פורום הורות (עמוד 280)

מרגע החליבה לתת ישירות לילדה.. לתת זוכרת שלאחי היו פצעים בפה כל בוקר למשך שבוע ויותר נתנו לו חלב.. וזה עזר לו

בת כמה היא? אם מעל שנה- אפשר לנסות למרוח לה דבש בעדינות. זה גם טעים אבל גם מחטא ויוצר איזו שכבת הגנה מעל לפצע. צריך לשים בתדירות גבוהה כי היא בטח תלקק את זה.

רפואה שלמה!

ב"ה

חלב עיזים הוא דבר טוב ומועיל, אך אסור לתת אותו באופן ישיר לבני אדם, זאת משום שישנן מחלות זואונוטיות- שמתחילות בבעלי החיים ועוברות לאדם כגון בוטוליזם או פרצית שמאוד לא נעים להידבק מהן.

ממידע שקיבלתי מרופא צאן ראשי בשירותים הוטרינריים (ד"ר שמוליק זמיר) הוא אמר שמנסיון, חלב מורתח עושה את אותה פעולה בדיוק כמו חלב שאינו מורתח.

מי שרוצה פרטים נוספים מוזמן לפנות.

דוד

בן של חברים שלנו היה לו פצעים בפה, כלום לא עזר, רק חלב עיזים טרי, ישר מהעז.

רפואה שלימה

אבל זה עבד בשבילי- לשים סוכר בפה. זה זמין (אצל רוב האנשים ), והילדים לא מתנגדים. זה עוזר בהפסקת הדימום.

(מניסיון, כשהחניכיים שלי התחילו לדמם מאוד מתישהו בהיריון).

רפואה שלמה.

הוא הביא משחה

שלום!
לפני שבועיים היה את זה לבת שלנו.
חום ,אפטות הרפס דם מהחניכיים בלאגן רציני.
הכי טוב-לחכות! לתת לה אוכל לא חריף-חמוץ-מלוח,
לרסק דברים ולהביא לה, להכין כוס מים עם קשית ליד,
ולא לעשות שום תרופת סבתא משוגעת כמו חלב עיזים ישר מהעז שיכול לגרום לבעיות חמורות ביותר.
הכי משתלם-סבלנות ולתת לילדה טונות של אהבה-זה בעיקר מה שהיא צריכה.

רפואה שלמה וקרובה לבוא בעז"ה!
שבוע טוב..

לפרטים הדס  0547851555

זה נשמע נורמלי?? זה כבר היום החמישי... הרופא אמר שאין מה לעשות וזה יעבור... בנתיים קנינו לה את כל הבית טבע ועשינו לה שטיפות כרכום. מקווה שיעזור היא מתחרפנת בבית. משליטה פה טרור כולם מפחדים ממנה לא רוצים להתעסק איתה...

אלא אם כן את סומכת על הרופא הספציפי הזה ב100%...

רפואה שלמה ומקוה שיעבור מהר!!!!

אנחנו לא רוצים ללכת לבית חולים כי י שם המון וירוסיםץ

באמת כדאי להתרחק מבתי חולים שלא לצורך אמיתי...

זה ג'ל כזה שמגיע בבקבוק כמו ספריי? איך שמים אותו?

היא מסכנה, אבל גם כשמסכנים צריך גבולות

באמת בשביל להבין לפני שאני עונה-

איזה גבולות למשל אתה חושב שצריך להציב לילד שסובל מאוד מכאבים?

אל תבכה? אל תצרח?

איך  (באיזה אופן) אתה חושב שנכון להציב גבולות במצב כזה?

אין שום בעיה

מסכנונת שלי

ברור שכואב לך נורא.

אל תדאגי, זה יעבור.

בואי. מסכנה. שבי כאן.

וכו'

אבל יראת כתבה "היא מתחרפנת בבית. משליטה פה טרור כולם מפחדים ממנה לא רוצים להתעסק איתה"

וזה הפריע לי

היא מסכנה, צריך להתחשב בה ולהבין אותה

אבל לא לפחד ממנה ולא שתשליט כאן טרור

חשבתי בטעות שאתה מתכוון להציב גבולות לילדה- היינו לנסות לחנך אותה בזמן שקשה לה וכואב לה,

וההתנהגות שלה נובעת בסך הכול מהסבל שלה.

מסכימה איתך לחלוטין ככל שמדובר בזה שלא צריך לפחד.

(במצבים כאלו מי שצריך להציב גבולות זה ההורים לעצמם )

תודה רבה על כל העצות... ולגבי זה שכולם מפחדים ממנה. הכוונה היא שכל פעם שהיא הייתה בוכה היא הייתה מדממת בכמויות... לכן לא רצינו לתת לה לבכות ולכן לא התעסקנו איתה.

זה מאוד תלוי גיל וילד.

הבן שלי בן שנתיים וחצי ואני ממש לא רודפת אחריו. 

הוא עולה לבד למה שרוצה.

אולי חוץ מלנדנדה ששניים יושבים משני הצדדים,..

אז בוודאי שגם לבייביסיטר אין מה לרוץ אחריו

וודאי לא כשזה ילד יותר גדול..

אבל אם זה ילד בן שנה וחצי שצריך להגליש אותו, לנדנד אותו- אז כדאי שיהיה לו תעסוקה כשהם שם..

יש כביש?

היא מסתכלת כל הזמן?

כמה ילדים הם?

אם אין סיכון גם אני עצמי יושב על הספסל, למה שאני אדרוש ממנה להתרוצץ

היא נשכרה בכדי לשמור על הילדים,

לא כדי לרדוף אחריהם..

זו התעללות בשמרטפית האומללה

כל עוד הם נהנים זה מה שחשוב

ואם כדי לשמור על ביטחונם צריך לרדוף אחריהם

כנראה שהגינה הזאת היא מקום לא בטוח ואסור בכלל ללכת לשם

ואם זה כולל לרדוף אחריהם- אז בוודאי.

אך כמובן שזה לא מחייב מצד המציאות..

מפחיד

מידי פעם לשבת על הספסל ולהסתכל עליהם, וברגע שהילד חוצה את גבולות גן השעשועים אני מייד רצה אליו,

אבל היא? בייביסיטר!

מתי תבינו שהשיקול דעת של האמא הוא הכי נכון?

אפילו חברה מאוד טובה שלי, החזיקה את הבן שלי כשהיה בן חודשיים בערך (לא זוכרת בדיוק)

הוא השתעל והייתי צריכה להגיד לה: תגביהי אותו! הוא משתעל!

כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא!!!

אז איך את מפקירה את ילדייך אצל בייביסיטר?

(אני מקווה שלפחות את משלמת לה שכר מינימום עם הדרישות האלה... ומודיעה לה מראש, לא ברגע שהיא נכנסת לבית)

- בייביסיטרית -

לפני שאת מתקיפה, אני מציעה לך לברר את מי את תוקפת!

כי אני תמיד עושה "חיים קלים" לבייביסיטר שמגיעה.

אני אף פעם לא מבקשת ממנה לצאת איתם לגן שעשועים,

א) בגלל שזה מורכב כ"כ

ב) כי בד"כ זה בשעות הערב לקראת שינה.

אם זה אפשרי, אני שאירה לה את הילדים כבר במיטות מוכנים לשינה.

ואם אני צריכה שתיתן להם גם ארוחת ערב, אני מארגנת לה הכל מוכן וחתוך בצלחת!

אני דואגת שתהיה לה מינימום עבודה, ואם לא ידעת עוד עובדה נחמדה, אני בייביסטרית עם נסיון רב בדימוס.

הייתי עושה בייביסיטר המון, אל כל מיני משפחות, וסוגי משפחות.

ואני יודעת כמה כיף בוא למשפחה, לקרוא סתם ספר, או להיות במחשב ולקבל על זה כסף, ולא אכפת לי שזה מה שהבייביסטרית שלי תעשה!

מצידי שתהנה, אני לא מחפשת "להעביד" אותה.

עניתי בשרשור לגבי גן שעשועים לעצם העניין, אבל לא אמרתי שאני נוהגת לקחת בייביסיטר שתהיה עם הילדים בגן שעשועים!

ועוד שהו, אני סוגרת מחיר מראש!!! ויותר מכך, אני שואלת אותה כמה היא לוקחת! ולא מתווכחת איתה על שקל!!!!!

אז גברתי הצעירה, קפת ודיברת לא יפה בכלל, ולא כלפי האדם הנכון.

וחוץ מזה, אני לא הייתי משאירה אותם עם בייביסטר אם הייתי מרגישה שזה "להפקיר אותם".

אני קוראת לבייביסטר שאני סומכת עליה, ולא מישהי שאני צריכה לבדוק אותה כל הזמן.

איי איי כמה חבל שדיברת ותקפת אבל זה היה לחינם!!!

שבוע טוב!

לא התכוונתי שתעלבי.

השרשור דיבר על "האם הבייביסטיר צריכה לרדוף אחרי הילדים בגן שעשועים" ואת אמרת שכן, ואמרת את זה בצורה שנשמעת פווגענית ומנצלת.

עכשיו אני מבינה שלא התכוונת.

ולא הבנתי איפה זה היה נשמע פוגע ומנצל????

אפילו אני אם אני אשמור על ילד אחר, אחיין שלי אפילו

מי את חושבת שיבין אותו יותר טוב ויותר מהר?

אני או אמא שלו??

עם כל הכוונה הטובה שלי, ועם כל האהבה לילדים גם אם הם לא שלי,

מי הכי מכיר את הילד שלו?

ההורים.

אז אין פה שום עניין של להיפגע.

בכל אופן אם נפגעת, זו לא הייתה הכוונה וסליחה

ואני סומכת על בייביסיטר בלי שום בעיה, זה לא סותר.

אני בהחלט אודיע לה מראש שהיא תצטרך להשגיח על הילדים מקרוב, וזה אומר לרוץ אחריהם כשהם בורחים.

בעזרתו יתברך

ילדים בכאלה גילאים הייתי שולחת לגינה לבד.. (לא להתקיף אותי.. אני גרה בישוב קטנצ'יק) 

זה מעמיס על ההורים שבאים עם הילדים שלהם.

אם חלילה קורה משהו לילד שבלי הורים צריך לדאוג לו ואז מה תעשה אמא צעירה עם הילדים שלה בזמן שהיא לוקחת ילד אחר לביתו..

או ילד שמשתולל קצת יותר מידי, הורים אחרים צריכים להעיר לו..

אני ממש ממש לא ממליצה לשלוח בגילאים כאלה לגינה לבד.

הם הילדים שלך. הורה אחר שנמצא בגן לא ייקח אחריות עליהם עבורך (מה שאני רואה בעצמי, כשאני עם ילדיים בגן השעשועים).

ואם פתאום יבוא זר ויתקוף אותם, חס וחלילה? לא חסרים פדופילים.

מצטערת על הפסימיות. אני עברתי פגיעות בגיל צעיר, גם בגלל שההורים שלי חשבו שזה בסדר לתת לי לחזור לבד מגן חובה, מרחק חמש דקות הליכה מהבית.

אז לא לעשות את הטעויות האלו. מדובר בילדים קטנים, שצריך להגן עליהם.

גם אם מדובר ביישוב קטנצ'יק, לא כדאי לקחת את הסיכון.

אם נראה לי שזה לא מקום מספיק בטיחותי-

אני לא הולכת לשם.

אבל ללכת לגינה בשביל להתרוצץ ???

בשביל זה יש חדר כושר. (שגם לשם אני מתעצלת ללכת....)

על הספסל אז למה לרוץ אחריהם? גם אמא שלהם הייתה עושה זאת?

ביביסיטר היא לא עבד נרצע שרץ לפני האופניים של הילד 

ההשגחה חשובה אבל היא יכולה להיעשות בצורה סבירה גם ללא מרוץ בלתי פוסק

התחרפנתי לי היום בשקט... 

מאמא אחת שלא שמעה את הבן שלה קורא לה "אמא, אמא, בואי"  כי הוא רוצה לרדת מהנדנדה, אחרי שהיא אמרה לו שעוד מעט הולכים... ולא נשארה בסביבה כדי להוריד אותו!! 

(וזה עוד מקרה טוב, שהוא ישב בצורה בטיחותית וחיכה, ולא ניסה לטפס, רק אני שעמדתי בתור הצפוף לנדנדה- התחרפנתי מההתעלמות ההורית שלה...) 

הילד: 

האמא : 

הבן של השכנה מקומה מעליי ישב ליד הדלת שלי וקורא לה נבהלתי חשבתי הבן שלי יצא החוצה פתחתי את הדלת הוא לא רצה שאעלה אותו לדירה שלהם וציפה שהיא תרד..

הילד בן שנתיים ריבונו של עולם מסכן ישב חיכה לה ואם היה יורד לקרקע ומישהו היה לוקח אותו..?!

זו באמת היתה טעות. בעניינים של סכנה - לא עושים "חינוך". ובוודאי שאינה יכולה באירוע פתאומי כזה - לשחזר את ההנחיה מהאמבטיה.

אז תלמדי מזה לפעם הבאה. מזל שלא ממשהו יותר חמור..

מה שכן, כדאי מחר "לשחזר" איתה מה היה, את ההליכה, להדגיש לה שאמא כל הזמן הסתכלה שלא תיפול - וברגע שנפלה, רצה, הרימה וחיבקה אותה.. ואז היא גם בכתה כדי להירגע ממה שנבהלה לרגע.

חושבני שזה יעזור ל"עיכול".

אבל עם כל הכבוד! זה חוסר אחריות!

אין מצב שהייתי עושה דבר כזה!

ואם היא הייתה רצה לכביש מה היית אומרת?

שתרוץ! שתתנסה לבד שתלמד את החיים ואת הסכנות בעצמה???

זה לא בסדר!

ושוב סליחה, אני בטוחה שאת לא עשית את זה מכוונה רעה, אבל חשוב לי שתביני, יש דברים שלא עושים!

אני בהחלט מכה על חטא. בעניין הכביש , אני מרגישה גם אמא רעה אבל בכיוון ההפוך . אני כל הזמן מפחידה אותה , ולא נותנת לה ללכת לבד , רק בידיים שלי . אני כולי בחרדות . למה? כי אני בעצמי הייתי קרבן של תאונת דרכים בתור ילדה . הילדה מבועתת מהכביש. 

שבעקרון לדעתי זה טוב שאת נותנת לה חופש להתנסות בדברים. אבל כן כדאי לעמוד ממש קרוב.

במקרה הזה הבעיה היא לא אם לתת לה לנסות להמשיך להרטב או לא,

אלא שזה גיל שצריך יותר סוג של אסרטיביות. החלטת שהגיע הזמן ללכת (ולא חשובה הסיבה) אז בלי כל ההסברים וההתפלספויות למה צריך ללכת וכו' את אומרת לה "היה כיף ועכשיו הולכים" ואם היא לא רוצה את נותנת לה יד חזקה ומתחילה ללכת.

אם צריך אפשר להסיח את דעתה במשהו (תראי תראי את הציפור הזאת וכו'...) או במקרה הכי גרוע "שוחד" (נלך לקנות קרטיב וכו'). כי היא רואה שאת לא בטוחה אם בא לך ללכת או לתת לה עוד טיפה להשאר אז היא תופסת על זה "טרמפ".

אני יודעת שזה קל להגיד וקשה יותר לבצע (במיוחד כשהם מתחילים לעשות לך סצנות באמצע הרחוב וכולם מסתכלים ) אבל שתדעי שזה קורה לא רק לך.

זו ילדה שהיא עוד לא בת שלוש , אבל היא גדולה כמו בת ארבע , ואי אפשר לסבן אותה . נכון , עדיפה סצינה על משהו יותר גרוע , ונדמה לי שהמקרה הזה לימד אותי. 

לסבן אותה. התכוונתי באמת ללכת ולקנות קרטיב. או באמת להסתכל על ציפור וכו'.

ובמקביל לננסות לבטל בלב את ייסורי המצפון שאני מונעת ממנה להמשיך לכייף בים. כי באמת מה שטוב לשתיכן עכשיו זה ללכת ולעשות את שאר התוכנית.

ואם ה' היה רוצה אמא מושלמת שלא טועה לעולם, הוא היה מחכה קצת ולא נותן לכל זאטוטה בת 20 ללדת, נניח, היה מחכה שנבשיל קצת, נרכוש נסיון חיים... גיל 90 נראה לי בשל, ומוגן מטעויות. מה את אומרת?

ועוד משהו- הילדים שלנו הרבה יותר עמידים ומסוגלים ממה שאנחנו מתייחסים אליהם. תרגיעי, זה לא שריטה לכל החיים, לא נעים- אבל עבר.

וחוצמזה- היא אמורה לדעת שאם אמא אומרת לעשות/לא לעשות משהו לא כדאי לעשות ההיפך... היא מחליטה ואת אמורה לרקוד לפי החליל שלה? לרוץ אחריה למים (הקרים...) לצאת מתי שהיא מחליטה? מי האמא פה?

קיצור, ממש ממש ממליצה לך ללכת לחוג הורים, אני מנחה בשפר וזה פשוט הופך את החיים.

וגם אם תחליטי שלא, תזכרי תמיד שאת האמא הכי טובה בשבילה, ומה שאת קובעת זה הכי נכון וטוב לה, אחרת, אלוקים היה נותן אותה לאמא אחרת... אצלו אין בילבולים.

לא מסכימה עם הדחיפה ללכת לחוג הורים כלשהוא, או דווקא לשיטה פלונית זו או אחרת 

כן מסכימה שכדאי לך לרכוש לך קצת כלים להורות - שיהיה לך יותר כלים בארגז לזמנים לחוצים, פחות חוסר אונים... 

ומסכימה מאוד- 

את האמא הכי טובה בשבילה! 

נשמע שאת בחיים במצב די עמוס... שלפעמים קשה גם לך... זה בסדר אמהות הן לא סופרוומניות, הן בנות אדם. 

קחי- 

|כוח| 

|פיסת שלווה| 

אבל גם אצלינו זה היה.

ועבר כמעט לחלוטין.

אם הוא מביא את האוכל לצידי הפה ולועס בצדדים- לא היתי מודאגת,

אם הוא אוכל עם הלשון ולא מבצע תנועות לעיסה טובות, כנראה שיש קושי בארגון הפה וכדאי ללמד אותו

שמביאים את האוכל לצדדים בעזרת הלשון.

צחצוח השיניים והחניכיים, לשון וחייך יכול לסייע.

מקושי תחושתי או איזה חוסר קואורדינציה בתנועות (הוא מסורבל גם בתנועות אחרות? לי יש אחד כזה)

בכל אופן, אם זה הקושי היחיד שאת רואה אצלו לא הייתי דואגת. הוא גם קטן! תני לו קצת להתאמן על העניין.

אולי זה קשור למבנה של הלסת.

אין לי פתרון, צר לי.

לי עצמי היתה בעיה כזאת לפני שעשיתי ישור שיניים בתור נערה. היתה אי התאמה בין 2 הלסתות. אמנם לא עושים ישור בגיל שנתיים אבל אולי לרופא יש פתרון אחר...

אחרת הם ימשיכו להתנמנם להנאתם..

בבקשה טיפ איך לגרום לילד לא להתעורר מעצמו ב 6 בבוקר 

ולהשאיר את החדר חשוך, ושקט, וכבד.

פעם קראתי שהורים ל2 אחים כאלה לימדו אותם שרק כאשר התצוגה על השעון נראית "מחוג גדול למעלה ומחוג קטן במספר 7- רק אז מותר להעיר את אבא ואמא" וזה עזר להם.

יש ילדים שקמים לפנות בוקר, ויש כאלה שלא. לנו אחד כזה ואחד כזה.

הגדול מגיל קטן קם ותיקין, (או לפני), עכשיו הוא בן 4... הקטן רק אם מתעורר מאחיו...

והפתרון שלא יקומו ב6 - אצלינו הוא לא קם ב6. הרבה הרבה קודם...

אם הם כבר לא תינוקות אפשר לנסות להרגיל אותם לשחק בשקט. לדעתי זה הרגל טוב. או להשכיב יותר מאוחר. מניסיון - אצל הקטנים זה הרבה פעמים שמשכיבים אותם לישון בפעוטון והם לא זקוקים לזה.

קמים ב5.5 ומתחילים להעיר את הפעוטה(1.5) ומתחילים לצייר ולריב איזה סיוט 

לא שווה לנסות למשוך אותם יותר בלילה? או שגם אם הם ישנו מאוחר הם יקומו מוקדם? הייתי מנסה כמה ימים רצוף, כדי לשבור להם את המעגל הזה.

בחופשים- העירנות מתחילה מוקדם מהרגיל....

ישנות כ12 שעות בדרך כלל.

אבל נראה לי שבאופן כללי אנחנו משפחה שאוהבת לישון.

זה משפיע ל4-5 שעות ונראה לי מותר עד 4-5 פעמים ביום (בערך כל 5-6 שעות)

לפעמים קצת לפני/ אחרי

ולפעמים קצת לפני.

וכמובן שבת הארבע נרדמת לפני בת ה6 שלפעמים גם נשארת ערב לכיוון 20:30.

אל תשכח שקריטריון נוסף משמעותי הוא מתי הם קמים בבוקר...

לפעמים הגדולה שלי(בת החמש) נרדמת קצת יותר מאוחר אבל כבר במיטה!!

בת שנה ו11 חודש ובן שנתיים ו8 חודשים לא נרדמים לפני 20:30-21:00 ולפעמים גם אחרי.. 

אשמח לעצות..

הם פשוט לא עייפים

לא תמיד נרדם להם וגם אם כן לא לכל השנ"צ הוא על סוללה ללא הטענה חח

הבת לא במסגרת היא בבית אבל היא פחות מדאיגה אותי כי אצלה קיימת בעיה רפואית

ויותר לכיוון 10. תלוי כמה ישנה אחרי צהריים.

זה תלוי כמה הם ישנים בצהריים. דווקא כשהם גדלים אפשר להקדים את שעת השינה.

בגיל 4-6 ככה, נראה לי שהלכו לישון ב7-8.

כשהם בתהליכי גדילה זה משתנה כל הזמן

ו11 בלילה במקרה הפחות טוב  . תודי שאת מרגישה יותר טוב. 

מדווחת לאחרים במקרה הזה זה לטובה אבל  שתדע להבא.

קרובות משפחה היא שיתפה אותה בסה"כ בכך שהוא משתלב יפה. לא הייתי נפגעת מכזה דבר. סה"כ זו לא אישה זרה שהגננת החליטה סתם לדבר איתה על ילד של מישהי אחרת. תבררי עם הדודה אית בדיוק השיחה התגלגלה, יכול להיות שהדודה התעניינה באופן טבעי בבן שלך מתוך אכפתיות והגננת שמחה לשתף.

אבל עדיין, לא בא לי שהגננת תספר לה , או לכל הורה אחר, על הבן שלי.

מצחיק, את ובעלי באותו הראש.. (ראי הודעה מטה)

דודה שלי היא מאד מגזימנית.

יכול להיות מאד, שהיא זו ששאלה את הגננת איך היה לבן שלי ביום הראשון בגן או שהיא שלחה לה תמונה של הבן שלה, וגם בני הופיע בתמונה.

אבל יכול להיות שהגננת סיפרה לה מיוזמתה, כי הן די חברות.

בכל מקרה, לא בא לי שהגננת תספר לה על הבן שלי.  או לכל הורה אחר.

יש להניח שהגננת פגשה את הדודה של האמא, אז באופן טבעי דיברה בשבח בנה של אחייניתה, החדש בגן.

הרגישות שלך, היא טבעית לגמרי להורים, ביחוד צעירים. מרגישים כאילו זה קצת גזל מה"פרטיות" של זה שהוא הבן שלנו..

אבל מצד הגננת - זה מכיוון אחר לגמרי.

אז הייתי מציע בסגנון אחר. להבין שהיא לא התכוונה למשהו רע, אדרבה, יפה שכך לוקחת את הילדים;

את תגידי לה אולי ששמעת מהדודה שסיפרת בשבח בנך, ושמחת שכך היא, הגננת, מרגישה.  אבל שכאמא, ביחוד צעירה, אז זה עושה לך תחושה לא נוחה כשאת שומעת מהדודה עוד לפני שהגעת לגן..

אז למרות שאת בטוחה שזה בא רק מרוב הטוב שלה והאהבה שלה לילדים - את מבקשת אם אפשר להבא, לא "לדווח" לפני שאת מיודעת, ובכלל להשתדל לא "לספק מידע" חוץ מלכֶם, כי לפעמים זה דברים שאח"כ מתפרשנים וכו'.. אז אם הדודה שואלת, אפשר סתם להגיד: חמוד, מתוק, משהו.. וכד'. ולהשאיר לכם את יתר העידכונים..

איזה עוד דברים יש לה להגיד על הילד שלי דרך הדודה

מעירה בנחמדות.

גם כי את עוד לא יודעת אם כך דרכה או שהיה חד פעמי, וסתם חבל להעיר, הערות יכולות ליצור מתח, גם אם קטן, שלא היית רוצה.

וגם כי אולי באמת הדודה מגזימה.

אם זה ימשיך - תעירי כמו שחשבת, בהכי נחמדות,

מתוך הדגשה שזה לא שזה לא בסדר, אלא לך זה מפריע...

החלטתי באמת לעשות כמו עצת דן ורות22, ולהגיד  לה בנעימות שאני שמחה שיש לה דברי שבח על הבן שלי, אבל אני מעדיפה שתגיד אותם לי, לפני שהיא אומרת לאנשים אחרים, אם בכלל.

נראה לי שאני פשוט אקריא לה את מה שדן כתב...

תודה לכולם!

ותגידי, רגע, אני רק צריכה לפתוח את הפורום...

רק להיזהר לא להקריא בטעות הודעה אחרת..

את יכולה לנסות דרך העוזרים שלו יותר קל להשיג אותם

וכמו כן את יכולה לנסות גם אצל היועצים של עזר מציון כמו הרב צולק והרב רגובי שהם נחשבים כמבינים מאוד ואם יצטרכו הם כבר ישיגו את פירר ברגע

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t88035

או כל מיני דברים מקוריים אחרים

תודה רבה

לאשה שניה אחרי לידה...

מה עם לאפות עוגה שווה (בחומרים, לא בזמן העבודה.אולי עוגת שוקולד חמה?) ולצרף בקבוק יין/מיץ ומקסימום כמה ממתקים?

אם חשוב לך הביתי - אני אוהבת לשלוח מיץ תפוזים סחוט. זה יחסית לא הרבה עבודה (אם המסחטה חשמלית), לא יקר ואנשים אוהבים לקבל.

לא הייתי משקיעה בדברים שצריך להכין אחד אחד (=עוגיות וכד') אלא במשהו הכי פשוט שמכינים במסות ומחלקים.

ואולי גם זה יותר מדי השקעה לאחרי לידה...

נזכרתי באמא שלי- שמכינה כמויות מטורפות של משלוחים. היא פשוט מכינה כמה עוגות ענקיות טעימות בתבניות גדולות, חותכת למנג'טים, מוסיפה ממתקים ואולי יין ושלום על ישראל.

שנה שעברה הייתי קצת יותר משבוע אחרי לידה.....

קנינו שוקו בשקית עוגיות טובות וקצת שוקולדים....

אנשים התפנקו על השוקו חבל על הזמן... 

היה מעולה!

מה הגננת שלה אומרת ע"כ?

אני כן הייתי הולכת לבדוק. לא חייבים לומר לה מה מטרת הבדיקה (אפשר להגיד לה למשל באבחון של ריפוי בעיסוק שמישהי תשחק איתה בכל מיני משחקים)

לדעתי רופא ילדים יכול להפנות אותך לאבחון של המכון להתפתחות הילד. הם בעיקרון אלו שאחראים על הילדים בגיל הטרום, יש שם פסיכולוגים התפתחותיים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת נוירולוגים - מקווה שהם יתנו לך את המענה הטוב ביותר

(אם יש פסיכולוג לגן, ורוב הסיכויים שיש גם אם בחיים לא ראית אותו, הייתי מתייעצת איתו קודם) 

בסכ הן בעצמן היו לא מזמן תינוקות ורוצות להמשיך לקבל אהבה ויחס

כדאי לחכות עם הגמילה

כן לבחור לה את הבגדים כרגע-זה נותן לה הרגשת אמא

לתת לה זמן איתך לבד

להפוך את ההתלבשות למישחק עם צחוקים,פרצופים,לשים מוסיקה לאוירה נעימה

גם לי יש בן שנתיים וחצי צרחן  רוצה שידוך לפחות הוא חתיך,,,,

אחרי המקלחת של הערב אני מלבישה בבגדים שילבש ליום המוחרת,,, תשלחו רווחה לא אכפת לי, בשבילי זה ניראה לי הכי הגיוני וחוסך מלחמות בבוקר, הוא ממש נקי אחרי מקלחת והבגדים נקיים , הוא לא מתלכלך בלילה וקם מוכן לגן, רק צריך לדאוג שלא ישפוך על עצמו את ארוחת הבוקר ושיצחצח יפה וכו

אני חייבת להיות בעבודה ב8 ורק כך זה אפשרי

זה מתחיל להיות בעייתי כשמורידים טיטול בלילה...

היי,

אני נעזרתי באתר הזה יש שם הסבר מקיף לגבי עגלות וסוגים שונים ...

http://www.shopdirect.co.il/c/1102/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7

בהצלחה