פורום הורות (עמוד 127)

בהנהלת:
שרשור חדש
אנונימי דרך משתמש אנונימיאם נדבר גלויות

היי,
פתחתי משתמש אחר כדי לא להיחשף כאן,

יש לי צורך לחפש אחרי אנשי מקצוע לבריאות הנפש,

האם מישהו מכיר/שמע/יכול להמליץ על מישהו בשם נתן מיידלר?

אשמח לשמוע מכם מאוד.

 

*אני מקווה שאין כאן עבירה על חוקי הפורום.

המלצות ללינת שטח מוסדרטאבולה ראסה

מישהו היה ב"יער האיילים" או ב"פארק הדייג מעיין צבי"?

באפשרות של הקמה עצמאית של אוהלים / שימוש בפתרונות הנוספים שמוצעים...

 

(יש אפשרות ללינה בחדר ממוזג ב500 שח. שזה כבר כמעט כמו צימר ללילה... מה אומרים על זה?

ההבדל הוא שזה כולל אטרקציות באותו יום ולמחרת...)

 

 

מחפשת המלצות על המקומות הנל או בסגנון 

(לא דברים שדורשים הפרדה כמו חמת גדר. אין לנו אפשרות להתפצל...)

יער האיילים( יער אודם) מעולהאורי8
לא חם גם בחמסין הכי גדול, זה מקום גבוה מאוד ,קרוב לחרמון, היינו שם כשבכל הארץ היה שרב והיה נעים ללא מזגן. מקום נקי ומסודר, עם אטרקציות לילדים. מומלץ מאוד.החסרון היחיד שזה רחוק , חצי שעה מהחרמון.
ישנו באוהל שלנואורי8אחרונה
נפתחה קבוצה נוספת "הורים משתפים רעיון לחופש5"zvikapaz

ב"ה

 

קבוצה בלי מכירות, כל הורה מעלה רעיון מקורי 

לפעילות בחופש, המלצות למקומות וכו. 

 

יש כבר כמה קבוצות פעילות ומלאות. 

 

להרשמה לקבוצה מספר 5: 

 

https://chat.whatsapp.com/1FJPV1ltbePApW6Nh3ZnPw

 

 

צבי יהודה

תזונה בגיל ההתבגרותאומנותי

אשמח לשמוע  מניסיונכם:

הגדולה שלי בת 10 עולה לכיתה ו'.

היא עובדת בקייטנה ביישוב ולכן סדר הארוחות שלה הוא

:10:00 ארוחת בוקר-סנדוויץ' ופרי.

14:00 ארוחת צהריים מלאה (בדר"כ מרק או שניצל עם תוספת וכדו')

16:00 "ארוחת מנחה" - מנשנשת פירות או קורנפלקס עם חלב

18:00 ארוחת ערב לכולם - לרוב טוסטים/ פיצה/ דייסה וכדו' ארוחה חלבית מלאה.

 

ומה השאלה?

הרבה פעמים קורה שבין השעות 20:00-22:00 היא טוענת שהיא שוב רעבה.

 

חשוב לציין שהיא קמה שבעה מהשולחן, כך היא גם מעידה על עצמה.

אבל שוב מתעורר רעב לארוחה מלאה שעתיים אחרי ארוחת ערב מלאה ומשביעה.

זה הגיוני?

קרה לכם דבר דומה?

זה בריא כי היא מתבגרת או משהוא בסגנון?

 

ב"ה היא לא שמנה בכלל.

אוכלת מאוד בריא ומודעת לכך שארוחה בשעה מאוחרת כ"כ היא לא בריאה, אבל טוענת שהיא רעבה.

 

הבעיה שלי היא בעיקר שאין לי כח כבר בשעות האלה להכין עוד ארוחה ובטח שלא מתאים לי שהילדים הקטנים יראו ויצטרפו לחגיגה...

אני רוצה להבין עם הבעיה אצלי שאין לי כח וכו' ולכן אני מתנגדת לשתף עם זה פעולה או שזה באמת לא סביר ולכן נכון לעצור את זה ולא לאפשר לה לאכול בשעות האלה.

אשמח לשמוע מניסיונכם.

לא מניסיון. יש לי קטנטניםמפצחת האגוזים

אבל יצא לי הרבה פעמים לקרוא על התופעה של מתבגרים רעבים כל הזמן, בגלל הגדילה המואצת. 

 

וגם, ראיתי את זה על אחותי הקטנה. כשהתחילה את גיל ההתבגרות נהייתה זללנית אמיתית. ולא, לא השמינה בכלל...

 

את יכולה להחליט איתה מראש על נשנושים בריאים שיתאימו לשעות האלה, משהו קליל כמו פרי, ירקות חתוכים, יוגורט עם כמה כפות גרנולה וכדו'...

הגיוני שהיא רעבה שובO.K
ובגיל הזה היא יכולה להכין לעצמה - סלט + סנדוויצ'ים או חביתה
מכירה את החוסר כח..ישועת ה' כהרף

כשבתי בת התשע מכריזה שהיא רעבה ולי אין כוחות אני אומרת לה שהיא יכולה לפתוח את המקרר ולקחת לה משהו (פרי/ירק/מעדן/קוטג) או את ארון המזונות (קרונפלקס/בסקוויטים/קרקרים/לחמית)..

או להכין פרוסה עם משהו..

מסבירה לה שאין לי כוחות להכין משהו ואם היא רעבה באמת היא יכולה להסתדר עם ההיצע שיש..

לפעמים הולך בקלות ולפעמים היא מתלוננת..

בכל אופן אני לא מסוגלת לעשות משהו אחר..

ונראה לי חינוכי שהיא תבין שאמא לא עובדת אצלה וגם לאמא נגמר הכח בערב (אחרי ארוחת ערב ומקלחות).

^^^^או לאכול קרקרים/ קורנפלקס/ ירקותיעל מהדרום
זה בדיוק מה שקורה...היא מסתדרת לבד, אני רק תוההאומנותי

אם זה בריא שהיא תאכל שוב ארוחה ועוד לפני שינה...

האם זה הגיוני שהיא באמת כ"כ רעבה?

בגיל ההתבגרות רעבים יותריעל מהדרום
18 זה דיי מוקדם לאכול ארוחת ערבO.K
אם יוצא לי לאכול עם הילדים בשעה הזו
אני אוכל גם אח"כ כי אהיה רעבה.

וחלבי לא תמיד משביע כ"כ

הייתי מאפשרת לה לאכול שוב, אבל עם כללים ברורים
כמו שהציעו פה- אחרי שהקטנים הולכים לישון

ומוסיפה- להשאיר מטבח נקי.
ואפשר גם להגביל בשעת מקסימום, נגיד לא אחרי 21-22, מה שמתאים לכם.
ארוחת ערב לפי התיאור שלךפסיפלורה מנגו
על בסיס פחמימות.
משביע מהר לטווח קצר

ע"ע אינדקס גליקמי
אז אם אגיש ארוחת ערב שלא מבוססת פחמימות היא תהיהאומנותי

שבעה לאורך יותר זמן?

אפשר דוגמא בבקשה?

יכול להיות שכןפסיפלורה מנגו

אני לא מכירה את הבת שלך,

ואני כותבת רק על סמך ה

 

"ארוחת ערב לכולם - לרוב טוסטים/ פיצה/ דייסה וכדו' ארוחה חלבית מלאה."

 

שנשמע בעיר , לחם/בצק/קוואקר

 

לא יודעת כמה גבינה, טונה, ביצה, טחינה, ירקות וכו' יש

 

שווה לנסות בעיני, זה גם יותר איכותי לכולם

 

אבל גם אם זה לא יצליח, תני לה.

אולי תפתחי לה מרחב לדאוג לעצה בשעות המאוחרות, עם הצעות מראש של מה שיש כמו שכתבו כנ"ל. אם היא יכולה לעבוד בקיטנה, אז הגיוני שהיא יכולה לדאוג לעצמה לנשנוש ליל

 

בהצלחה

מכירה את זה מקרובמתנת חינם

גם את הצורך של הילדה לאכול מאוחר יותר ואת את הצורך שלי כאמא שהבית ייכנס לאווירה של הירדמות ולא כולם יתחילו ארוחה לילית.

אני אישית סיכמתי עם הבן שלי (11) שהוא מחכה שהאחים שלו יירדמו ואז הוא יכול לאכול שוב.

כמו שאומרים ב-שו שו

 

ומה בתפריט?

רוב הזמן אני לא במשוואה הזו כי הכוח והסבלנות שלי יצאו למנוחה לילית,

אז בד"כ הוא יודע שזה עניין שלו, הוא חושב מה הוא רוצה ובא לשאול אותי אם אפשר.

אם יש רשות עקרונית הוא מכין לעצמו.

 

אולי אצל מי שמקפיד לאכול בריא זה מסובך יותר אם מחפשים משהו משביע,

אצלנו זה יכול להיות גם טוסט עם גבינה צהובה, פרוסה מרוחה בחמאה, פריכיות אורז או אפילו מלפפון שלם יכול לרצות אותו.

חשוב לזכור, שבגיל הזה הם גם מחפשים וזקוקים להרגיש גדולים ושיש להם אפשרות להחליט מה ומתי לאכול,

אז לפעמים מספיק להם שהם יודעים שהם יכולים לאכול מאוחר יותר, ולא תמיד הם זקוקים לאוכל עצמו, או לפחות במינון נמוך יותר ממה שהם מבקשים כשאנחנו לחוצים לא לתת להם.

תודה...זה ממש נכון...אומנותי

באמת ראיתי שכשהבת שלי יודעת שהיא יכולה לאכול מאוחר יותר, היא לא אוכלת או אוכלת פחות...

וגם אצלנו זה בשו שו ורק כשכולם כבר במיטות...

סתם תוההggg
איך בת 10 עובדת? הילדה שלי בת 11 הולכת לקיטנה לא עובדת בה...
דבר שני, סתם חושבת- אולי לאחר את ארוחת הערב שלה. אצלינו יש ילדים גדולים יותר שמתחילים ארוחת ערב ב19:00-19:30 בחופש שאז גם בעלי חוזר מהעבודה ואז כולם אוכלים ביחד.
(את ההכי קטן אני מאכילה לפני)
ועוד משהו- יש ילדים וגם מבוגרים שתמיד ירצו לנשנש בין הארוחות. לא כולם יכולים לאכול רק ארוחות מסודרות. גם אני לא...
עדיף כמובן לנשנש פירות וירקות
היא מתנדבת בקייטנה ביישובאומנותי

שנינו- בעלי ואני מעולם לא הבנו מה יש לעשות בקייטנה אחרי כיתה ג'....ועוד קייטנה בבית ספר...נמאס...

וגם הבת שלנו כבר ביקשה את הבית.

אז הצענו לה להתנדב בקייטנה ואנחנו נשלם לה. (בשנים קודמות 100 ש"ח, השנה זה בהתנדבות מלאה, היא לא ביקשה תשלום)

וזה עובד נהדר כבר מהחופש של כיתה ד'...

היא נהניית מהפעילויות ונהניית מהאחריות שנותנים לה.

היא מתפקדת כסייעת לכל דבר ותורמת ממרצה, זמנה וכישרונותיה.

 

טווח הגילאים בבית לא מאפשר למשוך ארוחה אחרי 6.

והכוחות שלי כרגע (הריון)  לא מאפשרים לי לפתוח שולחן כל שעה...

הפיתרון כרגע הוא שאני באמת מאפשרת לה עצמאות במטבח בשעה מאוחרת יותר.

רק צפיפות הארוחות נראתה לי תמוהה.

אבל לפי מה שמתארים פה זה הגיוני...

אם היא עולה לכיתה ו' אני מתארת לעצמי שהיא כבר קרובה יותר44444
ל-11. אצל בנות זה כבר גיל התבגרות. הצורך באוכל הוא כמו של מבוגר ולפעמים יותר.

גם אני, בתור מבוגר, רעבה שוב בערב אם אני אוכלת ב18:00 טוסט ואפילו עם כמה ירקות.
מצד שני, הבעיה שלא רעבים שוב ב19:30 שזו שעה הגיונית לארוחת ערב אלא יותר לכיוון 21:30-22:00 . לכן, מלכתחילה עדיף לאחר את ארוחת הערב לשעה סבירה. הגיוני שלבת 10 יהיו צרכי אכילה שונים מבני 4 (לא יודעת בני כמה האחים...) ובגיל הזה, אפילו לעומת בני גילה (הבנים).
ספצפית לימים האחרונים, כנראה אין בשר בקייטנה בתשעת הימים44444
בשר משביע לאורך זמן והתחליפים פחות משביעים.
בנוסף, בתור אחת שאכלה בשירות לאומי אוכל בבי"ס יסודי המנות מותאמות לילדים קטנים, גם אני הייתי רעבה לפעמים (גם בכיתות הגבוהות לפעמים היו ילדים שהיו רעבים). המנות הכילו שוק קטן או 2 כדורי בשר בגודל פלאפל+ 2 כפות פחמימה+ כף ירק מבושל+ סלט קטן+ פרי (היה לחם אבל אף אחד לא אכל אותו). כמויות קטנות. סביר לכיתה א' אבל כבר לא ל-ה'.
היא יכולה להכין לעצמה ארוחת ערב.44444
בגיל 10 הגיוני כבר להכין סנדוויץ'/ לחמם אוכל/ לחתוך ירקות.
לגבי המנות- אצלינו הכמות כפולה מהתאור שלךיעל מהדרוםאחרונה
הזכרת לי את עצמי בתור בחורהרק אמונה

זכור לי רעב מתמיד

זה עבר...

מניחה שזה בגלל גיל ההתבגרות

הגוף צריך את זה לגדול..

היתי אוכלת בארוחה חצי כיכר לחם

ואני רזה מקל.

לא השמנתי מזה

 

כן.רפואה שלמה
הבת
שלך
רעבה
וזקוקה
לתוספת
אוכל
כי
היא
מתבגרת.

שתכין בעצמה ושלא תישאר רעבה.

הגיוני שתהיה שוב רעבה. שתאכל יותר לכיוון 19:30.44444
אין סיבה שתאכל כל שעתיים.
אגב, אתם מחכים 3 שעות אחרי בשר?
אחרת, בלי קשר, יש בעיה הלכתית....
תודה לכולם! אנחנו צמחונים...וכנראה שזה נורמלי וסביר לגילהאומנותי

תודה לכל מי ששיתף והציע רעיונות.

אאפשר לה לאכול סביב 9 בשקט במטבח ובלבד שהקטנים לא יראו ושהיא תדאג לעצמה לארוחה...

בתפילה לגאולה שלמה כבר בימים הקרובים!

נסי לשלב יותר חלבונים בארוחותO.K
הם משביעים ליותר זמן
יש בקטניות ובביצים
עדיף לא לאכול יותר מביצה ליום.44444
אם אוכלים ביצה עדיף קשה שמשביעה יותר.
מציעה רעיון אחרגלי91
אומרים שארוחת הבוקר היא החשובה ביותר.
אולי כדאי לתת לה לאכול כשמתעוררת ארוחת טובה כמו לחם עם חביתה וירקות (או משהו אחר שמכיל חלבונים ופחממות). יכול להיות שהתוספת בבוקר תשפיע על כל היום.
אפשר גם שתאכל ארוחת ערב ב19:00-19:30 במקום ב18:00.
הגיוני שרעבהפאז
תאפשרי לה להכין לעצמה משהו
אניים222
היי מקווה שזה המקום ואם לא מחילה על ההפרעה.

מהצהרים שקיבלנו את קבוצת הווטסאפ מי תהיה המורה אני לא רגועה ובסערת רגשות.
שנה הבאה זה מצוינות הבית ספר אגב לא תחורי.
יש שתי כיתות ג לדוגמא ובגלל שיש יותר בנות מבנים בכיתה אחת בגלל שעזבו או שנוספו .
אז היו צריכים לערבב מחדש את הכיתות.
משמע חברים נפרדים הכי טובים .
לי אין בעיה גם בניי עלו לבית הספר לבד בלי החברים.
וקליטה ברוך ה' מעולה.
אבל אני מבינה שחלק ידעו מי תהיה המורה שלהם במיוחד הורים שבאו מבחוץ ידעו הכול ואני כלום .

היה בלאגן הורים מהכיתה השניה לא הסכימו הם היו חבורה ורצו כך להשאר.
הייתה סטיגמה שהכיתה של בני לא ברמה גבוה ומסתבר שדווקא היא כן הייתה ברמה לימודית יותר גבוה מהשניה.
פשוט היו ילדים עם בעיות שהשפיעו על הכיתה וכך נותר הרושם .

מה שכואב לי שהייתי במין שקט לא רציתי לברר יותר מידי שמחתי שהילדים עם הבעיות יצאו ויהיה שיווין.
אבל אימהות שידעו מראש היכן ילדהם ישובץ ו.
ילד של מורה שלומד בכיתת בני יודע איפה בני ישובץ ואני לא.

בני רחוק מהכול ולא מעניין אותו זורם עם הכול אפילו שחברו הטוב לא איתו.
אציין שהמנהלת כן שאלה עם יש חבר שהוא ירצה להיות איתו עניתי מי החבר ועצרתי .
אז היא אמרה תחשבי על זה ותחזרי אלי
ולא חזרתי וכך נקבע

חשבתי שהיא הבינה .
אולי הכול לטובה בכיתי היום ובא לי ממש להעביר בית ספר אני אהובה בבית הספר ומתנדבת מלא ואשת סוד וכאן לא דאגתי נרשמתי בשמירה . הילד גם התפלא שהשאירו ילדים שהפריעו למהלך הלימודים ו.
לא עברו לכיתה מקדמת והוא יודע מה הוא אומר סבל שנה שלמה מרעש
מצטרפת להמלצהשירקי
הרבה עקרונות מהספר שלו נכנסו לעבודת B.A שלי...
וקראתי אותו הוא מדהים
ואייי סליחה טעיתי בשרשור!!שירקי
אניים222
כן שמתי לב להה
לא נעים, אך לא כדאי לקחת כ"כ קשהמודדת כובעים

תתפללי שיהיה לילד טוב איפה  שיהיה.

תאמיני לי, גם כיתות פחות טובות יכולות להשתנות. ופתאום נוצרים גיבוש ואחווה.

 

חברים בגילאים האלה (ובכלל) מתחלפים כמו גרביים. הילד שלך נשמע זורם וחברותי ומוצלח, הוא יסתדר.

 

 

 

אניים222
תודה רבה על העידוד כן אני טיפוס שלא קל לו שינויים

לילד לא מפריע הופתעתי שחברו הכי טוב לא יהיה איתו והוא אמר למה וזהו. אולי יבין אחכ.
המהלך שכאב לי זה שכמעט הרוב ידעו ודאגו היכן ילדם ישובץ עוד מכיתה א 'נתנו להם בחירה ולי לא .
לא פשוט אבל לא נוראאופטימיתת
נשמע שיש לך ילד עם ביטחון ברוך השם שלא מפחד מאתגרים. כל מסלול שאנחנו הולכים בו נקבע לנו מלמעלה, נשמע שאת מאוד איכפתית ומעורבת וזה עוד יותר תמוה שלא ניתנה לך "זכות" הבחירה, אבל אולי תסתכלי על זה ככה, אם שם בכיתה יש הורים דומיננטיים והתערבות חזקה, אולי דווקא בכיתה השקטה יותר תהיה לבן שלך גם הזדמנות להיות מוביל ובין החזקים בכיתה (לא שבכיתה השניה חלילה הוא לא היה מצליח חס וחלילה אבל יכול להיות שזו הזדמנות טובה יותר עבורו).
בקשר לזה שחלק ידעו ואת נשארת בחוץ לא נורא, תגידי לעצמך מאת השם ככה יצא, שאת מאוד אמא מעורבת ומעורה במערכת החינוך כמה שהורה יכול להיות ואם כך יצא זה ודאי לטובה.
ודבר אחרון, אם הרמה הלימודית היתה גבוהה יותר והילדים שהפריעו ועשו רעש יצאו מהשיבוץ של הכיתה אז נשמע שאתם בכיתה הטובה יותר בסופו של דבר.
אניים222אחרונה
תודה על החיזוק. ילדים שהפריעו יצאו ועברו לכיתה קטנה.
גם רמתם הלימודית לא הייתה גבוה .
בגלל זה חלק על תקן פיגור קל שכנראה ההורים לא סיפרו לבית הספר לא יודעת כואב האמת
. אבל שלוש בנות חזקות שהיו איתו עברו לכיתה השניה
ולנו הביאו גם חזקים נראה לי.
גם הבן שלי חזק תעודה מאה והצטיינות ולא עבר לשם ומרגישה כאילו שוב הוא בכיתה לא טובה .
מה שכן ההורים שעשו בלאגן לא לעבור אלינו למרות שהוציאו את הילדים שהוו בעיה .
הם בכיתה שלי

לשמחתי יש להם בנות והבן שלי פחות אם הבנות למרות שזה מעורב וחבר של הבנות גם.
לא יודעת צודקת הכול ממנו יתברך אקבל באהבה
מחפשת בילויים זולים לילדיםמקווים לטוב
בעקבות המצה הכספי מאוד יעזור המלצות לבילויים ללא תשלום כניסה באזור מרכז שרון. תודה
פארקים כמומודדת כובעים
עבר עריכה על ידי מודדת כובעים בתאריך ג' באב תשע"ז 09:23

פארק הירקון (גני יהושוע), הפארק הלאומי, פארק וולפסון, מקורות הירקון (לא זוכרת אם בתשלום), טיול ליפו, שלולית החורף בנתניה, ים, ויש את הגיל שהולכים לגינה אחרת וזה כבר חידוש מרענן

 

כל הכבוד על הגישה שלך! ברכה בפרנסה!

 

יש גם פארק נחמד בנס ציונה, עם חיותמודדת כובעים


איקאה. יש פעילות לילדים כל החודשאנונימית פלוס


לאיזה גילאים? באיזה אזור בארץ?אומנותי


פארק הרצליהראה


פארק רעננהאיזה יום שמח

יש שם גם כמה חיות נחמדות 

עוד רעיונות לבילוייםאמאשוני
להחליף משחקים עם חברים בהשאלה,
אפייה ובישול (אפשר גם בחוץ יום שדה)
יצירות מחומרים זולים
משחקי מים/ אופניים בפארק רחב ידיים שאתם לא רגילים אליו בשגרה
יש פעילויות חינמיות בערים ומרכזי מבקרים חינמייםאודי-ה
תבדקי באתר עיריית תל אביב, יש פעילויות בנמל בימי שלישי.
ותגגלי מרכזי מבקרים חינמיים. אפשר למצוא דברעם נחמדים.
פעילות כיפית לילדים בקניון שרוניםפרפריתה

יש בחופש את הפעילות של "מיני-סיטי" לילדים בקניון השרון שנמצא בסוף הוד השרון

הילדים לא מוותרים ללכת לשם כל שנה- פעילות ממש מהנה ונחמדה לילדים וזה בחינם! התחנות נמצאות ברחבי הקניון

והם הוסיפו השנה גם מתחם גדול של ממטרות ומתקני מים בחוץ

הבעיה היחידה שיש שם תורים גדולים אז צריך הרבה סבלנות..

הממטרות היו גם בשנה שעברהאודי-האחרונה
ונראה לי שהם עולות אבל סכום נמוך מאוד
שאלה שמעסיקה אותי הרבהפצלשש!
הי. סורי על הפלישה לכאן.
לא מתכוונת להתחתן בזמן הקרוב וכמובן לא להיות אמא.
אבל שאלה שמעסיקה אותי ממש.
אפשר להיות אמא עם סמארטפון?
זה אפשרי?
זה לא בא על חשבון הילדים? זה לא משהו שקצת קודם (לצערנו) לפעמים בסדר עדיפויות?
אני ממש ממש לא אומרת מהמקום של לשפוט, אבל לפעמים אני מסתכלת מהצד ורואה אמהות הולכות עם עיניים בפלאפון והילד כזה נגרר מאחוריהם או מנסה לדבר איתם והם עונות לו בפיזור נפש כזה. ושוב. זה ממש לא מהמקום השופט וישמצב (מקווה שלא) שאני גם ימצא את עצמי בסיטואציה כזאת. אבל כשאני מסתכלת מהצד נצבט לי הלב. ממש. קיצור. מה אומרים?
את ממש צודקתחדשה ישנה
זה באמת בעיה רצינית של מלא הורים. ואני יכולה גם להעיד על עצמי, שלפעמים אני מוצאת את עצמי עד שהילד סוף סוף חוזר מהמעון , אני יושבת על הספה עם בפלאפון, לא שיש לי משהו דחוף, סתם הפלא' לידי.
אז מה שעוזר לי, זה לשים את הפלא' רחוק ממני - סגור בחדר וכשהוא לא בהישג יד אז פחות נוטים סתם לקחת אותו.

כל הכבוד על המודעות, זה כבר צעד חשוב.
שאלה על ילד בלי טלויזיה, וחברים עם..אמא_מאושרת

שלום לכולם,

לאחר הנישואים הוצאנו את הטלויזיה מהבית.

הגדול שלי נולד לתוך מציאות של 'אין טלויזיה בבית'.

אנחנו שולחים אותו למסגרת חינוכית (גן) דתית, ועדיין לרבים מחבריו לגן יש טלויזיה.

לאחרונה שמתי לב שהוא מסכים ללכת הרבה לחברים, אפילו כאלה שהוא לא כל כך אוהב- ויש לי הרגשה שזה בעיקר בגלל שהם רואים שם יחד טלויזיה (הוא חוזר ומספר לי שישבו וראו..)

ואני לא כל כך בטוחה מה דעתי על זה

מצד אחד אני לא רוצה שיהיה "אואטסיידר" חברתי, ואם זה מה שעושים בבית של החבר אז אולי אפשר להתיר את זה? (כמובן כשהתוכן מתאים..)

אולי זה לא כזה נורא כשזה נמצא אצל החבר ולא נכנס לשגרת היום יום?

מצד שני קצת מוזר שהילד הולך לחבר שהוא פחות אוהב רק כדי לראות טלויזיה- אז לא עדיף כבר להראות לו בבית??

ובכלל, קשה לי גם עם התוכן אבל גם עם עצם העניין של לשבת במשך עשרים דקות ולבהות במסך ממש נורא בעיניי

מצד אחר אני לא רוצה להגיד שאסור לו לראות, כי אני מפחדת שזה "יאדיר" את כוחה של הטלויזיה. וברור לי שגם אם אבקש מהאמא שלא להראות לו טלויזיה הוא יבין בדיעבד שאני ביקשתי את זה, וזה יגרום לטלויזיה להיות "נחשקת" יותר.

האמת היא שגם קצת עצוב לי שזה עד כדי כך חסר לו שהוא הולך לחבר רק בשביל לראות טלויזיה.

הבוקר הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת אחה"צ לחבר X (שהוא לא כ"כ מסתדר איתו) ושאל: "אבל אמא זה יהיה בסדר אם אני גם אראה שם קצת טלויזיה?"

אוף..

אשמח לתובנות.

תודה לעונים.

פיתרון הביניים שנמצארפואה שלמה
הטלויזיה הוצאה מיד לאחר הנישואים ולא בגלל הילדים.
רשמתי להמון חוגים והעסקתי אותם בעבודות יד, ספרים, גינות... לעומת זאת הוכנס מחשב ששימש אומנם את בעלי בעבודה אבל ראו עליו די הרבה סרטים (שנבחרו).
אחרי זה, הפשרה היתה, מחשב לילדים ולא טלויזיה.
נוצרה מציאות שאפשרה התמכרות למסך אבל עם סינון.
אחד דבוק חזק... אבל תלמיד טוב ויש לו חברים טובים.
אחד גילה את העולם ולא מבזבז את זמנו.
תלוי מאד באופי של הילד כמובן...
לא יודעת מה ליעץ לך. זה היה הרע במיעוטו, והיום אני מחפשת דרכים להקטין שעות מסך...
*את הטלויזיה לא הייתי מחזירה הביתה.*
אצלנו לא חזרה
לא הייתי מונעת ממנו לבקר חברים שיש להם.
כן הייתי קונה מחשב וסרטים שטובים בעיני. זה עזר לתת אלארנטיבה.
זו מכת הדור. פנקי את הילד בדברים מגניבים שתעשו יחד. אני קניתי המון חומרי יצירה - לבנים (!) וזה עבד תקופה..
בקיצור מלחמה מול היצר זו עבודה קשה.
... ואז יבקש סמארטפון... עסוקה בלהיות שוטרת למכשיר הזה 😞
אם יש למישהי הצעות נוספות, גם אני אשמח.
ועוד משהו חשוברפואה שלמה
למרות שהילד קטן, להסביר לו למה אתם לא רוצים טלויזיה בבית
ולמה את כן מרשה אצל חברים ( שלא תהיה בעיה חברתית)
ותבטיחי לו וגם תקיימי משחקים כאלו כיפיים, שחברים ירצו לבוא ולשחק אצלו. יש משחקים נהדרים. *לא משחקי מחשב*. (קחי אותו ותני לו לבחור)
כשאת מדברת על הנושא במפורש ומסבירה שזה לא עיסוק טוב לנפש ולמוח באופן קבוע, זה עוזר לו לענות לחברים שלו.
תודה!אמא_מאושרת
יש לך משחקים להמליץ עליהם?
יקרים אך מומלציםרפואה שלמה
1.קוברו (קוביות עץ עם מנהרות שהילד מהנדס אותן)
2.בריו (רכבות עץ). בכלל קניתי הרבה מאד ערכות של רכבות אך לא שרדו
3.מיקרוסקופ אמיתי שעל הזכוכיות הנושאות הילד ישים שמרים ויראה חלוקה, פיסת עלה קרוע דק, וכו'
4. לגו, פלימוביל, קפליות - הרבה!!
5. מטוס או רחפן עם שלט שהילד לומד להעיף בחוץ מבלי שיתקע על צמרות עצים
6. עפיפונים מאיכות טובה
7. דומינו ראלי
8. אופנים טובות ולקחת אותו לפארק אתגרי
תבדקי משחקים של קודקוד
אלו משחקים יקרים קניתי לאט לאט.
אם הילד אוהב לקרוא וגם אם לא... ממליצה מכל הלב לנסוע לחנות אלתר ספרים בבני ברק ברחוב כהנמן. סרבני הספרים הכי קשים מוצאים שם ספרים נהדרים ! אבל זה לא למשחק עם חברים זה למלא את הנפש בטוב מול נזקי המסכים.
בהצלחה!
וואוו איזה רעיונות!!אמא_מאושרתאחרונה

תודה רבה!!

לדעתי....שירקי
" רפואה שלמה ענתה תשובה ממש יפה״ לדעתי גם
תשאלי דמות שמתעסקת עם חינוך הרבה זמן כמו יועץ חינוכי כזה... יש מקרים שבהם עדיף שיראה בבית תחת פיקוחך ( ולדוגמא להכניס את ״ צופיה״ של הידברות שזה מסונן והציל הרבה משפחות שהיו רגילות לטלוויזיה כמובן זה לא ה- פתרון כי עדיף בלי טלוויזיה בכלל אבל זה כמו קרש הצלה כזה)
אם את יודעת שאצל חברים הוא יכול להידרדר עם הטלוויזיה צריך לנסות לבלום את זה ושוב זה לא משהו שאפשר לייעץ בפורום חינוך זה דבר מורכב ויש תוצאות לא צפויות לדעתי תתיעצי עם דמות או רב שמבין בחינוך וידע לנפשו של הילד שלך!
בהצלחה❤️
הצילו! סרבנית בקבוקים!!קורנפלקס

יש לי תינוקת בת חצי שנה, עד לפני חודשיים בערך עם הנקה מלאה בלבד, עכשיו גם קצת פירות וירקות.
אבל היא ממש לא מוכנה לשתות מבקבוק! ניסיתי לתת חלב שאוב מספר פעמים כדי שאוכל לצאת בלעדיה, ללא הצלחה. גם שבעלי ייתן לה במקומי לא מצליח. מטרנה עוד לא ניסיתי לתת... אבל עכשיו שנורא חם והיא יונקת קצת פחות אני ממש רוצה לתת לה קצת מים והיא לא יודעת מה לעשות עם הבקבוק!
היא כל פעם נושכת את הפטמה (מוציאה שיניים) וחושבת שזה נשכן, לא מבינה שצריך למצוץ, ואז כשמוצצת פעם אחת ויוצא קצת מים היא משתעלת ולא מבינה מה קורה...
ניסיתי כמה חברות וכמה סוגים של פטמות כולל כוס אימון של מאמ(עם פטמה רכה כמו של בקבוק) והיא שתתה אולי 3 שלוקים בקושי.

 

מה עושים?! איך מלמדים אותה לשתות מבקבוק???

יכולה לומר מה אני עשיתיאישה ואמא

לא מבטיחה כלום אבל אצלי זה עבד.

 

היתה לי סרבנית בקבוקים איומה!

המטפלת לימדה אותה איך לקחת בקבוק.

 

היא שמה אותה בעגלה חצי שוכבת

שמה לה את הבקבוק בפה ותמכה בו עם בקבקוק

וסיבבה את העגלה שהיא לא תראה אף אחד.

 

היא היתה לוקחת ככה את הבקבוק

עד הרגע שהיא ראתה מישהו- אז היא ירקה הכל החוצה והתחילה לצרוח.

ככה זה עבד עש היא התרגלה לבקבוק ואז יכלנו לתת לה גם כשהחזקנו אותה בידיים

דווקא שהיא לא רואה אף אחד? מענייןקורנפלקס

אנסה, תודה!

 

אם יש עוד עצות אשמח לשמוע

את רוצה לתת לה מים או ללמד אותה עקרונית לשתות מבקבוק?טוזי
אם זה רק לתת קצת מים אז אפשר לתת לה בכפית.

אם זה ללמד אותה לשתות מבקבוק אז אצלי בשני מקרים של סרבני בקבוק המטפלת הייתה זו שהצליחה. אצל אחת הייתה הצלחה ממש וב"ה המשיכה במקביל לינוק אצל השני זה היה יותר כשהרעב אוכל וזהו בלבד. אצלי לא היה מצב לראות אפילו בקבוק
גם שלושת הילדים שלי לא לקחו בקבוק...יראת גאולה
כמה נקודות קטנות-

לגבי המים - שלושה שלוקים זה מספיק בהחלט. היא תינוקת קטנטונת.
אני נתתי מים ישר מ'כוס אימון' או פשוט בכוס רגילה, מכיוון שהם לא ידעו בכלל מה לעשות עם הבקבוק...

בגיל חצי שנה כבר אפשר לתת אוכל 'מוצק'. כשהשארתי את הקטני אצל אמא שלי בגיל הזה, היא נתנה לו בכפית מים של מרק, וזה השביע אותו כמו ארוחה.
את יכולה להתחיל להרגיל לירקות / פירות מרוסקים, חתיכות לחם טבולות במרק או במיץ עגבניה... כמה כפות זה כבר ארוחה שלימה.


שמעתי המלצה - לחמם את החלב שיהיה חם מאוד. ובכלל, לנסות טמפרטורות שונות, כי תינוקות שונים אוהבים בטמפרטורות שונות.
גם שלי כזו.אמא ללא הפסקה
והיא גם לא מוכנה לאכול אוכל מרוסק ובכלל שום דבר בכפית. כבר בת שמונה חודשים ורק רק רק יונקת. יש לציין שהיא עולה יפה במשקל ומתפתחת מעולה.
הבעיה רק שזה מגביל אותי, ואין לי אפשרות להשאיר אותה בלעדי יותר משלוש שעות. (בפעמים הספורות שניסיתי, היא לא אכלה כלום עד שחזרתי).
לא יכולה לעזור לך, אבל אולי יעודד אותך לדעת שאת לא היחידה.
אני מתעודדת מהמחשבה שנוצר בינינו קשר מיוחד, ושזה הזמן שלה לקבל אותי ככה נטו. בסופו של דבר היא תגדל ותאכל, והחודשים האלה יהפכו לזכרון רחוק ומתוק.
למה דוקא בקבוק?אפונהאחרונה

אפשר לתת לה לשתות מכוס.

מה יותר חשוב בבחירת גן/מעון?שםבדוי

2 אפשרויות למסגרות לשנה הבאה, מה עדיף לבת 2.5?

1. מטפלת מדהימה, פעילות שמאתגרת את הילדים, עם סדר יום ופעילויות עד 13:30 ואח"כ צהרון במקום אחר (יש הליכה ביניהם) עד 4 (טרם בדקתי את המקום), הגישה לא כ"כ נוחה בתחבורה ציבורית

2. מטפלת מקסימה אבל הרגשה של בייביסיטר שמעבירה את הזמן ולא מאתגרת את הילדים, אין יותר מדי סדר יום ופעילויות, אבל זה עד 4 עם גישה נוחה של אוטובוסים

 

השאלה, מה עדיף?

כמה חשוב שיהיה מסגרת רציפה בלי מעברי מקום?

כמה חשוב שיהיה מעניין ומלמד?

כמה חשוב סדר יום?

כמה חשוב שתהיה לי גישה נוחה (והגעה מהירה ל/מהעבודה)?

 

תודה!!!

 

הייתי בוחר באופציה השנייהshaulreznik

את בתנו הגדולה שלחנו למשפחתון שתפקד בתור גן ילדים למופת, כולל חוגים, טיולים בגינות הסמוכות, מסיבות ימי הולדת וכו'. הבן הקטן הולך למשפחתון סטנדרטי, דירה + חצר עם צעצועים, בלי יותר מתי פעילויות מאתגרות. לעניות דעתי, הבן מרוצה באותה מידה כמו השבת הייתה מרוצה אז, במשפחתון המשודרג. הרי מה כבר הילדים צריכים בגיל זה? השגחה, צעצועים וחברים למשחק. 

אופציה 2לראות את האור
לדעתי בגיל כזה קטן מאוד חשוב שהילד לא יטורטר..את יודעת בראש שקט שהוא במקום טוב עד השעה ארבע אחהצ... תחשבי איך זה יהיה בחורף כשגשום וקר להתחיל להיסחב ממקום למקום?
גם לדעתי, בגיל הזה נוחות הגישה משמעותית מאוד.+mp8
ולא לטלטל ילדה בין שני מקומות ביום.
תודה רבה לכולכם!שםבדוי


אופציה2..א..א..
חבל לטרטר את הילדה
תחשבי בחורף...
וגם שינוי הרגלים בין המטפלות.
לא חייב ממש סדר כמו חיילים העיקר שיהיה לה טוב ותרגיש בטוח
אני נוטה ל1.בגלל הגילרק אמונה


אפשר בבקשה הסבר?שםבדוי


היא גדולה צריכה תעסוקה לא ביביסיטר.אשמח לדבר באישירק אמונה


נכון, אבל זה להתרגל לשתי מסגרות שונות+mp8
ולהיטלטל כל יום, שאלו שיקולים משמעותיים
מצד האמא או מצד הילדה??רק אמונה


גם וגם.+mp8
הילדה צריכה להתרגל לשתי מסגרות שונות, אנשים שונים, כללים שונים.
האמא צריכה ללכת באמצע להסיע אותה ממקום למקום, ושוב הילדה אחרי שפוגשת את האם צריכה להיפרד ממנה כדי ללכת לעוד מסגרת- למה לעשות את זה? בגלל קצת יותר דידקטיקה?
עונה לך(וגם לפותחת)רק אמונה

זה לא רק קצת יותר דידקטיקה

יש לי בת בגיל 1 ועשרה

 וביביסיטר לא מתאים כבר

צריך הפעלות צריך שפע משחקים צריך סדר יום

ומהיותי במשפחתון במילוי מקום

ראיתי שהגדולה ביותר שם ממש השתעממה

היו שם תינוק בן כמה חודשים(אחיה של הגדולה)

בת 9 חודשים בן שנה ורבע והגדולה בת 2 וחצי

בסוף העבירו את הגדולה למעון

והיא פורחת

למדה לדבר יותר.לשחק להשתובב

(סוג של עקבתי אחריה...

חח אני מ"מ במקומות חינוך..)

בקיצור דעתי זה שווה..

אלא אם כן לאמא-הפותחת יהיה קשה ביותר

רוב הילדים נמצאים בצהרון אחר מהבוקר(חוץ ממעון)

לא קרה כלום לא מבלבל כי זה קבוע

והעיקר הם עסוקים ומתפתחים

זה גיל קריטי לדעתי של טרום גן

ומחייב הכנה לגן...

ראיתי את הבנות שבאות מבית לגן

מתקשות להשתלב בחברה לא מבינות מהגננת מה היא רוצה בכלל...

(ובבקשה לא לראות בזה כאילו אמרתי שלא טוב להיות בבית או בביביסטר

כי זה תלוי מאוד בילד..)

וכאן אני שואלת את הפותחת 

מה הסגנון של הילדה?האם יש דברים שהמטפלת היותר גננת  תוכל לפתח בה ולעזור

לפני הגן .איך היא מבחינה התפתחותית?

ומה היכולות שלך כאמא.יש לך נכונות לכל המעברים יש לך כח?

 

מעדכנת: ב"ה מצאנו צהרון קרוב לאופציה 1שםבדוי

הילדה שלי סקרנית ופעלתנית, לכן הייתה לי ממש התלבטות אם לטרטר את שתינו לטובת יותר עניין או לא.

ב"ה גיליתי שיש צהרון בכניסה אחת של הבניין בו הגן הראשון, כך שהגננת אמרה שאין לה בעיה להעביר את הילדה בסוף היום לשם (:
ב"ה שהסתדר!

לא הייתי שלמה עם כל אחת מהאפשרויות ועכשיו אני יותר רגועה (:

תודה רבה לכולם!!!

איזה יופירק אמונה


מסכימה גם*סמיילית*
הראשונהאודי-ה
אופציה 2שיר87


לדעתי מסגרת מאתגרת ומלמדתבתאל1אחרונה

בגיל הזה זה ממש חשוב.

הם מבינים וקולטים ולומדים המון!!

חמותי היתה בהלם לראות שבמעון של הבן שלי ממש מלמדים אותם המון דברים כמו בגן (כמובן שברמה שלהם)

אבל יש להם תוכנית לימודים מסודרת ממש. (היא עבדה איזה שנה אחת במעון והמטפלות שם היו בעיקר בייביסיטר..)

הקבה עובד אצלנו?בתנועה

לבן שלי יש הגרלה בכיתה  לחיזוק המתמידים שהוא מאוד מחכה לה, מקווה ולא מפסיק להתפלל שיזכה.

בגלל שהוא ככ משתדל בתפילות- חשבנו איך אפשר לצמצם את האכזבה שלו במקרה שלא יזכה-

 

ללכת איתו לחנות ולפרגן לו מתנה שווה בעיקר על ההשתדלות בלימוד. או

 

לפברק זכיה - שנקנה את המתנה ובית הספר יגריל את השם שלו-  זה בשביל להשאיר לו מתיקות של "התפללתי ו הקבה נענה לי."

 

מה דעתכם?

 

הוא לא עובד אצלנו וכדאי שגם הילד ילמד את זההה"ה
הקבה לא עובד אצלנו וגם הילד צריך ללמוד לקבל את זה.
איך? זה שאלה שצריך להסתכל עליה ביחס לנקודות אחרות של ציפיה של הילד.
איך הילד מבין שהוא מאוד רוצה משהו ממכם ולא מקבל אותו?
חשוב להעביר לילד מסר שבחיים אנחנו רוצים הרבה דברים אבל זה לא מתאפשר הרבה פעמים מכל מיני סיבות. ההבדל בין מה שקורה בעולם לבין מה שהקבה מחליט שכאן אנחנו לא מבינים למה הוא החליט ככה וזו נקודה שיותר קשה להעביר לילד וגם לעצמנו.
אני חושב שצריך להבהיר בצורה ברורה לילד שהקבה יש לו את החשבונות שלו ושהוא מנהל את העולם לטובה והרבה פעמים אנחנו לא מבינים אותו ומצד שני להסביר לו שהקבה רוצה בתפילות שלנו ומחכה להם, אפשר להוסיף את סיפור על הצדיקים שהקבה חיכה לתפילות שלהם והם היו צריכים להתפלל הרבה זמן עד שמשהו קרה.

בנוסף נראה לי שכדאי לקנות לילד משהו קטן וסמלי עם מכתב שמביע הערכה גדולה להשקעה שלו בלימוד ולהשקעה בתפילה. חשוב שהמכתב לא יהווה תחליף לפרס אלא יהיה בפני עצמו בלי קשר לאם הילד זכה או לא זכה.
הגרלה זה הגרלהאמאשוני
ולכן כדאי להתרחק מהגרלות,
עדיף לקנות לו מתנה בנפרד ולשבח את המאמץ
מאשר להראות לו ששיחק לו המזל.
יש לכם הזדמנות מצויינת לחינוך להתמודדות עם אכזבהאופטימיתת
אני הייתי נותנת לו במידה ולא יוגרל לבטא את הרגשות שלו במילים, שואלת אותו בשיחה איך הוא מרגיש וכו'..
אח"כ אומרת לו שלמרות שלא זכה בפרס הוא זכה בכל מה שלמד ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. וקונה לו מתנה נפרדת כמו שכבר אמרו כדי להראות הערכה על ההשקעה שלו, בלי קשר לאם זכה או לא.

בהצלחה
להסביר שבהגרלה בדרך כלל לא זוכיםl666

כדי שלא יצפה. אני חושבת שכדאי להנמיך בעדינות לו את הציפיה . 

 

תודה רבה על התגובותבתנועה

צודקים.. אני כנראה צריכה להתגבר על הרצון שלי שיחווה את התחושה של התפללתי ונושעתי ככה בגלוי. לראות איך לחזק אותו שלא ייחלש בלימוד ויתאכזב מהתפילה שלא נענתה.

מתנגד לתשובותסתם 1...
ככה מחנכים ילדים על ידי פרסים ו"שוחד" בונים התניה של עבודת ד'= כיף, טוב שווה.

ככה מופיע אפילו ברמב"ם שידוע בשיטתו התובענית. לילדים שונה, ועם הגיל מורידים את הפרסים ומעצבים את הדעה הנכונה.

את רוצה לשבור לילד את האמונה התמימה שתפילה עובדת. (אני לא אומר שלא צריך לחנך למורכבות אבל זה יקרה לבד...)

לתפילה שלא תתקבל יהיו לו מספיק הזדמנויות לקבל...

ילד מחנכים על ידי פרסים ובניית התניה מתוקה וכיפית. לא להכניס אותו לעולמות מורכבים טרם זמנו.
חינוך לאכזבה ועוד ססמאות... ילד צריך עולם ברור ויציב והתפילה בתוך זה.
לקנות לו פרס זה עניין אחד, לזיף תוצאה של הגרלה - משהו אחר לrivki
הצלחתי להתבלבל בחזרה..בתנועה

היכולת לקבל את המורכבות והאכזבה- זה ממש עניין של גיל ומסוגלות.

אז מה טענתך?סתם 1...
בכל אופן נראה ליסתם 1...
שלא כדאי לפברק הגרלה אלא לצ'פר על ההשתדלות.

לפרסים יש תפקיד חשוב בבנית עולמו של הילד וגם ליצר הרע...
האפשרות הראשונה.ד.

אם יזכה - אז יופי.

 

אם לא - אז לומר לו, קודם כל, תדע לך שאף תפילה לא הולכת לאיבוד. זה שביקשת מה', אפילו אם לא קרה מה שרצית בדיוק - אבל זה עשה אותך יותר קרוב לה', מבין שצריך את עזרתו - ולא תמיד אנחנו יודעים מה יהיה בסוף. אנחנו לא יודעים את כל הסיבות מי זוכה. אולי יש סיבה שטוב שהשני יזכה, לא יודעים.

 

אבל בגלל שממש השתדלת - אנחנו קונים לך מתנה. ואולי גם זה שהרעיון הזה עלה לנו בראש, זה חלק ממה שה' נענה לתפילה שלך.. מי יודע.

קיבלת תשובות יפות וטובותמתנת חינם

אני כאמא חוויתי תחושות וחוויות דומות עם הבכור שלנו.

 

אני חושבת שרוב ההתייחסות צריכה להיעשות לפני ההגרלה.

 

חשוב מאוד מאוד להדגיש לילד שאם מישהו זוכה או לא זוכה בפרס, זה לא מעיד על הלימוד שלו כלום.

להסביר מה מטרת הפרס - לעודד ילדים ללמוד.

שיש ילדים שילמדו בלי פרס, ויש כאלה שרק עם פרס

ויש שילמדו עוד יותר כשיהיה פרס.

זו הזדמנות בשבילנו כהורים ללמוד את הילד שלנו - לאיזו קבוצה הוא שייך?

האם רק פרסים מניעים אותו?

חשוב לאתר את זה. אנחנו עם השנים למשל גילינו שפרסים מצד אחד מניעים את הבן שלנו מאוד טוב, מצד שני - הוא לא יודע להכיל אכזבות, כשהוא לא זוכה - אין לו מוטיבציה להשקיע.

לכן חשוב גם בחיי היומיום לבנות חשיבות עצמית למעשים שלנו ולנתק אותם מפרסים/תגמולים.

 

להסביר מה זה הגרלה.

שלא כמו שראיתי פה התייחסות, לפי התנ"ך גורל זה לא מזל, להיפך!

בגורל דווקא ה' הוא זה שמדייק ונותן למי שהוא מתכוון בדיוק.

 

לכן, בכל גיל חשוב להדגיש לילד - מי שיזכה בהגרלה זה מי שאמור לקבל את הפרס.

 

יש לרב ארוש ספר טוב על תפילה לילדים, אני לא זוכרת בדיוק, אולי מישהו פה יודע.

אפשר לקרוא יחד ולדבר על זה.

הילד שם מתנסח באופן ש"נותן בחירה" לקב"ה האם להיענות לבקשתו- 

הוא מבין שיש גם אפשרות אחרת ממה שהוא רואה.

 

הלוואי ונזכה בעצמנו וגם לחנך את ילדינו להכיל מורכבות בחיים ולראות כמה צדדים ואפשרויות להתנהלות החיים.

ולקבל הכל באהבה.

 

אז לסיכום -

ריכוך התוצאה, במידה ולא יזכה, יהיה משמעותי יותר לפני ההגרלה.

אח"כ זה לדבר אל הקירות במקרה הטוב. הוא כבר עלול להתבצר בתחושותיו.

 

לא חייבים לחכות להגרלה כדי לצ'פר על הלימוד מצד ההורים.

אפשר ואולי כדאי כבר עכשיו לקנות פרס שווה שהוא מאוד יאהב ולומר לו - זה על ההשקעה שלך, על הרצון שלך, על התפילות שלך.

לה' יש הרבה שליחים לשלוח לך טוב - אנחנו ההורים אחד מהם.

 

כמובן שגם אחר כך חשוב להקשיב לרגשות שצפים וכשנרגעים לנסות להבין ולשנות גישה.

קורה אצלנו מדי פעם..ישועת ה' כהרף

בחיידר של ילדי עורכים מבצעים עם הגרלות פרסים למתמידים פעם בחודש- חודשיים..

לאחר שבני חזר מהחיידר בוכה שהוא לא זכה בהגרלה וכל עמלו היה לשווא (לדבריו) הוא באמת עמל קשה מאוד בכדי להשתתף בהגרלה..

החלטנו יחד שמי שעמל בתורה תמיד זוכה!! או מההגרלה או מאמא..

אם הוא לא זוכה בהגרלה (קרה עד היום תמיד) הוא הולך איתי לסטוק ובוחר משחק..

כי זה מה שאני רוצה שיהיה חרוט לו בזיכרון (בכל החושים שקיימים) שמי שעמל בתורה תמיד זוכה!!

כשיגדל יבין בהדרגה בהתאם להתפתחות האישיות והקוגניציה שהדברים אינם מוחשיים כמו שהוא חווה עד היום..

בהצלחה.

יפה מאד..ד.

אבל, כדאי תמיד להגיד לו: עמלך לא היה לשווא, כי הפרס הגדול זה שאתה יודע תורה. זה נשאר לך בראש גם אחרי שהפרסים הקטנים נגמרים. הרי למה מחלקים פרסים? כי יודעים שהחשוב זה התורה, ונותנים פרסים כדי לעודד את הילדים, שישמחו בדבר שהם מרגישים, וזה יעזור להם לשמוח גם בתורה.

 

אז אנחנו תמיד ניתן פרס, כי זה דבר שמשמח ומגיע לך שהתאמצת - אבל תזכור, הפרס הגדול באמת, זה הלימוד תורה, אפילו אם כעת אתה עוד לא כ"כ מרגיש את זה..

 

 

זה נותן "רציונאל", ביחד עם אי התעלמות ממה שהא מרגיש היום. וגם נותן כבר כיוון לעתיד.

 

[אני לא אוהב את הדבר הזה שעושים "הגרלה".. תמיד יש מאוכזבים. צריך לדאוג לכך שכל מי שעמל - יזכה]

 

מסכימה..ישועת ה' כהרף

הארה נהדרת.

לא עשיתי את זה עד היום.

תודה

ואני גם לא אוהבת את ההגרלות האלו.. אני פשוט לא מבינה את זה.. איך אפשר לשאת את אכזבת הרוב המוחלט של הילדים?! והכי לא ברור לי זה איך יש ילדים קבועים שזוכרים בהגרלות?! (נניח לזה..).

לנו כהורים זה לא פשוטמתנת חינם

אולי במיוחד עם הבכורים/גדולים יותר.

אך גם בזה ,מעז יצא מתוק,,

אני רואה הבדל בהתנהלות בחיים בין הילד שחששתי לו מאוד בכל הנושא של הגרלות, אכזבות וכו'

ובין הילדים שפחות ייחסתי משמעות לכל זה ואני השלמתי עם זה שלא זכו בהגרלות

ואני רואה שהילד הגדול מתקשה להתמודד עם חוסר הצלחה בכלל בחיים

ושאר הילדים פחות לוקחים קשה ופחות מתייאשים וממשיכים לנסות.

 

אז העבודה היא קודם כל אצלנו

א. "מכת בכורות"...ד.

באמת לפעמים הגדולים מרגישים ש"עוטפים" אותם יותר ומגיבים בהתאם. בעוד אלו שאח"כ לא כ"כ מתרגשים, הם והוריהם (וגם בגלל הוריהם).. 

 

ועם זה, כשלא מדובר על איזו "הגרלת פורים" לכל מי שרוכש כרטיס.. אלא על חידון על מה שלמדו - ראוי לת"ת לדאוג לכך ש"לפום צערא אגרא", ומי שלמד יזכה, ללא הגרלה. 

תגובות מדהימותבתנועהאחרונה

תודה רבה על ההארות והדיוקים.

הוא לא זכה בהגרלה..

השתמשנו בהרבה אמירות מפה..

אני מחפשת רעיונות לארוחת בוקר בריאה לילדיםמקל גשם
בוקר הכוונה ישר כשקמים.
בשבע בבוקר- מה אתם נותנים לילדים שלכם לאכול?
דייסת שיבולת שועל (עם תוספות לפי הטעם)בסדר גמור
מאפינס ירקות כלשהוO.K
או פירות
או צלחת ירקות
בד"כ לא אוכלים ישר שקמים אלא כחצי שעה אחרי
ומוסיפה ביצה כלשהי- קשה או חביתה
ולחם או קרקרים או לחמית או פריכית אורז

כשאין זמן לשבת לאכול זה סנדוויצ'ים
מאפינס ירקות- אפשר פירוט?מוריה
מתכון דומה לפשטידה, רק שמה בתבנית של מאפינסO.K
וירקות מה שיש בבית.
או מערבבת כמה ירקות או ירק אחד

בד"כ מקפיאה כמות ואז זה רק להפשיר בבוקר

אני מכינה פרווה אבל אפשר גם חלבי
אפשר פירוט? לא יודעת להכין פשטידות.מוריה


תודהמוריה


פנקייקס, בלינצ'ס (קמח מלא), ופל בלגי,...כלנית1

דורש קצת עבודה ולכן את חייבת להכין בערב.

ארוחות משוקעות בדרך כלל יותר מתאימות בתשעת הימים לצהרים או לערב, כידי שיהיו שבעים

אשרי מי שמספיק לאכול בבוקר...אודי-ה
ירקות חתוכים, קרקרים או פת אורז, טחינה אם אוהבים.
ירקות עם גבינה ולפעמים גם חביתה/ביצה קשהשיר87


עוגיות טחינה וקוואקר-אנונימי

4 כוסות קמח מלא

2 כוסות קוואקר

בערך 3/4 ק"ג טחינה גולמית מלאה

2- 3 ביצים

1.75 כוסות סוכר

1 אבקת אפיה

מים - לא המון, אולי חצי כוס, אולי יותר, עד שהבצק טוב. 

שוקולד צ'יפס כי שהילדים ישמחו לאכול את עוגיות הבריאות האלו. (אצלינו קוראים להן עוגיות עם שוקולד, אחד הילדים לא יאכל אם נקרא לזה עוגיות טחינה....)

 

משטחת בתבנית, אופה וחותכת. 

זו כמות גדולה, אני מקפיאה ומוציאה. 

 

 

קורנפלקס\פתית עם גבינהלכל זמן ועת
פירות טרייםחדשה ישנה
אמא שלי מכינה לנו פנקייקים משיבולת שועל טחונהאופטימיות
מגניב. אפשר מתכון?חדשה ישנה
יוגורט עם גרנולה ודבש, שייק פירותג'ינג'ר
אפשרסתם 1...
אבטיח
פרי
יוגורט +פרי או גרנולה
דייסה, בקיץ פחות אטרקציה ואפשר להשרות בערב (כל ילד בספל שלו , וזה נהיה חוויה) קווקר עם מים ביחס מתאים במקרר.
בבוקר זה נעשה דייסתי. מוסיפים דבש, פרי וזהו... (יש לזה שם אני לא זוכר כרגע...)
נזכרתי - overnight oatsסתם 1...
7 בבוקר??? זה נישנושים...אני84
ביגלה גרנולה עוגיות.... לגן אני שמה להם קופסא עם אבטיח/ מלון חתוך או פרי או ירקות חתוכים...
ולחמניה/ פיתה/ פרוסות עם טונה ומיונז או ביצה קשה עם גבינה או גבינה עם זעתר או חביתה או טוסט או שוקולד.
איך הם אוכלים ממש על הבוקר ב7??? ואחרכ אוכלים במוסדות???
תלוי מתי קמים, יש ילדים שקמים ב6 בבוקרO.K
וב7 כבר רעבים

זה גם תלוי בגיל של הילד
אני משתדלת שתמיד יהיו ליתות

עוגיות בריאות (וטעימות כמובן) - אני מכינה בסטוקים

ככה כשקמים בבוקר, כשחוזרים מבי"ס אם צריכים לחכות לארוחה וכו - יש משהו משביע טעים ויחסית בריא

כמובן גם פירות למי שאוהב...

אני ממש לא רוצה על הבוקר להתעסק עם ילדים רעבים

אחכ כשכבר התאוששתי טיפה אני בדכ מכינה (רק בחופש כמובן) - חביתות, צנימים, ירקות חתוכים וכו

תודה רבה לכולם!!מקל גשםאחרונה
צעצועים לילדיםאדווה כ

מחפשת לקנות ללילדים שלי צעצועים חדשים.. 

חשוב לי לפחות להשתדל שאלו יהיו צעצועים מעודדי התפתחות.

אשמח לקבל המלצות במה הילדים שלכם אוהבים לשחק..

 

תודה

איזה גילאים הם?תתתת

כל גיל זה קצת שונה..

 

משחקי הרכבה: לגו, צינורות, קליקס, ברגים

 

חול קינטי- מעולה! מעסיק להרבה זמן וטוב לתחושתי... מוכרים היום גם ארגז קטן אז זה לא כזה בלאגן...

 

פאזלים- לפי הרמה

 

מלא משחקים מפתחים של להתאים 2 חלקים מתאימים למשל חיה והגור שלה, הפכים, מה מתאים למה, מה כל חיה אוכלת וכו...יש מלא...

 

פטריות, משושים, בצק

 

 

תודהאדווה כאחרונה

הילדים בני שנתיים וחמש

לגו דופלוגל123

זה משחק מקסים שממש עוזר לפתח את החשיבה והדימיון את הקטנטנים,

לנו יש אותו והקטנות משחקות בו בלי סוף,

יש לו גם מלא ערכות ככה שכל הזמן אפשר לחדש

כמעט כל משחק מעודד התפתחותרבה אמונתך!
למעט משחקי מחשב וכו' שבהם הנזק רב מהתועלת
אני חייב שלא להסכיםLightStar

בס"ד

 

תלוי אילו ואילו.
ומי יושב עם הילד עליהם.
 

אם אתה חייב אתה כמובן יכולרבה אמונתך!
ואתה מוזמן גם להביא דוגמה למשחק שלא מעודד התפתחות..
בכלל משחקי מחשב מפתחים אחלה קוארדינציהLightStar

בס"ד

 

שימוש בעכבר וכו'.
כדוגמה כמובן.
 

בדר"כ הם משחקים במה שיש בבית במקום משחקים.איזה גיל הם?רק אמונה


צעצועים מעודדי התפתחות זה מושג רחב מדי לדעתיאליה11

לדעתי כדאי לחשוב באופן ממוקד יותר על איזה מיומנויות היית רוצה שהם ירכשו.

וכמובן שזה גם תלוי גיל.

 

דוגמאות למיומנויות ולצעצועים:

מוטוריקה עדינה:

* צעצועי ערימה/ מגדלים 

* קוביות 

* משחקי השחלה 

* פליידו ומשחקי בצק

* צבעי פנדה (יש גם צבעים מיוחדים לפעוטות)

 

מוטוריקה גסה:

* מנהרת זחילה או קורה לשיווי משקל

* אופניים ללא פדלים לפעוטות/ בימבה

* שק אגרוף

* צלחת טיפולית

* כדור גומי/ ספוג

* חישוק הולה-הופ

* כדור קפיצה

 

פיתוח שפה ומחשבה:

* סדרת 'הספר הראשון שלי' (חיות, צורות, צבעים, מספרים)

* משחקי קלפים לפי רמה (לוטו, זיכרון, הפכים, חרוזים וכו')

* משחקי קופסה (תירס חם, עת לאיית, טריוויה, טאבו...)

* פאזלים

 

פיתוח דמיון וכישורים חברתיים:

* ערכת תחפושות

* מטבחון וכלי בישול

* כלי עבודה/ ארגז כלים

* בובות/ בית בובות

 

כמו שציינו, כל משחק מעודד התפתחות כלשהי (גם משחקי מחשב)..והאמת רוב המשחקים מפתחים יותר ממיומנות אחת.

אולי כדאי באמת לחלק את המיומנויות שאת רוצה לפתח ולקנות משחק/ צעצוע אחד מכל קטגוריה.

 

 

איזה תשובה מדהימה!!!!שירקי
באמת תשובה מקסימהבארץ אהבתי
זה ממש נכון שיש מגוון משחקים שיכולים לפתח תחומי התפתחות שונים, והרחבת יפה על המשחקים שמתאימים כל אחד מהם.

אבל רק רציתי להוסיף שגם ילד שלא חשבו בדיוק איזה תחום יפתח כל משחק שקונים לו, וגם אם ההורים לא יבדקו האם המשחקים מכסים את כל תחומי ההתפתחות, לרוב יתפתח יפה בכל התחומים, כי העולם מזמן לנו את זה באופן טבעי גם בלי מגוון ענק של משחקים (וכמו שכתבת- הרבה משחקים מפתחים יותר ממיומנות אחת...).

(כתשובה לשאלה הפותחת, כשהאמא מתלבטת מה לקנות, זו תשובה מקסימה, פשוט נשמע לי שאמהות שאין להן תקציב לקנות עוד משחקים מכל הקטגוריות פה עלולות להיבהל מהרשימה המפורטת, ואני בטוחה שלא לזה התכוונת)
תודה רבהאדווה כ

בהחלט תשובה מדהימה ומושקעת. תודה רבה!!

תודה רבה לכולםאדווה כ

עזרתם לי מאוד 

בת מצוהציפורי

מחפשת דרך מקורית ויפה שהאחים יברכו את אחותם בת המצווה... אשמח לשמוע פה רעיונות...

בבת מצווה שלי...חפרפרת

סליחה על הפלישה..

אחים שלי הכינו שיר,

ואז כל אחד מהאחים\גיסות נתנו לי "שובר" שאני יכולה לנצל אותו.

לדוג': יום טיול ופיקניק, ערב יצירה+א. ערב, יציאה לפיצה, סרט, גלידה, טיול וכו וכו'...

זה היה ממש מתוק!

 

מזל טוב!

ברכהאדווה כאחרונה

שיר או איזשהו קטע הצגתי חמוד יכול להיות רעיון נחמד. 

אולי קליפ?

מישהו יודע אם אפשר להקפיא קופסת מטרנה פתוחהח ת ו נ ה
כדי שיהיה אפשר להשתמש בה ליותר זמן...
תודה רבה!
לא ניסיתי אבל שמעתי שאפשראודי-ה
אנחנו הקפאנו ועבר בסדר.אמת ואמונה

אבל זה לא המזון העיקרי שלו. רק מדי פעם מקבל.

כדאי שמההתחלה תהיה במקפיא ולא רק בסוף התוקףO.Kאחרונה
מחשב כתעסוקה לילדאש תמיד1
שלום לכולם, רציתי לשמוע את דעתכם, יש לנו בן מתוק בגיל 3.5 והרבה פעמים אחר הצהריים הוא משתעמם ומתחיל לנדנד... הפיתרון הכי פשוט מבחינתנו הוא לשים לו איזה סרטון לילדים וככה יש לנו שקט...
האם זה מזיק?
לא אוהבת את הרעיוןNSY

המטרה אינה שקט אלא לפתח את הילד ולהעשיר את חייו עד כמה שניתן. אם יש לו זמן פנוי זאת הזדמנות מעולה לפתח תחביבים, ללכת לחוגים, ללכת לחברים. חבל סתם להעביר את החיים ולא לחיות אותם.

ואם רק באופן לא קבוע?חרדית צעירה
יוצא לי בערך פעם בשבועיים - שלושה שאני ממש מרגישה חייבת קצת הפסקה מהגדול, בן 3, ערב שבת, כשאני מרדימה את הקטנה, וכו. נראה לך נזק כזה גדול? אני שמה לו שירים וסרטים באנגלית והוא מפתח את השפה (אנחנו דוברים אנגלית בבית, אבל אני מרגישה שמאז שהתחיל ללכת למעון בעברית הוא קצת מפסיק לדבר אנגלית )
תגובהNSY

אני לא סמכות, רק אומרת את דעתי, גם אין לי עדיין הרבה ילדים - רק ילד אחד בן כמעט 3 חודשים, אז לא התנסיתי בזה. אבל נראה לי שאם זה מדי פעם כמו שאת אומרת אז זה בסדר, זה גם כן מעשיר אותו, אם הוא עושה גם הרבה דברים אחרים בכללי ומפתחים אותו, למה לא?

למה את צריכהד.

"שירים וסרטים"?..

 

שימי דיסקים/קלטות של שמע.

 

ישמע שירים, או סיפורים, בלי תלות ב,מרצד" הזה מול העיניים (בתקוה שעדיין יסכים להורבה ב"רמת השירות" אחרי  שכבר צפה במחשב..)

אני שמעתי קלטות שמע סיפורים ושירים בתור ילדהNSY

ומאד נהניתי. יש ערכיים מאד, גם בעברית וגם באנגלית. רוב שנות הילדות לא היתה אצלנו טלויזיה וגם אינטרנט עוד לא היה.

גם לא אוהבת אבל...מתנת חינם

לי זה ברור שעדיף להשקיע כוחות וזמן לפעילויות יותר אקטיביות ופחות פאסיביות מול המחשב,

אבל:

* כולנו בני אדם, ולפעמים לא פנויים לתת מענה לצרכי התעסוקה של הילד,

אז אם האלטנרטיבה למחשב היא מריבות ומעשים שליליים,

אז עדיף מחשב.

אם המחיר הוא רק שעמום או חוסר ניצול זמן -

לדעתי כדאי לוותר על המחשב ברוב המקרים.

 

* היום יש גם תכנים מאוד טובים, עם מסרים שאנחנו כהורים רוצים מאוד להעביר לילדים, אך לא תמיד מצליחים.

סרט חוויתי יכול לעשות בשבילנו את העבודה.

(לאחרונה נחשפתי לסרטים "צור משלנו" של הידברות. יש שם כל כך הרבה טוב, דוגמאות מהחיים, מודעות לרגשות ואיך מתמודדים איתם)

 

* חוץ מזה, ובלי קשר לתכנים - אני חושבת שיש אמירה כזו שששהות ממושכת מול המסך עלולה להזיק למוח ולעיניים. 

לדעתי מזיק.ד.

מציע ממש שלא.

 

תמצאו משחקים "ממשיים". אוטו, כבישים, קפלה, לגו וכו'. 

 

אפשר גם סיפורים בדיסק-שמע.

 

יש חינוכיים וטובים צריך לדעת לבחור. לא כל דבר "דתי" הוא אוטומאטית טוב. צריך מישהו עם קול נעים. יש סיפורי צדיקים נחמדים מאד. תופסים את הילדים]

מתחברת להמלצה על דיסקי שמעצביה22
כשהייתי ילדה מאוד אהבנו להקשיב לקלטות שמע, לגיל הצעיר יש את ר' אלתר (יש דיסקים שקשורים לחגים, ויש את 'אהבת חסד' על אברהם אבינו, 'לכה דודי' של שבת, ו'המיליונרים' על עניית אמן, ששומעים כשאין חג באופק). הבת שלי בת 3 וחצי מאוד נהנית מהם. (בחלק יש יותר סיפורים וחלק זה בעיקר שירים עם מעט דיבורים בין לבין שמסבירים על הנושא, אבל מאוד מאוד מתאים לקטנים).
ולגילאים יותר גדולים (מגיל 5-6 לדעתי) ממליצה על סדרת דיסקים של סיפורי המקדש בהוצאת ת"ת נחלה. גם שם חלקם קשורים לחגים וחלקם סיפורים על נושאים אחרים במקדש בלי קשר לחג מסויים.
ת"ת נחלה - מעולה!! מומלץ בחום!NSY


איפה אפשר לקנות או להזמין דיסקי שמע?תתתת


הנה קישורים למה שאני המלצתיצביה22
רבי אלתר

http://www.temple-disc.co.il/default.asp

(מקווה שלא נחשב פרסומת, אין לי שום רווח אישי...)
חנויות שעוסקות בכך.ד.

דומני שבחבקוק בירושלים יש, בגאולה.

עוד המלצה, אולי לגילאים טיפה יותר גדולים מ3.5שריקה

דיסקים של הרב עימנואל תהילה.

מספר בצורה מאד מענינת סיפורי תנ"ך ומדרשי חז"ל. הילדים מאד נהנים, ובהמשך מגלים שזה הוסיף להם ידע מטורף

וגם מאד זול - 12 ש"ח לדיסק

 

מאד מאד מומלץ!!

תחשבי האם באמת מה שאתם רוצים זה שקט.בת 30

כלומר- האם טובת הילד הוא שיהיה בשקט?

נכון שזה טובתכם עכשיו, אבל האם לטווח הרחוק זה מה שאת רוצה?

שיתרגל לנדנד כדי שיראה סרט?

נשמע לי יותר נכון לצאת איתו לגינה- ולתת לו לפרוק שם בצורה הגיונית וטבעית את האנרגיות שלו. 

 

ושימוש במדיה צריך להיות מחושב ומבוקר. לא "יאללה אין לי כח".

מה רואים, כמה זמן רואים, באיזו תדירות רואים.

לדעתי בגיל שלו- לא כדאי שיראה יותר מרבע שעה כל פעם. ופעם בשבוע זה די והותר.

 יותר מזה זה לדעתי ממש לא טוב.

ובשביל שקט של רבע שעה בלבד- לא שווה להראות סרט....

2 טריקים שעשיתימשה

1. קניתי בסין נגן MP3 קטן עם רמקולים, שמתי בו כרטיס זיכרון והוא מנגן רק קבצי שמע (וכאלה יש באינטרנט בשפע, רק לדעת לחפש).

בגיל 0 הייתי מרדים אותו עם אחד כזה עם מוסיקה, וכשהוא מת פשוט הוצאתי חדש מהארון.

 

אחר כך התחכמתי.

 

2. חיברתי את המחשב שלו דרך BT לרמקול (אחר), במחשב או בסמארטפון אני מפעיל סיפור/שיר/סרט/מה שלא יהיה, והוא מחזיק אצלו מכשיר שרק מנגן ואין לו מושג שיש סרט מאחורי זה.

 

 

ועדיין התני שלי רואה יותר מדי סרטים, אבל קשה מאוד להגיד לילד לא כשאבא כל היום מול המסך בעצמו.

הנזק רב על התועלתאין שם בנמצא

מחקרים מראים ששהייה של ילד מול מסכים זמן ממושך מידי יוצרת כל מיני בעיות לא נחמדות,

עד בעיות קשב וריכוז בהמשך.

אני עבדתי עם מורת שילוב שאמרה לי שזה יוצר פגיעה מאוד גדולה ביכולת של הקליטה המרחבית וראיית עומק בהמשך.

ובנוסף עלול לייצר בעיות שינה כי האור שבמחשב לא מאפשר לפעילות מוחית תקינה וירידה של הורמוני ערות.

יש עוד כמה עניינים שנפגעים מהסיפור...

(גם ערכים לדעתי, הכי טובים שיש עלולים להיות לא משהו כשיש תכנית שעניינה לצבור רייטניג...)

 

ובכל זאת אצלנו יש שעה אחת של מחשב בשבוע כששוטפים את הבית לכבוד שבת...

רואים בה כל מיני סרטונים של מסיבות סידור וסיום של הילדים.

מאמינה ששעה אחת לא מייצרת נזק אמיתי.

אמנתם נותן שקט אבל לא מונלץ.אני84
תנינלו לח בחול קיינטי. פלסטלינה. לצייר.... צבעי מים טושים צבעים רגילים צבעי פנדה צבעי קרש... שזה מגוון זה יענין יותר.... לגזור עיתונים ולהדביק...משחקי הרכבה..... אצלי זה עובד מצוין.... אחרכ את מרגילה אותו להחזיר למקום כל דבר.... לפעמים אני מכינה להם בצק.... ככה גם הוא מתפתח ויוצר.....אני לא ממליצה כל יום מחשב. אצלי בבית המחשב דולק רק בחופשים ומדי פעם.... והם מעסיקים את עצמם יופי.....
הערה כלליתנקדימון
הרבה פה מגיבים על הנזק העצום ששימוש עודף ו/או לקוי במחשב גורם לילדים. אז אני ממש מסכים, אלא שיש גילים שבהם יותר קשה לשלוט בילדים/נערים ובצורך שלהם, וכמובן שבעייתי לחסום ולמנוע מנער גישה למחשב כי גם למניעה הזו יש השלכות.
מ"מ בגילים הצעירים ואפילו תחילת העשרה אולי כדאי שיהיה נעילה במחשב, שאפשר להיכנס רק עם סיסמא או משהו כזה. אולי לייצר ביקורת חזקה על תדירות שימוש ושימת המחשב במקום מרכזי כך שאפשר לעקוב אחרי זה.
הבעיה היא שאנחנו עצמנו כבר דור המחשבים וצריכים לרסן את עצמנו קודם כל, כמו כן צריך איכשהו למצוא תעסוקה לילדים.
אבל מ"מ, ככלל, אני ממש מסכים פה עם אנשים.
א- זה נושא לשרשור אחר כי פה מדובר על גיל 3.5אודי-ה
ב- מעדיפה את ההשלכות של המניעה מאשר את ההשלכות של פגיעה בנפש ובריכוז של הילד.

אני נותנת לילדים לפעמים לשחק במחשב אבל לא על בסיס קבוע. והמחשב מוגן בסיסמא והאינטרנט ברימון עם חסימה גבוהה. וגם כשהם גולשים או רואים סרט אני מסבירה להם את הסכנות ומשוחחת איתם על זה.
צודקת. מסכיםנקדימון


פחות מתחברת לרעיוןשיר87

אם זה נדיר אז אין בעיה, אבל לא מומלץ על בסיס קבוע

קצת מחשב מדי פעם זה סבבה.יש תקוה


רעיון רע, תעשו איתו משהו יחד.הלוי
באמת הרבה נזקאדל34אחרונה

יכול להיות מצפייה במסכים: בעיות ראייה, קשב וריכוז, חוסר תקשורת, פאסיביות וכו'.

אבל מדי פעם להראות לילד - לא נראה לי שיזיק, במיוחד שיש תוכניות חינוכיות כמו של ערוץ מאיר לילדים.

מקווה שהקובץ עלה..חדשה ישנה

ומה עושים כשיש שמועה על קורבן תקיפה שאינו חלק מהמשפחה?אלגריטי

אני ואשתי במצב מביך שכזה. ב"ה אנחנו מדרבנים את הילדים שלנו לשתף אותנו בחוויות שלהם במשחקים עם החברים. שלשום נחרדנו אחרי שהגדול שלנו בן 10 שיתף אותנו בשיחה שהייתה לו עם חבריו. הבוגר מביניהם בן 11-12 טען בגאווה שהיה לו מגע אינטימי עם "חברה" שלו ושההורים שלה יודעים על זה ו"מסכימים" כביכול. 

 

הילדה הזאת כולה בת 10, לומדת בחינוך מיוחד והמשפחה שלה די תורנית שעלתה לארץ לפני שנים אחדות. אם ח"ו קרה משהו קשה לי להאמין שזה היה בידיעה מלאה של הורי הילדה ובטח שלא בהסכמה שלהם. מאד כאב לנו לשמוע על זה ואנחנו מזועזעים ומבולבלים. אנחנו רוצים להגיב אבל ההיכרות שלנו עם משפחתה של הילדה היא די שטחית. מקנן בי החשש שמא שיחה עם הוריה בלבד לא תועיל. 

 

האם עלינו לפנות אליהם ישירות ולספר להם על השמועות?

האם לדווח על הילדה ישירות לבית הספר שלה או לרווחה? 

 

וואו. לא פשוט...חדשה ישנה
מה שבטוח אתם חייבים לדווח למישהו (לא ברור לי עדיין למי כי לפעמים ההנחיה לא לפנות ישר להורים) וכמה שיותר מהר. לדווח גם לצד של הילדה וגם לצד של הילד. ילד שעושה דבר כזה זה ישר מדליק נורה אדומה, מנסיון.

ובתור הורה, הייתי דואגת שהילד שלי לא יהיה בקשר עם החבר הנ''ל.
אם היא בבית ספר טוב- לבית הספררבה אמונתך!
הם מכירים אותה ואת המשפחה. וידעו להפנות לגורם המתאים
^^^^פאז
אני הייתי מדברת קודם כל עם ההורים של הילדrivki
הרבה פעמים בנים מגזימים בדברים כאלה כדי 'להשוויץ ' , או אפילו ממציאים לגמרי.
אפשר להעביר מידע באופן עינייני כמו שהבן שלך סיפר ולתת להורים להחליט מה לעשות עם זה הלאה.

ועוד משהו: קורה שילדים משחקים במשחקים מיניים. ברור שצריך לעצור את זה- אבל למה ישר 'קורבן' ,
'תקיפה' , לרוץ לדווח לרווחה? יש היום נטייה להרוס לאנשים חיים על כלום.
המודעות לנושא הפכה אותי לרגישאלגריטי

אם הייתי שומע על זה לפני יותר מעשר שנים הייתי מתייחס לזה כמוך. אני מכיר טוב מאד את הנטייה הזו להשוויץ ולהמציא בעניין הזה. 

 

בעוונתי נחשפתי מאז להמון המון מקרים עצובים שהתחילו ממשחקים אסורים בגילים האלה ממש. גם לי לקח זמן לעכל שזאת המציאות אבל ראיתי נשים בוגרות שסוחבות טראומה שיכלה להימנע אם רק המבוגרים שסביבן לא היו מגיבים באדישות. אני לא יודע מה חומרת המקרה שקרה אבל אם הוא קרה הוא מהווה פתח לחוויות טראומטיות בהמשך. 

 

אני מאמין ובטוח שאם נתערב זה לא יהרוס את החיים לאף אחד. החיים של הילד לא יהרסו וגם לא של הילדה. אני רק לא רוצה לפגוש אותה בעוד 10 15 שנה ולהכות על החטא.  

ליידע את ההורים של הילדלב אמיץ

ליידע גורם אחראי שמקורב למשפחה של הילדה אם בעיניך לא יעיל ליידע את המשפחה ישירות.

 

מצד אחד לא להיכנס לסרטים, מצד שני לא לעבור לסדר היום.

כמו ש rivki כתבה.

לא כתבתי שצריך להתעלם ולא לעשות כלוםrivki
אבל דבר בסיסי בעיניי קודם כל ליידע את המשפחות.
אולי שירשרתי לא נכון, אבל הגבתי בעצם לאלה שכתבו ישר לפנות לרווחה - בית ספר- משטרה.
לדעתי לא צריך להפוך כל דבר לפלילי.
וגם לא בכל סיטואציה אסורה ישר להאשים את הבן שהוא 'תוקף', ואז הבת כמובן 'קורבן'.
לא בכל מקרה נכון לפנות למשפחהפאז
בטח אם אין לך היכרות איתם ואינך יודע אם ואיך יקבלו את הדברים
יש שיאשימו, יש שישתיקו ויטטאו.
הם עלולים "לזהם" את החקירה במידה ותהיה נחוצה

מומלץ לפנות לביה"ס של הילדה אמורים להיות להם הכלים הטיפוליים לברר את הסיפור
ואם צריך לפנות להורים בצורה מחייבת ומקצועית
בדיוק לזה התכוונתי!rivki
ילד בן 11 וילדה בת 10 שלא ברור מה בכלל היה ביניהם- ישר חושבים על כיוון המשטרה והחקירות! למה?

וגם- אם משהו כזה היה קורה לבן או לבת שלך, היית רוצה שיפנו אליך? אם כן- למה להניח שההורים של הילדים האלה לא צריכים לדעת, אלא לקבל פניה מיועצת בית הספר או מעו'סית?
אף אחד כאן לא הכניס את המילה משטרה.חדשה ישנה
אפשר להירגע.
כשפונים לרווחה, לפקידת סעד , הכל נשאר חסוי , אף אחד לא יודע מזה ולא הורסים שם של אף אחד. היא קצת מתחקרת אותך, ואם היא רואה לנכון שזה מקרה שצריך בירור מעמיק יותר, ממשיכים עם זה הלאה. בוודאי שאין פה שום קשר למשטרה.. בסופו של דבר זה רק לטובת הילדה וגם לטובת הפוגע! כי הרבה פעמים אחרי בירור כזה מתברר שהילד בעצמו נפגע!! ( וזה קרה לי במסגרת העבודה, אף אחד לא ידע כלום ח'וץ ממני, מהיועצת ומהפקידת סעד, רק בהמשך הנחו אותי לדבר עם ההורים. בצורה מאוד עדינה וזהירה, לא מגזימים התיאורים ןכו')
זה לא הרס שם לאף ילד ולאף משפחה
מי דיבר על משטרה??פאז
חקירה לצורך העניין זה גם אם אמא שלו תשאל אותו או יועצת ביה"ס
ברגע שמישהו כבר דיבר איתו על זה או שאל
זה פוגע באפשרות לברר מה באמת היה
וזה לרוב נעשה, במידה ויש סיבה- ואז כדאי שיבדק לעומק
ע"י רווחה ולא משטרה.
מאוד נכון! למערכת החינוך אכן יש כליםדע מה למעלה ממך
לא בכל מקרה מערבים משטרה.
בעיקר דואגים שהקורבן יקבל טיפול!!!!!
כי ישנם הורים שלא תמיד מודעים להשלכות הקשות.
היה מקרה שהיינו צריכים לדחוק בהורים לגשת עם הילד לטיפול, כי על פניו היה נראה להם שהילד מתמודד.
תמיד טוב לשתף רשויות, הם ממשיכים לעקוב אחריו הלאה....
טיפלנו במקרה שהתוקף בעצמו ילד! וכילד קטן היה קורבן להתעללות!!! והרשויות דאגו לטפל בקורבן ובתוקף.
לא להסס לפנות למערכת החינוך הם מצילים חיים שלמים של ילד!!!
דיווחנו בסוף ליועצת בבית הספר של הילדהאלגריטי

הגענו למסקנה שממש לא שייך לפנות להורים בעניין חינוכי כ"כ אישי שלא קשור אלינו ישירות. סיפרנו על ההיכרות שלנו עם הילדה במסגרת של הקהילה ועל מה ששמענו.

גם היועצת חושבת שבגיל הזה זה לרוב הכל דיבורים וקישקושים שאפיינים לבנים. הדאגה האמיתית שלה לבנות מתחילה בשלב הוסת וההורמונים בגילים 12 13 שאז חלקן מועדות לפורענות. 

 

 

עשיתם נכון לדעתיאופטימיתת
אבל התגובה שלה לא ברורה האם היא מתכוונת לבדוק את זה? או שזו התשובה??
לדעתי תגידו להורים של הילדה אבל אל תגידוl666

שילד שלכם אמר, כדי לא לערב אותו. 

בית ספר אחראי רק על מה שקורה אצלו או בהסעה, ולא בטוח שבאמת אכפת להם. 

פגיעה יכולה לקרות בכל גיל. ולא הבנתי למה לא להגיד להורים, מפני שהם עולים? אז מה?

לא קשור שהם עולים יש לנו מכלול שיקוליםאלגריטי

לבתי הספר יש עניין במה שעובר על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים. החוק מחייב אותם לפעול בשיתוף עם הרווחה כשהם מזהים משהו חשוד. 

 

א. ההיכרות שלנו איתם היא שטחית ולא רכשנו את אמונם ברמה שנרגיש בנוח לחדור לפרטיות של התא המשפחתי שלהם. אנחנו לא בטוחים שהם יקבלו בשמחה את ההתערבות שלנו בענייני החינוך שלהם.

 

ב. אנחנו חוששים שמא המצב בו ההורים מבינים שאנשים ממעגל שני/שלישי/רביעי יודעים דברים רגישים על הילדים שלהם, יבייש אותם מאד ויערער את הקשר שלהם לקהילה עד לרמה של עזיבה. עוד משהו. כמו שכתבתי קודם אנחנו פחות תורניים מהמשפחה של הילדה. עצם השיתוף יפגע בשם הטוב שיש להם. 

 

ג. אם נשתף אותם במידע שקיבלנו מהבן שלנו זה יביך גם אותנו בתור הורים שרוצים לתת חינוך תורני טוב וגם את הילדים שלנו שיראו כפושטקים.   

 

ד. לו יצויר שיש טיפת אמת במה שאותו ילד אמר לגבי ה"ידיעה" וה"הסכמה" של הורי הילדה (הרי ידוע שהוא והיא היו "חברים" לפרק זמן כלשהו), אז ההתערבות שלנו תהפוך לתוכחה צדקנית על עניין שבו ההורים חלוקים עלינו.

 

 

תגובהl666

בבית ספר בשכונה שלנו הייתה פגיעה, עד שהורים לא התלוננו ולא דרשו ממנהל לעשות משהו הוא לא עשה כלום. לאף אחד חוץ מהורים של ילדים לא היה אכפת. מנהל התחיל לפעול רק אחרי שהתלוננו כמה הורים ודיברו גם עם מורים. כל עוד זה היה בינו לבין אחת המשפחות לא עשה כלום. 

בקשר לשם הטוב - אם זה באמת קורה אז ילדים ששמעו את זה או ראו את זה יעבירו את זה הלאה. 

כמו שבן שלכם סיפר גם ילדים אחרים יספרו. 

בהיותי סטודנטית התנדבתי אצל מישהי שבת שלה הייתה בחינוך מיוחד. ובת שלה עברה פגיעה בבית ספר שלה, אבל שם זה מסגרת חילונית מעורבת.  

בקשר לפגיעות סעד ועובדות סוציאליות. נתקלתי אישית בכמה שפשוט לא אכפת להן מכלום. מבחינתה יש לה קביעות והיא מחכה לפנסיה

לנו כהורים אין את הכלים שיש לאנשי המקצועאלגריטי

ידוע שיש אנשי מקצוע לא יוצלחים אבל להם לפחות יש את ההכשרה והכלים שלנו אין. מבחינתנו זה אירוע חד פעמי שהועבר לטיפול. אם ח"ו זה יהפוך למתמשך נשקול שוב מה לעשות. 

 

"נער הייתי..." ואני חושש שבלי התיווך המתאים והנכון של גורמי החינוך אותם הורים עלולים להגיב בכעס רב על הבת שלהם ולראות בה כישלון חינוכי שידרדר אותה עוד יותר. בעיני דבר כזה הוא קשה וכואב כמו המקרה עצמו אם לא יותר.   

הבנתי שאתה רואה את משפחתהl666
כבעייתית. מקווה שיש לך סיבות מוצדקות לכך.
לא הבנתי איך לבת במשפחה סופר תורנית יש חבר בגיל 10. במשפחה נורמלית לא יגיבו כמו שאתה חושש.
מה עם לדון אותם לכף זכות?
אין לי היכרות מספיק טובה איתם אז אני נזהראלגריטי

הם אמנם אנשים נחמדים וידידותיים מאד אבל זה לא עניין רגיל ופשוט. אין לנו ניסיון בדברים האלה חוץ מדברים קשים שנחשפנו אליהם בדיעבד בלי שהיינו מודעים לכך בזמן אמת. אנחנו באמת לא רוצים לפגוע באף אחד וגם לא להיפגע. 

 

אותי מפליא הגיל של הילדה. על קשרים בינו לבינה ממשפחות סופר תורניות כבר מזמן אני לא מתפלא.  

 

היתרון פה של בי"ס זו המקצועיות והתיווך.44444
ודווקא בגלל שזה חינוך מיוחד רואה פה יתרון לבי"ס44444
לדעתי חשוב לדווח גם למישהו שקשור לילדשריקה

הורים, או גורם מביה"ס שלו

אם יש חשד שהוא ניסה לפגוע בילדה צעירה ממנו, ייתכן מאד מאד שזה על רקע פגיעה שהוא עבר בעצמו.

 

והתגובה של היוצעת לא נשמעת מספיקה

גם אם לא נראה לה שזה באמת מדאיג, עדיין- עלה פה חשד, תבדקי אותו עד הסוף. עדיף לעבוד לשווא, מאשר לפספס מקרים.

יותר נוח ליועצת להתעלם או שהיא תמימה מדי.miclul

נרשמתי במיוחד כדי להגיב - לגמרי במקרה נכנסתי לכאן בחיפוש אחרי משהו אחר ונתקלתי בשרשור הזה.

הבת שלי בת 3 וכמעט הותקפה מינית על ידי ילד בן 7, אלמלא הכנה מתאימה זה לא היה 'כמעט' אלא 'ודאי'. לדעתי צריך לדווח למשפחה של הילדה.

(פשוט תחשבו מה הייתם רוצים שיקרה אם ח"ו זה היה קורה לילדה שלכם, וזוג הורים אחר היה שומע על זה.)

 

ובלי קשר, כדאי לקרוא את זה:

איך להגן על הילדים מפני פדופילים ותקיפות מיניות.

ממש לא מסכימה איתה!!kitאחרונה
לילד בגיל הזה לא אמור להיות את הידע הזה ואם כן זה צריך להדליק 10 נורות אזהרה!! ילד שמדבר על נושאים כאלו או מראה ידע שלא תואם לגילו זה מחשיד מאד שהוא עבר תקיפה מינית.שמעתי את זה בהרצאה למוגנות אצל ילדים. הייתי בודקת יותר לעומק ולא מתעלמת כמו שהיועצת הציעה
יש חובת דיווח למשטרה על פי חוק על חשדרפואה שלמה
לאלימות נגד חסר ישע
לא בטוח שזה אפשרי, כי לא ראו כלוםl666

שמעו שמישהו אמר שהוא אמר... לא פותחים על זה חקירה, ועוד נגד ילד בגיל 11

אם זה מגע אינטימי שהוא לא יחסי מין ממש אין חוק שאוסר.44444
לדעתי אם מדובר ב2 קטינים כמו פה אפילו עם יחסי מין אין מה לעשות לדעתי.
הכיוון הוא יותר פסיכולוגי ולא משפטי- חוקי
התקפים לא מוסבריםאלף וגל
שלום!
לאחרונה קרו לנו יותר מדי פעמים שהילד השתולל באופן מוזר, למשל:
מבקש בקבוק, בוכה בנתיים, מקבל בקבוק אבל הודף אותו בבעיטות ועצבים, ממשיך לבכות. מבקש שוב מקבל שוב הודף שוב וכו'
לאחר מספר פעמים לוקח בעצמו את הבקבוק שותה ונרגע.

זה קורה עם חפצים נוספים, בגיל שנה+10
מוכר לכם? מה עושים?
מוכר ונורמלי לגמריאורי8
הוא מתחיל את גיל ההתבגרות של גיל שנתיים, יש להם רצון להיות עצמאיים, לקבל את מה שהוא רוצה , אבל מצד שני עוד לא יודעים להתמודד עם העוצמות של הכעס שהם מגלים בתוכם.
מה עושים? לא מתרגשים, לא כועסים, נותנים את הבקבוק , אם הוא זורק וכועס ממשיכים בנחת להתעסק במשהו ואומר לו- הבקבוק שם, תקח כשתרצה. זהו, אם עושים ענין מהתפרצויות הזעם האלה, הן רק מתגברות.
אצלנו לפעמים עוזר לו( בן שנתיים וארבע) כשאני מתחילה לספר , כאילו חתומים, על פילפילון שקרה לו מקרה דומה למקרה שהוא כועס עליו עכשיו, הוא פתאום מפסיק לצעוק ומתחיל להקשיב, ואז אני מספרת מה פילפילון עשה ואיך הוא נרגע, אבל זה עובד על הבן שלי, לא יודעת אם יעבד אצלך. באופן כללי אצל הגדולה הינו נלחצים מהתקפי הזעם האלה, אחר כך למדנו לא לעשות עניין, זה שלב בהתפתחות שלהם, הם צריכים לפתח זהות נפרדת מאמא ולכן צריכים קצת למרוד.
ברוכים הבאים לגיל שנתיים המשוגע...+mp8
קחו נשימה עמוקה...
חחחעדינות
נמצאים עמוק בתוך זה. כשאמרת את זה עכשיו זה עשה לי טוב, להבין שאנחנו נורמליים.
מתוק קטן😘
המזל שהם כאלה מתוקים...+mp8
^^^^ממש!יעל מהדרום
לק"י

אני חשבתי ששלי התחיל את גיל ההתבגרות כבר ממזמן, עכשיו בגיל שנתיים+ גיליתי מה זה גיל ההתבגרות האמיתי

התחיל להרביץ לי
קמתי מלידו והלכתי, אז הוא בא אחרי כדי להמשיך להרביץ...

מתווכח איתנו: את אומרת "לא לא".
אז הוא "כן כן", ולהיפך.
ממש ככה אצלירק אמונה


כיוון אחר - עייפות. ככה הבן שלי מתנהגחדשה ישנה
כשהוא עייף, לא יודע מה הוא רוצה מעצמו...
אצלינו זה בכאבי שיניים ועיפותרק אמונה


תודה לכולםאלף וגל
בהחלט מרגיע
הבעיה האמיתית שהוא מרביץ לי ולחברים. אז אני לוקחת אותו ושמה בחדר אחר אבל- אם אני עושה את בעדינות ורק מכניסה לחדר , זה נראה שהוא נהנה מזה. ואם אני מכניסה ללול הןא בוכה בהיסוריה, מה שאומרים שנותן להם תחושת תבוסה ורצון לנקום בהמשך.. אז מה נשאר לעשות?!
לדעתי, אל תכנסי למאבקים מולוחדשה ישנה
עבר עריכה על ידי חדשה ישנה בתאריך כ"ג בתמוז תשע"ז 09:12
עבר עריכה על ידי חדשה ישנה בתאריך כ"ג בתמוז תשע"ז 09:10
הוא כ''כ קטן, וצריך לחוות כמה שיותר כיף וחיבוק עם ההורים. מה שאני הייתי עושה, זה משאירה לו דרך לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו, מניחה לו בקבוק בהשג יד, אומרת בנחת- אני לא מבינה מה אתה רוצה, אם אתה רוצה יש לך פה מים, ואן אתה רוצה להגיד לי משהו אז תדבר ברור.. ' מתרחקת קצת ומתעלמת ממנו, כלומר לא מסתכלת עליו, ממשיכה בעניינים שלי. אני יכולה גם כאילו לדבר לעצמי- וואי , איפה הבימבה? מי ראה את הבימבה? ואז הוא הולך להביא אותה ושוכח מהסיפור.
שכשמדברים איתם הם יותר משתוללים, אח'כ לאט לאט הוא ירגיע את עצמו. אני אוהבת לפזול עליו ולראות איך הוא לוקח את המים ןשותה בשקיקה.

או אם הוא מרביץ, שוב, לא להרחיק אותו אלא להרחיק את עצמך. 'זה לא נעים לי שמרביצים לי, אז אני הולכת' , ומתרחקת.
תודה רבה, אבלאלף וגל

מה כשהוא מרביץ לילדים אחרים? ואני נוכחת

איך אז הכי נכון להגיב?

באיזה סיטואציות הוא מרביץ?חדשה ישנהאחרונה
כשמציקים לו? סתם משעמום? כשהוא מחפש חברה?
הייתי אומרת לו- אסור להרביץ. אני לא מרשה!
אחכ הייתי משקפת לו את מה שהוא רוצה , למשל-
אתה רוצה לשחק עם יוסי? אבל זה לא נעים לו שמרביצים לו, בא נבקש ממנו- יוסי, אתה רוצה לשחק איתי?
. או- הוא לא רוצה להביא לך את המשאית? אז בא נבקש יפה, לא מרביצים.
ואם זה לא הולך והוא ממשיך להרביץ, אז להגיד לו- אתה מרביץ ואני לא מרשה להרביץ אז אנחנו הולכים הביתה. ופשוט הולכים. בלי הרבה עניינים- סיבה ותוצאה- הרבצת? הולכים הביתה.
חוגי שחייה לתינוקותNSY

מישהו מכיר איפה אפשר למצוא חוג שחייה לתינוקות קטנים (כמה חודשים), או מדריכת שחייה - שבו ממש מלמדים לשחות, מתחילים מהמיומנויות אבל המטרה היא ממש לימוד שחייה ולא סתם פעילות מוטורית מהנה?

צריכה באזור בנימין/השומרון/גב ההרNSY


תהיה- איך אפשר לצפות מתינוק קטנטן בן כמה חודשים שממש ישחה?הריוןראשוןאחרונה
בס''ד
והייתי מתקרת לבריכות בישובים באיזור ומבררת
זקוק לעזרה ועצה דחוף מריבה קשה בין אחי לאשתי!!!גבר42
עבר עריכה על ידי גבר42 בתאריך י"ט באייר תשע"ז 17:46

שלום לכולם, מצטער מראש על האורך...

אני גבר נשוי עם 2 ילדים מקסימים,

ראשית ברצוני לומר שאנחנו זוג חילוני. אבל כשאני מחפש באינטרנט על קשרים סבוכים משפחתיים אני תמיד מגיע לאתרים דתיים או של שומרי מסורת. ואני אוהב את מה שאני קורא, לכן החלטתי לכתוב כאן ולקבל עצות מכם. 

אני זקוק לעזרתכם דחוף כי המצב עם אשתי יצא מכלל שליטה והגיע לנקודה קשה מאוד בקשר.

אנחנו נשואים כשבע שנים ומאז שאני זוכר את הקשר בינינו אשתי לא אהבה את אחי ואת אשתו.

תמיד היא ראתה אותם כגורם עויין. 

רוב המריבות הגדולות שלי ושל אשתי הן בגלל אחי או דברים שהוא עושה. 

קודם כל אתן רקע קצר על אשתי ועברה, אשתי חוותה טראומה קשה מאוד בילדותה היא איבדה את אמה ז"ל כשהייתה בת 14. אמה הייתה כל עולמה והיא אהבה והעריצה אותה עד אין קץ. 

אבא שלה לא ממש ידע להתמודד עם 2 ילדים קטנים ברח ואף הכיר נשים אחרות ולא התנהג כמו אב. 

וכתוצאה מכך אשתי נאלצה ללכת לפרנס את עצמה ואת אחותה הקטנה. 

היא היוותה מעין אמא עבור אחותה הקטנה והגנה עליה מכל דבר, אפשר לומר שהקריבה את חייה למענה.

אין לי מושג איך הרווחה לא התערבה ואיך לא טופלה על ידי פסיכולוג אבל זהו המצב.

עליי לציין שאני ואחי התחתנו בהפרש של שבועיים אחד מהשני וגם זה דבר שהציק לאשתי כי בתאריך שהתחתנו 

חברה טובה שלה בעצם כמו אחותה הייתה כבר צריכה ללדת ולא יכלה להיות נוכחת בחתונתנו. 

עשינו את החתונות קרובות אחת לשנייה בגלל שאחותי באה מארה"ב ורצינו שכמובן היא תהיה נוכחת בשתי החתונות.

אשתי לא הסכימה לדחות את החתונה בחצי שנה, הייתה מאוד לחוצה להתחתן בתאריך שבחרה, ואני הייתי מוכן להמתין. 

לאורך כל השנים היו הרבה מריבות עם אחי והמון מתח וקנאה אבל אף פעם לא הגיע לרמה שהגיע לפני שבוע. 

אח שלי רחוק מלהיות מושלם, הוא לא כל כך מוצא את עצמו בעבודה ומחליף הרבה עבודות, הוא ואשתו דיי בזבזנים ולא יודעים להיות מחושבים והוא מבקש מאבא שלי כספים לעזרה במשק הבית או שהוא עושה קניות להורים שלי ועל הדרך עושה גם קניות עבור ביתו שלו, לאחי יש 2 ילדים. 

הוא ואשתו גרים בבית שאבא שלי נתן לו אבל לא חושב שרשום על שמו. 

אני ואשתי רכשנו בית בעזרתו של אבי שנתן מחצית מסכום הבית. בית יותר גדול משל אחי. 

אבא שלי גם נתן את האוטו הישן שלו לאחי במקום שאחי ישאל את האוטו ממנו כל הזמן או שיבקש שיסיע אותו לכל מקום הוא החליט לאחר לידת הילד השני לתת לו את הרכב הישן שלו.

כל הדברים האלה גורמים לאשתי לשנוא את אחי ומשפחתו ולפחד מהתנהלותו של אחי. 

עליי לציין שאח שלי אינו אדם רע הוא רק אינו אדם שמתנהל בצורה בוגרת אלא ילדותית ולא מבין אחריות מהי. 

אשתי מאוד נקשרה להוריי ואוהבת אותם ודואגת שלא יאונה להם כל רע גם מפני בנם שלהם, שהיא סבורה שהוא מנצל אותם.

ההורים שלי לצערי הרב כבר מבוגרים ואינם בקו הבריאות ולאחרונה אבי היה מאושפז בבית החולים כ-3 חודשים במצב קשה ברוך השם כיום הוא בבית ויצא מזה. ואימי נותרה לבדה בבית עם העובדת הזרה.

במהלך השלושה חודשים האלה אשתי עשתה ועזרה המון, דאגה לא להשאיר את אמא שלי לבד, דאגה לקניית תרופות וקניות לבית וסידורים לכן האוטו של אבי שימש אותה לכל הדברים האלה בזמן שאני ואח שלי היינו עם אבא לסירוגין.

בתקופה הזאת הייתה מתיחות גדולה וכולנו דאגנו, בתקופה זו של אי וודאות בנוגע לאבי אח שלי רצה ליישר את ההדורים עם אשתי ולהשלים והם מעין 'השלימו' אבל אשתי הסכימה בחצי פה

היא לא רצתה שאחי 'יעזור' כי פחדה שישתמש בכרטיס האשראי של אבי לקניות לביתו. כמו-כן היא לא רצתה שישתמש ברכבו של אבי מפני שפחדה שישתלט על הרכב וייקח אותו לעצמו ולכן רוב הסידורים והטיפול באימי 'נפל' עליי ועל אשתי. 

לאשתי יש כל מיני פחדים ודאגות כאלה, ולכן גם אם אח שלי רצה לעזור יותר, לא הייתה לו ממש אפשרות. 

כל דבר שאח שלי עושה היא חושבת שיש אינטרס מוסתר מאחוריי זה, לא סומכת כלל עליו ועל אשתו. 

כיום ברוך השם אבא יצא הביתה ומתאושש לאט לאט אך עדיין לא נוהג. ואני ואחי לוקחים אותו לסירוגין לבדיקות אצל הרופא. פעם האחרונה לפני כשבועיים אחי לקח אותו לרופא עם האוטו של אבי, ואבא שלי הרשה או אמר לו שייקח את הרכב לכמה ימים, גם משום שהייתה תקלה באוטו של אחי. 

שלושה ימים אחריי זה אנחנו כולנו אצל ההורים שמחים ואז יורדים למטה לגן המשחקים ואשתי קולטת את האוטו של אבא שלי אצל אחי ומתחילה לרתוח היא אומרת לו שהיא צריכה את האוטו ליום ראשון ואז אחי שואל אותה למה, ואז העניינים מתלהטים אומרת לו אני לא חייבת לך דין וחשבון, אני צריכה את האוטו וזהו. כל זה נעשה מול אשתו של אחי וילדיו הקטנים והיה לא נעים, אני בדיעבד מצטער שלא ניסיתי להרגיע אותה ולקחת אותה לאוטו שלנו, אבל אמרתי ניתן להם צ'אנס לפתור את זה ביניהם. נמאס לי להיות בין הפטיש לסדן כל הזמן...

לאחר שחזרנו הביתה ואשתי כעוסה מאוד ממש התהפכה אחי התקשר אליה לברר מה קרה למה היא כל כך כועסת עליו ומתייחסת אליו ככה, פה היא כבר לא סתמה את הפה  והתחילו חילופי דברים קשים, דיברה על הירושה של אבא שלי שתודה לאל חי וטענה שאחי לא ייראה ממנה כלום ושהיא יודעת שזה רק מה שהוא רוצה את הכסף של ההורים, אמרה לו שהוא אפס ועוד מילים, אינני יודע בדיוק מה אחי אמר אבל ייתכן שהוא גם אמר מילים לא יפות. 

לאחר מכן אשתי התקשרה לאבי ושאלה אותו למה האוטו היה אצל אחי, הריי הוא אמר שיישאר אצלה שביקשה ממנו, כמו-כן אמרה שאם הוא מחלק ירושה גם היא רוצה. אינני יודע למה קפאתי ונתתי לה לדבר ככה לאבא. 

לאחר יומיים אחי התקשר אליי רותח וכועס ואמר שהוא לא רוצה לשמוע עליה לראות אותה שהיא שטן ושלא תדבר בחיים על ירושה, שזה רק בין שלושת האחים והיא לא צריכה לדבר על זה בכלל זה לא עניינה. הוא אמר שאני סמרטוט וצריך להעמיד אותה במקום אחת ולתמיד. 

שבוע לאחר מכן היינו בארוע של קרובי משפחה ולטיפשותי חשבתי שאחריי שבוע אחי קצת יירגע, אבל אחי בא רותח וכעוס ורצה לעשות לה בושות וסצנות על יד כל האורחים. 

דיברתי איתו ביקשתי ממנו סליחה ושיירגע אך דבר לא עזר גם דודה שלי שישבה איתנו בשולחן ניסתה להרגיע אותו אך ללא הועיל...

כשביקשתי ממנו שיחזיר את ההורים הביתה כי אני צריך להישאר עם אשתי והילדים הוא סרב והכריח אותי לקחת אותם, אמר לי לא וחייך, אשתי אמרה לו אתה בטח מרוצה עכשיו, אז הוא התפרץ עליה והתחיל לצעוק ולדפוק על השולחן קרא לה את אפס את רפש הוא רצה לקום והיא אמרה לו תבוא נראה אותך, אבא שלי, דודה שלי וגם אני קמתי ואמרתי לו שאני לא מוכן שיתנהג ככה וידבר אל אשתי ככה. לנוכח ההמולה אנשים בשולחנות הצמודים שאלו מה קרה ואשתי אמרה שאחי משוגע ואיים עליה, הם הציעו לה את הטלפונים שלהם לעדות והיא לקחה בשמחה... 

יצאנו בבושת פנים ואחי נשאר שם כעוס וכואב. 

לאחר שהגענו הביתה אשתי אמרה לי שהיא לא רוצה יותר להיות חלק מהמשפחה שלי ושאני לא הגנתי עליה ועמדתי לצידה ושהיא רוצה לפנות למשטרה כי היא מאויימת...  במהלך כל הסופ"ש פחדה ודאגה והתקשרה לעו"ד קרוב משפחה והתייעצה, בשום פנים ואופן לא יצאה החוצה לבדה משום שפחדה שאחי יערוב לה ויתקוף אותה או את הילדים, מה שכמובן לא היה מתוכנן ואחי בכלל לא עושה דברים כאלה אבל היא הייתה מבועתת ובפרנויה. 

אני נהייתי חולה ועצוב מאוד מכל המצב, מצד אחד אשתי שאני צריך להגן עליה כועסת עליי ומאוכזבת ממני ואף שוקלת להיפרד ממני, ואחי שגם רותח עליי ואני באמצע בין שניהם ושניהם כועסים מאוד עליי. אחי כועס שלא הרגעתי את אשתי ושמתי אותה במקום ואשתי שלא הוצאתי את אחי מהאולם ברגע שהתנהג כמו שהתנהג...

כרגע אשתי לא רוצה שהיא והילדים יהיו בקשר עם המשפחה שלי, לא רוצה כמובן שאחי יהיה נוכח כשהילדים אצל ההורים בבית או בכל מקום שאני עם הילדים, לא מוכנה שנהיה תחת אותה קורת גג יחד. לא רוצה שאחי או משפחתו יתקרבו לרחוב שלנו. היא כמובן אמרה לדודה שלי שהיא מחוקה וגם ההורים שלי היא לא הולכת לבקרם יותר.

סופ"ש האחרון הילדים בכו ואמרו שרוצים לסבא וסבתא והיא כעסה עליהם ואמרה אין יותר סבא וסבתא שלא נראה אותם הרבה זמן. אני כמובן לא מסכים לזה ואמרתי לה לא לדבר ככה מול הילדים אך לא ממש הועיל אחריי זה היא ירדה גם על אחי ואמרה שאף פעם לא נראה אותו שהוא היסטוריה.

יום למחרת אמרתי לה שאני רוצה ללכת להורים ולקחת את הילדים היא אמרה לי ללכת לבד להורים אבל ביקשתי ממנה ואמרתי לה שהילדים לא צד בסכסוך והם לא צריכים לשלם את המחיר על מריבות בינה לבין אחי וגם ההורים שלי מתגעגעים ואני לוקח אותם להורים, לבסוף היא הסכימה בתנאי שאחי לא ייכנס לבית כשאנחנו שם הסכמתי. 

זהו המצב עכשיו מאוד שביר אשתי כועסת עליי ורוצה להגיש תלונה נגד אחי שאני מנסה למנוע אבל באמת אין שום עילה לתלונה בעיניי. אינני יודע כיצד להמשיך עכשיו ואשתי ואני חושבים ללכת לרבנות. כי מאוד קשה לי המצב הזה שכל פעם מתפוצץ ועכשיו התפוצץ בצורה מכוערת שאין לי מושג אפילו אם ניתן לתקן... אשתי נוטרת טינה ואמרה שאחי לעולם לא ידרוך בביתנו וגם אחי גם טיפוס שנוטר טינה ולא רוצה לראות אותה אבל לא אמר שלא נדרוך בביתו. 

אני כועס על שניהם אני באמת חושב שאשתי הגזימה במשחקי שליטה ואגו וביחס ובמילים שהיא אמרה לאחי, ואני כועס על אחי שלא יכל לשתוק והיה חייב להתפרץ עליה בארוע משפחתי בשולחן מול כל האנשים ואמר מילים קשים. 

אני אובד עצות מה לעשות עכשיו, אינני יודע האם להתגרש מאשתי בעקבות הסכסוך עם אחי כי באמת נמאס לי מכל המצב הזה ואני מרגיש בודד ומנותק. אני אוהב את משפחתי ואני מרגיש שאנחנו מתרחקים וגם אני סבור שאשתי הלכה רחוק מידיי. הבעיה שקשה מאוד לשים לאשתי גבולות אינני מצליח.... 

אנא מכם מה אתם ממליצים לי לעשות אנחנו כבר מטופלים מזה כמה חודשים בייעוץ זוגי דרך העירייה אבל לא מצליחים עדיין לגעת בדברים המלוכלכים כל הזמן מרגיש לי שאנחנו מסתובבים סביב הנקודה ולא פוגעים בה.

ואשתי אומרת שאני לא מיישם שום דבר שמדברים עליו במפגשים. אבל אינני מצליח לדבר איתה בערבים היא מאוד רגישה ונעלבת ומילה אחת לא במקום היא נפגעת מסתגרת והולכת... 

יש לנו חוסר בתקשורת ולא מצליחים לגשר.... 

האם ללכת לייעוץ זוגי פרטי אנחנו גרים בחיפה מישהו יכול להמליץ על יועץ מעולה לא פחות מזה, אפילו רב אני מוכן ללכת לפתור את הבעיה הסבוכה הזאת אחת ולתמיד. אני אוהב את משפחתי ואת אשתי ולא רוצה לאבד אף אחד מהם... 

אשתי מאיימת בגירושין לא פעם ראשונה וזה בעצם מקפיא אותי זה הפחד שמשתק אותי, לכן אני חושב אני נענה לשגעונות שלה ונותן לה ל'השתלט' ...

אינני יכול לחשוב לגור בבית אחר בנפרד מילדיי אני קשור אליהם מאוד והם קשורים אליי מאוד מאוד והמחשבה לא להיות איתם קורעת את ליבי ומעציבה אותי. 

 

אודה לעזרתכם.

גבר42

 

 

 

וואו בהצלחה רבה!!חן טוהר

 

 

התפללתי עלייךחיוך גדול

מחפשים המלצה לרכב 8 מקומותאילנ_ה
נשמח מאוד לשמוע
תודה לכם מראש
מקפיצה ומוסיפהאילנ_ה
חשוב לנו רכב חסכוני בדלק,
ואמין לאורך זמן, כי נקנה רכב יד2.
ושיהיה בגאז' סביר.

תקציב?נפשי תערוג
וצר לי לאכזב אבל אין כמעט רכב 8 מקומות עם באגז סביר
בדרך כלל הכסאות הנוספים תופסים את רוב המקום
גג 60000אילנ_ה
כן אני יודעת לגבי הבגאז'
יש גם את הבטיחות שמוריד כמה אפשרויות
מכיר אישית טיוטה הייסנפשי תערוג
כרכב אמין וחזק.
ראיתי במו עיניי אחד שהיה של דוד שלי שעבר 750 אלף ק"מ בלי יותר מדי בעיות

בדרך כלל מגיע כ11 מקומות אבל מצריך רישוי של אוטובוס זעיר
אז מה שעושים זה להוריד את הספסל האמצעי של ה2
ושינוי רישוי למסחרי רגיל
וכך נוצר גם מקום לשים דברים כמו עגלה


לא יודע כמה ואם הוא בטוח

ותחפשו אחד שלא עבד כרכב הסעות כי הם עוברים התעללות כרכבי הסעות.


ויש לו צריכת דלק נורמלית לגמרינפשי תערוג
שילוב של דיזל וטורבו
(אם אני לא טועה סביב 1:10-11 זאת צריכת דלק אמיתית)
באמת קיבלתי המלצה עליואילנ_ה
אבל לא הכרתי את הטריק של הורדת הספסל, ולא מצאתי רכבים של 9 מקומות.
איך עושים את זה טכנית שלא יהיו שאריות?
ואיך מסדרים את זה מבחינת הרישיון?

הספסלים מחוברים עם ברגים לרצפהנפשי תערוגאחרונה
פשוט מברגים אותם החוצה (כמובן שכדאי במקום מורשה ומסודר)
ואז הולכים למשרד הרישוי לעמדות הטכניות
עמדה הטכנית מספר 1

משלמים אגרה נבדקים והם משנים את הרשיון.