פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 92)

וגם למה לא.

למשל, הנה לדוגמא בחור שהחליט שהוא לא נפגש כי הבחורה לא אוהבת חומוס. 

ודיברנו על זה מלא פעמים גם בפורום הזה :

זכותו המלאה של כל אחד ואחת לסנן את מי שבא לו, על מי שבא לו,

 *כל עוד* הוא לא מקטר על ״למה אני עדיין לבד״, אלא תמיד אופטימי, יוזם, חיובי ומשפר את עצמו ואת ההחלטות שלו. פשוט לא ?

לגבי השדכן :

ברור שהכוונה שלו טובה, הוא מנסה לעזור לך.

*אבל*

אם השדכן עושה משהו -שבכלל- לא מקובל עליך.

אז תודיע לו בצורה מכובדת : אני מבקש יותר לא להודיע בשמי שהסכמתי להפגש. בסדר ?  

אם ענה משהו אחר חוץ מ ״כן״ - תחליף שדכן.

אם ענה ״כן״ ועדיין ממשיך להסכים בשמך - תחליף שדכן.

אתה הבוס. אתה קובע. אתה אחראי לגורלך. 

השדכן ישן כמו תינוק בכל מקרה. אל תדאג לו.

מילה אחרונה : לדעתי יש בך משהו מיוחד.

אבל לא יכול להיות שאתה תזרוק כאן מלא משפטים על אהבת ה׳, אמונה ה׳, בביטחון בה׳ ואז כשה׳ מסדר לך פגישה ובחורה אומרת לך ״בוא נדבר״.

אז אתה...״בכלל לא נראה לי השידוך״. 

היא כבר אמרה לך *בוא נדבר*, תכבד, תדבר. זה לא אומר שסגרת משהו. רק מדברים. הכל טוב.

בהצלחה.

אני אישית הייתי אומר לה שהשדכן הזה קובע עובדות בלי לשאול קודם, ולא פונה יותר לשדכן הזה

אנשים כאלה מוציאים אותי מדעתי

ויצאתי לדייט כי לא היה נעים לי לבטל.

בדיעבד, הייתי צריכה לבטל. זה היה ממש לא קשור ובזבוז זמן לשנינו. לא עשיתי טובה לאף אחד כשיצאתי. פחדתי להעליב בביטול, העדפתי לשבת ולא לעשות, אבל התוצאה היתה בזבוז לכל המוערבים.

ואולי לכן זה קרה. מישהו שלא הבין כנראה איך הדברים עובדים.

עוד חוויה. את מוזמנת לכתוב ספר...

תשתדלי לכתוב אותו מאוזן יותר.. 

מי הם אותם אנשים שכותבים את חוויות הדייטים שלהם בספרים.

אני פוחדת לפגוע באנשים שיצאתי אחתם.

ב"ה אספתי הרבה מאוד חוויות בדרך, ואני נזהרת מאוד במה ואיך לשתף -

ובכל מקרה משתדלת שבצורה שהבחור לא יזהה את עצמו אם הוא יקרא.

כשאני קורא מישהי שהתארסה אחרי המון זמן הרבה פעמים חוזר משפט בסגנון "אחרי כל המוזרים שפגשתי הגיע האחד!!!!" ואני שואל את עצמי מה אמור להרגיש מישהו שנפגש איתה וקורא את זה.

גילוי נאות - קרה לי. 

לא אמרתי לשדכן שכן כי יש כמה דברים שאני אשמח לבדוק אותם. בסיטואציה שנוצרה לא היה לי נעים להתעלם.

נוכל לדבר על זה?/אוכל לחשוב על זה ולהחזיר לך/דרך השדכן תשובה?

סליחה על החוסר נעימות 🙂

אבל לא חושב שהייתי מסוגל לומר "לא" בדבר כזה.

הייתי יושב עם עצמי ומוצא דרך להאמין שיש סיכוי (ולו מינימלי) שיעבוד ונפגש.

קרה לי בהקשרים אחרים. 

ש-ה' ישמח אותך מלא ויתן לך מלא מלא כוח!

ה' רואה אותך! הישועה עוד תגיע! ואז כל תלאות הדרך יתקהו מהלב, והלב יהיה שמח ושלם!

הלב איתך.

שננוחם כבר, בנחמה אמיתית ושלימה.

כולנ"ו.

אם את שוקלת את הכיוון אסור לתת לאף ניסיון חד פעמי לפגוע בסיכוי לבניית בית. כולנו חוטאים בזה במדה זו או אחרת. אשרייך שאת מודעת ושואלת.

כדאי לעשות קצת עבודה עם עצמך לשחרר את התחושות הקשות כדי שלא ילוו אותך לפגישה הבאה.

והגבתי כאן לפני שראיתי את השרשור הזה. קצת רלוונטי גם לשאלה הזו:

מאמינים לך - לקראת נישואין וזוגיות

ועם הרתיעה המובנת כ"כ

ועדיין, אם גם במצב כזה, נצליח לגייס קצת את השכל

קל מאוד להבין שזו דוג' לא מייצגת. זה היה בכמה רמות של ניתוק (זה שהוא אדם נחמד ונורמלי לא סותר).

כשלעצמי, אני לא יודע עם בנות מהמגזר החרדי. אבל אני חושב שאם את כן חושבת שזה מתאים לך, הבחור הזה לא מייצג בשום צורה.

בנוסף, נראלי אפשר אולי יותר לברר לפני: מה הרקע שלו? מה הוא מחפש? קצת להבין מה הסיפור שלו..

בהצלחה!

אם את מרגישה  שאין לך כוחות כרגע למשהו מסויים תתני לעצמך רגע

שאת ממשיכה אם יש שאלות שהפריעו לך/לו שהיה ניתן לברר בפלא זה טוב

תקחי את מה שקרה ותהפכי את זה למתנה שלך .. להיות יותר מדויקת בבדיקה על הבחור ועל מה שאת חושבת שעלול להפריע .

ולכן צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

כשמציעים לי לצאת עם אדם חרדי, אני מבהירה מאיזה מקום אני מגיעה, מהם הערכים שחשובים לי, ומה אני חושבת לגבי תפיסת העולם החרדית.

בשלב הזה בד"כ הצד השני לא מעוניין להמשיך.

וזה עוד לפני שאני מתחילה לשאול את עצמי מה חרדי מחפש אצל דת"ל - ולמה הוא לא מחפש בתוך המגזר שלו. מה הבעייה שבגינה שידוך חרדי לא מתאים.

כציבור, אני מרגישה שמערכת החינוך וההנהגה החרדית מטפטפת תפיסת עולם שמזלזלת בדת"ל, בדרכה, בתורתה ובהנהגתה.

אני לא רוצה לצאת עם מישהו שמזלזל\לא מעריך את דרכי.

אבל את כמובן אדם אחר, עם תפיסות עולם אחרות.

אני עדיין חושבת שחשוב להבין למה אותו אדם חרדי מסכים להיפגש איתך (במיוחד אם יש לו ספקות לגבי דברים בסיסים כמו שמירת השבת).

ותמיד לזכור שאנחנו פוגשים אדם אחד ספציפי, ולא את המגזר, ולא את הסטיגמות.

ומהניסיון שלי, היו לי דייטים מזעזעים ודייטים מדהימים - וכולם עם אנשים מתוך המגזר שלי, ואני בטוחה שככה זה גם אצל מגזרים אחרים.

אבל חשוב לי לומר - לא נראה לי נכון לצאת לדייט כחווה מתקנת.

לא נראה לי שייך לצאת אם את לא חושבת שיש כאן פוטנציאל אמיתי לקשר.

אם אין פוטנציאל, למה לבזבז את כוחות הנפש, הזמן, המאמץ של שניכם?

יש בזה משהו מאוד לא הוגן בעיני.

אם אתה מכיר מישהי שם תבקש שתעלה לך צילום מסך של כמות החיוכים וההודעות בזמן נתון. נראה לי שתבין יותר למה.

אף אחד לא חייב לך ***כלום***

בטח לא באתרי הכרויות.

ככל שתפנים את זה מהר יותר, ככה יהיה לך גם קל יותר.

לצערי, אני נאלץ להוציא לך כרטיס צהוב. תתאפס. דחוף.

אבל *דחוף*.

למעשה, אני אפילו מוכן לקחת סיכון (מקווה שברוקולי לא כאן)

ו...לא נעים לי לומר, אבל אין ברירה, אני חייב להשתמש בשפה קצת חילונית :

להוריד לך סטירה וירטואלית. זה יוציא אותך מהסרט שאתה חי בו. 

אוקי, זה קצת יכאב, מוכן ?

באיזה צד פחות כואב ? אל תענה, עדיף שזה יבוא בהפתעה.

***נותן לו סטירה וירטואלית*****

עכשיו קח נשימה עמוקה. תרגע.

בדיוק. נשימה עמוקה. יופי

ועכשיו. ***תפנים*** : אף אחד לא חייב לך ****כלום****.

לא עונים לך, כי לא עונים לך. מה זה עניינך ?

תתעסק באיך להגיע לאלה *שרוצים* לענות לך ואם זה קשה באתר הכרויות, 

אז תתאמץ ותחפש דרך אחרת *עד שתמצא*.

ויש דרך אחרת, פשוט לפעמים צריך להתאמץ *פי 10 יותר* בשבילה.

 אתה מוכן ? אתה *באמת* מוכן ? אז תחשוב על זה. קדימה.

שבת שלום.

ברור שאף אחד לא חיב כלום

אבל לעניות דעתי מינימלי לענות לבנאדם. אפילו התורה אומרת שאדם שלא ענית לו ב"שלום" כאילו גזלת אותו.

ברור שלא *חייבים* לך *כלום*

אבל לדעתי לענות זה דרך ארץ קצת בסיסית...

בתור אחד שגם קיבל פניות - ומאוד משתדל והשתדל לענות בצורה מכבדת גם אם לא מתאים ולא רלוונטי

אם בחור השקיע וישב וחשב וכתב הודעה (שמסתמא היא קצת יותר מושקעת מ'היי' בנאלי) - למה לא לתת את הבסיס הזה של מענה?

וגם בחורה שיש לה המווווןן חיוכים והודעות וכו'...

לא מובן לי.

אני לא רוצה להיות חריף ולהגיד שזה מרגיש לי קצת כמו גאווה/זלזול

אבל אם מישהו ישב וכתב הודעה מכובדת ומכבדת - למה לא לכבד ולתת תשובה, אפי' במשפט וחצי שזה לא רלוונטי/כן רלוונטי/כל דבר אחר?

לא נשמע לי שזה כזאת השקעה מטורפת...

מרגיש שזה התעלמות שלא כ"כ מכבדת ובעיקר משאירה דברים באוויר...

כמובן הכל נכון בים אם בחור כותב לבחורה ובים אם להיפך...

כך נראה לי.

ולהגיע אל מי שמתעלם/מתעלמת ממך...

גם אם מאוד תרצה

וגם אם תהיה מאוד יצירתי

גוק, אולי הם לא ראו?

שאתם הגברים נהייתם רכיכות.

ובמקום לנסות לקדם אתי מהלך ברחוב

אתם מעדיפים להתחבאות מאחורי מקלדת ולשלוח לי מאות הודעות בשליש ובאישי כאן

תתאפסו על עצמכם ותפסיקו להתבכיין כבר

זה הרבה יותר סיכויי התיחסות מאשר בשליש ובאתרים אחרים שכולנו מוצפות בהודעות ופשוט מסננות 

אבל לא ברחוב , זה אף פעם לא היה ברחוב

בספריה במאפיה במסעדה בחתונה בשיעור

ובשליש אני עונה בהתאם לכוחות שלי

אבל משתדלת להחזיר תשובה, הרוב שם לא מתאים אבל לפחות אני מעריכה..

אולי הם לא רוצים מספיק או שהם מתביישים מאוד

כמה הבחור חתיך

אבל אם עושים את זה כמו שצריך

זה ממש לא

והיא לא תנפנף אותי במקרה הטוב או תרגיש מוחפצת במקרה הרע נמוך מאוד בעייני..

הבנות ירגישו מוחפצות.

אם זה היה מתקבל בצורה טובה בעיני רוב הבנות (כמובן, לאו דווקא שהן יסכימו להיפגש.. פשוט שזה מהלך לגיטמי בעיניהן) אולי הייתי מנסה.. 

לא מבין למה לחפש כל הזמן סיבות למה לא…ממש להתעסק בתפל… לתת הזדמנות למי שנראה לך לא משנה באיזו פלטפורמה(גם במציאות), ומקסימום אחרי דייט יצא מזה או לא יצא מזה…לא חסר אחכ על מה לפסול…ואחרי זה מתלוננות למה הן לבד…

שיהיה בהצלחה

את צודקת אני מסכים דייט צריך להיות מרגש…לא אמרתי ישר לצאת לדייט, אמרתי לתת הזדמנות, לענות ולדבר ולנסות להכיר…ומשם אם נראה שמתאים אז דייט ומשם…

על בסיס איך שאת נראית? על בסיס קצב ההליכה שלך?

למה שאני אפנה לבחורה אקראית שראיתי ברחוב?

לפחות נכון להיום.

אבל אם כן - אז לא הייתי פונה על סמך דברים שאפשר לראות על עוברת אורח ממוצעת ברחוב. ממש ממש לא.

אלא על סמך תכונות שמתוארות בכרטיס וכדו' שמעידות קצת יותר על האישיות של הבן אדם.

אגב, אם היית מדברת על להתחיל עם מישהי באוניברסיטה או במקום עבודה וכדו' לא היה מפריע לי.

אבל למה שאני אתחיל עם מישהי ברחוב?

ועוד פרט קטן שגם לו יש חשיבות - מישהי ברחוב אני לא יודע עליה אפילו אם היא פנויה ואם היא מעוניינת לשמוע הצעות. לפעמים אפילו קשה לדעת אם היא בת 17 או בת 19, ואם היא בת 19 או בת 22. באתרי היכרויות לפחות אפשר לדעת שהצד השני שם שם את הפרטים שלו בדיוק בשביל זה. אתה לא נופל עליה משום מקום.

בפרט לגשת למשהי שנראת לך בת 22,23 ולגלות שהיא בשירות לאומי.. 😶

הגברים היום רכיכות לא קטנות (אומר בתור גבר).

אבל לא חושב שלהתחיל עם בחורה דתיה באמצע הרחוב זה רעיון טוב. מי שלא מתחברת לדיגיטל ולריבוי ההצעות יכולה ללכת לשדכנית או לבקש מחברות או קרובות משפחה. 

אם אני לא טועה שאול ודוד היו ממש יפים

הגננת? מחלה של יום שישי שבני השנתיים הכינו במעון? אם כן.. רמות אחרות של גועל!

וברצינות עכשיו בעיני, לא כדאי להתעסק במגעיל או לא.. לך תדע מה עובר על מי שבצד השני.. אתה יכול "לשלוח את לחמך" מה שנקרא, בפלטפורמת היכרות וירטואלית. מקסימום תופתע לטובה.. אבל בעיני לא נכון לקחת את זה ככה או לייחס כוונות או תכונות שליליות למי שלא עונה. ואולי זה לא שווה את זה אם אתה מרגיש ככה, אם זה יותר פוגע מתורם ומועיל, וסתם מקווצ'ץ' את הביטחון, הייתי פונה לדרכי היכרות אחרות.. 

המון כוחות

תהיו חזקים

בע"ה רפואה שלמה

אולי כדאי לשאול אנשי חינוך אם אנשים קרובים.

אתה גדול עלינו פה בכמה וכמה מידות...

אילו התלבטויות שב"ה לא הייתי צריכה להתמודד עם סדר גודל שכזה.

ובכל זאת, כמה מילים שאולי יוכלו לעזור.

בעיני, טבעי לחשוב עליך, עליה ועל הילדים שלך.

קודם כל, אני לא חושבת שצריך להחליט עכשיו, מעבר להחלטה שאתם דוחים אירוסין.

ההתלבטות היא גדולה, ואני חושבת שחשוב לשתף אותה שאתה עם סימני שאלה, שאתה מבולבל וכו'. לא לשדר רק שאתה נמצא כאן בשבילה - כי אם תחליט להיפרד, זה עלול להיות הרבה יותר קשה. בעיניי עדיפה כנות.

בעיניי, בגלל שעוד לא קידשת אותה, המחויבות שלך כלפיה נמוכה. אתם יוצאים כבר תקופה ארוכה, יצרתם קשר משמועתי - אבל עכשיו הקלפים נטרפו, כללי המשחק השתנו לחלוטין - ואתה צריך לבחור אם אתה ממשיך בשביל הזה, או בוחר לנסות להתחיל מאפס קשר אחר. אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, נניח עובד סוציאלי במחלקה האונוקלוגית (או דרך עמותות רלוונטיות), על זוגיות של חולי סרטן - ואיך לשתף אותה בהתלבטויות שלך כשיש לה מיליון דברים אחרים על הראש.

אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להחליט בשבילך דבר גדול כזה. אני חושבת שכדאי להתייעץ עם אנשים שאתה מכיר ומעריך את דעתם - במיוחד אם אתה יודע מה הציפיות שלך מזוגיות חדשה (נניח, האם חשוב לך ילדים משותפים? האם דבר זה יהיה אפשר אחרי טיפולים לסרטן?)

מבחינה פרקטית, לדעתי, ברגע שהאבחנה קיימת, צריך לקבל החלטות גם על סמך הידע. צריך לבחון את הדברים מול האבחון הרפואי המדויק. יש סרטנים ויש סרטנים. יש סרטנים שאחוזי ההישרדות שלהם הוא מעל 95% (אחוזי שרידות של 5 שנים), לעומת סרטנים הכי נמוכים שהם באיזור 12-20%. צריך להסתכל על הסוג והתת-סוג - לכל אחד יכול להיות טיפול רפואי שונה, ומשך טיפול אחר. אולי כדאי לך להיפגש בנפרד עם האונוקולוג (אבל אתה חייב את אישורה בגלל ענייני סודיות רפואית). ואולי לדבר עם מישהו שהיה חולה בסוג כזה של סרטן, להבין קצת איך נראית ההתמודדות. שתדע לאן אתה נכנס.

בגלל שאין עדיין אבחנה מדוייקת, אולי שווה להמתין.

יש הבדל מאוד גדול בעיניי אם מדובר בצפי של טיפול של חצי שנה, ואז חזרה לשגרה, לבין שלוש שנות טיפולים...

יש כאן גם את עניין הילדים, שאני לא יודעת כל כך איך להתייחס אליו. יש לך מחויבות הורית כלפיהם, וצריך לשקול גם את טובתם. בני כמה הם, איך הם יתמודדו עם מצב כזה בטווח הקצר והארוך.

חזורת שוב: אני לא בטוחה שהפורום הזה מתאים להתלבטויות שלך. יש הרבה אנשי מקצוע, וכדאי מאוד מאוד להתייעץ איתם. יש להם הרבה יותר ניסיון עם מקרים דומים, גם אם זה לא בדיוק הסיפור שלכם. הם יוכלו לתת לכם כלים וידע להתמודדות ולקבלת החלטות.

אני מסכים לגמרי בענין הכנות, ואמרתי לה את זה

וגם אני חושב שזה בעיקר תלוי בפרוגנוזה שלה.

טוב לשמוע שזאת התגובה הספונטנית של עוד אנשים.

תנשום עמוק,

תחכה לקבל יותר מידע

תתייעץ עם אנשים שאתה סומך עליהם

ותקבל החלטות לא בפזיזות מתוך לקיחת כל הנתונים והאפשרויות בחשבון.

נשמע קל... אבל וואו.. זה בטח ממש לא!!

מתפללת עליה. מתפללת עליך. מתפללת עליכם.

תחזור לעדכן בבשורות טובות!

בינתיים נקוה שזה הרבה פחות גרוע ממה שנשמע על פני השטח.

מייעצים לי לא לחשוב על זה ולחכות לתוצאות

אני רוצה לראות מישהו שהיה מצליח לא לחשוב...

אבל מה שכתבתי לך זו העצה הכי סבירה שנראית לי במצב הזה..

שלא נגיע לידי נסיון....

התפללתי ואתפלל בעז"ה

לדעתי, למרות הקושי אל תחשוב על לעזוב.

היא מלאה בפחדים על עצמה ועל הילדים שלה ועל העתיד. תהיה שם בשבילה. זה חסד גדול ואתה לא תפסיד מזה. 

לא משנה מה המצב שלה - לא לעזוב בכל מקרה, בתור חסד, ומחסד לא מפסידים?

זה מה שהקב"ה רוצה שאני אעשה?

חשבתי בשבת שבמגילת רות בועז אומר לרות "avid;font-size:21px;">היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" ולכאורה רואים כאן ששיייך חסד גם על בחירת בן זוג לחתונה, איפלו שממש ממש לא מקובל לעשות את זה, ובדרך כלל אנשים חושבים על מה שטוב להם.

ואולי זה בדיוק המקום לעשות חסד. כשכבר נקשרתם ויש התאמה והכל בסדר ואח"כ מגלים בשורת איוב כזאת. אולי.

אם בחור נפגש עם בחורה שניים שלושה דייטים, זה כמובן אחרת.

וחשוב להדגיש שזה לא רק חסד.

נניח שאתה מחליט שלא מתאים לך ועוזב. אתה חושב שיהיה לך קל למצוא מישהי אחרת?

ונניח ולא מצאת אחרת ועוד שנתיים היא מאחורי המחלה, אתה חושב שהיא תסכים בקלות שתחזרו?

אבל היחס לעניין תלוי בטיב מערכת היחסים ביניכם ועד כמה הקשר ביניכם חזק. אם אתה חושב שזה אכן כך (ככה הנחתי בתגובה הקודמת), אז לדעתי גם אם קשה לך תאחז במידת החסד ותשאר.

תחשוב גם מה היית עושה אם זה היה מתגלה שבוע, חודש, שנה אחרי החתונה, ומה הסיבה לשינוי ביחס אם אכן יש כזה.

כמובן שזה תלוי גם במקרה הספציפי, מבלי להיכנס לפירוט

אבל בעז"ה שהיא תצא מזה מהר ותתחתנו ותחיו חיים טובים ומאושרים

זה חסד גדול נכון

אבל אתה לא במקומו

והוא צריך לחשוב גם על עצמו, על העתיד שהוא רוצה לו ולילדיו.

היות וכנראה לא תהיה לצדו בזמן אמת לתמוך בו נפשית ופיזית מבחינה אישית- אל תתן עצות שאין לך דרך לקחת אחריות עליהן.

סליחה על התקיפות, בטוח שאת/ה אומר זאת ממקום טוב ואמיתי, אבל זה הוא ולא אתה

להפחיד עוד יותר זה גם לא הדבר הכי אחראי לעשות.

לגבי איזה עתיד הוא רוצה לילדים-

לומר לילדים "אני אוהב אותה מאוד. אבל היא חולה ואני עוזב אותה"- זה גם לא משהו.

אפשר גם לתווך דברים לילדים בצורה נכונה ולראות שהם לא בהכרח תופסים את זה קשה כמו שאנחנו.

אז אפשר לחכות, לתמוך בה בינתיים ולהתעכב עם החתונה.

לא צריך ישר לרוץ ל"תתייעץ, תשקול טוב, תחליט לא בפזיזות". יש פה מישהו שאוהב מישהי ולקח לו זמן למצוא אותה ואולי מה שהוא צריך לשמוע עכשיו זה חיזוקים "אתה אוהב אותה ואכפת לך ממנה, אז כרגע תתחזק ותתמקד בלהיות לצידה, ותחשוב על המצב שלך בעוד תקופה".

וגם מהצד שלה- לעזוב מישהי במצב כזה זה גם קשה מאוד.

לסיכום, אני לא רואה בזה חסד מוגזם. אני לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות בכל אבחנה שתהיה, אבל זו בעיניי הגישה העקרונית למצב המתואר.

וניא אומרת שהם ישברו יותר אם אני אעזוב

כי הם כבר חיים את הנושא, כבר ראו אותנו בעיני רוחם מתחתנים, ובאיזה שהוא מקום לעזוב אותה ישבור להם את הלב

הם כבר יודעים שהיא חולה, הם כב רעיכלו את זה. ומחלה זה לא סוף העולם (כל עוד יש סיכוי טוב שהיא תבריא)

בעז"ה שתצליחו ביחד לעבור את זה במהירות, שזה יגבש וילכד את כולכם בצורה חזקה, ושתבנו את הבית שלכם לשמחת כולם.

אבל אני יותר מבוגר, ויודע שרגשות זה דבר נזיל, ולא מתחייבים לחיים שלימים בלהט הרגע

נחשוב נשקול בנחת ונגיע למסקנות

(ממילא אין סיכוי שהיא תסכים להתחתם איתי אם היא לא תשתכנע שחשבתי על זה מכל הכיוונים 1000 פעמים)

ואיפה רצתי ולאן?

לגמרי בשום צורה לא עשיתי את זה.

להיפך, כתבתי שלדעתי הוא צריך לשקול את הדברים בצורה אחראית ושיקח את הזמן הנדרש בשביל זה.

אתה לעומ"ז כתבת בצורה די נחרצת ופזיזה שלא יחשוב על לעזוב ושזה חסד וכו'- כן זה נשמע לי חסר אחריות.

כי בתוצאות של ההחלטות שלו יהיו אשר יהיו- לא אתה תשא.

שלא ישמע שבהכרח הייתי עוזבת במקרה כזה. ממש לא דווקא, אבל כן צריך לקחת את כל האפשרויות בחשבון מבחינתו- מהרגשיות ועד הטכניות- וזה מה שהצעתי.

מותר לחשוב אחרת

תראי את הרוח שעולה מהתגובה הראשונה שלך (ולא רק שלך) אל מופים ותראי מה עניתי לך על מה שכתבת לי. זה עונה על מה ששאלת עכשיו.

לא אמרתי שאסור לחשוב אחרת..

ואין לי איזה משהו נגדך אם משום מה זה נראה ככה.

אני לא חושב שיש טעם בהרחבת הדיון, וזה גם כנראה לא המקום לזה.

רק אם תחליט שלא אל תרגיש רע עם עצמך אוקי?

זה ממש ממש ממש לא פשוט להיכנס לסיפור כזה.

הרבה כוחות..

תוך שבוע יכול להיות שהיא הייתה בתהליך של בדיקות..

גם בנאדם שלא מרגיש טוב בדכ לא רץ לבי"ח נשמע לי שידעה על מה זה יושב..ויכול להיות שאני טועה גם ויש סיפור שלא הבנתי

לדוגמא לוקמיה- סרטן הדם.

ניתן לאבחון במהירות מפחידה.

ובטח יש עוד

לא עלינו.

וגם, תלוי באיזה שלב של המחלה הולכים לבדוק...

כנראה זה תלןי בהרבה גורמים.

וחיבוק על הנסיון

ולא חשבו שזה סרטן

ובסוף הגורם המשפיע והקריטי - הילדים שלך. הם העדיפות הגבוהה ביותר. 

קודם כל תנשום ותרגע

אחרי שתהיה בנחת מאמינה שתדע איך לפעול יותר בנחת..בהצלחה רבה!

והכי חשוב -רפואה שלמה!!!

מה זה אומר עלי?

תחשוב קצת... ובכללי שים לב שלא ענית לשאלה - וזה הפלא.

מי או מה הוא הגבר השלם?

מי או מה היא האישה השלימה?

בניגוד למקובל כיום, הדמות המרכזי בתנ"ך היא התמים. השלם.

יש הבדל בין שלם למושלם. מושלם זה מי שכבר כולו עשוי. שלם זה מי שעדיין לא כולו עשוי אך הוא שלם במצב בו הוא נמצא.

המושלם היחידי הקב"ה. האדם יכול לנסות להיות שלם ובהחלט יכול להתחקות אחר בקשה צנועה (וגדולה) זו.

בכל אופן, בתור הדרכה כללי, נראה שכדאי להתרכז בחיוב השיטה היהודית הנכונה ופחות (לא לגמרי לא) בשלילת התרבות המערבית על חלקיה השונים.

נ.ב -

מיכל וולשטיין מספרת ששאלו את הרב יהושע שפירא בכנס הזוגיות השנתי שהם עושים האם יש אתה ה'בעל המושלם'? ולהתפעת כל הנשים הרב יהושע שפירא אמר "כן!" והסביר מיד "זה מי שתלמדי אותו להיות כזה".

הם אלה המאוזנים, או הקרובים ביותר לאיזון.

בכל תחום- המידה, מידתיות, כלומר איזון זה הטוב ביותר.

כך בתכונות ובמידות. וכך גם, להבדיל, ביופי החיצוני. חקרו ומצאו שהיופי המושלם הוא יופי שיש בו פרופורציה ואיזון.

לפי ויקיפדיה: "היופי מוגדר כמאפיין אובייקט (כולל עצמים חיים) ומבנה שיש בו איזון, סימטריה, פרופורציה והרמוניה בין מרכיביו השונים."

חשבתי על זה מעט.

נניח שתבקש ממני לתאר את שחקן הכדורגל המושלם -

האם זה שחקן שמשחק בכל התפקידים בצורה הכי מושלמת, או שיש קשר מושלם, וחלוץ מושלם, ובלם מושלם, ושוער מושלם וכו'.

לדעתי, בדוגמה הזו ברור שאין ציפייה לשלמות בכל התפקידים הללו, אלא שיש מושלם להתמחות מסוימת.

בשאלתך שאלת על הגבר המושלם, ולא על בן הזוג המושלם. או האבא המושלם או המפרנס המושלם. או כל תפקיד אחר שתכניס.

בין כך ובין כך, לא הייתי רוצה להתחתן עם אדם מושלם.

זה הזכיר לי שרשור מפעם - והופתעתי לראות שאתה הפותח שלו...

נראה לי שאתה מניח משהו שגוי - לקראת נישואין וזוגיות

שמוגדר על פי התבנית שאליה הוא צריך להתאים. 

אך כיון שאין תבנית אחת כללית לכל הגברים ו/או הנשים בעולם, אלא לכל אדם יש ייחודיות משלו - לא שייך לדבר על גבר מושלם או אשה מושלמת.

מלבד זאת, אני מאמין שההסתכלות שלנו צריכה להיות על המעלות שקנינו בעולם, והתבנית לא צריכה להעסיק אותנו כל כך. כן טוב שתהיה לנו בראש איזושהי תודעה של מציאות מושלמת - כדי שנדע איך לכוון את הכוחות שלנו, אבל עיקר מה שצריך לעסוק בו זה לבחור בטוב, וזה לא באמת משנה כמה התאמנו לתבנית.

אם אתה מדבר על הארכיטיפ הגברי בקדושה, לעומת הארכיטיפ הנשי בקדושה, 

אז דבר ראשון צריך לדעת שלא כל גבר צריך להיות דומה לארכיטיפ הגברי וכנ"ל לנשים, התכונות של כולנו מעורבבות, השאלה היא רק עד כמה אנחנו רחוקים מהארכיטיפ שלנו. אני כן יכול לקבל שבתבנית של נישואים אז כל גבר צריך להביא לפחות *קצת* "גבריות", וכל אשה צריכה להביא לפחות *קצת* "נשיות". אבל אז לא שייך לדבר על "המושלם" אלא רק על איך להביא את זה בקדושה, שזו שאלה די אחרת.

היא לא היתה מושלמת.

כי הרי אם היתה,

היתה רוצה אותי.

בס"ד

אם הוא מושלם אז איפה יש מקום בשבילי? 

חוץ מזה, מצטרפת לכל התשובות החכמות שמעלי.

(אה וזה לא אומר שאני לא אחשוב שבעלי מושלם, אבל זה יהיה מושלם עבורי, לא מושלם באופן כללי. הוא ייפול למשבצת הנכונה בחיים שלי ובמובן הזה הוא יהיה מושלם לחיים (באידיאל כמובן, מקווה שזה אכן יהיה כך))

מה זה הרכב המושלם ?

מה זה הרכב הכי טוב בעולם ? 

תעשה גוגל.

ספויילר. בלי להסתכל בגוגל,

אין כזה דבר.

אין הרכב הכי טוב בעולם.

יש הרכב הכי מהיר בעולם.

יש הרכב הכי חסכוני בעולם.

יש הרכב הכי נח בעולם.

יש הרכב הכי בטוח בעולם.

יש הרכב הכי זול בעולם

יש הרכב הכי יציב בעולם.

אבל אין.

אין הרכב הכי טוב בעולם.

עכשיו לנהגים.

יש נהגים שהכי חשוב להם מהירות.

יש נהגים שהכי חשוב להם חסכון.

יש נהגים שהכי חשוב להם נוחות.

יש נהגים שהכי חשוב חשוב בטיחות.

יש נהגים שהכי חשוב להם שהרכב יהיה זול.

יש נהגים שהכי חשוב להם שהרכב יהיה יציב (אחיזת כביש)

עכשיו -נניח- לצורך העניין שאין  מגבלה של כסף.

ונהג יכול לבחור כל רכב שהוא רוצה :

הכי בטוח, די מהיר, די נח, 

זה הרכב המושלם עבורו *תאורטית*.

אבל מאחר וכסף זה חלק מהמשחק.

אז הוא בוחר רכב :

די בטוח(לא הכי), קצת מהיר, מספיק נח

זה הרכב המושלם עבורו *מעשית*.

בעולם השידוכים.הכרויות זה אפילו יותר מורכב,

כי בהמשך לדוגמא, שם גם הרכב מחליט מי יהיה הנהג שלו.

לסיכום :

הגבר המושלם. הבחור המושלמת.

זו ההתאמה הטובה ביותר, 

שבזכותה אפשר לחיות חיים טובים יותר עם הסיפוק הגדול ביותר 

והרבה יותר קל למצות את כל הפוטנציאל שיש בכם לחוד, ביחד וכלפי העולם.

זאת אומרת, איפשהו בעולם יש לך את הבחורה *שהכי* מתאימה *לך* *ו* (ה*ו* כאן חשוב) גם חושבת שאתה מתאים לה,

 נגיד 92% התאמה או 95.2% התאמה.

אבל כדי להגיע אליה, אתה צריך להיות צדיק אמיתי (במונחים חילוניים, מזל גדול) 

במציאות :

מספיק שיש 70% התאמה ומשם *הפוטנציאל* זה שיהיו לכם אחלה חיים והמון המון אושר,

 כי כשיש התאמה סבירה ( מינימום 70%), השמיים הם הגבול *כשיש רצון טוב ומטרה משותפת*

זאת אומרת מכאן זה רק יכול -לעלות ולהשתפר- ואז תוך 5 שנים ו 10 שנים,

בגלל שאתם מכירים יותר ועוברים יותר דברים

גם ההתאמה בינכם עולה בהתאם.

 אם התחלתם במינימום 70%, אז תהיו כבר ב 77.3% וגם 84%.

וזו בעצם השאיפה של רוב בני האדם. שיהיה טוב וזה רק ילך להשתפר בצעדים מדודים. 

אף אחד לא מחפש את ההתאמה המושלמת -מיד-, אחרת אפשר לסיים את החיים בגיל 30-40 ולסגור הכל

 (שזה אגב מה שקורה לאמנים מצליחים מאוד, שהצליחו מהר מאוד והגיע גבוה מאוד שמשם זה רק ליפול לתהום כי אין בסיס חזק)

תודה

(הכוונה, תודה למי שקרא עד לכאן, 

כי אני לא הייתי קורא, אבל זה באמת יפה מצידכם למרות שאתם קוראים בשבילכם ולא בשבילי, אז שוב...תודה)

אלא אם כן אנחנו מדברים דברי תורה.

"לשון חכמים תטיב דעת ופי כסילים יביע איולת".

מי בכלל יכול לדבר 3 שעות בטלפון? 

כי הוא הרג לו את הנקבה ומלח אותה לצדיקים לעתיד לבוא...

למרות שבמחשבה שניה זה דווקא חיזוק לטענה שלה. נאתגר אתכם לחשוב למה.

רמזת לבחורה שהיא לוויתן ושרדת כדי לספר.

מדהים

והיו שואלים אותי :

״חסדי הים ? הצדיק מהפורום של ערוץ 7 ? שכל מילה שניה שלו זה תורה ופסוקים והלכות גם כשזה לא קשור לכלום...

האם לדעתך הוא השתמש במילה Swifties ודיבר על Taylor ?״

אז הייתי חושב לעצמיו :

״טיילור ? Swifties ? אני שמעתי על טיילור סוויפט, הוא כנראה מדבר על טיילור סוויפט, אבל אני אעשה גוגל לכל מקרה. מה זה לעזאזל Swifties?״

ואחרי שהייתי מבין מה זה Swifties 

הייתי אומר : ״אוקי, זה כסף קל. אין סיכוי ש-חסדי הים- השתמש במילה הזו. יש !!!!! ״ ופשוט לוקח את המזוודה והולך משם במהירות 

הייתי נוסע עם המזוודה למשרדי הביטוח הלאומי ואומר להם:

״הנה, קחו מיליון דולר, תשתמשו בנתונים שיש לכם להקים מאגר שידוכים לכל הרווקים במדינה״.

ואז הפקיד שם היה לוקח סיר, קטן כזה, של סולתם עם תחתית מכובדת נותן לי מכה קטנה בראש ואומר :

״משעמם לך בחיים ? קח את הכסף ולך תהנה איתו בעולם. מה נסגר איתך ? תלך תלך מכאן״.  

אני יוצא משם..ובדרך השומר עוצר אותי ומציג לי באייפון

את הפורום עם ההודעה הזו של -חסדי הים-  ואז מבקש ממני את המזוודה בחזרה.

ולא הבנתי מה הקשר לשומר הזה ולמזוודה  ? קיבלתי את המזוודה ממקום אחר בכלל...

אבל זה התסריט הכי טוב שעלה לי לראש אז תזרמו לרגע...

בידיעה שהלך הכסף אני פונה לשומר ואומר לו :

״אפשר שאלה אחרת ? צ׳אנס אחרון ?״

הוא היה בודק במכשיר הקשר ושואל ״הבחור, מבקש צ׳אנס נוסף. שאלה נוספת. אפשר ?״  (אין לי מושג עם מי הוא מדבר)

ואז הייתי אומר לו ״תגידי להם שאני כהן מוסמך״

״הוא כהן מוסמך״ הוא היה אומר להם..

״כן...כן...אוקי... כן....אוקי...כן...״ הוא ממשיך לדבר איתם ואני ממתין בקוצר רוח להבין על מה מדובר..

״אוקי, בטוחים ? זו השאלה ?״ הוא שואל ואז פונה אלי :

״קיבלת צ׳אנס נוסף. לא בגלל שאתה כהן מוסמך. פשוט זה היום שלך. השאלה היא :

האם -חסדי הים- יודע מי זה -יענקי- מתוכנית מפורסמת בטלוויזיה שאסור לומר את שמה, נקרא לה ״דודה הקטנה״״ ?

ואני פורץ בצחוק ...חחחחחחחחחחחחח

אין סיכוי ! יענקי ? הדודה הקטנה בטלוויזיה ?

הוא לא מכיר את זה בכלל. מה פתאום. חילונים בקושי רואים את התוכנית, 

אז -חסדי ים-...-חסדי ים -שלנו- ידע מי זה יענקי ? אין מצב !

המזוודה נשארת אצלי ! יש !!!!!!!! מיליון דולר !

שאתה ממש בחינת כל המציל נפש אחת מישראל וגו'

מאז שעשיתי קאמבק לפורום, אני צוחקת כמו שלא צחקתי כל השנה האחרונה... בזכות ההודעות שלך.

שאפו 🙏

לך בכוחך זה והושע את ישראל

כשלך נחמד ונעים לתרנגולות קר בחורף והן מתחילות לאבד את זה

פוך אמיתי מנוצות אווז (אווז, לא תרנגולות) - זה היה לדורות הקודמים בגולה הדוויה באירופה… ונדוניות שעברו מדור לדור.  

ומה שגם מוכרים עכשיו, פוך אמיתי, מגיע מאירופה.  בישראל כבר לא מגדלים אווזים.  

תיכנע! הצ'אט עומד לצידי

תרנגולות מייצרות ביצים באופן טבעי, ובשל צריכת המזון הרבה שלהן, ייתכן ותופק מוצרים שקשורים לייצור סיבי הולופיל. לדוגמה, מזון צמחוני המבוסס על דגנים או פול יכול לשמש כגורם מרכזי לייצור סיבי הולופיל. מוצרים אלטרנטיביים כמו סיבי טף (seitan) המיוצרים מחיטה, והם ידועים ביכולתם להחליף מזון מבוסס בשר במנות צמחוניות

לי תמיד חם, גם באמצע החורף. הבנות כידוע נולדו בסהרה ומאז כל טמפרטורה מתחת ל50 מעלות דורשת 17 שכבות + כוס קפה פירות בניחוח אננס כדי להתאושש.

אין לי מושג מה עושים בפועל.

כל פעם שאני נכנסת לאוטו וגבר נוהג הדבר הראשון שאני עושה זה להגיף את המזגן ואם ממש קר מכבה אותו או מבקשת..

הדבר השני מחליפה את הרדיו

ואם מישהי תיגע ברדיו זה נראה לי זמן בשבילה לחפש טרמפ חזור... 

כן בחור אמר לי איך שאת נכנסת זה עולם אחר

אני לא יודעת אם טוב או רע

השיא שהעברתי לו לשיר לעולם בעקבות השמש

כמעט השאיר אותי במחסום

אבל זה שקר לי אני לא שואלת אף אחד

איזה כבד אתה כולה רדיו 

במדינת ישראל הסיכוי להגיע לגיל 100 הוא 0.035%, כלומר בערך אחד מ-3,000.

בשביל ששני בני הזוג יגיעו לגיל הזה הסתברות כבר יורדת ל-0.001, כלומר אחד למאה אלף.

וזה אם מתחתנים בגיל 20...

אם מתחתנים בגיל 23 הסיכוי יורד לבערך אחד למיליון, בגיל 30 הסיכוי הוא אחד לכמה עשרות/מאות מיליונים.

ההיכרויות.  

לא סובלת מזגנים זה מכשיר התעללות

עד שהגיע הקיץ היפה לא מרגישים אותו

איך תהנו מהבריכות והארטיקים אם כל היום תהיו בתוך איגלו?!

איף

*ולהזיע זה בריא: -P

ובחורף כל החלונות פתוחים. בשביל מה יש אוויר אם לא בשביל לנשום אותו?

למרות שמזגן זה החיים.

זה מחיר שהיום אני מוכנה לשלם.

לא יודעת מה הייתי עונה לפני  שנים. 

חוצמיזה, מי שמכיר אותי יודע, שאני לא בעד לתכנן ת'חיים אנשים הם דינמיים, החיים הם דינמיים, וחבל לתכנן 80 שנה קדימה.

הכל יכול להשתנות

מה שכתבת יפה, קשה, מעודד ואמיתי.

בהצלחה!

אי אפשר לקדש חצי אישה, לעומת זאת "התקדשי לי לחציי מקודשת". אצל אישה זה או הכל או כלום. את הנקודה שהיא מחזיקה היא מביאה ב100% בפועל.

לאיש יש יותר צדדים בכח אבל הוא פחות מוציא אותם לפועל. האישה יכולה להתחבר לצד מסויים של אישיותו בשלמות וכך גם יראה הבית.

יכול להעיד על עצמי שהיו לי קשרים עם בחורות שונות לחלוטין כמעט בכל מובן (אופי, סגנון, תחומי עניין ועוד) ועם כל אחת יצאו ממני דברים שונים וכך גם נראה הקשר.

הערה בפשט לגבי "בת פלוני לפלוני" - בד"כ האיש מבוגר מהאישה ו40 יום לפני יצירתו היא עדיין לא נוצרה (או בדרך לזה) ולכן "בת פלוני" ולא "פלונית" (לא זוכר מי כתב).

האבא היה עיקרי בחתונה מבחינת נכסים, למשל הוא הכניס לה נכסי מלוג וצאן וברזל.

המהרש"א בסוטה אומר שמכיוון שבד"כ הגבר גדול יותר, אז שנקבע הזיווג, הוא פלוני, והיא בת פלוני כי היא עדיין לא באה לעולם.

רבינו בחיי אומר בזה סוד בפרשת חיי שרה.

לגבי עצם השרשור, רק אביע את דעתי שבאידיאל זה מונוגמיה, כמו אדם וחוה, וכמו שנהגו התנאים והאמוראים לפי הרב מרגליות, וכתקנת רבינו גרשום.

לגבי מה שקרה בזמן התנ"ך, קודם כל לא כולם היו ככה, ואילו שהיו יש לזה סיבות.

שהמקורות אכן מסתכלים מנקודת מבט גברית וכלן גם חז"ל אומרים "בינה יתרה" ו"דעתן קלה" כי זה ביחס לגברים. אז הדיוק שלך לא מוכרח. כי אם נרצה להתייחס לנשים נצטרך להפוך את המשפט ואין צורך להסיק שיש משמעות מעבר לעניין זה.

לגבי העניין שאיש יכול לשאת כמה נשים ואישה לא יכולה להנשא לכמה אנשים, לפי מה ששמעתי, יש בזה מחלוקת אחרונים וכיום מקובלת הדעה שזה ממש לא אידיאלי ואידיאלי לשאת אישה אחת בכל מצב וזמן. אמנם אכן גם הדעה הזאת סוברת שאיש יכול במצב לא אידיאלי לשאת כמה נשים ואישה לא יכולה. אז באמת יש פה משהו מהותי. קשה לי עם התוכן של המסר שלך אז אני לא ממהר לקבל אותו. ובאמת, מה שיהיה מעניין זה למצוא נפק"מ. 

בעיקרון נראה לי שמהות היחס של משפיע ומקבל הן, אז הגיוני שמי שמשפיע יוכל להשפיע על כמה ומי שמקבל לא יוכל לקבל מכמה. קשה לי להסביר את זה עכשיו במסגרת אינטלקטואלית אבל זה נשמע לי הגיוני אינטואטיבית.

ובהם הצגתי את דעתי, שמתנגדת לאמירה א שלך.

מה שאני לא מצליחה להבין בהודעה שלך, למה ברור לך שאמירה א נכונה גם להפך, ולא ברור לך שאמירה ב היא גם להפך.

היה לי יותר קל להבין אם היית כותב ששניהם נכונים או לא נכונים לשני הכיוונים.

אם נקודת המוצא שלך שונה, אז גם הקושיה שלך כבר פחות רלוונטית.

מבחינה מציאותית, היו חברות בעולם שבהם היו מערכות יחסים פוליגמיות - אך בין אישה לכמה גברים. (זה נכון גם בעולם הטבע). פחות נפוץ אבל קיים. 

זה כמובן זה לא משהו שהותר ע"י התורה - אלא להגיד שיש חברות שבהם אישה תפסה צדדים של כמה דברים.

אני חושבת גם שיש השלכות מעשיות מאוד בעייתיות שיכולות לנבוע מהעמדה שאתה מציג.

השמיים יפלו לדעתך אם הגבר יבשל? מה בדיוק ה"משמעות האמיתית" אם הגבר יבשל? אפילו רק מידי פעם? מה כל כך נורא?

ואפילו שהמסר הכללי שצריך להקשיב בדייטים לצד השני הוא בהחלט נכון- שוב, מה הקשר לבישול?

אתה חושב שאנחנו מענישות אותך על חוסר הקשבה בכך שדורשות ממך לבשל? זה העניין?

ולא קראתי כלום

פחות מתחברת למגילות

וזה עושה לי כאב ראש לא בגללך , בגלל המלל

זה מלמד אותי לחיים תקצרי!

מה קורה לה אם היא כן שומעת?

אני לא הרגשתי שכך קורה אצלי.

מאחל שאלה שתצאו איתן יתנו לך מקום ותמצא את המתאימה שתיתן לך מקום

זה לא שהיא "לא שומעת גברים"

היא פשוט לא שומעת טווח תדרים מסוים שלרוב מאפיין את מנעד הקול הגברי

יותר מאשר את מנעד הקול הנשי... (בס לעומת טראבל)

וזה די ישן, היה מקרה כזה בסין לפני כמה שנים.

הגיוני מאוד שזה יושב גם על טראומה.

כדי למצוא בעל שיכוון לך?

אחד הסיבות המרכזיות שדוחפות נשים להתחתן.

אם זו לא פריקה - תעלי תמונה ונעזור לך. 

רק חסר לו שתמצאי מישהו שיפתח לך צנצנות והוא אבוד.

מוזמנת להעלות צילום.

וברצינות - יש כל מיני סוגים. 

כשכתבתי בפורום הזה לפני שנתיים-שלוש,

חשבתי שכל מי שרושם כאן שורה של פרק בתהילים,

אז הוא למעשה סיים ***כרגע*** לקרוא את הפרק ואז כולם משתדלים לסיים לקרוא ספר תהילים **לפני*** כניסת השבת

 (לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד...זה משהו שחוזר אצלי די הרבה בחיים)

בכל מקרה, לא הבנתי איך אנשים שטוחנים כאן בפורום על אלוהים, תורה, תפילות

מאות אנשים כן ?

לא מסוגלים לסגור את הפינה הזו..

אבל אמרתי אולי זה בגלל שהם קוראים *כל יום* 3 תפילות וכל הברכות, אז מבחינתם זה לא כזה קריטי.

הבעיה שזה הופיע לי כל פעם מול העיניים...

אז אמרתי ״אוקי, אני אקרא פרק״, זה יתן דחיפה קצת..

ואז אני רואה.. שלפעמים הרשימה  לא נסגרת

אז..אמרתי בשבוע אח״כ אוקי..אני אקרא  2 פרקים... (*באותו רגע* , כן ?)

אבל משהו לא הסתדר לי....פשוט ביאס אותי מאוד. 

ואז אמרתי ״אוקי, אם זה המצב אני לא חוזר לפורום הזה. מה זה הדתיים האלה ? ״

סתם, זה לא מה שאמרתי ולא עשיתי הפסקה בגלל זה.

עשיתי הפסקה בגלל שהכרתי בחורה חרדית שביקשה ממני לא להתקרב לפורום של דתיים...

טוב נו, גם זה לא נכון.

עשיתי הפסקה ואני אעשה עוד הפסקה בהמשך כי סתם ככה. אלה החיים.

בקיצור. עד שהסבירו לי  שזה בסה״כ התחייבות לקרוא במהלך השבת. יופי.  תודה באמת.

אז כל מי שקרא עד כאן ( מה קורה עם הכנות לשבת ? )

שיקח בחשבון, כל שישי, שאם שהפינה הזו לא ״נסגרת״ לפני כניסת שבת..

יש חילוני-מסורתי עצבני ולחוץ על עתיד עם ישראל בארץ ישראל.

ואז מה קורה ?

הוא חוזר לפורום עם שאלות וסקרים מטורללים. חבל. פשוט חבל.

זה ממש דייק לי את המקום של הכסף בשיקולים והחששות שלי

אני יודעת מה בעיקר תוקע אותי

אבל זה מקום שני

כי החשש השני הכי גדול שלי הוא להתחתן ולא להיות פנויה להשקיע בבית החדש, בזוגיות... אז אם יהיה לי כסף אני אוכל להפסיק לעבוד ביחד עם הלימודים ואז יהיה לי זמן לעשות את זה

כנראה בגלל שמצבי הכלכלי טוב ב"ה.

בסוף כל אחד תולה את העיכובים בחסרונות שרואה בעצמו. 

אבל לאח'כ חד משמעית שזה יקל על החיים (:

את האמת שג. מלחיץ אותי

מספיק שזה מפנה לי זמן במהלך היום, זה עוזר לכל דבר

אבל נניח אם היא לא פנויה להפגש בערב וכן פנויה בצהריים, אבל לי יש עבודה בצהריים... אז אם יש לי 10 מיליון, אני לא צריך לעבוד בצהריים.

ועוד ועוד דברים, שכשיש לך 10 מיליון הם פשוט לא רלוונטיים מבחינת הצורך לטפל בהם.

בנוסף כמובן האפשרות לשכור עשרה שדכנים שיעברו על כל הרשימות האפשריות

ועוד ועוד, דברים שאדם עם יום פנוי ו10 מיליון יכול לעשות

מספיק עבודה גמישה וכסף בעו"ש. ספויילר - זה לא קידם אותי.

לא נראה לי שתתן כסף לכל מי שתפגש איתה. 

ואם יש לך את זה, אתה תסתדר יותר בקלות מאשר אם אין

והנקודה היותר עמוקה כאן - כל אחד תולה את אי ההצלחה במה שהוא חושב - אחד בגלל שנמוך מדי, השני גבוה, השלישי חכם, הרביעי מקריח וכו' וכו'.

בסוף אנשים עם הנתונים הנ"ל מתחתנים. חבל להתפס לנקודה מסויימת ולפספס הזדמנויות בגלל חוסר בטחון \ התאמה למציאות כפי שהמתבונן רואה אותה.

אני מסכים עם ההערה הכללית שלך, ועדיין - כל דבר שמפנה משאבים, או יוצר משאבים פנויים, כדי להשקיע במשהו, מקדם אותו.

אלא אם נניח שזה 100% בגזירה מלמעלה ואין אפשרות לשנות.

נניח - לישון טוב. אתה רוצה לישון בצורה מוצלחת. אם יש לך כסף מיותר, אתה יכול לקנות בית עם חדר מיוחד שהוא ממש חשוך ותנאים אופטימליים, עשר כריות ועשרים מזרונים כדי לנסות את כולם, אתה אף פעם לא "חייב לסיים פרויקט בשביל העבודה" ואז השינה שלך תהיה טובה יותר.

האם אתה יכול להשיג תוצאות דומות עם פחות כסף? בוודאי.

אבל השאלה היתה אם כסף יכול לקדם אותי, והתשובה היא "כמובן". אני יכול לפנות יותר זמן ומחשבה כדי להשקיע בקשר; אני יכול לבזבז כסף כדי לפתור בעיות (אין מצב שאני נתקע בלי רכב...); וגם מבחינה נפשית - אני נמצא במצב שבו אני לא צריך להשקיע מחשבה בשאלות של בטחון כלכלי לעתיד, אלא להיפך, אני דוגמה של בטחון כלכלי.

האם בלי זה, יש לי אפשרות להקצות משאבים מספיקים? כנראה כן. זה מה שכל האנשים עם פחות מ10 מיליון שקל עושים. אבל זה לא אומר שזה לא מיקל.

הוא שאל האם זה יקרב את יום החתונה.

עניתי שלאו דווקא ואפילו כמעט לאו מוחלט.

גם מסברא וגם מניסיון בפועל.

להקל זה כבר סיפור אחר. אגב, יכול גם להקשות. 

לגבי השבעה ילדים אנחנו נתחיל באחד

אבל אשמח לזה בלי שום קשר

לכהן לישא את האמא וכן ישראל שרוצה להתרחק מהכיעור, אבל מותר את הבת (אלא אם כן היא פרוצה ביותר, וגם אז בפשטות האמא נאמנת להעיד על בניה שכשרים). לפי רש"י מותר לישא את הבת רק כשאין אפשרות אחרת, ולפי הרמב"ם מותר לכתחילה.

בסוף, יש חזקה שרוב בעילות אחר הבעל, ואפילו אם מגיעים עדים שזינתה זה לא משנה את החזקה שהילדים האלו מבעילות כשרות, ובמקרה שהיא פרוצה ביותר, כשהיא מעידה בבירור מאמינים לה.

לגבי שמואל, מסתבר שגם הרמב"ם יודה שזה לא לכתחילה אפילו לישראל לישא את האמא וכנראה לכהן בכלל אסור.

אז אם אתה שואל לפי שמואל למה לישראל להתחתן עם אשה פרוצה, אם אין אפשרות אחרת? כי בסוף יש מצוות פריה ורביה, וישראל לא אסור בזונה רק כהן, ולא בטוח שהיא תבגוד בבעל החדש.

עדיף לקיים את מצוות פו"ר גם אם זה דרך דבר כזה?

ומה נוכל ללמוד מזה להיום?

האם על בחור לשים בראש מעיינו את האפשרות לקיים מצוות פו"ר גם אם אין מבחינתו התאמה נכונה?

(בפשטות אישה אינה מצווה על זה אז אפשר לומר שאם מבחינתה זה לא מתאים, היא יכולה להיפטר מהמצווה)

או שנאמר אה"נ ולכן נפסק כר"י.

שזה ממש כשאין אפשרות אחרת.

לגבי ימינו, קודם כל יוצאות שמועות לא נכונות על בחורות ויש כל מיני תנאים כדי לבסס שהשמועה תהיה נכונה, למשל צריך להיזהר שזה לא יוצא על ידי שונאים וכו'.

דבר שני, גם אם יש רווקה שהיא פרוצה, משמע מפשטות הפוסקים שזה רק אשת איש שישראל צריך להתרחק מהכיעור. זאת אומרת אשת איש שמזנה תחת בעלה, ואז אסור להתחתן איתה כשהיא מתגרשת. אני חושב מסברא שאפילו באים עדים ומעידים שיש כאן רווקה פרוצה, עדיין מותר לישראל להתחתן איתה לכתחילה, כי היא לא זינתה תחת בעלה, אז יכול להיות כשהיא תתחתן היא לא תזנה תחתיו. כמובן שלכהן יהיה בעיה מדאורייתא ברווקה שהיא פרוצה.

דבר שלישי, יש כל כך המון בחורות טובות שלא מתקרבות לשמועות כאלו, אז לא צריך להגיע למצב רק להתחתן עם אחת כזו.

לא התכוונתי שחושדים אותן בכאלה דברים

אלא שאין התאמה מבחינה רצונית

זה לא גרע מהמקרה של הגמ'