נכון יש לנו בחירה חופשית? אז אם נגיד אני לא רוצה להיות קיימת?
לא למות, פשוט לא להיות. לא רוצה לא שכר ולא עונש, לא מדובשך ולא מעוקצך.
נכון יש לנו בחירה חופשית? אז אם נגיד אני לא רוצה להיות קיימת?
לא למות, פשוט לא להיות. לא רוצה לא שכר ולא עונש, לא מדובשך ולא מעוקצך.
אבל הנקודה היא - שלא כל כך משנה לנו מה הם סברו, אולי זה טוב לאינטלגנציה, אבל מבחינה תיאולוגית זה לא משפיע.
לכלל ישראל יש את קבלת עיקרי האמונה של רוב הראשונים (על אף המחלוקת על מניינם, הגדרתם כעיקרים, וכו'. אבל כוונתי לעמדות עצמן) וזוהי היהדות שלנו. כיום לפחות (כלומר: לאחר שקיבל תוקף הלכתי וכו')
אוקיי, אז ככה...
חג הפסח נקרא בכמה וכמה שמות...
הראשון: חג הפסח.
השני: חג המצות.
השלישי: חג האביב.
והרביעי והאחרון, שלא מוזכר בתורה אלא מוזכר בחז"ל הוא חג החירות.
ננסה לעמוד על הנקודה של השם האחרון, בעז"ה ובישועתו.
אוקיי...
מה זה אומר חירות...?
אז אנחנו אומרים שבמצרים יצאנו משעבוד לגאולה, היינו עבדים לפרעה במצרים וה' הוציא אותנו משם באותו ובמופתים ועל זה אנחנו מודים לו וזוכרים את הניסים והנפלאות ועל כן אנו חוגגים את החג.
אך האם זו כל המשמעות של חג הפסח...?
שיצאנו מעבדות גופנית...?
והרי כל יום ויום אנחנו מזכירים את יציאת מצרים בתפילת שחרית וערבית, ובברכות במשנה האחרונה של פרק א' מופיע במשנה שם את הלימוד מדוע יש חיוב והתנא בן זומא דרש את זה מהפסוק: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
זאת אומרת, יש חיוב לזכור כל חיינו את יציאת מצרים.
ולא רק זה, גם בקידוש אנחנו מזכירים את יציאת מצרים ואומרים: "זכר ליציאת מצרים".
בקיצור, יציאת מצרים היא עניין עיקרי ומוטיב שחוזר המון במצוות ביהדות, אם כן, כנראה שיש בו משמעות יותר עמוקה מכך.
אז מה כן...?
חירות זה לא רק חירות גופנית, שגופנו היה משועבד למצרים, ואחרי זה הקב"ה גאל אותנו ועכשיו אנחנו חופשיים לעשות כל מה שבא לנו.
ממש לא.
הקב"ה אמר: "שלח את עמי ויעבדוני", צריך שעם ישראל יעבוד את הקב"ה אחרי זה, הוא לא השתחרר מעול העבדות, אלא שרק הוא השתחרר מן עול השעבוד הקשה ועבר לעבדות של הקב"ה.
וכתוב: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱ-לֹקִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹקִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" "אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה."
זאת אומרת, הקב"ה שחרר את גופנו, אך יש לכך תכלית, התכלית היא לא להיות חופשי ולעשות כל מה שבא לי בלי לדפוק חשבון לאף אחד, התכלית היא שתהיה משמעות למעשינו, ועשיית המצוות היא דווקא ביטויו האמיתי של רצונו של האדם, משום שהאדם לא מוגדר מיצריו, אלא ההגדרה העצמית האמיתית שלו היא נשמתו, כמובן, ועל כן, כדי להביא אותה לידי ביטוי לפעמים יש צורך לכבול את היצר, להמעיט אותו ולנתב אותו לטוב, באופן שהמושכות בידיים שלנו, של יצר הטוב, ולא שהמושכות חלילה בידיים של יצר הרע.
נשאל שאלה: מדוע הקב"ה ראה צורך בכך שפרעה ירדוף אחרי בני ישראל עד ים סוף ויטבעו שם לעיני בני ישראל, ולא שפשוט להרוג את כל המצרים, כמו שהוא הרג את הבכורות במכת בכורות...?
התשובה היא שעם ישראל היו משועבדים למצרים ברוח שלהם, משום שהם היו 210 שנה בשעבוד, וכולם נולדו למציאות של עבדות, לא הכירו מציאות אחרת, ואם כן לא היה להם לאן לשאוף, הם לא הכירו מציאות אחרת, וזה כמו לנסות להסביר לילד שלא נגע בשוקולד מה זה שוקולד וכמה הוא טעים, אם הוא לא טעם בעצמו הוא לא ישתוקק לזה.
ולכן, הקב"ה ראה צורך שהמצרים יטבעו לעיני בני ישראל, שעם ישראל יראה בעיניו את "אדוניו" טובע בים, ורק כך רוחו יכלה להשתחרר מן הכבלים הרוחניים, אף על פי שהוא היה משוחרר בגופו, ולהיות בן חורין.
וגם רואים מהפסוק הוכחה לכך: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ומיד לאחר מכן: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", זאת אומרת, רואים את הקשר שהפסוק עושה בין מות המצרים לעיני בני ישראל, שמיד לאחר שהם ראו את זה, הם האמינו בה', משום שלפני כן לא יכלו, שרוחם הייתה משועבדת למצרים ששעבדו אותם.
בעצם, אנחנו חוגגים את יציאתנו לחירות לא רק במובן הגשמי, אלא את יציאתנו לחירות של רוחנו.
וההתחלה של היציאה לחירות, שאותה אנחנו חוגגים, היא בליל הסדר הראשון.
הקב"ה מצווה את עם ישראל, לקחת כבש, שהוא היה האליל של המצרים האדונים שלהם ששעבדו אותם בעבודות פרך, לקשור אותם למיטה שלהם במשך שלושה ימים ולאחר מכן לשחוט אותם, למרוח את דמם על המשקוף ועל שתי המזוזות, ולאכול את הכבש.
זה מטורף...!!
לעשות מעשה כזה בשביל בני ישראל צריך אומץ, צריך רוח מרד. וזו ההתחלה שכבר אז, למרות שהם היו בשעבוד והיו עדיין במצרים, כבר אז התחילה רוחם לצאת לחופשי.
הרב זצ"ל(הרב קוק...) אומר משפט מדהים: יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."
זאת אומרת, בימינו יש נפק"מ גדולה מאוד לחג החירות, מלבד היציאה ממצרים שקרתה לפני 3000 שנה.
כיום הרבה אנשים לא עצמם, הם מושפעים מן התקשורת, הם מושפעים מהחברה, הם מושפעים מסטיגמות, הם מושפעים ממוסכמות חברתיות וכו'....
והאדם צריך להיות חופשי, להיות הוא...!!
ואנחנו מאמינים שהנשמה היהודית היא מאמינה בקב"ה ובהשגחתו בעולם, וכל השאר זה כתוצאה של ריחוק מן הקב"ה, של מסכות ושל עטיפות חיצוניות, ותפקידנו הוא לגלות את הפנים, את החירות הפנימית ולהוציא אותה לפועל. וגם אנחנו, שאנחנו מאמינים בבורא עולם ובהשגחתו, עדיין צריכים למצוא את חירותינו הפנימית ולהוציא אותה לפועל.
וכן, היום הרבה אנשים "מכורים" להרבה דברים. מה זה מכורים...? כביכול הפלאפון/כל דבר אחר שהאדם מתמכר אליו קנה את אותו אדם לעבדות, ועכשיו הוא כבול אליו, הוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, את הרצונות האמיתיים שלו, אלא דברים חיצוניים, דברים שנכפו עליו והוא לא באמת חפץ בהם.
ובימינו קשה מאוד להבין, אבל תדמיינו לעצמכם מישהו ברוסיה הקרה, כשכל המשטר הסובייטי מחפש אחר דתיים ורודף אותם, יושב על הספה אוכל מצה בהסבה כמו בן חורין ושר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". איזה מחזה מרגש...!! למרות שמבחינה חיצונית הוא כבול, הוא לא חופשי, עדיין רוחו חופשית. ומי שרוחו כבולה, גם אם גופו יהיה משוחרר, זה לא יעזור, כל עוד רוחו עדיין כבולה, הוא ישאר עבד. לעומת זאת, מי שרוחו חופשית, גם אם יכבלו אותו והוא לא יהיה חופשי בגופו, רוחו תישאר בת חורין והוא יזכור מי הוא בתקופה של השעבוד הגופני, וכשהוא יגמר הוא יחזור להיות מי שהוא באמת גם מבחינה חיצונית.
טוב, כדי שלא אלאה בדברים יותר מדי, אסיים פה...
@נשמה כללית
@שפרינצא בוזגלו
@הכל לטובה!
@רודף אהבה בימים
@מאן דאמר
@חתול עם רישיון
@yes123
@Love the world
@שירה 333
@באולפנה...
@ציפור מדבר.
@ציפור שיר.
@קורא ממעמקים
@מתנחל בראבק
@מתנחלת
@אודה ה' בכל לבב
@קולמוס הנפש.
@אנא ה'
@חסרת טאקט
@נואשת לפתרון😂
@לעבור את הנהר
@לא סתם ילדה👧🏼
@שמינייייייסט
@אודך☺
@משקפת
@משבצת@משבצת
@שושיאדית
@הכל עוד אפשרי
@כתום עולה😎
@יהוקפץ
@ילדה של אבא
@סודי ביותר
@אמרלד
@כיפת ברזל-סרוגה
@אפרת😎
@גלקסיה
@שחר אורן
@חסדי הים
@חושבת בקופסא
@נקומה נא
@צ'יקטנה...
@סוורוס סנייפ
ככה, תייגתי מלא, מי שלא רוצה שאתייג אותו מוזמן להגיד ואסיר אותו...
סליחה אם תייגתי מישהו כנגד רצונו...
פסח כשר(לפסח) ושמח...
!!
(וארוך...)
וממש מגניב שזה מתקשר לחתימה שלך!
אהבתי מאד, תודה! חיזקת ממש!
!!תות"ח!כן, ארוך זו המומחיות שלי...
כן, כן...
בשמחה...
!!
שמח מאוד לשמוע...!
וארחיב בע"ה בעוד עניין מעניין החירות
כידוע
ניסן הוא ראש חודשים
ופסח נקרא ראשון
וכן בימנו לפי הלוח פסח מתואם בדיוק לכל החגים ואסביר:
הימים (ימות החול)של פסח(כולל חול המועד ושביעי של פסח)
בא"ת ב"ש מתואמים לכל החגים.
א בפסח=תשעה באב(כלומר תשעה באב יחול ביום ראשון (כמו השנה בדיוק))
ב דפסח=שבועות (כלומר השנה ביום שני)
ג=ראש השנה (כמובן א דראש השנה)
ד=קריאת התורה(שמיני עצרת שכמובן הוא גם א דסוכות)
ה=צום כיפור
ו=פורים (אבל! בפורים יש בחינת ונהפוך הוא כלומר זה חל על פורים שהיה(כמו שהשנה היה פורים ביום שישי))
ז=ע
והנה אופס האת בש מתואם בדיוק לכל החגים מלבד שביעי של פסח
שאין לו בין זוג.
עד שבחסדי ה' לפני 72וחצי שנים נוסף חג!!! ואיזהו? זהו חג העצמאות!
כדכתיב" לכן הנה ימים באים נאום ה ולא יאמר עוד חי ה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל ארצותאשר הידיחםשמה והשיבותים אל אדמתם אשר נתתי להם"
ולכאורה יקשו המקשים והלא אינו חג כי אי אפשר שיהיה חג בלי שביתת מלאכה
אלא יש לומר
מה זה חג?
למה שובתים? כדי להידמות לקב"ה.
כלומר למה בפסח אנחנו שובתים כי שבתנו
למה בשבת שובתים? כי בו שבת אל מכל מלאכתו אשר עשה.
אלא ש ביציאת מצרים היינו בבחינת ה ילחם לכם ואתם תחרישון
כלומר גאולה סובייקטיבית
ה בתכלס דאג לנו חצה לנו את הים עשה 10 מכות
הוריד מן וכו וכו (כל הדיינו)
ואמנם זוהי גאולה.
אבל היא גאולה שעמ"י לא היה שותף פעיל בה
ולעומת זו
שחזרנו לארצנו אחרי 2000 שנה לא היו מכות דם לנאצים
ולא גרשו את הבריטים בעזרת צפרדעים
אלא הכל היה ניסים נסתרים כבדרך הטבע
ולכן כיוון שאנחנו עצמנו עשינו לכאורה בדרך הטבע הכל
אזי ברור למה אין איסור שביתת מלאכה ביום העצמאות
(כתוב(דרוש מקור) שהבעש"ט(אם אני זוכר נכון לא בטוח בכלל)היה אומר לחסידים לנהוג ביום כ"ה באייר שלא לומר תחנון ושלעתיד לבוא יהיו בו ניסים)
ויראה זה לעניות דעתי
!!תות"ח!כן...
אבל חלק מהדברים מבוססים כמובן על דברים ששמעתי...
קיצר בדיוק חשבתי לעצמי שאני רוצה עוד משהו ללומד לכובד פסח
תודה!! מעריכה את השקעה!
אבל אולי ממי ששמעתי ממנו למד...
ויפה, יישר כוח...
!!
בשמחה רבה...
!!
ותראה
תות"ח!אסתכל בעז"ה בלנ"ד...
!!תות"ח!בשמחה...
!!
וגם ל@כתום עולה😎, בשמחה רבה...
!!


לא אמרת פעם בה"פ שאתה בן עשר? או שזה היה מישהו אחר
העלבת אותי (בוכה)
אגב למה לא החלפת שם עדיין?
אולי תעשה לו פיגוע תיוגים?

רק מציין ששוב לא תוייגתי
(בוכה)
חסרת טאקטמעריכה את התורה שלכם!
לערוך גם?
מה שגרם המון סבל ותסכול... עד שהתחלתי לדבר עם ה' וגיליתי שזה ממש תענוג, מעין עולם הבא, זה פשוט מן חבר כזה שנמצא ואוהב תמיד, בלי פוזות ושטויות וכו' קיצר, מתנה נפלאה.
כן כן, אפשר לספר לשתף את כל הרגשות וכל הסיפורים, הרי לאבאל'ה יש את כל הזמן שבעולם בשבילנו והוא כל כך רוצה לשמוע...
כדאי לקבוע זמן מסוים ביום לשבת לבד לשיחה רצינית וארוכה עם ה'. אחרת שוכחים. מנסיון.
בהצלחה רבה
המון...
לפעמים אני סתם כותבת/פורקת באיזה דף, וזה עושה לי הרבה יותר טוב... ממליצה ממש
מרגיש לי שמרוב שיש כל כך הרבה אנשים אין פה אף אחד באמת
אני יותר נהנית בשתיים-שלוש בנות וכזה ולא בקבוצה גדולה
גם בסופו של דבר אנחנו באמת לבד, לכל אחד יש את העניינים שלו שהוא צריך להסתדר איתם לבד
במיוחד בגיל הזה
היא אומרת שיש סביבה אנשים אבל היא זו שמרגישה לבד.
כלומר יכל להיות שגם כשבעל יהיה סביבה היא תרגישה לבד, וזו הרגשה שנובעת ממשהו פנימי שלה..
בכל מקרה, בוודאי שזוגיות מקלה בהרבה על בדידות
צריך פורקן...
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים...
ולהתייעץ עם רבנים, זה לפי דעתי משהו שיכול לחזק ברמות....!!
אבגד1234כן ,בגיל ההתבגרות הרגשתי כך .
היום אני יודעת שהרבה מזה זה הורמונלי.
הכוונה- בגיל ההתבגרות (שמתחילה לערך בגיל 12 ולעיתים לפני ומסתיימת בגיל 20 לערך) רמות ההורמונים גבוהות כי יש התפתחות של הגוף בעקבות הגיל "גיל ההתבגרות" .
ולכן, הרגשות שלך עשויים לנבוע משינוי ברמות ההורמונים שהם למעשה משפיעים על מצב הרוח לעיתים.
תנסה לחשוב על כך שזה תקופה שתעבור בע"ה .
היום עבדתי בבחירות באה עלי חרדי ואמר לי שהוא ( החבר שלו..) סובר שיהודית התורה ואני סובר שט' הם טובים וניפקינא מה וכו...
קיצר ממתי אומרים סובר ? וכל אילו חח זה היה מצחיק רצח!!
אני כזה מה?
וכזה אני אומרת הכי חשוב שיהיה מדינה יהודית
ואני כזה בהלם בשוק כזה וואלה חרדי דיבר איתי?? ייאלה צחקתי לו בפרצוף , קיצר בנים יש לכם שפה של גמרא!
ובנות לא מבינות! חח
אשכנזים ולא אוכלי קטניות להתפקד!
הצעה מקורית-
אוכלים תפוצ'יפס ממגירת התפוצ'יפסים..
ויש מלא!!!! מה לאוכל!!!
תיגידי תודה שאת לא חבדניקית
אלא אם כן את כן
ולא אוכל קטניות \שרויה\דברים לא מקולפים\דברים מחנויות\בבתים של אחרים\מצות מכונה\דברים לא טעימים...
אני לא ממש גר בארץ, אז גם אין לי אפשרות לחטוא כ''כ..
אז מה כן אוכל??
את הלב? נראה שגם אותו לא... כי הוא לא מקולף?
למה באמת לא אכלת את הלב?
אין מה לאכול
אבל האמת היא שהשנה זה לא כל כך מפריע לי... כי הרב שלנו אמר שמותר לנו לאכול פופקורן בפסח אם אין בזה מים
אז אני סבבה. הדבר היחיד שמעצבן זה שכל המסעדות בעיר שליד היישוב שלי (ביישוב שלי יש רק פיצה... וזה לא פתוח בפסח) קטניות. הכל! אין אפילו מסעדה אחת מסכנה שבלי קטניות!




לא מבינה מה אתם אוכלים...את מבינה מה זה רעב?
זה לפתוח את המקרר, לראות שהוא מלא ולהפנים שזה לא אכיל.
יש לי כל הזמן מה לאכול ולנשנש.. לא סובל מרעב לרגע,
ולא קורה שפותח את המקרר ואין לי מה לאכול..
אז אולי אתם פשוט מפונקים? ![]()
(גם אני מוגדר ככזה.. אז כנראה שאתם בכלללל)
ואני מודעת לכך.
😅

תאכלו אותה😋לא אפוי לא מטוגן לא קנוי ולא מרוסק.
פשוט מגעיל.
ואין לי כח לקופצים בראש שיכריזו שלא אומרים איכככ על אוכל...
את רצינית? אז מה את אוכלת גם ביום יום גם לא בפסח?
שושיאדית|קראנץ'| |קראנץ'| |קראנץ'| 
מישהו רוצה אוכל?
יש בשפע!!
אשכנזים... תמיד ריחמתי עליכם בקטע הזה...
אבל יש הסוברים שאנחנו משלימים את זה בחודש נוסף של סליחות... 
שיש להם חודש נוסף בסליחות ,
אבל באמת בקטע של הקטניות בחיים לא אפריע לי וגם למשפחה שלי,
מי אוהב אורז??
מי אוהב בכלל קטניות קיצר באמת שאני לא מבינה למה לי להתלונן בפסח על האוכל
אשכנזי
והאשכנזים שאולים שרוייה ותוהים מה עושים אלה שלא:
כל מה שאכלתם בשבת שעברה בבוקר הם יכולים לאכול!! כי אסור היה לאכול מצה בכלל!!
ומי שכן אוכל שרויה (כמוני) יש לנו מלא מה לאכול!
לא רק דברים על בסיס תפוחי אדמה....
זו לא דרך חיים שלמדת מדורות קודמים, או מאחרים...
היא אינה מודל לחיקוי.
השקפתך היא אוסף מסקנות שהגעת אליהם בעצמך!
ורק אם חיפשת - מצאת אותה.
מהי השקפה עבורך?
השקפה היא מעין שביל שאדם סולל לעצמו כל מיני נקודות דרך, ואמצעים - ע"מ להגיע אל המטרה.
זה מה שמצילים עושים בים
זה מילה של חרדים
ואכן למיטב ידיעתי שושואידית היא חרדית..
חרדים לא לומדים "אמונה" אלא "השקפה".
אפשר לומר "דרך"/"דרך חיים" במקום.
אצלי אישית אני משתמש במילה כדי להבדיל בין אידיאל שאני חי אותו=מאמין בו (אמונה) ,לבין אידיאל שאני חושב שהוא נכון אבל אני "לא שם"-השקפה (משקיף על האידיאל מרחוק)
אך משום שהרבנים הם עומדים ורואים את המציאות מלמעלה, וצריך לעשות רב כנאמר: "עשה לך רב", אזי אחרי שהגעת לאוסף מסקנות בעצמך, אתה בוחר רב, שהסיבה שבחרת דווקא רב פלוני ולא רב אלמוני כי הוא יותר קרוב אליך בהשקפה ע"י המסקנות שהגעת אליהן בעצמך.
אבל אכן, בן אדם צריך לפתח דעה עצמאית ולא רק להישען על דעה אחרת, אסור שהרב שלך יהיה הגלגלי עזר שלך, המקל שאתה נשען עליו כל הזמן, אתה צריך לדעת שלא תמיד הרב יוכל לעזור לך ולדעת לעמוד בעצמך בלי המקל, לדעת ליסוע באופניים בלי גלגלי העזר, אך עדיין בסופו של דבר צריך את הרב, לפי דעתי.
נקודות מבט שחקרתי אחריהן
ואיתן אני יכול לצאת ולראות את שאר הדברים מתוכם
כלומר נקודות בטוחות שעליהן אני נשען כדי לבנות את העולם המעשי המלא.
תודה ל-@אמונתי😉 על ההצעה לפתוח את השרשור..
אבל יכול להיות שהוא פשוט לא מצא...
טוב, אם כך אז לא משנה...
שלום יש לי מחלה מאוד קשה שלהתפאות ממנה זה רק מעל הטבע מישהו מכיר רב גדול שיכול לרפא אותי?
@נועה גבריאל
גם קשורה אליך?
הייתי מציע רב' חיים קניבסקי ואם אתה הולך תגיד לו שיברך ברכה ארוכה ולא רק ב"וה(ברוכה והצלוחה)כצת יותר מתיחסת למרות שרק ב"וה מספיק ביותר מאחל לך רפו"ש בעזר ה' (וכן אתה יכול להתפלל חזק גם לא רק הרב תכוון מאוד ,ברפאנו, אשר יצר, בדוק ומנוסה) בדיוק עכשיו אני רואה את זה בת נולדה לאפרת ואיציק אחרי 21 שנה זה אחרי ברכה מרב' חיים
שלמה
אמרו פה כבר על ר' חייים קנייבסקי, חוץ ממנו יש גם את רבי דוד אבוחצרא שידוע בזה שהברכות שלו פועלות.
אבל כבר אמרו חז"ל- 'אל תהא ברכת אדיוט קלה בעינך' חשוב להתפלל כל הזמן ושאחרים יתפללו עליך כי בסופו של דבר הקב"ה הוא בעצמו הרופא הטוב ביותר
רב לא מרפא חלות, הוא יכול רק להתפלל.
ביחד עם תפילה צריכה להיות השתדלות לטפל במחלה לפי הוראות רופאים.
אסור לסמוך על ניסים.
כסף אני אתן לו
הצורת כתיבה שלך יפה ממש!

נשמח לעוד...![]()
תודה רבה...
!
אחלה, תודה רבה...
!!
חצילים
חציליםאהבתי
תודה רבה
נגינת חליל יפה
יש פה מספיק כאלו בפורומים...
מתנחל בראבקאחרונהכמה פעמים התבלבלתם היום עם פסוקי דזמרא?
והשיר של היום הוא תהילים ק"ה שההתחלה שלו ממש דומה לתחילת פסוקי דזמרא ('הודו לה', זה אותו קטע רק אחד מתהילים ואחד מדברי הימים).
הָיוֹ הָיָהזה תלוי.
זה תרתי דסתרי.
לא זה לא...
פשש... עמוק לי מדי. 
אתמול ביקרתי בארץ האיבוד שלי.
היא הייתה מכוסה ערפל סמיך
ולפסוע בה היה
כמעט כמו לפסוע בתוך צמר גפן.
בתחילה לא רואים כלום
אבל כשמביטים עמוק,
כמו בתמונה תלת ממדית,
מתחילים לזהות דברים שאיבדנו.
ארץ האיבוד היא ארץ גדולה מאד ואפורה מאד
כמו תמונות שחור - לבן של שחתונות של פעם,
כמו זיכרונות דהויים.
הכל בה ארוץ בתוך ארגזים לא מסודרים
ארגזים שנמצאים על השבילים הפתלתולים שבה
כאילו משהו הניח אותם, הלך,
והם פשוט נותרו שם.
טיילתי לבד
לעולם לא תוכל לטייל בארץ האיבוד שלך
עם משהו אחר
כי אף אחד לא יוכל
לזהות את מה שאיבדת
חוץ ממך.
אחרי ששוטטתי מעט
בשבילים האפורים
התחלתי לפתוח את הארגזים ביד רועדת.
הארגזים הראשונים היו משעממים.
הם הכילו את כל עטי הפיילוט
שמעולם לא זכרתי איפה הנחתי,
פריטי לבוש ישנים,
זוג משקפיים ששכחתי בחוף ימה של אשקלון,
סדרה של שעונים, מטריה משובצת.
טוב בהחלט לדעת שהם נמצאים היכנשהו,
הנהנתי לעצמי.
הארגזים שאחריהם הכילו
דיסקים שקניתי,
ספרים שאהבתי ואינם, מכתבים ישנים
תמונה של ילדה קטנה בגן
מדליקה נר חנוכה,
בובות שהיו שלי פעם,
וכרטיס ברכה מנגן.
ככל שחפרתי עמוק יותר
מצאתי דברים ישנים יותר שהצטברו שם עם השנים.
סגרתי את הארגזים הללו
עם טעם מתוק של נוסטלגיה.
הארגזים האחרים היו קטנים יותר.
את הארגזים האלו חיפשתי.
בעבורם ערכתי את כל המסע המטורף הזה.
בהם היו כל הגרעינים לסיפורים שאבדו לי,
מנגינות שהלחנתי לעצמי בלילות
ושכחתי למחרת,
רעיונות שחשבתי עליהם
בנסיעות באוטובוסים,
ונעלמו כלא היו
בשניה בה הגעתי לתחנה המרכזית.
קופסא נוספת היתה שם,
קטנה ומסתורית.
לא התאפקתי
ופתחתי גם אותה.
ליבי נצבט-
הייתה שם תמימות
והיו שם חלומות
היה שם רצון לנסות דברים חדשים,
והתלהבות
הייתה שם ספונטאניות נהדרת,
חדוות נעורים
ומוכנות להשתנות בעתיד.
ומתחת לכל אלה
נחה, קצת מקומטת
ההבטחה שלי
שאשאר כזו תמיד.
ודעתי בנידון שאפשר שזה לא יהיה רק בארץ האיבוד!!
זה קשה אבל אפשרי!!
קיצר שנזכה!
לא הבנתי את\ה בן \בת? 
יש ספר מדהים.. שאף אחד לא מכיר.. ואני נהנה להעלות מדי פעם קטעים ממנו..
הלוואי שהייתי כותב ככה.
אני אמנם כותב קצת שירים, ולאחרונה מעט מעט סיפורים, אבל ממש לא ברמה כזו..
ואוו זה קשוח רצח!!
שאי אפשר לכותב בחול המועד...
תחביב שפושט אי אפשר!!
קשה...
קיצר איזה ספר?
מישהו נותן לכם ביקורת בונה? (לא ביקורת לצורך קינטור או לעצבן)
אתם חושבים על זה? או לא מתייחסים?
אצלי לדוגמא זה מתחלק ל2-
א. אם זה מישהו שאני חייבת לשמוע ממנו ולא יכולה לנפנף אותו (אבא,אמא,מורות,מנהלת וכו,) אז אני מקשיבה באי חשק ולא מתייחסת בכלל.
ב. אם זה מישהו שאני לא חייבת לו כלום (חברות,מדריכות,בני דודים) אז אני דוחה בחוסר רצון בולט ועוקצת אותו בחזרה.
הרבה פעמים יצא לי לחשוב למה אני עושה את זה הרי בסך הכל זו ביקורת בונה שברוב הפעמים לא יזיק לי להקשיב.
הרי בסך הכל רק רוצים בטובתי.
אני פשוט בנאדם שלא מסוגל לקבל את זה שמישהו אומר לו מה לעשות![]()
אבל חשוב לא פחות.
אני משתדלת להקשיב ולעשות עם עצמי חשבון נפש, ולראות איך אפשר להתקדם ולהיבנות.
זה קשה. זה כואב. וזה בונה ומגדל.
אנשים שלא מתפקידם לומר לי מה לעשות פשוט מעצבנים אותו כשהם אומרים לי מה לעשות.
אח שלי כמה פעמים אמר "אל תשכחי לשטוף כלים" והתפוצצתי עליו.
מה זה משנה אם הוא בסך הכל רוצה שהכלים האלו לא ישארו בשבילו לשטוף, עדין אין לו זכות לומר לי מה לעשות.
גם עצבן אותי שהמחנכת אמרה באיזו הקשר (לכל הכיתה) שצריך לכוון שעון ללכת לישון בזמן בשביל טיול. (או הוראה אחרת בסגנון הזה) היא לא אמא שלי והיא לא תגיד לי איך לנהל את הזמן שלי.
וחושבת על זה ומנסה ליישם.
זה כמובן אם הביקורת בונה ונאמרת בצורה יפה.
ואם הזכרת (הורים, מורים וכו....) יש לי קצת אהמ... קושי בזה, אני אודה, אבל אם הביקורת בונה, אני אקשיב ולא אגיב. ואם מצב הרוח שלי טוב, אני אקשיב בהבעת הקשבה מלאה.
ובברסלב היו מקדשים את העבודה הזאת כל כך עד שמישהו פעם אמר "אם הייתי יודע שהולכים לתת לי ביזיון (הכוונה ביקורת בונה או לא בונה וכל סוג של ביזיון) הייתי הולך למקווה לפני"
אם את רוצה לעבוד על העניין מומלץ ללמוד ברצינות ולעומק את מאמר ו' בליקוטי מוהר"ן שם מוסבר כל העניין בעומק נפלא..
ובקיצור- עיקר התשובה (כל התקדמות אמיתית בחיים נקראת תשובה כיוון שעוזבים את המקום הנמוך לטובת המקום הגבוה..) זה לשמוע את הביזיון ולשתוק. מה הכוונה לשתוק? הכוונה להגיד בלב- "תכל'ס, לפי חטאי ופשעי, מגיע לי. ברוך ה' שיש ביזיון ואני לא צריך לסבול ייסורים יותר כבדים.." ועוד- כדאי לקחת את הביזיון בלב שלם ונפש חפצה כיוון שדרכו ה' מרמז לאיזה כיוון צריך ללכת..
ועוד- קבלת הביזיון אפשרית רק כאשר מאמינים באמונה שלמה שאין ייאוש בעולם ותמיד אפשר להתקרב לה' כיוון שבלי אמונה זו ברגע שמקבלים את הביזיון נופלים לדכאון וייאוש הגרועים מהכל..
בהצלחה רבה!
יש אנשים שמסתכלים עליי בצורה של ''מלמעלה למטה'' מרגישים שהם נעלים מהשאר\ממני. ו''מעל הרמה הזאת''
יש אנשים שנותנים את הביקורת שלהם בצורה עוקצנית.
וכיוצא בזה
אנשים כאלה, אני משתדל מאד לא לשים לב לביקורת שלהם, ולא להתייחס אליהם, וזה דבר מאד חיובי ונכון אם אני מצליח, כי הביקורת שלהם מגיעה ממקום רע, ממקום שלילי, ואם מתייחסים אליה, יכול לצאת מזה בד''כ רק דברים רעים, ולא חיוביים.
לעומת זאת,
יש חברים שלי, שבאים אליי כי הם אוהבים אותי, ויש משהו שהם חושבים שיעזור לי, והם אומרים לי את זה בצורה שמנסה כמה שיותר שלא לפגוע בי, אלא רק לנסות לעזור לי.
ויש רבנים שלי, שאני יודע שבאמת אכפת להם ממני, כי הם לא רק נותנים ביקורת, הם משתדלים לעזור, הם רבנים אכפתיים בכללי, הם פשוט אנשים טובים, אז כשהם נותנים ביקורת, גם אם זה קשה, וקצת מדהים אותי לפעמים, אני מבין את זה, ומשתדל לתקן ולקיים את הביקורת.
וכן הלאה..
מעודדת אותך שאבא שלי היה מתעלף מלחשוב על בדיקות דם.(פיזית מתעלף)
והוא בסוף היה נהג אמבולנס...

🙈הוא שקשק כל הקורס חובשים וכשהגיעו לקטע של האינפוזיות - הוא כזה היה חלש - ועבר לו...
למה אני כבר לא חולם חלומות כמעט...?
למה אני כבר לא רוחני כמו שהייתי פעם...?
למה אני לא מרגיש קרוב לקודשא בריך הוא כמו פעם...?
דיייי...!!
אני יודע, אני יודע, אל תענו לי, זו הייתה פריקה ותו לא.
אני יודע מה התשובה.
כבר כתבתי בשרשור אחד וקצת נוחמתי, אבל זה עדיין מתסכל...!!
*סוף פריקה*
|פעם ראשונה שפותח שרשור פריקה, מרגיש מגניב|
|לא, בעצם זה ממש לא מגניב, זה עצוב|
וצועקת וואי וואי ירידה זו צורך עליה עד שכל זה הוא כדאי....
אתה צריך להגיע למצב של "מוח שליט על הלב", שהשכל ישלוט ברגשות.
ואז תרגיש מה שאתה רוצה להרגיש. ממליצה ללמוד תניא
מהבעיה הזאת אז תשקיע. שעה. ביום. (או יותר או פחות לפי הכלים שלך)
לצאת מהבית וללכת לשדה או ליער. או בתוך הבית בחדר סגור. שם תשפוך את לבך לפני אב הרחמן שיפתח שערי לבך. דבר איתו. הוא מחכה..
מומלץ גם הספר "ליקוטי תפילות" שבנוי על פתיחות הלב של רבי נתן.
וכמובן "תהילים" שהוא ממש ההתבודדות של דוד המלך. איך הוא הגיע לכזה לב? רק אחרי שעות של שתיקה ויובש שהוא לא התייאש והמשיך לשבת ביער ולחכות ולהמתין שה' יפתח...
בהצלחה. (אגב שבת זה ממש זמן מצוין לזה. בהצלחה)
!!תות"ח!בהחלט צריך לעשות את זה...
החכמה בעבודת ה' בשלב מסוים לא בנויה מריגושים.
אם עד עכשיו עבודת ה' הייתה בנויה אצלך מריגושים כגון מחשבות מתמידות של אהבת ה', שמחה על ה' ועוד דברים כאלה זה מעולה אבל זה רק השלב הראשוני.
התבגרת-הגעת לשלב קשה יותר שבו עבודת ה' היא כמו תפילת מנחה-למצוא את הקודש באמצע היום ולא לתת לו לברוח גם כשזה לא ריגושים אלא עבודת ה' ממחויבות.
כך זה גם בקשר אבל אין לי כוונה להאריך על זה כאן...
צריך פשוט לשמוח שעלית רמה וה' סומך עליך גם במבחן הזה ולהשתדל
וואו, תודה רבה לכולם על כל התגובות, עודדתם את רוחי עד מאוד...!!
וכמו שהמסילת ישרים אומר, עיקר הדברים הם החזרה על הדברים, רוב הדברים פה לא חידשו לי מאוד, סליחה על הביאוס, אך העיקר היה לשמוע דברים אלו כשאני זקוק להם ממישהו אחר...!!
וכן, דברים חשובים ואמיתיים ראוי לשמוע אותם כל שנה מחדש, כל שנה צריך לשמוע מה משמעות החמץ שצריך לבער, כל פעם צריך לשמוע דברי חיזוקים באמונה מהרב שלך, גם אם הוא לא מחדש לך הרבה ואין הרבה "פאנצי'ם", אך העיקר הם הדברים שמתיישבים על הלב וחוזרים ונשנים. שהרי התורה היא לא רק ספר חידושים, היא ספר שנועד לשנות את האדם לטובה, ועל כן בשביל שינוי צריך התמדה וחזרה על הדברים, וכמו כן גם הבנה והעמקה. (וגם בעז"ה חיבור...)
נכון, נכון...
השלב הראשון זה לדעת שזה לא המצב המתוקן, לשאוף למצב יותר שלם, למצב יותר אמיתי, יותר זך, יותר טהור, יותר טבעי, יותר נכון, ואחרי זה בעז"ה גם להגיע לזה...
גם בית המקדש, צריך להשתוקק אליו, לכסוף אליו מגעגועים, ואם אין לך געגועים, צריך להתחיל להרגיש אותם, צריך לבעור את זה שאין לנו בית המקדש, אבל מכיוון שיש כ"כ הרבה הסתר ואלפיים שנות גלות הצליחו להשכיח לחלק מהאנשים את המצב המטורף וקרבת הא-לוקים הגדולה שהייתה באותו זמן, התחלנו להתרגל למצב ההזוי הזה, כמו מישהו שכרתו לו את היד והוא כבר התרגל ולא משתוקק שתהיה לו יותר יד כי הוא כבר שכח מה זה, אבל אל לנו לשכוח את זה...
כן, נכון, חחחחח...



ולצערי לא רק באופן ספציפי בכותל, אלא באופן כללי...
ה', פתח לנו את שערי הלב...!!!
אבל ב"ה, בפורים מישהו צדיק מאוד שקיבלתי ממנו ברכה אישית ניחם אותי, אם כי זה תלוי בי...
ולא אפרט כמובן מה הוא אמר באופן אישי...
אבל אוף, אני מתלבט אם לכתוב כי יכול להיות שהדברים טובים לשמיעה רק למי שבמצב x ולאחרים זה יכול להזיק...
אבל בכל זאת אכתוב...
ב"ה זכיתי והיו לי כמה שנים של פתיחוּת לב, תמיד הייתי מתרגש בשירי נשמה והייתי בוכה בהם, והייתי גם יכול לבכות בתפילה די בקלות, בקיצור, מתנת שמיים עצומה...!!! (בנות, איזה כיף לכן...)
ואז, אחרי שעברתי ישיבה, משום שהישיבה לא מילאה את רצוני ואת סיפוקי מבחינת הלימוד וכו'...(יש כאלו שיתאים להם ללמוד שם, אני פחות, למרות שהייתי שם המון שנים...) עברתי לישיבה ושם היה הרבה יותר עמל תורה, הרבה יותר זמן לשבת עם סטנדר וגמרא ופשוט ללמוד, וזה לימד אותי מלא על עמל תורה ועל כמה בישיבה הקודמת הייתי "באורות" לפעמים והכל, אך הבנייה האמיתית היא ע"י עמל ויגיעה. ופתאום, הקב"ה לקח את המתנה. כנראה שזה היה מתאים כדי שאדע ללמוד למרות הקושי ולא אלמד רק מכיוון שאני באורות וכו'...אבל עדיין ממש חסר לי הדבר הזה, וזה ממש כמו לקחת ילד קטן ללונה פארק, לתת לו לעלות על הרכבת הרים, ואז ישר, לפני שהוא הספיק בכלל לבדוק את שאר המתקנים לקחת אותו משם. ואני מנסה להתפלל לקב"ה שיפתח את ליבי וייתן לי את המתנה חזרה...
ואז, פשוט באתי אליו בפורים ופרצתי בבכי ושאלתי אותו: "אבל מה עם הלב? מה עם הלב?" והוא אמר לי שקודם כל צריך לבנות את הלימוד תורה בעמל וביגיעה, בייסורים קשים, אבל בסוף מובטח לי גם הלב. ואחרי הברכה הזאת נוחמתי סוף סוף, אחרי כ"כ הרבה זמן שלא ידעתי אם אחרי כל ההשקעה שלי וכל הייסורים שלי בסופו של דבר אקבל את המתנה חזרה. נכון, ברור שזו לא המטרה ולא בגלל זה לומדים תורה, אך זה דבר עצום שפשוט כ"כ חסר והנפש כ"כ משתוקקת אליו, מתי כבר אגיע לזה...?!
בעז"ה מקווה במהרה...
נ.ב. המצב והמקרה הזה הם די אינדבדיאולים וספציפיים, אז קחו בערבון מוגבל את הדברים ובאמת די התפדחתי לכתוב את זה, אבל לא רציתי לבאס אז כתבתי...
!!תות"ח!היה די קשה לשתף את זה, האמת...
כן, צודקת...
אכן, אכן...
בשמחה רבה...
!!!
נ.ב. שוב, כמו שאמרתי, ממש כיף לכן, בנות, שדמעתכן מצויה, תדעו לכן שזו מתנה משמים, תעריכו...
!!תות"ח!וואו, אחרי התגובות על דבריי דווקא שמחתי שבסופו של דבר שיתפתי...
תודה לכולכם על כך...!!
אבל בעיקרון אני יכול לייצר דמעה שזה מתחיל תהליך שלם של פתיחה
אבל בדרך כלל תוך כמה דקות זה נפתח.
ואם לא - אז לא נורא... אני אומרת קצת תהילים וזהו.
כיוון שאם לוקחים אותו בלי טיפת ייאוש אז הוא מחדש את הגעגועים בכפלי כפליים..
העצה למצב הזה היא אך ורק שמחה! כיוון שאם ה' לקח את הדמעות- כנראה שזו לא העבודה עכשיו! נכון שרוצים להרגיש געגוע ולתת מקום לכאב, אבל לפעמים ה' ממש איתנו ואז מי שבוכה פשוט מתעלם מזה שאין שום חסרון בעולם כלל כיוון שה' מלא כל הארץ כבודו ואין שום רע בעולם רק כולו טוב...
רק שיש דמיונות. אז אם אפשר להתגעגע ולבכות- מצוין, ככה מתחברים לצער השכינה. ואם אי אפשר וכל החסרונות רק מביאים לעצבות אז העבודה היא התחזקות בשמחה ויציאה מדמיונות שוא.
עצה לשמחה- ריקודים. אחרי 5 דקות קשה להישאר עצוב..
בהצלחה
כל הדרך מתרגשים שסוף סוף מגיעים למקום הקדוש הזה, ולפעמים, מרוב רגשות, כששעת האמת מגיעה... את בעצם באה ומרוב שבא לך לתת את כל כולך אז אין איך להתבטא...
אבל זה רק לפעמים...
ברב המקרים אני מוצאת את זה.
לוח היום יום.
ליום ט' סיון
|
העולם זקוק לטיהור האויר. טהרת האויר היא רק ע"י אותיות התורה. האותיות שבתורה הם שמירה כללית ושמירה פרטית. חלוקת הששה סדרי משנה (בעל פה) היא קיום ה"בלכתך בדרך". המשנה-משניות שמשננים אותם איפה שנמצאים, בכל מקום שנמצאים - מאירים את הקשר של ישראל עם קוב"ה. משנה היא אותיות נשמה. קשה למצוא את הביטוי שיבטא את התועלת הגדולה ביותר, בעזה"י, בשמירה כללית ובשמירה פרטית, שמשיגים, בעזה"י, ע"י החזרה הסדירה של משניות; וחסרות המילים שיביעו את גודל נחת הרוח, שיגרמו לבורא עולם ב"ה. |
|
||
|
||
ליום א' סיון |
||
עד י"ב בחודש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון. "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" [כשתזרוק מקל לאויר, הוא יפול תמיד ארצה "על עיקרו" - למקורו]. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים ה'עיקריה' מכוסה ונעלם בכמה לבושים. וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסויים ולקבוע לו זמני לימוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים. |
יום יום א' אייר-
ליום א' אייר |
בהזדמנות מסויימת, בהתוועדות של ימי הספירה בשנים תרנ"א-נג, אמרו לאבא [הרש"ב] חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. הפתגם מאד מצא חן בעיני אבא, ואמר: זוהי ענינה של 'עבודה'; השעות צריכות להיות ספורות, ואז גם הימים ספורים. כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד... בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום. |
שלון לון לך (אנוכי אלי) האם אתה זוכר אותי? |ספקני|חתול עם רישיוןאה וחלילה. הרמה ירדה?? לאלא יש פה עכשיו המון דיונים ממש מעמיקים
מה ההבדל בין הכשרויות השונות ?
האם זה עניין של כסף ? (שאין באמת הבדל בין בד"ץ לרבנות אלא שרבנות זה יותר כי אם מישהוא שם שלט שהחנות שלו היא רבנות אז אי אפשר לתבוע אותו לעומת אם אדם שם שלט של רבנות שאין לו באמת כשרות . )=לא בטוח שזה משנה אבל זה נקודה
או שבאמת יש כשרויות שיותר מחמירות מהרבנות הרגילה .?
לפי מה שידוע לי ההבדל בכשרויות הוא הבדל ברמת ההקפדה על ההלכה
הדירוג הוא כזה
רבנות
רבנות מהדרין
בדץ
לגבי בדץ יש הבדלים בין כול אחד לשני בהם אני כבר לא מבין
למה רבנות מהדרין זה יותר מהדרין מרבנות רגילה ?
הכול כשר
פשוט יש דרגות ברמה
יש רבנויות הרבה יותר טובות משאר הבד"צים ויש בד"צים שאם יש משגיח רבנות בכלל לא שולחים משגיח אבל כותבים בהשגחת וכד' אז זה תלוי איזו רבנות ואיזה בד"ץ
ככה, ממה שהבנתי מאבא שלי, בד"ץ זו כשרות מחמירה של העדה החרדית ורוב החרדים לא סומכים על הכשרות הרגילה של הרבנות.
אז למה בכל יש אותה...?
אבא שלי טען שכל המטרה של זה זה ניצול של המונופול שניתן לחרדים על נושא הכשרויות והפיכתו למנגנון שמטרתו להזרים מזומנים וכו'...ולכן יש כל מיני סיפורים על שחיתויות בעניינים האלו.
וברור שהכשרות של בדץ הרבה יותר מחמירה, אך זו לא הסיבה להקמת הכשרות של הרבנות, שהרי בכל מקרה מי שמנהל שם את העניינים אלו החרדים שבין כך ובין כך לא סומכים על הכשרות של הרבנות.
לדתיים-לאומים שכן סומכים על הרבנות, בהחלט יש הבדל ברמות ובד"ץ הרבה יותר מחמירים.
וכן, בכשרויות מהדרין עצמן יש הבדלים.
מחפוד, לנדא, בית יוסף וכו'....
זה לא מוכיח שהוא מחמיר יותר
(אלא אולי מושחת יותר )
*מושחת
הם יותר מחמירים.
אחרת מדוע שהחרדים לא יסמכו על הכשר הרבנות וסומכים רק על בד"ץ...?(יש גם דתיים-לאומים שקונים רק בד"ץ ולא רבנות...)
כנראה יש סיבה טובה, לא...?
לעשות בגלל שכולם עושים כך זה ממש לא הוכחה אלא טיפשות זה להיות פתי
יש מצב שרבנות זה הרבה יותר מחמיר מבד"ץ
פשוט זה עניין של כסף
אתה יכול להגיד הרבה דברים על החרדים, אבל טיפשים הם לא, ממש לא, ולכן כנראה שהסיבה שהם סומכים על בד"ץ ולא על הרבנות היא לא בגלל כסף, צא מנקודת הנחה כזאת.
ומה הקשר...?
זה יותר מחמיר, מה הקשר עכשיו לכסף....?
אז עכשיו הפכת את כל החרדים לעדר שנוהרים בלי לחשוב באופו עצמאי...
וזה ממש לא נכון, סלח לי, כנראה יש לך יותר מדי סטיגמות בראש על החרדים...
הם לא עושים את זה כי כולם עושים, הם סומכים על בד"ץ כי הם אכן יותר מחמירים, מה כזה קשה להבין...?
החרדים קונים את זה ויש דתיים שקונים גם רק את זה
זה טענה טפשית
כי זה לא יכול להוכיח
במה זה מתבטה ?
הם שלוחים יותרר בודקים ?
מה הם עושים ?
אני לא מבין בזה כ"כ, אבל אכן, הם מקפידים יותר על דברים שיהיו "גלאט" לעומת הרבנות שבהגדרה שלה מסתפקת "בהלכה", לא שזה לא כשר, הלכתית זה כשר, אך זה פחות מהודר ומחמיר מאשר הבד"ץ.
של המשגיחים במקום. אני לא יודעת בדיוק מה הולך בכל רבנות, אבל בהרבה רבנויות ערים המשגיחים לא נמצאים כמעט במפעל ויש מחסור גדול במשגיחים מה שגורם לזה שרוב הזמן אין משגיח במפעלים....
אבל הבד"ץ זה של העדה החרדית
יש הבדלים בין רבנויות שונות (בכל עיר ועיר) ובין בד"צים שונים.
כל ניסיון לענות תשובה חד משמעית על השאלה הזו - יידון לכישלון.
(עריכה.. לא התכוונתי לענות לנשמה כללית, אלא לתגובה אחרת, זה יצא בטעות לנשמה כללית)
אבא שלי משגיח, והוא משגיח בשביל כמה סוגי הכשרים.
או יו..
וויסמנדל (בעיקר לאמריקה)
לנדא (נראה לי)
ולאחרונה גם בד''ץ.
אז יש לי כמה וכמה סיפורים על העניין הזה, וההבדל בין הכשרויות הוא ממש ממש לא בגלל ''כח העדר'' אלא באמת בגלל ההחמרות השונות שיש בין הכשרויות מהקצה אל הקצה... אולי בהמשך היום אכתוב על זה..
סקירת ההבדלים בין עופות בכשרות הבד"ץ לכשרות הרבנות - כושרות
אבל לא כל גוף שנקרא בד"צ מחמיר יותר מהרבנות, ויש גם בד"צים בעייתיים ממש, וגם בין הרבנויות יש הבדלים.
היום היתי עם כמה חברים ליד איזה שער של הר הבית כאילו 5 מטר מההר קיצר הם התלהבו כזה
אז אמרתי להם שבתכלס זה לא מקום כזה ואו ושבתכלס קניון מלחה הרבה יותר מענין
אז אני לא בא לשכנע אתכם עכשו אבל אני אשמח שתסיברו למה ככ התלהבתם על המקום הזה??
חינמי שאפשר להתקין על הדפדפן(במחשב) וזה חוסם את כל הפרסומות בלי לשלם כסף.
פשוט כותבים "U Block", לוחצים על התוצאה הראשונה, לוחצים על "הוסף לכרום" ויש לך חוסם פרסומות חינמי שחוסם את כל הפרסומות...
ואני חושבת שעדיף שבכלל ילדים לא יראו סרטים ולא יראו פרסומות וזה לה הבעיה העיקרית
אכן, את צודקת לגמרי, אך אם המצב הוא שהם כן רואים אז צריך להתקין את זה או לחלופין להשתמש ביוטיוב קידס...(פשוט פותחים חשבון גוגל על שם הילד ומגדירים את הגיל שלו שיהיה בגיל האמיתי שלו-מתחת לגיל 13, ואז אוטומטית זה נותן רק יוטיוב קידס...)
ואפשר פשוט להוריד סרטים שאתה עברת עליהם ורואה שבסדר שהילדים שלך יראו ואותם אתה שם להם...
והכי טוב פשוט שיראו רק ערוץ מאיר ודודוּ, כשהייתי ילד זה רוב מה שהיינו רואים, ב"ה...
ונגיד יש סדרות ילדים מזעזעות שיש שם מסרים סמויים שהילדים אפילו לא שמים לב אליהם ולא מבינים מה הבעיה ומבוגר שיראה את זה ישר יסגור את זה, ולכן צריך פיקוח ובקרה...
והכי גרוע זה בתים שאין בהם הגנה ואז יש אתרים לא עלינו שהילדים יכולים להיכנס אליהם אפילו שלא במודע או כל מיני פרסומות שצצות ואין הגנה שתחסום אותן, פשוט הזיה...!!
בכל מקרה, בהצלחה רבה...!!
הכול לטובה!חחח
אבל באמת אשכרה שאנחנו היינו ילדים בקושי היו סרטים היה דודו מלכלי וריאנו רק פעם ב...
מאיזה כיתה ג' בערך התחיל ערוץ מאיר כזה לצוץ קצת לפני בערך..
ואז בבום העולם התקדם היום ילד בן שנתים ראו דברים ואוו הזיה של העולם!!
ובאמת דבירנו עם חברות ובאמת אנחנו נקראים זקנים כיאלו אני יאומר לילד בן 10 שהיה פעם פלאפונים רק מקשים הוא הסתכל עליי הופך?
וכמה שנים עברו ?
כולם... העולם מתקדם בטיל!!
הגאולה קרבה!!!!
וגם כל ילד בכיתה ד' במצב הטוב, בדר"כ אפילו לפני ,לצערינו, מחזיק פלאפון חכם עם גישה לאינטרנט וגם הרבה פעמים בלי הגנה. כאילו, הורים, אתם טיפשים...? ככה להשאיר את הילד...? זה פשוט ליטול ממנו את כוח הבחירה ולסמוך עליו בעיניים עצומות כפשוטו...(כאילו, לעצום עיניים ולא לראות את המציאות...)
כן לגמרי...!!
חחחח הזוי...
בסדר, אני עדיין נשארתי פרמיטיבי עם נוקיה, הכל טוב...
ונכון, הגאולה קריבה...!!
אי אפשר להתעלם מכך...!!
מי שעושה את זה הוא עוצם עיניים מהמציאות החיה ומתגשמת מול עינינו...!!
נוקיה לשלטון!
כן... זה באמת הוזי שככה הורים משארים לילדים שלהם
אבל באמת שצריך לזוכר שה' מסדר את העולם ואם הוא נתן לזה לקורת יש סיבה
זה לא ואמר שאנחנו לא צריכים לעומד מנגד ולהסבר את הטענה שלנו אבל לא לקחת את אישי כמה זה נורא וכו..
אם נקח את זה אישי לא נצלח לחיות... כי לצערנו יש כול כך הרבה צרות
קיצר צריך לקחת את זה במוקם כללי שצריך שנוי ונעשה את כול המאמץ האפשרי!
!!תות"ח!אכן.
צודקת, ברור לגמרי...
נכון, צריכים לנסות לעשות שינוי, ואם יש מצב נתון שלמישהו יש סמארטפון וכנראה לא תצליח לשכנע אותו לזרוק אותו, אתה יכול לנסות לפחות לשכנע על הגנה, לשכנע על שימוש לטוב וכדו'...
וצודקת לגמרי, ברור שאסור לקחת באופן אישי את הדברים הללו, ולא להיות בגישה של "זה השטן", או "אין מה לעשות עם הילדים האלו, חסרי תקנה", אלא להבין שזה תהליך שהקב"ה מעביר פה בעולם שבעז"ה יגיע בסופו של דבר לטוב, וצריך לעשות כמה שאפשר כדי לשנות ולהפוך את המצב הקיים לכמה שיותר טוב ולנצל גם את היתרונות שבמצב הזה...
אמן...!!
הכול לטובה!יאוו אבל שבאים לבנאדם חייב מזה בזהירות!!
אני מכירה משהי שלא מתבלבלת פעמים וכל מי שהיא פוגשות מדברת איתו על כך ובנחרצות!! בוטה כזה..
ובאמת שקשה לי אם זה אני יודעת שאת באה בשביל שיהיה לו טוב
אבל קשה לי עם הגישה שלה!
"כול הרבנים הגדולים אומרים שזה לא טוב... מי אתה שתגיד שזה כן טוב??"
למשל ...קיצר צריך מאוד בעדינות!
ובאמת לדעתי רק עם הצד השני פתוח
תות"ח!כן, נכון...
וואו, באמת קשה...
אני גם לפעמים חוטא בזה...
לא ברמה של חברה שלך, אבל כן חוטא בזהל לפעמים...(הייתה פעם אחת פה בפורומים...)
נכון, נכון, את צודקת לגמרי...
שכוייח...
!!
אמא של חברה 
לא חושבת שזה נקרא חט יש אנשים שבאמת זה מה שמתאים להם
אבל לא כולם...


ולא חושב שזה טוב לאנשים באופן כללי להיות סגורים כאלו ובגישה כזאת, זה לא בריא ולא טוב לנפש האדם, והאדם צריך גם להיות קצת פתוח וללמוד מדעות שונות, כנאמר: "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
ולא, אני לא "ליברלי" או משהו כזה, אני פשוט חושב שלא משנה מה הדעות שלך, אתה צריך גם להיות קשוב לצד האחר וללמוד ממנו דברים, ויש דברים שאתה יכול ללמוד ממנו, מי יותר ומי פחות.
כמובן, צריך לעשות אבחנה, מצד אחד אתה בטוח בדעתך ובדרך שלך וחושב שהיא הנכונה, ומצד שני אתה גם לומד יתרונות ודברים טובים שיש בדרכים אחרות, למרות שאתה חושב שהדרך הזאת באופן כללי לא טובה ולא תלך בה.
ונכון, זה מאוד תלוי באופי של האדם, ויש כאלו שיהיו יותר פתוחים ויש כאלו שפחות, אבל אני חושב שצריך איזון לשני הצדדים, מצד אחד שהקיצונים שלא מקבלים כלום מאף אחד יפתחו קצת וילמדו, ומצד שני שהליברלים והפתוחים מדי שאני כלל וכלל לא מסכים איתם, באופן נחרץ ביותר, שיהיו יותר שמרנים וסגורים.
מקווה שהובנתי וסליחה אם לא הבנתי אותך כראוי...
הכול לטובה!קיצר חושבת כמוך ומזדהה!! כול כך!

תות"ח!צודקת, מי שלא הבין- זו בעיה שלו ולא אשמתי.
אחלה, מצויין...
!!
קולמוס הנפש.מנסיון, אחד הדברים הכי מצערים בפורומים פה.. זה כשמבינים אותך לא נכון.. זה נוראיייייי
![]()
![]()
לא זו הייתה הכוונה...
ברור שאם היו מבינים אותי לא נכון זה היה מעצבן, הכוונה למישהו שלא הבין כלל את פשר דבריי והמילים נראו לו כמו סינית, וזו כבר לא בעיה שלי...
סתם, סתם, אם מישהו לא מבין אני בשמחה אסביר בשפה יותר פשוטה, אשתדל בעז"ה בלנ"ד...

וגם ה'מתבגרים' זה רק עם הגנה הרמטית או עם השגחה של ההורים.
אשרי שזכיתי.
סתם שאלה:
למה אף אחד לא מתקומם בצורה דומה נגד פרסומות לא צנועות???
אבל ברצינות, לא כולם מבינים את לשונך, שים לב...
רק אומר, תעשה עם זה מה שבא לך...
זה באמת לא לגיטימי כיום, אתה לא יכול לדרוש מאוסף של שקצים שלא יציגו לך אשה בלי שרוולים.
בד"כ כשאני ציני יש כמה נקודות בסיום המשפט.
ולפי דעתי אתה כן יכול לדרוש מהם את זה, משום שהם יכולים לכבד את רצונינו לשמור על ההלכה, ועל כן לא לעשות "כפייה חילונית" לא רצוייה שבשבילנו עוברת על חלק מהערכים שאנו מאמינים בהם.
וגם באופן כללי, לא רק לדתיים, אפשר להגיד שלא כל אחד רוצה לראות דברים לא צנועים, וזה גם במוח באופן אוטומטי גורם לו לקנות את המוצר, בגלל מה שהוא ראה בפרסומת, וזה בעצם ניצול לכל דבר ועניין.
ואוקיי, מקווה שפעם הבאה אבין אם היית ציני או לא...



זה קשור לתרבות אונס שילדים לומדים מגיל אפס, וזה ממש לא משנה המגזר!
איזה הורה ירצה להזין את הילד שלו בכאלו תכנים??
מי ירצה שהילדים שלו יתחנכו על כך ש"משתמשים" בגוף של אישה למטרות פרסומיות, וזה דבר שמובן מאליו!??
איפה?? איפה??? איפה הכבוד?????
כולי מזדעזעת כשאני חושבת על זה!!!
זה פשוט רמיסת כבודן של הנשים!
אבל תודה על ההוספה, אכן, מסכים עם מה שנאמר.
ומעניין איפה תנועות הפמיניזם הרדיקליות, הרשמיות, מה הם עושים במצב כזה? אה?? מכאן אתם למדים שזה סתם שטויות, הם לא באמת חפצים בכבודה של האישה!
אם כן, הם היו מזמן מוחים על תרבות האונס שמתגלגלת ברשת, ככה מחנכים את הילדים שלנו???
להימשך אל פרסומת רק ע"י גוף של אישה???
אין לכם בושה?????
אוף!!!!!!!!!
צריך לעשות עם זה משהו!! ודחוף ממש!!!!!!!!!!!
זה מתסכל כול כך!!! לי אישית זה אף פעם לא הפריעה כי לא ממש חשבתי על זה..
ואז המורה פתחה את הנושא הזה בכיתה ... מאז אני פושט מזועזעת!!
לחושב שאשכרה בנות מסכמות לכך ואומרת כזה איזה כבוד, מה כובד ומה בטיח!
באמת שאני חושבת שהרבה יותר נחמד לראות פרסומת על ילדה חולה וכו... מאשר לראות...
היה לנו שיחה עם משהי שממש פועלת למען זכיות האישה היהודית , והיא הסבירה לי שהפמיניזם בהתחלה הגיעה במטרה טובה לעולם!
אבל כיום הם איבדו את זה ...
לא מעניין אותם הרבה רק לעשות מהפכות וכו... תמיד ידעתי את מה שהיא אמרה אבל היא סידרה את זה כול כך מושמעת וכול כך מובן עד כמה זה בייעתי ואם הכול היא עשת האת זה בהומור
קיצר מאז יש לי יותר הבנה בנושא , ואני באמת חושבת שחייב דחוף שנוי!!!
ורק לסיום לספר משהו משמח אתמול ריאתי איזה סרט שבחורה חילונית אומרת שאין הדוסים פושט מתלבשים מהמהם!!! אין דברים כאלה והא תמיד הולכת לסטייליסט שלה ואומרת לו שיסתכל בקולקציה של הדוסים...
וכן באמת חלק מתוכנית הייתה לובשה ממש צנוע וחלק לא כולך.. והיא לא אמרה את זה בגלל שהיה דוסית שם או משהו.. סתם כדרך אגב שדוסים נראים תמיד כמו נסיכות ומלכות!