אמת שזכינו שירושלים נבנתה כפי שלא הייתה בנויה כבר אלפיים שנה, אך חלילה מלומר שזהו הבניין השלם לו אנו מצפים, בעת שרובעים שלמים מהעיר נתונים ביד זדים, בעת שבתי עבודה זרה ובתי מינות נמצאים בה לעשרות אם לא למאות, והר בית ה' נתון למשיסה ולמרמס, ואוסיף לגבי המשפט האחרון: אמת שלומר ש"ובנה ירושלים" קאי על בית המקדש, זה לא מתקבל על הדעת, ואפילו לא בתורת דרשנות, אבל מצד שני, פשוט מאוד בהגיון בסיסי, שזה כולל גם את בית המקדש, לא יתכן שהמקום הכי מרכזי בירושלים יהיה נתון לבז, ואויבנו פלילים ישכנו שם, וכמ"ש ריה"ל - שהוא מתאווה לקיום נבואת "שועלים הילכו בו" - ל"קאת וקיפוד ישכנו בך" ולא "אדום וישמעאל בגבולייך, ולהגיד שבמצב כזה "בנויה ירושלים"? עד כדי שזה שקר להתפלל על חורבנה? אתמהה.
לגבי הכוונות - תראה, אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אבל שלומי אמוני ישראל אינם ספקנים בדברים אלו שקיבלנו מפי האר"י הקדוש, והחרו אחריו הגר"א והבעש"ט והחת"ס והחיד"א ושאר גדולי ישראל, וכבר צווח החיד"א ז"ל "מי עלה השמימה או נגלה אליו אליהו לבא אחר המלך רבינו האר"י, ולא זו אף זו, שמתייחסים לדברים האלו כמעכבים בנוסח, והזהירו הרבה כל קמאי דקמך שלא לשנות מאום ואף לא לערב הנוסחים, כך שאינך יכול לבא ולפרוש כאן כדבר פשוט שניתן לשנותם ואין לחוש לזה, דוודאי וודאי שיש לחוש.
לגבי ה"תקנתא דתקין משה" ברור שהכוונה היא ליחס אל הדברים, שמשה העמיד יחס מגויים והיאך משנים אותו, אבל לא לומר שמשה תיקן ועיגן בתקנה לומר את זה בתוך נוסח התפילה, נדמה לי שאין ולו הסטוריון אחד שיסכים לאמירה כזו.
תפילת נחם חמורה הרבה פחות מזה, היא אינה חלק מתפילת שמו"ע, ואין עליה את כל אזהרות הקדמונים שלא לשנותה מחמת הטעמים הנ"ל, ועוד, שבה אכן יש דברים שמהווים לכאורה שקר גמור, אבלה מבלי בניה וכו', ןלכן יש הרבה יותר מקום לשנותה, ואי"ז נוגע לשמו"ע, ועיניך הרואות שגם כל הגאונים שהזכרת ששינוה, לא הרימו ידם לשלחה בנוסח שמו"ע. ויתירה על כן, שסוף כל סוף, הגם דלאוו קטלי קניא באגמא נינהו, צא וראה שרוב מנין ובנין של חכמי התורה גאוני הדור ומצוקי ארץ לא שינוה, ואינני מדבר על אותם מחכמי בני ברק וגלילותיה שלטעמם כל המציאות כאן היא גלות גלותית, אלא על רבותינו אנו, שידעו והכירו בהיות מצבינו כאן גאולה עצומה, לא רבינו הרצי"ה, לא ר' אברום, לא הרב אליהו, לא הרב ישראלי, לא הציץ אליעזר, לא ר' שליימה זלמן אוייערבאך (כן כן, הוא ידע שאנו בגאולה, ואף אמר הלל ביום העצמאות) אף אחד מהם לא ההין לשנות הנוסח, מה ממה שגלוי לפניך לא היה גלוי להם?
ואומר לך עוד נקודה, הרי לבטח תקום ותטען לי שעל האדם לעיין ולעשות מה שעלתה בידו, ואין חובה לילך אחריהם, וכו' וכו', ובכן, אינני רוצה להיכנס לעומק דבר זה והויכוחים עליו, אך אומר רק נקודה אחת, ראשית - שככה"נ מי שלא הגיע להוראה לכו"ע מחוייב לשמוע לחכמים, ושנית, אף אם תאמר שלא, או שכן הגעת להוראה - זה ודאי שאין הדברים אמורים אלא כשחקרת הסוגיה ובררתה לעומק, ויצא לך שאין שום צד לכיוון השני, אבל כל עוד זה רק הרגשת הלב, או נטיית הסברא, וכדו' - ברור שאין בהם בכדי להוציא מהוראת הפוסקים, וכל עוד אינך תלמיד של אחד מהנ"ל - אזי לכאו' אפי' בברכת נחם אין לך לשנות, הואיל והכי דעת רוב מנין ובניין.
ואדרבא, צא ושאל על הדברים שקשים לך, את תלמידי החכמים, שזכו וקיבלו תורתם מרבותינו, ויאמרו לך הביאור במה שתמוה לך, ויסוד גדול שמעתי בעניין, שמתרץ את רוב הקושיות אם לא כולם, שביארוהו הרצי"ה ור' אברום, שכלל התפילה הולכת על כלל ישראל, וכל עוד ואין האומה כולה על ארצה מיושבת בממלכתה, והארץ כולה נתונת לנו, וירושלים כולה ריקה מעובדי גילולים ותועבותיהם, עדיין אנו מתפללים, כיוון שהתפילה על הכלל כולו היא מכוונת, ולא על הפרט, ודו"ק בזה.
והאמת שכלל רואני בדבריך טעות יסודית, שאתה רואה הדברים כ"גאולה" וכמו שאמרת לאותו חמשוש וכו', וודאי שאיננו אלא באתחלתא דגאולה, והרבה דרך עוד יש לנו להשלמתה, תמה אני על שיש אי מי שמטיל ספק בכלל, האינך רואה כל החסרונות שסביבינו? אם הקצינו אחינו החרדים לחד גיסא לומר שאין כאן גאולה כלל, לא נקצין אנו לאידך גיסא לומר שתמה ונשלמה ושוב אין לשונות הגלות נכונות וראויות להאמר. (ונ.ב. לדבר נאה שמתי את ליבי, שאדרבא, דווקא אותם המכירים בגאולה הנמצאת עימנו כאן - הם הם המתאבלים ביתר שאת ויתר עוז על אשר טרם זכינו לו, תעקוב...)
איזה ניק אתם הכי מעריכים?
