פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 93)

צעקה ושועה במאי אתפרשן, אמר רבי יצחק, אין לך שועה אלא בתפלה, שנאמר (שם לט יג) שמעה תפלתי יהו"ה ושועתי האזינה, (שם פח יד) אליך יהו"ה שועתי, (שם ל ג) שועתי אליך ותרפאני, צעקה, שצועק ואינו אומר כלום אמר רבי יהודה, הלכך גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, הדא הוא דכתיב (איכה ב יח) צעק לבם אל יהו"ה, צעקה וזעקה דבר אחד הוא, וזו קרובה להקדוש ברוך הוא יותר מתפלה ואנחה, דכתיב (שמות כב כג) כי אם צעוק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו.

(שמות דף כ' ע"א)

והיה כתוב שם שבהתחלה כשאדם מתפלל הוא מבקש, מוציא מילים בפיו. אולי גם בוכה תוך כדי.

אח"כ, מרוב שהוא מרגיש את הרצון לדבר שהוא מתפלל עליו, הוא כבר לא מצליח לדבר אלא רק לבכות.

בסוף הוא כבר כ"כ בתוך הרצון, שהוא אפילו לא בוכה, אלא פשוט זועק מתוך ליבו, ממעמקי נפשו. והיה כתוב שם עד כמה תפילה כזו פועלת למעלה (מוסיף מעצמי- שהרי אם שערי דמעה לא ננעלו, ק"ו שערי זעקה, שהיא כבר אחרי הדמעה).

יש את אותו עיקרון גם בזוהר פרשת בלק.. שתפילת הלב חזקה יותר מתפילה בדיבור שמוציא בפה..

אֲבָל ג' אִינּוּן דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה. (תהלים צ) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּבַר נָשׁ אַחֲרָא. (תהלים פו) תְּפִלָּה לְדָוִד, תְּפִלָּה דָּא אִיהִי תְּפִלָּה, דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּמַלְכָּא אַחֲרָא. תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה אִיהִי מֵאִינּוּן ג'. מַאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְּהוּ. הֲוִי אֵימָא תְּפִלָּה דְּעָנִי. תְּפִלָּה דָּא, קָדִים לַתְּפִלָּה דְּמֹשֶׁה. וְקָדִים לַתְּפִלָּה דְּדָוִד, וְקָדִים לְכָל שְׁאַר צְלוֹתִין דְּעָלְמָא.

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא. וּכְתִיב, (תהלים לד) קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְגוֹ'.

האמת שערכתי וכתבתי שפה זה שונה מהמאמר הראשון .. אבל אז שוב מחקתי. אכן יש הבדל.

מתקיימות מהר מניסיון.. דברים גשמיים קצת פחות. השאלה על מה הוא מתפלל (:

אבל להגיע לתפילה מהלב זה קשה. אפילו על עצמי אני מצליח רק לעיתים די רחוקות. אבל אשתדל יותר בעז"ה

(ורק להדגיש, לא אמרתי שמה שאני רוצה קורה.. הלוואי. אמרתי שאם כדי להגיע למה שאני רוצה אני צריך להתקדם בכך וכך וכך, אז התפילה עוזרת לי להתקדם מהר כשאני מצליח להתפלל מהלב)

בעז"ה בקרוב אצל כולם ובקלות

על דברים רעים שעומדים להגיע ופשוט אומרים לי תתפלל על זה, הבעיה שאני לא משקיע מספיק בתפילה ולא מצליח לבטל את הגזרה..

יש שיגידו שהמחשבה הזו, שמשהו רע עומד לקרות, פשוט מגשימה את עצמה כמו פתיחת פה לשטן. אבל לדעתי זה לא ככה, לדעתי הנשמה פשוט יודעת את מה שהולך לקרות ומודיעה לך.. היו לי הרבה פעמים שחזיתי שבוע מראש או שבועיים באופן מדויק מקרים שיקרו לי. אבל זה כבר שייך לנושא אחר.. נושא מרתק מאוד..

בלי רקע ישיבתי והוא אמר שהוא נתקל בזה המון.. למרות שהוא באמת מחובר.

בכללי, יש צורך להסתכל במהות ולא במעטפת. המעטפת יכולה לעזור כדי לחפש במקומות מסויימים אבל בסוף כשבאים באופן מעשי לבחון הצעה ספציפית אז הכי חשוב להסתכל במהות ולא במעטפת.

תחליט איך אתה רוצה שהבית שלך יראה ותחפש שותפה לדרך.

השאר פתוח. 

א. למה הבחורה לא רצתה להמשיך איתך לדייט נוסף ?

ב. מה דרגת הדוסיות שלך ? בסולם פתוח-דוס .(פתוח = 1  סופר-דוס 10)

ג. אתה חדש בפורום ? (בתור כותב)

ד. התחייבת על פרק בתהילים ? (חפש בהמשך שירשור של ״המטיילת בארץ״)  בחיים אי אפשר רק לקבל, צריך גם לתת. תחזיר משהו לפורום.

בוא נתחיל מזה

ואח״כ נתקדם.

קח בחשבון שאם אתה חדש בפורום גם בתור קורא וגם בתור כותב, אז כל מה  שתגיד כאן,

 ישמש נגדך בהמשך כשמשום מקום, -אולי- תצוץ כאן הודעה תחת המותג ״ברוקולי״. אל תבהל.

 היא תשאל שאלה או תעיר הערה, תנשום עמוק ואז תענה את האמת.

לסיכום :

עבור על השאלות שקיבלת, דבר חופשי, אבל נסה להיות ממוקד.

בלי לחץ אבל קח בחשבון שכל מילה שתגיד תשפיע דרמטית על העתיד שלך.

בהצלחה.

1. אתה צודק שזה לא נכון להתפזר 

אבל גדול וחשוב מאוד- בעיני תלוי גם מי המציע. 

זאת אומרת שבגדול אתה יכול להגיד אני מתחבר לבנות בסגנון X אבל אם הצעה מאוד טובה בפרמטרים Y אני אקשיב 

1.1 בנות לרוב הולכות לשנת מדרשה - גג שתיים. ולכן אתה תוכל למצוא את עצמך עם מנעד רחב יותר של סגנונות בטח אם אתה גם לא נמצא בקצה של כל ציר 

1.2  תעשה לעצמך רשימה שיתכן ותשתנה של איזה בית אתה מדמיין ומתוך כך תשלוף את התכונות החשובות לך בבחורה

באופי שלה, בסגנון חיים שלה, בשאיפות שלה לעתיד וכו'.. 

2. ברגע שתדייק את סעיף 1 תוכל להתבונן מה 'הקווים האדומים' מול סעיף 2.. 

וכל לא צריך אנשים זהים.. 

"האם כיף לי עם המדויטת?"

"האם בחלוף כמה דייטים ובילויים משותפים, אני מודע גם לחסרונות של המדויטת?"

"האם הייתי רוצה לראות את המדויטת, על יתרונותיה וחסרונותיה, יום מדי יום?"

את שאר הדברים, כגון סגנון דתי או אופן חינוך הילדים, מבררים עם הבחורה עצמה ומשתדלים להגיע לעמק השווה.

1. החלק הרגשי מגיע מתכונות, חיצוניות או פנימיות, ומונע מהתת מודע. מצד שני יש את החלק השכלי שקובע מה מתאים לך בשביל לנהל חיים תקינים ברמה הפרקטית יותר.

תיקח את הדוגמאות שהבאת, תחלק אותן ל2 הקטגוריות האלה וככה תוכל להבין יותר טוב מה חשוב, מה אמיתי, מה ניתן לשינוי וכו' (החלק השכלי אפשר לבחון עם עצמך עוד קודם, החלק הרגשי נבנה בפגישות ומתוך הנסיון שלך...).

2.לדעתי זה לא עובד ככה, תחפש מי שנראית מתאימה לך במקומות שהיא נמצאת בהם. אל תחשוב ותתכנן בשבילה מה מתאים לה...  זה גם לא יפה וגם שכחת לדאוג לעצמך ולמה שמתאים לך... 

1. שני שאלות מכוונות שיכולות לעזור בעניין הזה - "מה עושה לי את זה בבחורה?" דהיינו, איזה דבר יקרה בדייט ואני יגיד "וואו אין עליה ממש באלי להמשיך להפגש איתה". שאלה שנייה - לפי הקשרים החברותיים השונים שיש לך - מה עושה לך טוב בקשרים בין אישיים? יש לך מכנה משותף בין כל החברים שלך שאתה יכול להצביע עליו? להסתכל על חבר שונים ולהגיד "איתו טוב לי בדיבור העמוק" "איתו טוב לי בכיף" וכולי וכולי ואז תזהה תכונות שחשובות לך גם בבת זוג.

2. אני לא חושב שאתה צריך להתייחס יותר מדי למי שתרצה אותך, אתה תחפש איפה שנראה לך טוב ואם שתרצה תזכה

ועוד משהו לגבי השקפה - אל תכנס לתבניות המקובלות... זה ממש לא מופרך מבחינתי שאתה יכול לצאת גם עם מישהי מדרשת הרובע וגם עם מישהי ממגדל עוז - כל מי שלומד תורה ביראת שמיים זה כבר מכנה משותף אדיר. כל השאר, זה כבר ברזולציה קטנה. "חבר אני לכל אשר ייראוך". ואם בית הלל ובית שמאי שהיו יותר רחוקים מהקו והגוש הצילחו להתחתן אחד עם השני אז ק"ו שאנחנו גם.

(be careful what you wish for)

תוכ שיחה זורמת בלי לעשות מזה סיפור, היא לא חייבת להרגיש.

זה כ"כ משתנה בין אחת לשנייה,

א"א לדעת.

פשוט צריך רעיונות ומתוכם בטח יבחר את מה שהכי יתאים לה לקבל לדעתו  

בס"ד

זה אכן מאוד תלוי בבחורה. יכולה להגיד שאותי מאוד ריגש לקבל שרשרת של ירושלים של זהב, אבל הייתה לזה משמעות סימבולית עבורנו. 

גם לקבל ספרים מרגש אותי כי אני מאוד אוהבת ספרים.

גימיקים שקשורים לספרים ומרצ'נדייז גם מאוד ירגש אותי.

בקיצור, קח את מה שהיא אוהבת ותחפש משהו מיוחד שקשור. בכל מקרה בסוף העיקר זה שחשבת והתכוונת.

תמונה שלכם / נוף עם שיר (שיר שהיא אוהבת) זה מהמם Your Moment - מיוזיקגלאס מנורת לילה עם שיר עם משפט -

יש לזה קישור סורקים ונכנס 

אפשר הכל 

בושם ספרים משהו מתוק גיפט קארד,תמונות על עץ/ זכוכית , מחצלת , מזרון יוגה , תכשיטים 

העברתי לו את כל ההודעות שלכם

אולי תבדוק טוב טוב את הגדרת הרלוונטיות שלך?

לאחרונה ראיתי הרבה כרטיסים עם דרישות שנראו לי הזויות קצת כמו לייטים שרוצים דוסיות שהולכות עם חצאיות ארוכות בלבד (רציני) כאילו משהו אצלם נתקע בחלומות מהימים שהם היו תורניים או בחורים שלא נראים מי יודע מה עם דרישות מפורטות ומנותקות בלי טיפת מודעות עצמית ולטעמי בוטות בנוגע לנראות או חוזרים בתשובה בשלב מאוחר בחייהם שרוצים רק שמורות בעע..או בני 50 שרוצים רק בנות עד גיל 34 רווקות וכד'

במקרים כאלה המלצה שלי:

- לבדוק שיש הלימה בין איך שאתה נתפס לבין איך שאתה מציג את עצמך

- לבדוק מה הממליצים אומרים

- לוודא שמי שמציע לך מבין את הגדרות החיפוש שלך

- לוודא שהכרטיס מייצג אותך נאמנה

~ ועבודה עצמית - האם מה שאני רוצה זה באמת מה שאני צריך.

לפעמים הייתי מציעה למישהי בחור זהב והיא היתה פוסלת והוא עם פרטים מושלמים  

אין לי מה להגיד לך .. זה ממש הפסד שלה .

לפעמים גם בנות / בנים פוסלים אנשים מאוד איכותיים , לפעמים "יותר" ממה שהם בעצם יכולים להציע.

אני מפולטר מלא בכרטיסים וכשפוגשים אותי לרוב זה זורם הרבה יותר טוב ומי שאני מעוניין בדרך כלל תרצה גם להמשיך...

אפשר לבקש ממישהו שיחווה דעה לגבי התמונה ותיאור הפרופיל, ואז להכניס שינויים נדרשים (להצטלם בצורה יותר פוטוגנית, לנסח פרטים באופן מסקרן יותר).

לענ"ד, הדבר היותר רלוונטי זו רמה דתית, פלוס מינוס. בשאר הפרמטרים אפשר לגוון, כדי להגדיל את מס' האופציות (חוצניקיות, גיורות, עדות שונות, בנות שמבוגרות ממך בכמה שנים וכו'). בהצלחה! 

וברצינות - כל כך לא קשור.

את מחפשת בעל. לא חברה טובה. מומלץ כמובן שתהיו החברים הכי טובים אבל אסור להתבלבל. 

מקבלת את ההערה

חחח

אני חושבת שנכון להגדיר מה מבדיל מבין השניים.

שימי לב שברוב המקרים, לאדם יש כמה חברים - ולא תמיד כל החברים בעלי אותו האופי.

יכול להיות שיש לך 2 חברות טובות, שאחת היא מאוד שקטה והשנייה רועשת.

אני חושבת שנכון להגדיר מה הציפיות שלך מבן זוג. יכול להיות שיש סוגים שונים של אנשים שמסוגלים לענות על הציפיות שלך.

אני חושבת שיש מה ללמוד מעצמינו, ממי החברים שלנו - אבל שחיפוש של בן זוג הוא שונה.

אני שמתי לב שמישהי רועשת שיש לה חברה טובה שקטה התחתנה עם מישהו שקט. וגם להיפך

חבל שאת לא גבר אנחנו מסתדרות כל-כך טוב..

אחרכ הזכרתי לה איזה חוסר אונים היינו שנאבדנו ליד כפר ערבי

אני מחפשת גבר שאני גם אסתדר איתו וארגיש בבית ממש וגם ישמור עלי.

מה שאני לא יכולה להביא לחברות

אבל כן ברור שיש הבדל בין חברה לבעל, ועדיין עצם היכולת לחיות עם מישהו מבחירה אומרת הרבה

אני גם חושבת שיש תכונות אופי שאפשר בהחלט ללמוד מהם ולחפש באחר . 

אוקיי אבל מה הבעיה לאהוב שחברה שלי חכמה, פשוטה ושמחה.

אז אני מחפשת מישהו עדין ושמח. מה הבעיה? 

אני יודעת שזה בצורה קצת שונה אצל גברים (לא נולדתי אתמול)

נראה לי לא הבנתם למה התכוונתי אז אולי זאת חוויה סובייקטיבית שלי

אבל תודה!

היא לא נכונה, ולכן בפשטות לא שייך להשוות ממה שאת מכירה מחברות.

למה לא? ניסו לענות לך בתגובות הקודמות. וכמובן שיש עוד דוגמאות שאפשר לתת. אבל רק באתי להדגיש שכדאי לשים סימן שאלה על הנחת היסוד שלך. 

של לאצעיר והפי ולגיטימי, למשל.

אם הבנתי נכון את הנחת היסוד (ומסתבר שלא, על פי התגובה שלה ל advfb) אז הם גם עונים ש"זה לא אותו דבר".

כמובן שכדאי גם להסתדר עם הבעל, אבל זו לא ההגדרה של בן זוג. כלומר, להסתדר זה תנאי מינימלי כמובן, אבל זה לא בהכרח יקרה באותו האופן שבו מסתדרים עם חברים. לכן אין מה להשוות. למה זה ככה? אני עייף מדי עכשיו לנסח את זה אבל אפשר לעיין בתגובות לעיל, שנותנות כיוון, והכי פשוט לראות שככה זה במציאות בקשרים טובים. 

גם יש את המימד של 'כנגדו' בזוגיות, שמתחולל קרב שנובע מעצם השוני הקיצוני בין גבר לאשה ובכלל מאופי שונה שדורכים על בלטה אחת משותפת.

הקרב הזה יכול להצמיח דברים טובים ועמוקים הרבה יותר מחברות, אבל זה קרב.

העניין העיקרי הוא לא להיות פריוילגים.

אדם שהוא פריוילג הוא חושב על ה'רף', על הציפיות הכי גבוהות שלו שיכולות להיות, ועל בסיס זה הוא מקבל החלטות.

אדם שהוא לא כזה הוא חושב על ה'סף', מה הדברים העיקרים שאותם הוא רוצה ועליהם הוא לא יתפשר. וכל השאר - בדיל ויעבור..

כן נכון. אבל זה גם מעצבן כי למה נתקלתי דווקא בבת ולא בבן.

(אני מקווה בשבילך שאני אחת משתי הבנות..)

את הנשמה התאומה שלי אבל אנחנו יותר מדי אותו דבר אין בכלל ניגוד 

אנחנו יכולות כבר לעשות ניק משותף זה הרמה שאני סומכת עליך 

למה צריך ניגוד לא הבנתי.זה שאת בת והוא בן זה מספיק ניגוד

אני מקווה למצוא מישהו כמוני. אמן. 

בואי אני אתן לך תסיסמא?

אני חושבת שזה הגיוני

בעלי צריך להיות גם חבר טוב ואם את מצליחה להניח את האצבע על מה שגורם לאנשים להיות חברים טובים מבחינתך זה נהדר

כשמנתחים בשכל כל מיני דברים במיוחד נושא רגיש כזה זה באמת יכול להלחיץ

לכן עדיף לעזוב את השכל ולהיות שם פשוט

ואז תראי שזה לא כזה נורא.

בהצלחה!

איך יוצאים מטראומות?... 

נחשפים למושא הטראומה בהדרגה.

זה בצעדים קטנים שכל צעד הוא סיכון קטן שאת כן יכולה לקחת אבל מרגישה מספיק ביטחון. ברגע שגם הוא כבר לא טראומה בשבילך את עוברת לשלב הבא... ככה אני חושבת שבמקרה שלך זה רמת הציפייה והמעורבות רגשית בדייטים נראלי

הקשבת לעצמך עכשיו וכתבת מאיפה הוא נובע, השלב הבא הוא לענות לעצמך למה בכ"ז כן את רוצה לצאת

כשהכל יהיה לך מסודר בהבנה יהיה לך תמונת מצב ברור, שיש לך פחד (טבעי) ועם זאת את בטוחה שאת רוצה להתגבר על הפחד הזה ומוכנה לעשות מה שצריך בשמחה ובנחת.

כלומר את יכולה להתחיל לצאת עם הפחד במקביל ותוך הזהירות שהוא ידרוש ממך, כי את מודעת לזה שהוא נובע בגלל מה שעברת כך שזה הגיוני. זה ממש חשוב לקבל את הפחד להרגיש אותו ולא להבהל ממנו... ממשיכים לחיות תוך כדי. ככה גם עם כאב. אין טעם להכחיש אותו, יש טעם להרפות ממה שאני לא יכולה לשנות ולשאול את עצמך מה כן בתחום השליטה שלך לעשות.

תסבירי לעצמך בשכל למה מבחינה שכלית יש דרך לעבור את זה אחרת. מה לדעתך נכון להתנהלות עכשיו? איזה דברים את חושבת שנכון לעשות ואיזה דברים את חושבת שכדאי לתקן מהפעם הקודמת?

תחלקי את השלבים לגורמים קטנים, תהיי על זה. את יכולה. ה' יעזור לך בהכל🙏

אבל יודעת גם למה לא רוצה...

מפחיד אותי. גם מפחדת מלצאת ודייטים, וגם מהמחשבה על להיות נשואה... כ"כ הרבה מורכבויות שבתור רווקה אין לי...

אני מפחדת מהמחשבה של לדאוג לעצמי ולעוד מישהו, ובהמשך גם לילדים בע"ה.

והקטע הכלכלי ממש מלחיץ אותי... במיוחד שאני רוצה מישהו שילמד, לפחות בהתחלה...

ומרגישה שהסיבות למה לא, גוברות על למה כן... 

אבל כמה אני כבר אוכל לחכות ככה? ועוד כשזה לא לחכות לזמן מסויים שאז זה יסתדר. זה סתם לבזבז זמן...

אחיות שלי כבר היו נשואות בגיל שלי... ואני אפילו לא יודעת אם מתאים לי לשמוע...

טוב זו יצאה יותר פריקה... אבל אשמח גם לתשובות...

לא דומה בחורה בת 21 ל25 ל30 וכו'.

יש גילאים שמה שאת כותבת מקובל מאוד.

התבוננות עצמית היא תמיד דבר טוב. 

את לא צריכה להתחתן כי אחיות שלך התחתנו בגיל הזה

זה היה מתאים להן

ולך - יכול להיות שזה מתאים ויכול להיות שלא.

אני חושבת שזה אישי מאד

ממילא אין מקום להשוות למישהו אחר.

בהצלחה רבה בכל!

אז קחי את הזמן. אל תדחקי את עצמך (אז זה יכול להחמיר).

תדברי ותתפללי לה', והוא לאט לאט יעזור לך להשתחרר מהפחדים ולפתוח את הרצון. ע"י דברים שתראי, תשמעי (ואולי אפילו תריחי).  

אבל זה יעבוד רק אם את לא חושבת על זה כל הזמן. המודעות והחשיבה המתמידות מפריעות לנפש להשתנות (גם בשינויים שאמורים לקרות באופן טבעי).

לאט לאט. זה תהליך. יש לנו נפש עם תכונות וחוקים ומגבלות וצריך לדעת איך להתנהל איתה. אם מנסים לדחוק אותה להגיע מהר ליעד זה לא עובד. היא עובדת בצורה של צעד ועוד צעד. עם כמה שזה מבאס את המחשבה והרצון שלהם יש כנפיים מהירות.

תזכרי שבבסיס של הנפש יש רצון חזק מאוד להתחתן. כל הפחדים (שהם מוצדקים, אבל לא צריך להקצין אותם) הם פחות מהותיים בנפש, והם רק מקיפים וחוסמים את הרצון ומונעים ממך להרגיש אותו. כשהרצון כן מורגש, הוא עוזר להקטין ולנרמל את הפחדים. אין פה יותר מדי היגיון, פשוט ככה הנפש שלנו עובדת. כשרוצים משהו, באופן טבעי מקטינים ומדחיקים (באופן בריא) את הפחדים.

כל מה שכתבת הם הסיבות שבשבילן אני יוצא:

לצפות ואולי להתאכזב.

להתכונן ולהתארגן.

להקשיב ולדבר.

לגרום לה לחכות לתשובה ולמתח.

לדעת שזה שהיה לה טוב לא אומר שבהכרח כך גם לי.

אז אני מציע שלפחות תנסי לצאת בשביל הצד השני…

זה באמת באמת מפחיד!!

אבל לעצמי אני אומר תמיד שזו לא סיבה לא לצאת. כי עדיין זה מעל החסרונות ובסוף זה ישתלם.

וצריך להאמין שזה יסתדר ושאת תמצאי מישהו שאיתו יהיה לך פשוט מדהים

שולחים קורות חיים, הולכים לראיונות עבודה, פוסלים ונפסלים, ואז מתישהו מוצאים את הג'וב האופטימלי.  ואם לא עושים כל זאת, בהיעדר הכנסות גוועים ברעב.

 כל החיים שלנו הם רצף של טעויות, אכזבות והסקות מסקנות לעתיד. יותר יוזמה = יותר מפגשים = יותר תובנות לגבי האחד והיחיד.

שאתה מצחיק במקרה

וזה בסדר , הומור זה עניין אישי .

השרששור ההוא היה ברצינות לחלוטין

תנסה אתה להגיד לבחור זהב שמישהי פוסלת אותו למרות שהיא ביקשה את המספר שלו !! אך ורק בגלל שהיא גילתה את העדה שלו

ואז נדבר

אולי אותך זה מצחיק

אבל לי אין לי לב להגיד לבחור את זה , נכון אותך היא מאוד רצתה ולכן ביקשה לברר עליך .

ואז שנודע לה מה העדה היא לא רצתה

ומי שצריך לעשות פה חשבון נפש זה אך ורק

הבחורה .

שאם היא כזאת גזענית לפני שהיא פונה בכלל למישהו שתגיד ותכתוב ברחל ביתך הקטנה אני מחפשת רק את העדה הנ"ל.

עניתי לך ברצינות

כי ההכפשות שאתה כותב כאן זה בלתי

בהקשר זה אספר על חברה טובה שלי שחזרה פעם מפגישה של ארגון שידוכים. היא היתה אז רווקה והשתתפה במפגש על תקן מי שמנסה לשדך מכרות וחברות. אז היא חוזרת עם אמא של בחור אחד ששתינו הכרנו, רווק מאוד מבוגר. והאמא מספרת לה מה היא מחפשת לבן שלה. משכילה, ונחמדה וכו' וכו' (לא יודעת בדיוק מה), בעצם, היא אומרת לחברה שלי, את בדיוק מתאימה! אבל את מעדה איקס? לא? מעדה וואי? לא, זה לא מתאים לנו! וזה בלי שום בושה, או תחושה שמשהו כאן לא תקין. החברה שלי ראתה בזה כמובן חוסר טקט וחוסר רגישות משווע. אבל מתברר שיש אנשים מבוגרים שאפילו לא קולטים כמה זה פסול...

רוב הסיכויים שאם משהי כבר אישרה משהו ופוסלת בגלל עדה זה לא דעה אישית שלה אלא משהו שהכתיבו לה.

אם זה בא נטו ממנה אז הפי צודקת... 

-------- עריכה ----------

בכל מקרה להחזיר תשובה חיובית למשהו ואז להוריד לפני פגישה זה ממש מעליב... כואב הלב על הבחור...

מספיק שכל אחד ישמע את סבא וסבתא שלו ואת ההורים שלו.

לצערנו הדור שהנהיג את המדינה לא היה נקי במאה אחוז (למרות שהיו לו הרבה מעלות) לגבי תרבות שעולים מארצות מסויימות ולכן היו ויש עדיין במידה מסויימת מאבקים בין עדות.

זה נראה לי הרקע להבנת העניין.

אם מגדירים את אשכנזי/ספרדי כאופי זה כבר עניין אחר שבאמת לא כל כך שייך.

קודם כל, האופן והנימה שבה אתה כותב די מקנטרים אל מול השרשור של @הפי , ו-וואלה, זה פחות נחמד.

היא תיארה סיטואציה אמיתית והזויה שקרתה לה, ולא רק ששמה אותה במצב לא נעים, גם ישמצב שפגעה בבחור המדובר.

אגב, הסיטואציה שהיא תיארה (ועוד מליון סיטואציות אחרות שיכולות לגמרי לקרות) הן דווקא ההוכחה לכך שזה לא הכי מדוייק שלא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד. יציאה לדייטים ובניית קשר זה עניין שנוגע לשני אנשים (במינימום, אם מתעלמים מהשדכנים שבאמצע), ודווקא נראה לי שחשוב לזכור שיש עוד פונקציה במשוואה הזאת שהיא לא אני.

אז סבבה, אתה לא חייב להסביר לכולם למה אמרת לא, כי אין חיוב בחוק לתת דין וחשבון לצד השני. אבל מצד שני גם אין מצווה להתנהג בצורה לא מכבדת בעליל.

ועכשיו לפרטים של מה שכתבת-

אפשר לומר שהדברים שאיתם פתחת, ואלו שאיתם סיימת הם עיקר התוכן.

(כל האמצע הוא הקנטרני שעליו דיברתי קודם)

ההחלטות שלנו הן באמת שלנו, ואנחנו לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד, חוץ מאשר לעצמינו. ממילא אם זה המצב, אין עניין לבוא בטענות כלפי אף אחד חוץ מאשר כלפי עצמינו.

אבל, אם לזרום איתך- אנחנו עדיין צריכים לדפוק חשבון, וגם לבוא אח"כ בטענות, כלפי הבנאדם הכי רלוונטי לסיפור- אנחנו.

ודווקא בגלל זה, יש עניין שנהיה מסוגלים לענות לעצמינו על שאלות נוקבות בטיעון שהוא קצת פחות ילדותי ושטחי מ'כי ככה בא לי'.

דווקא בגלל זה, יש עניין שאם הגענו למסקנה שמשהו לא מתאים לנו ברמת הכותרת- נהיה מספיק בוגרים כדי לבדוק את האדם שנמצא תחת הכותרת הזאת לגופו, ולא לצילה של סטיגמה כזאת או אחרת.

דווקא בגלל זה, יש עניין להכיר תודה למישהו שניסה לשדך ושואל 'למה', ולהבין שזה לא כי הוא חכמולוג, אלא כי הוא רוצה להתמקד, לכוון יותר טוב לפעם הבאה, ואולי גם להציע לך לתת אמון בהצעה הזאת למרות שנפלת לסטיגמה.

והאמת, ממליצה לך למתן קצת את הכוכביות. מלבד העובדה שזה באמת מקשה על הקריאה של מה שאתה כותב, זה גם קצת מוריד מהערך של הדברים כשהכל חשוב והכל מודגש בכוכביות..

את זורמת עם המציאות.

ובמציאות אי אפשר להגיד לאנשים עם מי להתחתן או לכנות אותם בכינוי גנאי בגלל שהם לא חושבים כמוך. אין מצב כזה.

לקרוא למישהו -גזען- כי הוא לא רוצה להתחתן עם מישהי בגלל העדה שלה,

זה בדיוק (<--לדמיין כוכביות) כמו לקרוא למישהו שמנופוב כי הוא לא רוצה להתחתן עם בחורה שמנה. הכל מושלם אצלה אבל היא שמנה, היא אפילו בריאה מאוד, אבל...שמנה.

מה זה אומר שהוא שונא שמנות ? שהוא לא ישכיר את הדירה שלו לשמנות ? שהוא לא יעסיק שמנה ? ממש לא. מה הקשר ? 

אז אולי חפרתי בצורה לא הכי מוצלחת, בשירשור הקודם, הכל טוב,

אבל  השורה התחתונה היא רצינית לגמרי :

בחיפוש אחר בני זוג לכל החיים, העדה זה כמו עוד פרמטר. לחלק זה לא חשוב בכלל, לחלק זה חשוב המון, אי אפשר לשפוט על זה. נקודה.

נ-ק-ו-ד-ה

וכן אני רושם פעמיים נקודה, כי אני מנסה להעביר את הרושם למי שקורא אותנו (הכוונה למאות עד אלפים שקוראים אותנו ולא מגיבים)

שאם הוא הגיע למסקנה שזה חשוב לו וזה מפריע לו, אז זה שלו וזה בסדר גמור. 

כמובן צריך להתנהל בחוכמה ולא לפגוע באחרים. 

לבקש את -כל- הפרטים ואז להחליט כן כן או לא לא. בלי שאף אחד יודע למה החלטת שלא מתאים.

יש פער גדול בין להתחתן עם בנאדם שמשהו בו מפריע לי (ומבלי להכיר אותו כמכלול) לבין לנסות פעם אחת לצאת מתחומי הנוחות שלך ולהיפגש עם מישהו שעל הנייר נשמע שיכול להתאים למעט פרט אחד שאותו צריך לבדוק.

(וזה קורה בעוד המון תחומים אגב, כמו שמישהו אשכנזי במוצא לא חייב להיות כזה באופי, מישהו גם יכול להיות עם חוש הומור, אבל מסוים. או עובד במקצוע שיכול להיתפס הכי יבש, ובפועל להיות אדם מלא בחיות. יש מורכבות בהחלטה שx תמיד מעיד על y )

לא קראתי לאף אחד בכינוי גנאי על החלטה שלא להיפגש בהסתמך על קריטריון כלשהו. אפילו לא על כזה שבעיני לא נתפס כעילה לפסילה.

אני אגיד אפילו יותר מזה- כשאני שומעת על דברים כאלו יש בי עין טובה וחוסר שיפוטיות, ולו רק בגלל שבאמת אין לי מושג איפה אותו הקריטריון פוגש את הבנאדם, ומה הוא עשה או לא עשה כשהוא נפגש עם אותה תחושת דחיה מהקריטריון הזה.

הדבר היחיד שהפריע לי זה השימוש בטענה (הדי נכונה בסה''כ) שלא צריך לדפוק חשבון לכלום ולאף אחד עם הרצונות שלנו, כאיזשהו 'טיעון על' כזה שלא דורש נימוק אמיתי ומשמעותי או חשיבה תחתיו.

יש פער גדול בין ה'כי ככה בא לי' שכתבת בתגובה הראשונה לבין 'בנאדם שהגיע למסקנה' בתגובה אליי. וזאת בדיוק הנקודה.

'כי ככה בא לי' זה חמוד בגיל 4, אבל לבנאדם מבוגר- פחות.

חותם על כל מילה שאמרת (חתימת כהנים)

רק קחי בחשבון

שבפורום כזה או קבוצה בוואצאפ, כשפתאום רואים תגובה ״קיצונית״ (לטעמי)

אז אין ברירה, צריך להגיב  בצורה ״קיצונית״(״ככה בא לי״)

כדי להוריד מהשולחן שמישהו כאן חייב משהו למישהו שהוא בוחר בני זוג ל 50 שנים הבאות

לך זה ברור, לי זה ברור, כנראה שלא לכולם. 

-אחרי- שהנקודה הזו הובהרה וברורה מאוד,

-אז- אפשר לבוא לומר : ״חבר׳ה, זה עדיין מטומטם לא להפגש רק בגלל שהיא פולניה, כן ?״

בדיוק אבל בדיוק כמו : ״חבר׳ה, זה עדיין מטומטם לא להפגש רק בגלל שעם עקבים היא כבר יותר גבוהה ממנו״

אבל גם  חשוב לשים לב, זה שאני חושב שזה מטומטם לא להפגש עם מישהי בגלל שהיא פולניה,

זה ממש ממש ממש אבל ממש לא אומר שהצד השני מטומטם. זה ההבדל. זה הדבר הכי חשוב לזכור.

במיוחד שאין לי מושג מה הצד השני עבר בחיים שגורם לו לחשוב ככה.

נסיים בתפילה- שעם ישראל יהיה מאוחד ולא יהיו כאן מיליון שבטים ומגזרים ועדות וכולם יהיו יהודים-ישראלים-מסורתיים+ 

יש ימים מבאסים כאלו...

אבל זו הזדמנות לאחל לך מזל טוב ליום ההולדת ושבעז"ה בשנה הבאה בעלך יחגוג לך אותו בביתכם.

וגם יקפוץ להביא אותך מהתחנה בימים כאלו 🙃

אני לא יודעת אם זה יום שמח או עצוב קיבלתי מלא דברים שווים מצד שני הרסתי משהו ממש חשוב וכלכך רציתי לעזור בו ויצא עקום ממש.ולא נעים לי בכלל מה אני אעשה :/

בעל.

לי גם יש סיבוכים במחשב שמאיטים את העבודה, אז לפחות בזה אני מבין אותך.

אני מנסה להבין שזה הכל מ-ה', הרי בככה ה' עונה לי על הגיון לבבי כמו שהוא עשה היום בצורה נפלאה, אז גם הסיבוכים מ-ה'.

המצב שצריך להיות מ-ה', אז יותר קל לקבל את זה.

נגיד, אצלי זה מאוד עוזר, כי לי יש המון רגשות אשמה בכלל, ובפרט שזה אשמתי שיש את הבעיות, וברגע שאני יודע שזה מ-ה' זה מקל עלי.

ובסוף קיבלו את בני הסוג הראויים להן ופרשה בתורה.

מאחל לך דיקח הרבה פחות. 

יכול לומר לך שביררתי על מישהי שאמרו לי שהיא תורנית מאוד. קבענו לדבר.

הדבר היחיד שעניין אותה כל השיחה היה במה אני עובד, לפרטי פרטים. התחושה היתה שאם היה מקובל לשאול כמה אני מרוויח היא היתה שואלת.

למותר לציין שלא הייתי מעוניין אחרי השיחה הזו.

(העבודה שלי מצויינת ב"ה, פשוט לא רוצה מישהי שזה יהיה הקריטריון שלה). 

שאתה בן אדם טוב,

אכפת לך אם אנשים נפגעו, רואים... נדיר היום...

מוקי זה שם של איש טוב

אתה ממש נשמע כזה

(אבל פגשתי בדיחות מוצלחות מאלה) 

סליחה על הייבוש, זה הצד הפולני שלי

הייתי שולח להם  כרגע הודעה בוואצאפ :

״חבר׳ה, שימו לב מסתובבות בנות במגזר הדתי-לאומי שלא יודעות להשתמש בסוגריים.

זה לא הגיוני שהבחורה תשים סוגריים רק על משפט אחד כשהמשפט השני קשור לראשון אבל הוא בלי סוגריים. זה לא מתכנס״

בהקשר של ההשתייכות החברתית שלי.

אתה יכול לחזלש את ההודעה.

כמעט אין בדיחה ישנה שאני לא מכיר.

רק אם מישהו יחדש בדיחה, לא אכיר.

סגנון אשכנזי, משכילים כאלה, גישה רמב"מיסטית

יש שם אידיאולוגיה מאוד חזקה שחבר'ה צריכים ללכת לעולם המעשה. ישיבה עם לימוד רציני מאוד.

זה יותר קרוב לגוש מאשר לקו. אפשר להגדיר אותם כישיבת גוש לצורך הסטיגמה (מבחינת האמת, היא לא שלוחה של הגוש ורבניה המרכזיים לא למדו בגוש).

שמנסה להשפיע על הציונות הדתית ולקדם את הערכים האלו.

כמעט כל שנה הם יוצאים בזעקה ובוכים למה יש חינוך נפרד לבנים ובנות ברוב בתי הספר היסודים בחמ"ד, וכמה זה נורא שנשים לא נמצאות בכל פינה חור בעולם, החל מכנס רבנים ועד כיתה א2 בבית ספר נועם.

ממומנים ע"הקרן לישראל חדשה שזאת קרן מימון של ממשלות זרות שמיועדות לארגונים שמשפיעים על ישראל לאמץ עמדות ליברליות שמאלניות.

לא מחבב את זה כ"כ, כי זה מנוע חיפוש לאנשים עם ראש מקובע, כי כל אחד חווה אחרת כל ישיבה, הייתי בישיבת "קו" וראיתי אנשים שהייתי נותן להם ישיבה "חסידית". וראיתי "ליברלים" וראיתי חבר'ה כאלה וחבר' כאלה. זה קצת מוריד ומרדד.

אני לא לגמרי מבטל את זה כי זה קצת נכון, אבל לקחת את זה בעירבון מוגבל. במיוחד במיוחד אם מחפשים משם חתן / ללמוד שם, זה רק למי, בעיניי, שיש לו ראש מקובע או דרישות מדויקות ממש.

אני לא מוסיף משהו רק מחזק... אני אומנם לא משם אבל באמת מתוך ניסיון מרובה זה סתם מיותר. היום כל אדם נידון בפני עצמו ....כדאי לברר נתונים רלונטיים באמת...החתונה עם האדם לא עם הישיבה שלו....

אני מכיר לא מעט חברים שלומדים במקום מסויים שמוגדר כx מבחינת גוש קו וכו' והם לא מחזיקים באותה דרך....

בסוף ישיבה מורכבת מהרבה דברים ובאמת באמת אם היו כולם נאספים יחד ללמוד לא היו הבדלים כאלו גדולים בעצם הלימוד....

וגם בכללי זה ממש גרוע כל החילוקים האלו

לא כותב מוסר רק כותב את מה שעל ליבי

המחשבה וההלכה.

שכלתניים. עם זה הם מעשיים ופרקטים, יותר מהגוש (לא מדבר על כל בחור, אלא תפישה כללית).

הרב אלישע אבינר מלמד שם אמונה, כמו הרב קוק וכדומה, אז אני מניח שחלק יש להם תפיסות מסויימות של הרב קוק.

הרבה מהם עולים להר-הבית.

זה הסדר, אז עושים צבא.

נראה לי שרוב הבחורים יותר ימניים מאשר תפיסות מסויימות בגוש (לא מתכוון לדון כאן בתפישות הפוליטיות של שניהם).

ישיבה רצינית מאוד.

לרשימת עשרת הדברים הכי פחות חשובים בן זוג, ואם מישהו פוסל על זה- הוא צריך עזרה.

מה זה משנה מה אמא שלו עושה במטבח הפרטי שלה? מצידי שתסתום לעצמה את הצנרת ככה כל שבוע ותשלם מאות שקלים לאינסטלטור, מה הבן שלה קשור לזה?

עוברים על כל זכרון בנפרד ונפרדים ממנו \תולשים אותו.

אם שומעים שהיא התארסה זה זרז לא רע.. 

מה שנשאר זה געגועים לתחושה ולא לאדם. את זה כבר מישהו אחר ימלא. 

לפעמים זה געגועים לאדם. למידות שלו, לתכונות שלו, למה שהערכתי בו, לתחושה שאם עוד קצת נתאמץ נוכל  להיות החברים הכי טובים. ואז לא.

וכשיש לך דשי"ם ואאינטרקציות עקיפות איתו מכל מיני סיבות, זה בכלל קשוח.

אחרי שעובדים על המקום שהוא תופס בנפש (הזכרונות) אז נשארת התחושה.

אם לא אז ברור שנשאר הגעגוע לאדם...

וכן, התזכורות ממש קשות.

תורף דברי הוא שצריך לעבוד על זה ולא לקוות שיעלם לבד (למרות שיכול לקרות).

בסוף הפתרון הוא למצוא את זה שבאמת מיועד לך. רק שאנחנו לא יודעים מתי.. 

געגוע: איך מתמודדים איתו? | מכון חיבורים

כי אני נזכר לאו דווקא באדם עצמו אלא בצורך שהוא מילא לי. מאמין שעוד אחת אחרת גם יכולה לענות על כך.

אצלי עובד להיפך...

ובמקרים שפעלתי כמו שאתה מתאר זה הסתכם בחוויית ריבאונד.

לחזור לאקס?

סוג של לשחזר חוויות, רגשות וכו שהיו לי עם אדם אחר. כלומר, אני לא עסוק בלהכיר את האדם שלידי, אלא לנסות לחוות איתו את מה שחוויתי אז.

בקיצור לא מומלץ.

הדבר שהכי חשוב במפגש הוא סקרנות, ברגע שיש צפייה למשהו מאוד מסויים, זה מאבד את זה...

כשעניתי את מה שעניתי בשרשור הזה התכוונתי לבין לבין, שאין הצעות או שיש הצעות שלא מתיאמות או שסתם לא יוצא, אז עולים געגועים למשהו שהיה פעם. געגוע לאדם הוא באמת יותר מסובך מגעגוע לתחושה ולחוויה. השאלה אם אפשר לנתק בין השתיים. אולי כן אולי לא... אולי במידה מסויימת אפשר.

הוא של מישהי אחרת.

את מבינה?

ההבנה הזאת מאוד מיישרת ומנקה.

מי רוצה להשאר קשורה לבעל של חברה שלה?

מה שהיה-היה ונגמר.

ולפעמים ההחלטה היא חד צדדית, ואז הצד השני נשאר עם לשון בחוץ, ועם געגועים. (ותחושת פספוס, והחמצה, ואשמה ועוד כל מיני כאלה.)

אם מדובר בקשר שהיה ונגמר, אז נותן להם את מקומם לרגעים ספורים, כי צריך לתת ביטוי מסוים לרגש, אבל ממש לא מרשה לעצמי לשקוע בהם ודוחק אותם הצידה, כדי שלא ימנעו ממני מלהתקדם קדימה.

נגעת פה בנקודות חשובות, היכולת להקשיב לאינטואיציה שלך כאשר יש מולך אדם חדש שאת לא מכירה כמעט לפעמים בלתי אפשרית .

ואז צריך לתת צ'אנס ולפעמים זה פשוט רק מכאיב יותר

...

את עושה את הכי טוב שלך