פורום הורות (עמוד 202)

" Uh Uh Not Now Said the Cow "

אדפטציה מצויינת לסיפור על הפרה ששמרה שבת . ספר מעולה .

ולא תורניים: 

קרמר החתול ישן כל הזמן , כספיון (הספר הראשון) , נומה נים נומה נים -מתוקה שנת הבונים , זרע של גזר .

אני ממליצה לקחת את הזמן , ולקרא את הספר בחנות -ככה יודעים אם הוא מתאים לך. 

גם את האיורים, אבל בעיקר את החריזות המקוריות שלה וההומור הסתר שיש בכל ספר כמעט.

במיוחד: חנן הגנן, מי ראה את אילת, אילת מטילת.

וגם זה מאוד מוקדם עדיין - תחילת שנה.

יכול להיות שהכל בסדר - הגננת, והילדים האחרים, אלא שכרגע ההסתגלות קשה לו.

אל תסתמכי על המלצות של אחרים (מנסיון, לפעמים גננות ותיקות מאוד עלולות להיות שחוקות). תבדקי בעצמך - נסי לשבת איתו בגן באיזו פינה בשקט, להקריא לו או לשחק איתו באחד ממשחקי השולחן שבדרך כלל פתוחים על השולחנות בשעה של קבלת הילדים בבוקר. אולי יצירה - מה שהוא אוהב ומעניין אותו. ותוך כדי, תטי אוזן לגבי סגנון הדיבור של הגננת וההתנהלות שלה.

אם את מתרשמת שמצד הגננת הכל בסדר גמור, תשתפי אותה בקושי שלו. תשאלי אותה מה היא מציעה לעשות ואיך היא יכולה להקל עליו.

אולי היא יכולה לחבר אותו עם חבר או שניים צעירים כמוהו?

מהנסיון שלי, כשאני יושבת עם הילד שלי בגן על משחק או מקריאה לו, תמיד מצטרפים אלינו ילד או שניים וזו הזדמנות לחבר את הילד אל חבר, כשאת עוד נוכחת בגן ויכולה לתווך בינהם ולהקל על הצעדים הראשונים בחברות החדשה.

בדרך כלל אחרי שנוצר קשר, לילד הרבה יותר קל שאמא עוזבת את הגן.

ולבדוק מה קורה אחרי שהוא נכנס. להקשיב. יש גננות שנורא חמות ומקסימות מול הורים והרבה פחות אחרי שההורים הלכו.

תקשיבי אם את שומעת את הילד בוכה המון, תקשיבי איך הגננת מגיבה. תעמדי בפינה נסתרת כשהוא יוצא לחצר, ותבדקי אם באמת מציקים לו כל הזמן, ואם כן, איך הוא מגיב, ואיך הגננת מגיבה. 

שימי לב איך הוא חוזר מהגן. האם הוא חוזר שמח? או מצוברח, או עצוב?

אם את רואה שמשהו לא תקין, בהחלט כדאי להעביר גן. אם הכל תקין, הגננת באמת אוהבת, וההצקות מקבלות מענה מיידי של הגננת, אז את תדעי שהגן הזה טוב, ואחרי זה את יכולה לשתף פעולה עם הגננת (שאת כבר תדעי שאת יכולה לסמוך עליה) ולראות איך אפשר להקל עליו. 

שנתיים

בגני עריה 35 ילדים כשחלקם כבר בני 4 וחצי וסדר יום מתאים רק מגיל שלוש

ושום גננת לא תשים לב לכל הצקה

כדאי לדבר עם גננת ולבקש ממנה לשים לב

עם כל הניסיון וההמלצות, לגננת יש את האינטרסים שלה להשליט סדר בגן ולא להפלות ילדים לטובה או לרעה.

לך יש האינטרס שלך שהילד יקבל את היחס הכי טוב שאפשר-

אין מה לעשות, הורים שמעורבים יותר הילדים שלהם מקבלים יותר.

סביר להניח שהיחס של הגננת מתאים לגיל הממוצע בגן (זה מעורבב גיל 3-4?)

בכל מקרה לילד קטן בתחילת שנה דרוש יחס אחר והגננת תקבל זאת אם תפני אליה בצורה נעימה.

(את גננת מושלמת ואני סומכת עלייך בלה בלה.. זה לא את זה הילד שלי שרגיש וקטן ובתחילת שנה וזקוק ליותר יחס...)

אפשר להיעזר גם בעוזרת שתפקח עין ותתן את היחס החם...

(לי בתור ילדה זכורה גננת מעולה אבל קשוחה והייתה עוזרת עם נשמה של זהב, אמנם לא כ"כ ידעה להשליט משמעת אבל תמיד הרגשנו ביטחון לידה ואהבנו אותה מאוד...)

עזר מאד לאחיין שלי שהגיב כך כשעבר ממשפחתון לגן עירייה.

בהצלחה

אם את בטוחה שהמקום שאליו הוא צריך להגיע, מקום טוב,

אז את צריכה להעביר לו את המסר הזה. לומר לו שיש גננת טובה וחמודה

וכן כל הצוות. כשהוא ירגיש שאת נחרצת. אז את אומרת לו יפה שלום.

והולכת! בדרך כלל הם נרגעים מהר מאד וזה רק כדי לעשות תחושה לאמא...

ותתקשרי לגן אחרי 5 דקות ותראי שהוא באמת רגוע.

בהצלחה.

בגן שאני עובדת, זה ממש כך.

שיישן על מזרן או שמיכה עבה לידכם?

ואח"כ אפשר להעביר את המזרן לכניסה לחדרכם ליד הדלת, ומשם אט אט להתרחק למיטתו.

ואפשר גם לשאול אותו - מה הוא חושב שיעזור לו להירדם במיטתו. (יש לנו ילד באותו גיל, שגם מתקשה מאוד להירדם במיטתו עד השעות הקטנות של הלילה, ולאחרונה גילינו פתרון שעוזר לו, לפחות באופן חלקי - לשמוע שירים וסיפורים ב-MP3, כשהוא שוכב במיטה, עד שנרדם).

את אומרת שהוא מחכה לכם?

אז תדברי איתו ותסבירי שמעכשיו הולכים לישון בשעה 8 או 9 נגיד (אפשר להראות לו בשעון)

ועד השעה הזאת תדאגי שיהיה מאורגן.

אם הוא רגיל ללכת לישון במיטה שלך אז בסדר (לא כל השינויים בבת אחת).

שבי איתו בחדר, שמע ישראל, תקראו סיפור, שימו דיסק. ותישארי עד שירדם. (תקראי ספר בינתיים או סתם תלכי לישון מוקדם יותר).

אם הוא רגיל להרדם איתכם אז תהיי בחדר עד שירדם. קחי בחשבון שזה יהיה ככה לתקופה מסויימת עד שירגיש יותר ביטחון ואל תקבעי עיסוקים לערב. אבל לפחות שיישן בשעות נורמליות דבר ראשון.

שלא כדאי לתת לו לחכות עד השעות הקטנות של הלילה אלא לשבת ולהרדים אותו מוקדם יותר.

אולי זה איזה פחד שיש לו ממשהו?

אצלי הילדים עוד קטנים אבל אני זוכרת שכשאני הייתי בת 9 בערך היו לי כל הזמן חלומות רעים ובגלל זה לא רציתי לישון לבד..

אולי זה זה או איזשהו משהו אחר שניתן לפתור? הם כבר מדברים בגיל הזה..

היא אמרה לי לגבי הבעיה בשלישי  אני רוצה להמשיך לעבוד איתך אבל יש סיכוי קטן  שאנחנו לא נוכל להמשיך יחד אם לא אמצא פתרון 

זה הכניס אותי להתלבטויות...כי קודם כול את כנה איתי אומנם .אבל את אומרת לי יש סיכוי שלא נמשיך

שנית -אני אצא עם הרגשה רעה (אשתדל להתגבר עלייה מהר אם זה יקרה ) של למה הסכמתי לעבוד עד עכשיו פעמיים בשבוע ?? ודווקא עכשיו שיש משרה מלאה אז יש בעיה אז במידה כזו או אחרת- יש מצב שפשוט לא נוכל להמשיך לעבוד ??

זה מטורף ..אז סתם ביזבזתי את הזמן שלי -והייתי סוג של "פרייארית " -עבורך וגם עבור עצמי ??

שחשוב לך לדעת ממש בימים הקרובים, כי יש לך אופציה למשרה אחרת (כדאי אולי לברר קודם שזה בטוח) ואת לא רוצה לצאת קרחת מכאן ומכאן.

תגידי לה שאת מעדיפה לעבוד אצלה, את מאוד מעריכה אותה, אבל את חייבת ביום שלישי לצאת מוקדם ואם אין לה פתרון אחר, אז את צריכה לדעת ממש מהר.

את מוכנה לעזור לה למצוא פתרון של מישהי, וזה גם רק לשעתיים בשבוע, אבל אם זה לא נראה לה, את חייבת לדעת.

דבר ראשון - ההחלטה להישאר שם או לא צריכה להיקבע קודם כל על ידך. אחרי שאת תחליטי מה את באמת רוצה תוכלי להתקדם לכיוון כלשהו.

דבר שני - במידה ואת מחליטה להישאר - יום שלישי את נמצאת שם עד 2:30 וזאת עובדה. מה הבוסית שלך תעשה עם זה ואיזה פתרון תמצא - לא כל כך עיניינך. אם היא רוצה אותך היא תצטרף למצוא פתרון ליום שלישי ואם לא אז היא תצטרך למצוא פתרון לכל השבוע.

בהצלחה

לפעמיים מרוב הבילבול את יודעת מה אתה צריכה לעשות אבל אתה לא בטוחה בעצמך(מקשיבה לעצמך מספיק סומכת על עצמך ) שכדאי להגיד ככה או ככה ולעשות מה שהלב שלך מורה לך יחד עם ההיגיון הבריא 

אני גם דוגלת בשיתוף וכנות ...

נעדכן אתכן  

לנסות להאכיל אותו לפני גינה, להביא מנשא

גם תלוי גיל של תינוק

ולדעת שזה לטובתה, אחים זה אוצר, הם נשארים לתמיד

ב. "לקבל איתה" את התינוק, כך היא מרגישה קצת שותפה של אמא בענין. ולשבח, זה יחס אליה גם כשעוסוקים בו (לא להפריז, שלא תרגיש שהיחס אליה מותנה בו..).

ג. אפשר קצת בהומור, בחיוך, "איזה תינוק קטן ובכיין... אין ברירה, צריך לחזור הביתה. אנחנו נמשיך מחר" (אפשר להוסיף "פיצוי" בלי להגדיר זאת כך, אלא כבדרך אגב: בבית מחכה ממתק מיוחד. וכד', זה מכהה את התחושה של הפספוס "בגללו").

[כמובן, גם לתינוק זמנים מיוחדים; אבל כעת השאלה היתה עליה]

נראה לי שאולי ה"לרוץ אליו" - לא נכון, ויכול לתת לה הרגשה שהוא עדיף על פניה, שעוזבים הכל והולכים אליו.

אני לא אומרת להשאיר אותו לצרוח, אבל אפשר בהחלט לדעתי לגמור משפט או כמה איתה,

לראות שיש לה תעסוקה, ואז לפנות אליו.

כמו שילד יכול להתעורר ולבכות כשאת בדיוק בשרותים או מקלחת, ולא יקרה שום אסון עד שתצאי אליו, (כמובן, בזריזות האפשרית הנורמלית...) ככה לא יקרה כלום אם תהיי איתה עוד חצי דקה.

זה יכול להיות מבחינת ההרגשה שלה הבדל משמעותי.

זה גם בד"כ יותר הרגשה שאת לא לחוצה לברוח ממנה אליו, אלא שאת רגועה איתה למרות שהוא בוכה, ואז פונה אליו.

אפשר גם להסביר לה. כשאת רגועה בלב, שלא נורא שיבכה עוד חצי דקה, גם היא קולטת את ההרגשה.

 או מראש להכין דברים שיוכלו לעזור - כמו ספר שתסתכל עליו ביחד לידך כשאת מטפלת בתינוק, וכדו'.

לגינה הייתי מתכוננת - יוצאת כשהוא שבע, או במנשא, או לוקחת איתי משהו טעים שאפשר לתת לה ביד לפני שאת פונה אליו.

ו... רק תדעי, שהמעבר לשניים, כמו שבטח אמרו לך - לא קל, אבל עובר. זה תקופת הסתגלות, שאחריה תגדלי באמהות שלך. בילד הבא יכול להיות יותר קל...

ולהגיד שבמשך הזמן זה נעשה קל יותר וככל שהקטן יגדל השילוב והתימרון בין השניים ייעשו קלים ופשוטים יותר.

כל ההתחלות קשות..

שאת כבר יוצאת אתם לגינה

טבעי לגמרי..

ושלושה חודשים ראשונים תינוק יכול לבכות מ"גזים" בבטן.

את מתנהלת בסדר גמור. הילדה חשה בעיקר את היחס שמאחורי הדברים. לא יקרה מזה שום דבר רע..

הצלחה.

צריך כל הזמן להשגיח.

ובזמנים שהקטנה ישנה טוב, אפשר לשים אותה הצידה ממרכז העניינים - אולי בחדר או בפינת הסלון, או בתוך מנשא. זה יקל עליו ועלייך.

אני "מדובבת" את התינוקות הקטנים, כלומר מדברת בשמם באוזני האחים הגדולים - "אני אוהבת אותך", ומגישה את התינוק אל הלחי של הגדול יותר, כאילו הקטן מבקש לנשק את אחיו הגדול, וגם מניחה את התינוקות בחיקם של הגדולים יותר, כאילו התינוק מבקש לחבק את הגדול יותר (כמובן אני מאבטחת את התינוק). אין כמו מגע של תינוק מתוק ואהוב כדי לפתוח את הלבבות.

נראה לי שחשוב לאבחן אם יש אי-סבילות לחלב. רגישות קלה זה לא נורא, אבל על אי-סבילות חייבים לדעת, ולקבל הדרכה איך להיזהר.

אאל"ט אי-סבילות לחלב באה הרבה פעמים עם אי-סבילות לסויה, שהיא הבסיס של התמ"לים הצמחיים הפשוטים. אם זה המצב, אולי ידריכו אתכם לתת תמ"ל מפורק.

דבר נוסף - על פי הוראת משרד הבריאות, כל תמ"ל שהוא לא החלבי הסטנדרטי מצריך התייעצות מוקדמת עם רופא. הם לא אידיאליים, ואמורים לתת אותם רק כשיש הוראה מרופא, בעקבות בעיה עם התמ"ל הרגיל.

אפשרות נוספת שאת יכולה לשקול (בלי לבטל את הצורך בהתייעצות עם רופא לגבי ההקאות!) - תרומת חלב אם מאתר מאמילק.

עגלה שהתאומים אחד ליד השני.

זו עגלה פשוטה ובלי סיבוכים ומתקפלת בקלות.

יחסית קלה וגם חזקה.

לגבי גודל הקיפול לנו זה נכנס. פשוט צריך לנסות לראות אם זה נכנס. לדעתי זה אמור להיכנס לרוב הרכבים.

חסרון: לפעמים בעיר יש מקומות שקשה לעבור עם העגלה.

אני גרה בעיר וזה לא יותר מידי מפריע לי.

יש עגלות תאומים שזה כמו רכבת שזה אחד אחרי השני. אני פחות מכירה

א. איכסה מה שאמרה ההיא . "משריצה" זו אמירה נאצית . ממש מגעיל מצידה , והיא אמרה את זה כנראה כדי לפגוע בך . 

ב. אצא מהארון , אודה ולא אבוש . גם אני אוהבת חתולים . לא תמיד אהבתי את חתולים , אבל חתולים הצילו את חיי. ממש ככה . חתול זו חיה , שיודעת לקבל ולהחזיר אהבה , וכך היא מזור לנפשות בודדות במיוחד. אבל יותר מזה , במקום שיש חתולים , אין נחשים . כן הם טורפים ציפורים (אבל גם ג'וקים , ועכברים)  , הם מעצבנים , הם חושבים שמגיע להם אוכל, הם יכולים להיות נודניקים חסרי תקנה , יש להם מחלות ויש להם שכל של חתול -אבל הן בריות מיוחדות של השם , ומצילות חיים לפעמים . 

אז אם תתלונני לרשויות , יבוא ויסרסו אותם במקרה הטוב , ירעילו אותם במקרה הפחות טוב . תסלחי לשכנה הזו , שהיא כנראה אישה בודדה ועזובה . קצת כמוני. תגידי לילדים שעדיף לא לגעת בחתול לא מוכר , ואם הם ליטפו איזה חתול -מוטב לשטוף ידיים .

לדעתי חשוב יותר לשמור מהשכנה הזו מאשר מחתולים , אבל דווקא אחרי החגים לנקות את הלב. יכול להיות שהיא גם מקנאה . גם אני מקנאה בדתיים שיש פה  . שככה יהיה לי טוב . 

נ.ב בקשר לקנאה - אצלי זה קנאת סופרים (סופרים את הנשמות היפיפיות שזוכים לגדל באהבה, כן ירבו 

לגדל משפחה ברוכת ילדים , זו גם זכות (כי לא כל אחד זוכה) , אבל גם גבורה בימינו . אני לא אתחיל עם טיעון השואה וכולי, אבל משפחה יהודית גדולה (ואם אפשר -שמחה)  זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו כעם וכמדינה. מי שאמר את זה לוקה בשכלו ואין לי מה להוסיף . 

גם אצלי הגדול היה (היום הוא ממש גדול) פעיל במיוחד.

אני הייתי חייבת עזרה של לפחות כמה שעות כל בוקר שיקחו אותו (רשמתי אותו למעון, אבל אפשר למצוא סידור אחר).

פשוט כי התינוק הקטן סבל מגזים וכמעט לא ישנתי לילות שלמים.

הייתי זקוקה לכמה שעות שינה כל בוקר.

זה תלוי בתינוקות, ובסדר היום שלכם. יש נשים שמסתדרות עם זה יפה.

בכל מקרה, אם את מרגישה שאת זקוקה לעזרה, אל תעשי שיקול שאת לא עובדת. סה"כ זה סידור זמני ל3-4 החודשים הראשונים. שווה אפילו לקחת הלוואה בשביל זה.

מזל טוב.

יש בקופת חולים אפשרות לקלינאית תקשורת אם אני לא טועה. 

היתה לנו בעיה דומה - בינתים הסתדר מעצמו . 

 יש  אפשרות  לקלינאית  גם  בגיל  4 דרך  הקופ"ח,  למה  לא  ללכת  לאבחון  ולבדוק  את  זה  מול  קלינאית  אפשר  גם  לפנות  אליה  לפני  תחילת  התהליך  ולשאול אם  יש  סיבה  לדאגה  אבל  בשביל  מה  לחכות?  אני  לא חושבת  שהגיית  ר'  לא  נכונה  בגיל  4 זה  תקין  ולדעתי  כן  צריך  לבדוק  את  זה.  אגב,  יכול  להיות  שיש לה  לשון  קשורה?    

לפי מה שאני יודעת (מנסיון- גם לבן שלי היה) אמנם זה עדיין בגבול הלגיטימי, אבל לקבל תור לאבחון ולטיפול לוקח זמן. לכן, שווה לבקש כבר תור לאבחון ולמלא את כל הטופסיאדה. מקסימום - תבטלי.

במקרה שלנו, בזמן האיבחון עוד היתה חסרה הר'. הקלינאית אמרה שזה עוד לגיטימי, אבל שנקבע תור לטיפול, כי כמו שאמרתי ייקח זמן עד שנקבל אותו. ואכן עברו כמה חדשים. בינתיים יום בהיר אחד נהייתה לו ר'! הלכתי לטיפול הראשון רק כדי שתגיד שהכל בטוח בסדר, וזה מספיק ספונטני. היא נתנה לי טיפים לחיזוק הר' בסוף מילה, כי זה היה יחסית חלש אצלו וזהו.

בהצלחה רבה!

פעם קיבלנו שפורפרת ם חומר כזה מחוץ לארץ, אני לא יודעת מה קיים בארץ, אבל אפשר לבדוק במדף לחומרי ניקוי - ליעקובי יש מוצרים מאוד ספציפיים לסוגי כתמים. ואפשר לשאול גם בחנויות לחומרי בנין וצבע.

הורים אוהבים את הילדים שלהם מאוד. אלא אם כן משהו לא תקין.

אני מקווה שהכל תקין, והתחושה שלך תחלוף.

נא לא לקרא אם את בהריון , או יש לך בעיות לב. אני רודפת אחרי האמ-אמא שלהם ואז דורכת עליהם . פעם ניסיתי שמן ציטרונלה . זה עבד חלקית -כלומר התיקנים לא הבינו שזה אמור להיות דוחה עבורם. אסור להרחה לנשים בהריון. בכל מקרה כל הכימיקלים היום דיי מפחידים , אז עדיף , אם אפשר לנקות את הבית בחומר דוחה תיקנים .תלוי מה הכמות של היצורים הדוחים האלו , יימח שמם . 

ויותר ברצינות : בקיץ שטפתי את הבית עם שמנים אתריים כמו הציטרונלה, רוזמרין  . אפשר למצא מאיכות ירודה ב20 שקלים לבקבוקון. זה מפחית לפעמים את הכמות של התיקנים . 

נראה לי שזה היה לפני שנתיים, אם לא יותר, הבאנו מדביר טבעי ששם לנו דברים בכל מני נקודות מועדות לפורענות, במשך שבועיים היו ג'וקים מתים וגוססים בכל מקום ומאז ועד עכשיו - כלום

לצערי אני לא זוכרת את מי הזמנו, נראה לי סתם מצאנו איזה מגנט ברחוב וזה עבד...

בהצלחה!!!

יכול להיות שהיא בין הפטיש לסדן - בין הרצון שלה לבלות איתכם לבין רצון אחר - של בעלה אולי?

את צודקת שנפגעת אבל אולי יש סיבה. הכי חשוב שהיא תאמר מה הבעיה באמת.

אולי תוכלו לשמור על קשר ברמה האישית בלי המשפחות?

ככה שאם בעלה לא רצה היא יכלה פשוט לא לומר כלום

ופעם שעברה דיברתי איתה והיא כמעט נשבעה שהיא עמדה להתקשר אליי בדיוק כשאני התקשרתי

אין לי בעיה שלא תבוא, יש לי בעיה שזה תמיד ביטולים של הרגע האחרון

אז לפני שאת קובעת תבדקי באמת שזה מתאים, אחרת זה ממש מרגיש שמזלזלים בי, ובבעלי ובילדים שלי

וכבר פעם אחת אכזבתי אותם עם נסיעה לים שלא קרתה

והפעם אם לא הייתי דואגת לנו לאוכל למרות שחילקנו את הדברים בינינו הייתי מאכזבת אותם בשנית, אחרי שכבר יצאנו מהבית ונסענו היינו צריכים לחזור..

ואל תתני לי תירוצים של ילדה חולה וכו וכו. אני דיי בטוחה שזה תירוצים, אחרת זה צירוף מקרים מאוד מוזר..

פשוט מבאס כי זה מרגיש שמזלזלים בך ובמשפחה שלך.. וזה כבר לא פעם ראשונה..

תודה על התגובה סליחה על התוקפנות, אני עדיין נסערת..

לפעמים אנשים נמצאים בין הפטיש לסדן - היא רוצה, יוזמת, ואח"כ נאלצת לבטל.

אני מעלה השעירה - יכול להיות שבעלה מסכל את היוזמה ושולף את הביטול ברגע האחרון כי לו לא נעים לומר לה דברים מפורשים.

בכל מקרה זה לא צריך לבוא מעל חשבונכם.

אם היא יכולה להסביר את עצמה קודם לעצמה ואח"כ לך - מה טוב.

ואם לא, תסיקי את המסקנה.

ברור שאת לא יכולה לסמוך עליה יותר.