שרשור חדש
דיי אני לא יכולה יותר!נשארת חסויה
מצטערת שפתחתי נושא חדש. אבל אני מידי נסערת. אח שלי מאיים עלי במכות בגלל שאני אומרת לו לא להתנדנד על הכיסא! אני כבר לא יודעת מה לעשות! בגלל שאני הכי קטנה מנצלים את והורסים לי את החיים יותר ויותר! אני מרגישה שאני רוצה לברוח ואין לי לאיפה. אם אתם שומעים על התאבדות בשעה הקרובה תדעו שזה אני..
יישר כח,מישויונה
אתה כנראה מכונה כך בגלל השיר הזה,נכון ?
(כמו שאמרת,אנחנו מלאים אהבה,הלואי שנדע איך להפעיל אותה)


מישהו הולך תמיד איתי

ביצוע: עופרה חזה
מילים: רמי קידר
לחן: אפי נצר



היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?

החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?

אך לעת ערב
עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.

אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי

את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני


בעיה שלי... (דוגרי- צריך להכניס לפורום הזה פסיכו=)נחמן מאומן

א. -אני בת!! (סתם הייתי משועממת כשפתחתי ת'שם)

ב. תתפלאו, אבל יש לי... בעיה!! (מפליא אותכם?)

ג. אז זאת הבעיה:

לפני כמה שנים קרה מה שקרה (יעלה, יסכה, לאל, עדי, לאה וכל מי שמכיר אותי- קז'טה!!-אוקע?)  ומאז אני לא נרדמת לפני 2 לפחות וביומיום קשה לי לתפקד ככה... -הלילה למשל, הלכתי לישון באחת, ובשש בבוקר עדיין לא נרדמתי... מה לעשות ריבוש"ע?? אני נואשת... חשבתי לקחת כדורים, אבל אמא שלי לא מרשה לי... וזה נמשך כבר שנים... -איזה חיים בזבל!!! יש למישו רעיון מה לעשות?? ניסיתי הכל... -ציירתי, ראיתי סרט, קראתי, התקלחתי, אפילו פתרתי תרגילים במתמטיקה כמה פעמים כבר... אבל זה לא עוזר ולא משנה עד כמה אני שפוחה... 

מי שיימצא ת'פיתרן המושלם ייזכה בהערכתי העמוקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

מה זאת אומרת? תחשבי על דברים אחרים פשוטדובלה
כמובן על דברים מעניינים, שלא כל חצי דקה תעצרי ותגידי לעצמך "אוף עדיין לא נרדמתי, אתם רואים?"..
תשקיעי את המחשבות בעניינים אחרים. ואיזה דברים מעניינים אותך - אני לא יודע..
וואי!!!! אוי לא!!!!!! ת'ם לא יודעים מה קרה לי!!!!נחמן מאומן

אני כרגע מחוברת מהמחשב בחדר מורים, כתבתי דבר תורה מפקיע מצחוק על הפרשת שבוע שפותחת על מדבר סיני וכתבתי למה מדבר סיני ולא ישראלי??...=) בקיצור, שמרתי את זה בתיקייה של מורה אחת שאמרה לי לשמור שם, (נועם- זאת לא המורה שאת חושבת!!) וראיתי קובץ אחד שממש משך לי ת'עין, ומסתבר שלא הייתי צריכה לראות אותו!!!!!!!!!! היה כתוב שם דברים שלא הייתי צריכה לדעת (עלי בלבד), -פרטים במסר"ש, ועכשיו בא לי לבכות!!!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!

למה את כותבת את זה בכלל אם את אומרת פרטים במסר"ש?ישי ויזנר
או שאת רוצה לפרסם את זה, או שלא.
מזתומרת למה???לאל
חצי מכתה שלה כאן והיא לא רוצה שהם ידעו!!!!!!!!
קלעת לאל!!!!!!!!לאל
תתעלמו מההודעות.. חברה שלי כתבה ת'זה....לאל
ואייי איזה מסכנה!!!!ארטיק
מי?לאל
מי?לאל
אז שלא תכתוב בכלל.ישי ויזנר
נכון גאוני?
או שתכתוב, סורי על ה...דובלה
אבל הגיע הזמן שכל השיחות הקטנות האלו שלא מועילים ושייכים פה לכלל, יעברו או למסרשים או ל"בראש צעיר".
וואי איזה התפלספות...-רק ביקשתי ש-נחמן מאומן
שתנחמו קצת ותמליצו לי מה לעשות עכשיו שראיתי את זה ואנלא יכולה להתעלם ופדיחה להגיד שראיתי...!
תדברי עם המורה.ישי ויזנר
שאלה!!אנונימי (פותח)אחרונה
הי,מי את זאת לאל מאבנץ?...
אה..ואצלי ברוך ה'
יש לי כמה בעיות והחלטתי סוף סוף להפנות אותן לפורוםנשארת חסויה

עד לפני שנתיים הייתי לומדת קרוב לבית. הייתי אמנם נוסעת כל פעם שעה וחצי אבל זה היה לי טוב.

קודם כול אקדים בתיאור בייתי. הבית שלי הוא מין בית שלאנשים בו לאר כ"כ אכפת ממנו. טוב נו- אז מה יקרה אם הוא בלאגן?  למה צריך בכלל לשטוף את הכלים אחרי שאני אוכלת הרי תמיד יש את נועה (שם חסוי) שתנקה. וזה כל כך מפריע לי עד שאני לא יודעת מה לעשות! השנה עברתי ללמוד בפנימייה כך שאני חוזרת פעם בשבועיים הביתה. אני מגיעה הביתה ואני מגלה שהוא מבולגן, כאילו לא סדרו אותו כבר כמה שנים. ואז אני מתעצבנת וצועקת וזורקת דברים לפח- ימין ושמאל. ואז הם מגיעים ואומרים לי- למה זרקת את זה ואת זה, הרי צריך את זה או שהתכוונתי להביא את זה לגמ"ח מסוים (אז למה הוא עומד פה חצי שנה?!) לפעמים אני מתייאשת ומגיעה למצבים שאני לא רוצה לחזור הביתה. אבל יש לי אחריות כלפי משפחתי! הרי איך זה יתכן שהם יחיו ככה? ובכלל- מה יאמרו עלי הבריות? זה בסוף עוד עלול לפגום לי בשידוכים, הרי מי ירצה בחורה שהוריה לא יודעים לחיות בבית נורמאלי? שלא קבלה חינוך נורמאלי? זה נקודה אחת.

ולנקוד' השניה. בתור אחת נורא אסטניסית , אני לא מסוגלת לראות אנשים לא מנומסים. אבל לצערי,  אני לא נולדתי מאותה גזרה (  (patternשממנה כל משפחתי יצאה. וזה נורא מפריע  לי.  ניקח לדוג' את אחי. לא אכפת לו משום דבר.  מה אכפת לו ללקק את אצבעותיו אחרי שהוא אוכל? הרי החיים היפים עוד לפניו! ולא  אכפת לו שיש לו אחות קטנה שלא יכולה לשבת בשולחן עם אנשים שאוכלים כמו חיות!!! וברגע שבאמצע הסעודה הוא מתנדנד על הכיסא אני צועקת עליו וכול אווירת השבת נהרסת! ואם הוא לא מפסיק אני עוזבת את הבית. ואני יודעת שאני נתפשת לקטנות אבל זה שאנחנו לא מאותו גזרה כבר אמרתי? ואז זה נמשך הלאה, אל אחותי היותר גדולה, ואז לאמא שלי! אני מתחילה לצעוק על אמא שלי! למה היא לא מחנכת את הילדים שלה כראוי וכ'ו וכ'ו. אני מתביישת לצאת איתה לרחוב! וככה כל פעם שאני חוזרת הביתה.

 

אמא שלי אמרה לי שכדאי לי לכתוב פה ולעלות את הבעיה בפניכם. אודה לתשובות מהירות. סליחה על כל הבלבול שיש פה. אני עצמי מבולבלת נורא. במיוחד בשעה כזו בלילה.

הצד שלי בעניין, ועצתו בצידודובלה
אני אמנם לא יכול להצהיר שעברתי את אותה הבעיה בדיוק, אבל אני יכול לומר שאני בהחלט מבין אותה מכיון שעברתי משהו דומה. ואני מתנצל מראש על אריכות התשובה דלהלן.

אני אדם מסודר מאוד, ובלאגן מאוד מפריע לי. הבית שבו גדלתי הוא בית נפלא, אבל הסדר אף פעם לא היה הצד החזק שלו. וזה בהחלט הפריע לי הרבה פעמים, בפרט כשהשוותי לבתים של חברים שלי.

מה שעשיתי בפועל (אחרי שגמרתי להתעצבן) הוא, שהשקעתי את חוש הסדר שלי במה ששייך לי ובאחריותי. כמו, החדר שלי בישיבה. הארון שלי. וגם בבית, כל פעם שהגעתי הייתי מסדר את השולחן (כן, כל פעם הייתי מוצא אותו שוב מבולגן).
ובתוכי, חלמתי איך יראה הבית שלי, כשאקים אותו בע"ה. איך יהיה בו מסודר ונעים.

זה שאנשים אחרים בבית נהנים מצורה אחרת של החיים, זה אמנם די מפריע אבל אפשר להבליג על זה, ולהחליט רק בתוך הלב שאצלי בבית יהיה אחרת. זה ישמור על אווירה נינוחה יותר בבית!
לדעתי, אם תקופה של קצת זמן, אחיך יראה שאת לא צועקת עליו כשהוא מתנהג בחוסר נימוס, הוא יהיה פתוח יותר אח"כ לשמוע אותך כשתסבירי לו בעדינות - לא בשעת מעשה - שזה קצת לא נעים לך ואולי שישתדל לא לעשות את זה, לפחות כאת בבית. אני חושב שזה לגיטימי. אם זה לא יאמר בנימה עויינת...

יתכן שאני לא קולע אל השערה בהבנתי את המצב, תתקני אותי אם לא עניתי לעניין. השתדלתי בכל אופן. בהצלחה
הי חמודה....אנונימי (פותח)
גמלי יש בעי'ה דומה!!!
אמנם לא בפנימיה...חוזרת כול יום הביי'תה, הביית שלי לא לגמרי הפוך אבל בהחלטו מה שאני חושבת שמסודר אצלם זה לא תנאים ליחיות - הם טוענים שהבית לא צריך ליות מוזיאון.
ומה שהם מגדירים מסודר רוב הפעמים -
אצלי זה בלאגן.(רצינית)
כול עוד הבית לא ה-פ-ו-ך אני איך שהוא מסתדרת ומסדרת.
כמה פעמים אמרתי -"אוף!! איזה בית מבולגן!! ולא איווררו כאן!! מה זה תנאי המיחיי'ה האלו?", והבנתי שאמא שלי מאוד נעלבה (כמובן שכאשר לא לגמרי הפוך). ולמה נעלבה??--> כי היא כל היום עבדה!! ועשתה קניות. וסידרה בחדר שלה וכו'..אבל הסלון נישאר ג'יפה!!
עם הזמן ( חודשים) התחלתי ליקלוט - להיכנס למצב. ועדיי'ן לא לגמרי!!
אז נאחל לנו בהצלחה!!!
מקווה שעזרתי...
יומטוב!!
דבר ראשון....חמסית
כיבוד הורים! תישטלתי על עצמך! נכון, זה מפריע לך, זאת זכותך. אבל היא אמא שלך! ולך אין זכות ליצעוק עליה! להעיר בעדינות, מותר. אבל ליצעוק?
חברה- אני בטוחה שזה נורא מפריע לך, אבל את צריכה להבין- המישפ' שלך שונה ממך בהרגלי חיים שלהם. אתם צריכים ליחיות ביחד, עם כל הדפקטים אחד של השני.אני הייתי מציעה לך להתעלות. כן, פשוט תתעלי על עצמך ועל האסטניסטיות שלך.
<לא שזה פשוט...>
אני לא חושבת שאתה צריכה לנקות את הבית. מן הסתם החדר הפרטי שלך מנוקה, ואם זה מפריע לך ששאר הבית מלוכלך, אז תנקי. אבל לא באופן כזה שהמשפ' תרגיש ש"הופ! הנה היא חוזרת הבייתה ועושה צרות!" שירגישו שאת עושה את זה מאהבה ואחריות כלפיהם ולא אחרת...
מותק, ב"הצלחה!
ניסיתי!!נשארת חסויה
אני ניסיתי וכל שאני מנסה אני לא מצליחה!! וזה שהם לא במנטאליות שלי אז אני אמורה להקריב את כולי להם? ולהרוס את החיים שלי? להרגיש שאין לי מקום בבית? ככה אני מרגישה! אני מרגישה שזה הולך ומחמיר ואני לעיתים חושבת שכבר אין לי למה לחזור!! הם גם אמורים להתחשב? סה"כ זה החיים שלהם, ומה יאמרו על כך הבריות? זה כבר משגע אותי! ניסיתי כל מה שהצעתם אבל דבר לא עזר!
גם לי יש אותה בעיה בדיוק.רוחמה הקראסיבה
ואני נתקלת בה פעמים רבות בחיי. כל רגע של שהות בבית גורם לי לכך. אין לי כל כך מה לאמר לך בעניין מכיוון שגם אני נמצאת באותה "ביצה". אשמח גם אני לעיצות. נכתב בערב שבת קודש בחו"ל.
עדיף לחיות עם משפחה ממש ממש מסודרת!?עדי:)
ואם האח הגדול רואה לכלוך/כלי לא שטוף בכיור הוא יתעצבן.. אבל לא ישטוף את זה בעצמו!?! תחשבי על הצד השני..
הייי עדי??סוכנת_כפולה=]
עדידוש????.את באה היום לבאולינג???...
חולעליך...לי-נוי..=]
המסר"ש שלך לא עובד????????????????????????????????דובלה
לונראלי שהיא בכלל יודעת מזה... היא חדשה!!עדי:)אחרונה
להתייחס יפה!!
יש לי רבע מהבעיות שלך...- אבל צ'מעי-נחמן מאומן
כלומר, הבעיה היחידה אצלי היא שכשאמא שלי מעצבנת אותי... (ולא צריך להרחיב...)
בכולופן, תלמדי ממני, וכדי למנוע בעיות תיהי כל היום בחדר שלך... יש הרבה דברים לעשות בו... ותקבלי את המשפחה שלך כמו שהם וכמה שזה קשה- תשתדלי להתרגל... תכלס אם את לא המלולכת וזה הם אז תעצמי עיניים ותבהירי לחבר שלך ת'מצב בעתיד בע"ה...
שלוםמכאל 2 3
בחסדי אבאלה

לנשארת חסויה שלום

א' אני מבין שקשה לך שהכול בבלגאן

אבל א' את צריכה לומר תושה שיש לך הורים משפחה בית וכו'
יש כאלוא אלנו שאין להם בית

ב' דברי אם ה' יתברך ותבקשי שיעזור לך לשנות להורים שלך את הכפתור(ראש)

אולי תחסרי הביתה את תסתכלי על הבלגאן ועל תתעצבני(אני יודע שזה קשה ) דברי אם אמא שלך (יפה ) ובלי לצעוק
תומרי לה תודה על אדברים הטובים
ואחרי זה תומרי לה שזה ממש קשה לך שהכול בבלגאן
ושאם היא
יכולה שתסתר את הבית יותר (למרות שהיא עושה דברים אחרים וכו')

והכי חשוב לדבר אם ה'
ושהכול יהיה בסבלנון

בברכת הצלחה
מאיר
* תודה *כאלו ; לא * אל* ואל*מכאל 2 3
לנשארת החסויהאנונימי (פותח)
גם לי יש קצת את אותה בעיה....אבל מה לעשות?אי אשפר לשנות את כל הבית ואת כל העולם...לכן תתפללי לה'..תאמיני לי שזה עוזר,תבואי הביתה עם חשק,גם אם לפעמים אין אותו.
התפילות לקב"ה הכי עוזרות-אחרי תפילה אנ מרגישה שה' שומע אותי ועונה לי.
לי יש המון אחים מתחתי בלי עין הרע והם שובבים כל אחד בפני עצמו אז שהם ביחד-ואי ואי.אז דברי איתם,תגידי להם שלא כל מה שהם עושים זה טוב,תעודדי אותם תביאי להם הפתעות שאת באה מהאולפנה-תמיד זה עוזר והכי חשוב זה התפילות לקב"ה ושתהיה המון סיעתא דשמיא.
בהצלחה לך!מקוה שעזרתי...את יכולה לשלוח מסרישי.
יש לי עוד כמה בעיות.נשארת חסויה

שלום לכם.

אני מגיעה מבית מלווה במטען. יש הורים גרושים, אחד נמצא והשני בכלל לא יוצר קשר. אנחנו משפחה עם חמש ילדים ואני הצעירה שבהם. מאוד קשה לי לחיות עם כל זה. אחד מהאחים הסתבך עם המשטרה, עוד אח מתקשה במציאת שידוך, ואני נמצאת בכול זה. ומאוד קשה לי. וכך נוסף להכל גם מבקשים ממני להצליח בלימודים, בתור הבת "חכמה" של הבית. ונורא קשה לי. אני לא מסוגלת יותר. לפעמים אני מרגישה שאין לי חיים יותר- זהו עד כאן! ניסתי להתרחק מהבית אך ככל שהייתי חוזרת לחופשה, זה נהיה בלתי נסבל יותר ויותר. לעיתים אני מרגישה רצון לברוח מהבית או שלא להגיע הביתה כלל! ואז החברות גם החלו להתרחק ממני, ומבחינה חברתית אני גם נמצאת בשפל המדרגה. אני מרגישה שכל העולם אינו מרוצה ממני! אני מנסה, משתדלת ככל יכולתי אבל שום דבר לא הולך לי בחיים! ואז לוקחים אותי לפסיכולוגים למיניהן וזה רק הורס אותי יותר ויותר. ואני מרגישה שאין לי למי לפנות בעולם הזה. ואז כשאני מגיעה הביתה אני קוברת את עצמי בתוך המחשב, על מנת לברוח מהכול אבל דווקא מגיעים והורסים לי. כולם אומרים- היא בגיל ההתבגרות, זה יעבור. אבל אני מרגישה שכל הבעיות הם לא בגללי ואף אחד לא מבין זאת! אפילו אצל אמא שלי אני לא מצליחה למצוא אוזן קשבת! אני לא יכולה יותר! ואז כשאני חושבת על יותר רחוק כגון נסיעה לאוסטרליה, כולם נזכרים לשאול, מי יהיה לך שם? לא יהיה לאנשים זמן לטפל בך. ואני אומרת אבל גם פה לאף אחד אין זמן בשבילי! אני מרגישה שאני נופלת יותר ויותר! לבסוף אני לא יוכל יותר ואני אתאבד!! איזה מין חיים אלו?

סדר בבלגןמשה
בעיות שלא באשמתך:
  • הורים גרושים (ואבא שנעלם, אני קורא את זה מבין השורות).
  • משפחה עם ילדים שהסתבכו.
בעיות "באשמתך":
  • בעיה חברתית - שפל המדרגה
  • "קוברת את עצמי במחשב" והורסים לך.
  • אין אוזן קשבת
לענ"ד - צריך להפריד בין 2 סוגי הבעיות.
נגד הראשונות אין לך הרבה מה לעשות, זה מה יש ועם זה את חיה. נגד השניות דווקא יש.
 
מבין השורות אני מבין שהם מתנגדים לשעות המחשב הרבות שלך, בעוד שלי הן נראות כמו החלטה הגיונית ובחירה במקום שבו את מרגישה קצת יותר מוצלחת. בתור מי שעשה את הבחירה הזו אני יכול להבין אותה ואפילו לעודד, אם כי צריך להיות מודעים לצד השני של הבחירה הזו שלא תמיד ניכר לעין.
 
 
שאלה אחרת - בת כמה את ?
(מסר)משה
אהה. אם זה המצב... הייתי מציעדובלהאחרונה
אני לא אומר שזה קל, אבל זה שווה, לנסות עד כמה שאפשר להתעלם. כלומר: את אומרת למשל ש"מבקשים" ממך להצליח בלימודים ואח"כ את מרגישה שכל העולם לא מרוצה ממך. מי זה כל העולם? תתעלמי מ"כל העולם". תלמדי להעריך את עצמך בגלל מה שאת חושבת שאת, לא בגלל מה שחושבים אחרים.
תנסי לחיות את החיים שלך בחברה בלי קשר לבית, לפתח חיים מה שיותר עצמאיים. ובזמנים המעטים שאת בבית... לעבור את השעות האלו בלי להתעצבן על איך שהאחים נראים ומתנהגים, ומה שמעירים לך. וזה קשה כמובן, אבל זה נראה לי עדיף מאשר כן לקחת את זה ללב ולסבול.
אני מניח שאם הבעיות מהבית לא יעסיקו אותך בזמן הלימודים, ואת תזרמי עם החיים כמו כולם, גם החברה תתייחס אחרת. ורגע, האם את בטוחה שאי אפשר למצוא אף חברה, אף בחורה עם לב רגיש שאת יכולה למצוא אצלה אוזן קשבת, מישהי שכן תבין אותך, ואולי גם תעזור לך לצאת מזה?
ואם לא אחת בגילך, אולי יותר גדולה ממך. אבל אני חושב שזה מרכז הבעיה, שאין לך עם מי לחלוק אותה! כמו שמשה אומר, את הבעיות של הבית לא תוכלי לפתור כנראה... אבל צריך לדעת להמשיך לחיות למרות הבעיות. ובזה לדעתי, יעזרו שני הדברים: הערכה עצמית משלך והתעלמות מאיך שאחרים מסתכלים על השגייך וכו' (מנסיון אישי זה חשוב), ומציאת אוזן קשבת. וקשה לי להאמין שאין אחת כזו... רק צריך למצוא אותה.
דחוף! יש למשהו את פירוש...לולה=]

 

אני עושה ש"ב.

יש למישהו את פרוש העמק דבר על חטאם של משה והארון וזה זמין??? (זה בספר במדבר איפושהו...)

אם כן, תודיעו לי!!! זה ממש ממש דחוף... 

פחח.. ;אני אחפש.. ;אבל אם אני אמצא אז עונים ביסכלוש2
סבבה?
וזה לא ממש ש.ב.... אפחת לא ענתה עדיין?
תגובה ליסכההה...סוכנת_כפולה=]
היי יסכההה ....חחח
א.אפ'חת לא עושה ת'זה..
ב.זה לא היו שעורים זה היה פרס...
ג.יומלאושר....חולעליךךך לינוי
איזה קוול גם אנחנו כרגע למדנו! כאילו בשיעור האחרוןמיטל
חח את בכיתה ח'??
לא, אני בכיתה ז'...לולה=]

אבל בכיתה ג' התחלנו ללמוד דו גילאי, עם כיתה ד' (של אז) וכל הסדר הנורמלי התבאלגן, ועכשיו במקום ללמוד שמות אנחנו לומדות במדבר, כי למדנו שמות שנה שעברה...
אבל גם כיתה ח' בביה"ס שלנו לומדות את זה...
יש לך את הפירוש של העמק דבר???
לא אבל יש לי פירוש של הרבה אנשים אחרים..מיטל
צטערת
חחחחחסוכנת_כפולה=]אחרונה
אני למדתי איתךךךך אל תשכחייי... ועדיין לומדת איתךך...חח
נ"ב...
אני לא שונאת חשבוןןןןן!!
מיטל...אנונימי (פותח)
את מי שאני חושבת שאת?!?!?!?!
כן.. את שני כהן ואני מיטל פוגלמן חחמיטל
איזה מגניב..=)אנונימי (פותח)
רחלי???יסכה??סוכנת_כפולה=]
י'גנובה את ב'מת עושה ת'זה???....
חחח מי זאתתת????...אני לינויייי..
תפילה באה מהלבאנונימי (פותח)
שימו לב שברגעים קשים, התפילה עולה אפילו בלי שנשים לב, כשאנחנו מרגישים אבודים אנו פונים אל ה' לא מתוך סידור אלה מהלב, לכן צריך לדעת שאם יש הרגשה שלא רוצים להתפלל יכול להיות שזה בא מעצלות... ולא להבהל ומתוך הרגעים הקטנים האלו של התפילה מהלב נקח כוח לתפילה מסידור.
כמה שאתה צודק....neriag
נכון נכון נכון!!!!!נחמן מאומןאחרונה
אני מרגישה עכשיו ממש קרובה ל-ה', נראלי מכל רגע אחר בחיים שלי!!!
כנסו בבקשה שניה..פלפלתי

תתפללו בבקשה דחוף לרפואת גיתית בת שמחה, הבת של הזוג שנהרגו בתאונה היום בבוקר.

פצועה אנוש, אין זמן להתעצל. זריז- כולם.

וזה למי שאין לו זמן ב-כ-ל-ל....:

"שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אוזנך קשובות לכל תחנוני, אם עוונות תשמור י'ה ה' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא, קויתי ה' קוותה נפשי ולדברו הוחלתי, נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר, יחל ישראל אל ה' כי עם ה' בחסד והרבה עימו פדות, והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו"

שינוי-אנונימי (פותח)
השם שונה לתחיה גיתית בת שמחה, בגלל שהמצב הידרדר.. בעזרת ה' שתבריא ותצא שלימה מכל העניין הזה.. א-מ-ן!!
אנשים תתפללו!!!!!!-תחיה גיתית בת שמחה.. אמן..אנונימי (פותח)
מה שלומה עכשיו?רייצ'ל
היא כבר לא בבית חולים?!
תחיה גיתית בת שמחה עדיין מחוסרת הכרהיונה
כבר עברו ששה שבועות מאז התאונה.

"אל נא רפא נא לה"
אויי... את מכירה אותה?!רייצ'ל
יש לי חברה ממש טובה מתלם שחברה של המשפחה...-כולופןנחמן מאומן
אם ה' רוצה שהיא תחיה היא תחיה, ואם הוא רוצה שהיא לא תחיה, קשה להגיד את זה -אבל היא תמות... מה נעשה?? התייאשתי מלהתפלל לרפואת... -לא עוזר, לא מועיל, מבאס, קשה לקבל...
מה איתה באמת?ישי ויזנר
לא נראה לי שהיית אומרת את זה אם היה לך קרוב משפחהארטיק
חולה ...
היה לי ועוד איך היה לי-נחמן מאומן
אבל שוב- היה!! זהו כבר אין אותו!!! עכשיו הכל ברור???
אויייארטיק
אבל תקשיבי .. את יודעת כמה ניסים קורים בזכות זה שאנחנו מתפללים??? אז אולי לאדם הזה ספציפית החיים היו צריכים להסתיים אבל זה לא אומר שזה ככה עם כולם!!!!!
נו מילא זה היה רק הוא-נחמן מאומן
אבל הוא לא היחיד שהכרתי!! ואין, לא יעזור השיכנועים- מה שנגזר נגזר ואי אפשר לשנות את זה!
אפשר לשנותדובלה
אמנם אף אחד לא הבטיח לך שהתפילות ישנו, את רק מבקשת. זה שלא נענית פעם אחת או שתיים, ואפילו שלוש, זה לא אומר שאין טעם לבקש בפעמים הבאות. הרבה פעמים התפילה כן נענתה, ואנשים נצלו אפילו בדרך נס!

וגם כשהתפילות "לא נענו", יתכן מאוד ומסתבר שזה בגלל שה' חושב שזה יותר טוב שיקרה אחרת ממה שאת חושבת שעדיף. אני מקווה שהבנת את המשפט המסורבל שלי...
הבנתי את מה שאמרת...-נחמן מאומן
וזה בול מה שאמרתי- אם ה' חושב שותר טוב שיקרה אחרת- אז זה מה שיקרה, ואי-אפשר לשנות- אז למה להתפלל על זה?
(וואי... איזה פילוסופיה...)
אז אני אחזור ואדגיש... -דובלה
במקרים מסויימים זה באמת הטוב יותר. לפעמים, זה דינים ו/או קיטרוגים שהתעוררו עליו, ואז בהחלט אפשר להרבות בזכויות לזכותו, או להתפלל ולבקש, וזה יעזור.
חוץ מזה, שיש טוב גלוי, וטוב נסתר. אנחנו יכולים לבקש שהטוב יהיה גלוי יותר, עד כמה שזה שייך...
יכול להיות ש-ה' רוצה שנתפללישי ויזנר
ולכן הוא עושה את זה (כמו לפי המדרש על קריעת ים סוף).
אתה צודק אבליסכלוש2
אבל אחרי שכל יום מתפללים לרפואת מישו.. בוכים עליו.. ובעיקר אם אתה מכיר אותו אישית ואוהב אותו ולא יוצא מזה משו הגלוי לעין אז זה ממש מבאס... אחרי שקרה לי דבר כזה פעמיים נמאס לי ועל הבנאדם השלישי שהכרתי לא התפללתי עליו בהתחלה אבל אח"כ החלטתי להתפלל ממש וגם אצלו (במקרה הזה: אצלה) הסוף לא היה טוב...

אבל מצד שני התפילה אולי תעזור למשו אחר.. לדוג': כמה התפללנו לפני הגרוש ומה יצא מזה? אבל אולי התפילות ההם עוזרות לנו עכשיו לעלות שוב ושוב לחומש?






ונחמן מאומן: תזכרי את התפילות של סבתא שלך שהצילו את בתדודה שלך...
זה בסדרארטיק
גם לי היו 2 מקרים שלא היה להם סוף טוב... ועכשו בת דודה שלי ממש חולה בסרטן... אבל אני עדיין ממשיכה להתפלל ה' הוא הרןפא הכי טוב שקיים!!!!!!
מה כשמגלים שמישו נגיד חולה בסרטן.. אז מה.. המשפחה תגיד:" אנחנו לא נבזבז ת'כסף שלנו על טיפולים...בסוף אם ה' רוצה שהוא יחיה הוא יחיה ואם לא אז לא אבל זהו אנחנו לא עשים כלום"
אף משפחה לא תגיד ככה..אז קל וחומר שלא יגידו על הרופא הכי טוב בעולם,שהוא לא יכול לעזור...
אגב: יש סיפור על איש אחד ....לא זוכרת בדיוק ת'פרטים אבל אני אגיד ת'עיקרון...
קיצר האיש הזה חי לו חיים יפים והכול היה ממש בסדר עד שיום אחד היה צונאמי וכל האזור שבו הןא גר התמלא מים והיה שיטפון ענק..היה ממש מסוכן..וכולם עזבו ת'אזור ממש ממש מהר ורק האיש הזה נשאר....
ואנשים חשבו שהוא משוגע שהוא לא עוזב .. אבל הוא אמר:"אל תדאגו .אני מאמין באמונה שלימה שה' יציל אותי"...והיו לו מלא מלא הזדמנויות לעזוב...והרבה אנשים ניסו לעזור לו לעזוב..
אבל הוא פשוט נשאר שם ועמד במקום בלי לעשות כלום. ואחרי כמה שעות הוא טבע...
כשהגיע לשמיים הוא שאל את ה':" למה לא הצלת אותי?? כ"כ האמנתי בך שתציל אותי... הייתי ממש צדיק !! כולם עזבו ורק אני נשארתי כי רק אני האמנתי בך..." וה' אמר לו: כן ניסיתי להציל אותך... מה נראה לך? מי שלח את כול האנשים האלה שעד הרגע האחרון ניסו לשכנע אותך לעזוב???
אז יאללה... נראה לי שהבנתם.. אז כדאי שנתחיל לחשוב על זה... ה' אולי נותן לנו ת'היזדמנות להציל חלק מחולי ע"י.. הוא שולח לנו ת'תפילה..אז כדאי שנתחיל לראות את הכוח העצום שבתפילה!!
שלישית??? מזתומרת??נחמן מאומן
הדס, נריה ומי עוד? (בלי עין הרע...)
(תגובה לג'סיקה, כלומר ליסכלוש2)נחמן מאומןאחרונה
אנשים! ;כנסו!!!!!!!!אנונימי (פותח)

אני פוחדת שאני אנורקסית!!

אני בקושי אוכלת נורמלי!!! אני בקושי אוכלת ארוחת צהרים וערב!! (בוקר אני אוכלת כריך בבצ'פר)
אני אוכלת רק שטויות וזה וצא לי בשרותים אז זה לא מוסיף לא לבריאות ולא למשקל!!
ואני מממש לא רוצה להיות שמנה! אני מכירה מישהי שגדולה מימני באיזה 8 שנים והיא ממש רזה ואני רוצה להראות כמוה!!    

תעזרו לי!!! אני נקראת אנורקסית?!!! איך אני יוצאת מיזה?!

תודה אחים שלי!!!  אוהפתותכם!!!

לא כל כך מבינה בזה אבל לדעתי פשוט תלכי לרופא...מיטל
מצטערת שאין לי ממש ידע בנושא... 0=
תקשיבי..ארטיק
תלכי לרופא!!! זה לא נשמע כ"כ רציני אבל באמת עדיף ללכת לרופא! כי אחרת זה יכול להפוך לממש רציני..(מניסיו..ולא אישי)
הלוואי שאלה היו הצרות שלי... סתם... צ'מעי-נחמן מאומןאחרונה
לכי לדיטאנית!!! ככה תאכלי טוב, נכון, ובריא...
יש למישהו רעיון...לולה=]

 

איך ללמוד למבחן במתמתיקה (חוחץ המשיטה של לפתור תרגילים) ???

 

לבוא ללמוד איתי!אנונימי (פותח)
סתם..... גמאני למדתי, עד לפני כמה רגעים.....ואני פשוט עושה כמה שיותר תרגילים, ועוברת על הסיכומים של המורה, וקוראת ת'הערות של בני גורן בספר (איזה איש נחמד. . .)..... ישלך עוד רעיונות?
החלטתי לחזור לדרך הישנה...לולה=]אחרונה

ואני שונאת מתמתיקה בכתב!!! (ולא במספרים...)
ופגשתי את בני גורן, והוא באמת חמוד, ררק חבל שהוא גנב...
-את הילדות שלי!!!!11
תפתחו בבקשה....אנונימי (פותח)
אז תקשיבו ... אני צריכה עזרה.... פתאם מתנפלים עלי פווול דברים קשים ורעים!!!! ומצטערת שזה נשמע נורא אבל... אם ה' יכול לעשות הכול אז למה הוא חייב לעשות דברים שיצאו טובים רק בסוף????? ולמה הוא ביכלל צריל לעשות לבנאדם ניסיונות????? הרי הוא ברא אותנו ... אז מה הוא צריל להיות" גאה" ביצורים שלו וליארות עד כמה הם יכולים ליסבול????? ואני גם לא מבינה למה הוא צריל לעשות לאנשים"ייסורים" כדי לכפר על החטאים שלהם . למה הוא לא יכול פשוט להכניס את כולם לעולם הבא בלי ייסורים!!!!!!!!! ואני לא מבינה למה צריל בעולם הזה בכלל מחלות וכל הדברים הרעים ...ה' יודע טוב מאוד לעשות לנו טוב בלעדיהם!!!!!
וחוצמזה ... אם כל מה שהחא עושה לי זה ניסיון אז איל אני אמורה לדעת מה הוא רוצה ממני עכשו??????? אין לי מושג מה הוא רוצה שאני יעשה!!!וזה גם עוד דבר ... למה הכל צריל להיות ניסתר בעולם הזה???????למה אי-אפשר שהכל יהיה ברור?????
טוב אני מקווה שהצלחתי להסביר ..... בבקשה תעזרו לי!!!!!!
תראי נשמהשמי
כשאת בתוך נסיון לא קל להבין מה הקב"ה רוצה כי את עכשיו בתוך "הזבל" בתוך ההרגשות הרעות והדיכאון אך בעז"ה אחרי שהנסיון עובר מתחילים להבין מה הקב"ה ניסה לרמוז ולאותת.
העולם מתנהל בצורה כזו כיוון שאנו נמצאים במציאות ירודה מבחינה רוחנית, המציאות עוד לא מסוגלת לקבל את הנבואה ואת הידיעה הברורה. בארץ ישראל במיוחד זה ככה, כדי שנהיה תלויים ברבש"ע ונבין שבלעדיו אנחנו לא יכולים...
נראה לי שאפשר להמשיל את המציאות שלנו לזוגיות. בהתחלה, בתקופת האירוסין הזוג "מרחף", מלא אהבה ואחוה, אחרי שנוחתים מה"שבע ברכות" פתאום צצים קשיים, מריבות וכו'. נכון, גם לפני החתונה היו קשיים אך הם היו זניחים לעומת ה"ריחוף" שהזוג היה שרוי בו.
ואז אנחנו לא מבינים לאן נעלמה האהבה, מה קורה פה? כן, כאן מתחילה העבודה. יש המון קטעים יפים של רומנטיות אך גם המון קטעים של קשיים. וזאת עבודתו של הזוג עד שהוא מגיעה לדרגות גבוהות של קשר וכל שנה של עמל תורמת לקשר להיות יותר מושלם. כך זו המציאות אצלנו ממעמד הר סיני מ"האהבה הגדולה" במדבר שם היה לנו הכל, והיה לנו קשר ישיר עם רבש"ע. עד שנכנסו לארץ וכאן מתחילה העבודה עד שבעז"ה נגיע לביהמ"ק השלישי.

מקווה שקצת עזרתי לך ולא "נפחתי" לך ת'ראש.
ומה אם אפעם לא יוצאים מהניסיון הזה???אנונימי (פותח)
ומה עם כל החיים שלי שאני יחייה אני יחיה ככה?????? ואם חתן ןכלה הם שניהם נוחרים שהם רוצים להיתחתן...אני לא ברחתי לחיות ובטח שלא ברחתי ליסבול ככה ...... וחתן וכלה זה שני בני אדם שווים..... אצל בן אדם וה' זה לא ככה.. הוא לא בנאדם הוא יכול לעשות הכול... וזה לא שחתן וכלה רוצים לריב .. זה פשוט ככה יוצא אבל ה' יכול לסדר ת'כול טוב מאוד בלי" לריב אתי".....
אף אחד לא בחר לחיותשמי
את כולנו הקב"ה הוריד לעולם הזה בלי לשאול ואם הוא הוריד אותנו לכאן סימן שיש לנו את הכוחות להתמודד. לא תמיד קל לנו לראות את זה ובד"כ אנחנו לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו. אז אולי כדאי שנלמד קצת אמונה כדי שיהיה לנו יותר קל לחיות בעולם כ"כ מורכב ומסובך.ונוכל לראות את החיים קצת יותר יפים ממה שהם נראים לנו עכשיו.
וגם אם לא יוצאים מהנסיון הזה צריך ללמוד להתמודד איתו וכמו הדוגמא על הנחירות אז אפשר לפתור את זה בשני דרכים: לשים אטמים באוזניים או ללכת למצוא פתרון רפואי שבוודאי יעלה כסף...
...צביקה
אם לאדם היה כל הזמן טוב הוא לא היה יודע שטוב לו כי אף פעם לא היה לו רע,למשל מי שאף פעם לא נפצע לא מודה שהוא שלםאבל מי שנפצע והתרפא יודע להעריך את המתנה שניתנה לו.

אם כל אדם,לא משנה מה הוא עושה היה נכנס לגן עדן,היו אנשים שלא היה אכפת להם לעשות מעשים רעים...
כן אבל אם ה'אנונימי (פותח)
הורג אנשים ..... נגיד אנשים מתים ממחלה או בתעונת דרכים... אז אין להם היזדמנות ביכלל להעריך ת'טוב... ה' עושה להם רע ואז הם מתים מזה .... וחוצמזה שגם אם אפשר להיתגבר על זה עדיין ה' יכול לעשות בדיוק מה שבא לו!!! לא כמו בנאדם... אז למה הוא היה צריך לעשות את זה ככה שרק אחאי הרע אפשר להעריך????ומה אכפת לי אם יש לי ת'כוחות להיתמודד?? מה אם אני לא רוצה כל החיים שלי לחיות ככה " ולהיתמודד" אם זה??? סליחה שאני ככה אומרת את זה אבל נישמע קצת מוזר שה' שיכול לעשות הכל וגם אוהב אותנו מאוד -יעשה לנו עולם שכה רע ודפוק...ואני חושבת שזה טיפשי להגיד:טוב אני לא יודעת מה ה' רוצה ממני אז אני פשוט יקבל את כל מה שהוא עושה ואני יגיד שזה לטובה.. כי ככה עמוק בלב לא באמת מאמינים ולא באמת מבינים... ואני לא רוצה את זה... אני רוצה לאהוב את ה' הכי שאפשר ולהאמין בו באמת.... אבל כ"כ קשה לי עכשו.... ואני פשוט רוצה הסבר הגיוני ....כי מפחיד אותי שאני חושבת ככה.... ואני לא רוצה שיהיו לי את כל ההרגשות שיש לי עכשו....
תסתכלי מסביבצביקה
איזה עולם יפה!עצים מרשרשים ברוח,עננים בשמיים,אור נעים בבית...איזה יופי!.צריך להשתדל תמיד לראות את הצד הטוב,נכון,יש גם דברים רעים,אבל צריך לקחת ת'דברים בפרופורציות,וגם אם הרע עוטף,חובק,שוטף,צריך לדעת מלראות את הטוב ואת המטרה בחיים,ולהמשיך ללכת,קדימה!

ה' רוצה שנשיג את הייעוד שלנו בכוחות עצמנו,ה' יכול לתת לנו כל דבר אבל את ההרגשה שעשינו משו בעצמנו,שאנחנו הזזנו פה משו בעולם.אנחנו צריכים להשיג לבד,זה קשה,אבל זה מה יש.
=======================
מי שמת,אנחנו לא יודעים מה קורה לו עכשיו..אולי יותר טוב לו?

נכון...אנונימי (פותח)
והכל היה מיסתדר אם ה' היה בנאדם .. וה' ביכלל היה יכול לעשות שאנחנו לא נרגיש שאנחנו רוצים להזיז משהו בעולם הזה....... הוא זה שברא ת'עולם ועשה אותו כמו שהוא עכשו! וזה סתם ניראה לי לא הגיוני שהוא עשה ת'עולם הזה כ"כ דפוק ... אנחנו הילדים שלו... למה הוא חייב לעשות לנו קשה!???למה הוא רוצה שניסבול?
|חושב|צביקה
כן,קשה,לא קל,אבל הכל משוקלל בחישוב הסופי,גם הסבל ואיך אנחנו מתמודדים איתו.
באמת השאלה על למה יש כ"כ הרבה רע ולה דווקא לטובים קורה רעות היא המובילה את האדם להסקה שהעולם הזה הוא לא 'השורה התחתונה' קיים גם עולם הבא בו כל אחד יקבל את גמולו,בו האדם יחשוב שהיה עדיף לו לסבול בעולם הזה עוד קצת כדי לקבל את ה'תשלום' שם(למרות שברור שעדיף לעשות הכל מאהבה ולא מהסתכלות של: "מכיוון שאני ארוויח מזה,אני אעשה את זה",הגישה הנכונה היא:"אני צריך לעשות את הנכון,גם אם אני אפסיד מכך").
אפשר להגיד את כל התירוציםאנונימי (פותח)
בעולם..... אבל ה' זה הוא זה שברא את העולם ... הוא ברא כל דבר בעולם הזה... אז למה הוא חייב לעשות שניסבול בכלל ???? למה הוא היה חייב לעשות ת'רע??? יש לו ת'כוחות לעשות עולם יפה בלי רע ..אבל הוא בחר לעשות עולם שכזה דפוק שכולו שחור ומעגיל ולהגיד לנו שאנחנו חייבים למצא ת'טוב שבזה!! למה?????????????? למה הוא רוצה שאני יסבול אם הוא כ"כ אוהב אותי?? ולמה הוא לא מקשיב לתפילות שלי????? מה הוא רוצה ממני???? וזה לא הגיוני שעכשו הוא רוצה שאני יאמין בו ויאמין שהוא אוהב אותי ושכל מה שהוא עושה לטובה אחרי שהוא עושה לי כ"כ הרבה רע...
(:צביקה
אוקי,מה אני יכול להוסיף.....זה מה יש ועם זה צריך להסתדר בצורה הטובה ביותר,לא משנה למה ואיך,מכיוון שאנחנו לא יכולים לעצור את הסבל לא משנה למה יש אותו,אנחנו צריכים להסתדר איתו,אולי זה לא צודק ולא הוגן אבל ככה זה,ועדיף לנו במקום להיות מרירים ולהתלונן להסתכל על מה שיש בצורה טובה.

וזה גם תירוץ...

ואם כבר אני אשאל אותך שאלה:
ה' הרי מושלם ולא יכול לטעות,אז איך הוא יכול להעניש אותנו כשהוא יצר אותנו עם היכולת לטעות?
אם מסתכלים נכון, זה נראה אחרת וזה קל יותר.דובלה
רק צריך לדעת כמה דברים חשובים:

א. ה' אוהב אותנו מאוד, לכן הוא שלח אותנו לשליחות מאוד חשובה: לרדת לעולם הזה, העולם הכי "דפוק" וחשוך, ולהאיר אותו. לעשות בו בית לה'.

ב. הנסיונות הם חלק מהעניין. כשאדם מתגבר עליהם, הוא מתרומם הרבה יותר, הוא מאיר את עצמו ואת העולם. נסיון הוא מלשון נס והתנוססות, כלומר גובה.
אנחנו אכן מבקשים ונמשיך לבקש, שהקב"ה לא יביא אותנו לידי נסיון. אבל כשהוא ישנו כבר, אפשר לשמוח שיש לך את הזכות וההזדמנות לעבור אותו ולקדם את השליחות. ויש לך את הכוח! ה' לא נותן ניסיון בלי כוח בצידו.

ג. אין רע אמיתי. בעצם הכל טוב. שוב, אנחנו מעדיפים את הטוב הגלוי, ומבקשים את הטוב הגלוי, אבל גם כאן, לאחרי שכבר קיבלנו אותו בצורה כזו יש לשמוח, מאחר שהוא טוב הרבה יותר נעלה.

טוב, בקיצור, אין לי כוח להאריך וגם לך בטח אין כח לקרוא, אז הסיכום הוא כזה:
את כל החשבונות של ה' אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת. יש פתגם האומר, אילו ידעתיו, הייתיו. אם התכניות של ה' היו באותה הרמה של השכל שלנו, אז למה לא נהיה גם אנו כמוהו, ננהיג בעצמינו איזה עולם?

מה שאנחנו כן יודעים הוא, שה' אוהב אותנו, מאוד מאוד. אנחנו הבנים שלו. ולא קשה להבחין כמה אנחנו עטופים בהשגחה פרטית, כמה טוב כן יש בעולם. חשבון פשוט הוא, שגם הדברים הקשים הם בעצם טוב, שאנחנו לא יודעים למה הוא טוב. אבל אנחנו נדע בקרוב.

לא, לא צריך לחכות לאחרי 120 בשביל זה. הגאולה תיכף באה, ואז הכל יתברר.
...אנונימי (פותח)
סדברים שאתה אומר הם נכונים מאוד.. ואני יודעת את כל זה אבל השאלה שלי היא למה??? למה הוא חיב בכלל לעשות דברים רעים??? הרי ה' ברא ת'כל והוא זה שהחליט איך העולם הזה יסתדר ... אז כשהוא ברא ת'עולם הוא היה יכול לעשות עולם אחר ... בלי הרע..ואם הוא כ"כ אוהב אותנו למה הוא לא עשה את זה?????
שני דבריםדובלה
דבר ראשון, בקיצור, אם הכל היה טוב בעולם, והיה זורם על מי מנוחות, מי היה זוכר בכלל שיש אלוקים? אנשים היו חושבים שזה טבע העולם, בגלל שאנו אנשים מוכשרים ולא בגלל מעשים טובים.

דבר שני ועיקרי: אם הכל היה טוב, אז זה בכלל לא חוכמה, כל העניין של העולם הזה בכלל כבר היה מיותר.
כל הכוונה כאן היתה, שאנו בני המלך נלך למקום חשוך דווקא, עולם שרע בו והרשעים גוברים, ונלחם את מלמחת הטוב והקדושה. שנתגבר על הקשיים והצרות שמנסים להפריע לנו, ולהתקדם הלאה.
מה שאין את כל זה בעולמות העליונים. רק כאן. ולכן נשלחנו לכאן.

התכלית היא כמובן, שנחזור תיכף מהמלחמה עטורי נצחון, כלומר שיגיע השלב שבו העולם כן יהיה טוב, כן יהיה מושלם ולא יהיו בו עוד צרות. העולם שאחרי הגאולה. (אל דאגה, גאולה היא לא מילה שתמיד תשאר עתיד רחוק... זה לכל הדעות כבר בגדר העתיד הקרוב מאוד).
ואז כולם יכירו ויראו בגלוי שהטוב מגיע מה', מהקדושה. כי העולם כבר לא יהיה חשוך בכלל, הכל יאיר.

הנקודה היא רק, שכל זה יעשה דווקא על ידינו. זהו החידוש, לזה הקב"ה חשק כשהוא שלח אותנו לכאן. אם לא כן - לא היה טעם לבריאת העולם הזה בכלל.
אני מקווה שכוונתי הובנה פחות או יותר
תקשיבי רק לי...זהבית
תפתחי את דרך ה' לרמח"ל ותסתכלי שמה-הוא מסביר שם הכל.
ובקצרה:ה' הוא הטוב,ומדרך הטוב להיטיב-ה' ברא אותנו לכבודו כדי שנקדש את שמו בעולם.אנחנו העם הנבחר ז"א:עם ה'.הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא יודע שהוא לא יכול לעמוד בו והוא מקיש רק על הקנקן המלא ולא על הריק(קרי:הרשעים).הקב"ה רוצה לבחון את מידת נאמנותנו לו ואת זה עושים רק באמצעות ניסיון.כמו שמהנדס של גשרים ומבנים חייב להעמיד את הגשר או המבנה בעומס כדי לראות אם היוא יקרוס או לא-ולעיניננו:הקב"ה רוצה לראות האם אמונתך בו היא חזקה או שזה סתם דיבורים והצהרות של:אני מאמין בה' וכו'.
תתחזקי ותעייני שם.
כל טוב!
אז ככהאנונימי (פותח)
אוווףאנונימי (פותח)
אני כבר לא יכולה.... אני לא יודעת מה לעשות יש לי כ"כ הרבה שאלות. ואפאחד לא יכול לעזור לי ...פשוט אני מרגישה שכאילו שכשאני אומרת ת'בעיות שלי לאנשים אני פשוט גורמת להם לראות דברים רעים בקב"ה שלא ראו קודם ואז זה כאילו באשמתי.ץ ואני גם לא מבינה מה אני רוצה מעצמי... מצד אחד ... אני קצת כועסת על הקב"ה... בראמת ...כי תכלס על מי אנחנו עובדים... ה' היה יכול לעשות עולם יפה בלי הרע.. או בלי מה שנראה לנו רע.. הוא היה יכול ליצור ת'אדם בצורה שלא צריך ניסיונות ומשברים כדי להתקרב אילו. וחוצמזה מה העניין ?? למה הוא בכלל החליט שאנחנו הבני אדם צריכים להיות קיימים??? זה כאילו משחק שלו. וכף לו לראות איך אנשים מגיבים למה שהוא עושה להם. לפחות ככה זה נראה. ואני גם מרגישה שה' שונא אותי!!!! אין לי חשק להתפלל כבר מלא זמן.. אין לי חשק. לשומדבר למה שיאהב אותי???הרי אני אמורה כל חחי רק לאהוב אותו ולהודות לו על שברא אותי למרות שאני לא מבינה למה.העולם הזה משובך מדי. אני לא מבינה בו כלום!!! למה אני צריכה להודות לה' על זה שהוא ברא ת'העולם המגעיל הזה ???? ואני יודעת שכולם אומרים שאנחנו לא רואים את המתונה השלמה ואנחנו לא יודעים שזה מה שהכי טוב אבל למה ה' לא עושה את זה שאנחנו כן נדע. ואם ה' יחליט . גם זה יהיה הכי טוב.
ואני פשוט לא מבינה כלום.אחותי הקטנה כזה אמרה לי" אני לא מבינה את האלוקים! למה הוא עושה לי רע.ואומר לי שזה טוב. אם זה טוב אז שייראה טוב ואם זה רע אז בלי שימציאו תירוצים על איך שזה טוב מה שהוא עושה! נמאס לי" ואין לי פשוט מה להגיד לה!!! ואני לא מבינה איך יכול להיות שהוא קיים והוא אוהב אותנו ואנחנו העם הנבחר שלו.
זה פשוט לא יכול להיות שכל הדסברים האלה נכונים!!!!!! ואני ניראה לי כבר לא ממש מאמינה בו!! מי אמר שהוא קיים?? מי אמר שהתורה בכלל מאת משה רבנו(אם בכלל היה כזה"אולי זה ספר שמישהו אחד המציא. והוא פשוט סיפר לכל הילדים שלו ת'סיפור"המשעשע "השה של מתן תורה.... ואז אנשים התחילו להאמין שזה באמת קרה!!1 מי אמר שזה בכלל נכון???
אני יודעת שאני רק יהדייה ודתייה בגלל שנולדתי ככה .. אם הייתי נולדת לתןך משפחה נגיד של נוצרים אז הייתי נוצרייה.. והייתי מאמינה שזה מה שנכון כי ככה חינכו אותי... אז זה נראה לי אותו דבר... אולי היהדות היא לא הדת הנכונה ובכלל אני רק דתייה בגלל שחינכו אותי שזה הדבר הנכון !! ואפעם לא ראיתי משהו אחר. וזה ממש מפחיד אותי ואני לא יודעת למה כמ אני לא בטוחה אם ה' בכלל קיים אז למה שיהיה אכפת לי??? אבל בכל זאת אכפת לי... ואני לא מפחדת כי אני חושבת שזו לא צורה ראוייה להתייחס לה'"בורא העולם".. אלה בגלל שאני מפחדת שאני אקבל עונש. אבל בעצם אמורים לעשות את המצוות לשמה ולא בגלל שמפחדים מעונש. וזה מפריע לי שאני רק עושה את המצוות כי אני מפחדת שאני אקבל עונש.
ועוד משו: אולי ה' מתעלם ממני בגלל שחללתי שבת או משו כזה חטא נוראי שמגיע לי כרת??
תראי,חמודהיונה

בסד

מה שאת עוברת ומרגישה הוא טבעי ונורמלי,וכל אחד עובר אותו בשלב כלשהו.

נפתח כאן בעבר שרשור מאד ארוך ומפורט על הנושא ,את בהחלט לא לבד.

כדאי לך להכנס ולקרוא :

/Forum.aspx/t17102#233847

 

כל החיים הם מבחן. אם נעבור, יהיו לנו חיי עולם.אנונימי (פותח)
בדיוק קראתי משהואנונימי (פותח)
בספר "אור פנימי" של הרב ארז משה דורון.
הוא אומר שחובת האדם בעולם היא לסמוך על ה'. מה זה אומר לסמוך? להשען בצורה שאם הדבר שעליו סומכים יזוז או יעלם- אנחנו ניפול. ככה צריך לסמוך את עצמינו על ה'.

אבל אנחנו סומכים על כל מיני משענות אחרות- הכסף שלנו, המשפחה, החברים, האופי, היופי, השכל וכולי- כל אחד סומך ש"יהיה בסדר" בגלל הדברים האלה.
ואז ה' עושה איתנו חסד (כן, ככה הוא אומר!) ומזעזע קצת את המשענות שלנו. זה יכול להיות הפסד ממון, או פגיעה מצד חבר, או צרות במשפחה, או שפתאום מתברר שאנחנו בעצם לא כל כך חכמים (בחרי את המתאים לך...) בקיצור- הזעזוע של המשענות האלה גורם לנו לחזור ולהשען על ה'- וזו המטרה של הזעזוע.
(חסרות דוגמאות? האמהות שהיו עקרות, סיפורים אינסוף על אנשים שהתפללו והכל הסתדר- ה' רוצה שנסמוך עליו- ולכן מביא עלינו קשיים).
מקווה שזה היה קשור...
ובספר זה הרבה יותר מפורט ויפה.
אבל אסור לסמוך על ה' ...אנונימי (פותח)
כלומר א"א להשען עליואנונימי (פותח)
צריך גם את השתדלותנו!! וחוצמזה שמאיפה מביאים הוכחות שכל הדברים האלה נכונים???? זה כל הדברים שאומרים תירוצים שיכולים להיות אבל לאפאחד אין שום הוכחות! ובעיקרון אתם אומרים את הדברים האלה(לפחות חלק מכם) בגלל שחינכו אותכם ככה.. כהה אמרו לכם ולא הספקתם יותר מדי לחשוב על זה..ושתבינו זה לא שאני מנסה להיוצ כופרת וזה (וזה מה שאני מרגישה) אבל אני פשוט יודעת שהמצב שעכשו הוא לא טוב והוא צריך להשתנות וזאת הדרך היחידה שאני אוכל לשנות אותו(לשאול שאלות כופרות) אני פשוט לא רוצה לעבוד את ה' כי ככה חינכו אותי ובגלל שנולדתי דתייה וזה... אי צריכה למצוא הוכחות שזה הדבר הנכון!! ואז אני אוכל באמת לעבוד אותו... אבל יש כ"כ הרבה דברים שאני לא מבינה! וחוצמזה :עוד שאלה: כולם אומרים שיש בעולם השגחה פרטית על היהודים...נכון? אז מה עם האנשים שיש להם השגחה פרטית אבל במקום שיצא משו טוב מזה יצא משו רע! נגיד שה' מכוון שיצאו לטיול ודווקא ביום הזה יש גנבים...
אלה אם כן זה היה בחירת האדם לצאת לטיול אבל וזה גם א"א להסביר
אם יש לאדם בחירה חופשית אז איך ה' מכוון את העולם?? ואם ה' כבר יודע מה הולך ליקרות בחיים שלנו אז מה הקטע שנחיה?? כבר קבעו מה יצא מזה! אז למה אני צריכה לסבול?
את שואלת שאלות גדולותדובלה
ויש כאן דבר ראשון את צורת ההסתכלות הכללית שלך על הבריאה והבורא. וחוץ מזה יש לך גם שאלות פרטיות למה ככה ולמה ככה.

ניסיתי לענות על רגל אחת מקודם, לא יודע אם קראת. אבל בכל מקרה, הדברים האלו גדולים מידי בשביל לקבל עליהם תשובה מתגובות קטנות בפורום. אלו דברים כללים של השקפה וחיים, שצריך ללמוד על זה ולשוחח עם רב או רבנית על זה.
אני באופן אישי הייתי ממליץ לך לפנות לכיוון של לימוד חסידות (חב"ד), ואז הרבה שאלות נעלמות ממילא, כי זה מאיר פתאום. זה מובן מאיליו פתאום.

אבל בכל אופן, מחוץ לכל זה, לא צריך הרבה הוכחות שזה הדבר הנכון. העולם לא יכול בשום צורה להתקיים בצורה כל כך מורכבת ומדוייקת לפרטי פרטים - לבד. ללא מנהיג תמידי.
ומה שלא מבינים... אנחנו צריכים לשמוח על מה שכן זכינו להבין עם השכל הקטנצ'יק שלנו. אלוקים כזה גדול ואנחנו כאלו קטנים. איך בדיוק את רוצה שנבין את כל הדרכים שבהם הוא מנהיג את העולם?

מספרים, שפעם נפגשו שלשה צדיקים. אחד אמר, אם הייתי מקבל לידי את ההנהגה של העולם, הייתי עושה שלא יהיו עניים ולא יהיה סבל. השני אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם הייתי עושה שלא יהיה רוע ונסיונות בעולם.
השלישי אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם, הייתי מנהיג אותו בדיוק כמו שה' מנהיג אותו עכשיו. כי בוודאי שה' מנהיג אותו בצורה הכי טובה שיכול להיות, רק אנחנו אלה שלא מבינים כאן.

אני מבין את השאלה, למה ה' לא עושה שנראה את הטוב. צודקת, אנחנו באמת מתפללים שלוש פעמים ביום שיהיה טוב גלוי. אבל צריך לזכור, שהעולם הזה כולו זמני וקטן, לא כל מה שאנחנו חושבים שטוב זה טוב. אנחנו כמו ילד קטן בלול, שחושב שהצעצועים שלו הם הדבר הכי חשוב בעולם. הוא פשוט לא יודע מה שההורים שלו יודעים שטוב בשבילו.
לפעמים כשהורה מונע מהילד שלו לאכול חומר לניקוי רצפות, הילד חושב - איזה אמא רעה. למה היא לא נותנת לי?
אבל הוא לא מבין שהיא זו שיודעת מה טוב בשבילו.

אותו הדבר כשאדם מציץ מחלון ורואה רופא מנתח מניף סכין וחותך אדם חי.. הוא יזעק - רוצח! אבל מי שמבין ברפואה יודע שהמנתח כעת עסוק להציל את חייו של המנותח.
אז למה את צריכה לסבול? בשביל שיהיה לך טוב. למה? לא יודע. ה' יודע יותר טוב מאיתנו.

אבל זה על קצה המזלג ועל רגל אחת. אני אנסה אולי להפנות אותך לאיזה רב מתאים שיענה לך יותר.
להפנות לרב??אגם-כנרת
חשבתי שאתה הרב...

לומדת מהסבלנות שלך
כּנרת
מה??אנונימי (פותח)
מה כ"כ לא מובן? מה גרם להרמת הגבה המופלאה הזו??דובלה
"חשבתי שאתה הרב.." מכאן. הבינות?פלפלתי
הו, את זה גם אני לא ממש הבנתי...דובלהאחרונה
אבל אני מניח שזו הייתה הלצה קטנה, לא?
בית השלום בחברוןאנונימי (פותח)
חברה כל מי שיכול שיבוא לחברון לחזק זה לא סתם עוד בית זה מאבק עקרוני על הזכות שלנו לקנות בתים בארץ ישראל!!!!!!!!
בעז"ה אני באה!!חשוב מאוד לבוא...דרשתי קרבתך
יש בערך 4 שירשורים של הנושא הזה!תפוזה 1
....אנונימי (פותח)
מגיע לו! <לנושא>חמסיתאחרונה
היי אנשים (גם בנים וגם בנות) כנסו משהו בקשר לכיפהמיטל

טוב אז ככה... קודם כל אני חדשה כאן.. כאילו.. גלשתי פה הרבה אבל לא הגבתי כי רק עכשיו גיליתי איך נרשמים.. ...

אבל מה שרציתי לדבר עליו זה ככה...

אני בת 13 ולמדתי לסרוג כיפות לא מזמן.. שבוע לפני פסח בערך..

יש מישהו בשבט שלי שאני אוהבת אותו ורוצה לסרוג לו כיפה אבל אני לא יודעת איך נותנים כיפה למי שלא ביקש ולמי שלא חבר שלך...

אז בנות: מי שעשתה את זה והלך לה.. אז שבבקשב תכתוב איך ומה היא אמרה

ובנים: מי שנתנו לו בנות דומה לעניינן שלי שבבקשה יכתוב איך היא נתנה

 

יאללה תודה רבה לכם!! חח חולעלייכם

תחשבי בצורה יותר רציניתמשה
את בטוח שזה מה שאת רוצה? את מודעת למשמעות של "אוהבת אותו ורוצה לסרוג לו כיפה" (ורוצה אותו כחבר...)

נכון, את צעירה יחסית, אבל תתחילי לחשוב בצורה רצינית מה את רוצה בחיים שלך.
חבר עכשיו זה מתאים לך? רלוונטי?
את מודעת להשלכות של זה?


את רואה את זה כקשר זמני לשנה שנתיים (ואז אין עניין להתחיל את זה מלכתילה)? את באמת חושבת שזה יהיה רציני יותר?


אני לא שולל את הכיוון הזה על הסף, אבל לפני שאת עושה משהו שיכול להיות מאוד משמעותי בחיים שלך - תחשבי עליו היטב


משה.
משה תיכנסמיטל
לא קשר להיות חברה שלו.. אני אוהבת אותו לא מאוהבת בו או משו.. אני רוצה לסרוג לו כיפה בתור ידידה הבנת?
זה מה שהוא אמר..פלפלתי
גם ל"להיות ידידה" שלו יש השלכות.
ומשום מה נראה לי שזה השתוללות של הורמונים ולאו דווקא משהו מובנה ורציני.
כדאי לך לשים לב טוב טוב.
גם לשטויות יש השלכות.
את לא באמת יודעת לאן זה יגיעמשה
ולוותר על זה לא עולה כסף - אז אולי יותר חכם לוותר ?



(אם היית יותר גדולה בקצת שנים - יכול להיות שהייתי אומר לך תשובה הפוכה)
אם כל הכבוד..מיטל
תקשיבו אם כל הכבוד... אני בסך הכל שאלתיח איך נותנים כיפה.. כאילו מה אומרים או איך אומרים וכולי...

אני לא שאלתי אם להיות ידידה או להיות חברה ולתת כיפה זה לא במקום להציע חברות..

אני בסך הכל רציתי לדעת איך לתת!!

ובקשר לידידות או חברות זה ענייני ואם אני ירצה אני יפתח על זה דיון אבל לא פה!! פה מדברים על איך לתת כיפה!! בחיית!!
במחילה,חמסית
"פה מדברים על איך לתת כיפה"
חברה,
תורידי הילוך.
ומה שמנסים להגיד לך, אולי אין קטע שתתני לו בכלל את הכיפה?
חח איזה ;חפירות...הפחדתם את הילדהאיתן6
שמע, לפעמים חפירות זה בריאחמסית
שמע, לפעמים חפירות זה בריאחמסית
אולי באמת מנסים לאמר לי לא לתת אבל זאת בחירה שלימיטל
ואני.. כן.. כן.. מה לעשות.. בחרתי לתת!!!
אם זו בחירה שלך, אז תבחרי גם את הדרך לעשות את זהדובלה
אבל אם את שואלת לעיצות הגולשים, שמכירים את זה ומייעצים לך מנסיונם שעדיף לוותר, אז א"כ זו העיצה. לוותר.

ושימי לב, שעצם העובדה שאת כל-כך כל-כך רוצה דווקא כן לתת, מוכיח שזה לא ממש בדיוק "סתם" מחווה ידידותית בלי שום השלכות של חברות וכו'. זה נשמע מהלהיטות הזו שיש פה משהו קצת יותר מזה.

ולכן בדיוק יועצים לך כולם שעדיף לרדת מזה, בפרט בגיל שלך. אם את לא רוצה לשמוע לעצתם, בחירה שלך... אבל אל תצפי שאנשים יעזרו לך לעשות דבר שחושבים שלא כדאי לעשות.
אולי תפסיקו להגיד לה מה לעשות?ישי ויזנר
אני מסכים ב-1000% עם מה שאמרו פה אנשים (שזה ממש לא חכם מצידה), אבל היא שמעה והחליטה לעשות אחרת. לא יודע, אותי חינכו שצריך להציג לפני בן-אדם את כל הנימוקים, אבל אחרי שהוא מחליט- לעזור לו במה שהוא החליט. בסופו של דבר זה החיים שלה.

ולעצם העניין- אני לא מבין בכל זה כ"כ, אבל אולי פשוט תגשי ותציעי לו?
קצת הסברים יותר מפורטים -כנסו קראו ואז תגיבומיטל
כנראה לא הבנתם אותי נכון... נתחיל מההתחלה טוב?

אני בבני עקיבא, סניף מעורב ויש אצלינו גם אנשים עם חברים/חברות... אני למדתי איך לסרוג ויש אחד בשבט שאני לא מאוהבת בו או משו (ותאמינו לי אני יודעת מה זה להתאהב) בואו נגיד ככה אני פשוט אוהבת אותו קצת יותר מהאחרים, או יותר נכון מחבבת...

ואני, לאחר שיקולים ומחשבות החלטתי בסוף כן לסרוג לו כיפה.

אני עומדת על שלי לסרוג לו כיפה ולא משנה מה תגידו זה לא משנה.

אני באתי בתור אחת שסורגת לידיד כיפה (קחו את זה כעובדה) אבל לא יודעת איך לתת לו את הכיפה (מה להגיד, מתי וכו')

מה שאני באה לבקש זה עצות מבעלי ניסיון איך לתת את הכיפה ולא עם לתת או לא לתת כי אני נותת! נקודה.

אז למי שיש רעיונות או עצות לגבי הנ"ל אשמח לשמוע.

תודה רבה!!!
לדעתי, אם זה מה שהחלטת-עוזיה
פשוט לכי ותני לא את זה.

"היי משה, מה נשמע? תעצום שניה את העינים, יש לי הפתעה בשבילך.."

"היי, ממש תודה, יא גנובה. מתי עשית את זה?"

"אני לא אשמה שהשיעורים בביס" כל כך משעממים.. צריך לעשות משו מועיל, לא?"
חח תודה אני יחשוב על זה!!מיטל
מה שמוזר זה שכל הבנתו שצירכות לתת דוגמא עם משהו שקשור לבן משום מה קוראים לבן "משה" חח זה ממש מצחיק...

אבל שנינו יותר ביישנים.. כאילו.. עקרונית אני לא ביישנית אבל אני יתפדח לעשות דבר כזה נראלי

בכל אופן- תודה =)
למה שלא..דובלה
תתני למישהו אחר שיתן לו, ויגיד לו למשל "מישהי חשבה עליך, וסרגה לך כיפה.." או משהו דומה, וכשהוא ישאל מי, הוא יגיד לו את שמך.
ואז ההתלבטות איך להגיב תעבור אליו..

יש לך עניין דווקא לתת לו את זה בעצמך?
דובלהאגם-כנרת
עם הרעיון להעביר דרך "שליח" אני עוד יכולה להסכים, אבל לאמר "ואז ההתלבטות איך להגיב תעבור אליו..", כלומר לזרוק את האחריות על מישו אחר, זה לא נכון לדעתי. היא החליטה ללכת על זה עד הסוף, נפלא, קבלה החלטה, אחרי מחשבה ואף התלבטות, אבל קיבלה החלטה, עם כל האחריות שבענין.
ועוד יהיו לה, ולכולנו בעצם כל כך הרבה החלטות לקבל בחיים, עכשיו זו רק כיפה...(עם כל החשיבות, כמובן
אז מה שלא יהיה - שיהיה עם כל האחריות, בחינת "אני עשיתי, אני אשא, אני אסבול ואמלט..."

ו...מאיפה הבאת את הבלון הזה? אנ'לא רואה כאן אייקונים...

יומפליא
כּנרת
אהה, דובלה אגם-כנרת
זאת החתימש'ך, הבלון...
אמף=), ;גילגת אותי מצחוקאגם-כנרת
אנ'לא מבינה מה הבעיה בכלל, סורגים, כותבים פתק יפה, (או לא) ונותנים לו, אתם הרי מתראים כל פעולה נכון? אז יאללה, הוא מזה ישמח להחליף את הדהוי הישן שלו ויברך אותך בליבו (ואולי גם בקול) ואין צורך להרבות במלים...

בהצלחה יא חמודה
(זה בשבילו)

כּנרת
אTיזה חמודים נהייתם חחמיטל
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ב אדר א תשס"ח 21:00
טוב אז בינתיים מה שיש לי זסה ככה:

1. לתת לו ולהגיד לו שהכנתי לו הפתעה

2. דרך שליח ולהפיל את האחריות עליו

3. לתת לו עם פתק


אוקי.. סבבה.. תודה רבה לכם!! עם יש עוד רעיונות אשמח לקבל!



ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת...

וזה לא אמף=) זה ראשי תיבות של מיטל פ.. חח
מיטל פ.אגם-כנרת
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ב אדר א תשס"ח 21:01
קודם כל זה כן אם-אף אם תרצי דוקא - כך את מציגה את עצמך בכינוי, לא?
ולא הבנתי כוונתך באומרך "ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת..."
זה לא מצחיק - ואהבת?
או שמא לא מצחיק - ופויה לי?

ו...'צַפרי מה נהייה בסוף, הא?

ואוהבת? בטח מיטל, בטח (איזה שם עמוק יש לך, וואוו, מי-טל)
שלך בעוד רעיונות אם תרצי
אגם
את כאילו צחקת לנושאמיטל
אבל תלוי איך את לוקחת אותו..

אם שאת היתה כיפה שניה שאני נותת זה היא נושא מצחיק כי כבר עברתי את התהליך פעם 1

אבל אם זאת פעם ראשונה ואני באה בבקשה שתגידו לי איך אז כנראה זה לא מצחיק כנראה זה רציני

הבנתוש?

אויש מיטל יקירתי,אגם-כנרת
התשובה שלי היתה מאד רצינית. ומה שצחקתי זה בגלל שאני באה מרקע לגמרי אחר, וזה נורא מתוק בעיני ההתלבטות התמימה הזו. אין לך מושג כמה שאני מעריכה את זה, ועם זאת התיחסתי לכך שהחלטת, ונתתי את הרעיון שלי. וכשאמרתי שאין צורך להרבות במלים, זה מכיון שבנים לא צריכים הרבה מלים כדי להבין...

זהו, אם עוד משו
אני כאן בשבילך
עם המון אהבה
כּנרת - לא נרדמת, אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
היי..אנונימי (פותח)
בשביל מה יש יומולדת??
תביאי לו ביומולדת.. בטח תעשו לו משו עם החברה, אז פשוט תביאי לו..צודקת זה קצת פדיחות כל העסק..
בהצלחה יומטוב!!
אמ.. חברה כנסי..מיטל
הוא טס לשליחות לפני היומולדת שלו..

נראלי אני יתן לו כאילו מתנה לפני שהוא טס כדי שהוא כאילו יזכור אותי..

אוווווף (שהם טסים)
נוו.. אז זה הזדמנות חייך!!עדי:)אחרונה
IדרמטיתI
אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזהאנונימי (פותח)

אבל תקשיבו, מי שישכול לעזור

כל פעם שאני מקבלת מחזור אני יכולה להתעלף מרוב כאבים ומה שמוזר שכואה לי בגב התחתון ולא בבטן, אני לא יודעת מה לעשות, אקמול לא עוזר לי, מה כן יכול לעזור? וזה נורמלי שכואב בגב התחתון?

את אחלה,חמסית
פלפל.
בדיוק מה שבאתי לאמר.
משעמם לי!!! למשהו יש רעיון על מסלולים טובים לעשותאנונימי (פותח)
כן, ללכת לחברוןדובלה
באיזה איזור?רייצ'לאחרונה
זוכרים אותםאנונימי (פותח)
יום הזכרון הוא יום קשה לרבים מאיתנו.אנו פותחים את הפורם לזכרונות סיפורים ומחשבות אודות אלה שאינם עודספרו לנו על האח החבר קרוב המשפחה שאיננו.איך מתמודדים עם האובדן מה השאיר האבדן בכם מה קרה לכם בחייכם...
קרוב משפחה- איציק כהן ז"לרייצ'לאחרונה
הוא נהרג במבצע "שלום הגליל", אבא שלי שגם נלחם באותו קרב פינה אותו מהשטח פצוע קשה.
אני לא הספקתי בכלל להכיר אותו..
יש לי שאלה... אני מקווה שתוכלו לענות לי...אנונימי (פותח)

בס"ד

לכל בנאדם יש שליחות בעולם הזה, לכל בנאדם יש מטרה שבשבילו ה' יתברך ברא אותו.

אבל איך בנאדם יודע מה השליחות שלו? איך בנאדם מוצא אותו? איך אני יכול לדעת אם מצאתי את השליחות או לא?

ואם אני חושב שמצאתי איך אני יודע אם זה השליחות שלי?

מי אמרפילוסופית!!!
שבנאדם צריך לדעת מה השליחות שלו בעולם???
אולי אם בנאדם לא יודע- הוא גם לא אמור לדעת?
אני חושבדובלה
שבדיוק בשביל זה יש מה שנקרא השגחה פרטית.
הקב"ה בדרך כלל מביא את האדם למקום שבו נמצאת שליחותו. כלומר, אם אדם רואה למשל שהוא הגיע מאיזה שהם סיבות ללמוד במקום מסויים או לגור במקום מסויים, הוא יכול להניח שהשליחות שלו נמצאת שם איפשהו.
אם את חושבת שמצאת, זה כנראה זה... אדם יכול לדעתי להרגיש במה השליחות שלו.

בכל אופן, כפי שאמר הבעש"ט, בעיקרון כל מקום שאדם מגיע אליו (גם לזמן קצר) הוא צריך לבדוק אם יש שם משהו לעשות, לפעול, להשפיע על מישהו וכו'. האדם נמצא בשליחות תמידית.
ובד"כ אומרים-פלפלתי
שלמצווה שהואהכי נמשך אליה- שם יעודו, שם הוא צריך להגדיל ולהתאמץ יותר. כי לא סתם הוא נמשך אליה. זה קשור אליו קצתיותר מסתם.
לא מספיק לך תרי"ג מצוות.אנונימי (פותח)אחרונה
ה' עונה לך ואומר לך תעשי כך ותעשי אחרת והמקום האישי של הנתינה שלך לעולם שהיא רק שלך אמור להיות נובע מתוךההסתכלות האישית שלך על המצוות כגון "לפני עיוור לא תסים מחשול" יש מי שיראה את זה בתור "תזיז את האבן מהכביש" ויש מי שיראה את זה בתור "תדאג שיהיה נגישות לנכים".
הלווי שהייתי מקיים את מה שאני אומר! אני גם בין אלו שעושים קיצורי דרך וקודם רואה כל מה שאפשר לתת מבחינה מוסרית ואחר כך בודק איך זה הולך לפי התורה האישית שלי.
תענו לי דחוף!מיסטר דום

אני אנורקס!!

כן כן הייתי היום בבית חולים ואמרו לי את זה...

אני אצל דיאטנית אני אוכל בקושי ויש לי יסורי מצפון לפני כל אוכל שאני אכל ולפעמים בגלל זה אני לא אוכל מה לעשות ???

 

 

קודם..מוריה
בס"ד

זה שהתחלת לטפל בזה, זה טוב..

שנית, הייתי ממליצה לך לנסות להבין למה אתה לא רוצה לאכול?
תפתחו עשה דחוףמיסטר דום
אני לא רוצה לאכול בגלל שאני רוצה להיות רזה ואני שונא את הגוף שלי הו מכוער...
תראה תמונות של אנורקסים..מוריה
בס"ד

אגב, זה לא מרזה! זה משמין!
אני יודע..תפתחימיסטר דום
אבל את לא מבינה אני שוקל 53 והגובה זה 152
אני מרגיש פרה אני גם דיכאוני בזמן האחרון

וניסתי כלום היסורי מצפון יהרגו אותי עוד מרעב...
שאני אספר לך כמה אני שוקלת?מוריה
בס"ד

קודם כל, צא מהדיכאון. זה לא יעזור..
בהתחלה תגביל את עצמך להיות נגיד פעמיים ביום בדיכאון.. וכן הלאה.. תפחית..

בקשר למשקל, הוא סביר בהחלט!
הייתי ממליצה שתדבר עם מומחה..

אבל בטח תגיד מה אני מדברת על משקל..
אני דווקא קצת בעודף משקל, אבל זה לא נראה כ"כ.. (גובה- 1.63, משקל-78..)
אבל תראה.. אחד הדברים החשובים זה להפסיק להסתכל על החיצוניות! זה פחות חשוב!
אצל בנים זה שונה...אפוש
בס"ד
בנים צריכים לשקול יותר מהגובה...
הוא באמת אנורקס...
אני 1.63, ושוקלת 55.benadamguy
אני בגובה 1.7 ושוקלת 55...אי''ה
אז הבעיה שלך זה חוסר ביטחון עצמיאור-שחר
קצת נתונים...אנונימי (פותח)
ברור שהפנימיות הכי חשובה!מיסטר דום
אבל תמיד כולם מסתכלים על החיצוניות אני בעיקר מחפש בן אם טוב ולא אכפת לי איך הוא נראה...אבל בכל זאת חשוב לי...ואני באמת כבר לא נכנס לדיכאונות בללל אחרים...
אז תלמד אותם להפסיק עם זה!מוריה
בס"ד

תסביר להם ולך, שאתה עובד יותר על הפנימיות מאשר על החיצוניות..
על מה יש לך ייסורי מצפון?תכלת דומה לים
על זה שאתה אוכל?
זו מצוה מהתורה לאכול!!!!
רגע אם אתה אינרוקס למה אתה מרגיש פרה....אנונימי (פותח)
מה מפריע לך לאכול!
זה אתה עצמיך שחושב שאתה "שמן" או שהחברים שלך מרמזים לך?
או אפילו אומרים לך? איך הגעת למסכנה שאתה צריך דיאטה ממך מההורים שלך? זה לא חקירה ואת לא חייב לענות אבל אני יישמח לעזור ממה שאני יודעת
בו כמה אתה?
מפריע לי המשקל שלי..מיסטר דום
ויש ימים שאני אוכל כמו בהמה ויש ימים שאני לא אוכל כלום וכן ההרגשה הייתה מההורים..
כאחת שמכירה ת'מחלה מקרוב....ארטיק
עבר עריכה על ידי פועה בתאריך י"ט שבט תשס"ז 12:52
(שלא תחשבו שאמי אנורקסית!!!!!!! באמת מבטיחה לכם שאני לא! טוב?)אז פשוט רציתי להגיד לכם כמה דברים ....
א:שכן,מצווה מהתורה לאכול! אבל אנשים אנורקסים ,יש להם יסורי מצפון לא בגלל שהם חושבים שאסור להם מן התורה ,לאכול .אלה בגלל סיבות אחרות שקשה לאנשים שלא אנורקסים להבין אותם .ומכייון שאני לא אנורקסית גם אני לא מבינה אבל זה לא חייב להיות קשור למשקלו וגם אם זה כן זה ברמה שאנחנו לא ממש מבינים.
ב: כן, אנשים אנורקסים מרגישים פרות אפילו שהם ממש רזים... זה כל המחלה....
ג: אם אתם רוצים לעזור להגיד דברים שלילים על אנורקסיה לא יעזור, לנסות להבין הרבה יותר יעזור!
ד:אני ממש מצטערת אם משהו נעלב וממש לא התכוונתי להעליב אפאחד או להתנפל על אפאחד ,רק רציתי לעזור ואני ממש מצטערת מראש אם פגעתי!
תסתכל על העלון ;אולם קטן.. היה שם השבוע משהו על זהעוד נחזור
.. מקווה שזה יעזור לך..

בהצלחה!!
אל דאגה! יש מוצא!גבאי
ראשית- עליך ללמוד לאהוב את עצמך, להרגיש שאתה אדם טוב חברותי מתחשב ועם הרבה מה לתת.. אל תרגיש כאבי לב על כך שאתה אוכל- אתה אוכל כדי שיהיה לך כח לעשות מעשים טובים, אתה אדם שיש לו מה לתת... אל תזלזל בעצמך!!!
שנית- צור קשר עם מומחה או יועץ כדי שיעזור לך בהתמודדות, לא בגלל שאתה עם בעיה חלילה, אלא מפני שזה הרבה יותר קל לעבוד בשנים! שני אנשים- אתה והוא יחד תתגברו בעזרת ה'
תתפלל ותבקש מה'- שכל ההשתדלויות שתעשה- יהיו לעזר ותשתחרר מכך.
תוכל לקרוא ע"כ בעולם קטן של פרשת יתרו.
שיהיה לך כל טוב וברבה בריאות וסיעתא דשמיא!!! אמן!!!
תדע שה' אוהב אותך!!!
הי!!מירב!!
תגיד לעצמך שאתה מכוער..
למה שהוא יגיד לעצמו שהוא מכוער?!תפוזה 1
מה ???? למה שיגיד לעצמו שהוא מכוער????ארטיק
עבר עריכה על ידי פועה בתאריך ל' שבט תשס"ז 10:33
כאילו..!!מירב!!
שהוא יגיד לעצמו שהוא מכוער שהוא רזה ושהוא חייב להשמין קצת?????!!!!!!!!!!!!!!!!
ואולי גם רעיון טוב שיגיד לעצמו שהוא צריךארטיק
לעבור לסין כי שמ אוכלים דברים פלות משמינים????????????????????????
היי..אנונימי (פותח)
אתה שונא איך שהגוף שלך ניראה? אז זה לא יעזור לך להמשיך לא לאכול. תאכל ותעשה ספורט-ויהיה לך גוף יפה ושרירי!! חוץ מזה אני לא אוהבת שבנים נראים כמו שרוך מהלך..
נראה לי...תמי!
תחשוב למה אתה מרגיש ככה כי אתה הרי יודע שאתה לא באמת שמן! ואני נגיד חושבת תמיד כשאני מתחילה להיות מדוכת על זה שאין זה טעם (אני משתדלת שלכל מעשה שאני עושה יהיה טעם כי אחרת זה סתם עושה או לא טוב או גוזל לי זמן שבו יכולתי לעשות משו הרבה יותר טוב וחשוב או הורס לי באיזה שהיא צורה ת'יום (ואני לא אוהבת ימים הרוסים!...)) ואז אני מגיעה למסקנה שאין בזה טעם (בדרך כלל) ואני משתדלת להפסיק!

מקווה שעזרתי, בהצלחה!!!
אין לי שמץ כמה אני שוקלת...חמסית
<לא נעים...>
לא בידיוק מעניין אותי...
בכל מיקרה-
כמו שלווה <מתגעגעת אלייך, מהממת!!> אמרה, תכניס לעצמך לראש שזאת מחלה, וזה לא טוב.
תילמד לאהוב את עצמך, תראה לעצמך את הצדדים היפים שבך, ואם אין כאלה, תכניס לעצמך דבריפ טובים! תעשה את עצמך בנאדם טוב!
<למודת ניס(י)ון...חח>
אוהבים אותך...
מי שלא הבין- שלווה=ארטיק.פילוסופית!!!אחרונה
נראה לי.....זהבית
רוב או כל הבעיות האנורקטיות נובעות מבעיות נפשיות או מחסר נפשי כל שהוא.
לפי דעתי מי שלא אוכל אוכל-אז הוא אוכל את עצמו מבפנים.
כדאי לגשת ליעוץ פסיכולוגי ונפשי מקיף בעינין זה כיוון שנראה לי שלא האכילה היא הבעיה שלך שדיאטנית תפתור לך אותה,וגם לא באמצעות אכילה כפייתית שתכפה אותה על עצמך.
לא מסתדרת עם אח שלישובל אור

הוא בן 15, אני בת 19. הוא השנה בישיבה עם פנימייה, ואני השנה בשרות לאומי. בזכות הנ"ל החיכוך ביננו קטן, אבל עדיין, זה בלתי נסבל, ואני רוצה לטפל בבעיה, לפני שתחמיר.

אני אפרט:

אין לי מושג מה התיסבוך שלו בחיים, אבל ברור לי, וגם להורים שלי, שההתנהגות שלו נובעת מאיזה משהו פנימי. אני אנסה לתאר קצת את ההתנהגות שלו: אותי באופן ספציפי כשהוא רואה, הוא אוטומטית מתחיל לקלל (הקללה האהובה עליו זה "נאצית" ו"יא יימח שמך"...), תמיד הוא מאשים אותי בדברים, ולא יכול להיות מצב שכשאני עוברת לידו והוא לא מגיב באיזשהו אופן (בין בקללה עסיסית, ובין בבעיטה ובין בדברים אחרים). עם כולם הוא מתנהג בצורה מעוררת חלחלה, אבל איכשהו הם מסוגלים להבליג. אני מודעת לעובדה שהרבה מן הבעייתיות של העניין נגרמת בגללי. אני טיפוס שמתעצבן בקלות, ואם יש מישהו שלא מתנהג כמו שצריך, הזעם שלי מייד מתעורר, ויוצא החוצה בכל מיני צורות (צעקות בעיקר..). ההורים שלי טוענים שהם מטפלים בבעיה בדרך שלהם. אבל עדיין זה לא עוזר לי. כשאני חוזרת הביתה (סופסוף..) גם הוא בד"כ נמצא שם, ואז מתחיל ה"שישו ושמחו". אני לא מסוגלת להיות איתו. הוא מעורר את הנקודות החלשות אצלי, של ההתעצבנות וכל היו"ב, כך שיוצא שממש לא נעים לי להיות בבית, כי גם אם הוא סופסוף נעלם, עדיין העצבים שלי מפעפעים ויוצאים על החפים מפשע.

ואני יודעת שהרבה מן הבעייתיות נמצאת אצלי. תייעצו לי איך להתנהג! אני יודעת שאותו אני לא אוכל לשנות, אבל אני מקווה שאם אני אלמד את עצמי להבליג, ואנסה לשנות את היחס שלי אליו, לפחות אני אדע שאת שלי עשיתי.

אשמח בעיקר לתשובה מקצועית, ולתשובה ממישהו שעבר ניסיון דומה..

תודה.

כשאני הייתי מתעצבן בצורה דומהמשה
הייתי נועל את הדלת עם קרש (אי אפשר לפתוח עם מפתח מבחוץ) ונשאר עם המחשב והאינטרנט, לרוב עם מוסיקה מסוג מסויים.

זה עבד, ועבד היטב.
סליחה אבל זו ממש עצה!שובל אור
כן גם אני בחדר של אח שליאנונימי (פותח)אחרונה
חחחח מוכר....שירה יאללה תזרמי איתוסירת עץ
קרצייה!!! מה זה תזרמי איתו?!?!?!שובל אור
איך אפשר??!?!?

אימל'ה, הוא בא אלי עכשיו!

_________________________________
אגב, יש לך טעות דיקדוקית בחתימה... אתכם, לא אותכם.
מה זה פה? תרגעי ..חחח. מה הוא בא אליך עם סכין?סירת עץ
יש מצב... מזל ששרדתי....שובל אור
שובל אור יקירתי......זהבית
אמנם מקרה חריג כשלך מעולם לא קרה לי.אין ספק שאחיך סובל מהפרעות נפשיות שמקורן בתסביכים שקרו לו בילדות.
תיאורך את קללותיו מעורר בי חלחלה.אינני מסוגלת לחשוב כיצד ילד(בן כמה הוא?)יהודי ועוד דתי מסוגל לכנות את אחותו בכינוי:"נאצית" או:"ימח שמך" המופנה בד"כ לצוררים.
למרות שכתבת שהורייך אמרו לך שהם מטפלים בבעיה בדרך שלהם,אין כל ספק בכך כי שיחות עם הוריך על כל מקרה ומקרה כזה(או הצטברות של כמה ביחד)יעוררו אותם לחשוב על הנושא ועצם העלאתו תעורר בהם את המודעות הדחופה לבעיה זו וכי זו בעיה חמורה(של נוער בגיל ההתבגרות בד"כ)ויש צורך לטפל בה.
בכל אופן אזכיר כי אין תחליף ליעוץ המקצועי וכי עצותי לך אינן אמורות לשמש תחליף ליעוץ מקצועי.
בכל אופן עצתי לך:שתשתדלי לשמור על קור רוח ועל ריחוק מסויים ממנו(ממש להתעלם לפעמים כשאת עצבנית או משהו כזה אז אל תתיחסי אליו)
שלך
זהבית
אני עדיין מצפה ליחס ענייני...שובל אור
להתעלם לגמרי מקיומוצביהודה
רגע, תני לחשוב, זה מקרה קצת מסובך... לא?דובלה
בתור מכרה של המדובר אני יכולה להעיד על האמתסירת עץ
אחיה של שירה הוא בנאדם מיוחד.לא תפגשו בדומה לו....
הוא לוקח דברים באיזי,הוא לא מתעצבן בקלות(בניגוד ל...),הוא מעופף,חפיפניק כזה,אוהב "לרדת" על שירה וכו' וכו'....

אבל בתכל'ס,ממה שאני הצלחתי להבחין,הוא עושה את זה מאהבה....
נכון שזה דפיקות להביע אהבה בצורה כזאת,אבל זו הדרך שלו,כי הוא כזה וצריכים לקבל אותו כמו שהוא.

יש ילדים שמבקשים תשומת לב בדרך שלילית(כמוני...) והם חושבים שבדרך זו הם יקבלו אותה....אפשר להסביר לו איך להתנהג,אבל לדעתי ומנסיון הוא ימשיך ככה כי זה האופי שלו.
עכשיו,אפשר להתעצבן עליו ולצעוק,אבל זה רק ישיג את המטרה ההפוכה.
לכן אני ממליצה להתעלם,ותראי שהוא יפחית את היחס השלילי שלו כלפיך..
בנוסף,הייתי ממליצה לך לבדוק את העובדה שהוא נטפל רק עליך מכל שאר האחים ותנסי לברר מדוע....יש שני צדדים למטבע.
אה...גברת... תרגיעי!!!שובל אור
חתיכת חצופה!
את לא יודעת את המצב לעומקו, אז כל מה שכתבת ממש לא רלוונטי.

ולכל מי שהציע לי להתעלם- רעיון גאוני! השאלה היא איך אני כופה על עצמי להתעלם.. זה עבודה עצמית, ואני לא מרגישה שיש לי את הכלים בשביל זה.. אז אולי תתנו לי עצות בתחום הזה?

ועוד משהו, סירת עץ יקירה- בנוגע לשורה האחרונה שלך, ציינתי בפירוש שאני מודעת לעובדה שהרבה מן הבעייתיות של העניין נגרמת בגללי, וכתבתי שזה בגלל שאני טיפוס שמתעצבן בקלות, ואם יש משהו שקצת לא מוצא חן בעיניי, מייד זה בא לידי ביטוי בצעקות. ואת זה את הלא יודעת היטב.. אז אני חושבת שאני יותר צריכה עזרה בכיוון הזה, כלמיני עצות שיעזרו לי להצליח להבליג, ולהתעלות על עצמי.
תכניסי לעמצך לשכל---חמסית
----שזה עבודת המידות. שכשאת שותק זה מכבד אותך, ולא אף אחד אחר.
כשאת לומדת להיות רגועה ולא להתעצבן מכל דבר, את מזכה בסוף לא רק את הסביבה ובמיקרה הזה את אח שלך אלה גם את עצמך. את תרגישי יותר טוב עם עצמך.
מעשית- נסי להגיד לעצמך: הערב אני מעירה רק הערה אחת, וכל השאר מבליגה. ואת תיראי לאט לאט איך המצב מישתפר.
עוד שיטה מצויינת- כל פעם שהוא מקלל אותך זרקי לעברו חיוך ענק, אוהב כזה. הוא יתחרפן מזה בהתחלה, ובאיזה שהוא מקום גם יאהב את זה..
ב"הצלחה!!
חוצפה!זהבית
אני יושבת וכותבת לך עיצה ואת מנפנפת אותי בהנף יד?
מה בדויק לא ענייני במה שכתבתי לך?
את מעליבה אנשים סתם כך.
תתביישי לך!
תרגיעי ומהר. יש לך תיסבוכים רציניים.שובל אור
שימי לב שהתגובה שלי לא היתה מופנית אלייך דווקא.

ד"א- אני יודעת מי את.
הדיון בינכם מאוד עניני. תרגיעו כולםאנונימי (פותח)
אני מכיר ילד עם בעיה בדיוק דומה לתיאור הזהדובלה
ואגיד לך מנסיוני איתו:
הייתי מדריך בקעמפ קיץ של ילדים, יש שם ילד אחד בעייתי כזה, שסתם מקלל כל הזמן ו.. בקיצור, די דומה לתיאור הנ"ל.
אם הוא רוצה לשאול אותי מה השעה, זה ישמע בערך כך:"טמבל, מה השעה?" ואחרי תשובתי: "אה. מפגר. תפסיק לחייך! דביל!"
בקיצור, מעצבן.
בשנה הראשונה הייתי מתעצבן עליו וחיש חש הקשרים הדלים בינינו נשרפו לגמרי.
בשנה השניה כבר קלטתי שזו צורת הדיבור שלו וזהו. כשהיה פתאום מרביץ בי סתם ככה יציאה עוקצנית עם קללה בצידה, הייתי משיב לו בחיוך איזו יציאה עסיסית משלי (לא על חשבונו, כמובן), שתגרום לו לחייך. די מהר הבחנתי שאני אחד המדריכים היותר אהובים עליו. למרות שהקללות לא הפסיקו, כבר הצלחתי לחוש יותר בגלוי את החיבה בעיניים שלו כשקרא לי "טמבל". מאוחר יותר זה גם התלווה בטפיחת שכם.

הוא ילד בעייתי, זו עובדה. לפתור את זה אני לא יודע אם אוכל, אבל לחיות עם זה בצורה הכי נכונה שאפשר אני יכול ומשתדל לעשות את זה.
כשסירת עץ אמרה משהו דומה התעצבנת עליה, אני מקווה שלא תתעצבני גם עליי.. אבל לדעתי זה הפיתרון, עכ"פ מה שבידינו.

מקווה מאוד שעזרתי
אלא למי בדיוק?זהבית
לפעמים צריך לדעתאנונימי (פותח)
שיש אנשים שיש בעיה לטפל בהם, יש בעיה להסתדר איתם, יש להם יציאות וכדו' שפשוט לא מובנות ובעיה "לעבור את היום" איתם..
במצבים כאלו לעניות דעתי, צריך פשוט לנסות לעבוד על עצמך בסבלנות, ותאמיני לי שזה עוזר!!! אולי עם "קצת" ניסיון עם אחותי <למרות שהיא זאת שגדולה ממני> פעם היינו רבים ממש פווול!!!!
פשוט החלטתי שאני לא מתייחס, היא הייתי צועקת, מתעצבנת, ולפעמים זה היה יותר חמור, אבל אתה פשוט מבליג, מקללים אותך ואתה פשוט אומר "תודה רבה", את מבינה איך זה יכול לשגע בנאדם????? אתה מתפוצץ, מתעצבן, מקלל ואומרים לך "תודה" ולא מתייחסים??? בנאדם יכול להשתגע מזה, ותאמיני לי שאנשים מעדיפים לא להשתגע, אז מהר מאוד הם עוברים לדברים יותר מעצבנים, עושים לך נזקים קצת, שוב אתה ממש עובד על עצמך ומתאפק וממש במהירות הם יפסיקו מרוב שגעון פנימי!!
הבנתי שפה ושם את "קצת חוטפת" חחח, אז פשוט את יכולה לומר להורים שלך, שזה לא שייך שאיזה ילדון ירביץ לאחותו הגדולה, ואת מבקשת מהם שכל פעם שזה יקרה שיתנו לו עונש קשה, אני אישית מחלק פה עונשים לאחים שלי, כשהם הלכו מכות, הם פשוט לא נגעו במחשב מהבוקר עד 5 בצהריים <וזה היה מוות בשבילם!!!> אני חושב שמאז עברו בערך יומיים ולא שמעתי אותם רבים <כשאני בבית בכולופן חחחח>
ב"הצלחה..
לכותבת מסר אישי אלי אשבול ואני אספר לך משהואאנונימי (פותח)
היייי,אני צריך עזרה דייי דחוף ביותר!מיסטר דום
התחלתי ללכת עם ההורים שלי למטפל בגלל שהיחסים ביננו על הפנים...

והם פשוט לא שומעים לו או מתייחסים למה שהוא אומר..

הם לו מתיחסים אליי באופן שווה כמו לכול האחים הייתה לי שבת זוועתית!!!

ואני משתדל ועושה מה לעשות?
אוליפלפלתי
תכו למישהו שמקובל על שניכם ואז הם כן יקשיבו לו?
היי..אנונימי (פותח)
מה יש בך שגורם להם להתייחס אליך שונה מכולם??
אולי זה מה שאתה צריך לבדוק אצלך?
אתה הבכור אולי?
ואם הם באמת מציקים לך תגיד להם ת'אמת!!דבר איתם-בהתחלה אולי לא ירצו לשמוע אבל אולי אם תצעק קצת זה יעזור.. מי יודע?עם ההורים המסובכים שיש לנו.....
בהצלחה!!!
פתחו...מיסטר דום
הוא מקובל עליהם והכול והם גם קצת מקשיבים לו
אבל פשוט ביום שישי סבתא שלי היתה אצלינו והיא מכניסה שבת מ12 בבצהריים אז אבא שלי כיבה את הטלוויזיה ב-12 הסתכלתי עליו במבט המום והוא אמר לי שהוא לא אבא שלי יותר ואני לא ידבר איתו ...

לא יעזור איתו צעקות כי הוא טיפוס שלא אכפת לו אם זה הבן שלו או אויב שלו הוא נלחם בכל הכח עם אמא שלי עוזר צעקות...<הורים אי אפשר איתם או אי אפשר בלעדיהם>
כמה דברים:פלפלתי
א. מה הסתכלת עליו המום, לא הבנתי.. מה הבעיה הלכבות?
ב. למה לעזאזל להכניס שבת כ"כ מוקדם?
ג. מה הקשר להצהרות ולכיבוי הטלויזיה?

זה פשוט לא הכי הגיוני.. לפחות לא הסדר..
*למה ; *בלכבות..פלפלתי
כנסימיסטר דום
סבתא לי מכניסה שבת מוקדם הייתי המום שהוא כיבה....

ואבא שלי כולו הצהרות...
מיסטר דום יקר, תיכנס בבקשה:דובלה
תראה, לפי התיאורים אתה במצב לא רגיל בכלל. גם ההורים, גם המנהל, וגם... אתה עם עצמך. נכון? אתה חושב כל מיני דברים על עצמך. ואולי מזה מתחיל הבעיה.

דבר ראשון, לדעתי, אתה צריך לשפר את התדמית האישית שלך. לכל אחד יש מעלות, גם לך. ויש לך נשמה. ואתה אדם עם רגש וכו'.

ואם כן, אתה יכול לפעול על עצמך לנסות להתעלם מהמקרים המביכים עם ההורים, לקחת את זה כאתגר מעניין, שיוכיח לך את היכולות של עצמך. ולהאמין בזה שאתה יכול:

נסה פעם אחת להבליג כשאבא מעצבן אותך באופן שאמור להוציא אותך מהכלים, ותרגיש את הסיפוק שלאחרי זה. תפנים שאתה נשאר אתה עם המעלות (והחסרונות) שלך גם כשאבא לא מבין אותך. העיקר שאתה יודע שאתה מתאמץ לעשות מה שכן צריך, ותחוש את הסיפוק כשתצליח בכך!
אני נוטה להאמין שאם תחליט לנסות את זה, גם היחס של אביך כלפיך ישתפר. שוב, אם הוא יעקוץ אותך, תבליג. זה יועיל לשניכם.

בכל אופן, הייתי מציע מאוד שתנסה להתייעץ באופן אישי עם דמות שאתה כן מסתדר איתו, כמו ראש הישיבה למשל. תשוח לו את כל הבעיות, ודבר ראשון תרגיש שמישהו מבין אותך. הוא בוודאי יעזור לך במלחמה הזו, ואני מקווה שאם גם אתה תעזור לעצמך - תצליח!!!

בהצלחה
קודם כל תודה...מיסטר דום
והמטפל שלי זה הראש ישיבה שגם יש לו תואר ב'זה...ממש עזרת לי...
בבקשה. אבל באמת,דובלהאחרונה
תלך עם זה עד הסוף. אל תתייאש כשנדמה לך שההורים לא מכירים במאמציך! תעודד את עצמך כל הזמן ותספר לעצמך שאתה עושה את הדבר הנכון, ואני בטוח שזה דווקא כן יועל.

אני מכיר את זה קצת מהחיים שלי, ואני מצפה לשמוע ממך בשורות טובות.
אולי יש לכם בעיות באמונהאור-נא
קראתי איפשהו שאם יש בעיות באמונה יש בעיות עם ההורים כי זה המשולש שיצר אותנו- ה' אבא ואמא, אולי כדאי שתלך לרב ותעשו טיפול עמוק יותר לשורשים!!!
המנהל שלי מתנכל אליי ומחפש אותי מה עושים??.מיסטר דום
מיסטר, כנס שני'הסבא גפטו
אם תרצה, אגיב לך באריכות ובפירוט.
בכללי, היה לי גם מקרים כאלו, [באמת] וגם מקרים בהם חשבתי שזה המצב, או יותר נכון, נסיתי לשכנע את עצמי שזה המצב, בגלל צרות/דאגות/סתם אי-הצלחה בנושאים כאלו ואחרים.

במידה וזה נכון, ואת-זה אתה יודע - לא אפחד אחר [זולת המורה, והקב"ה] אני חושב שברוב גדול ומכריע של המקרים, אפ' לשרוד את השנה אם מורה כזה. אל תתייחס אליו כאל יותר מכלב מחמד, תלמד ממנו מה שאתה יכול, אדרבא - מה שאפשר ללמוד ממנו בלי לדבר איתו יותר מידי - תלמד! - סוף שנה שלח לו מכתב שהוא זבל עם איכות. יודע ללמד אבל מתנהג כמו זבל.

אל תחשוב על עליו בעתיד יותר מידי. שכח ממנו.
ל מיסטרמכאל 2 3
ב"ה ית'

אני חושב שאתה צריך לדבר אם המנהל

שלך ולשאול למה הוא מתנכל

אם זה ממשיך דבר אם משרד החינוך
הוא קרא לי פרנואיד ורמז לזה שאני אפס??מיסטר דום
יש לכם את הטלפון של ארגון זכויות התלמיד??
מה הקשר למשרד החינוך?עדי:)
א. משרד החינוך לא ישים עליוו.. (סורי)
ב. אם זה ממשיך.. דבר עם ההורים.. =]
תודהאנונימי (פותח)
תגיד תודה ה' רוצה לעזור לך ובאותו נושא שהוא מתנכל אליך בשתנה בו ואם אתה טוב בו אז קבל את היסורים באהבה או שתיבדוק איפה את לא בסדר כמו שאומרת הגמרא שאם באו יסורים על האדם יפשפש פשפש ולא מצא יתלה בעון ביטול תורה אם הוא לא מצא שום עון זה בגל שאין בו תורה כי הוא לא יודע מה התורה רוצה מהאדם ורק שהוא ילמד מה התורה רוצה מימנו אז הוא ידע מה לשפר ועל ידי זה ירד המנהל ואם זה גם לא זה אפשר לדבר איתו אם לא עוזר תערב את הורים
ההורים שלי מצדיקים אותו <כרגיל..>מיסטר דום
ולצערי אבל הראש ישיבה המדהים שליי תומך בי כמו אבא,
ודואג שיהיה לי טוב בישיבה אז אני ת'אמת לא יודע מה לעשות,
בגלל שאני רוצה כאילו להגיב למנהל שהוא משבר אליי בצורה כזאתי,
אבל זה לא נעים לי בגלל הראש ישיבה שככה עושה לי וכאילו אני מחזיר לו רעה....מה לעשות??
יהדי:אנונימי (פותח)אחרונה
למה בכל דבר לערב את הקב"ה??
יש צרות שאנחנו יכולים לפתור גם בלי לקשר כל הזמן את ה'..
היי..אנונימי (פותח)
בדרך כלל אנחנו סתם מרגישים ככה אולי בגלל שאנחנו באמת מרגישים שאנחנו עושים דברים לא טובים(והכל בתת מודע..)
או שפשוט המו רה או המנהל פשוט קרציות שאין להם מה לעשות בחיים חוץ מלהציק לנו-התלמידים.. אז פשוט צריך לא לשים עליהם ולהראות להם שהם ממש לא מפחידים אותנו.. יאללה בהצלחה!!
(תארגן נגדו מאפיה..חח..סתם..)