פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 693)

זה ייעשה טוב לכולם..

אם הוא נותן לך אמון כלשהו ומעריך את דעתך,

הייתי מציעה לא לשתף את ההורים בלי רשותו.

תנסי למצוא דמות שיכולה להיות לו משמעותית- מדריך אחר מהסניף דוד/בנדוד בראש צעיר.. ותשלחי אותם לדבר איתו. כי לפעמים יותר קל לנו לשתף מישהו לא מהמשפחה הקרובה.. מרגיש פחות שופט. וגם כדאי שידבר איתו בן ולא רק את..

בכלל, אני מניחה שהוא לא היחיד שמתנהג ככה בשבט, ואולי כדאי להעלות את זה בצורה שבטית (נפרדת כמובן! לבנים עם מדריך ואת עם הבנות..). להביא להם שיחות בנושא, פעולות, להציף הכל..

תשמרי איתו על קשר טוב ובעיקר תהיי מודל לחיקוי. אני בטוחה שהוא בוחן כל דבר שלך.

בהצלחה!!!

כיתה ז זה גיל די מוקדם, הוא אולי די קובע ומשפיע, אבל ממש לא סוף העולם, אני והחברים שהיו איתי בכיתה ז גם כן עשינו כל מיני דברים מפגרים כאלה,

צריך פשוט לדבר איתו, בנחת, ברוגע, והכי חשוב - בטבעיות, אל תלחיצי את ההורים, ואל תגרמי לו לחשוב שהוא בעייתי ומופרע, כי יכול להיות שזה מה שהוא רוצה - לעשות פוזות ולעורר מרד, פשוט הכי חשוב שיהיה לך קשר טוב ודיבור איתו,

וכן, תמצאי איזה מדריך, אח גדול, מישהו שגם עבר את כיתה ז' כבן כמוהו,  שיכון אותו וישמור עליו, בהצלחה!!

בדרך כלל חוזרים אחר כך, אלא"כ ההורים מתערבים, ואז נכנס האגו והכעס ולא יוצאים מזה המון שנים....
העיקר שההורים לא יתערבו אם הם לא בטוחים שהקשר שלהם מאפשר את זה, ואת זה אי אפשר לדעת....
ב"הצלחה!

ואולי בצורה כזו (כלומר תגידי להורים שאולי כדאי לא להגיד שזה בא ממך,לשיקולכם כמובן) שלא יחשוד שאת דיווחת כך שיוכל להרגיש נח לדבר איתך,הוא קטן מאד ואת מדברת על שמירת נגיעה באופן שאני מניח שרוב הנערים/ילדים בגילו עדיין לא באים לידי ניסיון כלשהו בזה (תקני אותי אם אני טועה כמובן..) ולכן המצב אולי דורש מוערבות של ההורים בצורה כזו או אחרת

הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות זה להשגיח עליו שלא יכנס למעגל העישון

מה הכוונה?

בנוער הדת''ל ברגע שילד מתחיל לעשן הוא נכנס מיד לקטגוריה חברתית מסוימת, הוא נכנס לקבוצה של "הערסים", ולרוב הקבוצה אחר כך תדרדר ביחד, לרוב זה מחיל בנרגילה, עובר לסיגריות, ומשם ר"ל לכל מיני דברים אחרים לא עלינו...

אם הוא לא נכנס למעגל הזה אז באמת אין לך מה לדאוג, זאת תקופה כזאת של פוזות ושטויות והיא תעבור בשלום 

תתנהגי כמו אחות גדולה ואוהבת שתומכת ועוזרת להתגבר

אם זה לא עוזר ומחמיר שתפי את ההורים

אבל אם הוא לא מסכים לזה עדיף שלא זה רק יגרום יותר נזק!

אבל תעשי את זה בנחת ועם מחשבה כי היו מקרים של מריבות על אחים שזה המשיך לשנים רבות ולא מגיעים לאירועים של השני ולא מדברים....

לא שזה אמור לקרות פה אבל תעשי את זה נכון

בהצלחה.

יש לי אח ממש שובב

שאני חושבת שמאז שאמרתי לו על דברים אממ קונדסיים שהוא עשה

"לספר לאמא?"

"לא"

"אני לא אספר, ואתה לא תעשה את זה שוב"

וכך זה קורה, כנראה.

עובדה שעל הבית של השכנים אין קובבות בוץ וכאלה..

אז נכון שהוא קטנצ'יק ומתוק וזה לא גיל שקובע

אבל אפשר לעשות פה איזושהי הקבלה.

תדברי איתו על זה בעצמך.

תלמדי איתו, תשאלי למה..

אם זה לא עוזר, ספרי להורים שלך.

לא חושבת שאיומים כאלו מתאימים כאן ובשביל ילד בגיל הזה זה בהחלט "איום".

אני חושבת שבמצב כזה אם את רוצה באמת שהוא יקבל וישמע ממך- את צריכה להיות בשבילו מישהי חיובית, מישהי שמבינה אותו,מישהי שלא נבהלת מהמצב שלו ושהוא יודע שתאהבי אותו בכל תנאי כי הוא אח שלך.

אני במקומך לא הייתי מספרת להורים, כמובן מאוד מאוד תלוי מי ההורים ומה הקשר עם הילד, אבל יכול מאוד להיות שזה סתם "ישרוף" אותך בעיניו וגם לא יצא מזה תועלת אמיתית. אפשר קודם לנסות לדבר איתו ישירות, אבל בלי ביקורתית בכלל ולשדר המון אהבה והערכה, ולהבין את הקושי. אם הוא ממש לא מקשיב ואין עם מי לדבר אז צריך לחשוב על כיוון אחר.

אבל כמובן שונה מאוד כל ענין לגופו...

אוקיי?

אז בעיקרון, אם אני רוצה שהוא יפסיק כביכול אני צריכה

לומר לאמא שלי, שתסביר לו, שתדבר איתו וכו'.

אם אני שומרת את זה בסוד,

זה יוצר אלמנט של אני סומכת עליך

כי אתה לא תעשה את זה שוב.

ועם כל שאר, מסכימה איתך

למה נראה לך שלהורים שלך יש מה לעשות?? תתני לו להתבגר לבד. אם הוא מסתיר את זה מההורים כנראה שהוא לא רוצה שהם ידעו. ואת בתור אחותו, ובמיוחד בתור מדריכה שלו, לא צריכה לדווח על כל דבר שהוא עושה להורים. תתני לו את החופש שלו ואת הפרטיות שלו. זה החיים שלו ואין לך מקום להתערב בהם ולעשות החלטות שאולי יפגעו בו. הכי טוב זה שפשוט תדברי איתו על זה. אם הוא לא מסכים שתדברי עם ההורים אז אל תעשי את זה!!! אין לך מושג כמה זה יכול לפגוע בו.

כשהיינו ילדים, היינו משתעשעים...

היינו משחקים, היינו נהנים...

ואיזה מזל שאנחנו עדיין כאלה כך שאנחנו יכולים להבין גם אותו!

אם על כל דבר קטן תראו שיש בעיה - כמו כולם הוא יזלזל בבעיות הגדולות יותר באותה המידה.

לערב משפחה במקומות כאלה זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות כי במקום ללמד אותו שיש גם בית ספר וגם בית - הוא מערב את שניהם ועלול להתייחס לכולם כאל אותו דבר: עוד בנאדם מעצבן שאני מתעלם ממנו.

אבל עזבי את הרעיון של משפחה. אפשר להסביר לו בעדינות בעצמך (כמו שעשית), הוא הבין. דברים שהוא ירצה לעשות הוא יעשה אם או בלי ההורים. אבל לפחות כרגע ההורים זה הדבר שמרתיע אותו לא לעשות את זה.

כמו שנאמר: "אנשים מפחדים שדבר יקרה עד שהוא קורה - וכשהוא קורה הם כבר מבינים שהוא לא כ"כ גרוע."

זה קרה בכל מיני מקומות והוכח. על ההורים להיות בצד בשלב הזה.

כך דעתי, ילד בן כמעט 16. תבחרי את בחירותייך.

זה שאת המדריכה שלו זה לא אומר שאת צריכה לספר עליו דברים בבית. אני הייתי מאוד כועסת אם זה מה שהיו עושים לי.

בואי לא נסחף,

זהו שלב התפתחותי תקין ונורמלי ואין טעם לריב איתו על זה כולנו כשהיינו ילדים גנבנו פעם או פעמיים ועברנו את זה. הנזק שיכול להגרם במתח בינו לבינך/הורים הוא הרבה הרבה יותר גדול ויילווה אותו לכל החיים.

העצה הפשוטה היא פשוט לא להגיע למצב של נסיון. תמיד להיות איתו להעסיק אותו בכל מיני דברים בצורה מושכלת שלא ירגיש שזה מכוון. (כדברי הגמרא במסכת כתובות נ"ט "השעמום מביא לידי חטא") 

בכל מקרה תיכף הוא יתבגר וילך לישיבה / מוסד לימודים אחר ואז לצבא וזה יעסיק אותו 

כאילו נאבד.. מבולבל בתוך עצמו..

לא אבוד שכבר אין סיכוי..

תקני אותי אם אני טועה...

ולדעתי ממש לא לספר להורים!!!

אין לי מה לחדש, כבא אמרו את זה...

א. בשלב הזה של החיים ההורים לאיכולים להשפיע על זה באופן ישיר בצורה טובה ומשמעותית

ב. אם החברה שלו בסניף או בכל מקום אחר משפיעה עליו בצורה מסוימת, תשאירי את הבית כמקום יציב שיראה לו משהו אחר... ואם תדברי איתו בצורה לא נכונה על זה תקחי בחשבון שאולי ילמד ש'אסור' אבל רוב הסיכויים שהוא ילמד ש'אסור כשאת רואה'.. ואז כבר אי אפשר לדעת לאן זה יגיע.. תדאגי לשיחה פתוחה על זה, לא מתוך ביקורת. דעתי.

כאילו נאבד.. מבולבל בתוך עצמו..

לא אבוד שכבר אין סיכוי..

תקני אותי אם אני טועה...

ולדעתי ממש לא לספר להורים!!!

אין לי מה לחדש, כבא אמרו את זה...

א. בשלב הזה של החיים ההורים לאיכולים להשפיע על זה באופן ישיר בצורה טובה ומשמעותית

ב. אם החברה שלו בסניף או בכל מקום אחר משפיעה עליו בצורה מסוימת, תשאירי את הבית כמקום יציב שיראה לו משהו אחר... ואם תדברי איתו בצורה לא נכונה על זה תקחי בחשבון שאולי ילמד ש'אסור' אבל רוב הסיכויים שהוא ילמד ש'אסור כשאת רואה'.. ואז כבר אי אפשר לדעת לאן זה יגיע.. תדאגי לשיחה פתוחה על זה, לא מתוך ביקורת. דעתי.

לא לספר להורים אפילו אם תדאגי שהם לא יגידו לו שזה את. מתבגרים הם לא טיפשים! 

אם תגידי להורים הוא יאבד אימון גם בך וגם יתמרד נגד ההורים כדי שלא יגידו לו מה לעשות. (אדם שמלשינים עליו- ולא משנה מאיזו סיבה שבעולם מרגיש נבגד!!)

ישנם הורים יחידים ומעטים שיכולים להתמודד עם כזה דבר ולגרום לנער באמת להקשיב להם- ואם ההורים שלך לא ידעו להתמודד עם זה- התוצאה תהיה הרבה יותר חמורה... (לרוב הורים צועקים, מענישים, אומרים שאסור וכו- וצר לי לאכזב זה פשוט לא עוזר, היום הסמכות ההורית לצערנו ברצפה גם במשפחות הטובות)

ובמידה וההורים שלך יתערבו ואולי הוא יבין שזה את- אז הוא יעשה את הדברים בסתר. ואז אם הוא ידרדר למקומות יותר גרועים (סמים, אלכוהול וכו..) אפילו את לא תדעי על כך. אז מה תשיגי מזה? כלום. 

אני מציעה לך לדבר איתו בגובה עיניים על זה. להזדהות עם הקושי- ולהסביר לו (דרך היגיון- לא גן עדן/ גיהנום/ כרת/ עבירה) מה היתרון בלשמור על עצמו, וגם אם הוא נפל וכו- הוא יכול לחזור (שבע יפול צדיק וקם..). וגם בדרך אגב להגיד לו שזה בנוסף לכל עבירה שהעונש עליה היה אמור להיות כרת (רק שידע שזה לא בסדר.. במידה והוא חושב אחרת).

תאמיני בו ותסתכלי על הנקודות הטובות שלו, בטוח שיש לו.

הוא בגיל של עולים לכיתה ח' אבל הוא עולה לט' כלומר בשבט הוא עם בני גילו ובלימודים הוא מעל בשנה.. ככה שבעיניי הוא מספיק בוגר ומבין את משמעות הדברים שהוא עושה.

 זה אולי נשמע מודאג יותר מידי אבל שאלתי כי זה פשוט לא היה עד עכשיו, זאת אומרת שהוא היה צדיק כזה ובסהכ ילד טוב, ופתאום מאז שיש לו פלאפון והוא כל הזמן בקשר עם בנות מהשבט ועוד דברים זה ניראלי קצת הסיט אותו..

זה היה חשוב לי גם כי לצערי יש לי ניסיון בעניין שרואים בהתחלה שהוא לא שומר רק משהו מסויים ואז הולך ומידרדר..

וכרגע אני לא שיתפתי את ההורים בנושא ואני חושבת גם לא לשתף לפחות לא בתקופה הקורבה אבל רציתי לדעת איך אני כן יכולה להשפיע עליו?.

וה"אבוד" זה שהוא לא יודע מה הוא עושה והוא לא מודע להשלכות של הדברים..

ובעיניי זה דרך ללכת לאיבוד בכלל, יש שיחלקו עלי אבל זה מה שאני מרגישה וחושבת כי כבר חוויתי משהו דומה..

אני עולה לכיתה ט' וגמני קצת לא מצאתי את עצמי ואולי עשיתי כמה דברים לא מתאימים לקח לי זמן אבל הבנתי בעצמי מה נכון מבחינתי ומה לא. לדעתי הדבר הכי נורא בגיל הזה זה שהורים יתערבו תאמיני לי כל הדברים שההורים שלי לא רצו שאני יעשה עשיתי בסוף זה משהו מעבר למרד, הם פשוט מנסים להרחיק ממך דברים שכשאתה מתבגר אתה מבין בעצמך שהם קיימים והם כבר לא באמת יכולים למנוע אותם ממך. ברגע שההורים שלי שיחררו אז אני יותר מצאתי את עצמי (בגלל שאני רוצה ולא כי אומרים לי מה לעשות) מעבר לזה בתור מדריכה זה פשוט לא נכון לעשות את זה! תתנהגי אליו כמו כל חניך שלך ואל תערבי את זה שאת אחותו! אני בטוחה שלא היית אומרת להורים של ילדים אחרים אז אל תגידי גם להורים שלך! וגם בתור אחות תעזבי אותו תני לו לעשות מה שהוא מבין! מה שאת כן יכולה לעשות זה להשפיע עליו(דוגמא אישית, תראי לו את הדברים הטובים בהתנהגות הנכונה מבחינתך), יש לי אחות שגדולה ממני בשנתיים והיא ואני מאוד שונות בתחומים מסוימים (היא מאוד התחזקה בשנים האחרונות) ומצד שני אני יודעת שהיא מאוד השפיעה עלי לטובה, כי חלק מהדברים שעשיתי היא ידעה והיא פשוט שתקה אבל כן למדתי ממנה דברים, ראיתי את ההתנהגות שלה ולמדתי מזה במידה מסוימת.. בהצלחה!

או לרמוז להם שיש לו בעיות ושידברו איתו. נראה לי שפשוט לגשת אליהם ו"להלשין" על הכל זה קצת לא יפה וכאילו לבגוד באמון של אחיך

לא צריך להתערב לו ולומר להורים אלו חייו הפרטיים

שלום.

נשמע שאת ממש רוצה להרים את הרמה הדתית של אח שלך וזה נהדר אך יותר חשוב מזה הוא הקשר שלך עם אחיך.

אני מציע דווקא כיוון אחר. נסי להתחבר לאח שלך כמה שיותר ולקבל רושם אמיתי על האישיות שלו ואיך הוא יכול להתחבר לכל הנושא של קיום מצוות. 

חוץ מזה, זו תחילת גיל ההתבגרות ורוב הדרך לפניו. 

"אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת - לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך" (לא סגורה על זה שהמשפט הולך בדיוק ככה.. )

ואז ברכה לבת מצווש שכוללת מן מכתב אישי קצר איך את רואה תילדה ( התכונות הטובות שלה והתרומה שלה לשבט..)

אפשר כמובל להוסיף תמונה קטנה שלך איתה..

בהצלחה!

אשמח לעוד רעיונות 

תעטפי אותם במפית יפה ותצפי בטפט שקוף...עם הקדשה וזה...

ממש משמח לראות שמדברים על שבט "הראל" ולא "ניצנים"

כיף לראות שמהלך שהתחלנו יצא בסוף לפועל גם עם אחרי זמננו..

פנקס גדול שווה כזה(עם ספירלה)/קלסר שאת מקשטת ושמה תמונה או משהו...

אם את רוצה משהו ערכי את יכולה לקנות לכולם ספר ולעשות הקדשה...

או שתחשבי על איזה משהו יפה שאת יכולה להכין ושמים אותו לקשט את החדר...

אני את 'זוהר הרקיע' ראיתי בהקרנה..

סרט מהמם!!! אין שמה דברים לא צנועים והבנות מתלבשות צנוע!

מומלץ!!

לא ממש עם מסר אבל חמוד ונקי אם אני זוכרת נכון...

ואי ו 8 צדדים לאמת.. סרט מגניב, לא עם מסר מצמרר אבל אפשר להוציא מזה נק' למחשבה...

זה סרט נורא יפה עם משמעות ממש עמוקה לחיים..

זה על בחור שסבא שלו (אבא שלו נהרג) אחד האנשים הכי עשירים באמריקה (לא אמיתי....)

וכשהסבא הזה נפטר אז לכולם הוא מוריש נורא קצת כסף

(יש לציין שכל הבנים של הסבא והנכדים מפונקים באופן מפחיד)

ולו הוא נותן "מתנה" של כל מיני משימות לעשות, שיוציאו אותו מהפינוק שהתרגל אליו ויתחיל להבין איך מתנהלים דברים בעולם .

בדרך הוא פוגש ילדה קטנה ואת אמא שלה, והילדה חולה במחלה.

כאן משתכלל הסיפור....

הסרט עצמו נקי, אין בן קטעים מיניים

אבל בסוף בסוף יש נשיקה.

אפשר לכתוב ביוטיוב "המתנה המושלמת" וזה זמין.

ראיתי את זה בערך 15 פעם...

נקי, אבל קצת אלים.

בס"ד

לקחת אותם לרב אמיתי שיפקח את עיניהם.

בחיים לא נתקלתי בכאלו מקרים....

אני לומדת שם וממש נהנת...

לכי לבן אדם פרטי... זה הכי טוב...

ואני גם רוצה מורה בן ואז אי אפשר פרטי..! תודה!

יש לי דוד שמעביר חוגים ואולי גם פרטי, לא יודעת..

בירושלים ובאיזור בנימין (נראה לי בעפרה ושבות רחל..)

אם זה בכיוון,באישי..

יום טוב!

תעדכני...

כל כך באלי לאמץ כישרון או חוג אבל אין לי בסביבה דבר מתאים וגם כן... אני כמעט בת 16 וזה די מאוחררר

לעולם לא מאוחר

אני נגיד עוברת מחלום לחלום, ולא מפריע לי הגיל. הרשימה מכיתה א לא השתנתה יותר מדי, תמיד ידעתי מה אני רוצה

אז תפסיקי לחלום עליהם.

ואם את לא מפסיקה לחלום עליהם אז תדעי שהם יכולים להתממש.

אני אסביר: אם זה באמת לא יכול להתממש, אז באיזשהו שלב את תפסיקי לחלום על זה.

ואם את לא מפסיקה לחלום על זה, סימן שזה יכול להתממש אז תהיי מודעת לזה שזה יכול להתממש.

ועכשיו הגיע הזמן לאמץ משהו לא?

מסע חיפושים שרק נמשך... איפה הסוף?!

ואל תעצרי. כי הסוף בקבר:-/

הן מחפשות מלאא זמן התנדבות כזו וממש ישמחו!איזה כיף שאתם מפרסמים את זה ומזכים את הרבים!!יישר כח

עשו משמרת שהיא רק של הישיבה, וגם אם יש שם בנות, כשכולם ביחד זה הרבה פחות בעיה.

כדאי לך לבדוק אופציה כזאת

בתור אחד שהרבה זמן במערכת... מי שרוצה לשמוע עוד מוזמן לפרטי

הרבה בעיות של צניעות...

אבל ללכת עם חברות. יש תחנות (כמו אצל חברה שלי מקרית מלאכי) שיש שם צוותים קבועים לכל אמבולנס, ואז אם את מגיעה עם כמה חברות לתחנה שיש בה עוד כאלו שמקפידים על הפרדה, אפשר לעשות צוות דתי של אמבולנס (חוץ מהנהג). אם אין הפרדה ומתנדבים עם חילונים וגברים אז נגד כי זו סביבה ממש קרובה ומזמינה מכשלות.

מה אפשר להגיד? סימני גאולה...

צריך להתפלל.

מחכים לכם!

(ותדאגו להביא גם חברים....)

ויש עכשיו פורום לעניין

רלוונטי?

אני אנסה לחפש, בתקווה שלא זרקתי...

דברי איתי באישי...

מתי את צריכה את זה?

תעזרי בבית! תקראי! יש עוד מלא דברים לעשות.

אגב- נוג"ה זה ארגון כזה שמשלמים עליו או משהו חופשי?  אפשר פרטים?

אם את חדשה כדאי שתסתכלי במבוא.

זה נטו עניין של הרצון שלך. בזבזי את החופש שלך. אין בעיה זה לא קשור אלינו..

אם את, או מישהו פה מעוניין שהקיץ שלו לא יראה ככה, דבר ראשון שירצה באמת לנצל את הזמן לטובה. 

הבעיה כאן היא לא אם יש או אין מה לעשות, אלא האם האנשים רוצים לעשות.

זה לא שאין לי מה לעשות, יש לי מלא מה לעשות אבל אין לי כח לעשות כלום , אני מרגישה שאני מזדקנת

ואני שונאת להיות זקנה וכמה דברים שאני יעשה אני מרגישה שאני בעצם לא עושה כלום ואני אפילו לא יודעת מה אני רוצה מעצמי!

מזדקנת

מה עוד?..אממ את יכולה ללכת לצוד נמלים.שימי אותם בקופסא שקופה עם אדמה ותראי איך הן עושות מחילות וכאלה

תסדרי את כל הארונות/מגירות/תיקים ועיניינים שלך

תכיני ארוחת בוקר כיפית ושווה כל יום

תראי אתזה-

תסעי לקבר רחל

לכי לחפש בארות בהרים.טוב,אולי עם אחשלך רק..ו

גם עתיקות. אולי גמאת תמצאי מקוה באזור שלך שמה איפה שלא תהיי,לכי תדעי..יכול ליות מגניב! ואל תשכחי להגיד ולהזמין אותי כמובן! גם לבאר וגם לעתיקות

תרקדי עם שיר יפה

תכיני אומגה מהכניסה ליישוב עד הבית.ואם את מצליחה אז תבואי לעזור לי גמכן להכין מהכניסה ליישוב עד הסניף

תקראי תהילים

תלמדי את הפירוש

תחברי שיר ליומולדת של אחותך

וכו' וכו'.לוידת עכשיו.אם יהיה לי עוד אז אולי בעז"ה..

ולעבוד. בקיצור- תאמיני שיש טונות דברים לעשות.

אבל באמת לא כדאי לעבור את החופש ככה- בסוף את/ה תסתכל/י אחורה ותגיד/י: "זה מה שעשיתי כל החופש??????"

וזה באמת לא יהיה נעים...

כי אתה יודע שעשית משו ואתה תוכל להנות מהכסף שהרווחת ולהרגיש סיפוק אדיר.

אם אני לא תומכת ברעיון של התקנון אז כנירא המקום הזה לא מתאים לי....

תביני שכבר הגעתי כמעט לחצי מהזמן שלי שם (אני בסוף י')

חוץ מזה שהם שינו את התקנון באמצע

אחי זה פיתרון קל...אני גר בשכונה של חרדים מודרניים...וזה מה שכולם עושים - יש להם פלאפון כשר , וסמארטפון....

ופשוט דבר עם אבא שלך על זה כמו ילד בוגר....תגיד לו תכלס' מה אתה מרגיש...שאתה רוצה סמארטפון ואם הוא יוכל להעלים מזה עין אז סבבה...

ודרך אגב למה להורים של התלמיד הזה איכפת מזה שיש לך סמארטפון??מה נראה להם?

שלך צריכה לענות לאותו הורה.

לך יש סמארטפון, אבל אתה לא עושה

בו מה שכנראה הבן שלו עשה..

אמא שלי גם ככה לא הכי תמכה בזה אבל  דווקאט אבא שלי אמר שאני צרך להיות עצמאי ולהחליט וכו'

ידעת שגם סכינים חדות הן כלי מסוכן עד מוות, ובכל זאת כמעט בכל מטבח יש כמה כאלה?

אתה יכול לקנות מכשיר רגיל וללכת לב"ב, שם יש אפשרות להדפיס את החותמת "כשר" על הפלאפון.

אתה יכול להגיד לאבא שלך בפשטות שאם הוא רוצה הוא יכול לקנות לך פלא' כשר. ואז יש לך 2.

והכי עדיף-

לשבת עם אביך לשיחה רצינית. תבררו טוב טוב מהם הגדרים ביניכם ואיך הוא אמור להתייחס אליך בסביבות הישיבה. כי נראה לי שהבעיה לא נובעת מעצם החזקת הפלא', כי את זה אפשר לתקן מהר מאוד. הקטע הוא (לענ"ד) יותר קשורה לקשר וליחסים שלכם בכל הנוגע לישיבה. האם הוא אבא שלך בישיבה או הר"י.

כי אם הוא אבא אז לאבא ובן יכולים להיות חילוקי דעות ופלאפונים שונים. וזה לא נשמע שאבא שלך מכריח אותך לקנות פלא' כשר מתוך אידאולוגיה כלשהיא שקשורה לנהלים של הבית. אלא יותר בגלל הדרישות של המוסד. 

ואם הוא ר"י אז בבית זכותך לעשות מה שאתה רוצה בלי קשר לישיבה. ואם בישיבה תופסים אותך עם פלא' לא כשר- תצטרך להתמודד עם התוצאה כמו כל תלמיד רגיל.

ז"א-

תברר עם אביך בצורה מכובדת מהם הגדרים. היכן הוא "אבא" והיכן הוא "ראש ישיבה".

כי הערבוביה לא מועילה לאף אחד. ק"ו שלא לך.

ונראה לי שברגע שתוכלו לברר את הגדרות הברורים הללו יוכלו גם שאר בני הישיבה כולל האבות שלהם להבין את הגדרות ולכבד אותם.

למשל: אם בסוף החלטתם שאבא שלך הוא ר"י בישיבה. אז אם הורה מתקשר לאביך ומנגן לו משפט בסגנון "הבן של.." הוא יכול מייד להגיד: נו ואז מה? הוא הבן שלי. ולכן אני דואג לו כמו בן!. אני מעדיף שהוא לא יחזיק ברשותו פלא' כזה או אחר אך הוא ילד בוגר ובידיו היכולת להחליט איזה פלאפון יהיה לו.חוץ מזה- אם אני אמצא בזמן שהותו בישיבה מכשיר שאינו עולה לפי תקן המוסד- הוא יטופל בהתאם. כי הוא תלמיד ולמוסד יש נהלים. וזהו.

בהצלחה!

אבל חבל שנתפסת לטפל...

זה יכול לגרום לקריעת אמון,ולפיתוח דפוסי התנהגות לא ישרים,פשוט לא לעשות את זה..

עדיף לא להציע דבר כזה מבחינה מעשית

אני יכולה להציע את ההצעות שלי. כי זה מה שהוא ביקש.

אני לא אמא שלו שאציע לו רק דברים שיועלו לו מבחינת תווך ארוך או קצר.

ואם הוא מספיק בוגר ואחראי הוא יקבל את ההחלטה הנכונה.

בנוסף-

מדובר כאן על לעקוף את מסגרת הלימודים הנוקשה. וביננינו- מי לא ניסה לעשות את זה? באמת?

ובגלל שכולנו ניסינו לעקוף את הכללים של המסגרת כולנו מועדים להרס האישיות?...

לא נראה לי.

א.מה שאמרתי הוא שלא נכון ולא כדאי להציע הצעות כאלו,לא שזה מוביל בהכרח להרס טוטאלי של האישיות אלא שזה מפתח מידות לא טובות.

ב.אני באמת לא יכול להזדהות עם האמירה של נסיון לעקוף את הכללים הכל תלוי במקום,במקום שאני למדתי לדוגמא זה לא היה רלוונטי.אני לא מכיר באופן אישי מציאות כזו,בודאי שישינן מציאויות כאלו אבל אי אפשר לתת אישור כללי שזה בסדר לעבור על כל חוקי המסגרת,הכל תלוי במקום ורמת האיזון של אותה מסגרת (כל זה באופן עקרוני,לא הייתי נותן לילד או בחור את החרות להחליט איזו מסגרת דורשת איזון ואיזו לא,זה פשוט לא מתאים והתוצאות יכולות להיות לא אחראיות בגילאים מסויימים או כלפי אנשים מסויימים)

אבל בצד הדברים לנסות להסתיר ולרמות בצורה כזו ובמיוחד לבנים ובתכנים שיכולים להיות במכשירים מהסוג הנ"ל ללא פיקוח יכולה להיות תוצאה גרועה יותר לדוגמא ממי שההורים שלו מאשרים לו טלפון כזה עם תוכנת סינון וכדומה בצורה שהוא לא מרגיש שהוא מתמרד,הבעיה כאן היא הרושם הנפשי של המתחרתיות.(לא שאני בא לתת אישור או לשלול סמארטפון עם סינון לעומת טלפון ללא אפשרות כזו וכדומה,אני רק משווה באופן רעיוני את ההשלכות של שני המקרים הללו בעיני)

לכן לדעתי לא יכולה לצמוח מזה תועלת בצורה שהצעת,ובמיוחד שאת לא יודעת מהי בדיוק המציאות של השואל

ברירה תמיד יש,הדרך הטובה ביותר הוא שתדבר על זה עם אביך,לא נראה לי שהפוקנציות שמספק הסמרטפון כ"כ חשובות בשביל להדביק חותמת חסרת משמעות,יש אנשים רבים שיש להם אפשרות חופשית להשתמש בסמרטפון עם אינטרנט ובוחרים שלא וכאלה שבוחרים להתקין סינון (תנסה להעלות את זה).

למעשה הפונקצוינליות של מכשיר כזה לתלמיד בגיל תיכון או בישיבה היא מעטה מאד (!),ובעיקר משמש כמנגנון לשריפת זמן (לאו דווקא כהערה,אלא באמת אנשים מתרגלים להתעצל בצורה כזו שהמכשיר הזה "יעביר" להם את הזמן במקום לנצל אותו לעשיה),ניתחת מה השימוש שלך במכשיר כזה ? במה הוא כ"כ מועיל ?

דבר שני,תשים לב,למסגרת ולכללים סביבה יש משמעות רבה,שים עיניך שלא תפתח הרגל לזלזל בהם

זה כל מה שאני יכול להגיד 

אני מזכיר שזה היה הקש ששבר את גב הגמל

ותלמידים האחרים- השתמשו במכשיר לדברים לא ראויים.

אבל הקו החינוכי שמפעילים עליך יגרום לתסמונת בן הרב

שים לב שאתה דואג לעצמך רוחנית כי ההורים שלך לרוב ילחצו ממך רק כשזה בא לידי ביטוי כלפי חוץ, קרי- מה שקורה עכשיו...

בהצלחה

אשמח אם תפרט

כדאי שפשוט תשב ותדבר עם אבא שלך על כל הנושא, מה הוא דורש ממך, על מה תתפשרו, וכו'..

ד"א, איך היחסים בינכם בישיבה? (זה נשמע ממש מאתגר ללמוד במקום שהאבא שלך הוא הר"י.)

אגב, אם היה מקום שאני ושב שהוא מתאי לי הייתי ממהר לעזוב

אשמח לרעיונות באישי.

ואיפה אבא שלך בכל הסיפור, הוא אמר לך משהו אחרי שהם התלוננו?

[כתבת שהוא אמר שאתה צריך להיות עצמאי, הוא אמר את זה לפני או אחרי?]

אני גם בת למנהל וזה לפעמים נוראה מעצבן . 

אז אתה צריך להגיד לאמא שהיתקשרה שאתה באתה כמו הבן שלה ללמוד בישיבה ולא בגלל שאבא שלך מנהל

והיא צריכה לדעת להפריד שבישיבה אתה תלמיד כמו כולם ובבית הוא אבא שלך 

ולכן אתה לא צריך להחליף פלפון

שיא הבהצלחה

שאתה נשאר אם מסכימים לך ואם לא אז... ביי ביי

תראה את הסרט הדוקומנטרי הוא יותר מעניין ומדויק.

ובלי קשר דוקומנטריים זה בא מהמילה דוקו

אפש' לינק?

בא מהמילה document - מסמך

זה הסרט מבצע יונתן...

אם אני לא טועה התיעודי באנגלית.

ויתכן שיש גם אחד בעברית.

קישור לאחד באנגלית. (ללא דיבוב לעברית).

זה פשוט לא נכון לעשות עכשיו הפגנה נגד ראש הממשלה!!

הוא כמעט ולא יכול למנוע את הפיגועים ובתקופה הזאת צריך רק להפך- לחזק אותו ואת האנשים שנמצאים בממשלה

כדי שדווקא בתקופה הזאת ל יכנעו ללחץ של העולם על כל מיני דברים שאין טעם לפרט אותם עכשיו..

אתם חושבים שלו לא כואב שאנשים נרצחים ונפגעים?

נכון, לא כל מה שהוא עושה זה נכון אבל לעשות  דווקא בתקופה הזאת הפגנה נגדו???????????

אני חושבת שמי שבאמת חשוב לו להרגיש שהוא עושה משהו בקשר למצב כיול לעשות דברים אחים שהם הרבה יותר חשובים

ולא,אל תלכו להפגנה!

אבל אני חושב שהיא הייתה נכונה.

את קולטת באיזה מצב אבסורדי אנחנו חיים?! יהודי יקר נרצח כשהוא חוזר מטורניר כדורסל איזורי, ו?! מה?! מה עושים?! איזה מצב נורא!

 את קולטת שכמעט ירו עליי במוצ"ש?! שאם הייתי עובר באותו כביש 10 דקות אחרי, הייתם קוראים על ההלוויה שלי ושל עוד אנשים(ח"ו) שהיו איתי עכשיו בערוץ 7, מפרסמים שרשורים עצבניים-

וכלום לא היה קורה.

חייבים למחות על המצב הנוראי הזה.

יואוו אני מבולבלת... מצד אחד כן מסכימה שלהאשים וכו זה לא טוב ניראה לי כי כמו שהיא אמרה בהחלט כואב גם לראש הממשלה וכו.. וגם מסכימה עם זה שכן, צריך למחות. כי זה לא צריך להיות המצב! אולי כן לעשות מחאות מתוך זה שאנחנו לא מוכנים לטרור הזה ולא מתוך זה שצריך להאשים ולהגיד שלהם לא אכפת וכו... לאידעת

... ככה ניראה לי... המצב מבולבל...

יוצא נגד רוה"מ באופן אישי. אני מוחה נגד המצב הנוראי הזה. הבנת?

אבל,

מה הקשר לראש הממשלה?

בחיאת.

להמון דברים.

וגם אם לא, המון אנשים רואים את ההפגנות ונהפכים להיות יותר מודעים למצב.

ציטוט של השר לביטחון פנים הקודם (שברוך ה' עזב את הפוליטיקה!): "אי אפשר לעצור את המפגע הבודד שמחליט לפגע על דעת עצמו".

זה פשוט שקר. שגם נתניהו מחזיק בו, וגם המפכ"ל היוצא.

איך אפשר לעצור?

עונש מוות למחבלים (שזה כולל את המסייעים להם שהם גם מחבלים!).

זריקת משפחות המחבלים מארצנו! (כל זה במקרה שהוכח שהמשפחות לא ידעו על מראש על ביצוע הפיגוע ולא סייעו בהכנתו) במידה ושום מדינה אחרת לא מסכימה לקבל אותם.... בישראל הם לא יהיו!

יש עוד דוגמאות רבות הבאתי את המתונות יחסית.

קיצור אפשר לעצור את המחבל העלק בודד. ונתניהו לא עושה באמת דברים משמעותיים בנידון!

תפסיקו לרחם עליו.

לרחם על הערבים = מחבלים.

בציפייה ועבודה לגאולה שלמה בקרוב בעזרת ה' ובהשתדלותנו הרבה!

ואז גם לא מגיבים.