דיי אני לא יכולה יותר!נשארת חסויה
יישר כח,מישויונה
(כמו שאמרת,אנחנו מלאים אהבה,הלואי שנדע איך להפעיל אותה)
מישהו הולך תמיד איתי
ביצוע: עופרה חזה
מילים: רמי קידר
לחן: אפי נצר
היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב
עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.
אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני
בעיה שלי... (דוגרי- צריך להכניס לפורום הזה פסיכו=)נחמן מאומן
א. -אני בת!! (סתם הייתי משועממת כשפתחתי ת'שם)
ב. תתפלאו, אבל יש לי... בעיה!! (מפליא אותכם?)
ג. אז זאת הבעיה:
לפני כמה שנים קרה מה שקרה (יעלה, יסכה, לאל, עדי, לאה וכל מי שמכיר אותי- קז'טה!!-אוקע?) ומאז אני לא נרדמת לפני 2 לפחות וביומיום קשה לי לתפקד ככה... -הלילה למשל, הלכתי לישון באחת, ובשש בבוקר עדיין לא נרדמתי... מה לעשות ריבוש"ע?? אני נואשת... חשבתי לקחת כדורים, אבל אמא שלי לא מרשה לי... וזה נמשך כבר שנים... -איזה חיים בזבל!!! יש למישו רעיון מה לעשות?? ניסיתי הכל... -ציירתי, ראיתי סרט, קראתי, התקלחתי, אפילו פתרתי תרגילים במתמטיקה כמה פעמים כבר... אבל זה לא עוזר ולא משנה עד כמה אני שפוחה...
מי שיימצא ת'פיתרן המושלם ייזכה בהערכתי העמוקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
מה זאת אומרת? תחשבי על דברים אחרים פשוטדובלה
תשקיעי את המחשבות בעניינים אחרים. ואיזה דברים מעניינים אותך - אני לא יודע..
וואי!!!! אוי לא!!!!!! ת'ם לא יודעים מה קרה לי!!!!נחמן מאומן
אני כרגע מחוברת מהמחשב בחדר מורים, כתבתי דבר תורה מפקיע מצחוק על הפרשת שבוע שפותחת על מדבר סיני וכתבתי למה מדבר סיני ולא ישראלי??...=) בקיצור, שמרתי את זה בתיקייה של מורה אחת שאמרה לי לשמור שם, (נועם- זאת לא המורה שאת חושבת!!) וראיתי קובץ אחד שממש משך לי ת'עין, ומסתבר שלא הייתי צריכה לראות אותו!!!!!!!!!! היה כתוב שם דברים שלא הייתי צריכה לדעת (עלי בלבד), -פרטים במסר"ש, ועכשיו בא לי לבכות!!!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!
למה את כותבת את זה בכלל אם את אומרת פרטים במסר"ש?ישי ויזנר
מזתומרת למה???לאל
קלעת לאל!!!!!!!!לאל
תתעלמו מההודעות.. חברה שלי כתבה ת'זה....לאל
ואייי איזה מסכנה!!!!ארטיק
מי?לאל
מי?לאל
אז שלא תכתוב בכלל.ישי ויזנר
או שתכתוב, סורי על ה...דובלה
וואי איזה התפלספות...-רק ביקשתי ש-נחמן מאומן
תדברי עם המורה.ישי ויזנר
יש לי כמה בעיות והחלטתי סוף סוף להפנות אותן לפורוםנשארת חסויה
עד לפני שנתיים הייתי לומדת קרוב לבית. הייתי אמנם נוסעת כל פעם שעה וחצי אבל זה היה לי טוב.
קודם כול אקדים בתיאור בייתי. הבית שלי הוא מין בית שלאנשים בו לאר כ"כ אכפת ממנו. טוב נו- אז מה יקרה אם הוא בלאגן? למה צריך בכלל לשטוף את הכלים אחרי שאני אוכלת הרי תמיד יש את נועה (שם חסוי) שתנקה. וזה כל כך מפריע לי עד שאני לא יודעת מה לעשות! השנה עברתי ללמוד בפנימייה כך שאני חוזרת פעם בשבועיים הביתה. אני מגיעה הביתה ואני מגלה שהוא מבולגן, כאילו לא סדרו אותו כבר כמה שנים. ואז אני מתעצבנת וצועקת וזורקת דברים לפח- ימין ושמאל. ואז הם מגיעים ואומרים לי- למה זרקת את זה ואת זה, הרי צריך את זה או שהתכוונתי להביא את זה לגמ"ח מסוים (אז למה הוא עומד פה חצי שנה?!) לפעמים אני מתייאשת ומגיעה למצבים שאני לא רוצה לחזור הביתה. אבל יש לי אחריות כלפי משפחתי! הרי איך זה יתכן שהם יחיו ככה? ובכלל- מה יאמרו עלי הבריות? זה בסוף עוד עלול לפגום לי בשידוכים, הרי מי ירצה בחורה שהוריה לא יודעים לחיות בבית נורמאלי? שלא קבלה חינוך נורמאלי? זה נקודה אחת.
ולנקוד' השניה. בתור אחת נורא אסטניסית , אני לא מסוגלת לראות אנשים לא מנומסים. אבל לצערי, אני לא נולדתי מאותה גזרה ( (patternשממנה כל משפחתי יצאה. וזה נורא מפריע לי. ניקח לדוג' את אחי. לא אכפת לו משום דבר. מה אכפת לו ללקק את אצבעותיו אחרי שהוא אוכל? הרי החיים היפים עוד לפניו! ולא אכפת לו שיש לו אחות קטנה שלא יכולה לשבת בשולחן עם אנשים שאוכלים כמו חיות!!! וברגע שבאמצע הסעודה הוא מתנדנד על הכיסא אני צועקת עליו וכול אווירת השבת נהרסת! ואם הוא לא מפסיק אני עוזבת את הבית. ואני יודעת שאני נתפשת לקטנות אבל זה שאנחנו לא מאותו גזרה כבר אמרתי? ואז זה נמשך הלאה, אל אחותי היותר גדולה, ואז לאמא שלי! אני מתחילה לצעוק על אמא שלי! למה היא לא מחנכת את הילדים שלה כראוי וכ'ו וכ'ו. אני מתביישת לצאת איתה לרחוב! וככה כל פעם שאני חוזרת הביתה.
אמא שלי אמרה לי שכדאי לי לכתוב פה ולעלות את הבעיה בפניכם. אודה לתשובות מהירות. סליחה על כל הבלבול שיש פה. אני עצמי מבולבלת נורא. במיוחד בשעה כזו בלילה.
הצד שלי בעניין, ועצתו בצידודובלה
אני אדם מסודר מאוד, ובלאגן מאוד מפריע לי. הבית שבו גדלתי הוא בית נפלא, אבל הסדר אף פעם לא היה הצד החזק שלו. וזה בהחלט הפריע לי הרבה פעמים, בפרט כשהשוותי לבתים של חברים שלי.
מה שעשיתי בפועל (אחרי שגמרתי להתעצבן) הוא, שהשקעתי את חוש הסדר שלי במה ששייך לי ובאחריותי. כמו, החדר שלי בישיבה. הארון שלי. וגם בבית, כל פעם שהגעתי הייתי מסדר את השולחן (כן, כל פעם הייתי מוצא אותו שוב מבולגן).
ובתוכי, חלמתי איך יראה הבית שלי, כשאקים אותו בע"ה. איך יהיה בו מסודר ונעים.
זה שאנשים אחרים בבית נהנים מצורה אחרת של החיים, זה אמנם די מפריע אבל אפשר להבליג על זה, ולהחליט רק בתוך הלב שאצלי בבית יהיה אחרת. זה ישמור על אווירה נינוחה יותר בבית!
לדעתי, אם תקופה של קצת זמן, אחיך יראה שאת לא צועקת עליו כשהוא מתנהג בחוסר נימוס, הוא יהיה פתוח יותר אח"כ לשמוע אותך כשתסבירי לו בעדינות - לא בשעת מעשה - שזה קצת לא נעים לך ואולי שישתדל לא לעשות את זה, לפחות כאת בבית. אני חושב שזה לגיטימי. אם זה לא יאמר בנימה עויינת...
יתכן שאני לא קולע אל השערה בהבנתי את המצב, תתקני אותי אם לא עניתי לעניין. השתדלתי בכל אופן. בהצלחה
הי חמודה....אנונימי (פותח)
אמנם לא בפנימיה...חוזרת כול יום הביי'תה, הביית שלי לא לגמרי הפוך אבל בהחלטו מה שאני חושבת שמסודר אצלם זה לא תנאים ליחיות - הם טוענים שהבית לא צריך ליות מוזיאון.
ומה שהם מגדירים מסודר רוב הפעמים -
אצלי זה בלאגן.(רצינית)
כול עוד הבית לא ה-פ-ו-ך אני איך שהוא מסתדרת ומסדרת.
כמה פעמים אמרתי -"אוף!! איזה בית מבולגן!! ולא איווררו כאן!! מה זה תנאי המיחיי'ה האלו?", והבנתי שאמא שלי מאוד נעלבה (כמובן שכאשר לא לגמרי הפוך). ולמה נעלבה??--> כי היא כל היום עבדה!! ועשתה קניות. וסידרה בחדר שלה וכו'..אבל הסלון נישאר ג'יפה!!
עם הזמן ( חודשים) התחלתי ליקלוט - להיכנס למצב. ועדיי'ן לא לגמרי!!
אז נאחל לנו בהצלחה!!!
מקווה שעזרתי...
יומטוב!!
דבר ראשון....חמסית
חברה- אני בטוחה שזה נורא מפריע לך, אבל את צריכה להבין- המישפ' שלך שונה ממך בהרגלי חיים שלהם. אתם צריכים ליחיות ביחד, עם כל הדפקטים אחד של השני.אני הייתי מציעה לך להתעלות. כן, פשוט תתעלי על עצמך ועל האסטניסטיות שלך.
<לא שזה פשוט...>
אני לא חושבת שאתה צריכה לנקות את הבית. מן הסתם החדר הפרטי שלך מנוקה, ואם זה מפריע לך ששאר הבית מלוכלך, אז תנקי. אבל לא באופן כזה שהמשפ' תרגיש ש"הופ! הנה היא חוזרת הבייתה ועושה צרות!" שירגישו שאת עושה את זה מאהבה ואחריות כלפיהם ולא אחרת...
מותק, ב"הצלחה!
ניסיתי!!נשארת חסויה
גם לי יש אותה בעיה בדיוק.רוחמה הקראסיבה
עדיף לחיות עם משפחה ממש ממש מסודרת!?עדי:)
הייי עדי??סוכנת_כפולה=]
חולעליך...לי-נוי..=]
המסר"ש שלך לא עובד????????????????????????????????דובלה
לונראלי שהיא בכלל יודעת מזה... היא חדשה!!עדי:)אחרונה
יש לי רבע מהבעיות שלך...- אבל צ'מעי-נחמן מאומן
בכולופן, תלמדי ממני, וכדי למנוע בעיות תיהי כל היום בחדר שלך... יש הרבה דברים לעשות בו... ותקבלי את המשפחה שלך כמו שהם וכמה שזה קשה- תשתדלי להתרגל... תכלס אם את לא המלולכת וזה הם אז תעצמי עיניים ותבהירי לחבר שלך ת'מצב בעתיד בע"ה...
שלוםמכאל 2 3
לנשארת חסויה שלום
א' אני מבין שקשה לך שהכול בבלגאן
אבל א' את צריכה לומר תושה שיש לך הורים משפחה בית וכו'
יש כאלוא אלנו שאין להם בית
ב' דברי אם ה' יתברך ותבקשי שיעזור לך לשנות להורים שלך את הכפתור(ראש)
אולי תחסרי הביתה את תסתכלי על הבלגאן ועל תתעצבני(אני יודע שזה קשה ) דברי אם אמא שלך (יפה ) ובלי לצעוק
תומרי לה תודה על אדברים הטובים
ואחרי זה תומרי לה שזה ממש קשה לך שהכול בבלגאן
ושאם היא
יכולה שתסתר את הבית יותר (למרות שהיא עושה דברים אחרים וכו')
והכי חשוב לדבר אם ה'
ושהכול יהיה בסבלנון
בברכת הצלחה
מאיר
* תודה *כאלו ; לא * אל* ואל*מכאל 2 3
לנשארת החסויהאנונימי (פותח)
התפילות לקב"ה הכי עוזרות-אחרי תפילה אנ מרגישה שה' שומע אותי ועונה לי.
לי יש המון אחים מתחתי בלי עין הרע והם שובבים כל אחד בפני עצמו אז שהם ביחד-ואי ואי.אז דברי איתם,תגידי להם שלא כל מה שהם עושים זה טוב,תעודדי אותם תביאי להם הפתעות שאת באה מהאולפנה-תמיד זה עוזר והכי חשוב זה התפילות לקב"ה ושתהיה המון סיעתא דשמיא.
בהצלחה לך!מקוה שעזרתי...את יכולה לשלוח מסרישי.
יש לי עוד כמה בעיות.נשארת חסויה
שלום לכם.
אני מגיעה מבית מלווה במטען. יש הורים גרושים, אחד נמצא והשני בכלל לא יוצר קשר. אנחנו משפחה עם חמש ילדים ואני הצעירה שבהם. מאוד קשה לי לחיות עם כל זה. אחד מהאחים הסתבך עם המשטרה, עוד אח מתקשה במציאת שידוך, ואני נמצאת בכול זה. ומאוד קשה לי. וכך נוסף להכל גם מבקשים ממני להצליח בלימודים, בתור הבת "חכמה" של הבית. ונורא קשה לי. אני לא מסוגלת יותר. לפעמים אני מרגישה שאין לי חיים יותר- זהו עד כאן! ניסתי להתרחק מהבית אך ככל שהייתי חוזרת לחופשה, זה נהיה בלתי נסבל יותר ויותר. לעיתים אני מרגישה רצון לברוח מהבית או שלא להגיע הביתה כלל! ואז החברות גם החלו להתרחק ממני, ומבחינה חברתית אני גם נמצאת בשפל המדרגה. אני מרגישה שכל העולם אינו מרוצה ממני! אני מנסה, משתדלת ככל יכולתי אבל שום דבר לא הולך לי בחיים! ואז לוקחים אותי לפסיכולוגים למיניהן וזה רק הורס אותי יותר ויותר. ואני מרגישה שאין לי למי לפנות בעולם הזה. ואז כשאני מגיעה הביתה אני קוברת את עצמי בתוך המחשב, על מנת לברוח מהכול אבל דווקא מגיעים והורסים לי. כולם אומרים- היא בגיל ההתבגרות, זה יעבור. אבל אני מרגישה שכל הבעיות הם לא בגללי ואף אחד לא מבין זאת! אפילו אצל אמא שלי אני לא מצליחה למצוא אוזן קשבת! אני לא יכולה יותר! ואז כשאני חושבת על יותר רחוק כגון נסיעה לאוסטרליה, כולם נזכרים לשאול, מי יהיה לך שם? לא יהיה לאנשים זמן לטפל בך. ואני אומרת אבל גם פה לאף אחד אין זמן בשבילי! אני מרגישה שאני נופלת יותר ויותר! לבסוף אני לא יוכל יותר ואני אתאבד!! איזה מין חיים אלו?
סדר בבלגןמשה
- הורים גרושים (ואבא שנעלם, אני קורא את זה מבין השורות).
- משפחה עם ילדים שהסתבכו.
- בעיה חברתית - שפל המדרגה
- "קוברת את עצמי במחשב" והורסים לך.
- אין אוזן קשבת
בת 16.נשארת חסויה
(מסר)משה
אהה. אם זה המצב... הייתי מציעדובלהאחרונה
תנסי לחיות את החיים שלך בחברה בלי קשר לבית, לפתח חיים מה שיותר עצמאיים. ובזמנים המעטים שאת בבית... לעבור את השעות האלו בלי להתעצבן על איך שהאחים נראים ומתנהגים, ומה שמעירים לך. וזה קשה כמובן, אבל זה נראה לי עדיף מאשר כן לקחת את זה ללב ולסבול.
אני מניח שאם הבעיות מהבית לא יעסיקו אותך בזמן הלימודים, ואת תזרמי עם החיים כמו כולם, גם החברה תתייחס אחרת. ורגע, האם את בטוחה שאי אפשר למצוא אף חברה, אף בחורה עם לב רגיש שאת יכולה למצוא אצלה אוזן קשבת, מישהי שכן תבין אותך, ואולי גם תעזור לך לצאת מזה?
ואם לא אחת בגילך, אולי יותר גדולה ממך. אבל אני חושב שזה מרכז הבעיה, שאין לך עם מי לחלוק אותה! כמו שמשה אומר, את הבעיות של הבית לא תוכלי לפתור כנראה... אבל צריך לדעת להמשיך לחיות למרות הבעיות. ובזה לדעתי, יעזרו שני הדברים: הערכה עצמית משלך והתעלמות מאיך שאחרים מסתכלים על השגייך וכו' (מנסיון אישי זה חשוב), ומציאת אוזן קשבת. וקשה לי להאמין שאין אחת כזו... רק צריך למצוא אותה.
דחוף! יש למשהו את פירוש...לולה=]
אני עושה ש"ב.
יש למישהו את פרוש העמק דבר על חטאם של משה והארון וזה זמין??? (זה בספר במדבר איפושהו...)
אם כן, תודיעו לי!!! זה ממש ממש דחוף...
פחח.. ;אני אחפש.. ;אבל אם אני אמצא אז עונים ביסכלוש2
וזה לא ממש ש.ב.... אפחת לא ענתה עדיין?
תגובה ליסכההה...סוכנת_כפולה=]
א.אפ'חת לא עושה ת'זה..
ב.זה לא היו שעורים זה היה פרס...
ג.יומלאושר....חולעליךךך לינוי
איזה קוול גם אנחנו כרגע למדנו! כאילו בשיעור האחרוןמיטל
לא, אני בכיתה ז'...לולה=]
אבל בכיתה ג' התחלנו ללמוד דו גילאי, עם כיתה ד' (של אז) וכל הסדר הנורמלי התבאלגן, ועכשיו במקום ללמוד שמות אנחנו לומדות במדבר, כי למדנו שמות שנה שעברה...
אבל גם כיתה ח' בביה"ס שלנו לומדות את זה...
יש לך את הפירוש של העמק דבר???
לא אבל יש לי פירוש של הרבה אנשים אחרים..מיטל
חחחחחסוכנת_כפולה=]אחרונה
נ"ב...
אני לא שונאת חשבוןןןןן!!
כן.. את שני כהן ואני מיטל פוגלמן חחמיטל
רחלי???יסכה??סוכנת_כפולה=]
חחח מי זאתתת????...אני לינויייי..
כמה שאתה צודק....neriag
נכון נכון נכון!!!!!נחמן מאומןאחרונה
כנסו בבקשה שניה..פלפלתי
תתפללו בבקשה דחוף לרפואת גיתית בת שמחה, הבת של הזוג שנהרגו בתאונה היום בבוקר.
פצועה אנוש, אין זמן להתעצל. זריז- כולם.
וזה למי שאין לו זמן ב-כ-ל-ל....:
"שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אוזנך קשובות לכל תחנוני, אם עוונות תשמור י'ה ה' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא, קויתי ה' קוותה נפשי ולדברו הוחלתי, נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר, יחל ישראל אל ה' כי עם ה' בחסד והרבה עימו פדות, והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו"
מה שלומה עכשיו?רייצ'ל
תחיה גיתית בת שמחה עדיין מחוסרת הכרהיונה
"אל נא רפא נא לה"
אויי... את מכירה אותה?!רייצ'ל
יש לי חברה ממש טובה מתלם שחברה של המשפחה...-כולופןנחמן מאומן
מה איתה באמת?ישי ויזנר
לא נראה לי שהיית אומרת את זה אם היה לך קרוב משפחהארטיק
היה לי ועוד איך היה לי-נחמן מאומן
אויייארטיק
נו מילא זה היה רק הוא-נחמן מאומן
אפשר לשנותדובלה
וגם כשהתפילות "לא נענו", יתכן מאוד ומסתבר שזה בגלל שה' חושב שזה יותר טוב שיקרה אחרת ממה שאת חושבת שעדיף. אני מקווה שהבנת את המשפט המסורבל שלי...
הבנתי את מה שאמרת...-נחמן מאומן
(וואי... איזה פילוסופיה...)
אז אני אחזור ואדגיש... -דובלה
חוץ מזה, שיש טוב גלוי, וטוב נסתר. אנחנו יכולים לבקש שהטוב יהיה גלוי יותר, עד כמה שזה שייך...
יכול להיות ש-ה' רוצה שנתפללישי ויזנר
אתה צודק אבליסכלוש2
אבל מצד שני התפילה אולי תעזור למשו אחר.. לדוג': כמה התפללנו לפני הגרוש ומה יצא מזה? אבל אולי התפילות ההם עוזרות לנו עכשיו לעלות שוב ושוב לחומש?
ונחמן מאומן: תזכרי את התפילות של סבתא שלך שהצילו את בתדודה שלך...
זה בסדרארטיק
מה כשמגלים שמישו נגיד חולה בסרטן.. אז מה.. המשפחה תגיד:" אנחנו לא נבזבז ת'כסף שלנו על טיפולים...בסוף אם ה' רוצה שהוא יחיה הוא יחיה ואם לא אז לא אבל זהו אנחנו לא עשים כלום"
אף משפחה לא תגיד ככה..אז קל וחומר שלא יגידו על הרופא הכי טוב בעולם,שהוא לא יכול לעזור...
אגב: יש סיפור על איש אחד ....לא זוכרת בדיוק ת'פרטים אבל אני אגיד ת'עיקרון...
קיצר האיש הזה חי לו חיים יפים והכול היה ממש בסדר עד שיום אחד היה צונאמי וכל האזור שבו הןא גר התמלא מים והיה שיטפון ענק..היה ממש מסוכן..וכולם עזבו ת'אזור ממש ממש מהר ורק האיש הזה נשאר....
ואנשים חשבו שהוא משוגע שהוא לא עוזב .. אבל הוא אמר:"אל תדאגו .אני מאמין באמונה שלימה שה' יציל אותי"...והיו לו מלא מלא הזדמנויות לעזוב...והרבה אנשים ניסו לעזור לו לעזוב..
אבל הוא פשוט נשאר שם ועמד במקום בלי לעשות כלום. ואחרי כמה שעות הוא טבע...
כשהגיע לשמיים הוא שאל את ה':" למה לא הצלת אותי?? כ"כ האמנתי בך שתציל אותי... הייתי ממש צדיק !! כולם עזבו ורק אני נשארתי כי רק אני האמנתי בך..." וה' אמר לו: כן ניסיתי להציל אותך... מה נראה לך? מי שלח את כול האנשים האלה שעד הרגע האחרון ניסו לשכנע אותך לעזוב???
אז יאללה... נראה לי שהבנתם.. אז כדאי שנתחיל לחשוב על זה... ה' אולי נותן לנו ת'היזדמנות להציל חלק מחולי ע"י.. הוא שולח לנו ת'תפילה..אז כדאי שנתחיל לראות את הכוח העצום שבתפילה!!
שלישית??? מזתומרת??נחמן מאומן
(תגובה לג'סיקה, כלומר ליסכלוש2)נחמן מאומןאחרונה
אנשים! ;כנסו!!!!!!!!אנונימי (פותח)
אני פוחדת שאני אנורקסית!!
אני בקושי אוכלת נורמלי!!! אני בקושי אוכלת ארוחת צהרים וערב!! (בוקר אני אוכלת כריך בבצ'פר)
אני אוכלת רק שטויות וזה וצא לי בשרותים אז זה לא מוסיף לא לבריאות ולא למשקל!!
ואני מממש לא רוצה להיות שמנה! אני מכירה מישהי שגדולה מימני באיזה 8 שנים והיא ממש רזה ואני רוצה להראות כמוה!!
תעזרו לי!!! אני נקראת אנורקסית?!!! איך אני יוצאת מיזה?!
תודה אחים שלי!!! אוהפתותכם!!!
לא כל כך מבינה בזה אבל לדעתי פשוט תלכי לרופא...מיטל
תקשיבי..ארטיק
הלוואי שאלה היו הצרות שלי... סתם... צ'מעי-נחמן מאומןאחרונה
תפתחו בבקשה....אנונימי (פותח)
וחוצמזה ... אם כל מה שהחא עושה לי זה ניסיון אז איל אני אמורה לדעת מה הוא רוצה ממני עכשו??????? אין לי מושג מה הוא רוצה שאני יעשה!!!וזה גם עוד דבר ... למה הכל צריל להיות ניסתר בעולם הזה???????למה אי-אפשר שהכל יהיה ברור?????
טוב אני מקווה שהצלחתי להסביר ..... בבקשה תעזרו לי!!!!!!
תראי נשמהשמי
העולם מתנהל בצורה כזו כיוון שאנו נמצאים במציאות ירודה מבחינה רוחנית, המציאות עוד לא מסוגלת לקבל את הנבואה ואת הידיעה הברורה. בארץ ישראל במיוחד זה ככה, כדי שנהיה תלויים ברבש"ע ונבין שבלעדיו אנחנו לא יכולים...
נראה לי שאפשר להמשיל את המציאות שלנו לזוגיות. בהתחלה, בתקופת האירוסין הזוג "מרחף", מלא אהבה ואחוה, אחרי שנוחתים מה"שבע ברכות" פתאום צצים קשיים, מריבות וכו'. נכון, גם לפני החתונה היו קשיים אך הם היו זניחים לעומת ה"ריחוף" שהזוג היה שרוי בו.
ואז אנחנו לא מבינים לאן נעלמה האהבה, מה קורה פה? כן, כאן מתחילה העבודה. יש המון קטעים יפים של רומנטיות אך גם המון קטעים של קשיים. וזאת עבודתו של הזוג עד שהוא מגיעה לדרגות גבוהות של קשר וכל שנה של עמל תורמת לקשר להיות יותר מושלם. כך זו המציאות אצלנו ממעמד הר סיני מ"האהבה הגדולה" במדבר שם היה לנו הכל, והיה לנו קשר ישיר עם רבש"ע. עד שנכנסו לארץ וכאן מתחילה העבודה עד שבעז"ה נגיע לביהמ"ק השלישי.
מקווה שקצת עזרתי לך ולא "נפחתי" לך ת'ראש.
ומה אם אפעם לא יוצאים מהניסיון הזה???אנונימי (פותח)
אף אחד לא בחר לחיותשמי
וגם אם לא יוצאים מהנסיון הזה צריך ללמוד להתמודד איתו וכמו הדוגמא על הנחירות אז אפשר לפתור את זה בשני דרכים: לשים אטמים באוזניים או ללכת למצוא פתרון רפואי שבוודאי יעלה כסף...
...צביקה
אם כל אדם,לא משנה מה הוא עושה היה נכנס לגן עדן,היו אנשים שלא היה אכפת להם לעשות מעשים רעים...
כן אבל אם ה'אנונימי (פותח)
תסתכלי מסביבצביקה
ה' רוצה שנשיג את הייעוד שלנו בכוחות עצמנו,ה' יכול לתת לנו כל דבר אבל את ההרגשה שעשינו משו בעצמנו,שאנחנו הזזנו פה משו בעולם.אנחנו צריכים להשיג לבד,זה קשה,אבל זה מה יש.
=======================
מי שמת,אנחנו לא יודעים מה קורה לו עכשיו..אולי יותר טוב לו?
נכון...אנונימי (פותח)
|חושב|צביקה
באמת השאלה על למה יש כ"כ הרבה רע ולה דווקא לטובים קורה רעות היא המובילה את האדם להסקה שהעולם הזה הוא לא 'השורה התחתונה' קיים גם עולם הבא בו כל אחד יקבל את גמולו,בו האדם יחשוב שהיה עדיף לו לסבול בעולם הזה עוד קצת כדי לקבל את ה'תשלום' שם(למרות שברור שעדיף לעשות הכל מאהבה ולא מהסתכלות של: "מכיוון שאני ארוויח מזה,אני אעשה את זה",הגישה הנכונה היא:"אני צריך לעשות את הנכון,גם אם אני אפסיד מכך").
אפשר להגיד את כל התירוציםאנונימי (פותח)
(:צביקה
וזה גם תירוץ...
ואם כבר אני אשאל אותך שאלה:
ה' הרי מושלם ולא יכול לטעות,אז איך הוא יכול להעניש אותנו כשהוא יצר אותנו עם היכולת לטעות?
אם מסתכלים נכון, זה נראה אחרת וזה קל יותר.דובלה
א. ה' אוהב אותנו מאוד, לכן הוא שלח אותנו לשליחות מאוד חשובה: לרדת לעולם הזה, העולם הכי "דפוק" וחשוך, ולהאיר אותו. לעשות בו בית לה'.
ב. הנסיונות הם חלק מהעניין. כשאדם מתגבר עליהם, הוא מתרומם הרבה יותר, הוא מאיר את עצמו ואת העולם. נסיון הוא מלשון נס והתנוססות, כלומר גובה.
אנחנו אכן מבקשים ונמשיך לבקש, שהקב"ה לא יביא אותנו לידי נסיון. אבל כשהוא ישנו כבר, אפשר לשמוח שיש לך את הזכות וההזדמנות לעבור אותו ולקדם את השליחות. ויש לך את הכוח! ה' לא נותן ניסיון בלי כוח בצידו.
ג. אין רע אמיתי. בעצם הכל טוב. שוב, אנחנו מעדיפים את הטוב הגלוי, ומבקשים את הטוב הגלוי, אבל גם כאן, לאחרי שכבר קיבלנו אותו בצורה כזו יש לשמוח, מאחר שהוא טוב הרבה יותר נעלה.
טוב, בקיצור, אין לי כוח להאריך וגם לך בטח אין כח לקרוא, אז הסיכום הוא כזה:
את כל החשבונות של ה' אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת. יש פתגם האומר, אילו ידעתיו, הייתיו. אם התכניות של ה' היו באותה הרמה של השכל שלנו, אז למה לא נהיה גם אנו כמוהו, ננהיג בעצמינו איזה עולם?
מה שאנחנו כן יודעים הוא, שה' אוהב אותנו, מאוד מאוד. אנחנו הבנים שלו. ולא קשה להבחין כמה אנחנו עטופים בהשגחה פרטית, כמה טוב כן יש בעולם. חשבון פשוט הוא, שגם הדברים הקשים הם בעצם טוב, שאנחנו לא יודעים למה הוא טוב. אבל אנחנו נדע בקרוב.
לא, לא צריך לחכות לאחרי 120 בשביל זה. הגאולה תיכף באה, ואז הכל יתברר.
שני דבריםדובלה
דבר שני ועיקרי: אם הכל היה טוב, אז זה בכלל לא חוכמה, כל העניין של העולם הזה בכלל כבר היה מיותר.
כל הכוונה כאן היתה, שאנו בני המלך נלך למקום חשוך דווקא, עולם שרע בו והרשעים גוברים, ונלחם את מלמחת הטוב והקדושה. שנתגבר על הקשיים והצרות שמנסים להפריע לנו, ולהתקדם הלאה.
מה שאין את כל זה בעולמות העליונים. רק כאן. ולכן נשלחנו לכאן.
התכלית היא כמובן, שנחזור תיכף מהמלחמה עטורי נצחון, כלומר שיגיע השלב שבו העולם כן יהיה טוב, כן יהיה מושלם ולא יהיו בו עוד צרות. העולם שאחרי הגאולה. (אל דאגה, גאולה היא לא מילה שתמיד תשאר עתיד רחוק... זה לכל הדעות כבר בגדר העתיד הקרוב מאוד).
ואז כולם יכירו ויראו בגלוי שהטוב מגיע מה', מהקדושה. כי העולם כבר לא יהיה חשוך בכלל, הכל יאיר.
הנקודה היא רק, שכל זה יעשה דווקא על ידינו. זהו החידוש, לזה הקב"ה חשק כשהוא שלח אותנו לכאן. אם לא כן - לא היה טעם לבריאת העולם הזה בכלל.
אני מקווה שכוונתי הובנה פחות או יותר
תקשיבי רק לי...זהבית
ובקצרה:ה' הוא הטוב,ומדרך הטוב להיטיב-ה' ברא אותנו לכבודו כדי שנקדש את שמו בעולם.אנחנו העם הנבחר ז"א:עם ה'.הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא יודע שהוא לא יכול לעמוד בו והוא מקיש רק על הקנקן המלא ולא על הריק(קרי:הרשעים).הקב"ה רוצה לבחון את מידת נאמנותנו לו ואת זה עושים רק באמצעות ניסיון.כמו שמהנדס של גשרים ומבנים חייב להעמיד את הגשר או המבנה בעומס כדי לראות אם היוא יקרוס או לא-ולעיניננו:הקב"ה רוצה לראות האם אמונתך בו היא חזקה או שזה סתם דיבורים והצהרות של:אני מאמין בה' וכו'.
תתחזקי ותעייני שם.
כל טוב!
אוווףאנונימי (פותח)
ואני פשוט לא מבינה כלום.אחותי הקטנה כזה אמרה לי" אני לא מבינה את האלוקים! למה הוא עושה לי רע.ואומר לי שזה טוב. אם זה טוב אז שייראה טוב ואם זה רע אז בלי שימציאו תירוצים על איך שזה טוב מה שהוא עושה! נמאס לי" ואין לי פשוט מה להגיד לה!!! ואני לא מבינה איך יכול להיות שהוא קיים והוא אוהב אותנו ואנחנו העם הנבחר שלו.
זה פשוט לא יכול להיות שכל הדסברים האלה נכונים!!!!!! ואני ניראה לי כבר לא ממש מאמינה בו!! מי אמר שהוא קיים?? מי אמר שהתורה בכלל מאת משה רבנו(אם בכלל היה כזה"אולי זה ספר שמישהו אחד המציא. והוא פשוט סיפר לכל הילדים שלו ת'סיפור"המשעשע "השה של מתן תורה.... ואז אנשים התחילו להאמין שזה באמת קרה!!1 מי אמר שזה בכלל נכון???
אני יודעת שאני רק יהדייה ודתייה בגלל שנולדתי ככה .. אם הייתי נולדת לתןך משפחה נגיד של נוצרים אז הייתי נוצרייה.. והייתי מאמינה שזה מה שנכון כי ככה חינכו אותי... אז זה נראה לי אותו דבר... אולי היהדות היא לא הדת הנכונה ובכלל אני רק דתייה בגלל שחינכו אותי שזה הדבר הנכון !! ואפעם לא ראיתי משהו אחר. וזה ממש מפחיד אותי ואני לא יודעת למה כמ אני לא בטוחה אם ה' בכלל קיים אז למה שיהיה אכפת לי??? אבל בכל זאת אכפת לי... ואני לא מפחדת כי אני חושבת שזו לא צורה ראוייה להתייחס לה'"בורא העולם".. אלה בגלל שאני מפחדת שאני אקבל עונש. אבל בעצם אמורים לעשות את המצוות לשמה ולא בגלל שמפחדים מעונש. וזה מפריע לי שאני רק עושה את המצוות כי אני מפחדת שאני אקבל עונש.
ועוד משו: אולי ה' מתעלם ממני בגלל שחללתי שבת או משו כזה חטא נוראי שמגיע לי כרת??
תראי,חמודהיונה
בסד
מה שאת עוברת ומרגישה הוא טבעי ונורמלי,וכל אחד עובר אותו בשלב כלשהו.
נפתח כאן בעבר שרשור מאד ארוך ומפורט על הנושא ,את בהחלט לא לבד.
כדאי לך להכנס ולקרוא :
בדיוק קראתי משהואנונימי (פותח)
הוא אומר שחובת האדם בעולם היא לסמוך על ה'. מה זה אומר לסמוך? להשען בצורה שאם הדבר שעליו סומכים יזוז או יעלם- אנחנו ניפול. ככה צריך לסמוך את עצמינו על ה'.
אבל אנחנו סומכים על כל מיני משענות אחרות- הכסף שלנו, המשפחה, החברים, האופי, היופי, השכל וכולי- כל אחד סומך ש"יהיה בסדר" בגלל הדברים האלה.
ואז ה' עושה איתנו חסד (כן, ככה הוא אומר!) ומזעזע קצת את המשענות שלנו. זה יכול להיות הפסד ממון, או פגיעה מצד חבר, או צרות במשפחה, או שפתאום מתברר שאנחנו בעצם לא כל כך חכמים (בחרי את המתאים לך...) בקיצור- הזעזוע של המשענות האלה גורם לנו לחזור ולהשען על ה'- וזו המטרה של הזעזוע.
(חסרות דוגמאות? האמהות שהיו עקרות, סיפורים אינסוף על אנשים שהתפללו והכל הסתדר- ה' רוצה שנסמוך עליו- ולכן מביא עלינו קשיים).
מקווה שזה היה קשור...
ובספר זה הרבה יותר מפורט ויפה.
כלומר א"א להשען עליואנונימי (פותח)
אלה אם כן זה היה בחירת האדם לצאת לטיול אבל וזה גם א"א להסביר
אם יש לאדם בחירה חופשית אז איך ה' מכוון את העולם?? ואם ה' כבר יודע מה הולך ליקרות בחיים שלנו אז מה הקטע שנחיה?? כבר קבעו מה יצא מזה! אז למה אני צריכה לסבול?
את שואלת שאלות גדולותדובלה
ניסיתי לענות על רגל אחת מקודם, לא יודע אם קראת. אבל בכל מקרה, הדברים האלו גדולים מידי בשביל לקבל עליהם תשובה מתגובות קטנות בפורום. אלו דברים כללים של השקפה וחיים, שצריך ללמוד על זה ולשוחח עם רב או רבנית על זה.
אני באופן אישי הייתי ממליץ לך לפנות לכיוון של לימוד חסידות (חב"ד), ואז הרבה שאלות נעלמות ממילא, כי זה מאיר פתאום. זה מובן מאיליו פתאום.
אבל בכל אופן, מחוץ לכל זה, לא צריך הרבה הוכחות שזה הדבר הנכון. העולם לא יכול בשום צורה להתקיים בצורה כל כך מורכבת ומדוייקת לפרטי פרטים - לבד. ללא מנהיג תמידי.
ומה שלא מבינים... אנחנו צריכים לשמוח על מה שכן זכינו להבין עם השכל הקטנצ'יק שלנו. אלוקים כזה גדול ואנחנו כאלו קטנים. איך בדיוק את רוצה שנבין את כל הדרכים שבהם הוא מנהיג את העולם?
מספרים, שפעם נפגשו שלשה צדיקים. אחד אמר, אם הייתי מקבל לידי את ההנהגה של העולם, הייתי עושה שלא יהיו עניים ולא יהיה סבל. השני אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם הייתי עושה שלא יהיה רוע ונסיונות בעולם.
השלישי אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם, הייתי מנהיג אותו בדיוק כמו שה' מנהיג אותו עכשיו. כי בוודאי שה' מנהיג אותו בצורה הכי טובה שיכול להיות, רק אנחנו אלה שלא מבינים כאן.
אני מבין את השאלה, למה ה' לא עושה שנראה את הטוב. צודקת, אנחנו באמת מתפללים שלוש פעמים ביום שיהיה טוב גלוי. אבל צריך לזכור, שהעולם הזה כולו זמני וקטן, לא כל מה שאנחנו חושבים שטוב זה טוב. אנחנו כמו ילד קטן בלול, שחושב שהצעצועים שלו הם הדבר הכי חשוב בעולם. הוא פשוט לא יודע מה שההורים שלו יודעים שטוב בשבילו.
לפעמים כשהורה מונע מהילד שלו לאכול חומר לניקוי רצפות, הילד חושב - איזה אמא רעה. למה היא לא נותנת לי?
אבל הוא לא מבין שהיא זו שיודעת מה טוב בשבילו.
אותו הדבר כשאדם מציץ מחלון ורואה רופא מנתח מניף סכין וחותך אדם חי.. הוא יזעק - רוצח! אבל מי שמבין ברפואה יודע שהמנתח כעת עסוק להציל את חייו של המנותח.
אז למה את צריכה לסבול? בשביל שיהיה לך טוב. למה? לא יודע. ה' יודע יותר טוב מאיתנו.
אבל זה על קצה המזלג ועל רגל אחת. אני אנסה אולי להפנות אותך לאיזה רב מתאים שיענה לך יותר.
להפנות לרב??אגם-כנרת
לומדת מהסבלנות שלך
כּנרת
מה כ"כ לא מובן? מה גרם להרמת הגבה המופלאה הזו??דובלה
"חשבתי שאתה הרב.."
מכאן. הבינות?פלפלתי
הו, את זה גם אני לא ממש הבנתי...דובלהאחרונה
בעז"ה אני באה!!חשוב מאוד לבוא...דרשתי קרבתך
יש בערך 4 שירשורים של הנושא הזה!תפוזה 1
מגיע לו! <לנושא>חמסיתאחרונה
היי אנשים (גם בנים וגם בנות) כנסו משהו בקשר לכיפהמיטל
טוב אז ככה... קודם כל אני חדשה כאן.. כאילו.. גלשתי פה הרבה אבל לא הגבתי כי רק עכשיו גיליתי איך נרשמים..
...
אבל מה שרציתי לדבר עליו זה ככה...
אני בת 13 ולמדתי לסרוג כיפות לא מזמן.. שבוע לפני פסח בערך..
יש מישהו בשבט שלי שאני אוהבת אותו ורוצה לסרוג לו כיפה אבל אני לא יודעת איך נותנים כיפה למי שלא ביקש ולמי שלא חבר שלך...
אז בנות: מי שעשתה את זה והלך לה.. אז שבבקשב תכתוב איך ומה היא אמרה
ובנים: מי שנתנו לו בנות דומה לעניינן שלי שבבקשה יכתוב איך היא נתנה
יאללה תודה רבה לכם!! חח חולעלייכם
תחשבי בצורה יותר רציניתמשה
נכון, את צעירה יחסית, אבל תתחילי לחשוב בצורה רצינית מה את רוצה בחיים שלך.
חבר עכשיו זה מתאים לך? רלוונטי?
את מודעת להשלכות של זה?
את רואה את זה כקשר זמני לשנה שנתיים (ואז אין עניין להתחיל את זה מלכתילה)? את באמת חושבת שזה יהיה רציני יותר?
אני לא שולל את הכיוון הזה על הסף, אבל לפני שאת עושה משהו שיכול להיות מאוד משמעותי בחיים שלך - תחשבי עליו היטב

משה.
משה תיכנסמיטל
זה מה שהוא אמר..פלפלתי
ומשום מה נראה לי שזה השתוללות של הורמונים ולאו דווקא משהו מובנה ורציני.
כדאי לך לשים לב טוב טוב.
גם לשטויות יש השלכות.
את לא באמת יודעת לאן זה יגיעמשה
(אם היית יותר גדולה בקצת שנים - יכול להיות שהייתי אומר לך תשובה הפוכה)
אם כל הכבוד..מיטל
אני לא שאלתי אם להיות ידידה או להיות חברה ולתת כיפה זה לא במקום להציע חברות..
אני בסך הכל רציתי לדעת איך לתת!!
ובקשר לידידות או חברות זה ענייני ואם אני ירצה אני יפתח על זה דיון אבל לא פה!! פה מדברים על איך לתת כיפה!! בחיית!!
במחילה,חמסית
חברה,
תורידי הילוך.
ומה שמנסים להגיד לך, אולי אין קטע שתתני לו בכלל את הכיפה?
חח איזה ;חפירות...הפחדתם את הילדהאיתן6

שמע, לפעמים חפירות זה בריא
חמסית
שמע, לפעמים חפירות זה בריא
חמסית
אולי באמת מנסים לאמר לי לא לתת אבל זאת בחירה שלימיטל
אם זו בחירה שלך, אז תבחרי גם את הדרך לעשות את זהדובלה
ושימי לב, שעצם העובדה שאת כל-כך כל-כך רוצה דווקא כן לתת, מוכיח שזה לא ממש בדיוק "סתם" מחווה ידידותית בלי שום השלכות של חברות וכו'. זה נשמע מהלהיטות הזו שיש פה משהו קצת יותר מזה.
ולכן בדיוק יועצים לך כולם שעדיף לרדת מזה, בפרט בגיל שלך. אם את לא רוצה לשמוע לעצתם, בחירה שלך... אבל אל תצפי שאנשים יעזרו לך לעשות דבר שחושבים שלא כדאי לעשות.
אולי תפסיקו להגיד לה מה לעשות?ישי ויזנר
ולעצם העניין- אני לא מבין בכל זה כ"כ, אבל אולי פשוט תגשי ותציעי לו?
קצת הסברים יותר מפורטים -כנסו קראו ואז תגיבומיטל
אני בבני עקיבא, סניף מעורב ויש אצלינו גם אנשים עם חברים/חברות... אני למדתי איך לסרוג ויש אחד בשבט שאני לא מאוהבת בו או משו (ותאמינו לי אני יודעת מה זה להתאהב) בואו נגיד ככה אני פשוט אוהבת אותו קצת יותר מהאחרים, או יותר נכון מחבבת...
ואני, לאחר שיקולים ומחשבות החלטתי בסוף כן לסרוג לו כיפה.
אני עומדת על שלי לסרוג לו כיפה ולא משנה מה תגידו זה לא משנה.
אני באתי בתור אחת שסורגת לידיד כיפה (קחו את זה כעובדה) אבל לא יודעת איך לתת לו את הכיפה (מה להגיד, מתי וכו')
מה שאני באה לבקש זה עצות מבעלי ניסיון איך לתת את הכיפה ולא עם לתת או לא לתת כי אני נותת! נקודה.
אז למי שיש רעיונות או עצות לגבי הנ"ל אשמח לשמוע.
תודה רבה!!!
לדעתי, אם זה מה שהחלטת-עוזיה
"היי משה, מה נשמע? תעצום שניה את העינים, יש לי הפתעה בשבילך.."
"היי, ממש תודה, יא גנובה. מתי עשית את זה?"
"אני לא אשמה שהשיעורים בביס" כל כך משעממים.. צריך לעשות משו מועיל, לא?"
חח תודה אני יחשוב על זה!!מיטל
אבל שנינו יותר ביישנים.. כאילו.. עקרונית אני לא ביישנית אבל אני יתפדח לעשות דבר כזה נראלי
בכל אופן- תודה =)
למה שלא..דובלה
ואז ההתלבטות איך להגיב תעבור אליו..
יש לך עניין דווקא לתת לו את זה בעצמך?
דובלהאגם-כנרת
ועוד יהיו לה, ולכולנו בעצם כל כך הרבה החלטות לקבל בחיים, עכשיו זו רק כיפה...(עם כל החשיבות, כמובן

אז מה שלא יהיה - שיהיה עם כל האחריות, בחינת "אני עשיתי, אני אשא, אני אסבול ואמלט..."
ו...מאיפה הבאת את הבלון הזה? אנ'לא רואה כאן אייקונים...
יומפליא
כּנרת
אהה, דובלה
אגם-כנרת

אמף=), ;גילגת אותי מצחוקאגם-כנרת
ואין צורך להרבות במלים...בהצלחה יא חמודה

(זה בשבילו)כּנרת
אTיזה חמודים נהייתם חחמיטל
1. לתת לו ולהגיד לו שהכנתי לו הפתעה
2. דרך שליח ולהפיל את האחריות עליו
3. לתת לו עם פתק
אוקי.. סבבה.. תודה רבה לכם!! עם יש עוד רעיונות אשמח לקבל!
ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת...
וזה לא אמף=) זה ראשי תיבות של מיטל פ.. חח
מיטל פ.אגם-כנרת
ולא הבנתי כוונתך באומרך "ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת..."
זה לא מצחיק - ואהבת?
או שמא לא מצחיק - ופויה לי?
ו...'צַפרי מה נהייה בסוף, הא?
ואוהבת? בטח מיטל, בטח (איזה שם עמוק יש לך, וואוו, מי-טל)
שלך בעוד רעיונות אם תרצי
אגם

את כאילו צחקת לנושאמיטל
אם שאת היתה כיפה שניה שאני נותת זה היא נושא מצחיק כי כבר עברתי את התהליך פעם 1
אבל אם זאת פעם ראשונה ואני באה בבקשה שתגידו לי איך אז כנראה זה לא מצחיק כנראה זה רציני
הבנתוש?
אויש מיטל יקירתי,אגם-כנרת
זהו, אם עוד משו
אני כאן בשבילך
עם המון אהבה

כּנרת - לא נרדמת, אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אמ.. חברה כנסי..מיטל
נראלי אני יתן לו כאילו מתנה לפני שהוא טס כדי שהוא כאילו יזכור אותי..
אוווווף (שהם טסים)
נוו.. אז זה הזדמנות חייך!!עדי:)אחרונה
את אחלה,חמסית
בדיוק מה שבאתי לאמר.
קרוב משפחה- איציק כהן ז"לרייצ'לאחרונה
אני לא הספקתי בכלל להכיר אותו..
מי אמרפילוסופית!!!
אולי אם בנאדם לא יודע- הוא גם לא אמור לדעת?
אני חושבדובלה
הקב"ה בדרך כלל מביא את האדם למקום שבו נמצאת שליחותו. כלומר, אם אדם רואה למשל שהוא הגיע מאיזה שהם סיבות ללמוד במקום מסויים או לגור במקום מסויים, הוא יכול להניח שהשליחות שלו נמצאת שם איפשהו.
אם את חושבת שמצאת, זה כנראה זה... אדם יכול לדעתי להרגיש במה השליחות שלו.
בכל אופן, כפי שאמר הבעש"ט, בעיקרון כל מקום שאדם מגיע אליו (גם לזמן קצר) הוא צריך לבדוק אם יש שם משהו לעשות, לפעול, להשפיע על מישהו וכו'. האדם נמצא בשליחות תמידית.
ובד"כ אומרים-פלפלתי
לא מספיק לך תרי"ג מצוות.אנונימי (פותח)אחרונה
הלווי שהייתי מקיים את מה שאני אומר! אני גם בין אלו שעושים קיצורי דרך וקודם רואה כל מה שאפשר לתת מבחינה מוסרית ואחר כך בודק איך זה הולך לפי התורה האישית שלי.
תענו לי דחוף!מיסטר דום
אני אנורקס!!
כן כן הייתי היום בבית חולים ואמרו לי את זה...
אני אצל דיאטנית אני אוכל בקושי ויש לי יסורי מצפון לפני כל אוכל שאני אכל ולפעמים בגלל זה אני לא אוכל מה לעשות ???
קודם..מוריה
זה שהתחלת לטפל בזה, זה טוב..
שנית, הייתי ממליצה לך לנסות להבין למה אתה לא רוצה לאכול?
תפתחו עשה דחוףמיסטר דום
תראה תמונות של אנורקסים..מוריה
אגב, זה לא מרזה! זה משמין!
אני יודע..תפתחימיסטר דום
אני מרגיש פרה אני גם דיכאוני בזמן האחרון
וניסתי כלום היסורי מצפון יהרגו אותי עוד מרעב...
שאני אספר לך כמה אני שוקלת?מוריה
קודם כל, צא מהדיכאון. זה לא יעזור..
בהתחלה תגביל את עצמך להיות נגיד פעמיים ביום בדיכאון.. וכן הלאה.. תפחית..
בקשר למשקל, הוא סביר בהחלט!
הייתי ממליצה שתדבר עם מומחה..
אבל בטח תגיד מה אני מדברת על משקל..
אני דווקא קצת בעודף משקל, אבל זה לא נראה כ"כ.. (גובה- 1.63, משקל-78..)
אבל תראה.. אחד הדברים החשובים זה להפסיק להסתכל על החיצוניות! זה פחות חשוב!
אצל בנים זה שונה...אפוש
בנים צריכים לשקול יותר מהגובה...
הוא באמת אנורקס...
אני 1.63, ושוקלת 55.benadamguy
אני בגובה 1.7 ושוקלת 55...אי''ה
אז הבעיה שלך זה חוסר ביטחון עצמיאור-שחר
ברור שהפנימיות הכי חשובה!מיסטר דום
אז תלמד אותם להפסיק עם זה!מוריה
תסביר להם ולך, שאתה עובד יותר על הפנימיות מאשר על החיצוניות..
על מה יש לך ייסורי מצפון?תכלת דומה לים
זו מצוה מהתורה לאכול!!!!
מפריע לי המשקל שלי..מיסטר דום
כאחת שמכירה ת'מחלה מקרוב....ארטיק
א:שכן,מצווה מהתורה לאכול! אבל אנשים אנורקסים ,יש להם יסורי מצפון לא בגלל שהם חושבים שאסור להם מן התורה ,לאכול .אלה בגלל סיבות אחרות שקשה לאנשים שלא אנורקסים להבין אותם .ומכייון שאני לא אנורקסית גם אני לא מבינה אבל זה לא חייב להיות קשור למשקלו וגם אם זה כן זה ברמה שאנחנו לא ממש מבינים.
ב: כן, אנשים אנורקסים מרגישים פרות אפילו שהם ממש רזים... זה כל המחלה....
ג: אם אתם רוצים לעזור להגיד דברים שלילים על אנורקסיה לא יעזור, לנסות להבין הרבה יותר יעזור!
ד:אני ממש מצטערת אם משהו נעלב וממש לא התכוונתי להעליב אפאחד או להתנפל על אפאחד ,רק רציתי לעזור ואני ממש מצטערת מראש אם פגעתי!
תסתכל על העלון ;אולם קטן.. היה שם השבוע משהו על זהעוד נחזור
בהצלחה!!
*עולםעוד נחזור
אל דאגה! יש מוצא!גבאי
שנית- צור קשר עם מומחה או יועץ כדי שיעזור לך בהתמודדות, לא בגלל שאתה עם בעיה חלילה, אלא מפני שזה הרבה יותר קל לעבוד בשנים! שני אנשים- אתה והוא יחד תתגברו בעזרת ה'
תתפלל ותבקש מה'- שכל ההשתדלויות שתעשה- יהיו לעזר ותשתחרר מכך.
תוכל לקרוא ע"כ בעולם קטן של פרשת יתרו.
שיהיה לך כל טוב וברבה בריאות וסיעתא דשמיא!!! אמן!!!
תדע שה' אוהב אותך!!!
הי!!מירב!!
למה שהוא יגיד לעצמו שהוא מכוער?!תפוזה 1
מה ???? למה שיגיד לעצמו שהוא מכוער????ארטיק
כאילו..!!מירב!!
ואולי גם רעיון טוב שיגיד לעצמו שהוא צריךארטיק
נראה לי...תמי!
מקווה שעזרתי, בהצלחה!!!
אין לי שמץ כמה אני שוקלת...חמסית
לא בידיוק מעניין אותי...
בכל מיקרה-
כמו שלווה <מתגעגעת אלייך, מהממת!!> אמרה, תכניס לעצמך לראש שזאת מחלה, וזה לא טוב.
תילמד לאהוב את עצמך, תראה לעצמך את הצדדים היפים שבך, ואם אין כאלה, תכניס לעצמך דבריפ טובים! תעשה את עצמך בנאדם טוב!
<למודת ניס(י)ון...חח>
אוהבים אותך...
מי שלא הבין- שלווה=ארטיק.פילוסופית!!!אחרונה
נראה לי.....זהבית
לפי דעתי מי שלא אוכל אוכל-אז הוא אוכל את עצמו מבפנים.
כדאי לגשת ליעוץ פסיכולוגי ונפשי מקיף בעינין זה כיוון שנראה לי שלא האכילה היא הבעיה שלך שדיאטנית תפתור לך אותה,וגם לא באמצעות אכילה כפייתית שתכפה אותה על עצמך.
לא מסתדרת עם אח שלישובל אור
הוא בן 15, אני בת 19. הוא השנה בישיבה עם פנימייה, ואני השנה בשרות לאומי. בזכות הנ"ל החיכוך ביננו קטן, אבל עדיין, זה בלתי נסבל, ואני רוצה לטפל בבעיה, לפני שתחמיר.
אני אפרט:
אין לי מושג מה התיסבוך שלו בחיים, אבל ברור לי, וגם להורים שלי, שההתנהגות שלו נובעת מאיזה משהו פנימי. אני אנסה לתאר קצת את ההתנהגות שלו: אותי באופן ספציפי כשהוא רואה, הוא אוטומטית מתחיל לקלל (הקללה האהובה עליו זה "נאצית" ו"יא יימח שמך"...), תמיד הוא מאשים אותי בדברים, ולא יכול להיות מצב שכשאני עוברת לידו והוא לא מגיב באיזשהו אופן (בין בקללה עסיסית, ובין בבעיטה ובין בדברים אחרים). עם כולם הוא מתנהג בצורה מעוררת חלחלה, אבל איכשהו הם מסוגלים להבליג. אני מודעת לעובדה שהרבה מן הבעייתיות של העניין נגרמת בגללי. אני טיפוס שמתעצבן בקלות, ואם יש מישהו שלא מתנהג כמו שצריך, הזעם שלי מייד מתעורר, ויוצא החוצה בכל מיני צורות (צעקות בעיקר..). ההורים שלי טוענים שהם מטפלים בבעיה בדרך שלהם. אבל עדיין זה לא עוזר לי. כשאני חוזרת הביתה (סופסוף..) גם הוא בד"כ נמצא שם, ואז מתחיל ה"שישו ושמחו". אני לא מסוגלת להיות איתו. הוא מעורר את הנקודות החלשות אצלי, של ההתעצבנות וכל היו"ב, כך שיוצא שממש לא נעים לי להיות בבית, כי גם אם הוא סופסוף נעלם, עדיין העצבים שלי מפעפעים ויוצאים על החפים מפשע.
ואני יודעת שהרבה מן הבעייתיות נמצאת אצלי. תייעצו לי איך להתנהג! אני יודעת שאותו אני לא אוכל לשנות, אבל אני מקווה שאם אני אלמד את עצמי להבליג, ואנסה לשנות את היחס שלי אליו, לפחות אני אדע שאת שלי עשיתי.
אשמח בעיקר לתשובה מקצועית, ולתשובה ממישהו שעבר ניסיון דומה..
תודה.
כשאני הייתי מתעצבן בצורה דומהמשה
זה עבד, ועבד היטב.
סליחה אבל זו ממש עצה!שובל אור
חחחח מוכר....שירה יאללה תזרמי איתוסירת עץ
קרצייה!!! מה זה תזרמי איתו?!?!?!שובל אור
אימל'ה, הוא בא אלי עכשיו!
_________________________________
אגב, יש לך טעות דיקדוקית בחתימה... אתכם, לא אותכם.
מה זה פה? תרגעי ..חחח. מה הוא בא אליך עם סכין?סירת עץ
יש מצב... מזל ששרדתי....שובל אור
שובל אור יקירתי......זהבית
תיאורך את קללותיו מעורר בי חלחלה.אינני מסוגלת לחשוב כיצד ילד(בן כמה הוא?)יהודי ועוד דתי מסוגל לכנות את אחותו בכינוי:"נאצית" או:"ימח שמך" המופנה בד"כ לצוררים.
למרות שכתבת שהורייך אמרו לך שהם מטפלים בבעיה בדרך שלהם,אין כל ספק בכך כי שיחות עם הוריך על כל מקרה ומקרה כזה(או הצטברות של כמה ביחד)יעוררו אותם לחשוב על הנושא ועצם העלאתו תעורר בהם את המודעות הדחופה לבעיה זו וכי זו בעיה חמורה(של נוער בגיל ההתבגרות בד"כ)ויש צורך לטפל בה.
בכל אופן אזכיר כי אין תחליף ליעוץ המקצועי וכי עצותי לך אינן אמורות לשמש תחליף ליעוץ מקצועי.
בכל אופן עצתי לך:שתשתדלי לשמור על קור רוח ועל ריחוק מסויים ממנו(ממש להתעלם לפעמים כשאת עצבנית או משהו כזה אז אל תתיחסי אליו)
שלך
זהבית
אני עדיין מצפה ליחס ענייני...שובל אור
להתעלם לגמרי מקיומוצביהודה
רגע, תני לחשוב, זה מקרה קצת מסובך... לא?דובלה
בתור מכרה של המדובר אני יכולה להעיד על האמתסירת עץ
הוא לוקח דברים באיזי,הוא לא מתעצבן בקלות(בניגוד ל...),הוא מעופף,חפיפניק כזה,אוהב "לרדת" על שירה וכו' וכו'....
אבל בתכל'ס,ממה שאני הצלחתי להבחין,הוא עושה את זה מאהבה....
נכון שזה דפיקות להביע אהבה בצורה כזאת,אבל זו הדרך שלו,כי הוא כזה וצריכים לקבל אותו כמו שהוא.
יש ילדים שמבקשים תשומת לב בדרך שלילית(כמוני...) והם חושבים שבדרך זו הם יקבלו אותה....אפשר להסביר לו איך להתנהג,אבל לדעתי ומנסיון הוא ימשיך ככה כי זה האופי שלו.
עכשיו,אפשר להתעצבן עליו ולצעוק,אבל זה רק ישיג את המטרה ההפוכה.
לכן אני ממליצה להתעלם,ותראי שהוא יפחית את היחס השלילי שלו כלפיך..
בנוסף,הייתי ממליצה לך לבדוק את העובדה שהוא נטפל רק עליך מכל שאר האחים ותנסי לברר מדוע....יש שני צדדים למטבע.
אה...גברת... תרגיעי!!!שובל אור
את לא יודעת את המצב לעומקו, אז כל מה שכתבת ממש לא רלוונטי.
ולכל מי שהציע לי להתעלם- רעיון גאוני! השאלה היא איך אני כופה על עצמי להתעלם.. זה עבודה עצמית, ואני לא מרגישה שיש לי את הכלים בשביל זה.. אז אולי תתנו לי עצות בתחום הזה?
ועוד משהו, סירת עץ יקירה- בנוגע לשורה האחרונה שלך, ציינתי בפירוש שאני מודעת לעובדה שהרבה מן הבעייתיות של העניין נגרמת בגללי, וכתבתי שזה בגלל שאני טיפוס שמתעצבן בקלות, ואם יש משהו שקצת לא מוצא חן בעיניי, מייד זה בא לידי ביטוי בצעקות. ואת זה את הלא יודעת היטב.. אז אני חושבת שאני יותר צריכה עזרה בכיוון הזה, כלמיני עצות שיעזרו לי להצליח להבליג, ולהתעלות על עצמי.
תכניסי לעמצך לשכל---חמסית
כשאת לומדת להיות רגועה ולא להתעצבן מכל דבר, את מזכה בסוף לא רק את הסביבה ובמיקרה הזה את אח שלך אלה גם את עצמך. את תרגישי יותר טוב עם עצמך.
מעשית- נסי להגיד לעצמך: הערב אני מעירה רק הערה אחת, וכל השאר מבליגה. ואת תיראי לאט לאט איך המצב מישתפר.
עוד שיטה מצויינת- כל פעם שהוא מקלל אותך זרקי לעברו חיוך ענק, אוהב כזה. הוא יתחרפן מזה בהתחלה, ובאיזה שהוא מקום גם יאהב את זה..
ב"הצלחה!!
חוצפה!זהבית
מה בדויק לא ענייני במה שכתבתי לך?
את מעליבה אנשים סתם כך.
תתביישי לך!
תרגיעי ומהר. יש לך תיסבוכים רציניים.שובל אור
ד"א- אני יודעת מי את.
אני מכיר ילד עם בעיה בדיוק דומה לתיאור הזהדובלה
הייתי מדריך בקעמפ קיץ של ילדים, יש שם ילד אחד בעייתי כזה, שסתם מקלל כל הזמן ו.. בקיצור, די דומה לתיאור הנ"ל.
אם הוא רוצה לשאול אותי מה השעה, זה ישמע בערך כך:"טמבל, מה השעה?" ואחרי תשובתי: "אה. מפגר. תפסיק לחייך! דביל!"
בקיצור, מעצבן.
בשנה הראשונה הייתי מתעצבן עליו וחיש חש הקשרים הדלים בינינו נשרפו לגמרי.
בשנה השניה כבר קלטתי שזו צורת הדיבור שלו וזהו. כשהיה פתאום מרביץ בי סתם ככה יציאה עוקצנית עם קללה בצידה, הייתי משיב לו בחיוך איזו יציאה עסיסית משלי (לא על חשבונו, כמובן), שתגרום לו לחייך. די מהר הבחנתי שאני אחד המדריכים היותר אהובים עליו. למרות שהקללות לא הפסיקו, כבר הצלחתי לחוש יותר בגלוי את החיבה בעיניים שלו כשקרא לי "טמבל". מאוחר יותר זה גם התלווה בטפיחת שכם.
הוא ילד בעייתי, זו עובדה. לפתור את זה אני לא יודע אם אוכל, אבל לחיות עם זה בצורה הכי נכונה שאפשר אני יכול ומשתדל לעשות את זה.
כשסירת עץ אמרה משהו דומה התעצבנת עליה, אני מקווה שלא תתעצבני גם עליי.. אבל לדעתי זה הפיתרון, עכ"פ מה שבידינו.
מקווה מאוד שעזרתי
אלא למי בדיוק?זהבית
לפעמים צריך לדעתאנונימי (פותח)
במצבים כאלו לעניות דעתי, צריך פשוט לנסות לעבוד על עצמך בסבלנות, ותאמיני לי שזה עוזר!!! אולי עם "קצת" ניסיון עם אחותי <למרות שהיא זאת שגדולה ממני> פעם היינו רבים ממש פווול!!!!
פשוט החלטתי שאני לא מתייחס, היא הייתי צועקת, מתעצבנת, ולפעמים זה היה יותר חמור, אבל אתה פשוט מבליג, מקללים אותך ואתה פשוט אומר "תודה רבה", את מבינה איך זה יכול לשגע בנאדם????? אתה מתפוצץ, מתעצבן, מקלל ואומרים לך "תודה" ולא מתייחסים??? בנאדם יכול להשתגע מזה, ותאמיני לי שאנשים מעדיפים לא להשתגע, אז מהר מאוד הם עוברים לדברים יותר מעצבנים, עושים לך נזקים קצת, שוב אתה ממש עובד על עצמך ומתאפק וממש במהירות הם יפסיקו מרוב שגעון פנימי!!
הבנתי שפה ושם את "קצת חוטפת" חחח, אז פשוט את יכולה לומר להורים שלך, שזה לא שייך שאיזה ילדון ירביץ לאחותו הגדולה, ואת מבקשת מהם שכל פעם שזה יקרה שיתנו לו עונש קשה, אני אישית מחלק פה עונשים לאחים שלי, כשהם הלכו מכות, הם פשוט לא נגעו במחשב מהבוקר עד 5 בצהריים <וזה היה מוות בשבילם!!!> אני חושב שמאז עברו בערך יומיים ולא שמעתי אותם רבים <כשאני בבית בכולופן חחחח>
ב"הצלחה..

היייי,אני צריך עזרה דייי דחוף ביותר!מיסטר דום
והם פשוט לא שומעים לו או מתייחסים למה שהוא אומר..
הם לו מתיחסים אליי באופן שווה כמו לכול האחים הייתה לי שבת זוועתית!!!
ואני משתדל ועושה מה לעשות?
אוליפלפלתי
פתחו...מיסטר דום
אבל פשוט ביום שישי סבתא שלי היתה אצלינו והיא מכניסה שבת מ12 בבצהריים אז אבא שלי כיבה את הטלוויזיה ב-12 הסתכלתי עליו במבט המום והוא אמר לי שהוא לא אבא שלי יותר ואני לא ידבר איתו ...
לא יעזור איתו צעקות כי הוא טיפוס שלא אכפת לו אם זה הבן שלו או אויב שלו הוא נלחם בכל הכח עם אמא שלי עוזר צעקות...<הורים אי אפשר איתם או אי אפשר בלעדיהם>
כמה דברים:פלפלתי
ב. למה לעזאזל להכניס שבת כ"כ מוקדם?
ג. מה הקשר להצהרות ולכיבוי הטלויזיה?
זה פשוט לא הכי הגיוני.. לפחות לא הסדר..
*למה ; *בלכבות..פלפלתי
כנסימיסטר דום
ואבא שלי כולו הצהרות...
מיסטר דום יקר, תיכנס בבקשה:דובלה
דבר ראשון, לדעתי, אתה צריך לשפר את התדמית האישית שלך. לכל אחד יש מעלות, גם לך. ויש לך נשמה. ואתה אדם עם רגש וכו'.
ואם כן, אתה יכול לפעול על עצמך לנסות להתעלם מהמקרים המביכים עם ההורים, לקחת את זה כאתגר מעניין, שיוכיח לך את היכולות של עצמך. ולהאמין בזה שאתה יכול:
נסה פעם אחת להבליג כשאבא מעצבן אותך באופן שאמור להוציא אותך מהכלים, ותרגיש את הסיפוק שלאחרי זה. תפנים שאתה נשאר אתה עם המעלות (והחסרונות) שלך גם כשאבא לא מבין אותך. העיקר שאתה יודע שאתה מתאמץ לעשות מה שכן צריך, ותחוש את הסיפוק כשתצליח בכך!
אני נוטה להאמין שאם תחליט לנסות את זה, גם היחס של אביך כלפיך ישתפר. שוב, אם הוא יעקוץ אותך, תבליג. זה יועיל לשניכם.
בכל אופן, הייתי מציע מאוד שתנסה להתייעץ באופן אישי עם דמות שאתה כן מסתדר איתו, כמו ראש הישיבה למשל. תשוח לו את כל הבעיות, ודבר ראשון תרגיש שמישהו מבין אותך. הוא בוודאי יעזור לך במלחמה הזו, ואני מקווה שאם גם אתה תעזור לעצמך - תצליח!!!
בהצלחה
קודם כל תודה...מיסטר דום
בבקשה. אבל באמת,דובלהאחרונה
אני מכיר את זה קצת מהחיים שלי, ואני מצפה לשמוע ממך בשורות טובות.
אולי יש לכם בעיות באמונהאור-נא
המנהל שלי מתנכל אליי ומחפש אותי מה עושים??.מיסטר דום
מיסטר, כנס שני'הסבא גפטו
בכללי, היה לי גם מקרים כאלו, [באמת] וגם מקרים בהם חשבתי שזה המצב, או יותר נכון, נסיתי לשכנע את עצמי שזה המצב, בגלל צרות/דאגות/סתם אי-הצלחה בנושאים כאלו ואחרים.
במידה וזה נכון, ואת-זה אתה יודע - לא אפחד אחר [זולת המורה, והקב"ה] אני חושב שברוב גדול ומכריע של המקרים, אפ' לשרוד את השנה אם מורה כזה. אל תתייחס אליו כאל יותר מכלב מחמד, תלמד ממנו מה שאתה יכול, אדרבא - מה שאפשר ללמוד ממנו בלי לדבר איתו יותר מידי - תלמד! - סוף שנה שלח לו מכתב שהוא זבל עם איכות. יודע ללמד אבל מתנהג כמו זבל.
אל תחשוב על עליו בעתיד יותר מידי. שכח ממנו.
ל מיסטרמכאל 2 3
אני חושב שאתה צריך לדבר אם המנהל
שלך ולשאול למה הוא מתנכל
אם זה ממשיך דבר אם משרד החינוך
הוא קרא לי פרנואיד ורמז לזה שאני אפס??מיסטר דום
מה הקשר למשרד החינוך?עדי:)
ב. אם זה ממשיך.. דבר עם ההורים.. =]
תודהאנונימי (פותח)
ההורים שלי מצדיקים אותו <כרגיל..>מיסטר דום
ודואג שיהיה לי טוב בישיבה אז אני ת'אמת לא יודע מה לעשות,
בגלל שאני רוצה כאילו להגיב למנהל שהוא משבר אליי בצורה כזאתי,
אבל זה לא נעים לי בגלל הראש ישיבה שככה עושה לי וכאילו אני מחזיר לו רעה....מה לעשות??
היי..אנונימי (פותח)
או שפשוט המו רה או המנהל פשוט קרציות שאין להם מה לעשות בחיים חוץ מלהציק לנו-התלמידים.. אז פשוט צריך לא לשים עליהם ולהראות להם שהם ממש לא מפחידים אותנו.. יאללה בהצלחה!!
(תארגן נגדו מאפיה..חח..סתם..)