פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 901)

אמרתי יאללה נעזור לך. ואני מתחיל, וזה פשוט לא נגמר.. ארוך! בסוף כבר לא קראתי רק הקפתי על פי סדר שבא לי.. מצטער. זה לא עובד ככה. אין לי כוח לשבת שעה לענותת על זה..

שיעבור כבר השבוע הזה..

אבל הפעם המוני!!

היה כייף הקטנצ'יק של חשוון. אבל צריך עכשיו אחד גדול!!

בס"ד

 

כולן באות!!!!!!

 

באלי לראות אנשות מסויימות....

בס"ד

 

תסתדרו בלעדיי, נכון?

למה אני לא יכולה

ידעו מתי לתקוע לנו ערב..

אבל למה זה בשבוע האחרון של חודש אירגון?????

בעזרת השם!

ה-יום הגורלי בערך..

חתונה של חברה ברוך ה'!

בס"ד

 

מגיעה רק בשביל לקחת את כל הדברים שאנשים חייבים לי פהה!!

" אני צריכה להביא במצב הזה משאית.

 

יש גם זמן להתפלל... (ליד שערי חולדה)

אם את בקטע מומלץ בחום!!

מה כ"כ קשה?

לא אכלת היום?

בס"ד

 

 מחר!!!

 

אני הייתי מאוד חולה אתמול.

 

אז סוכם שאני הולכת להסתובב בירושלים, בסביבות 19:00 הולכת לכותל להתפלל ולהגיד שלום ועפה הביתה..

 

זה כבר הישג

אז תהנו חבריה..

ריקודים וצחוקים ושירים ואורות גבוהים!!

 

צודקת  , ולכן את מוזמנת לשנות את זה אם זה אפשרי . 

אבל את חייבת לדעת שאנחנו האנשים שגרמנו למצב הנ"ל להיות כך אז אנחנו האשמים היחידים במצב .

הפסקות וזמן שאתה עם חבר'ה..זה ממש מוריד את הרמה והופך אותך ללא אנושי כשאתה לא מתייחס לבנאדם שמולך כי יש ך מסך מול הפרצוץ..נורא..

מצב גדול שמשהו שיענה לך פה הוא יעשה תוך כדי ההפסקה...

באמצע שחנ"ש, כל שתי שניות התרעה בוואטסאפ.

 

למרות שזה די משעשע שהם אומרים 'אני לא מכור, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה'...

אף אחד לא חייב להעסיק אותך בהפסקות.. כל אחד וההעדפות האישיות שלו למרות שכאן הן נראות שגויות..
מחלה ידועה של הדור ולנו נותר להתמודד איתה, כי להלחם בה זה כמעט בלתי אפשרי..

חוץ מאחת מותק (אז אני משתלט לה על הפלא' ) סתם

 

קורה לי לפעמים ואז אני אומרת והן עוזבות את הפלאפונים חשוב להן בסך הכל הקשר

תגיד לעצמך בראש, אין מצב שאני מקבל פחות ממאה.

לא הגיוני שזה יקרה גם אם אני ירצה

ניראלי שקיבלתי 40...

הסיפור שלי מתחיל אי שם בכיתה ז'..

עד אז הייתי בין המוצלחים בכיתה במת', לא הייתי צריך ממש להקשיב בשיעורים והכל היה סבבה.

אבל בכיתה ז' משהו השתנה, פתאום כל מבחן המת' ובאנגלית התחיל להלחיץ אותי. הייתי מזיע, רועד קצת ובעיקר- לא מצליח להתרכז. אין משהו מתסכל כמו לדת שאתה יודע אבל במבחן...פופס ואין כלום.

הלחץ קרע אותי. פתאום התחלתי לקבל 70 במבחנים- ציון שבכלל לא הכרתי לפני כן.

וכמו כדור שלג כל כישלון רק הגביר את הלחץ.

אני לא זוכר מי הציע לי את הרעיון אבל יום אחד ישבתי עם עצמי וחשבתי מה מפריע לי בשיעור. המסקנה הראשונית הייתהה די ברורה- הכיתה. אנחנו עושים את המבחנים באולם הגדול בישיבה שלנו. אולם עם תקרה מפחידה, בנוי בצורה חונקת אבל גדולה (קצת קשה להסביר) ובעיקר- מהדהד ברמות נוראיות.

הבנתי שמה שמפריע לי הוא גוש התלמידים שלפניי, האווירה הזו של מבחן מלחיצה אותי- אני רואה אנשים מתרכזים ונלחצים ואני מנקז הכל לתוכי. אז לעבור כיתה לא יכולתי אבל לעבור קדימה כן, עד היום אנ משתדל לשבת מקדימה במבחנים וזה ממש עוזר.

זה לא הוריד את הכל, לפני שנתיים היועץ החינוכי בבית הספר שלנו הציע לי לעשות תרגילי נשימות כשאני נלחץ וככה זה הולך- יד שמאל על החזה, יד ימין על הירך, ישיבה זקופה, הרבה נשימות איטיות ועמוקות, אפשר גם לעצום עיניים.

נשימות=יותר חמצן במח=הגוף נרגע. עוזר.

אחרי עוד קצת זמן התברר שיש לי גם בעיות קשב וריכוז אז התחלתי לקחת ריטלין במבחנים הרלוונטים (בעיקר מתמטיקה) וזה גם עוזר.

 

אז-

תבדקי מה מפריע לך ותפטרי מזה- אם תודעתית אז תודעתית, אבל הרבה פעמים זה גם קשור לדברים פיזיים שמקיפים אותך.

כדאי לבדוק בעיות קשב וריכוז, לפעמים זה קשור.

תדאגי שתהיי מוכנה מאוד, תבואי ברוגע למבחן אם תבניני שהוא בכיס שלך.

אל תאכלי סוכרים לפני מבחנים- זה ממש לא מתאים לאנשים מהסוג הנלחץ.

אל תדברי עם אנשים על החומר\ תלמדי למבחן כשאת מתכוננת להתחלה שלו- זה רק גורם לחשוב שיש חורים ומלחיץ.

 

 

בהצלחה באמת, אשמח לעזור כאן, במסר או בש"א.

יש שיטה כזאת להרגע מהר...

להתכווץ לגמרי עם הכתפיים למעלה וכל השרירים-

ולשחרר בבת אחת.

זה עוזר אם את נתקפת לחץ באמצע מבחן.

הדרך שלי להתמודד היא בדרך כלל להלחץ בשביל לצאת ידי חובה, למות מפחד - ואז בסוף להצליח . 

 

תעיד על זה אחת מחברותי שלפני כל מבחן אומרת לי שאני סתם קשקשנית, ומה לעשות לרוב היא צודקת.. 

ולפני המבחן המוח שלי בכוננות מלחמה. וחשיבה שהעולם רע. אכזר. ושאין מצב. 

[אם את קוראת את זה, אז מוסרת לך את אהבתי. ]

 

ודרך עבודה קצת יותר יעילה מלהילחץ ולהתלונן שגם עוזרת, זה להבין שהכל בראש. 

ולפעמים, הדמיון ניראה לנו כ"כ מציאותי והוא פשוט הורג אותנו סתם. 

אז כן, להגיד לעצמך שתצליח. שאתה מסוגל. בפה. זה באמת קשור!! המעשים גורמים ללב להאמין. 

ועד כמה שזה דבילי.. וואלה, מרגיש ממש חסר סיכוי. לפעמים המבחן באמת באמת קשה. אבל עצם האמירה שאני אצליח - מוסיפה נקודות! היא מפנה עוד כמה נקודות במוח לזיכרון, בניגוד לשיטת מחיקת החומר המוצלחת  - לחץ. 

 

עד היום זכורה לי מורה מכיתה ו', שהעמידה אותי לפני כולם. ואמרה לי להגיד בקול שאני יודעת את החומר  

זה היה מפחד ומשעשע.

תמיד אפשר לקחת רסקיו ;)

להרגע,

להניח תראש על השולחן ולנשום עמוק,

להגיד לעצמך בלב שאת יודעת!!!!!!

בהצלחה ענקית!!!!!!

 

אני אמנם כבר לא נערה אבל גם לי זכורה ההרגשה הזו - כשלי זה קרה התייעצתי עם המורה שלי והיא בחכמתה אמרה לי - מתמטיקה זה לא הכל בחיים!! מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? זה דורש מתמטיקה? (אני אמרתי לעסוק בחינוך אז היא אמרה לי - עזבי תרדי ל3 יחידות למה לאמלל את עצמך? שם תקבלי 100 בלי כל הלחץ מסביב.) וגם מי שצריך מתמתיקה להמשך תמיד אפשר להשלים לחמש יחידות" מילים של מורה למתמטיקה שעשתה את זה בעצמה. אני זוכרת איך שההבנה שלה כל כך עזרה לי שעד היום אני מעריכה את המורה הזו מאוד! 

בקיצור לחשוב מה יקרה אם אני אקבל 40?? הדבר הכי נורא. - זה באמת נורא? זה שווה את הלחץ?   (לדבר עם המורה - חשוב מאוד שתדע מה את עוברת)

כמה עצות מניסיוני המר שלי עזרו במקצת..

1. בשעות שלפני אל תחשבי בכלל על המבחן ואל תשנני נוסחאות (תמיד יש אלה ששניה לפי המבחן מתחילות לשאול שאלות וכזה מלחיצות את כולם וכולם מרגישות שהם לא יודעות כלום, אז כשאת רואה שזה מתחיל פשוט אל תתקרבי לאזור!!) אלא פשוט תעשי מה שאת הכי אוהבת תציירי תנגני תקראי ספר  או משו כזה ככה לפחות בזמן שלפני המבחן את לא נלחצת..

2. בזמן של המבחן עצמו אל תכתבי כותרת כזאת- מבחן במת' (כי אז זה מרגיש כזה שהגיע רגע האמת וזה עוד יותר מלחיץ אז עדיף להתייחס כאילו את סתם פותרת תרגילים במחברת..) 

3. אם את רואה ששאלה 1 מלחיצה אותך (וזה תמיד קורה) ישר תדלגי לשאלה שתיים (אני לדוגמא אף פעם לא מצליחה לעשות את שאלה 1 מרוב לחץ אז פשוט מדלגים עליה ובסוף חוזרים..)

4. תפתרי את המבחן בצורה הכי קלילה וביתית שאפשר כאילו תעני על השאלות במחברת מת' שבה את מתרגלת ואז פשוט תתלשי את הדפים, ותשתמשי באותו מרקר שאת משתמשת בו בדרך כלל..(תנסי להשתמש גם בש"ב בעט כדי שבמבחן לא ילחיץ אותך שאי אפשר לתקן את הטעויות)

5. אם יש לך אפשרות לדבר עם היועצת ולעשות את המבחן בחדר נפרד-תעשי את זה!! ואם לא אז תשבי מקדימה עם אטמי אוזניים (אין דבר יותר מלחיץ מלשמוע את כולם כותבות במהירות ומדי פעם מישי נאנחת  וכו'...)

6.לא הולך תרגיל או שאת נתקעת באמצע או שאת מוצאת טעות שנבעה מתוך לחץ אל תסמני איקס גדול ותמשיכי הלאה אלא תתחילי את התרגיל מחדש (כי זה סתם מלחיץ לראות שכבר טעית פעם אחת, אז בטח תטעה שוב..)

7. ה-ק-ל-ו-ת!! אחד הדברים הנחמדים.. לי ממש עזרה הידיעה שיש לי תוספת זמן ואפשרות לפתור הכל בנחת ושאם טועים אפשר לפתור הכל מחדש.. או נגיד באנגלית וכאלה כשיש הקראת שאלון זה ממש עוזר כי נגיד כשאני בלחץ אני פשוט לא מצליחה לקרוא ולהבין את מה שאני קוראת אז זה ממש עוזר..

8. והדבר הכי חשוב זה שתזכרי שאת נורמלית ואת לא טיפשה ואם את מקבלת שישים זה מעולה בשבילך כי את יודעת כמה התאמצת להתרכז כמה שיותר בשביל השישים הזה.. גם ממש חשוב לידע את המורה בזה, שהיא לא תחשוב שאת סתם טיפשה שלא יודעת את החומר או שאת לא מתאמצת מספיק כי אין דבר יותר פוגע מזה...

 

 אבל באמת שקודם כל תזכרי שאת עשית את שלך והקב"ה יעשה את שלו העיקר שאת למדת והשקעת ואם הקב"ה רוצה שתקבלי את הציון הספציפי הזה זה כבר לא בעייה שלך... ושהכי חשוב שלמדת את החומר כי בסופו של דבר בעז"ה יום אחד זה יעבור ואז תצטרכי את הידע הזה.. אהה ועוד משו חשוב זה שאל תגידי לעצמך למדתי מאה אחוז אז מגיע לי לקבל מאה אחוז כי אז הציון שתקבלי יבאס אותך פי שתיים אז תנסי להגיד אני מקבלת עובר לא משנה אם אני חורשת כבר שנתיים אני לא שואפת למאה אלא לקבל עובר.. וכמובן כשתשיגי את המטרה הזאת תעברי לשאיפה הבאה כי אין עניין להיות תקועה בציון עובר וזהו אבל פשוט אם תמיד תשאפי רק למאה הגיוני שאף פעם לא תשיגי אותו.. בהצלחה רבה!!

תמיד כדאי לקרוא לאט את השאלה ולמרקר מילות שאלה ודברים חשובים בשאלה.

לחזור שוב  על השאלה

להתחיל בשאלות הקלות!!!! ככה את רגועה שכבר עשית  חלק מהמבחן  ואת לא נתקעת כ"כ.

במבחנים עם הרבה מלל כמו מבחנים בהיסטוריה כדאי לכתוב על גוף המבחן נקודות שעולות לך תוך כדי קריאה שקשורות לתשובה- אפילו  אם אין לך תשובה מפורטת בראש עוד נקודה ועוד נקודה ואת תצליחי בעז"ה לחבר פסקה שלימה

בהצלחה!!

לאכול שוקולד....זה עוזר להתרכז..

המון הצלחה

עלי זה לא נוטה להשפיע לרעה כמו שאומרים, אבל אולי יש בזה אמת....

לברר- שלא יהיו פאדיחות..

אם נלחצים וקשה להתרכז בגלל זה *לא* לאכול שוקולד. ההשפעה המעוררת של הסוכר שעושה טוב לחלק מהאנשים מאוד מפריעה לאחרים!

כי יש לזה סוכר וכל מיני דברים שטובים למוח ולגוף....

לא לאכול שוקולד!

לפחות לא בהתחלה של מבחן...

 

הסבר מביולוגיה (מקווה שאני זוכרת נכון):

שוקולד מתפרק לחד סוכרים שזמינים- בדם ומשם לתאים- באופן מיידי לייצור אנרגיה, לכן אוכלים לפני פעילות גופנית פחמימות- כדי שתהיה הרבה אנרגיה זמינה. בגלל חוסר ההדרגתיות מורגשת נפילה גדולה באנ' אחרי שההשתמשנו באקסטרה אנ' שמתבטאת בעייפות.

ולכן- מומלץ לאכול שוקולד=אנרגיה זמינה כשהגוף באמת צריך את זה, כלומר בסוף המבחן כשעייפים וכשלא ממש מרוכזים, ולא לאכול אותו בתחילת המבחן כדי לא להיות מותשים כבר אז.

 

 

בשורה התחתונה- לאכול שוקולד רק בסוף המבחן כשכבר אין כוח וכוח להתרכז.

 

בעצם זה היה נראה יותר כמו איזה פיצוץ חבלני להחריד, רק עם שוקולד...

 

כולי, הקירות והרצפה, היו מלאים בשוקולד... ואני לא לומד מטעויות בעיקר מטעויות מתוקות כאלה... מממ יאמי...

יותר בשוקולד מאשר במבחן ...

אחותי עשתה פסיכומטרי ומשלימד אותם תקורס אמר:שכל פעם שמכניסים קוביה אז כל שעה צריך להכפיל תכמות שהכנסת פעם שעברה...משהוא מוזר.........!!!!!

 

טוב........בכל מקרה אני הולכת לאכול שוקולד היום במבחן רק כי אולי זה לא עוזר אבל זה נותן הרגשה וגם אוכלים משהוא טעים כשעושים משהוא מעצבן!!!כגון...מתמתיקה!!!שכל תרגיל לוקח איזה דף

מנסיון מר של מבחן שפשוט כל המבחן אכלתי.

ולא הספקתי הכל

אני כאילו רואה את חברות שלי לפני מבחנים עוד שניה בוכות מלחץ, ורק אני כזאת רגועה!
למה להיות בלחץ?? למה זה טוב??

וכן זה נראלי בסדר וטבעי שאני מרגישה שמחה שלא נכנסתי..זה עוזר לי להתעודד...אני רואה איזה מזל שלא נכנסתי, וח"ו אני לא שמחה שלהן רע ואז הם יצאו..

קצת שמחה לאיד, תחושה של 'אני צדקתי' כשאת רואה שאלו שהחליטו את מי להכניס מודים שהם טעו...

לא שמחה שאתה לא שם כי לא היה לך טוב. כי אם מישהי מדריכה גרועה- לא אומר שלי לא היה טוב אם הייתי במקומה.

צריך להרגיש קצת עצוב בשביל המדריכה שהכניסה אותן, ועוד יותר בשבילן, כי יכול להיות שמלכתחילה הן כן היו מתאימות, אבל קורים דברים...

אני מכיר מדריכים ממש טובים שעזבו את ההדרכה. כי לפעמים פשוט נמאס. בין השאר גם לי היתה תקופה כזו. (כבר סיימתי להדריך. אה, וגם הגבתי לבחור ההוא משבט איתן בעולם קטן... לא הכניסו את כל מה שכתבתי...)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t590005#6494248

 

יש נושאים מעניינים

יכול להיות טבעי..

מהי שמחה לאיד? שמחה לאיד היא שמחה הנובעת מקנאה- מישהו קיבל משהו שרצתי אז אני אשמח כשהוא נכשל וזה אחד הדברים הכי גרועים בעולם.

למה?

שמחה לאיד מעידה שעוד לא נרפאת מהפצע של הכניסה להדרכה, שאתה לא בוגר מספיק להתמודד עם אכזבות ובמקום להתמודד ולהמשיך אתה שוקע בגל עכור של רגשות שליליים. שמחה לאיד מעידה שלא משנה מי היה האדם ש'לקח' לך את מה שרצית- הוא מבחינתך מחוק, וזה נורא.

שמחה לאיד לא נגמרת- כי כשנגמרת השמחה מתגלה הקנאה וכשמתרגלים להיסחף לרגשות האלו הם נהיים מלוכלים ומגעילים יותר ויותר.

אבל זהו עצם הענין,מטרתינו כיהודים
היא לשבור רת הטבעי והמובן מאליו על מנת לעשות את רצון ה' יתברך ולהאדיר את שמו בעולם. כל התורה הינה ספר חוקים שמטרתו ללמד אותנו לשלוט בכוחותינו בדרך ובצורה הנכונה..

אם את רוצה לשכלל אפשר להחזיר מחמאה,

אפשר סתם לחייך,

אסור לבטל את המחמאה או להגיד אני יודעת..

בהצלוחה 

ואז, כל מחמאה, היא בעצם שבח לה'

ואת אומרת פשוט, תודה, זה מתנה מרבש"ע..

 

אין לך ממה להתפדח אם מישהו משבח את ה'..

 

דווקא מי שמתפדח מזה שנותנים לו מחמאה, זה מעלה את ערכו בעיני המחמיא. אפשר להגיב בביישנות באופן טבעי...

ואם מכחישים זה הרבה פעמים נראה כאילו מנסים לסחוט יותר מחמאות.

 ובאמת אם זוכרים שזה מה' אז לא צריך להתבייש או להכחיש.

אתם צודקים לגמרי.
את הדברים האלה אני יודעת, רק שברגע אמת זה כל כך מתבלבל.
אני פחות מדברת על "חולצה יפה" או מילים קטנות. ומתוקות, ב"ה זה מדהים, יש ערך עצום לזה.

יותר שמישהי נגיד מתיישבת ומתחילה בפתיחות מדהימה לתאר את הדברים הטובים שהיא רואה בי וגרר אני לא מצליחה להסביר כי זה לא נעים.
אבל בגדול לא זריקת מילים, אלא ממש שהיא פותחת את הלב.
להגיד תודה ולחייך? זה יהיה כמו הפרסומת של "ישראל מתייבשת"..

אוך אני רק מסתבכת עם ההסבר, סליחה..
לא נורא.. ממש תודה רבה בכל מקרה!

אז בע"ה שכמה שפחות אנשים יפגעו ושה' ישלח את המלים..

בס"ד

 

מומלץ לצפייה.

 

תעבירו לכולם!

הם הבביאו תמונות של חרדים מתחבקים עם חיילים כאילו זה מנוגד.

ואל תגידו שלא-אחרת לא היו מדגישים את עצם היותו חרדי.

ואני ככ לא מסכימה עם זה שזה מנוגד. זה חורה לי

זה באמת לא נראה לך סותר? למה?

 

את אמורה לדעת שחרדים חושבים שאם יש ברירה אסור ללכת לצבא, אז ברור שזה סותר

אני חושב ומאמין שאסור לחלל שבת אז אני שונא חילונים?

ואם  יראו תמונה שלי מחובק עם חילוני כדי להראות איחוד אני אעלב. כולנו יהודים אז מה אם יש כמה חילוקי דעות.?

 

(רימון)

אבל לא הבנתי מה אתה אומר, ברור שלא צריכים לשנוא, חלילה!

מצות עשה לאהוב כל יהודי.

 

אבל זה מצריך יציאה מהארבע אמות שלך, ואהבת הזר והשונה.

 

יש סוג מחשבה של אנשים מסוימים שרק אנשים שחושבים כמוני ונראים כמוני הם בסדר, וכל השאר יכולים מצידי ללכת, וזה יפה לראות אנשים שאוהבים את השונה

אני מכירה המון חרדים שלא חושבים ככה. אופסיק.

אבל לומר שזה לא נורמלי שחרדי יחבק חייל?

יותר קשה להאמין שחייל יחבק חרדי, סליחה על הבוטות. 

אחד מהגדרות היסוד של חרדי (לא חרד"ל) זה שלא טוב ללכת לצבא, ושהולכים רק בלית ברירה

בס"ד

יודעים שאנחנו באים??

לפרסם הלאה??

איזה סגנון האנשים שם??

 

אתמול אני וחברות שלי ממממש השתעממנו באולפנא, ואז נזכרתי בחתונה הזאת...

אז אמרתי להם טוב יאללה הולכים לחתונה! והיה לי בראש שזה ב"שערי ירושלים", לא "שערי העיר"!! זה גם ליד ת"מ..התבלבלתי..

קיצור..הלכנו לשם, וזה ממממש לא היה נראה כמו חתונה שצכה משמחים! כולם שם חרדים..הכלה עם שמלה מפוארת רצח..לא יתומה בכלל..וגם בלי שום לקות שכלית או משו כזה (ביררנו).. וכל אחת שנכנסה שאלנו אותה אם זה החתונה שצכה משמחים..והם אמרו שלא ידוע להם..ושאלנו גם את אחות של הכלה.. ורק איזה 2 נשים אמרו שנשמע להם הגיוני כי אין למשפחה הזאת את מי להזמין כ"כ וזה.. אה וחוצמזה גם לא ראינו שם אפחת שבאה בתור משמחים! שאלנו איזה חצי מהאולם..

אז כבר חשבנו שאולי אנחנו הצדיקות היחידות בעולם הגדול!  

שעות התלבטנו מה'לעשות..בסוף אמרנו שנישאר, מקסימום יעיפו אותנו בבושת פנים..חח גם ככה אנחנו לומכירות אותם..

אין! זה היה חתונה הכייייייי מוזרה שראיתי בחיים שלי!! בחופה היה אולי איזה 10 אנשים שעמדו והסתכלו, כל השאר- מדברים צוחקים..הרוב כבר ישבו לאכול.. קיצור- את אפחד זה לא עניין בכלל! (החופה) לא נדבר עלזה שאפחד שם לא שר, קפץ, הראה סימני רגש כלשהם...כלום. ייבוש מפחיייד! ישר באנו למקדימה, מול החופה, התחלנו לצרוח שם 'שמח תשמח'..כל החרדיות מסתכלות עלינו..כנראה זה לא נהוג אצלם.. טוב, אחרי החופה החתן הולך לבנים..והכלה הולכת עם עצמה בערך לבנות, היינו היחידות שרקדו לה, כולם ישר הלכו לאכול.. תודו חוצפנים! למה הזמינו אותם? לאכול רק?! 

אז זהו, רקדנו שם שעות..הקפצנו אותם קצת..כולם רדומווווותת חזק שמה..!

 

אבל איזה מצחיק לחשוב שזה בכלל לא החתונה הזאת שכתבו פה..באנו למקום הלא נכון..

חחח ונראלי אפחד שם לא הבין מאיפה המזרוחניקיות האלה נחתו עליהם..היינו תקועות כמו קוץ בין כל השחור שמה..בגדים צבעוניים של יום חולין טוב, אבל אני הייתי עם לבן..ר"ח וזה..אז איכשהו חגיגי קצת..

 

 

 

 

 

 

זי איזה קורעעעת !!

העיקר שבאמת היו צריכים שם, הקב"ה שלח אותך

כנראה גם היא הייתה צריכה אתכן,אני מקווה שבע"ה היו גם משמחים לחתונה השנייה.

בכלל המעשה והרצון הזה מדהים,אשריכן !!

הוצאנו לכן ת'מיץ אז קחו אותו בחזרה (טרופית)

סחוט 100% טבעי (מיץ)

שנייה לפני העליה לבמה קחו כדור הרגעה (כדור שוקולד)

קולהכבוד!! (קולה)

הייתם 100מהממים (שטר של מאה מהשקל)

תפילה לפני העליה לבמה (יהי רצון... חפשי באינטרנט)

הייתם עשר!! (מטבע שוקולד של 10ש"ח)

 

זה הזמן להתעמק בעצמנו.

לפתח את הבפנוכו שלנו..

 

זה הזמן להלחם בבדידות.

למצוא מחדש את זה שתמיד איתנו.

רבש"ע..

 

אפשר לגדול. רק לחפש איך..

|גאה בעצמו שהצליח להגות מילה כל כך ארוכה|

 

אני לא ממש מרגישה שי קשר בין חורף לבדידות אצלי..

 

אבל אוולי אצלך יש לזה קשר לזה שבחורף לא יוצאים החוצה כי קר ואתה נאלץ להישאר לבד

ואור בלב

באמת יש בגוף הורמון שלא מופרש באופן טוב כאשר האור חסר, ושזה משפיע על המצב רוח שלנו. <ר> 

 

שמעתי את זה פעם. וחיפשתי באינטרנט. מולטונין. משו כזה  

 

 

ובאמת. כל החושך בחוץ. הסגריריות. זה גורם לנו להסתגר. לחשוב. למעט יציאות וכו'.

אבל אפשר להתגבר על זה! אני חושבת שלנסות להיות יחד כמה שיותר, כן לצאת למרות הקור יכול ממש למנוע את התחושה. 

 

בהצלחה רבה.  

 

לעצור. 

לחשוב. 

 

 

לראות למה מתנגש? מתי? איך? כמה? קבוע? בזמנים ספציפים? 

להבין למה. ומכאן אפשר לנסות לפתור. 

 

הרבה פעמים גלתי שלהסביר לעצמי, לדבר עם עצמי, זה ממש עוזר. עוזר לי להבין למה אני מרגישה ככה. למה ההתנגשות הזו, ואיך לשפר. 

 

בהצלחה רבה. ואשמח לעזור במידת הצורך. 

 

איזה השבעה כיפית עשינו!!!

 

הבאה :-/

השמות המובילים באריאל: יונתן, מלאכי ואלקנה.

אריאל מא"ד בנות כבוד!!!!!!!!!

תמיד התרגלתי להסתכל על החבר'ה הגדולים ולחשוב כמה מסכנים הם שהם צריכים להישאר אחרי כולם לסדר..והנה אני..אחרי שכולם חזרו הבייתה מההשבעה..מחכה שיהיה אור כדי שנוכל להתחיל לנקות אחרינו....

 

 

להיות שמינסט- זה טוב או רע?

 

 

אבל איזה חמשושים תותחים! היו מטורפים בהשבעה וחבר'ה טובים אחד אחד (כמעט..) גורם להרגיש קצת כמו אח גדול שגאה בהצלחות של אחיו הקטן

עדיין לא יודעים!!

|חושש| מותר להשתמש פה במקלות דיבילים בכלל??

רק סיפרתי למי שלא יודע

שריטה כזאת כאן...

הכוונה היא "אני חשה מפורסמת"

קיצור זה לא אליך

 

קפיש?

בהצלחה!

ירושלים 437,446,438
ולרדת בצומת שמשון ומצומת שומשון לקחת אם אני לא טועה 417..

או טרמפ מיד בנימין

סבבה בד"כ..

1. טרמפים לצמתים: שער אברהם-עזקה-בית שמש.

2. טרמפים לצמתים: נחשון-שמשון-בית שמש.

שתי הדרכים בד"כ מאוד מהירות וקצרות.

בהצלחה.

כשאני מדבר עם מישהו ורואה שהוא מגיב בחוסר רצון זה ממש מבאס... 

אבל נראלי יותר מעליב אם הוא יגיד לך: 'אתה חופר' וכאלה..

 

אני הייתי נעלבת..

משהו כמו "אני עייף עכשיו, יש מצב שנדבר אח"כ?" ברור שישירות כזאת היא מעליבה...

(אני מנסה להגיב בשני הצדדים בו זמנית- זה ממש קשה...)

כמובן שכשאתה רוצה לספר לו משהו חשוב אז זה קצת כואב... אבל אם זה משהו חשוב, כדאי שהוא יהיה ערני ומרוכז כדי שיוכל להגיב כמו שצריך ולזכור את מה שאמרת...(מניסיון, כשהוא לא זוכר זה מאוד כואב...) 

[אני מרגיש כאילו אני מדבר עם הפצל"ש שלי ]

אבל יוצא לי שקורה לי לעשות את זה לאחרים ואז אני מרגישה ממש דוחה..

 

אני משתדלת לרכז את עצמי על מה שאומרים 

אפעם אני לא אומרת לאנשים שהם חופרים

אבל כשאני עצבנית והם מתחילים לספר לי סיפורים אני אומרת שאין לי מצב רוח..

ואני חושבת שזה בסדר..מה עדיף?שאני אשתוק ואהנהן עד שאני אתפוצץ עליהם??

 

בכל מקרה בדרך כלל אני משתדלת להראות עניין..

 

ולפעמים הוא מבין שעדיף לעשות את השיחה הזאת בזמן אחר.

את השיחה..

כמובן שאם באמת אכפת לך מהאיש בצד השני אתה תדאג להתנצל או להשלים אותה בפעם אחרת..

אני מסכים עם מה שאמרו פה- עדיף להשתדל ולהקשיב כמה שאפשר- כי בסופו של דבר הוא אומר מה שהוא אומר לא רק כדי שאתה תשמע אלא גם (ואפילו יותר, לפעמים) כדי שהוא יפרוק, אבל צריך גם לדעת מתי להגיד (בעדינות וברגישות) שעכשיו זה לא זמן טוב וכו'- אם כלו כל הקיצין..

בס"ד

 

אני די משתדלת, אם זה קורה לי לרכז הכל ואם פספסתי משו אז להגיד שיחזרו על זה שוב.

 

ואם אני ממש הרוגה ואין לי מצב רוח אני מסבירה יפה שאני עייפה וכו', ואז יש ת'הרגשה הלא נעימה הזאת....בעעע...

כאילו,אם את לא רוצה לדבר איתי תגידי את זה!!!

זה יותר טוב מאשר להנהן ולהגיד לכל שאלה:"לא יודעת"...

לא כולם מקבלים אותה-זה בטוח. אבל כן.. מודעות יש.

המון פעמים ייעצו לי ללכת לסיוע פסיכולוגי,אבל כמו רבים לא עשיתי את זה..

 

ובצצפר מאוד מודדעים לעניין,ושולחים המון. חברים אולי לא ייעצו לי או לכל אדם אחר ללכת,וזה מובן לגמרי!

הנוער של ימינו לדעתי הרבה יותר זקוק לזה דווקא בגלל הבלבול שאנו חיים בו. 

אישית הייתי בטיפול..אם את צריכה עוד אינפורמציה את מוזמנת בשמחה לפנות אלי

זה נחשב לבושה (נראה לי)...... פעם מישהי סיפרה לי בסוד  שהיא הלכה לפסיכולוג וזה ממש בושה 

יומנעים! חודש טוב ומברוך!!

בס"ד

 

אני לא בטוחה שאני יודעת איך לשרשר, יכול להיות שזה יראה כמו תגובה ל"מתנחלת איפשהוא" אבל זאת שאלה כללית לכולם - (ביחוד לאילו שלא עברו טיפול פסיכולוגי) - האם עצם הידיעה שמועמד פוטנציאלי להיות בן זוגכם היה זקוק לטיפול תגרום לכם לרתיעה כל שהיית? (וודאי שיש צורך לוודא שהכל בסדר כרגע, אבל השאלה היא אם גם אם הכל בסדר תרגישו לא נעים עם זה..) 

 

חודש טוב לכולם! 

(לקראת נישואין וזוגיות) בבקשה: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

גם אני הייתי במצבו ויודעת מה זה.

חחח

קרה לי מזמן כשרכבתי על אופניים (לאט בסבבה כזה..) ודיברתי עם ה'

ואז קלטתי מאחורי איש אחד

ודיברתי דברים מזה אישיים ובשקט,אבל הוא היה קרוב

ואחרי שראיתי אותו פשוט טסתי משהו לא נורמאלי חחח

 

ואני לא בטוחה,יכול להיות שהיו לו אוזניות או שהוא דיבר בטלפון,או שזה סתם דמיון..מקווה שכן..

זה לא ביזיון שאנחנו רגילים לחשוב, שמבזים אותך וזה.. הכוונה משו שהביך אותנו, סוגשל בושה..בערך..

 

שכתוב בתפילה "אל תביאני לידי ביזיון" זה נראלי גם הדברים האלה...

אם הוא היה מבין שאת מתבודדת אולי הוא היה לומד ממך.. זכות דפקא,אבל חבל שהוא לא הבין..

 

וראית מה קרה לי? זה בטח קורה לעוד אנשים..דברים דומים.לא נורא..

'תפס אותך על חם'-  למרות שאת יודעת שהיית נכונה.  צריך פחות לחשוב על איך האחרים יקחו את זה.  בכל-זאת- זה משו אישי..  אם הלכת מראש למקום מבודד ושקט, באמת שאין במה להתבזות,  ואולי אפילו אין מקום לבושה..

         אני חושבת שזה ממש קשה! אך ברגע שמתרכזים באמת,  כל השטויות שמסביב כבר קצת פחות טורדות אותך..

   האמת- מזכיר לי קצת את כל הסיפורים של פעם כאלה על רועי-צאן..

'תתעלמי מזה, תמשיכי לדבר! את עושה ת'דבר הנכון והטוב! זה בכלל לא בזיון..' וכו'..

 

סתם שיתפתי אותכם במשו שקרה לי. 

עכשיו אני מסתכלת עלזה רק בתור בדיחה, ולא כנושא לדיון כלשהו ('האם המקרה הנ"ל הוא ביזיון או בושה, סימן שאלה.'  וצחקתי עכשיו...)

 

 

מוזר לראות אדם מתבודד

שיחשוב.

אבל כן, אני מודה שזו פאדיחה !! 

 

כל כבודה בת מלך פנימה..

ובמיוחד בלילה שהיום כולם מועדים

זה כולה יישוב דוס קטן ושומם..

אז מה אתה חושב? שבלילה מסתובבים אצלנו כנופיות פשע וכאלה, מחפשים להם איזה ילדה לעשות בה כרצונם...? 

לא, מאוד לא. אצלנו ביישוב כולם הולכים לישון בעשר, לא יותר. 

וחוצמיזה- לא הלכתי למקום מסוכן, סתם ישבתי במקום שקט בתוך היישוב..

 

וההיתר הוא שרבינו אמר להתבודד, אם זה חשוב לך.

ממש תודה

וגם אין קטע לא לדבר עם בנים/בנות כשפוגעים במי שזה מול כולם..סוגשל הלבנת פנים..

 

לצומת ליבכם