירים שם היטב - לא כל ביצית קפואה שווה היריון, ולכן הם ממליצים על יותר מסבב אחד. לא כל ביצית ששואבים תוכל לעבור הקפאה, לא כל מה שעובר הקפאה ישרוד, לא כל שקפא יוכל להפשיר, ולא כל מה שמופשר יעבור הפריה כמו שצריך, ולא כל מה שעבר הפריה ייקלט כמו שצריך וכו'. כל מי שדיברתי איתו בתהליך הזה הבהיר לי היטב את הנ"ל.

מה שבאתי להדגיש כאן, זה שיש מחיר בלתי הפיך בלהישאר פאסיבית.

עם כל הספקות והחששות - לי יש אופצייה שמחכה לי, ששריינתי לעצמי בגיל 30.

מי שתעשה את זה בגיל מבוגר יותר - בדגש על מעבר לגיל 35 - מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכויים ללדת בדרך זו.

ודווקא בגלל שזה לא 100% מצליח, ושהאחוז יורד עם הגיל - אני מנסה לעורר כאן את הבנות בגילאים הרלוונטיים להתחיל לברר, להעמיק, להעיז.

להתפשר אם הבן זוג הוא קצת פחות ממה שאנחנו מחפשים

כדי להתחתן בגיל צעיר

ולא ללכת לתהליכים כ״כ מאתגרים,

כשאפשר לעשות את זה בחינם ובאופן טבעי והרבה הרבה יותר בטוח

 ופחות זולל אנרגיות נפשיות וכלכליות שעדיף לשמור אותם לדברים אחרים.

נכון שלכתוב את זה...זה קל מאוד.

ואני לא שופט אף אחד, בכל החלטה שהוא יקבל. אלה החיים שלו, הכל טוב.

פשוט מרגיש לי משהו לא נכון כאן.

שנים, אני *באמת* חושב, שמי שרוצה *באמת* להתחתן יכול.

בטח לגבי *רוב מוחלט בציבור*. (אני שם בצד מקרים חריגים מאוד)

הבעיה היא שאנשים לא מוכנים להתפשר, כי בסדר העדיפויות שלהם יש משהו *יותר*

 חשוב להם מאשר להקים משפחה *עכשיו*.

שוב. לא שופט אף אחד ואף החלטה.

זה לא ביקורת שלילית, אלא יותר נועד לפנות לחבר׳ה הצעירים לחשוב טוב טוב על השיקולים שלהם.

בקנייה של כמה שקלים בודדים מרוויחים רווחה כלכלית לכל החיים.

התגובה שלך לדעתי לא במקום.

ההודעה, כפי שכתבתי, מיועדת לבנות בגיל הרלוונטי.

אתה לא אישה.

חברותי ואני, שהגענו לגילאים האלו כרווקות - זה ממש לא בגלל חוסר רצון להתחתן. או בגלל בעייה בסדר העדיפויות.

בניגוד למה שכתבת, ההודעה שלך מאוד שופטת, ויודעת בדיוק מה הסיבה שרוב המוחלט של האנשים לא התחתן. וזה ממש לא נכון בעיני.

נדמה לי שזה פורום דתי כאן

גם אם זה לא עניין שלי בתור בן, ההתמודדות וההשלמה והבגרות בהחלט משמשים כהשראה. תודה.

@לאצעיר

@ברוקולי (ואולי אפשר לשים קישור במדריך הנעוץ גם בשביל העתיד.)

@טליהk1

@advfb

@קנגורו.

זה כל כך, כל כך חשוב! בתור בן, לא הייתי מגיב אם זה היה אחרת.

מאחל לך ולכולם כאן למצוא את זיווגם במהרה ולגדל משפחה שמחה, מאושרת ובריאה. 

לפעמים נראה לי שזה אשמתנו 

כמה מקסימות אני מכירה שעשו את זה ויש לי דמעות

כי זה לא פייר

אנחנו לא קובעים מה פייר.

לפחות הקב"ה נתן לנו בדור הזה אפשרות להקמת משפחה גם בשלבים מאוחרים יותר.

נכתב כרווק מזדקן מאוד שלצערו עמוק עמוק בתוך הסיפור הזה 😞

לא הבנתי למה אשמתנו? 

מישהו שיכול בפתיחות וברגישות לדבר על דברים שאולי פחות נעים לנו לשמוע, מישהו שיעזור לנו לצאת מאיזור הנוחות שלנו, מישהו שאנחנו יודעים שרוצה בטובתינו.

תודה על הדברים החשובים שכתבת!!

חיפשתי ומצאתי - תנחומא פרשת תרומה: 

סימן ב

ויקחו לי תרומה... מעשה בחבר אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין הרבה, היו אומרים לאותו חבר: היכן פרקמטיא שלך? היה אומר להם: פרקמטיא שלי גדולה משלכם. בדקו בספינה לא מצאו לו כלום, התחילו שוחקים עליו. נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה. יצאו ליבשה ונכנסו למדינה, לא היה להם לא לחם לאכול ולא כסות ללבוש. מה עשה אותו חבר? נכנס לבית המדרש ישב ודרש. עמדו בני המדינה כשראו שהוא בן תורה מרובה, נהגו בו כבוד גדול ועשו לו פסיקתו כהוגן וכראוי בגדולה ובכבוד. התחילו גדולי הקהל לילך מימינו ומשמאלו וללוות אותו. כשראו הפרקמטוטין כך, באו אצלו ופייסו ממנו ואמרו לו: בבקשה ממך, עשה עמנו טובה ולמד עלינו זכות לפני בני העיר, שאתה יודע מה היינו ומה אבדנו בספינה. בבקשה ממך עשה עמנו חסד, דבר להם אפילו על הפרוסה שינתן לתוך פינו ונחיה ולא נמות ברעב. אמר להם: הלא אמרתי אליכם, שפרקמטיא שלי גדולה משלכם, שלכם אבד ושלי קיימת. הוי, כי לקח טוב נתתי לכם:

מעשה בחבר אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין הרבה, היו אומרים לאותו חבר:

היכן פרקמטיא שלך?

היה אומר להם: פרקמטיא שלי גדולה משלכם.

בדקו בספינה לא מצאו לו כלום, התחילו שוחקים עליו. נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה. יצאו ליבשה ונכנסו למדינה, לא היה להם לא לחם לאכול ולא כסות ללבוש.

מה עשה אותו חבר?

נכנס לבית המדרש ישב ודרש.

עמדו בני המדינה כשראו שהוא בן תורה מרובה, נהגו בו כבוד גדול ועשו לו פסיקתו כהוגן וכראוי בגדולה ובכבוד.

התחילו גדולי הקהל לילך מימינו ומשמאלו וללוות אותו. כשראו הפרקמטוטין כך, באו אצלו ופייסו ממנו ואמרו לו: בבקשה ממך, עשה עמנו טובה ולמד עלינו זכות לפני בני העיר, שאתה יודע מה היינו ומה אבדנו בספינה.

בבקשה ממך עשה עמנו חסד, דבר להם אפילו על הפרוסה שינתן לתוך פינו ונחיה ולא נמות ברעב.

אמר להם: הלא אמרתי אליכם, שפרקמטיא שלי גדולה משלכם, שלכם אבד ושלי קיימת. הוי, כי לקח טוב נתתי לכם:

טדה

מה קורה לפורומים?

 זה פורום דתי חושב שראוי לערוך.

מאשר לרשום בכרטיס הכרויות של אתר דתי :

״מחפש לא רזה ולא שמנה״.

אז ניסיתי להסביר לבנות שתמיד מגזימות במה שהן רואות מול המראה...

איך זה נראה ״לא רזה ולא שמנה״ כדי שירגישו בנח לשלוח הודעה...

אבל עכשיו...בגלל האזעקה שהפעלת (אפילו אני נבהלתי כשראיתי ״אזהרת צניעות!״ )

ההנהלה הבכירה ערכה את התמונה

ובנות למרות שהן ״לא רזות ולא שמנות״ עדיין -לא- ישלחו הודעה לצד השני. חבל. פשוט חבל.

נקווה שזה רצון השם.

תודה.