לציצית עם צמר זו לא טעות..

 

למשל השיר "קוקס" הפך ללהיט בביתנו יש להם חלק קצת פחות כמו מזרוחניק וגם מתלבט שפחות אהבתי

הם תותחים.

קצת מוציאים החוצה את ההשתקה של המגזר

ךא אכפת לי השירים המקוריים כי אני לא מכירה אותם, אבל השירים שלהם לרוב הם לא על המגזר הדתי... והתוכנית המקורית שבשבילה הם עשו את אנדרדוס אבדה את הטעם באחרוני שלהם...

יש כמה יציאות לא מוצלחות כמו מזרוחניק ומתלבט אבל בגדול הם אלופים!!!!! הם צוחקים על הדתיים ולא על הדת וזה ממש יפה!!

מבחינה דתית הם יורדים על הדתיים ולא על הדת אז נראה לי פסדר... 

למה?

כי אני נגד שירים מגויירים, בכללי.

ואני בעד לשמוע שירים של זמרים שאני מעריכה... שיש להם אישיות והשקפה דתית שהיתי רוצה ללמוד מהם..

וחברי אנדרדוס לא כאלה.

אין לי בעיה איתם, פשוט אני לא כ"כ מעריכה אותם.

אם תשימו לב הם מצטלמים גם עם בנות... וכשכעושים סרטונים צילומים וכ'ו יש פווווללל צחוקים... לא שצחוקים זה דבר לא טוב אבל לדעתי בין בנים לבנות בוודאי כשהם נשואים זה לא שייך....

 

אני עדיין רואה... אבל זה באמת נקודה למחשבה!

בהצלחה 

שמעתי וראיתי את כולם

הצחיקו אותי

מה אני חושב עליהם וכו' לא חשבתי על כך כ"כ

אוף ,כשאני עונה אני עונה רשמי זה משגע אותי 

בהצלחה!

דברי עם ה'! תשתפי אותו במה שעובר עליך!

תתפללי אליו חזק חזק... ואז, תלכי לדבר עם ההורים.

הם הכי רוצים את טובתך, הם באמת ידעו להגיד מה צריך.

יכולה כ"כ להבין עד כמה זה קשה...

אבל זה מה שבאמת צריך לדעתי.

אם ממש קשה אפשר לכתוב מכתב.

ותספרי הכל!

תקחי את מה שכתבת פה- ופשוט תגידי להם!

בהצלוחה, נשמה

אוהבת כ"כ.

את ממש יודעת לכתוב יפה!!!

את מדברת קצת כמוני

קודם כל לפני כל השיטות והפתרונות וזה , פשוט תספרי להורים.. באמת.. אני שיא המבינה אותך וזה קשה פולים ואת תראי מוזרה ולהודות בחיסרון או כישלון זה הכי קשה.. אבל זה יפתור לך שישים אחוז מהבעיה... אחרי שתספרי ותסבירי להם והם יבינו תוכלו לחשוב ביחד על פתרון אני בטוחה שהם הרבה יותר מבינים ממנו (:

ומשמה המון בהצלחה! אוהבתותך

לספר להורים ולבקש שיפנו אותך לאיש מקצוע מתאים

אין טעם להתמודד לבד כאשר ניתן לטפל בזה.

בהצלחה

קצת עצות שהועילו לי בחיים:

1. להפסיק לראות סרטים מחרידים.

2. לישון טוב, עם ק"ש.

3. לטייל, לעשות ספורט, לשחרר את הגוף.

4. לראות דברים מצחיקים, לצחוק.

5. לשבת עם עצמך, לחשוב ברצינות על המחשבות הטורדניות האלה, ופשוט לתפוס את עצמך ולהרגיע.

 

 בהצלחה, גם לי היו דברים כאלה...

מכירה חברות טובות ובני משפחה קרובים עם בעיה דומה ושניהם מלווים בפסיכולוג ולפעמים אפילו בפסיכיאטר..

לא מחייב שגם את תצטרכי את אותו הטיפול אבל את צריכה לעזור לעצמך.

תביני, זה לא צחוק. את מזיקה לעצמך שאת לא הולכת לטפל בזה, באמת.

מוזמנת לפרטי בשמחה אם את רוצה יותר פירוט.

בד"כ שומעת איזה שעתים לפחות שירים ביום ואני לא יכולה לחיות בלי זה ....

סגרתי איתם שאני אשמע בשקט באוזניות ואני אשמע פחות ממה שאני רגילה

אבל שווה אתזה.. כילו בית המקדש מספיק חשוב בשביל להקריב בשבילו 6 שבועות בשנה (בערך, אל תתפסו אותי על המילה) בלי לשמוע שירים..

אבל בגלל שיש עומס בללמוד לבגרויות ומתכונות... יש פחות זמן פנוי. ואם שומעים אז ווקאלי... למרות שאני בכלל לא מתחברת לזה...
לפחות לכם זה עד לג בעומר.
לנו זה עד שבועות!

משתדלת להקפיד.. כמעט לא שמעתי!!

ולבנתיים שמעתי דיסקים שלמים...

את לא מבינה איך קשה לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני חיההההה על שירים חייההההה!!!!!!!!!!! 

אני התערבתי עם חברה שלי וזה לבנתיים ממש עוזר לי מציעה לך גם!!!!!!!!! בהצלוחה אחות!!!!!!!

הגיטרה שלי התגעגעתי אליה...... בטרווווףףףף!!!!!!! בל להתאמן מותר אז אני די מנצלת את זה....

אבל שורדתתת לפחות ביינתיים

איך הרב אבינר כתב, ומן הראוי שנקדיש חודש אחד בשנה להתאבל כראוי על חורבן בית מקדשנו..

פרשת שמיני תשע"ז | מוזיקה בימי ספירה - הרב שלמה אבינר

גם נער וגם דרשתי לעיל כתבו כך.
דומני שאתם מערבים עם 3 השבועות.
הכמה שבועות של ספירת העומר אינם קשורים כלל לבית המקדש עד כמה שידוע לי.
אולי כדאי לפתוח שרשור שיעסוק בענין. שנדע לפחות למה אנחנו סובלים.

מעיקר דיני האבילות על חורבן ביהמ"ק יובב"א, אסור לשמוע מוזיקה כל השנה (!!), אז ראוי להקדיש קצת יותר מהמותר בשביל להתאבל כראוי על חורבן ביהמ"ק. אין הכי נמי, אפשר לקחת כל תאריך...

וכל המתאבל עלי ירושלים..

בעיקר קשה לא לנגן..

למרות שלפי ההלכה מותר לשמוע אם הם לא שמחים..

אני שומע שירים בעיקרון בלי סוף

 

 

לא כל כך מצליח לשמור

ממה שאני שמעתי זה ממש כמו דאורייתא....

זה נמצא בדברי כמה אחרונים. אני אישית שומע, רבותיי מתירים.

(שרשרתי אליך בטעות, התכוונתי להגיב לא"י לעם ישראל!)

למה?

כי זה כמו חצן בשבילי..

כמו מחלוקת אבודה מראש

פעם אני שומעת וואקלי ואז לא וואקלי..
כי בעצם,אני שומעת וואקלי שהוא משמח.
אז לא יודעת עד כמה זה בסדר.

וכן זה קשה..

הדברים היחידים שאסור בספירת האומר הם להתגלח/להסתפר ולשמוע שירי הרקדה כאלה שמחים ומקפיצים. כל שאר מנהגי האבלות לא שייכים לכאן!

יש דעות לכאן ולכאן בפוסקים

תקשיבו, חברה, זה לא אמור להיות לנו קל! לא לשמוע שירים בספירת העומר זה סוג של ניסיון שהקב"ה נתן לנו ואנחנו צריכים להשתדל לעמוד בו גם אם אין לזה שום סיבה אמיתית שאנחנו מבינים! זה פשוט רצון ה' וזהו! המטרה שלנו בעולם זה לעשות את רצון ה' אז בסדר, קצת קשה, מאוד קשה, אבל זה שווה את זה בלי קשר לבית המקדש(לא מזלזלת חס וחלילה) בלי קשר לאף סיבה אחרת שנותנים לנו!

ועוד משו לא בשמי, חברה שלי אמרה....

אני חושבת בדיוק כמוך, אבל זה לא אומר שאני לא שומעת שירים, אני ממש משתדלת, מנסה ועובדת על זה, אבל באיזשהו שלב הגיעה לי ההבנה הזאת, ואולי רק בגלל זה אני אפסיק לגמרי לשמוע שירים בספירת העומר...

בהצלחה לכולם...

הרבנות קבעה את עשרה בטבת
אבל כז בניסן נקבע כיום הזכרון מנהסתם בלי לבדוק מה התאריך העברי...


וביום זה יש גם הרבה לימוד, אמירות קדיש וכד'.


יש משהו מאד מכבד ומאחד בעם כשכולם כאחד מכבדים את זכר הנספים הי"ד. ומתפללים ולומדים לע"נ.


מצרפת לך שרשור בנושא-
לקראת ימי התקומה הבעל"ט - צעירים מעל עשרים

בשנה שקבעו את זה, החליטו לעשות את זה על היום של מרד גטו ורשה.

אבל מרד גטו ורשה התחיל בליל הסדר, ובטח שאי-אפשר לקבוע יום השואה בליל הסדר.

אז הלכו על התאריך הלועזי של המרד, בדקו מה התאריך העברי שלו,

ובאותה שנה זה יצא כ"ז ניסן.

מאז זה התאריך של יום השואה..

יום הקדיש הכללי- ואת יום הזכרון לשואה ולגבורה.

וזה לא ואתו הדבר

הרבנות קבעה שיום השואה יהיה בי בטבת ושלוש שנים אחרי זה (נדמה לי הכנסת) קבעו יום שואה אלטרנטיבי... וזה מה שנכנס עד היום

אולם שלא כיום הזיכרון לחללי צה"ל, שהרבנות הראשית הסכימה לקיומו, יום השואה בכ"ז בניסן נקבע שלא על דעת חכמים. וזאת מפני שחודש ניסן הוא חודש של שמחה, וכפי שנקבע להלכה (שו"ע או"ח תכט, ב) שבכל חודש ניסן אין אומרים תחנונים ונפילת אפיים, ואין קובעים בו תענית ציבור. ובהלוויה שבחודש ניסן אין אומרים הספדים. ואין אומרים בכל חודש ניסן הזכרת נשמות (מ"ב תכט, ח). ורבים נוהגים שלא ללכת לבית הקברות בחודש ניסן, ומי שיש יורצייט לקרובו בחודש ניסן, עולה לקברו בערב ראש חודש. ואם כן ברור שאין מקום לקבוע בחודש ניסן יום זיכרון לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה. אלא הימים הנכונים לזיכרון השואה הם הצומות שנקבעו על החורבן, ובראשם תשעה באב. ואכן הרבנות הראשית קבעה את צום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה ולא נודע יום פטירתם.

כמדומה שהדרך לתת בכל זאת איזה צביון נכון לכ"ז בניסן, הוא לקובעו ליום שבו נעסוק בטיפוח 'המשפחה היהודית'. בוודאי משאלתם האחרונה של ששת המיליונים שעונו ונרצחו במיתות משונות ואכזריות היתה, שעם ישראל ימשיך לחיות, ירבה ויגדל. שהסבל הנורא שעמנו עבר במשך אלפי שנה, ובמיוחד בשואה, לא יהיה לריק. שכל יהודי שנשאר יעשה הכל כדי להינשא, להרבות ילדים ולהמשיך את המורשת. לקיים את הפסוק: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א, יב). לפיכך ראוי שביום זה אישי הציבור יטכסו עצה כיצד לעודד נישואין וילודה, והמורים ידברו על האחריות הגדולה שמוטלת עלינו, עם שרידי חרב - לדאוג להמשך קיומו וגידולו של העם היהודי.

וכן לעניין הצפירה. אם בשעת הצפירה נחשוב כיצד לעודד את צמיחתו של העם היהודי לזכרם, לא יהיה בכך ביטוי של אבל והזכרת נשמות, אלא ביטוי של תקומה והתחדשות המתאים לחודש ניסן. כמו כן אין בהרהורים אלה ביטול תורה. ומכל מקום, גם מי שאינו חושב על כך, לא יפרוש מהציבור.

בעזרת ה' בקרוב ישובו שופטינו כבראשונה, ושאלה זו תעמוד לפניהם, והם יורו כיצד ומתי ראוי לציין את זכרם של הקדושים.

יום השואה הוא בעשרה בטבת וגם ראוי להקדיש בתשעה במנחם-אב...

אבל, למרות שהממשלה קבעה בניגוד להחלטת הרבנות בכ"ח בניסן, לא יוצאים מכלל ישראל..

הנה תשובה של רב:יום השואה בניסן | שאלות ותשובות

 

מותר להתאבל- לא להספיד

תחשבי בהגיון-מי שבאבל על קרוב מפסיק את מנהגי האבלות?

ואת מנהגי האבלות על תלמידי ר' עקיבא-מבטלים?

מה השאלה בכלל?! צריך לזכור אתזה אפילו שזה מאוד מפחיד לשמוע עלזה ( אותי אישית )צריך לזכור מה הנאצים ימ''ש עשו לאחינו! בני עמינו! וזה גם לזכור את מה שעמלק עשה לנו אזז בא נגיד שזה סוג של מצווה עצובה כי הגרמנים ימ''ש הם מזרע עמלק!

להיות עם העם אז מציינים מינימום

בשביל מה לרדת במשקל?ועוד בצורה משמעותית..

יש לך משקל מצויין בהתאם לגובה..מה הבעיה

במשקל שלך זה יכול להיות מסוכן לרדת בלי פיקוח על הדרך ועל הזמן שאת יורדת.

עדיף שתהייה משהי שמבינה בזה ותלווה אותך כל הדרך...

אולי לגבוה יעזור?

לפי ההיגיון , המשקל שלך הוא מעולה

מה שאת צריכה לעשות זה ללמוד לאהוב את עצמך כמו שאת

יכול להיות שאת לא מרגישה בנוח עם הגוף שלך ולא עם המשקל.

כי המשקל מעולה, הייתי אומרת נמוך.

יכול להיות שמשהו במבנה גוף שלך מפריע לך.

תנסי לראות אם זה נכון, מה זה ואם יש דרך לשנות.

ובכל מקרה- תלמדי לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך איך שאת!

וצריכה להשמין

זה נראה לי משקל סביר לגמרי...

שלא להגיד נמוך...

אם בכל אופן את רוצה- תזונה נכונה והמון ספורט.

אם את יכולה להוריד מהתפריט שלך מרגרינה ושתיה מתוקה הכי טוב.

ואם את יכולה לעבור לקמח אחר הכי טוב

אבל זה נראה לי ממש מיותר, אם לא מסוכן.

50 זה המשקל המינימלי בלי קשר לגובה, ובמיוחד שאת יחסית גבוהה...

בכולופן, אל תעשי דברים בלי לשאול רופאה או דיאטנית.

ברצינות!!

אני מכירה את @רק שמחה! וגם היא בתת משקל....

 

אני רזה מאוד וזה יהיה נחמד אם אני אשמין, אבל אני לא בתת משקל!!!

אבל אני לא רוצה.. לא עכשיו.

בגיל 17 אם המשקל שלי לא יהיה נורמלי כדי לתרום דם אני אשמין טיפה

בעזרת ה'

לרדת במשקל זה עניין זל תזונה.
ע"פ הנתונים שאמרת מסתבר יותר שכדאי לך להיכנס לכושר ובצורה הזו לעצב אץ עצמך לאיזה כיוון שאת רוצה.
בהצלחה.

אני מטר 60 ניראלי.. ושוקלת באזור 65.. כילו אני מקווה שזה לא עלה מאז

ומנסיון- להפסיק עם ממתקים זה לא עוזר. נקודה.

לפעמים זה עניין של גיל.

זה גיל של התפתחות וזה הגיוני.

זה גם יכול  להיות על רקע רגשי.

אני אתן דוגמא:

סבתא שלי שמנה. מאוד.

והיא עשתה קיצור קיבה, היא לא אוכלת לחם, שותה קפה\ תה סוכרזית, ושותה דיאט...

והיא עדיין שמנה.

אבל אני די בטוחה שאם היא לא היתה עושה את ההשתדלות הזאת היא היתה יותר שמנה

אולי זה נכון גם לגבייך

 

 

אהבתי את החתימה שלך

@דרשתי קרבתך!!!! זה עובד בדוק.

יעני כל דבר מתוק. לא לגעת. רק לאכול בארוחת ולא בינהם

אני כבר שנה ו22 יום ( אני אשכרה סופרת..) בלי ממתקים.. ואני רק עליתי!!! וממש לא בקצת!!!! אולי הבעיה היא בי ויש כאלה שאצלן זה עובד, אבל אצלי זה פשוט לאא

אוךךך, דיאטה זה כזה דבר חופררר זה לא עוזר לי, למה אני עושה אתזה בכלל?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??!!?!?!?!??!?!!??!

זה מוריד חצי מהתפריט ותוך חודש כבר תורידי...

ובתור אחת שאוכל הוא חלק די משמעותי בלשון המעטה בחייה, זה על גבול הבלתי אפשרי

תשקיעי בעצמך
תכבדי קשה

אם לא היית עושה דיאטה היית הרבה יותר שמנה בדוק!

בסופו של דבר הכל תלוי ביחס של כמה הכנסתי - כמה הוצאתי.

תכניסי פחות אוכל ואוכל יותר בריא (פחות שומנים וג'אנק פוד) ותוציאי יותר בספורט.

אני שוקלת בסביבות ה- 30 ואני מטר 50 ומשו... לא זוכרת בדיוק.. וכל הזמן אומרים לי לאכול... מי לא אמר לי שאני חייבת להשמין.. תחשבו שדודים שלכם מחו'ל באים לביקור ואז יוצאים לטיול נגיד והם אומרים לך שחייבים להשמין בערך כל המשפחה שלי אומרת לי שאני צריכה להשמין... חוץ מחברות שלי חיימשלי אוהבתותכןןןןןןןןןן

ארני לא אוהבת לאכול ואם נגיד אני לא אוכלת א. צהריים אזז ההורים שלי מחייבים אותי לאכול כיהם אומרים שאני רזה ולא נראלי שאני רזה... משקל בסיבות ה- 30 פחות או יותר זה לא רזה בכלל!!!!!!!!!!!!!

צריך שם הרבה עזרה

הולכים לסבא וסבתא לשמוע אך הוא היה בתור ילד, הולכים לאיפה שהיה הביה"ב שלו, אם אפשר אז מבקשים ברכה ליומולדת מאחד המחנכים... הולדיכים לישיבה תיכוני, פוגשים חבר מהצבה/ ישיבה,. קיצר מציינים את כל המקומות גדל בהם, ושהיו משמעותיים לו, פוגשים אנשים שקשורים, מבשקים ברכה ליומולדת, עושים פעילות, נותנים לו לדבר על כל שלב בחיים- ואך זה קשור אליכם.

אפשר גם בכל שלב לתת לו מתנה קטנה שקשורה. ובסוף הערב- השיא זה ארוחה משותפת (מנגל/ מסעדה/ סתאם ארוחה חלאבית) ומזמינים את האחים שלו, סבא וסבתא, חברים וכו'....

זה אחד היומולדת הכי שווים! עשו את זה לדוד שלי לגיל 50 והוא היה באורות!!!!!!!

זה חתיחת השקע אבל שווה!

אפשר גם להוציא חולצות.. מגנטים...

ואז בכל תינה בחיים שלו עושים פעילות מתאימה .. אבל זה ליומולדת עגול ממש 50 וכאלה.. ולמשקיעים ממש..
אפשר גם לעשות להם הפעה והזמין הרבה צברי ילדות שלהם וכאלה

רעיונות לדברים פחות מושקעים?

כן מושקע.. אבל לא ברמות..

וחוץ מזה סתם עוגה בלונים ומשהו שהוא רצה (ארנק כזה...)

זה בשביל הרבה דברים,
להעזר לפרוק,לכתוב,להתייעץ,לקבל עזרה.
ועוד מלא. כל שרשור נגיד יכול לשנות עולמות.
כל שרשור חשוב,גם השרשור הזה ..

אבל זה מאד אינדיווידואלי

 למשל: אם את משתמשת במחשב לצורך לימודים וכו'

אבל אם את מתכוונת לשהיה מול המחשב לראיית סרטים וכד' אז כמה שפחות- אולי שעה ביום ..אולי פחות

 

כל אחד צריך זמן אחר ללימודים.

לאחד יש דרישות של 5 דקות ביום, ולשני חצי שעה ביום..

נראה לי כמה שעות לפחות... גם לקרוא את החומר, גם לתרגל ולעשות עבודות, ואם כותבים עבודה סמינריונית אז זה בכלל הרבה שעות.

אז כמה שצריך 

אבל כל השאר- השתדלי כמעט ולא

(וזה גם תלוי כמה שעות מסך יש לך עם הפלאפון- בוואטספ,בשמיעת שירים וכד')

חצי שעה כל יום..

ומה הלטרנטיבות.

 

כלומר אם אם במקום להיות על המחשב עושים שטויות (ולא חסר דברים) וכשעל המחשב עושים דברים משמעותיים (נגיד ללמוד או לשמוע הרצאות בטד)

 

אני אוהב לכתוב תוכנה, שזה מקצוע לכל דבר, אבל כרגע אני ממש לא ברה של להפוך את זה למקצוע. אז אני יושב שעות מול המחשב בשביל לעשות את זה. כי אני יודע שזה מה שיעזור לי ממש בעתיד המקצועי....

בסדר?

נראה לי כזה שעה- שעה וחצי (כולל הכול

היי אשמח לתגובות, אני מתבגרת בסביבות גיל בת מצווה, רוצה מאוד סמרטפון ומצד שני יש קול שאומר לי לא! מה יצא לי מזה? כל השטויות שיש היום.. גם ההורים לא מסכימים לי למרות שהצעתי חסימת אתרים וכל מיני חסימות שיש היום... בלי סמרטפון וווצאפ אני מרגישה פחות מעודכנת ופחות מקובלת בחברה ,אשמח לעצות ושכנועים...

בגיל הזה 

ואם יש לחברות שלך וואטספ את יכולה להתכתב איתן מהפלאפון של ההורים שלך או משהו כזה..

 

מחקתי שבוע שעבר זה משחרר לא מלחיץ !!ב"ה מתוך 28 בנות בכיתה 12 ללא ווטסאפ!!זה כמעט חצי !!!\

אבל אפשר פשוט בהדרגתיות עם הווטצאפ לא חייב למחוק כי זה גם דבר טוב במובנים מסוימים

 

מחשב זה גרוע וזה טוב פי 100 מסמארטפון.

 

קיצר לא כדאי

יש לי עכשיו פלאפון נוקיה עם ווצאפ, אבל ב-7\1 ווצאפ כבר לא יתמוך בפלאפונים כאלו והאפשרות היחידה לווצאפ תהיה סמרטפון, נראה מה יהיה עד אז...

כל אדם צריך לקבוע לו זמן מסוים שלא יתמכר.

 

מחשב זה טוב וגם רע.

לא יודעת איך לענות עלזה,כי סמארטפון זה כמו מחשב האמת. מחשב בשבילי זה רק לעבודות...
אם היה לי נוקיה,אז כנראה הייתי הרבה במחשב..
כמה שפחות יותר טוב,אבל אי אפשר להיות מנותקים ממה שקורה בעולם,צריך גם להתעדכן..

בטבלט כדאי להיות כל הזמן ולקרוא ספרים נגד אלצימר 

וסתם במחשב בערך שעה ביום

אבל פשוט עוברים את זה ... משקיעים ממש אבל זה שווה את זה ..
עוד מעט נגמר !

זה עובר מהר,
בשמינית את כבר רוצה רק להגיע לסוף ..
יש לחץ גם יותר נפשי של מה את עושה שנה הבאה..

אני כבר מדמיינת איך אני עולה על האוטובוס שנה הבאה!
אני ממש מחכה לזה כבר!

למרות שאני יודעת שבסוף שנה יהיה קשה לעזוב הכל. לא רק איפה שאת לומדת,זה ממש הכל,את הסביבה את הבית,את המשפחה.
לא כולם עוזבות למקום אחר..אבל רובן יהיו מחוץ למקום שהן גרות.

אבל זה כייף כל התקופה הזו.היא פעם אחת בחיים והיא לא תחזור..

בהצלחה יקרה!
@הכל מאת ה׳

עוד 4 חודשים!!!;)

תנצלו את החופש שנוצר לדברים חשובים

הלימודים?

 

אני חושבת שכיתה י"ב היא קצת יותר עמוסה

 

נסי להנות מהזמן, ולתכנן אותו כמו שצריך כך שתספיקי הכל

יב הייתה לי פחות קשה.. כי כבר הכרתי את התהליך וזו שנה אחרונה אז מנסים להנות מהכל

שלא מופיעים, זה רק האזרחים: תוצאות חיפוש | אזרחים חללי פעולות איבה - חיפוש לפי שם, אירוע או מקום מגורים

יש שם את כל חללי צה''ל, לרוב עם פרטים וסיפורים עליהם.
אפשר לחפש לפי שנה

לא זוכרת מה בדיוק היה.

לדעתי אין בעיה, לא יודעת הלכתית.

רק צריך לשים לב ש:

החלק של החצאית מכסה את הברך בכל מצב.

זה לא נראה שרוואל.

האלאדין לא שקוף.

אבל אני לא כ"כ מתבססת הלכתית

זה מה שאני חושבת.

לפי הרב אבינר (יש לו חוברת על צניעות של בגדים)

אז זה פחות או יותר ככה- אסור ללבוש אם זה צמוד או שהמכנסיים מתחילים לפני הברך. אפשר ללבוש אם זה לא נצמד ואחרי הברך אבל הוא כותב שקשה להקל כי קשה לדעת בדיוק. וגם יש תעניין של לא ילבש. (מכנסיים...) ואם זה חצאית שסגורה ולא רואים שהיא סגורה אז אפשר.

אבל תבדקי עם רב כי מה שאנחנו אומרים לך פה זה לא 100%!

 

וכל הכבוד שאת שומרת על ההלכה!! אשריך!

פעם חשבתי שזה אסור.. אבל אז חברה שכן לובשת הראתה לי שהגיזרה היא כזו שזה כמו חצאית לגמרי וכאלו מתחת ממשיך מכנס...(תבדקו את זה ) מאז אין לי בעיה עם אלדין

במכנסיים

אם הם נראים כמו חצאית,אם הם צמודים וכו'..

אישית, לא הייתי הולכת כך מבחינת צניעות.

אבל תשאלי רב.

מכנסי אלאדין

תוכן השאלה:
שלום, האם יש איסור ללבוש מכנסי אלאדין? למרות שזה נראה כמו חצאית..

תוכן התשובה:
מועדים לשמחה שלום רב,

כאשר החצאית ארוכה באורך שהיא צריכה להיות והמכנסים לא נראים, וכל מטרת המכנסים הם להוסיף צניעות (בטיולים וכדו´) או כנגד הקור יש פוסקים המתירים. 

כמו כן, כל אחת צריכה לבחון את המניע שלה לעשות זאת. אם הדבר הוא משיקולי נוחות בלבד יש המתירים. ברם, אם מדובר בסוג מסויים של מרד (ההכנה לקיצור החצאית ו\או הורדתה) אזי לבישת המכנסיים הוא בעייתי מצדדים שאינם הלכתיים אלא אגדתיים ואמוניים. 

בעניין מכנסי השרוואל
"במקור מכנסי השרואל הם בגדי גברים שהיו הולכים בהם בארץ ובארצות ערב לפני דור אחד. 
נשים לא לבשו שרוואלים מעולם!!!" (תשובת הרב שמואל אליהו)

בעניין מכנסי אלאדין
אינני יודע בדיוק את מהותם פרט לכך שבמה שראיתי באינטרנט לענ"ד אין הם שונים במהות מהשרוואל. הגם שכאן ישנם גדלים ומידות ועוד הרבה פרטים שלא את כולם הבנתי (כדאי לקרוא את הדברים שבת כתבה - בואים בסוף).

לסיכום:
אין גבול ברור בין מכנסי-אלאדין המותרים לאסורים.
בתשובת הרה"ג הרב דב ליאור כתב הרב: אם בזמן שהולכים ניכר שזה מכנסיים, זה לא צנוע כמו חצאית. (יוצא מתשובת הרה"ג לענ"ד שאם זה לא נראה כמכנסיים, ועונה על כל שאר גדרי הצניעות אז מותר).
ברור שאם כל מטרת המכנסיים הם רק להוסיף צניעות (בטיולים וכדומה) או נוחות (חימום בחורף) יש מתירים וראוי להתייעץ במורה הוראה בכל מקרה לגופו.

........ בעקבות אחת התגובות אני מוסיף את הדברים הבאים.
התקשרתי היום ה´ דחוה"מ פסח תשס"ח להרה"ג הרב שמואל אליהו שליט"א והעלתי בפניו את הדברים, תשובתו של הרב שאישר לי לכתוב בשמו: שאי אפשר לומר על כולם שאסורים. אך, בודאי שישנם דגמים אסורים, לדוג´ השקוף ו\או הצמוד (או הנצמד ומבליט את את הרגלים) ועוד - שאסורים.
........ עד כאן ההוספה

בברכת התורה,
שלמה, 
shlomo@makshivim.org.il

מכנסים או חצאית לבנות: http://www.kipa.co.il/ask/show/120599
עוד: http://www.ypt.co.il/ask_show.asp?id=144476
עוד: http://www.kipa.co.il/ask/show/140478


קישורים בנושא השרוואל:
"צניף טהור" חוברת של הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. העוסק בעניני צניעות.
תשובת הרה"ג אריאל שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=1056
תשובת הרב אליעזר מלמד שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=589
תשובה שלנו בענין שרוול: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=670
מכנס מתחת לחצאית: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=1250
האם מותר ללכת עם שרוואל: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29058



מצאתי תשובה שכתבה בת: (אינני מבין טוב בדברים אלו אבל אני מצרף את דבריה כרקע נוסף למחשבה).
לענ"ד- 
הבד: קודם כל- רוב חצאיות\מכנסי האלאדין שאני ראיתיי עד היום- היו מבד כותנה (כמו שראוול, וכמו  התמונה שתמר הביאה), והבד עצמו לא צנוע. גם עם חצאית מבד כזה לא הייתי הולכת (אא"כ אשים חצאית מתחת). זה בד שנצמד כשיושבים והולכים, (ואני לא מדברת על זה שהוא שקוף..)ואולי בתמונה זה פחות נראה, אבל ברגע שתהיה רוח קלה- זה יבליט את צורת הרגל. 

הגיזרה: מבחינה הלכתית נטו- אז לפי מה שהבנתי מרבנים זה מותר, כל עוד המכנס מתחיל מתחת  לברך.. (וד"א- יש חצאיות אלאדין שאין להם את החלק של המכנס למטה. הן פשוט חצאית, שסגורה למטה עם שני חורים לרגל.. לענ"ד- מבחינת הגיזרה אין בעיה, אבל צריך לשים לב טוב טוב לבד שממנו היא עשויה... וגם לבדוק שכשהולכים היא לא נצמדת..) 

ועכשיו- מעבר להלכה* . 
יש דבר שנקרא "דת יהודית". נזם באף למשל- הוא מותר מבחינת הלכתית, אבל יש גם עניין של מנהג המקום, ואיך זה נתפס בסביבה בה אנו נמצאים. בחברון למשל, בת שתלך עם נזם לא תראה חריגה. ולכן זה גם לא נתפס כחוסר צניעות. אם אותה בת תגיע לחיפה למשל, זה ימשוך תשומת לב, ואפילו יתפס כחפיפניקיות. ולכן אין מקום לשים נזם באף בחיפה. 
כמה דברים חשובים: 
א. העניין של דת יהודית הוא רק בתחום האפור, כמו שברוך תיאר. גם אם כל הבנות בחיפה ילכו עם חצאית מעל הברך- זה לא ייתן שום היתר ללכת כך. לעומת זאת, אם ללכת עם חצאית 4\3 נחשב צנוע ורגיל בחיפה- אז זה בסדר. אבל במאה שערים לא נלך ככה, כי זה נחשב שם לא צנוע. 
ב. חשוב להבין שצניעות זה מעבר לפיסת העור שיראו או לא יראו.. (זה גם מעבר ללבוש, אבל לא בזה עסקינן..) יש את העניין של קדושה ושל לא למשוך תשומת לב. יכול להיות משהו כשר מבחינה הלכתית, אבל אם תלכי כך ברחוב שלך- תיתפסי כפחות צנועה- ועצם זה אוסר את הדבר. זה לא אומר שצריך לעשות דברים בגלל מה שהחברה תגיד- אלא שבמקרה כזה החברה היא הקובעת את הגדרות. 
ג. אז למה שלא נחליט למשל שמהיום נזם באף זה צנוע, וכולן ילכו כך? לא יודעת את כל התשובות, אבל אחד הדברים שאני יודעת זה שיש פה פריצת גדר. "ופורץ גדר ישכנו נחש" (קהלת). אם יש גדר כלשהו בהלכה, אז אם אני אפרוץ אותו (כמו למשל- אלך עם נזם באף גם כשזה לאא מקובל) אני נחשבת פורצת גדר. אני לא המוציאה לפועל של הקב"ה, ולכן אני לא יודעת מה העונשים על כך, אבל ברור לי שזה לא בסדר. נכון שבכך יכול להיות שאהפוך את זה למקובל וכשר, והבנות שיעשו את זה אחרי כבר לא יחטאו, אבל למה שמישהו יקח את זה על עצמו?? 

* (כשכתבתי למעלה ´הלכה´- התכוונתי ´לפי הספר´. כי כמובן ´בחינה הלכתית´ זה הפסיקה בסופו של דבר שמתחשבת גם באופי המקום והחברה.. פשוט לא מצאתי הגדרה אחרת. 
ועוד משו חשוב- כל מה שכתבתי שמותר\ אסור וכד´- זה ע"פ דעתי הדלה בלבד. אני ממש לא מוסמכת לפסוק הלכה, ואני לא לוקחת אחריות על שום דבר..). 

לגבי טיול- נראה לי לא הבנתם נכון את השאלה. עד כמה שאני הבנתי, היא לא שואלת את זה מהבחינה שבטיול אפשר לחפף בצניעות, אלא שבטיול יש דברים (שנמצאים בתחום של "דת יהודית") שהותרו, גם עם בחיי היום יום הם לא כ"כ רצויים. ע"ע מכנסיים מתחת לחצאית. אם כל מהות האיסור בלבישת בגד מסויים הוא שזה נתפס בחברה כחפיפניקיות, אז אם בטיולים זה נחשב לרגיל ונורמלי- אז כן, יש דברים שמותרים בטיול ולא רצויים ביום יום. (ושוב- רק בדברים שמותרים הלכתית)

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך י"ט ניסן תשס"ח

בעיקרון יש הלכה, אבל יש שמחמירים ויש שמתירים אז אין איזה משו מוגדר..

כל אחת לפי מה שהיא נוהגת..

סבא שלי אמר לי שזה בסדר והוא הרב שלנו

 

ויש הרבה מה לחשוב בזה
אני ממש פחות מסכימה איתך .מחר בלי נדר ארחיב למה

במאמרי הראיה, במאמר על חילול שבת, אם אני לא טועה.

(מורחב במאמר הראשון בלאמונת עתנו, חלק א, של הרב טאו).

 

הוא כותב שם שבתקופת השופטים היה שפל נורא, אבל הם החזיקו מעמד בזכות העבר

והעתיד: בזכות הדורות של משה ויהושע ובזכות הציפייה למלכות ישראל. כך גם אנחנו

מתקיימים בזכות הדורות הקודמים ובזכות משיח צדקנו שבמהרה יבוא. וכמו שבדורות

השופטים היו גנוזות נשמות המלכים והנביאים, גם מדורנו יצאו נביאים ומלכים, ולכן אין

להתייאש מהקשיים שבדרכי הגאולה.

 

אשרייך שכיוונת. 

הרב גורן מספר שבקום המדינה לא קבעו תאריך ליום זיכרון לחיילים ואז יום לפני יום העצמאות הראשון אמרו טוב לא עשינו השנה זה ההזדמנות האחרונה וקבעו את זה אז.

אני מחפשת קטע שמחבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות.. קטע יפה שמקריאים בטקסים.
לא מעניין אותי שזה טכני

סליחה על ההפרעה

ושלום אגב

"מתחת למשא, בדרך, במסע
כורעים יחידים תחת המעמסה
סובלים, נאנקים, מכובד אלונקה
עליה שוכבת מדינה במצוקה.
בדרך לא דרך, דרכו של עם,
במסע מתיש שעדיין לא תם,
נושאים על גבם את משא הכלל
וחלקם מתמוטטים, ונופלים חלל.
'פראיירים', קוראים להם לפעמים,
פראיירים כאלו גם מתים...
וכל שנה, כשזיכרון נצמד לעצמאות
מתברר הטעם, מתחדשת משמעות
שאותם הנופלים על בטחון האומה,
הם מקלו של הדגל המונף לתקומה,
הם הדיו שצובע את הפסים בכחול,
הם הבד הלבן, בו טבע המכחול.
וגם המגן דוד, הוא מגן גיבורים.
הניצב גאה, לא כטלאי, בזכות דם חללים .
כי הדגל הזה, המתנופף ונמתח,
על גבם הוא נישא,
על קברם הוא מונח...."

בשם הרב קרליבך, הכי מתאימה... שימי לב!

 

אגב, יש חומר על המעבר מתענית אסתר לפורים, שחלקו מתאים גם לכאן.

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני...

היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים...
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.

לא נראה לי שצריך אקשן בשיעורים...

ולא מבגרים אתכן ועושים אתכן גדולות ואחראיות, כלשונך, אלא כי באמת התבגרתן, וצריך לעלות רמה.

וזה לא סותר שאת יכולה לצחוק ולהיות פתוחה ולעשות כייף, אבל בגבול וברמה שונה.

 

אני זה פשוט קשה לי ככה ב"בום", להיות כאילו גדולה 

אני אוהבת להיות קטנה בטיבעי שלי אני משחקת הרבה עם הקטנים, עושה שטויות, מטפסת על עצים...

ותמיד כל הכיתה שלי היו ככה!!

ועכשיו אני כאילו לבד בזה וכולם כאלה גדולות לידי ומדברות כזה כאילו הם גדולות ממש לידי (וגם אני ממש נמוכה אז זה גם משו..) טוב כנראה אני צריכה לזרום עם העולם כי אני לא ישאר תמיד קטנה..

אבל תודה רבה ממש!!

תנסי לקחת אולי דברים בקלות..

אני מנסה לעבוד על זה בזמן האחרון..

תראי משהו..זה מאוד טוב שיש לך את התהליך הזה כי באמת התבגרת בגיל והאופי צריך איתו לעלות ולא לישאר באותו מקום, אבל את בהחלט יכולה להמשיך עם השמחת חיים שלך תצחקי תספרי בדיחות תדברי המון (במשך כמה ימים בשביל להשתחרר ולאזן את זה) זה מאוד חשוב בחיים-השמחה! שיש שמחה ואת עם שפתיים מחייכות (לא מזויף כלומר זה חיוך אמיתי שבא מהלב) יש הכל בעולם! ה-כ-ל! אז תשתדלי לשמוח ולצחוק וזה לא חייב לסתור שהתבגרת רק לאזן את זה, שתדעי בתמיד ההיתי ילדה עם שיא שמחת חיים מאוד מקובלת חברתית עושה שטויות (בגבול הטוב) וזה היה אחלה עד שבכיתה ו לא יודעת הכל השתנה פתאום היתרצנתי ותאמיני לי זה לא ניגמר טוב דבר ראשון שעשיתי זה להתחיל בלאגנים ולחייך ולדבר המוןן והכל ומישם שזה הגיע מרצון לחזור ליהות מה שההיתי בעבר ולהמשיך עם השמחת חיים זה גם חדר לפינמיות והיום אני שיא השמחה והכריזמתית וכל מה שההיתי פעם ואולי אפילו יותר ומצד שני לא להראות ליצן שובביניק כזה פשוט לאזן הכל שיהיה לך אישיות שמחה ועליזה תורמת ועם המון שמחת חיים אבל-ברמה! את העצות כתבתי למעלה אז ממש בהצלחה מקווה שעזרתי אוהבבת ואת מוזמנת לעדכן אותי באישי אך הולך לך

כל הכבוד לך שהשקעת וכתבת ממש ממש תודה!!

בטוחה שיעזור!!

את יכולה להמשיך להיות ילדה של צחוקים לחייך לעולם לזרום עם החיים כמו שהם להנות מהחיים ולעשות מה שבא לך, וילד עם זה להיות מאוד אחראית ובוגרת. אני כזו למשל

שיש לי אחריות על דברים.. שאני כאילו כבר לא ילדה 

תעבדי על זה עד שיראה לך משהו שמח

לאט לאט המח ישתחרר.

"נכון שאת מחבבת אותו"? כשאני אומרת לה שלא
היא אומרת שזה בסדר והיא לא תרוץ לספר להם ולחבב זה לא בושה.
וכמו שאמרת גם המשפחה שלי דוסית אבל היישוב פחות....

בהדרגה.. לאט לאט..

יש בודדת כאלה והן חתיחת בדיחה
שאמי רואה שזה סרט
אני יודעת שזה רק סרט
ואם לך זה לא כך..
אני ממש ממליצה ללמוד תקשורת עיוני...
זה ממש עוזר להבין איך זה עובד על הראש שלנו...
ושיודעים את זה אפשר לדעת לנטרל תחשיבה הזאת

זה ממש יעזור לך הרבה בחיים. את יודעת?

אם השאלה הזאת לא נוגעת אלייך אז אל תעני...

בו ידע להתמודד יותר טוב עם סרטים פרסומות עיתונים וכו..

1. מפסיקים עם סרטים (אפשר בהדרגה: קודם להפסיק רק עם סרטי רומנטיקה ודרמה וכו', אח"כ לעבור למצוייר, ואולי אפשר להשאר עם המצוייר ולראות מדי פעם ...)

2. לשמוע שיחות בנושא זוגיות מאדם ירא שמיים

3. ללמוד מוסר ויראת שמיים 

4. תפילות תפילות תפילות 

 

בעצם כל השירי אהבה וסרטי אהבה מה שהם עושים הם מעוררים את היצר שלנו למין השני מאשר את האהבה האמיתית שיכולה להיווצר בין בני זוג. אנחנו מפרשים את המשיכה המינית בסרטים לאהבה, וזאת הבעיה. והאמת זה לא אשמתנו כי הבמאים יודעים לעשות את זה אמין כביכול אם זה המונולוגים המרגשים, והמוזיקת רקע, והנראות של השחקנים ועוד ועוד. רק שמפסיקים לראות לתקופה ארוכה מבינים את השקר שבזה.

לכן חז"ל אסרו שירת עגבים כי זה מעורר את היצר (אולי לנשים זה פחות בעיה...)

 

 

 

היה רצון להתחתן ולאהוב גם לפני הוליווד... זה משו טבעי... פשוט הוליווד מציפים את זה ומרדדים את זה ומכניסים לנו למוח.

זה לא דבר רע אהבה.

מי מאיתנו לא חולם על יום החתונה שלו??

בטח חולמים, אני חושב שבאהבה יש הרבה רבדים ועומק. לא בהכרח מה שבהוליווד. לאחרונה דווקא אני חושב על זה שהגבולות בדברים האלה הם ממש דקים. כי לא ייתכן שכל מה שהוליווד פסול שהרי אם כן מגיעים לקיצוניות שבה האהבה היא סגורה ולא משמעותית. ובעצם צריך לברר את זה. ברור שיש עיקר וטפל אבל אני נגד הדעה שהחתונה זה לא כזה חשוב ולכן לכאורה לא צריך להתעסק בטקסיות ובאיך החתונה תראה וכו'

אבל לא בקטע של חברים וכאלה..!!

מאיפה החלטת?
מקור?

 

 

בס"ד

 

ממי מותר לשמוע שירי אהבה?

תשובה: 
אל תשמע שירי אהבה מאנשים שמשתמשים במילים של אהבה ומתכוונים לתאווה. 
אל תשמע שירי אהבה שמתלהבים מהגוף בלי שום יחס לרצון, לכבוד לנפש או לנשמה של הנשים.
אל תשמע שירי אהבה מאנשים שלא ידעו אהבה מימיהם. 
אל תשמע שירי אהבה מגברים שלא מסוגלים להתחתן כי הם לא מסוגלים להתחייב לאהבה.
אל תשמע שירי אהבה מזמרים שהמפגש היחיד שיש להם עם אהבה הוא רק בסרטים.
אל תשמע שירי אהבה מגברים שמתגרשים מהנשים האהובות בלי שום נאמנות. 
אל תשמע שירי אהבה מגברים שבוגדים בנשותיהם האהובות בלי שום עכבות. 
אל תשמע שירי אהבה מגברים שמנצלים את גוף הנשים וזורקים אותן אחרי השימוש. 
אל תשמע שירי אהבה מגברים ששוברים לב אחרי לב בלי שום נקיפות מצפון. 
לא כדאי לחלל את קדושת האהבה בשמיעת שירים שמורידים את האהבה לשאול תחתיה.

ושירים בסגנון הזה

בס"ד

 

אבל המילים "אני החלום של כל גבר"- נשמע בעייתי,

כי א'- אישה אחת לא אמורה להיות חלום של כל הגברים,
אלא לבעלה בלבד...

 

ב' - לא מכירה את השיר אולי הכותרת מטעה וזה בעצם שיר צנוע וכ' לא יודעת

השם של השיר זה ' החלום של כל גבר' לא יודעת למה נכנס לי המילה 'אני' לשם. זה טעות . מצטערת..

בס"ד

 

 

אם תחשבי רגע ברצינות, מה זאת אהבה?
מה זה קשר זוגי ביהדות?
השייכות ההדדית העמוקה של בעל ואישה זה לזו,
האם זה מסתדר בזה שאדם יאמר האישה שלי היא חלום של כולכם?

 

א'- לענ"ד זאת החפצה, יש לי מוצר שגם אתם הייתם רוצים כמותו.

כי אם הקשר בין גבר לאישה הוא ייחודי, והקב"ה ברא לכל אחת את האחד המיוחד לה,
אז היא לא יכולה להיות החלום של כל אחד, אלא של בעלה בלבד.

ברגע שהוא שר "את החלום של כל גבר"- הוא הופך אותה למוצר.

אמנם הכי טוב שקיים בשוק,

אבל זה כל כך מוזיל את הקשר בניהם.

 

קשר זוגי זה לא להתחתן עם האדם הכי מושלם שיש,

אלא האדם הכי משלים. 
שיש מקום ייחודי שדרכו דווקא גבר זה מתחבר לאישה זו.

חיבור שלא היה קורה עם אף אחת אחרת.

חיבור שלא היה קורה לה עם אף אחד אחר.

 

לומר את כל כך מושלמת שאת חלום של כל אחד- מוריד את היחודיות של האהבה
בניהם, והופך אותה לנכס. 
אמנם נכס הכי שווה שקיים- אחד כזה שכל היה היה רוצה בבעלותו-

אבל זה לא מכבד את המקום האנושי,
הרגשי, הייחודי. 
 

ואגב מה שלא צנוע לשיר על עצמך, "אני החלום של כל גבר"
לא צנוע גם כשמישהו אחר שר על מישהי ...

 

 

ולעניות דעתי אני חושבת שאם את רוצה לשפוט תשיר לפני ששמעת אותו, ובכלל רק משפט אחד מכל השיר אומר "את החלום של כל גבר" וזה בפזמון הבתים עצמם יפים ממש. חוץ מזה אני לא חושבת ככה, הוא אומר שיש באישתו את כל התכונות הטובות ויותר מזה ושכמעט כל אחד רוצה אישה עם לב זהב כזה, ושהוא הזה שזכה בה. אני אישית עם בעלי ישיר לי ככה אני שמח ממש אני אזרח מאושר. וגם בכלל נראלי שהוא רשם את זה בעיקר בשביל החרוזים ושהשיר יהיה קליט..(סתם לא בעיקר, אבל גם)

בס"ד

 

אני רוצה לראות כתוב בחומש כלשהו "אסור לראות סרט אהבה הוליוודי".

היצר הרע. 

שולחן ערוך סימן שז:

"מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל‏^[1] וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק יש גם משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים":