פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 693)

אמנם לא הצלחתי השנה מסיבות כאלה ואחרות אך אני רואה את עניין הלימוד כדבר שצריך לקבוע לו עיתים.

מקיץ לפני שנתיים סידרתי "נוהל בוקר" ו"נוהל ערב" כאשר נוהל בוקר מתחיל בלצאת מהמיטה ונגמר כשהגמרא נסגרת אחרי התפילה.

ברגע שאדם קובע זמנים מסודרים וקבועים ביום ללימוד, גם אם זה לא לימוד ארוך אלא 20 דקות סך הכל, זה עושה אותו משהו שונה לגמרי. 

כדאי לעסוק בזמנים הללו בחשיבות לימוד התורה והעיסוק בה- יש את אורות התורה ותפארת ישראל שאפשר ללמוד אותם (הם מורכבים, כדאי לשמוע שיעורים באינטרנט על הספרים הללו)

בס"ד

 

הזכרת לי כמה אני מתגעגע לגמרא שלי...

 

לומד שמו"ת, גמרא, רמב"ם ולפעמים קצת אורות.

 

לבד ובחברותא עם אבא.

 

כמו שמוטי אמר, הקביעות היא הדרך הטובה ביותר לגרום לעצמך ללמוד.

וחוץ מזה צריך פשוט לאהוב את זה. ולכן צריך למצוא את מה שהאדם יהנה ויאהב ללמוד

והזכרת לי שני דברים מאד חשובים!

האחד - אדם צריך ללמוד איפה שטוב לו. כלומר ראוי לחפש ביכנ"ס שנעים לך ללמוד בו וטוב לך בו.

השני - ע"פ פסקה של הרב קוק (שוב בעוונותי אני לא זוכר איפה היא) יש לאנשים מסויימים שייכות יותר לאגדתא ולאחרים לשמעתתא, כלומר על האדם ללמוד דברים שהוא חפץ ללמוד, שטוב לו ללמוד ושהוא מרגיש שמפתחים אותו. 

בשלב הראשון של הלימוד לדעתי אדם צריך לעסוק רק במה שטוב לו, זה בא מהאמונה שמתוך שלומד וטוב לו ילמד דברים שלעתים הוא פחות מתחבר אליהם. 

מה אעשה ואני לא נהנה ללמוד כמעט כלום?

ואם אני מתחיל ללמוד תמיד יש דברים שאחשוב עליהם? ( גם אם זה בלימוד בקביעות)

יש כל כך הרבה ספרים וכל כך הרבה דברים שאפשר ללמוד, בטוח שיש משהו אחד, אחד! שתתחבר אליו. 

יש מצב שתתן כמה סוגים של דברים שאפשר ללמוד מסגנונות שונים שיכולים לעניין גם אנשים רחפנים שלא אוהבים להתעמק יותר מדי אבל מצד שני רוצים ללמוד משהו מעניין ובעל משמעות

ר צדוק-צדקת הצדיק. פרי צדיק. עוד ממנו...
הברדיצ'ובר- קדושת לוי
ר נחמן על שלל ספריו-השתפכוצ הנפש משיבת נפש לקוטי הלכות ליקוטי עצות

רמבם-הלכות דעות. תשובה. היד החזקה ללמוד על הסדר את היד החזקה.

הרב קוק-אור. אורות. אורות הקודש.. החמישייה הלבנה.....

הכשרת האברכים
חובת התלמידים
שניהם של אדמור מפיאסצנה
בן איש חי-מחולק לפי פרשות השבוע.
הלכה אגדה מוסר ודרש .
מה עוד?
ספרי החפץ חיים-גם הקונטרסים שלו.
יש לו מהממים....
יש ב"מכון מאיר" באתר אינטרנט הרבה סוגי הרצאות ושיעורים בנושאים שונים.
כנל באתר החרדי יותר "הידברות".
רק לבחור.
לטעום ולראות מה אוהבים....
בהצלחה גדולה!

שלקרוא רק פשט- עם מפרשים- זה מאד מאד יפה!
אפשר להתמקד כל פעם במפרש אחר.
ממליצה- רש"י כבסיס.
על גביו להוסיף כל פעם קצת. 
מה שאוהבים.

מתיקות התורה מובטחת....
בהנאה!!
- השיר הנ"ל לא לשמיעה כרגע [כי הוא עם מוזיקה] - אבל הוא...  מתוק...-

"אם היו בני אדם מרגישים
את מתיקות וערבות טוב התורה
היו משתגעים ומתלהטים אחריה
ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב- למאומה
כי התורה כוללת 
כל הטובות שבעולם"
 

בס"ד

 

תתחיל בללמוד מה שבכל מקרה חייבים ללמוד, גם אם לא אוהבים. שמו"ת והלכה.

 

ובעז"ה זכות התורה והעמל יעמדו לך שיפתחו בפניך גם שאר מקצועות התורה.

למדתי בבוקר לפני התפילה(כשקמתי בזמן) בלימוד של שני פסקאות ברב סלוביציק ב"על התשובה"
ואחרי התפילה השאיפה הייתה לשני פרקי תנך
בערב גמרא ורמבם יומי
ובין לבין קראתי ספרי הגות של הרב ליכטנשטין הרב שג"ר והר עמיטל
ולפני שבת בחורף בעיקר את הרב מדן על פרשת השבוע
למדתי די לבדי...אבל לפעמים כשיצא עם אחשלי גמרא אז היה לימוד עצבני
מדי פעם הייתי לוקח איזה צעיר מהחמישית ולומד איתו

בעיקרון זו עבודה סיזיפית
אתה לומד ולומד ולא רואה את הסוף
אבל הפסוק אומר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
חכם רואה כמה למד והספיק
הכסיל רואה כמה עוד נשאר
וזה נותן כוחות המון כוחות

שני פרקים בתנ"ך כרגע ספר שמואל ביום (פשט וקצת פירושים)-לבד, הרמב"ם היומי-לבד,

גמרא עם אבא בשבתות,

ובמסגרת של בית מדרש לנוער פעמיים בשבוע עם מרצים שונים,רק בחופש.

---

לדעתי לא כדאי תמיד ללכת דווקא לדברים הכי רחוקים וקשים,ללמוד מה שמספק אותך.

ולא תמיד יש באמת כוח ומרץ אבל אתה יודע שאם תוותר לעצמך רק היום על פרק זה ילך ויישכח (מניסיון), אז בהתחלה אתה צריך להכריח את עצמך קצת ואח"כ זה כבר בא מתוך שמחה,ככה זה אצלי..

משהו בכניסה להר אולי
@די"מ

אני לא מעורב ביראה

 

@גאהלהיותיהודיה @תהילה רבקה

"ייראה - מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית"
------------------------

בכדי לעודד עליה להר הבית ובע"ה להשפיע על הדיון הציבורי בנושא, פרויקט קיץ משותף של ארגוני המקדש יוצא לדרך בימים אלו!

לפחות הסיבה ששמתי אותה.

לבנתיים לפחות.

זה גם משהו.

מאחורה כזה תמונות שלכם או כזה קטע יפה על הדרכה.. לוידעת תקשטי יפה,שימי בפנים קטעים יפים ורעיונות לצופרים, שאלונים וכו..

אבל זה קצת על דרך השלילה , אז לא יודע אם תרצי את זה ..
בכל מקרה, אני אביא את זה פה

"באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה."

כלומר, המחנך צריך לדעת להסתכל באני הפנימי של הילד ולא בחיצוניות שלו.. רק ככה אפשר להגיע ל'אתה'. אתה זה גוף שני, נוכח. זה הבנאדם שמולך - החניך (לצורך העניין).
ועוד לפני שהמדריך מסתכל באני הפנימי של החניך, הוא צריך להסתכל באני הפנימי של עצמו כי לפני שמחכנים אחרים צריך להכיר את עצמנו, לדעת מה אנחנו רוצים.. שהחברה שלך תדע מה השאיפות שלה לפני שהיא נכנסת להדרכה כדי שתוכל לממש אותן !

אני אחפש...

יש בתוכו קובץ שנקראני משחקידה אני מתארת לעצמי שהוצאו את זה מהאינטרנט וכתוב מלא סוגים של משחקים כמו למעגל לאוטובוס להיכרות וכו. .
ויש כמה קטעים כזה שקשורים להדרכה, ודפים עם שמות של החניכים ומקום לעוד פוטנציאליים. .
זה היה ממש טוב..
אפשר להוסיף עוד דברים בעיניי זאת מתנה מעולה!

(אם זה יהיה אחה"צ)

אשתדל להגיע..

(כרגע נראה שאין בנים בעניין)

בירושלים נפגשים בתחנה מרכזית.

רק תלוי באיזה שעה

אני לא אוכל להגיע. בהצלחה!

@אביגיל.

@יעלוש מחבד

@ערוצניקית7

@עוד מישי

@מבשרתוש

@חיית המתכת

@קול דממה

אני לא אוכל להגיע לפני 12

יה. בא לי התנדבות נוגה.
וסתם שתדעו שהמחלקת ילדים החדשה מהממת

יואו. בא לי שתבואי!!

 

ונראה לי שגם ככה זה יהיה צהריים

ואולי גם @הנסיך הקטן.

אם זה יתחיל בשעה 12:45 בתחנה מרכזית, מי תבוא?

 

אני צריכה תשובות זריזות בעיקר בנוגע לשעות 12:45-15:00 (כי הם רוצים שנתחייב להגיע בכמות מסויימת ושלא נבטל להם).

 

@אביגיל.

@יעלוש מחבד

@ערוצניקית7

@עוד מישי

@מבשרתוש

@חיית המתכת

@קול דממה

@שב"כניקית

@סופריקה

@טובי =][=

@פינג.

@הנסיך הקטן.

@מישי' מאפושו' (לא הצלחתי לתייג)

אז יש מצב שאני אאחר בשעה בערך

בגלל שלא הייתה היענות מספיקה של בנים, ההתנדבות מיועדת רק לבנות.

11 מוקדם מידי בשבילי.. סורי.
אולי אוכל משתיים

פשוט רציתי שתהיה כמות מינימלית שבטוח תגיע. בכל אופן לא קבעתי איתם בסוף (כי לא מספיק אישרו הגעה) אז זה בסדר

אני יכולה להגיע..

(דיברתי על מקום ספציפי שלא סגרתי איתם)

א-י
יא-כ
כא-ל
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב

אשרייכם, מי שלקחו!

בס"ד

 

שבת שלום

נא- ס
סא- ע
פא- צ
צא- ק
קא- קיב

אח"כ (לדעתי) מאוד חשוב לתת לחניכים הרגשה טובה! שתמיד יהיה שמח בסניף! זרימה!

שיהיה שווה כזה.... ושהכל יהיה פעיל.

זה מה שיש לי בנתיים... ברוכה והצלוחה...

ובאותה מידה להעיף אותו לגבהים מטורפים. הנקודה היא לאוו דווקא קומונר/קומונרית אלא בכללי המובילים של הסניף- אם זה לא הקומונרית זה צריך להיות הצוות. צוות טוב זה סניף טוב.

אבל צריך לזכור שהקומונר צריך צוות שישתף איתו פעולה בלי זה אין לו הרבה מה לעשות

קודם כל נתחיל בקטן- אתה כמדריך תשקיע בשבט שלך- (פעולות כל שבוע וכו') והם ירצו לבוא.
בגדול יותר- תסחף את הצוות להרים עוד דברים. פעולות סניפיות שוות, מבצעים לגיוס חניכים וכו'..
והכי חשוב, באמת, בלי טיפת ציניות, להאמין שיש לך את הכוח. להאמין שאתה יכול לשנות. להאמין שאתה יכול להרים את הסניף. ואם יש לך את הרצון להרים את הסניף, אז עוף על זה!! בהצלחה רבה!!

תחדירו לחניכים שאנחנו (יכולים להיות) סניף טוב. שהם טובים תשירו מורלים תמציאו מורלים. גאוות יחידה זה חשוב לסניף. מאוד.

לסניף, יש את הקומונר שהוא דואג לטכני של הסניף

למדריכים וכו'..

 

בתור מדריכה, קודם כל השבט שלי היה לי חשוב

אח"כ הקומונרית ושאר הסניף והצוות וכו'.

למה? כי אני לא באה לשנות את הסניף

אני באה לשנות את השבט שלי.

להפוך אותם לאנשים עם ערכים, והם, כשהם יהיו מדריכים

הם גם ישנו את השבט שלהם, וככה זה יימשך.

 

בקשר לסניף, בישבצים אתה יכול לנסות להציע

לעשות יום שפ"ה, שזה יום שיפור הסניף-

ניקיון, צביעה (חודש ארגון וזה)

ולעשות פעילויות סניפיות, שיגבשו את כולם.

אבל קודם השבט שלך לשבטים אחרים ולסניף.

כי אותם אתה מחנך, בהם אתה משקיע וגם אותם אתה תאהב.

 

זה ממש טוב שבאים מלאי רצון ומוטיבציה, זה כיף לראות את זה.

ואם כל מדריך ישקיע בשבט שלו, יהיו אחלה שבטים.

ותקוו שיהיה קומונר טוב

ברגע שיש מטרה לקבוצה, היא נהיית הרבה יותר איכותית.

חוצמזה שברגע שהמדריכים איכותיים ועושים הכל בשביל החניכים שלהם-החניכים מחזירים אהבה..

דבר ראשון, כל הכבוד על השאלה!
זה מראה שאתה לתפקיד מתוך רצינות ואכפתיות וכאלו מדריכים תנועת נוער צריכה!!

דבר שני, כמו שאמרו פה-
למדריך יש 2 תפקידים עיקריים,
להיות מדריך של הקבוצה שלו על כל המשתמע מכך... (אפרט בהמשך בעז"ה).
והתפקיד השני זה ברמת הצוות והסניף.

סניף:
כדנ שיהיה סניף! טי אפשר שכל קבוצה תפעל לבד.
לכן יש צוות מדריכים, והם צריכים לדאוג לא רק לפעילויות קבוצתיות אלא גם לפעילויות סניפיות.

אחד הדברים שמעלה את כמות החניכים ואת הרצון שלהם לבוא לסניף, זה שיש פעילויות באופן רציף, שלא תהיה תקופת יובש.
מצד שני, חייב לשים לב שהפעילויות ברמה!
כי אם הם יהיו מאורגנות ברגע האחרון, בלי פרסום מספיק ובלי השקעה- זה לא יעבוד!
במקרה כזה עדיף פחות פעילויות ושהקצצ פעילויות שיהיו, יהיו ברמה!
כמובן שאפשר לעשות גם הרבה פעילויות וגם על רמה וזה הכי טוב!
מהנסיון שלי זה מעלה את הכמות של החניכים בצורה משמעותית.

כמובן שטפשר לעשות סתם פעילויות בשביל הכיף, אבל כדי להפוך סניף לאיכותי לא רק בכמות אלא במידות ובאישיות- מומלץ לעשות פעילויות שילמדו מהי ערבות הדדית, עזרה לאחר, בקיצור פעילות ערכית!

בנוסף, כמו שכבר אמרו פה, יש מרכיב מאוד משמעותי והוא המורל הסניפי.
הסניף חייב להרגיש שהוא הסניף הכי טוב, ליצור מורלים חדשים בפעילויות תנועתיות לשים צופר סניפי וכל דבר שיעלה את הגאווה הסניפית.

כמובן שאת כל הדברים האל אי אפשר לעשות לבד, וחייב צוות שיפעל כמו שצריך.
איך עושים את זה?
דבר ראשון ישיבות צוות, זמן שבו מתכננים ארועים, מסכמים דברים שעשיתם ועוד.
דבר שני, כמו שהחניכים צריכים הוואי סניפי וקבוצתי ככה גם הצוות צריכים הוואי צוותי, וזה על יגי ערבי צוות, שיחות לצוות וכו'...
דבר שלישי, הרבה פעמים קורה מצב שלא כל הצוות פעיל, אחד מהדברים שעוזרים זה חלוקת הצוות לוועדות.
לדוגמא: ועדת אירועים, פרסום, הוואי, מפקד ותפילה, בוגרים וכו'
החלוקה לוועדות עוזרת בכך שיש ליותר אנשים מהצוות מקום להביע את עצמם ולפעול.
וגם ככה דברים לא נופלים מתחת לשולחן...
כמו פרסום, צופרים וכו'...
כי לכל אחד יש אחריות.

הגענו לקבוצה...
נכנסת להדריך קבוצה, ויש לך מספר ילדים ונשמות שאתה עכשיו הולך להיות דמות מאוד משמעותית ומשפיעה עבורם.
זה אחריות עצומה!! כל מעשה קטן שלנו משפיע!
אז איך עושים את זה ?!
דבר ראשון, אישיות לדוגמא!
אתה צריך להיות כמה שיותר אישיות בעבורם.
בלבוש, קיום מצוות, ערכים, יחס, סגנון דיבור, השקעה וכו'...
הרבה מהפעולות שמעבירים אחרי כמה שנים משתכחות, ומה שנשאר זה החוויה עם המדריך, מה שלמדנו ממנו, מהאישיות שלו.

דבר שני,
הפעולות עצמם!!
הרבה מדריכים לצערי מכינים ברגע האחרון, ולא מושקע, ולפעמים סתם משחק כדורגל...
יש לך כלי עצום בידיים!
הצניכים באים לשמוע ממך פעולה!
אתה יכול להפוך אותה סתם שיהיה להם כיף, ואתה יכול להפוך את הכיף הזה למשמעותי!
להתחיל לחשוב גבוה!
לא רק ברמה שהיום רוב המדריכים חושבים. כמו: גיבוש והקשבה.
שזה חשוב!! אבל את כל הדברים האלה כמו ערבות הדדית, עזרה לאחר, קבלת השונה אפשר להעביר להם בתוך פעילות יותר עמוקה.
ככל שתדרוש מהם יותר, הם יעלו יותר וגם יהנו יותר.
כמובן שצריך להכין את הפעולה בצורה שתתאים להם, ולומדים את זה.

דבר שלישי,
מה קורה מעבר לפעולות...
אננ ממליצה לעשות לעצמך רשימה של החניכים
(מנסיון זה עובד)
ןלרשום בה תכונה טובה של החניך, כשרון מיוחד, משהו שצריך שיפור , שאתה רוצה לעזור לו לקדם...
ולמלא עם הזמן ולהשתמש בזה!
איך משתמשים?
לדוגמא יש לך חניך כריזמטי, אתה תבנה פעולה שיש לו מקום לסחוף אחריו את הקבוצה למשהו חיובי, תדבר איתו בשחנ"ש על זה שראית שיש לו את הכוח הזה וכמה ד רים אפשר לעשות איתו- זה נקרא להעצים את החניך.
חניך שמבחינה חברתית הוא לא משהו בקבוצה, ואתה רוצה לעזור לו-
יכול להיות שהוא טוב בציור, בהצגה או משהו אחר
ותתן לו מקום בקבוצה להביע את זה, וככה הקבוצה תקבל אותו ותתן לו מקום.

דבר רביעי,
קביעת מטרות קבוצתיות:
הרבה פעמים נוהגים לזלזל בזב- כי למי יש זמן וכוח... אבל זה משמעותי!
אם אתה רוצה לנצל את ההדרכה שלך, ולא לצאת עם תחושת פספוס אח"כ ממליצה בחום לעשות את זה!
לקבוע במה אתה רוצה לקדם את הקבוצה, איזה ערך בוער אצלך ואתה רוצה שגם בקבוצה יבער, מה צריך לשפר, מה צריך לחזק
כל כמה חודשים לעשות את זה,
ולפי זה לבנות את הפעולות והפעילויות!
זה משמעותיייי!!!

טוב חפרתי ממש...

עוד משהו שחשוב לדעתי,
זה לדעת לשלב, אומנם כתבתי פה הרבה דברים וזה דורש זמן והשקעה
אבל חשוב לא להזניח את הבית, המשפחה, הלימודים, החברים...
גם זה דוגמא אישית לחניכים וזה חשוב כי זה יתן לך כוח!

ולסיום, לשאוף למצויינות, לעשות כל דבר בצורה הכי טובה שאפשר!!!

בהצלחה רבה!

במיוחד בסניפים קטנים יותר, חשוב לגבש א הסניף בתור סניף, ולא רק את השבטים...
לעשות כל כמה זמן פעולות דו שבטיות, ולאו דווקא שבטים צמודים בגיל, 
שהמדריכים יהיו ביחסים טובים ויכירו גם את החניכים מהשבטים האחרים וכו'

סניף טוב לדעתי נמדד במספר מדדים:

א. כמה הוא מהווה חלק מחיי החניך. אם הסניף מהווה חלק גדול בחיי החניכים והם רואים בו סוג של בית וטוב להם וכיף להם לבוא אליו, מדובר בסניף ביתי וטוב.

ב. כמה הוא חינוכי. סניף שהמדריכים בו מעבירים מסרים (לא דווקא בפעולות אלא בעיקר לא בפעולות) חינוכיים וערכיים לחניכים שלו, ושבכל ההחלטות שלו והדברים שהוא עושה מעורבת חשיבה חינוכית, מדובר בסניף חינוכי וטוב.

ג. הבוגרים. זה מדד מעט בעייתי, בגלל שבוגרים בדרך כלל הולכים לסקאלה רחבה של סגנונות (תלוי באיזה סניף אבל בגדול הקביעה הזו נכונה) קשה לפעמים לומר איזה סוג של אנשים הסניף מוציא החוציא. אני חושב שסניף שהבוגרים שלו הם אנשים שבחרו בדרך חיים חיובית, ערכית, תורנית, מעיד על הסניף שיש בו איכות. זה אומנם לא מדויק כי הרבה פעמים זה גם חינוך מהבית, אבל אם סעיף א + ב + ג באים טוב לידי ביטוי זה אומר שלסניף היה חלק משמעותי בחינוך הנער.

ד. יש שיאמרו שהסעיף הזה הוא הבסיס להכל, אני לא בטוח בזה, אבל יש בסעיף הזה חשיבות ענקית בעיניי:

כמה תורניות יש בסניף. לטעמי, סניף, אפילו יש בו בנים בנות אבל הוא תורני והערכים שבו הם תורניים והתפילות בו רציניות הוא סניף מוצלח וטוב.

 

כתבתי את הסעיפים מהבסיס אל שאר אבני הבנין. כך אני גם רואה את זה- לדעתי זה המבט הראוי. 

אפשר להוסיף עוד מדדים כמו כמה הצוות מתפקד, כמה חניכים באים לפעילויות, כמה הבוגרים שותפים במה שנעשה בסניף אבל אני רואה את המדדים הללו כמדדים משניים ולא כמדדים ראשיים כמו הסעיפים שלמעלה.

 

 

לך, כמדריך שנכנס להדרכה, אשמח לומר שלא משנה איך תדריך או כמה חניכים ואיפה, הכי חשוב שתיגש למשימה ברצינות. אל תזרוק על ההדרכה. תבוא בראש של לעבוד קשה. 

 

בהצלחה רבה.

'אל תלך לפני כי אולי לא אלך אחריך, אל תלך אחרי כי אולי לא אדע להוביל, תלך לצידי והיה ידידי' 

מה ההבדל בין שונא שקר לאוהב אמת..

שונא שקר- שונא את כולם כי בכולם יש קצת שקר

אוהב אמת- אוהב את כולם כי בכולם יש קצת אמת

צריך\צריכה?

כששואלים אדם מה שלומו, והוא עונה 'רע' אומר לו הבורא: 'זה רע בעיניך?! אראה לך מה זה רע!' אבל אם עונה 'טוב' אומר לו הבורא: 'זה טוב בעיניך?! אראה לך מה זה טוב!'

- רבי נחמן מברסלב

 

http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A7%D7%95%D7%A7%5D/1/1/0/

(זה כתובת לאתר)

 

כוון אותינשאהיה כלי לשליחותך

הרב נריה זצ"ל

-משניות כלמיני מפרקי אבות.

-הרבי מקוצק: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"- אז בגלל זה לא נוסיף דעת?

-הרב נריה: "גדולים החולמים חלומות..."

-ר נחמן: "צריך שכל איש ידע וישקול כי מטבע בריאתו יחיד הוא בעולם, ולעולם איש לא ידמה לו. לו היה אי מי דומה לו, אזי חפץ לא היה בקיומו שלו. אך אל נכון, כל אחד ואחד משהו חדש הוא בעולם, וטוב אם יעשה את יחודו לשלמות, כי בהעדר אותה שלמות תתמהמה ביאת המשיח."

-החתימה שלי.

-הרב נריה: "קדושה אני מבקש..."

-משפטים משירים , נגיד: "שאנו על כנפי השכינה מעבר לגבולות אל ארץ ישראל"

וגם: "כל העולם כולו- ארמונו של מלך"

ועוד שירי ביני לנדאו.

וכו' וכו'

"הכל תלוי ברצון, אף הרצון..."

או של הרב נריה\של הרב קוק... לא זוכרת בדיוק...

תמיד שמים אותם כזה בכל מיני ברכותליומולדת וכאלה..

"נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי"

משו כזה...

1. עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר אבל אילו לא סתם קוצים אלו קוצי ארץ ישראל!(אוריאל פרץ הי"ד)

2. היופי לא הולך לאיבוד אף פעם הוא רק עובר מהפנים אל הלב

3. אם היה לי את השכל של היום לא הייתי עושה את הטעויות של עם אבל השכל של היום בא בגלל הטעויות של פעם!

4. איננו מחדשים דבר בעולם אנחנו רק מגלים את הטוב החבוי בו

5. יש הרבה טיפות בים המים יש הרבה כוכבים בשמים אבל בכל העולם מקצה אל קצה אדם כמוך לא ימצא.

6. בימי הנעורים לומדים לדבר בימי הזקנה לשתוק וזו מגרעתו הגדולה של אדם שלמדו לדבר לפני שידעו לשתוק (ר' נחמן מברסלב)

7. כשיש משהו למעלה ששומר עליך לא קיים משהו על האדמה שישבור אותך.

8. גם בשעה הכי קשה יש רק 60 דקות

9. חיוך הוא קו עקום שמישר הכל

10. כמים פנים לפנים, כן לב האדם לאדם

11. אדם מדליק נר מנר זה נהנה וזה אנו חסר

12. לכעוס פירושו להעניש עצמך על טיפשותם של אחרים

13. אל תסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה היה מאושר מעצם קיומה של הכוס

14. עצבות נועלת שערי שמים תפילה פותחת שערי שמים ושמחה בכוחה לשבר חומות!

מקוה שעזרתי...

- יהודי צריך להיות כארז בענייני רוחניות, ולהשפיל נפשו כאזוב בענייני גשמיות. וזקוק הוא גם לשני תולעת, הוא חוט השערה המבדיל בין השניים, מתי ינהג כך ואימתי כך. (אוהב ישראל)

 

-ניתן לכבות את הנר, אבל את מהות האור לא ניתן לכבות (הרבי מגור)

 

- אי אפשר לגרש את החושך במקלות. את החושך מגרשים על ידי מעט אור.

''מי שלא מדליק נרות שלא יתלונן שחשוך''

''מי שלא נשם אבק דרכים לא ישאף אויר פסגות''

''מי שמחפש חבר ללא פגם נשאר עם פגם ללא חבר''

''כשאתה מנסה ליצור רושם זה בדיוק הרושם שאתה יוצר''

''אל תבטיח כשאתה שמח. אל תענה כשאתה כועס. אל תקבל החלטות שאתה עצוב''

''אם אתה מתפלל רק כשאתה בצרות אז אתה בצרות''

''תכאיב לי עם האמת אבל לעולם אל תנחם אותי עם השקר''

''כשאתה יורד לעומקם של דברים אתה מגיע לפסגתם''

''אין לי זמן לשנוא את השונאים אותי מפני שאני עסוק בלאהוב את האוהבים אותי''

''אם ה' איתי מי יכול נגדי''

''תעבוד קשה בשקט ההצלחה תעשה כבר רעש''

''אי אפשר להחזיק לפיד כדי להאיר את דרכו של האחר מבלי להבהיר את הדרך שלנו!''

''האמיצים אולי לא יחיו לנצח אבל הפחדנים לא חיים בכלל...''

''כדי לקבל את מה שבאמת מגיע לנו, עלינו להשתחרר מכל מה שמונע ממנו לקבל''

''תלבשו חיוך שזו הדרך לפתור בעיות ותאמצו שתיקה שזו הדרך למנוע בעיות''

''אם לא תעשה שום דבר לא יהיה בסדר, יהיה אותו דבר!''

''צחק כשאתה יכול, התנצל כשאתה צריך, והרפה מהדברים שאינך יכול לשנות''

''נעורים ללא חלומות כזקנה ללא זכרונות''

''איך שאתה גורם לאנשים להרגיש לגבי עצמם אומר המון לגביך''

''אם אתם באמת רוצים משהו אתם תמצאו דרך. אם לא-אתם תמצאו תירוץ''

''האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של הנשמה''(הרב קוק)

''במקום לתת לעצמך סיבות מדוע אתה לא יכול תן לעצמך סיבות מדוע אתה כן יכול''

''כשהכיס מלא והלב קודר זה לא עוזר''

''הדבר הכי עצוב בבגידה שהיא לעולם אינה באה מהאויבים שלך...''

קל הוא המעשה המזהיר החד"פ קשה הוא המעשה האפור היומיומי.

חיפשנו אתכם ומצאנו אותנו (רחלי פרנקל- על שלושת הנערים)

תגישי אם את צריכה עוד...

חיוך בין אנשים-כאור השמש לפרחים

העולם דומה למים מלוחים, נדמה לאדם שמראה את צמאונו,ונעשה צמא עוד יותר(אגרת הגר"א)

האהבה היא התרופה הבדוקה ביותר לפצעי הנשמה(ר' נפתלי מרופשיץ)

דבר, בכדי שיהיה מוצלח במאת האחוזים צריך להיות כמו שהוא ראוי להיעשות, בזמן הנכון ובמקום הנכון(הקדמת הפרי מגדים)

פעמים, אדם יכול לראות ולשמוע את הקולות, ואפילו להזדעזע, ובכל זאת לעמוד מרחוק(הקוצקר)

ציניות היא דרך לא נעימה לומר את האמת לאמיתה...

עצבות-באה מגאווה, כי מדמה בנפשו שמגיע לו יותר ממה שיש לו, וכיון שאין לו, הרי הוא עצוב.

נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא(משלי)

בכלל לא התחלתי |מבועת| ויש מלאא מתמטיקה לשון ואנגלית..אבל דוקא זה אחלה אם לא היה תשעת הימים בחיים לא הייתי עושה תעבודות האלו..

וישר בתחילת שנה מבחן עליו ...

ואני לא מבינה כלוםםם

תעשו לי סדר...

שנאור גנים וכדים זה -

כנס המקדש זה-

להבין מה הוא עובר.. לדבר איתו המון ולנסות להיות קרובה אליו שהוא יפתח לזה.

זה ייעשה טוב לכולם..

אם הוא נותן לך אמון כלשהו ומעריך את דעתך,

הייתי מציעה לא לשתף את ההורים בלי רשותו.

 

תנסי למצוא דמות שיכולה להיות לו משמעותית- מדריך אחר מהסניף דוד/בנדוד בראש צעיר.. ותשלחי אותם לדבר איתו. כי לפעמים יותר קל לנו לשתף מישהו לא מהמשפחה הקרובה.. מרגיש פחות שופט. וגם כדאי שידבר איתו בן ולא רק את..

 

בכלל, אני מניחה שהוא לא היחיד שמתנהג ככה בשבט, ואולי כדאי להעלות את זה בצורה שבטית (נפרדת כמובן! לבנים עם מדריך ואת עם הבנות..). להביא להם שיחות בנושא, פעולות, להציף הכל..

 

תשמרי איתו על קשר טוב ובעיקר תהיי מודל לחיקוי. אני בטוחה שהוא בוחן כל דבר שלך.

בהצלחה!!!

כיתה ז זה גיל די מוקדם, הוא אולי די קובע ומשפיע, אבל ממש לא סוף העולם, אני והחברים שהיו איתי בכיתה ז גם כן עשינו כל מיני דברים מפגרים כאלה,

צריך פשוט לדבר איתו, בנחת, ברוגע, והכי חשוב - בטבעיות, אל תלחיצי את ההורים, ואל תגרמי לו לחשוב שהוא בעייתי ומופרע, כי יכול להיות שזה מה שהוא רוצה - לעשות פוזות ולעורר מרד, פשוט הכי חשוב שיהיה לך קשר טוב ודיבור איתו,

וכן, תמצאי איזה מדריך, אח גדול, מישהו שגם עבר את כיתה ז' כבן כמוהו,  שיכון אותו וישמור עליו, בהצלחה!!

בדרך כלל חוזרים אחר כך, אלא"כ ההורים מתערבים, ואז נכנס האגו והכעס ולא יוצאים מזה המון שנים....
העיקר שההורים לא יתערבו אם הם לא בטוחים שהקשר שלהם מאפשר את זה, ואת זה אי אפשר לדעת....
ב"הצלחה!

ואולי בצורה כזו (כלומר תגידי להורים שאולי כדאי לא להגיד שזה בא ממך,לשיקולכם כמובן) שלא יחשוד שאת דיווחת כך שיוכל להרגיש נח לדבר איתך,הוא קטן מאד ואת מדברת על שמירת נגיעה באופן שאני מניח שרוב הנערים/ילדים בגילו עדיין לא באים לידי ניסיון כלשהו בזה (תקני אותי אם אני טועה כמובן..) ולכן המצב אולי דורש מוערבות של ההורים בצורה כזו או אחרת

הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות זה להשגיח עליו שלא יכנס למעגל העישון

מה הכוונה?

בנוער הדת''ל ברגע שילד מתחיל לעשן הוא נכנס מיד לקטגוריה חברתית מסוימת, הוא נכנס לקבוצה של "הערסים", ולרוב הקבוצה אחר כך תדרדר ביחד, לרוב זה מחיל בנרגילה, עובר לסיגריות, ומשם ר"ל לכל מיני דברים אחרים לא עלינו...

אם הוא לא נכנס למעגל הזה אז באמת אין לך מה לדאוג, זאת תקופה כזאת של פוזות ושטויות והיא תעבור בשלום 

תתנהגי כמו אחות גדולה ואוהבת שתומכת ועוזרת להתגבר

אם זה לא עוזר ומחמיר שתפי את ההורים

אבל אם הוא לא מסכים לזה עדיף שלא זה רק יגרום יותר נזק!

אבל תעשי את זה בנחת ועם מחשבה כי היו מקרים של מריבות על אחים שזה המשיך לשנים רבות ולא מגיעים לאירועים של השני ולא מדברים....

לא שזה אמור לקרות פה אבל תעשי את זה נכון

בהצלחה.

מספיק את מדריכה שלו. את נכנסת לחיים האישיים שלו וגם תספרי את זה להורים??
אם הוא אחד מרדן זה ירחיק אותו עוד יותר גם ממך וגם מההורים.
בהצלחה!

יש לי אח ממש שובב

שאני חושבת שמאז שאמרתי לו על דברים אממ קונדסיים שהוא עשה

"לספר לאמא?"

"לא"

"אני לא אספר, ואתה לא תעשה את זה שוב"

 

וכך זה קורה, כנראה.

עובדה שעל הבית של השכנים אין קובבות בוץ וכאלה..

אז נכון שהוא קטנצ'יק ומתוק וזה לא גיל שקובע

אבל אפשר לעשות פה איזושהי הקבלה.

 

תדברי איתו על זה בעצמך.

תלמדי איתו, תשאלי למה..

 

אם זה לא עוזר, ספרי להורים שלך.

לא חושבת שאיומים כאלו מתאימים כאן ובשביל ילד בגיל הזה זה בהחלט "איום".

אני חושבת שבמצב כזה אם את רוצה באמת שהוא יקבל וישמע ממך- את צריכה להיות בשבילו מישהי חיובית, מישהי שמבינה אותו,מישהי שלא נבהלת מהמצב שלו ושהוא יודע שתאהבי אותו בכל תנאי כי הוא אח שלך.

אני במקומך לא הייתי מספרת להורים, כמובן מאוד מאוד תלוי מי ההורים ומה הקשר עם הילד, אבל יכול מאוד להיות שזה סתם "ישרוף" אותך בעיניו וגם לא יצא מזה תועלת אמיתית. אפשר קודם לנסות לדבר איתו ישירות, אבל בלי ביקורתית בכלל ולשדר המון אהבה והערכה, ולהבין את הקושי. אם הוא ממש לא מקשיב ואין עם מי לדבר אז צריך לחשוב על כיוון אחר.

אבל כמובן שונה מאוד כל ענין לגופו...

אוקיי?

אז בעיקרון, אם אני רוצה שהוא יפסיק כביכול אני צריכה

לומר לאמא שלי, שתסביר לו, שתדבר איתו וכו'.

אם אני שומרת את זה בסוד,

זה יוצר אלמנט של אני סומכת עליך

כי אתה לא תעשה את זה שוב.

 

ועם כל שאר, מסכימה איתך

היא כן לשתף את ההורים כי הם אחראיים על חינוכו.. אבל במחשבה שנייה ברוב המקרים זה רק ירחיק את הילד, כמובן תלוי באיזה ילד ובאיזה הורים.. גם את צריכה לחשוב איך ההורים שלך יגיבו. אם את יודעת שהם יתחילו להתעצבן ולצעוק עליו אז לא נראלי שכדאי לספר.
בהצלחה!

למה נראה לך שלהורים שלך יש מה לעשות?? תתני לו להתבגר לבד. אם הוא מסתיר את זה מההורים כנראה שהוא לא רוצה שהם ידעו. ואת בתור אחותו, ובמיוחד בתור מדריכה שלו, לא צריכה לדווח על כל דבר שהוא עושה להורים. תתני לו את החופש שלו ואת הפרטיות שלו. זה החיים שלו ואין לך מקום להתערב בהם ולעשות החלטות שאולי יפגעו בו. הכי טוב זה שפשוט תדברי איתו על זה. אם הוא לא מסכים שתדברי עם ההורים אז אל תעשי את זה!!! אין לך מושג כמה זה יכול לפגוע בו.

כשהיינו ילדים, היינו משתעשעים...

היינו משחקים, היינו נהנים...

ואיזה מזל שאנחנו עדיין כאלה כך שאנחנו יכולים להבין גם אותו!

אם על כל דבר קטן תראו שיש בעיה - כמו כולם הוא יזלזל בבעיות הגדולות יותר באותה המידה.

לערב משפחה במקומות כאלה זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות כי במקום ללמד אותו שיש גם בית ספר וגם בית - הוא מערב את שניהם ועלול להתייחס לכולם כאל אותו דבר: עוד בנאדם מעצבן שאני מתעלם ממנו.

אבל עזבי את הרעיון של משפחה. אפשר להסביר לו בעדינות בעצמך (כמו שעשית), הוא הבין. דברים שהוא ירצה לעשות הוא יעשה אם או בלי ההורים. אבל לפחות כרגע ההורים זה הדבר שמרתיע אותו לא לעשות את זה.

כמו שנאמר: "אנשים מפחדים שדבר יקרה עד שהוא קורה - וכשהוא קורה הם כבר מבינים שהוא לא כ"כ גרוע."

זה קרה בכל מיני מקומות והוכח. על ההורים להיות בצד בשלב הזה.

כך דעתי, ילד בן כמעט 16. תבחרי את בחירותייך.

זה שאת המדריכה שלו זה לא אומר שאת צריכה לספר עליו דברים בבית. אני הייתי מאוד כועסת אם זה מה שהיו עושים לי.

הוא לא אבוד.
הוא אולי ילד קטן וקצת מבולבל.
הוא ממש לא אבוד.
אני הייתי בכיתה ז' עושה דברים הרבה יותר גרועים.
אתם פשוט לא יודעים מה זה אבוד.
זה הכול

בואי לא נסחף,

זהו שלב התפתחותי תקין ונורמלי ואין טעם לריב איתו על זה כולנו כשהיינו ילדים גנבנו פעם או פעמיים ועברנו את זה. הנזק שיכול להגרם במתח בינו לבינך/הורים הוא הרבה הרבה יותר גדול ויילווה אותו לכל החיים.

העצה הפשוטה היא פשוט לא להגיע למצב של נסיון. תמיד להיות איתו להעסיק אותו בכל מיני דברים בצורה מושכלת שלא ירגיש שזה מכוון. (כדברי הגמרא במסכת כתובות נ"ט "השעמום מביא לידי חטא") 

בכל מקרה תיכף הוא יתבגר וילך לישיבה / מוסד לימודים אחר ואז לצבא וזה יעסיק אותו 

 

כאילו נאבד.. מבולבל בתוך עצמו..

לא אבוד שכבר אין סיכוי..

תקני אותי אם אני טועה...

ולדעתי ממש לא לספר להורים!!!

אין לי מה לחדש, כבא אמרו את זה...

א. בשלב הזה של החיים ההורים לאיכולים להשפיע על זה באופן ישיר בצורה טובה ומשמעותית

ב. אם החברה שלו בסניף או בכל מקום אחר משפיעה עליו בצורה מסוימת, תשאירי את הבית כמקום יציב שיראה לו משהו אחר... ואם תדברי איתו בצורה לא נכונה על זה תקחי בחשבון שאולי ילמד ש'אסור' אבל רוב הסיכויים שהוא ילמד ש'אסור כשאת רואה'.. ואז כבר אי אפשר לדעת לאן זה יגיע.. תדאגי לשיחה פתוחה על זה, לא מתוך ביקורת. דעתי.

 

כאילו נאבד.. מבולבל בתוך עצמו..

לא אבוד שכבר אין סיכוי..

תקני אותי אם אני טועה...

ולדעתי ממש לא לספר להורים!!!

אין לי מה לחדש, כבא אמרו את זה...

א. בשלב הזה של החיים ההורים לאיכולים להשפיע על זה באופן ישיר בצורה טובה ומשמעותית

ב. אם החברה שלו בסניף או בכל מקום אחר משפיעה עליו בצורה מסוימת, תשאירי את הבית כמקום יציב שיראה לו משהו אחר... ואם תדברי איתו בצורה לא נכונה על זה תקחי בחשבון שאולי ילמד ש'אסור' אבל רוב הסיכויים שהוא ילמד ש'אסור כשאת רואה'.. ואז כבר אי אפשר לדעת לאן זה יגיע.. תדאגי לשיחה פתוחה על זה, לא מתוך ביקורת. דעתי.

 

לא לספר להורים אפילו אם תדאגי שהם לא יגידו לו שזה את. מתבגרים הם לא טיפשים! 

אם תגידי להורים הוא יאבד אימון גם בך וגם יתמרד נגד ההורים כדי שלא יגידו לו מה לעשות. (אדם שמלשינים עליו- ולא משנה מאיזו סיבה שבעולם מרגיש נבגד!!)

ישנם הורים יחידים ומעטים שיכולים להתמודד עם כזה דבר ולגרום לנער באמת להקשיב להם- ואם ההורים שלך לא ידעו להתמודד עם זה- התוצאה תהיה הרבה יותר חמורה... (לרוב הורים צועקים, מענישים, אומרים שאסור וכו- וצר לי לאכזב זה פשוט לא עוזר, היום הסמכות ההורית לצערנו ברצפה גם במשפחות הטובות)

ובמידה וההורים שלך יתערבו ואולי הוא יבין שזה את- אז הוא יעשה את הדברים בסתר. ואז אם הוא ידרדר למקומות יותר גרועים (סמים, אלכוהול וכו..) אפילו את לא תדעי על כך. אז מה תשיגי מזה? כלום. 

אני מציעה לך לדבר איתו בגובה עיניים על זה. להזדהות עם הקושי- ולהסביר לו (דרך היגיון- לא גן עדן/ גיהנום/ כרת/ עבירה) מה היתרון בלשמור על עצמו, וגם אם הוא נפל וכו- הוא יכול לחזור (שבע יפול צדיק וקם..). וגם בדרך אגב להגיד לו שזה בנוסף לכל עבירה שהעונש עליה היה אמור להיות כרת (רק שידע שזה לא בסדר.. במידה והוא חושב אחרת).

תאמיני בו ותסתכלי על הנקודות הטובות שלו, בטוח שיש לו.

הוא בגיל של עולים לכיתה ח' אבל הוא עולה לט' כלומר בשבט הוא עם בני גילו ובלימודים הוא מעל בשנה.. ככה שבעיניי הוא מספיק בוגר ומבין את משמעות הדברים שהוא עושה.

 זה אולי נשמע מודאג יותר מידי אבל שאלתי כי זה פשוט לא היה עד עכשיו, זאת אומרת שהוא היה צדיק כזה ובסהכ ילד טוב, ופתאום מאז שיש לו פלאפון והוא כל הזמן בקשר עם בנות מהשבט ועוד דברים זה ניראלי קצת הסיט אותו..

זה היה חשוב לי גם כי לצערי יש לי ניסיון בעניין שרואים בהתחלה שהוא לא שומר רק משהו מסויים ואז הולך ומידרדר..

וכרגע אני לא שיתפתי את ההורים בנושא ואני חושבת גם לא לשתף לפחות לא בתקופה הקורבה אבל רציתי לדעת איך אני כן יכולה להשפיע עליו?.

וה"אבוד" זה שהוא לא יודע מה הוא עושה והוא לא מודע להשלכות של הדברים..

ובעיניי זה דרך ללכת לאיבוד בכלל, יש שיחלקו עלי אבל זה מה שאני מרגישה וחושבת כי כבר חוויתי משהו דומה..

אני עולה לכיתה ט' וגמני קצת לא מצאתי את עצמי ואולי עשיתי כמה דברים לא מתאימים לקח לי זמן אבל הבנתי בעצמי מה נכון מבחינתי ומה לא. לדעתי הדבר הכי נורא בגיל הזה זה שהורים יתערבו תאמיני לי כל הדברים שההורים שלי לא רצו שאני יעשה עשיתי בסוף זה משהו מעבר למרד, הם פשוט מנסים להרחיק ממך דברים שכשאתה מתבגר אתה מבין בעצמך שהם קיימים והם כבר לא באמת יכולים למנוע אותם ממך. ברגע שההורים שלי שיחררו אז אני יותר מצאתי את עצמי (בגלל שאני רוצה ולא כי אומרים לי מה לעשות) מעבר לזה בתור מדריכה זה פשוט לא נכון לעשות את זה! תתנהגי אליו כמו כל חניך שלך ואל תערבי את זה שאת אחותו! אני בטוחה שלא היית אומרת להורים של ילדים אחרים אז אל תגידי גם להורים שלך! וגם בתור אחות תעזבי אותו תני לו לעשות מה שהוא מבין! מה שאת כן יכולה לעשות זה להשפיע עליו(דוגמא אישית, תראי לו את הדברים הטובים בהתנהגות הנכונה מבחינתך), יש לי אחות שגדולה ממני בשנתיים והיא ואני מאוד שונות בתחומים מסוימים (היא מאוד התחזקה בשנים האחרונות) ומצד שני אני יודעת שהיא מאוד השפיעה עלי לטובה, כי חלק מהדברים שעשיתי היא ידעה והיא פשוט שתקה אבל כן למדתי ממנה דברים, ראיתי את ההתנהגות שלה ולמדתי מזה במידה מסוימת.. בהצלחה!

או לרמוז להם שיש לו בעיות ושידברו איתו. נראה לי שפשוט לגשת אליהם ו"להלשין" על הכל זה קצת לא יפה וכאילו לבגוד באמון של אחיך

לא צריך להתערב לו ולומר להורים אלו חייו הפרטיים

שלום.

 

נשמע שאת ממש רוצה להרים את הרמה הדתית של אח שלך וזה נהדר אך יותר חשוב מזה הוא הקשר שלך עם אחיך.

 

אני מציע דווקא כיוון אחר. נסי להתחבר לאח שלך כמה שיותר ולקבל רושם אמיתי על האישיות שלו ואיך הוא יכול להתחבר לכל הנושא של קיום מצוות. 

חוץ מזה, זו תחילת גיל ההתבגרות ורוב הדרך לפניו. 

"אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת - לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך" (לא סגורה על זה שהמשפט הולך בדיוק ככה.. )

ואז ברכה לבת מצווש שכוללת מן מכתב אישי קצר איך את רואה תילדה ( התכונות הטובות שלה והתרומה שלה לשבט..)

אפשר כמובל להוסיף תמונה קטנה שלך איתה..

בהצלחה!

אשמח לעוד רעיונות 

תעטפי אותם במפית יפה ותצפי בטפט שקוף...עם הקדשה וזה...

ממש משמח לראות שמדברים על שבט "הראל" ולא "ניצנים"

כיף לראות שמהלך שהתחלנו יצא בסוף לפועל גם עם אחרי זמננו..

פנקס גדול שווה כזה(עם ספירלה)/קלסר שאת מקשטת ושמה תמונה או משהו...

אם את רוצה משהו ערכי את יכולה לקנות לכולם ספר ולעשות הקדשה...

או שתחשבי על איזה משהו יפה שאת יכולה להכין ושמים אותו לקשט את החדר...

ראינו כשהנערים שרים,הנחשול,בחזית הכיתה ובורות...

אני לא יודעת למה את קוראת נקי אבל-
קפצו לי
מבעד ללוח
המגן
בחזית הכיתה
מורה לחיים
כותבי החירות
תיכון ההזדמנות האחרונה

על מה זה מורה לחיים?

קשר חופשי. (מיועד לנוער בנים )
זוהר הרקיע.
ועוד מלא סרטים..

אני את 'זוהר הרקיע' ראיתי בהקרנה..

פשוט אנחנו עושות מדי פעם התנדבות עם השבט,לפעמים סתם סיבובים בישוב או שסתם נפגשים ומדברים,אבל בזמן האחרון מישהי העירה שזה מתחיל להיות משעמם וכדאי שנתחיל לראות סרטים ביחד.עכשיו,אני ממש לא בנאדם של סרטים,ועוד יותר של סרטים לא צנועים וכו',אז אני מנסה למצוא דברים שיעניינו אותן אבל גם יהיו נקיים...

סרט מהמם!!! אין שמה דברים לא צנועים והבנות מתלבשות צנוע!

מומלץ!!

לא ממש עם מסר אבל חמוד ונקי אם אני זוכרת נכון...

ואי ו 8 צדדים לאמת.. סרט מגניב, לא עם מסר מצמרר אבל אפשר להוציא מזה נק' למחשבה...

 

זה סרט נורא יפה עם משמעות ממש עמוקה לחיים..

 

זה על בחור שסבא שלו (אבא שלו נהרג) אחד האנשים הכי עשירים באמריקה (לא אמיתי....)

וכשהסבא הזה נפטר אז לכולם הוא מוריש נורא קצת כסף

(יש לציין שכל הבנים של הסבא והנכדים מפונקים באופן מפחיד)

ולו הוא נותן "מתנה" של כל מיני משימות לעשות, שיוציאו אותו מהפינוק שהתרגל אליו ויתחיל להבין איך מתנהלים דברים בעולם .

 

בדרך הוא פוגש ילדה קטנה ואת אמא שלה, והילדה חולה במחלה.

כאן משתכלל הסיפור....

 

הסרט עצמו נקי, אין בן קטעים מיניים

אבל בסוף בסוף יש נשיקה.

 

אפשר לכתוב ביוטיוב "המתנה המושלמת" וזה זמין.

 

 

 

ראיתי את זה בערך 15 פעם...

וחיים בזבל

נקי, אבל קצת אלים.

נראה סרט יפה .. הוא עכשיו בקולנוע או שעוד מעט..