פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1917)

בס"ד

לכל בנאדם יש שליחות בעולם הזה, לכל בנאדם יש מטרה שבשבילו ה' יתברך ברא אותו.

אבל איך בנאדם יודע מה השליחות שלו? איך בנאדם מוצא אותו? איך אני יכול לדעת אם מצאתי את השליחות או לא?

ואם אני חושב שמצאתי איך אני יודע אם זה השליחות שלי?

אני אנורקס!!

כן כן הייתי היום בבית חולים ואמרו לי את זה...

אני אצל דיאטנית אני אוכל בקושי ויש לי יסורי מצפון לפני כל אוכל שאני אכל ולפעמים בגלל זה אני לא אוכל מה לעשות ???

הוא בן 15, אני בת 19. הוא השנה בישיבה עם פנימייה, ואני השנה בשרות לאומי. בזכות הנ"ל החיכוך ביננו קטן, אבל עדיין, זה בלתי נסבל, ואני רוצה לטפל בבעיה, לפני שתחמיר.

אני אפרט:

אין לי מושג מה התיסבוך שלו בחיים, אבל ברור לי, וגם להורים שלי, שההתנהגות שלו נובעת מאיזה משהו פנימי. אני אנסה לתאר קצת את ההתנהגות שלו: אותי באופן ספציפי כשהוא רואה, הוא אוטומטית מתחיל לקלל (הקללה האהובה עליו זה "נאצית" ו"יא יימח שמך"...), תמיד הוא מאשים אותי בדברים, ולא יכול להיות מצב שכשאני עוברת לידו והוא לא מגיב באיזשהו אופן (בין בקללה עסיסית, ובין בבעיטה ובין בדברים אחרים). עם כולם הוא מתנהג בצורה מעוררת חלחלה, אבל איכשהו הם מסוגלים להבליג. אני מודעת לעובדה שהרבה מן הבעייתיות של העניין נגרמת בגללי. אני טיפוס שמתעצבן בקלות, ואם יש מישהו שלא מתנהג כמו שצריך, הזעם שלי מייד מתעורר, ויוצא החוצה בכל מיני צורות (צעקות בעיקר..). ההורים שלי טוענים שהם מטפלים בבעיה בדרך שלהם. אבל עדיין זה לא עוזר לי. כשאני חוזרת הביתה (סופסוף..) גם הוא בד"כ נמצא שם, ואז מתחיל ה"שישו ושמחו". אני לא מסוגלת להיות איתו. הוא מעורר את הנקודות החלשות אצלי, של ההתעצבנות וכל היו"ב, כך שיוצא שממש לא נעים לי להיות בבית, כי גם אם הוא סופסוף נעלם, עדיין העצבים שלי מפעפעים ויוצאים על החפים מפשע.

ואני יודעת שהרבה מן הבעייתיות נמצאת אצלי. תייעצו לי איך להתנהג! אני יודעת שאותו אני לא אוכל לשנות, אבל אני מקווה שאם אני אלמד את עצמי להבליג, ואנסה לשנות את היחס שלי אליו, לפחות אני אדע שאת שלי עשיתי.

אשמח בעיקר לתשובה מקצועית, ולתשובה ממישהו שעבר ניסיון דומה..

תודה.

יש לי שאלה שמעצבנת אותי פוווול זמן אני יודעת שצריך לשמור נגיעה אבל למה?

אני יסביר בעצם השאלה שלי מה הבנים כל כך שונים מהבנות ולהפך שאסור לנו לגעת אחד בשני

אני לא יודעת למה אבל השאלה הזאת משגעת אותי וכל מי שאני שואח לא יודעת לענות לי!!!!!!!!

מישו יודע מה קורה החודש עם סיבוב שערים??יש אין מתי??

לחייך..לא לשכוח את זה שיוצאים מהבית!

אני עובדת כמדריכה חינוכית בתיכון דתי אמי"ת בארץ, לאחת החניכות שלי יש כל הזמן צורך בתשומת לב, והיא הולכת לקבל את תשומת הלב מהבנים- כי הם נותנים לה את המענה עבור הבעיה שלה. אני מבינה אותה, מה שרציתי ממכם היא שכיוון שאתם חברה באותו הגיל-+ אז אולי תוכלו לומר לי מה אולי ניתן לעשות (חוץ מלדבר איתה, אני דואגת לזה, הגענו לתובנה כי היא מבינה שמה שהיא עושה הוא איננו בסדר, אבל היא לא מצליחה להפסיק) אני מקווה שתוכלו לייעץ לי.

אשמח לכל דובה ותשובה.

אז ככה:

אני בשרות לאומי השנה. הולך לי אחלה. אבל קשה לי. קשה לי מבחינת המעבר מהבית. זו פעם ראשונה שאני מתגוררת מחוץ לבית, ואני פשוט לא מסדתרת עם זה. קצת קשה לי להגדיר מה בדיוק מפריע לי, אבל אני יודעת בוודאות שהכל קשור לזה. אני מרגישה מעין חיים כפולים (שני בתים, שתי מיטות, שתי מברשות שיניים..), אני מרגישה עומס בחיים (עומס מסוג שונה, שכן היו לי בחיים תקופות של עומס), אני המון בנסיעות, יש לי אחריות..

מה שקורה זה שכשאני מגיעה הביתה בסופ"ש, אני פשוט קורסת. לא יודעת איך להסביר את זה, אולי אני מרשה לעצמי להתפרק. אני מרגישה לא אני. מעין תחושה של 'לא יודעת מה לעשות עם עצמי', וזה אחרי שחיכיתי כל השבוע בכיליון עיניים להגיע הביתה, ל'מנוחה והנחלה' שלי. בבית אני פשוט נהיית עצבנית, עייפה, חסרת כוח לכלום, וזה אחרי שתיכננתי כ"כ הרבה דברים לעשות כשאני אגיע הביתה.. אני מרגישה שאני לא ממצה את עצמי.

קורות לי גם תופעות מוזרות, והנה המפחידה ביותר- יום שישי אחד החזרתי את אחותי מהגן, ואז פתאום נהיה לי מעין 'בלק אאוט' ולא הבנתי איפה אני, מי זו הילדה שאני מחזיקה, מה אני עושה כאן, ו.. הכי מחפיד- מי אני בכלל..

בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אבל אני יודעת שאסור לי לתת למצב הזה להמשיך.

עצות בבקשה... 

שלום לכולם

קוראים לי עידו ואני יהודי חילוני בן 22 מאבן יהודה.

אני חדש פה בפורום.

אל אף שאני לא דתי אלא חילוני, גם אני בעד ארץ ישראל השלמה. אני מאד מאד ימני וגם אני כולי תקווה שנקים מחדש את הישובים בעזה ובצפון השומרון. אני מאמין שכל ארץ ישראל צריכה להגיע לידינו, שזה אומר שאני מאמין בשלום ללא ויתורים. שלום אמיתי בשבילי = הכרה מלאה של הגויים בעובדה שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ואנחנו לא מוותרים על אף פיסת אדמה ממנה.

וכעת יש לי לומר לכם כמה דברים בקשר לאלוהים(לפי תפיסת העולם שלי).

1.) זה נכון שאלוהים הוא האחד והיחיד, האל שברא אותנו ונתן לנו ארץ חמדה וטובה, וכמובן גם תורה ומצוות.

2.) זה נכון שאנחנו כל הזמן אומרים לעצמינו(מתוך ידיעה) שחובה לקיים את כל המצוות של אלוהים, אבל אף אחד מאיתנו לא מקיים את כל המצוות, מכל מיני סיבות. קושי בקיום המצווה, או אי יכולת בקיום המצווה עקב משהו מסויים(כמו למשל בעיות בריאותיות), קושי בהתגברות על יצר הרע, ועוד המון דברים.

3.) זה נכון שאנחנו אומרים שאלוהים זה רק טוב, זה מה שאנחנו תמיד רוצים לומר בתכל'ס, אבל כשאנו רואים את הרוע בעולם(מלחמות, מחלות, מוות, עצב וכו'), זה גורם לנו להגיד שאלוהים זה רע, ואולי עדיף לעזוב את הדת וזהו, כי כל האמונה הזאת לא שווה כלום אם יש בעולם הזה רוע.

אלו רק 3 דברים שהצגתי לכם, אני עוד יכול להציג לכם מיליונים... אז לכן אני אתן לכם סיכום לגבי שלושת הדברים האלו. סיכום שיוכיח איך צריך(או יותר נכון כדאי) לראות את אלוהים:

לסיכום:

אלוהים זה פשוט הכל, כי יש בו הכל. יש בו גם טוב ויש בו גם רע. הוא ברא את העולם הזה. הוא ברא בו את כל מה שברא בו. הוא ברא בו דברים טובים כמו אהבה, צחוק, ושמחה, וכך גם ברא שנאה, כעס ובכי. הוא גם ברא לנו יתרונות וגם חסרונות. הוא עשה מצבים שכשאנחנו רוצים להשיג משהו אז אנחנו יכולים להשיג אותו בקלות, אבל הוא גם עשה מצבים שכשאנו רוצים משהו, אז צריך להתאמץ קשה מאד. בקיצור, אלוהים ברא הפכים וניגודים על מנת ליצור איזון בעולם. לעשות טוב או לעשות רע(לפי בחירתנו). כמובן שרצוי לבחור בטוב, אבל לפעמים כשאין ברירה גם בוחרים ברע, ולפעמים אפשר לשלב גם טוב ורע ביחד, שזה האיזון. מסקנה: אין רע מוחלט ואין טוב מוחלט. בכל רע יש קצת טוב ובכל טוב יש קצת רע.

לכן המסר שאני מעביר פה זה שאלוהים זה גם טוב וגם רע. יש רגעים בהם האדם מרגיש שהוא מאד אוהב אותו, ויש גם רגעים שבהם לא חסר קצת רגש של שנאה אליו(אני מודה שגם לי לפעמים יש רגעים כאלה). זה טבעי, כי אחרי הכל אלוהים אחראי על הכל. לטוב ולרע, ואין מה לעשות נגד זה. לכן אני ממליץ לכם ולעצמי, זאת אומרת לכולנו, אני ממליץ לקבל את מה שיש בעולם. שכל אחד יחיה בצורה שהכי הכי טובה לו, לטוב ולרע. אני למשל משתדל לבחור בטוב, למרות שאני מודע לכך שבחלק מהדברים הטובים שאני עושה מסתתרים אלמנטים של רוע, בין אם אני מבחין בהם ובין אם לא, אבל למרות הכל אני עושה אותם כי אפשר לברוח מהרע באופן מוחלט, כי כידוע, גם בטוב יש קצת רע. מסקנה: הרע תמיד נמצא איתנו(גם בדברים טובים), אבל אנחנו נתעלם ממנו

אומרים עלי, שאני כמו מרדכי היהודי במגילת אסתר, רצוי לרוב אחיו, וזה בעקבות העבודה של אבא שלי, הוא עבד בשב"כ ומאז שזה התגלה, כמעט כל מי שמכיר אותי, שומע שאני ממשפחה של סוכנים, וממילא כבר שונאים אותי ולא ממשיכים לדבר איתי.

ואני מרגיש רע, מה אעשה

אברח מהבית ואקח שם משפחה אחר ?

האבא שלי עסק בחיסול מחבלים ולא היה קשור למחלקה היהודית בשב"כ ובכל זאת שונאים אותי. ואומרים לי סוכן שב"כ לך הביתה .

אנא

מי מוכן לקבל אותי אצלו ?

אני מוכן להחליף אבא ולעבור למקום אחר ...

אני ממש בדיכי

המורים אומרים שאני מתבזבז, יש לי ציונים הכי 10 ......

יש לי אופניים הכי בעולם, ואני יודע לרכב עליהם כמו בסרטים שמפורסמים כאן בערוץ 7 ....

אומרים שאני יפה מאוד...

אני מת למצא פתרון, ומהר נמאס לי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי חבר שהוא אחד האנשים הכי צדיקים שיצא לי להכיר הוא מקדיש את כל חייו לחסד ואוהב את ה' ברמות אבל הוא החליט לא לקיים מצוות מכיוון שהוא בעל נטיות הפוכות הוא מת לשנות ת'מצב אבל לא יודע איך ואם זה אפשרי מה אני אומר לבן אדם כזה? איך מטפלים בבעיה הזו?חבר'ה תענו זה קריטי! 

בעזרת שמיי'א ובהשתדלותינו!                                                     ב' אדר ה'תשס"ז לבריאת העולם

שלום לכולם ,קוראים לי רבקה ואני בשמינית ואני זקוקה לעזרה גדולה ודחופה!!!! ... אני זקוקה להקלטה של מואזין או משהו דומה לזה... אז אם משהו/י יכול/ה לעזור לי איך שהוא אשמח מאוד!!!!!!

יומטוב וחודש טוב המון תודה בכל אופן... (:

הכל התחיל מאד תמים , דיון בפורום על נושא מסוים ,
כפי שקורה בוודאי בהזדמנויות רבות , חלק מהדיון עבר ביני לבין גולשת למסרים הפרטיים , מבחניתי באמת ובתמים , דיון רגיל ומענין ,

אלא ש....

לאחר שהדיון המשיך מעט ( לא משהו רציני בכלל ) קיבלתי במסר"ש :

"אתה מוזמן להתקשר אלי ,ואומר לך את זה שוב  ללא האנונימיות של הרשת.
ואת השם והמספר , ( הכותבת צירפה את שמה ואת המס' טלפון שלה) "

לא הבנתי איך האוטינג המפתיע קשור לדיון , ולכן כתבי ש"זה היה מיותר , ולא היה צריך להחשף , וגם במסר"ש".

והדיון המשיך קצת ,

כמה זמן אחר כך , הגיעה ההדעה הבאה:

"מכיון שאתה לא מוכן להזדהות,אני סוגרת בזה את הדיון.
כבר נאמר שבימות המשיח תהיה "האמת נעדרת",ואכן,זה המצב.
 אשמח להמשיך בדיון אם תפנה למספר הטלפון שנתתי לך ותזדהה.
תוכל להשיב לי במסר"ש איך לפתוח את הקובץ שנתת לי.כדי שאוכל לקרוא אותו."

עכשיו כבר זה היה מבחינתי מעבר ל"הופתעתי"....

ומה אני רוצה?

ש ת י ז ה ר ו !!!!!!

בנים ובנות כאחד , יכול להיות שזה באמת תמים , כל הסיפור הזה , אבל יכול להיות שלא , האינטרנט הוא לא מקום תמים כלל וכלל!

לשמחתי , היום אני אדם בוגר , עם ראש בין הכתפיים , שלא מתפתה בקלות ,( ורק שלא נעמוד מול נסיונות בחיים)

לא המשכתי בדיון יותר , ולא חשפתי את שמי , ובוודאי לא את מס, הטלפון שלי , למרות ה ל ח ץ שהיה בהדעות .

שימו לב , לא להתפתות לתת שם , גם אם הכל נראה כאן כמו משפחה אחת גדולה , עדיין המקום כאן חשוף לרשת הציבורית!!!

ובכוונה לא נתתי שמות וכו'  אני עדיין מאמין בתמימות ....

באהבה גדולה .

דרך פשוטה שעובדת:

1) תמיד יימצאו 2 דברים שהאדם אוהב לגבי איך שהוא נראה. תמצא מהם 2 דברים שנראים יפה בך ותתמקד בזה ותבליט אותם. תראה שזה מאוד יעזור לך. תחשוב מה הם: אולי העיניים? אף? שיער? ידיים? ההליכה שלך זקופה? אולי אתה מתלבש יפה? אולי העור שלך ללא סימנים מפצעי בגרות. נסה למצוא את אותם 2 דברים שאתה כן אוהב במראה שלך.

2) בגלל שאי אפשר לחשוב 2 מחשבות בו-זמנית, כשמגיעה לך מחשבה על איך שאינך אוהב את איך שאתה נראה, תחשוב על אחד מתוך שני הדברים שמצאת (בעצה מספר 1) שיפים בך. ואז, תתמקד במחשבה החדשה הזו.

3) כמו כן אולי יעזור לך, שכשמגיעה המחשבה האובססיבית הזו על המשקל שלך, כדי לסלק את המחשבה  המציקה, תנסה לעבור מייד לעיסוק אחר. כי אתה הרי יודע שהיא אינה הגיונית ושהיא מפריעה לך למהלך החיים ולבריאותך. אז מה למשל יכולים לעשות באופן מיידי? : שיעורים, עזרה בבית, כתיבה, מוזיקה, משחק מחשב.

בהצלחה!