חברה!! אני צריכה דבר תורה יפה ולא חופר מדי לשבת של מגמת יידיש!!
די דחוף!
ממש אשמח אם מישהו יעזור 
בע"ה שנזכה למלא מלא גשם!!! בכל הארץ! גשמי ברכה!!!
די. נמאס לי כבר. נמאס לי מהמצב הזה.
כמה דברתי איתך על זה, כמה כעסנו עליה שהיא עושה ככה...
ופתאום.
פתאום-נהפכו היוצרות, את כבר לא מתייחסת אלי. טוב לך....
את לא צכה אותי. אני לא קיימת בשבילך. עד....
עד לפעם הבאה.
עד ששוב תפלי. שוב יהיה לך קשה. שוב תרגישי בודדה ומתוסכלת...
ושוב תבואי. ושוב תבכי. ושוב תגידי שאת לא יודעת מה היית עושה בלעדי. עד...
עד לפעם הבאה. שוב יהיה לך טוב. תרגישי מאושרת, מוקפת חברות, ואותי תזרקי הצידה, אני לא שייכת.
אותי תשאירי מחוץ למעגל של החברות.
אני האנשים השחורים אצלך, שכידוע בלעדיהם אין הצגה..
אבל להם נהוג להודות, להכריז עליהם קבל עם ועדה- תדעו שבלעדיהם אין כלום!!!
אבל אני כנראה נידונה להיות תמיד בצל.
לא ביקשתי להודיע מעל כל במה עלי. ממש לא.
אבל את אל תשכחי אותי, אל תשכחי שגם לי קשה, שגם אני זקוקה לך לפעמים.
כמה היינו שרות ביחד "אנשי הגשם" כמה כאבת את כאבם,
ואת לא מעלה על דעתך שאת חלק מהיוצרים של התופעה הסיוטית הזו.
את לא כזו רעה. אני יודעת.
קצת תשומת לב לפרטים הקטנים.. אני למשל.
הלוואי שתקשיבי, שתביני אותי.
אני כ"כ אוהבת אותך, באמת.
אבל אני כבר לא מסוגלת ככה....
טוב. אז גם אני לא מושלמת בזה. מודה. אבל בואו נשתדל לפחות.
אני בטוחה שיש לא מעט אנשים כמוני, שמרגישים "אנשי הגשם" של כ"כ הרבה אנשים, וזה סיוט.
מינימום של הכרת תודה.
(ולא. אני לא כ"כ מסכנה. זה על מקרה מאודדדד ספציפי. למקרה שחשבתם..
)
אפשר רק לתת לך חיבוק? ![]()
ממש מכירה ת'מצב שאת עומדת בו. קורה לי לפעמים..
תנסי אני בטוחה שתצליחי!! יש בך פולללים כוחות מטורפים. תשתמשי בהם. סומכת עליך ממש.
וחוצמיזה תזכרי שאני תמיד תמיד פה. בשבילך.![]()
![]()

את בסדר גמור,באמת. לא עשית שומדבר רע, את רק עוזרת ותומכת, והיא לא.
אבל לדעתי כולכם טועיםמעט אם לא הרבה. טועים.
גם אני הייתי כזאת. (כן, הייתי בעבר..) כל חברה שזרקה הערה על כך שרע לה, לקחתי אותה על אחריותי והרגשתי שחובתי לגרום לה לחוש אושר, אם נכשלתי, ולו במעט- הצער שגררמתי לעצמי היה העונש.
אבל למדתי משהו חשוב- אף אחד לא אחראי לתיקון העולם!
נכון, חשוב לעזור למי שזקוק לעזרה, חשוב לשמוע ולעודד.
אבל איפה עובר הגבול???
איך ייתכן שתשפילי את עצמך בכך שתמיד תהיי שם בשביל חברתך, אבל היא לא שם בשבילך. כך לא צריך להיות! זאת לא חברות בכלל!
חברות צריכה להיות חלוקה של רגעים גדולעים יחדיו- לטוב ולרע. לא רק פריקה של קושי, ובטח שלא רק חד- צדדית.
אני אומרת את זה, מתוך נסיון אישי שלי. ומאז אותה חברה, שרמסה אותי בצורה הכי נוראית שאפשר לתאר- אני כבר מסננת. לא, לא באלי לעזור לכווווולם יותר. יש כאלה שאני לא רוצה להיות המשענת שלהם. וזה מותר. זה לא הופך אותי לאדם רע. רק אנושי.
תשמרו על עצמיכם. "התרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע"
אדם רע, שכן רע. נכון הילדה הזאת קצת איבדה מה המשמעות של חברה אבל מפה ועד לקרוא לה אדם רע הדרך ארוכה.
המשנה הזאת לא מתיחסת לאנשים כאלה!!!
היא מתיחסת לאנשים פי אלף יותר גרועים.
אבל אני דווקא חושבת שצריך לעזור, נכון אולי זה פוגע בך.
אבל תשמחי שעזרת, תשמחי ששינית למישהי, זה לא משמח? זה לא מספק?
אני מבינה את האכזבה אבל זאת לא סיבה בשבילי נגיד להפסיק לעזור.
לעזור צריך תמיד בלי לצפות לתמורה.
נותנים מאהבה, לא מרצון לקבל משהו בחזרה.
את מקבלת על זה המון שכר שם למעלה, וחוץ מזה שנתינה תמיד תורמת גם לך עצמך.
זה בונה בך משהו, עושה לך משהו בלב.
אבל כשאני נותנת אני נותנת מרצון לתת לא מרצון לקבל.
שצריך לתת מאהבה ולא לצפות לתמורה.
אבל ענבל, זה כ"כ קשה! גם אם את נותנת בלב שלם- תמיד עמוק בלב את מצפה לתמורה כלשהי...
ותראי, גם כשלא ציפיתי לתמורה, כשעשיתי הכל כדי לעזור בלי לצפות-
עדיין, יחס מכבד, להגיד תודה זה המינימום! אני לא מצפה שיחזירו לי על זה טובה ענקית!
אני בסך הכל רציתי לשמוע את המילה : "תודה"
ענבל, היחס המזלזל והמתעלם פוצע בצורה שאי אפשר לתאר!
ולא, זה ממש לא שרציתי תמורה! יש הבדל בין רצון לשמוע את המילה תודה לבין תמורה.
אבל יותר מזה, לי לפחות, יש רצון לשמוע "עזרת".
לא מאוד חשובה לי התודה כי היא לא אומרת לי הרבה אבל חשוב לי לשמוע שעזרתי, ששיניתי במשהו אפילו משהו קטן.
אבל גם לזה אנחנו צריכים ללמוד לא לצפות! וגם אם מצפים אז להשאיר מקום לזה שאולי לא יגידו.
כי אם רק נצפה- נתאכזב.
אני יודעת שזה פוצע, שזה כואב,אבל זה רק כי בתוך תוככן ציפיתן, ציפיתן לתמורה.
את צודקת, זה קשה, זו עבודה אבל זה האידיאל.
להצליח לתת בלי לצפות לתמורה, וכן גם בלי לצפות לתודה.
גם אני עדיין לא מושלמת בזה, רק משתדלת.
אני גם תמיד זאתי שבאים אליה ומדברים איתה, ובאמת שאני עושה את זה מתוך רצון לעזור ושמחה שנותנים בי אמון..
אבל תמיד אני נפגעת מחדש כזאותן חברות שפורקות בפניי הכל, פתאום מתעלמות ממני או מתייחסות אליי בצורה הכי יבשה שיש..
לדעתי, כדאי לך לזכור, שלכל אחת יש את החברה שאיתה עושים "צחוקים", את החברה שאיתה לומדים ומדברים על דברים רציניים, ואת החברה שמקשיבה ושתומכת ברגעים קשים. ברור שזה לא קל, אבל אין מה לעשות אלו החיים, ולצערי, אנשים לא מבינים שגם החברה שמקשיבה וגם החברה שמצחיקה- רוצות יחס גם כשהן לא עוזרות וגם כשהן עצובות.
חוץ מזה, כמה משפטים חשובים- מצופה יש רק בוופל! את לא חייבת כלום לאף אחד! אם החלטת שנמאס לך להקשיב ולתמוך בלי לקבל שום תמורה, תפסיקי! אסור לך להרגיש "אנשי הגשם" של אף אחד- את חשובה בזכות עצמך ואת לא צל של אף אחד!
תמיד פה, אם צריך..
נשמה, א'- תמיד פה בשבילך להכל!!!
ב'- את לא חייבת כלום לאפאחת! לא חתמת חוזה עם שום חברה, נכון זה לא יפה ונחמד פתאום להעלם אבל יש מצבים שחושבים קודם כל על עצמי ואז על אחרים! זה דבר שתמיד צריך ללכת איתנו..
בהצלחה צדיקה, תמיד כאן בשבילך=)
אני ביוק באותו מצב, וזה פוגע !
הכי פוגע שבעולם !
אני לקחתי את'זה צעד קדימה, ודיברתי איתה, אמרתי לה שזה לא לעניין...
לא יצא מיזה שומדבר ! היא שאלה אותי מה היא צריכה לעשות, ולא עשתה עם זה כלום .
היא פשוט החליטה שנחכה עמזה, עד שיקרה משו...
זה הכי כואב שבעולם .
אבל היא לא חברה, לדעתי .
מהמצב שאני נימצאת בו אני חושבת שצריך לשחרר אותה,
כאילו בכיפ לעזור כשהיא צריכה אבל לא לקחת ללב.
כי חברה היא לא .
שאלה לנוגעים ושלא נוגעים לעניין,
ישיבת הסדר, [שבה המסלול הוא שנה וחצי ישיבה, שנה ו4 צבא ועוד שנתיים ישיבה]
דבר נכון? יש בזה מן העקיצה לצבא?
דעתכם..
השאלה היא אם אתה רואה את עצמך יושב ולומד בחמש שנים האלה או שבשביל לעשות שנה וארבע אתה עושה את המסלול הזה?? כי אני הכרתי לא מעט אנשים שבאו בשביל לעקוץ ועשו חילול ה' גדול בצבא......
חיילי ההסדר מהווים תרומה מכרעת לתפקודו של הצבא והם מוסרים נפש בעד ישראל ויש להם כוחות שלחיילים אחרים אין.
ב.עלינו להבין שזהו גם מסלול קשה,אדם שאיננו נרשם למסלול זה מקדיש מחייו רק 3 שנים ואילו כאן זה 5 שנים,כלומר כנראה יש קושי גדול לאדם שרוצה ללמוד בסיס נרחב בתורה לשלב בתוכניתו גם 3 שנים צבא,זה משפיע ומעכב בהמשך החיים גם למציאת עבודה לדוגמא וללימודים למקצוע.ואילו מי שמשרת 3 שנים יכול להתחיל בתהליך של רכישת מקצוע כבר מיד,ואילו בהסדר אם זה היה כך, הם היו מתחילים בתהליך זה לדוגמא רק לאחר 6 וחצי שנים ! .
זו דעתי..
עם כל העוצמות, זה עדיין ללכת ללמוד תורה בנחת ב-3 וחצי שנים מתוך ה5 האלה.
א.ללמידת תורה יש תרומה מכרעת למצבו של עם ישראל ולהגנתו של עם ישראל.
ב.זה לא עניין של נוחות או אי נוחות,יש גם חיילים שמשרתים את כל שירותם במשרדים ממוזגים,השאלה היא כמה תורמים.תורמת התורה היא חלק אינהרנטי ועצום בחשיבותו בהגנה על עם ישראל ובמצבו של עם ישראל.כמובן שצריך את שניהם.
ובאם חיילי ההסדר היו משרתים אותו מספר של שנים אני חושש שזה היה יכול לפגוע ולהוות מכשול להמשך השלבים בחייהם משום שזהו עיקוב משמעותי.
אבל בחייאת תתגייס 3 שנים אלא אם כן אתה באמת לומד בשאר הזמן. ואם אתה לומד רציני אפילו אל תתגייס!![]()
פשוט לשמוע דעות שונות. אם יש למישהו עוד דעה, אני אשמח.
זה כל כך לא נעים!
חברה ממש טובה שלי כל הזמן לומדת, משקיעה, חורשת למבחנים, אחד הדברים הכי חשובים לה זה להצליח בלימודים!
הבעיה היא שאפשר לומר שקצת הרבה מאוד מתבאסת לראות את הציונים אחר כך... לא ממש הולך לה...
ואני לא ממש לומדת ומשקיעה, אפשר לומר שכשאני מגיעה בכלל לאולפנא כולם מסתכלים בשוק...
אבל לא יודעת איך הציונים שלי יחסית גבוהים...
עכשיו- כל כך כל כך לא נעים לי ממנה!
זה לא פייר, אני כבר מעדיפה לא להצליח בכלל...
אחרי כל מבחן או משו היא מגלה כמה קיבלנו ואני לא יכולה לסבול את הפרצוף המבואס והמקנא הזה, זה עצוב לי...
אני לא יודעת מה להגיד לה, אני מנסה להסביר לה ולי שהחכמה זה הכוח רצון ללמוד, והציונים זה דבר שולי, אבל נו באמת
זה לא ממש עוזר....
אולי היא לא לומדת בצורה נכונה ולכן הציונים.
ובכלל, לדעתי עצם זה שתעשו את זה יחד יהיה לה הרבה יותר קל
אבל אני משתדלת כמה שאפשר, אבל זה לא עוזר... פסדר, בת'כלס קשה לה, זה נורמלי, אבל מה אני עושה עם ההתנגשות המעצבנת והלא נעימה הזאת?...
חוץ מזה, כמו שקורה הרבה- אני אלמד איתה, היא תלמד אותי (!), כי אני לא יודעת כלום, ובמבחן היא לא תסתדר ושוב אותו דבר רק הרבה יותר לא נעים...
נכון, בהתחלה זה לא נעים והכל, אבל אח"כ כבר כולן יודעות שX לא אומרת, ולאו דווקא כי היא קיבלה ציון טוב, היא פשוט לא אומרת, ככה את למעשה משדרת שמבחינתך זה לא הדבר העקרי, לא באמת משנה לך הציון, וגם מבחינתה - היא לא תדע כמה קיבלת במדויק יחסית אלייך, היא מנסתם תדע שקיבלת ציון יותר גבוה, אבל יותר גבוה יכול להיות בנקודה או בחמש, לא משהו שהוא ביג דיל.
בכל מקרה, לפי דעתי אם היא מתבאסת מזה - זו גם עבודה שלה, היא צריכה לעבוד על עצמה במקביל לא להתבאס מהציונים שלה כי את קיבלת יותר גבוה ממנה, עד כמה שזה נשמע אכזרי והיגיון קר...
וכן, ללמוד איתה גם כן... נשמע קצת מוזר שאדם שחורש וחורש לא רואה תוצאות- באמת יכול להיות שדרך הלמידה שלה לא נכונה / במבחנים היא נכנסת ללחץ ואז יש לה בלק-אאוט, שזה קורה לטובים ביותר
אפשר לדבר איתה על זה, לבדוק האם היא לחוצה מאוד במבחנים וכו' ולכן לא שמה לב... ויש דרכים לטפל בזה.
גם לי היה מקרה כזה והתייעצתי עם אמא שלי.. והיא אמרה לי שדווקא את הבנות האלה הכי הכי צריך להעריך
ולעודד ולהגיד להם שבסופו של דבר הם יצליחו...ושלא התייאשו..
בהצלוחה=][=
* היא לא צריכה שיעודדו אותה... וזה לא עוזר לומר שציונים זה לא כלום כשאת מקבלת 100 בהכל וזה עוד יותר יעצבן ויבעס אותה...
*לפי דעתי לא להגיד ציונים זה כבר נהפך לסוג של שוויצריות...כי זה כאילו אומר.."אני לא רוצה להתגאות.. אבל כולם יודעים שיש לי ציונים טובים.."
מה זה ציונים? אנחנו מקבלות ת'מבחנים ביחד, מסתכלות, מדברות...
אם אני אגיד "אני לא רוצה להגיד" אני אצא לא רק שוויצרית אלא גם סנובית...
- דניאל -אחרי כמה זמן שבהם זה בר נהיה נוהג שאת לא אומרת, כבר לא שואלים אותך, וזה כבר לא נהיה משהו מרכזי ובולט אצלך.
מה-גם שלהפך, אדם סנוב / שוויצר דווקא יגיד את הציונים הטובים שלו בקול. 
בזכותך הפסקתי!!!
אני גם כזאת במיוחד במתמטיקה ואני כבר מתוסכלת שנה שעברה הייתי ב5 יחידות במתמטיקה והשנה אני בארבע יחידות אבל לא הולך לי בכל המבחנים אני נכשלת ובאמת כבר נממאס לי אני ממשש בתסכול אני שוקלת על לרדת לשלוש יחידות בבקשה תעזרו לי
{ר}ציניתלא סתם היו שמים אותך ב-5, ואם ירדת - סימן שאת כן יכולה להצליח ב-4 מצוין, אבל תבדקי מה הורס לך במבחנים-זה מהלחץ? מהמקצוע? (איך לא.), רואים זה בעיקר במתמטיקה שמרוב שהמקצעו הזה צבר כ"כ הרבה נקודות שחורות אצל כ"כ הרבה אנשים - אוטומטית הראש נחסם לכל סוג של מתמטיקה באשר היא, וזה גורם לנו ללחץ וגורם לנו לכישלון - בגלל המחסום, אנחנו פשוט לא נקלוט כלום...
תנסי לקחת מורה פרטית שתתגבר ותחזק את הביטחון, וכדומה. אם היית ב-5, חבל לפי דעתי לרדת ל-3.
ניסיתי מלא מורות פרטיות זה לא עוזר אבל אני אסביר לך משהו כל שנה הייתי בהקבצה אחרת בכיתה ז' הייתי בחמש יחחידות בכיתה ח' הייתי בארבע יחידות בכיתה ט' הייתי ב-חמש יחידות והשנה אני בארבע נראה לי שפשוט יש לי פערים אבל אני מנסה להשלים ואני לא מצליחה...
אין לי את הבסיס, עד שנה שעברה לא ידעתי איך מחלקים שבר בשבר בלי עזרת מחשבון. (:
בכ"מ, פערים אפשר להשלים, לפי דעתי עדיין כדאי לך להישאר ב-4.
אם הסתדרת בחמש ברור שאת יכולה להצליח ב-4
וחבל שסתם תעשי שלוש
(לא שיש לי זכות לדבר, אני בעצמי עשיתי שלוש)
סיכומים של תהילים, מלכים ובראשית, לבגרות 3 יחידות בי"א ?
ב'קשה!! אני צריכה דחוף ביותר!!!!!
פרשנים עד כמה שידוע לי...
ואני צריכה את כולם .. |מיואש|
אוף 
אני רק לא זוכרת כרגע איזה. (:
ובכ"מ, אם יש - אשמח לעזור 
089790244
נדנדה כתומה.הערה-אני יכנס לאפלקציה תלוי כמה פעמים יפרסמו,הכי טוב לשלוח ביאמיל
החיים יפים...טוב.. יש אינסוף דברים שאפשר לעשות..
&משחק השוקולד (עם צעיף וכובע וכו'.. כיד הדמיון.)
&להעביר קרח עם סוכריה בפנים..
&למצוא כמה שיותר מילים (תקניות) מהמשפט 'ירד ברד בדרום ספרד'
&להלביש מישי בכמה שיותר בגדים. (תחרות בין 2 קבוצות.)
&להמציא ריקוד גשם (בכמה קבוצות.. ) ואז כל קבוצה מציגה לכולם.
&תחרות מי אוכלת תה בכפית הכי מהר.
&מתחלקים לקבוצות- להמציא סוג תה הכי יצירתי. ולהכין לו לוגו ופרסומת והכל. (כמו שיש תה ירוק ליצ'י עם נענע.. כלמיני דברים כאלה..)
תתפרעו עם הרעיונות. אפשר לעשות טונות דברים!!
וכמובן, להביא תה ועוגיות.. או אם ממש בא לכן להשקיע אז מרק. ואם ממש ממש מושקע- גם וגם..
תהנו
הצגה על חורף (הצגה הכי יפה)
וכו יש את אתר של בני עקיבא יש שם המוווווווווווווווווווון רעיונות
מנהלים אם לא מתאים תמחקו! אבל אני אשמח שזה יהיה מתאים לכם
אנשים אני צריכה את הסרט "כבלים מודרנים". ניסתי להוריד מיוטיוב והוא לא ירד לי
אם יש מישו שיכול לנסות לעשות את זה בשבילי או שבמקרה יש לו כבר את זה על קובץ של סרטון(הכוונה ללא צורך באינטרנט!)
תודה רבה!
תזכו למצוות!
ממש חשוב לי! אני צריכה את זה למחר!
אני צריכה קובץ שאפשר להעתיק אותו לדיסק און קי ולראות אותו בברקו שאין אפשרות במקום להתחבר לאינטרנט!!
זה מממש דחוווף לי\!!!
מממש עזרת לי!!
בידי האחת כוס קולה, בידי השנייה מנטוס (לא לדאוג! חת"ם סופר!). חפצתי להכניסו לפי, ואז לשתות הקולה. ולפתע פתאום, המנטוס החליק מידי, נפל והתפוצץ. "ישתבח שמו," חשבתי לעצמי. "למה זה קרה? לא-לקים פתרונים, ובלאו הכי - חייב אדם לברך על הרעה כמו שמברך על הטובה". אזי הבנתי את גודל הנס, "אילו היה זה בקיץ," ראיתי את חצי הכוס המלאה, "הרי שהיו באות נמלים... מסתמא היתה גזירה עליי במרום שיתפוצץ לי המנטוס, וזכויותיי המועטות הגנו עליי ונפל המנטוס דווקא בחורף, שכן נמלים לא באות בחורף, ישתבח שמו". אמנם כדרכי בקודש התחלתי להתפלפל, "רגע... אם זכויותיי הגנו עליי, הרי שהן גם יתנכו, חלילה!" והיד נעה וזעה לה ממעלה למטה הלוך ושוב, עלה ורד, וכמובן - האגודל הקופצנית מורמת בגאון. תירצתי והקשיתי, בניתי וסתרתי, אף החלתי בכתיבת הספר תמן שמעתתא - שב שמעתתא של הגאון ר' אריה לייב הלר זצ"ל (בעל הקצויס!) במהדורה חדשה מפוארה ומאירת עיניים (פלדהיים קפתו על המציאה...) + עוד שמעתתא שכתבתי על סוגית המנטוס לעיל (הסברים באישי...
).
או אז, הבנתי את גודל הנס! אילולא היה המנטוס נופל ומתפוצץ - שיניי היו מתפוצצות... או שמא זו סתם אגדתא בעלמא ותו לא? ובלאו הכי - ישתבח שמו, לא?
אל תנסה את זה בבית![]()
חיחי קטע נחמד!!


ענבל'מעט לא מעורה בהוויה הבני"שית' - הגדרה יותר טובה...
אז ככה, בעל 'קצות החושן' (להלן: הקצויס), הלא הוא הגאון ר' אריה לייב הלר זצ"ל, כתב ספר שנקרא "שב שמעתתא" (הש' של ה"שב" בפתח). שב שמעתתא בארמית בעצם אומר "שבע סוגיות". שבע נושאים שהקצויס דן בהם. הספר נכתב בצעירותו.
תמן בארמית בבלית = שמונה. הווי אומר, הוספתי עוד נושא/סוגיא לספר של הקצויס, ובכך הפכתי אותו משבע סוגיות לשמונה סוגיות. הבדיחותא והלצות לשם שמיים כאן, היא שהנושא הנוסף עוסק בסוגית המנטוס לעיל...
אבל כן עדיין לא מספיק 


רק משנה הבאה שאתחיל ללמוד גמרא אולי אבין קצת יותר |מחכה בקוצר רוח|
ותודה רבה על ההסבר 


אני מנסה את זה בבית!!
עשיתי את זה...
זה היה אדייר....
כל הגזים פשוט עפו מהבקבוק...
היה טאווב
אבל חבר'ה.. שמרו מרחק מהבקבוק למקרה שאתם מנסים
/News/News.aspx/231445
"הציבור נקרא להתפלל לרפואת הרב יוסף שלום בן חיה מושא בתוך שאר חולי ישראל".
רוזמריןhttps://www.atzuma.co.il/toragiyus
חתמו בהמוניכם, והפיצו לחבריכם בפייסבוק ובכל דרך.
גרסא להדפסה:
עצומות חתומות יש לשלוח למייל:
toragiyus@gmail.com
או לפקס:
08-8691734
אבל אל תתפלא אם יהיו כאן התרעמויות 


אין לי מושג מה מספר ת"ז שלי
ושאלה מתי מקבלים את המכתב הזה שאומר לבוא לעשות ת"ז?
כאילו אני בת 16 ביום שלישי ועדיין לא קיבלתי, וחברה שלי קיבלה חצי שנה ליפני היומולדת!!!!!
אני מאוד מתלבטת מה לעשות שנה הבאה: לעשות שירות לאומי או להתחיל ללמוד.
(רק רגע אחד, לפני שאתם מתחילים להתרגש ולזרוק כל מיני סיסמאות, תקראו.
)
נכון, כולם מדברים (או יותר נכון מדברות) על זה עם אש בעיניים, אבל אני רואה כל כך הרבה מקרים שהמציאות כל כך רחוקה מהחלום הזה, של "להציל את העולם" או מה שזה לא יהיה.
אז בתור התחלה- אני באמת מעריכה את הבנות שעושות שירות לאומי. אין לי ספק בכלל שהן נותנות את כולן למען עם ישראל. אני רק רוצה לברר עד כמה זה באמת הכרחי, מה היתרונות ומה החסרונות.
כמו שהבנתי, העלות הכספית שהמדינה מוציאה בכל שנה לא מכסה בכלל את התרומה שלנו. נכון שאנחנו עוזרות, אבל בפועל, משלמים לנו על דירה (חשמל מים וכ'ו) ומשכורת חודשית, וכל ההוצאות האלו, שהמדינה ממננת, עולות יותר כסף משעות העבודה שלנו...
חוץ מזה, האם אי אפשר לתרום למדינה בעוד דרכים, בלי לפספס שנה כל כך משמעותית? למה שלא נתחיל ללמוד למשל? רוב הבנות מתחתנות לאחר השנה הזאת ופתאום מוצאות את עצמן באמצע הלימודים, עם משפחה שצריך לפרנס. וגם הבעל להזכירכן לומד (כי הוא עשה שירות צבאי). אז נכון, אפשר להסתדר. אבל למה לסבך את החיים? מה, שירות לאומי זו הדרך היחידה לתרום לעם ישראל? ממש לא.
יש לי עוד המון דעות לכאן ולכאן ואני שיא המבולבלת אז אני אשמח לשמוע מה דעתכן..
זוהי ההדרכה של מו"ר הרב זלמן מלמד, שמי שרוצה להקים בית של תורה - שתדלג על השירות לאומי.
יש לאחותי בעז"ה עוד שבועיים בתמצווה ואני צריכה שירים לבתמצווות...
למי שיש רעיונות של שירים חסדיים\שירים שמתאמיים לבתמצוות אני אשמח אם הוא ירשום לי....
ומי שיש לו כבר על המחשב ובא לו לעלות לי אני ימשמח ממש והוא יברוך מן השמים 
מקווה לשיתוף פעולה...
שבת שלוםם!!
וכל מיני שירים של בנות....
פיה פתחה וכדומה.
יש לי על המחשב השני. אעלה כשאהיה שם.
הנשמה לך 1-6 נראה לי, או עד 7..
צחוקיםםם
שהורדתי כבר(הם נמצאים בקובץ של שיר) אבל הוא במחשב של אבא שלי
והוא לא כאן אני יעלה לך מחר בעז"ה...
וענבל אני גם ישמח 
סנופי=)ןמה עושים עם חברה מספרת לך משו שקרה אבל אסרה עליך לספר על מישו ועם תספרי היא תדע שזה את, וזה משו גדול משו שחייבים לספר בשביל התועל, אבל זה הסוד שלה לא שלי אני לא יכולה סתם לספר למישו מבוגר
אבל עם אני לא אספר למישו אז לא יטפלו בזה וזה יהיה רע
אווווווף מה עושים?
כדאי ללכת למישהו מבוגר שקשור אלייך ולא להגיד מי זאת, אלא להתייעץ מה לעשות...
ב"הצלחה נשמונת! יהי רצון שריבונו של עולם יכוון אותך לעשות את הדבר הנכון!
ואני מבינה שיש הערכה.
חושבים קודם אם אין מצב שאני משכנעת אותה לתת לי לאישור לספר. אם לא מנסים במקרים שזה יעזור לדבר איתה, לחפור לה! ובמקרה שזה גם לא מתאים אז חושבים טוב טוב למי לספר, וכן! לספר. אני לא רוצה להפחיד אותך או משו אבל מישי בשכבה שלנו רמזה כל הזמן לחברה שלי שהאי רוצה להתאבד, זה היה מטורף, חברה שלי פנתה ליועצת לאחר מחשבה ושיקול דעת שבאמת בכזה מצב היועצת זאת מי שתעזור. היום הילדה יצאה מזה אבל היא לא מדברת עם חברה שלי (זה קרה לפני שנה..) אבל היא יצאה מזה!
מטורף להיות במצב כמו שלך, לא מאחלת לאף אחת..
אבל תחשי עם עצמך, זה לא דבר שצריך לחפף בו..
בהצלחה נשמונת=)
אולי היא תשנא אותך, תחרים אותך, אפילו תקלל אותך עכשיו - כשהיא תצא מזה בעז"ה בזכות העובדה שהמרת את פיה- היא תודה לך. ובסופו של= דבר גם אם לא- את יודעת שעשית את הדבר הנכון, כי חבר טוב זה לא אחד שלא מספר את הסוד ההרסני שלך, זה האחד שמספר כי הוא יודע שחבר שלו מזיק לעצמו....
כשאני שומעת פה ת'תגובות...זה מלחיץ!!
אני יותר לא מספרת כלום...(כאילו שעד עכשיו פרקתי מתישו..)
וסתם משו...
פעם המורה שלי אמרה משו שהיא ידעה שקרה לי (עזבו...) לחברה שלי באמת כדי לעזור לי...
ולצערי יש דברים שאני יותר מידי חכמה ויותר מידי עולה על דברים...וגיליתי איכשו...
אבל מאז באמת אני הפסקתי להראות דברים שאני חושבת\לספר\דברים שקשה לי\ אני צכה עזרה....
דיי הרסו לי ת'אמון בבני אדם...
(כך שגם לא יצא כלום ממה שהיא אמרה..)
ולכן חוץ מפה אני כבר לא מספרת באמת כלום...(מזל שיש פורומים...=)
אז בבקשה בשבילי...
תעשו בחוכמה..ותדאגו שלא להרוס עוד יותר...!
אבל הכוונה לא ללכת ולספר סתם ככה דברים שחברה שלה שפכה לפניה כדי לפרוק.
הכוונה לדברים שבסופו של דבר מזיקים לחברה עצמה.
זה רק ורק לטובתה! אין כאן עניין של ללכת ולספר סתם חס וחלילה, זה לא בא בחשבון בכלל!
גם אם נכון להעביר הלאה,בלי ידיעת האדם עלול לגרום את הדבר ההפוך.
אולי זה מסייע לאדם,אבל עלול ליצור רתיעה גדולה מנתינה חוזרת של אמון באנשים.
בלי התלבטות.
זה יכול להיות מסוכן.
ואם ניקח דוגמה של התעאבדות אז בואי נגיד שעדיף שהיא תכעס עלייך חיה משהיא לא תרגיש כלום מתה.
הרכזת נוער שלנו לשעבר סיפרה שהייתה לה חברה שבאה אליה עם 17 כדורי אקמול או משהו כזהואמרה לה "זאת הכמות שתהרוג אותי. אני רוצה להתאבד".
היא אמרה שהיא, ילדה בכיתה י', הלכה למורה שלהן שהייתה מורה מאוד מאוד טובה וסיפרה לה והיום הילדה הזאת נשואה ואימא לילדה והן נשארו חברות.
מישהי שאומרת דבר כזה זועקת לעזרה...
גם אם היא לא מודעת לזה.
ומתישהו היא תבין שזה היה הכי טוב לה.
את מי שעשה מה שעשה, אבל עם המערכת הדפוקה שלנו אפילו זה לא ברור אז לא הרבה יצא מזה, אבל מצד שני הבכורה בערך מתפרקת אז מה?
יש עניין לדבר איתה ולהסביר, אבל להגיד למישהו לא כדאי אם זה לא יעזור, כדי שלא יקרה מצב כמו שפונצ'ה אמרה צריך רק את המינימום לספר, ואם אין תועלת- לא לספר!
מחזקת את מה שכבר אמרו לפני, ומוסיפה -
הרבה פעמים חברה מספרת לי, כדי שאני אעביר הלאה ואעזור לה בכך.
היא לא אומרת את זה, היא אפילו אומרת הפוך, אבל באמת היא רוצה מאוד מאוד שמישהו כבר יוציא אותה מהסוד.
רק קשה לה לומר זאת בפירוש.
אני אישית התנסי בזה 3 פעמים בחיי,
ובשלושתם באמת היה כעס ועלבון בהתחלה, אבל מהר מאוד הוא עבר,
והקשר אפילו התחזק.
<יוני>זה מה שאני עשיתי.
לא לספר מאחורי הגב. לפני שאת מספרת- ללכת להגיד לה שאת מתכוונת לספר! לא לתת לה אפשרויות, להגיד שאת הולכת לספר וביחד אתן מחליטות למי.
(זה מה שאני עשיתי. זאת אני חושבת הדרך הכי טובה לצמצם את רמת הפגיעה.)
אוף, הזכרת לי דברים עצובים. שיהיה לך בהצלחה.
מה זה?
מי המבוגר?
מה הקשר שלך עם החברה?
אם הודעת לה לפני או לא?
מה הקשר שלה עם המבוגר?
מה המבוגר יעשה עם המידע הזה?
היה לי משוה כזה לא מזמן וממש התחרפנתי...בסוף יצאתי מזה.. אז אם את רוצה, רק לאישי!
תשנא אותך הרבה זמן אולי. אבל תחשבי עליה ועל לוידת מה. ואם אין סיבה לספר אז תשכנעי אותה למצוא אדם מבוגר אחד שהיא מספרת ללו וסומכת עליו שלא יפיץ. כי בכל זאת צריך שמישו ידע. ותשגעי אותה עם זה עד שהיא תסכים.
יש בעיניי חשיבות עליונה לעמוד במילה שלי, גם אם זה קשה לפעמים.
כמובן שצריך לטפל. בשביל זה צריך לברר עם גורם שעוסק או קצת מכיר את הנושא הרלוונטי (ובלי שמות), לספר בקצרה את הסיפור בלי לפרט, ולשאול אותו מה דעתו.
לפעמים צל הרים נראה כהרים, ולפעמים הזבוב מסתיר מאחוריו פיל בגלל אשליות אופטיות.
במידה והעניין דורש טיפול ראוי - לחזור לאותה חברה ולדבר איתה, ובמידת הצורך להחליט מה לעשות לפי חומרת העניין.
לפעמים צד שלישי יקח נושא שנראה ענק וישים לו פרופורציות. לפעמים - לא!
א. כדאי לקרוא את השרשור שהבאתי.
ב. חשיבות לעמוד במילה שלך כשאתה יודע שחבר שלך יכול לעשות משהו רע?
יש יותר חשיבות ללגרום לו לא לעשות.
ואם הוא לא מוכן להקשיב ואתה מנסה לשכנע והוא לא מקשיב אז כן! אתה צריך ללכת לספר!!!
אולי תפסיד את האמון שלו בך!
אבל תרויח שהוא יכעס עליך כשהוא בריא, שלם ולא עשה כלום!!!
אתם מודעים לענין שלא כל דבר זה התאבדות??
כל מי שהיה בעד לספר למישו- אולי הוא לא שם לב אבל רואים שהוא חשב על התאבדות...
לא התיחסתי רק להתאבדות.
זה תקף לכל דבר.
בריא נפשית ובריא פיזית.
מישהי שיוצאת עם מישהו רע, שמכה אותה, שמתעלל בה לא תלכי ותספרי?
הילדה הזאת הולכת לאבדון!!!!
זה בכלל לא קשור להתאבדות...
אפשר לקחת את זה לכל מקום.
2. נכון, אבל לפעמים צל הרים נראה כהרים. לבדוק מול גורם מתאים בלי שמות ולראות מה אפשר לקדם.
לפי דבריה היה נראה שזה כבר אחרי שלב הבירור.
ברור שקודם עדיף להגיד בלי שמות.
סיפור:
בכליזמרים בצפת הלכו קבוצת בנות מכיתתי, לקנות צמיד לאחת הבנות.
אותה בת ניגשה לדוכן, בחרה צמיד, ובאה לשלם.
היא שילמה ורצתה לקחת את הצמיד.
אך המוכר לקח את הצמיד, בא לפניה, כרע ברך ואמר לה "הרי את מקודשת לי בצמיד זה כדת משה וישראל"
והחזיר לה את הכסף ושם על ידה את הצמיד.
אותה ילדה לא חשבה שזה יכול להיות משהו רע....
אבל בסמינריון שהיה לנו היא שאלה את המדריך והוא אמר שיכול להיות שיש עם זה בעיה.
אותה ילדה לא הסכימה ללכת לספר לאף אחד.
רק אנחנו, בנות כיתתה ידענו.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שאולי יצא ממנה דור של ממזרים....
והלכתי לרב.
הלכתי לראש האולפנית.
לא אמרתי לו מי היא אלא סיפרתי לו את הסיפור והוא אמר שאין מה לדאוג.
אז כמובן שבתחילה עדיף בלי שמות אבל אם זה משהו שמצריך טיפול כמו אנורקסיה ובולמיה וכדומה או התאבדות או כל דבר אחר אז בודאי ובודאי שצריך לספר.
לא כל דבר צריך לספר. לא כל כוונה טובה היא גם נכונה.
לא בהכרח שהשיקולים שלך יותר נכונים משלה.
בכלל לא בטוח שזה משהו שדורש טיפול.
קשה לענות תשובה למקרה הספיציפי הזה, מאחר ולא פירטת יותר מדי.
בנושאים כאלה מוטב שתקחי את הדברים בפורום כהמלצה.
מה שלא יהיה, תפעילי מחשבה.
ניסה לאנוס אותה אבל לא הצליח אבל הוא התקדם הרבה אבל בת'חלס לא עשה כלום מה לאומר?
אם את רואה שהיא ממש לא יוצאת מזה ונכנסת לדכאון, לא יכולה שיגעו בה בכלל, בקיצור שונה.
אז לדעתי לכי ספרי את זה למישהו מבוגר כי זה משהו נגיד שכן יכול להצריך טיפול.
לא כל מי שעומד בסיטואציה מסובכת כזאת צריך טיפול.
מסוכן לקפוץ למסקנות. היא נראית לך צריכה עזרה?
היזהרי, כי אם היא לא צריכה עזרה ביישת אותה לחינם.
היית לי חברה שהיא נהייתה אנורקסית והיא סיפרה רק לחברה הכי טובה שלה והיא אמרה לה לא לספר וחברה שלה באמת לא סיפרה עד שזה הגיע למצב ממש מסוכן...
אז אם את חברה טובה שלה תספרי למשהו
זה ממש לא כזה ב-ר-ו-ר, ממש לא!
תחשבי, למה זה יכול להועיל, איך, כמה, זה שווה את זה?
זה שווה את ההלבנת פנים שלה? את הבושה, והחרטה שתלווה אותה לכל החיים?
מה גם שבמקרה הספיציפי שלך הוא בהחלט לא נגע בה. (שזה דבר חשוב מאד)
אז יכול להיות, שזה יציק לה הרבה בחלומות, או שהיא תתקשה להירדם.
אבל מפה ועד לדבר עם מישהו אחר?! שמים וארץ!
תחשבי על הדבר הכי הכי "סודי" שיש לך בחיים, זה שבחיים לא תספרי להורים, ואולי אולי תספרי לבעלך,
תחשבי כמה כח נפשי ומאמץ ענקי היא עשתה כדי להוציא את זה ממנה, כמה היא סמכה עלייך.
ואת, ככה בשיא הפשטות, לך כ''כ ב-ר-ו-ר שמספרים?!
את מתעסקת פה עם נשמה של אדם, עם נפש. איך, תסבירי לי איך זה כ''כ ברור לך?
זאת בהחלט כפיות טובה.
תחשבי 17 פעמים לפני שאת עושה משהו.
(ולמען ה', תשתפי אותה בתחושות שלך, ובעיקר בהחלטות.)
--
ולמי שתהה, אני לא שווללת את האפשרות של לספר, אבל לפחות תחשבו על זה.
כי בסופו של דבר זה חיים של בן אדם.
(את יכולה גם באישי. בשמחה, אני אשמח לדבר איתך.)
אם תלכי ותספרי זה יעשה לה הרבה יותר גרוע, זה ישבור לה את כל האמון שלה בסביבה ובעצמה, בסביבה כי אנשים לא עומדים על המילה שלהם, ובעצמה כי היא כביכול לא ידעה לבחור חברה שלא תספר.
זה יהיה הרבה יותר גרוע!!!!!
מה שכן, ללכת לגורם שלישי (שאת יודעת ובטוחה בלפחות 90% שהוא לא יבין מי זאת ולא יוכל לקשר!!)
ולהסביר באופן כללי, ולקבל את הדרכה מה לומר וכו', ממש לא ללכת ולספר את כל סיפור המעשה גם אם זה בלי שם.
בהצלחה ממש!
תקשיבו!
אני צריכה קטע יפה ליום הולדת, ולבר\בת מצוה.
שפכו רעינות!!! אני חייבת דחוף!!
תודה רבה!
אפשר לשלוח גם באישי... ושוב תודה 
1. רציתי לאחל לך שהשמש תחייך אלייך,
שהקשת תגן עלייך,
שהגשם יבכה בשבילך,
והפרחים יפרחו למענך.
שכל בוקר עם חיוך תתעוררי,
שלשמוח ולצחוק לא תשכחי,
שלעולם לא תפסיקי לחלום,
ותמיד תשמרי על התום.
שראשך יגע בעננים
ושתדעי רק ימים מאושרים.
שתגשימי את כל חלומותייך
ובהצלחה בכל מעשה ידייך.
2.
יום הולדת שמח,
זו רק ההתחלה של הברכה,
כי בעצם רציתי לאחל לך
הרבה מהכל ובעיקר שמחה.
לאחל הצלחה בחיים
ואין סוף אהבה,
שצחוקך יהדהד מהלב
וליבך יהיה מלא ידידות וצהלה,
שכל מי שימצא סביבך
יחוש רק אושר וברכה,
שבריאות ומזל
יהיו לך כל חייך,
לא רק השנה.
יום הולדת שכולו אהבה
וברכת מלאכים
לכל השנה!
יש יום בשנה, יום חשוב,
יום מיוחד יום שמח,
יום כתום,
וזהו יום הולדתך
היום.
3.
בהגיעך לגיל מצוות
ראוי שיברכו אותך בכל הברכות.
חיפשתי... מה לאחל לך?
ובחרתי שהאלוקים תמיד ישמור אותך.
ומה כוללת ברכתי לפרטים ?
שתגדל ותהא לאיש נעים,
שיהיו בך כל המידות הטובות,
ושבכל עשייה שלך תקצור רק הצלחות.
שתדע להבין ולקבל דעתו של כל אחד,
ובכל זאת תדע שבך יש משהו מיוחד,
כי היום אתה נכנס לעולם המבוגרים,
עולם שמחייב הרבה ויתורים...
כל דבר תידרש לשקול ברצינות,
ואת הדין תצטרך לתת אם תעשה שטות...
אאחל לך את כל הטוב שבעולם,
שתרווה נחת לכל אדם.
שתהא לגאוות ההורים
עשה אותם אתה למאושרים.
שתצלח דרכך
ושה' תמיד יצעד לצידך...
4.
אמא:
זה לא ייאמן ונראה כמו חלום
איך הזמן חלף כל כך מהר והגענו עד הלום.
רק אתמול היית תינוקת קטנה, מקסימה וחסרת שיניים
ופתאום ניצבת את לפניי - נערה מושלמת יפת עיניים.
אבא:
כשאני מביט בפניך הרכות אני מחסיר פעימה
(שם הבת), את לי מקור לאושר ולגאווה.
12 הוא גיל של התבגרות והתחלות חדשות,
אאחל לך הרבה חיוכים ובחיים המון הצלחות.
אחים:
(שם הילדה) להיות אחייך הגדולים זאת עבודה לא פשוטה,
כי צריכים אנו לשמש לך תמיד לדוגמא.
אך אל דאגה, עומדת את בכל משימה ומשימה.
גדלה את להיות אחות קטנה מיוחדת ומדהימה
את לב כולנו ממלאת את באושר ושלווה.
ביחד כל המשפחה:
אנו רוצים לאחל לך שידייך תמיד יתמלאו בהצלחה,
ופנייך יהיו מוארות משמחה,
שליבך יהיה מלא באהבה,
ורגלייך יישאו אותך להגשמה.
המשפחה האוהבת.
כווולם באים!
קו 170 מירושלים מגיע לשם..
צריך בנים לבניה..
ובנות לסידור שבילים ושאר הדברים!!!
חשוב מאוד לבוא!
לפרטים- 0522622116
אני ממש ממש ממש רוצתה לבוא אבל אני לא יכולה....
בהצלחה צדיקים!!!
ותדעו שמה שאתם עושים זה הדבר הכי נכון!!!
בס"ד
יכול להיות שאני אבוא. אני חושב שעדיף לבנות את הארץ מאשר שיעור ארץ
(וברוך אני נותן לך חופש ממני
)
בנים בונים..
לא יכול להגיע באסה 
או שזה היה המחיר כשיסדו את עוז ציון...
תודה על ההזמנה, אבל נראה לי שאוותר... פעם אחת הייתי, השתתפתי, ניסיתי להבין מה קורה, ולבינתיים זה הספיק....
זה מחר.. חשוב להגיע!!
בעז"ה אם אני אספיק...
חרותיק
נדנדה כתומה.הורים זה דבר ממש מעצבן לפעמים..
מי עוד היה?
אבל לא באמת היה מה לעשות שם
רצינו ללכת לשם.. אבל לא היה לנו איך..
כיף לשמוע שלא היה מה לעשות שם
בואנה בחיים שלי לא ראיתי עם כמו חיילים...כזה עם דפוק!
י.הולשטיין יש מצב שראית אותי?
הייה כיף....לא יודעת מה איתכם הייה עדיף להיות שם מאשר באולפנא שלי..
בחיים לא ראיתי אותך (לפחות לא ידוע לי שראיתי אותך)
אני באתי לעזור לבנות
שבוע הבא יש לנו את המבחני כניסה לשיבה !!!!!
אני בלחץ אטמי אבל עדיין חורש בפורום!!!!!!!
אל תלחץ....
מה יש לך בחינות כלליות של קרני או לישיבה???
בהצלחה! 
ואל תלחץ זה סה"כ מבחן ...בכל מקרה בהצלחה!!!!!
תקופה... ובכלל לא התחשבו לנו.. 
בהצלחה לכם...
אבל לי לא היו בחינות ארציות.. |זקן|
תן חיוך....=)אבל אין לך ממה להילחץ
אפשר בסוף להתקבל לכל ישיבה אם אתה ממש רוצה
אין לך מה להיות בלחץ אם אתה לומד טוב למבחנים אתה תעבוור אותם..
חברות שלי עושות עבודה באזרחות על עיוורי צבעים והן צריכות שיענו להן על סקר.
אם תוכלו לענות או להעביר לעיוורי צבעים הן ממש ישמחו 
https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dEJUUnNDcm5oRW0xdHAxdFEtenJuWGc6MQ
[ואני מקווה שזה לא נחשב משו שפוגע ברמה...
]
זאת עבודה באזרחות שמטרתה לשנות משהו ואם יפברקו, התוצאות לא יהיו אמינות וזה יהרוס להן.
תודה לכל מי שענה!
{ר}ציניתזה לא כזה כיף להיות עיוורת צבעיים..