פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 880)

על האמונה יש מיליון ואחד דברים זה באמת נושא מאדדדדד עמוק!!!
אני ישמח להסביר לך!

הוא כל יכול, והוא הביא לנו תורה. אנו כפופים לתורה הזאת...

לתת אמון במי שנותן לנו חיים את התורה שמכוונת אותנו מצוות וכו' ותגידי לי שקשה להאמין במשהו שאנחנו לא רואים! מסכימה איתך אך זאת חלא מהאמונה שלנו...

 

איך דרך זה מקיימים מצוות_ נגיד להבדיל לאלפי הבדלות חבר שלך שאת ממש ממש אוהבת היה מבקש ממך לעשות משהו שהם לטובתך היית עושה נכון?! קל וחומר לריבונו של עולם שנתן לך את המצוות כדי לכוון אותך לדרך האמת..

ב"הצלחה! לכל שאלה או משהו בסגנון אני פה אל תהססי לפנות!

אמונה. (יהודית כמובן)

דרך חיים שמתנהלת עפ"י תורת ה' בכל חלקי החיים.

כוללת את 13 העיקרים. (המפורטים בסידור..)

מתוכם גם נובע החיוב בקיום במצוות. המצוות הן גם מעשים ממשיים, וגם מחשבות ודיבור.

צריך להבין שקיום המצוות הוא לא רק מעשים יבשים שצריך לעשות עליהם 'וי'.

המצוות הן השקפה ודרך חיים. ז"א שכל החיים מתנהלים על פיהן.

 

טעות נפוצה לחשוב שאמונה היא רק בלב.

דבר שהוא בלב ומנותק מקיום מעשי הוא חסר. חסר יציבות.

הוא לא נאחז במציאות.

 

בניגוד לדתות אחרות, וזה היופי ביהדות,

האמונה היא חיי רוח עם חיי מעשה.

זה לא עוזר לדבר עם אידיאלים גבוהים, ורגע אחרי להתנהג בצורה מושחתת.

אין לאידיאלים האלה שום ערך כשהם לא מחוברים לחיי היומיום.

 

ועוד משהו - אמונה לומדים, לא רק מרגישים. היא דבר שהוא ממש עניין של לימוד..

 

איך מקיימים את המצוות? לא בדיוק הבנתי את השאלה..

ברובד הטכני - לומדים ועושים, כפשוטו.

ברובד הפנימי - מאמינים שניתנה לנו תורת אמת מא-לוקים חיים שאין בה טעות ואין בה רע. שלמות.

ומתוך כך מחוייבים לה.

 

אם יש עוד שאלות אשמח לענות, או להסביר אם לא הייתי מובנת

אם אתה צריך משהו - בשמחה

בס"ד

 

אני מתכוון להמצב כרגע של המדינה ....

נעמוד בו.

 

איזה אכפתיות!!מדהימים!!

תפסיקו להכניס את עצמכם לצרות שלא קשורות לעם ישראל כמו המדינה.

[היא צרה שקשורה לגויים.] 

הוא כתב את זה?

ואז הבנתי שזה מצב המדינה...

באמת נורא.

הסיילי אמור להיות למעלה...

מוצאים נקודה אחת של שמחה שבישבלה שווה לקום

תרגיש/תרגשי ,טוב

אם צריך משהו אני פו (או באישי)

אין יאוש בעולם !

מה עובר עליהם...אנשים סגורים.

יש דרכים אחרות ליפרוק  את הלב...

בעצם זה יכול להיות כול דבר--כתיבה ,שירה,צילום .

או כול דבר שנותן "במה " לאישיות שלך

גם אם אין דרך להסביר לאחרים, עוזר ליפרוק...

לכולם יש קשר עם ה

פשוט לא כולם מרגישים זאת!

לי סיבה לקום בבוקר, לעוד יום של מצוות.. אם לא אז אין לי טעם..

 

אם הקב"ה קבע שתקומי מחר. את תקומי מחר. זה עובדה, נכון?

 

אבל מכאן ואילך- ההחלטות איך ומה לעשות הם שלך- איך להפוך את המחר שלך להיות משמעותי יותר.

תחשבי על זה.

מה אתה רוצה לעשות בחיים? יש לך חלום? לך עליו. בכל הכוח!
גם אם המצב נראה זוועה ומייאש וגם אם החיים שלך נראים חסרי תקווה, חשוב שתזכור- בכל בוקר ניתנת לך הזדמנות חדשה לשנות אותם!

תיצור לעצמך חלום, שאיפה. משהו לקום בשבילו (:

וממלאים את החיים בדברים שממלאים!

אם תעשה דברים כל הזמן ותהיה כ"כ עסוק אני מבטיח לך שיהיה לך למה לקום בבוקר...

אני בנאדם של עשייה!! נונ-סטופ של עשייה..

אבל כשבנאדם בקריסה נפשית הוא פשוט לא מסוגל..

במיוחד שאני ממש קיצונית בתגובות שלי..

.

בסיעתא דשמיא!! ירושלים תובב"א!! איפה יהונתן?

 

להכיל אותה...

ולוואי והייתה שורה על כולנו..

כשאני שמחה אני מרגישה ש.. אי אפשר עוד להכיל אותה בתוכי! ושאני צריכה להוציא אותה החוצה
ולדאוג שכולם ירגישו דבר כזה!  זה המוטיבציה הכי גדולה שלי לתקן את העולם!

אז זה בד"כ כי קרה משהו טוב (ואז זה הוקרת תודה ענקית כלפיו וכלפי מי ששימח אותי) או כי הצלחתי להתעלות על עצמי, או לעמוד באתגר מסויים.. ואז זה גם הוקרת תודה וגם סיפוק (:

נתאמץ-תחושה של סיפוק של רצון לרקוד ועוד..

 

ושערבים אוהבים לזרוק כדורי שלג, אבל מפחדים כשמחזירים להם בתרסיס פלפל.

 

וברצינות:

השלג בארץ יותר נחמד מבחו"ל.

למדתי שמעט אור דוחה הרבה חושך

ולא היה שלג.

 

|מצפאי|

לא הגיע הזמן שתחפש את אשתך? אז אני מציע שתצא מהחשיכה שלך ותתחיל לעבוד אתה אחרי הכל כבר בישיבה הגבוהה במצפה אז הגיע הזמן להפתח!!!! 

 

זה שאדם גדל, זה לא מתיר לו לפרוץ גבולות ולדבר עם בנות (וכנ"ל להיפך) שלא למטרות ענייניות (לרבות למטרת חתונה).

אדרבה! צריך עוד יותר להיזהר.

זה לא אומר שלא מדברים בכלל, אלא רק כשצריך. ולא מעבר לכך. (בשאיפה..)

לפי מה שאני מכירה מהתגובות שלו - זו הגישה שהוא מתכוון

 

-סוף ניצלו"ש-

אז את השבת העברתי בעיקר בדאגה לחברות/משפחה מאזור י-ם.. וכמובן שבמושב אירחנו המון (:

ההתגייסות של כולם (:

וכו'...

ימים!!!!!! ולמדתי לשנוא אנשים שהתלוננו על יום וחצי בלי אינטרנט....

 

 

 

תכלסס- אין עלינו! חמישה ימים!!!!!!!!!!

אבל יותר את אלא שהיתלוננו שקר להם אז הם לא יוצאים החוצה

חברה מה נסגר זה שלג?????????????!!!!!!!!!!!!!

זה שיש חשמל, חימום, אוכל חם וכו זה לא מובן מאליו. - אחרי שהיינו במצטבר משישי בבוקר עד מוצא''ש באחד בלילה 33 שעות בלי חשמל(וגם בלי שלג)

הקב"ה לא צריך את איראן, הוא יכול גם להביא סופת שלגים שתשתק את המדינה לשבוע..

חזרתי מהתנדבות בפינוי שלג וחילוק שמיכות/תנורים/אוכל למי שנתקע. בדרך הביתה שברתי רגל קרעתי רצועה ופרקתי קרסול. מגובס עד הניתוח מחר ששם שמים לי ברגים ופלטינות ברגל.

גיליתי הרבה אמונה אצלי. כאילחו, תמיד ידעתי שאני מאמין אבל פחדתי שברגע של משבר אני לא יאמין ואפול לכעס על קוב''ה ח''ו או לעצבות. אבל ברוך ה' גיליתי כוחות חזקים בעצמי. ואני יודע כמה דברים.

1 ההבדל היחיד ביני לבינכים הוא שאני יודע שאני תלוי בהקב''ה ומרגיש את זה, אתם רק יודעחם.

2השכר הגדול ביותר של מי שמאמין הוא שברגעים כאלה של קושי ולכאורה סתירה (חזרתי מלהתנדב ונפצעתי) יודעים שהכל מכוון מלעלה והכל מושגח. אני מרחם על מי שלא מאמין וסובל. כי הוא בטוח שהוא מנהל את העולם אז הוא נכנס לדיכאון כי לא הולך כמו דהוא חשב שצריך להיות.

יש אלוקים!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

נ.ב תתפללו מחר ניתוח

 

והתאוששות קלה ללא סבל.

אבל בסופה לא היה אפשר לפספס -
יש אנשים עם מסירות נפש למען עם ישראל. מדהימים!

ועוד משהו - שטוב להיות בבית!

קמתי ביום שישי מוקדם לכבוד השלג...ואז שעה לפני שבת-פווווף!!!!!נכבה לנו האור..ואז פוווף!!!נגמר החשמל..

אז בישלנו על אמגזית מסכנה...וקפאנו כל השבת...ואבא שלי הלך להביא תרמוס עם תה משכנים-שגרים-יחסית-רחוק.... ואז במוצ''ש חיברנו חשמל מהשכנים שכן היה להם חשמל...אהה..וגם קליטה לא הייתה לנו...

ואז-ביום ראשון בתשע בערב חזר החשמל!!!!!מצרפת תמונה של אישלג....

20131224170443.jpg

 

ולרגעים מסויימים רציתי לחזור לגור בגוש עציון...אבל אז הבנתי שחבל- עדיף חשמל

אני מודה לד' כל יום שזכיתי להנות מעט מהשפע שהוא נתן לנו ולהאמין בו יותר שהוא אוהב אותנו וכשמגיע הוא נותן ביד רחבה!

לוקחים טוש מחברים אליו חוטים באורך שווה כמספר הילדים  כל ילד מקבל חוט ומנסים להכניס ביחד לתוך בקבוק.

 

כל אחד צריך לתת[להרפות את החוט שייכנס לבקבוק] כדי שכולם יצליחו.

                                                    בהצלחה!!!!!!!! 

להבין באמת מה מניע אותך להדרכה והאם את מכירה את ערכי התנועה (אריאל) ומאמינה בהם...אלו צעדים חשובים לפני הכל.
ברגע שתדעי שאת באמת רוצה להדריך ולתרום מעצמך ולא סתם להדריך בשביל הכיף או משהו בסגנון (תלוי בך) וברגע שתלמדי את ערכי תנועת אריאל מול ערכי תנועת בני עקיבא (נורא חשוב לעשות כדי שלא סתם תעבירי דברים שאת לא מאמינה בהם) תוכלי להחליט יותר בקלות לדעתי. סתם כדרך אגב אני מכירה הרבה מדריכות שהיו חניכות בתנועה אחת והדריכו באחרת רק כי לפני כן לא הייתה את התנועה ההיא בעיר\יישוב שלהם, נקודה למחשבה...
אם את רוצה עוד עזרה מוזמנת לפנות בפרטי!!

שתיהם ביחד..

דבר ראשון, קשה לי מאוד עם זה שתהיי בבנ"ע ובאריאל ביחד.

יש לי חברה כזאת, ואני פשוט עצבנית עליה..

מעבר לזה שזה מפריע לי אישית (בעיות של חצ'דומטית)

יש כאן עניין של קצת צביעות. זה לא מוסרי.

זה אולי נשמע מוגזם, אבל בכמה תחומים (משמעותיים!!)

הערכים של שתי התנועות מאוד שונות.

איך את יכולה לחנך את החניכות לפי ערכי תנועת אריאל,

ואז ללכת לפעולה בבני עקיבא?! זה בעייתי גם אם זה לא פחות נראה.

זה כמו שמדריך לא יכול לדבר עם החניכים שלו על שמירת נגיעה,

וללכת לחברה שלו וענארף מה לעשות..

 

אולי קצת הגזמתי - אבל בשביל שתביני

 

דבר שני, לא קשור לראשון 

אין לך מושג כמה מה שכתבת על נבטים-ניצנים לא נכון!!

בגיל הזה אפשר להשפיע המון על החניכים.

את בככל לא מבינה כמה.

 

אין לי סבלנות להמשיך לכתוב, אבל אם תרצי

אשמח תמיד לייעץ לך.

אמרתי את מה שאני חושבת (כפי שאת רואה זה נק' רגישה

אצלי..). מקווה שעזרתי!!

 

ב״ה

 

שלום

 

ואפשר להיזכר שאנחנו מחנכים, עוזרים לנווט ונותנים כלים- מלמדים את החניכים להיות אנשים טובים, ישרים, מקדמים.

מה זה משנה מה כתוב בסמל על החולצה? וגם כתוב בו אותו דבר- אני שליח ואנחנו מתקדמים ביחד.

כל מי שיש לו את אותו הסמל מדריך אותו דבר? 

ונכון שזה יגיע לדיונים גם הנקודות בהם יש חילוקי דעות בין התנועות אבל זה קמצוץ. ואם זה לשם שמים אז מורכב זה לא מפחיד.

 

בברכת חברים לאנשים שמנסים לקדם את המציאות בשם ה׳.

אבל אין לי כח לפרט את דעותיי כי כבר חפרתי הכל בש"א עם פותחת השרשור 

שאלה קשה!

ב״ה

 

תסתכלו על הבוגרים שלכם בתנועה, בשכונה, במשפחה, האידיאולוגיה זזה אולי מעט כי תמיד מעדכנים בדרך. אבל מה שבולט בסוף זה האם השקיעו בי, האם יש לי סדר עדיפויות נכון, האם היה שם מישהו שיעזור לי לבלות את נעוריי בגילוי כשרונות ובירור הטוב ולא בטביעה והשתכשכותם במסכים שונים. האם היה שם מישהו מאמין תמיד. 

אני מאמינה ששתי התנועות חותרות לאותו דבר, פשוט כל אחת בוחרת את הדרך הטובה לה להגיע לשם, וככה הוא גם יגיע לשם בדרך הכי מהירה ומשמעותית. בעצם ככה זה בחיים, יש מטרה, והדך הכי טובה להגיע אליה, זה דרך מה שאתה מחבר אילו, אז התנועות פשוט נותנות מקום לכל אחד להתכנך בדרך שמתאימה לו.

חלק גדול מאוד בחינוך זה הדוגמה האישית, וניראה לי שיש בזה קצת צביעות להסביר לחניכות כמה חשוב להיות אחד שמוביל וכו,.. והופ! אני הולכת למקום אחר שהדרך שהוא מנסה להדריך אליו שונה...

תודה רבה רבה לכולכם!! עזרתם לי מאוד להגיע לכל מה שהגעתי בזכות ההתלבטות!

לא מתוך קטע של יואוו היא לא תדריך באריאל..  אבל..

נחמד לדעת שהשפעת על בנאדם עם הדעות שלך 

גם מי שלא אוהב את בנ"ע \ אריאל,

מסכים שהם בדרך שונה לגמרי.

גם אם מדובר שאת תדריכי השנה בתור חניכה

מאוד קשה לקבוע את זה(וגם לא בטוח שהקביעה שלנו נכונה), אבל בכל זאת, תנסי לשכלל עד כמה את נצרכת בב"ע ועד כמה את נצרכת באריאל?

שיקולים לדוג'

מה ההשפעה שלי בכל סניף?

איפה יש מחסור במדריכים, ואיפה יש עוד מאה אנשים שיכולים להינכס במקומך?

איפה יש מחסור באנשים ברמה תורנית גבוהה, שיוכלו להעביר מסרים יותר ערכיים?

 

מצד שני אל תשכחי גם שיקולים אישיים בסופו של דבר בהדרכה אנחנו גם נותנים המון וגם מקבלים המון:

איזה סניף ישפיע עלי יותר לטובה?

איפה אני ימצא את עצמי יותר?

לדעתי תמיד תהיה עדיפות ויתרון מוסים למקום שבו גלדת הן לסניף והן לתנועה. (אבל שוב פעם לא תמיד אתה נצרך שם וכו', אז שווה אולי להדריך גם במקומות אחרים)

אנחנו במקומכם היינו צורחות ומשתגעות.....בקיצור בנות.......

על מאורע דומה אצלנו בישיבה שבוע שעבר נטבע המשפט: "אין שמחה כשמחה של ביטול תורה"

קרה לנו השבוע באמצע מבחן.

איזה שכבה זיינוקית יצאנו..

צאדיקים.. גרמת לי לשמחה

איזה עםם..!!

אשרייכם לגמרי.

עם ישראל, פשוטו כמשמעו.

 

איזה עם אהוב!!

אני מדריכה של נבטים והם תמיד שיאאאאא הנלחצות מהפסקות חשמל...

ובאמצע הפעולה היה הפסקת חשמל וכבר ציפיתי לשמוע את הצרחות...ואז שמעתי חניכה שלי אומרת-טוב בואו נמשיך...

אז אחרי חצי דקה באמת חזר האור...אבל ממש התרגשתי כי הם שבט מופרע שלא מקשיב והן אוהבות לצרוח

 

סליחה על ההשוואה..אבל זה היה דורש...

לפני שנתיים הגעתי להחלטה שאני לא רב יותר עם אף אחד. אם ניגשים אלי אני כאילו לא קרה כלום. אז בהתחלה זה מזוייף אבל בהמשך זה נהיה אמיתי...

אם בא-לך את יכולה לבוא לאישי כי יש לי מה להגיד לך... המון... כי היתה לי חברה כזאתי....בואי