פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 966)

http://www.meshutafim.com/core/index-visitor/

לגבי השאלה הראשונה,אלוהים החליט שהאנשים האלה ימותו אבל לרוצח יש זכות לבחור שזה לא יעשה על ידו..
יש המון דרכים למות ואם מכל אלו זה נעשה על ידו הוא כן בן אדם שפל ומתועב.


השאלה השניה היא לא שאלה.יש דרכים למות ששום שומר לא יכול לעצור.

היא מתקשרת לכל החיים שלך..

למה את נענשת על חטא שחטאת? הרי החליטו שתחטאי בשמיים, לא?

 

אסור לנו לנהל את החיים שלנו במחשבה שהכל רשום למעלה ונקבע מראש. תחשבי מה יקרה אם תתנהלי ככה..[על כ-ל החיים שלך!!! גם אם התגובה הזאת תתפרסם או לא, אז למה לכתוב אותה? אם כתוב למעלה שהיא תתפרסם, אני יכולה למנוע את זה..?]

 

בקשר לשאלה היסודית:

נניח והייתי בא לפני אלף שנה לבן אדם ואומר לו: "שתדע, שיש לי סרט של כל החיים שיהיו לך בתוך דיסק און קי!" הוא לא היה מבין מה אני רוצה, נכון?

או דוגמא יותר טובה, תנסי להסביר לחתולה שלך משוואה במתמטיקה..היא תבין? לא! המוח שלה מוגבל!

על אותו משקל, המוח שלנו מוגבל בשביל להבין את המציאות הזאת, למרות שהיא קיימת.

 

כן, כותב למעלה את כל מה שיקרה, ועדיין יש לך בחירה חופשית!!!

אני חושבת שהבנתי...

=]

 

תודה רבה על ההענות (המהירה, ניתן לציין...=])

הבעיה היא לקנות את זה. להאמין בזה. דבר שצורך לימוד, לימוד, ועוד לימוד..

 

 

לגבי השאלה האחרונה גם אני חשבתי על זה פעם...

באותו ענין אפשר גם לשאול:

אם הקב"ה החליט שאנחנו נמות ביום זה וזה אז אפשר למשל להתפרץ לכביש מלא מכוניות ו

לסמוך על הקב"ה שיציל אותנו מזה???...

לא!

אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו, למשל נסתכל בכביש ולא נתפרץ אליו או נשים אבטחה והקב"ה יגן עלינו בעז"ה

 

לפני שהבנתי...

אז בעצם הנשמה שלי (במקרה הזה של הרוצח..) לוקחת על עצמה את המעשה??

כלומר- הנשמה של הרוצח מחליטה שהיא רוצה לרצוח?? (סליחה על ההתבטאות..)

למה בעצם שהיא תרצה את זה??

 

ואם לא היתה נשמה ש"מתנדבת" לרצוח (שוב סליחה על ההתבטאות..)

אז כל הנרצחים היו מתים בדיוק באותו יום ע"י מיתות אחרות?

 

סליחה על הפיצול.. פשוט זה עלה לי פתאום...

 

תודה רבה!!=]

יש בעולם מזיקים, יש תאונות דרכים(שמהם אגב צריך לחזור בתשובה, כמו מכל הריגה בשוגג שצריך לשוב בתשובה על זה שהקב"ה גילגל את זה עליך.
אנחנו לא צריכים "לדאוג" לקב"ה אנחנו צריכים לקיים את מה שציווה!

"בהדי דכבשי רחמנא למה לך"
בחישובים של הקב"ה בעולם, למה לך להיתעסק?!

הרוצח בעצם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה לרצוח,

וככה הוא לוקח תפקיד שלא היה אמור להיות שלו אלא הקב"ה היה מגלגל דברים ומסובב אותם וככה מי שהיה צריך למות, מת...

וזה בעצם אומר שלכן אנחנו כועסים עליו-

כי הוא לא היה אמור לעשות את זה!!

הוא בעצם לקח תפקיד שבכלל לא מיועד לנו, לבני האדם!! להוציא נשמות מהעולם זה בשליטתו המוחלטת של הקב"ה,

והוא, בתור אדם לקח על עצמו את התפקיד הזה!!

 

אז אנחנו מעדיפים בעצם שהקב"ה יקח את יקירנו ולא אדם שברצח הוא נוגד את התפקידים בעולם...

 

אהה.. הבנתי!!
תודה על ההסבר!!

=]

תודה!

זה נאמר על מקרה שהקב"ה מצווה על אדם לעשות משהו, והאדם מסרב, מתוך רצון לעזור לקב"ה.

 

בדרכי ההנהגה של ה' דוקא כן ראוי לחקור. אמנם לא צריך לנסות לנחש למה ה' עשה כל דבר, אבל את הרעיונות הכלליים של דרכי המשפט צריך להבין, כדי שלאדם לא תיווצר תפיסה מעוותת של העולם.

 

 

אבל לא אני שאלתי את זה אלא כבר הנשר הגדול הרמב"ם עשה כן ביחס לדרכי הנהגתו שלא תמיד ברורות לנו.

הקבה. יכול להיות שאלה שנרצחו הם מעין תיקון לעם שלא היה בו צורך אם לא היה קורה הרצח (כלומר שהסיבה לכך שהם נרצחו היתה הרוצח שקם בעם לרצוח אותם)
מקווה שזה מובן... קצת לא הצלחתי להסביר את עצמי כמו שרציתי....

(תגובה לשאלה השנייה של אוהבת את עמ״י!)

ואמר: על דאטפת אטפוך וסוף מיטפייך יטיפון.
תרגום: על זה שהטבעת את הבריות בים(הרגת אותם בלי להשאיר הוכחה ולכן לא היה ניתן להעניש אותך) הטביעו אותך, וזה שהטביע אותך יותבע גם, למה? כי מגלגלים חובה על ידי חייב.

יש דין בעולם ויש צדק!
את יכולה להיות שליחה לעשות טוב בעולם ושליחה להרע.
יש כלל בהלכה, אין שליח לדבר עבירה. כלומר, אם מישהו מינה אותך שתקיימי מצווה בשבילו המצווה תזקף לטובת השולח ואת ברוך השם זיכית בזכות של שליחה לדבר מצווה, אבל אם קיבלת שליחות לפגוע במישהו, להזיק למישהו וקיימת את השליחות, את חייבת ומי ששלח אותך פטור למה כי "דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין?" כלומר הוא ציווה אותך להזחק והקב"ה אסר עלייך, מי יותר חשוב?
בפרפרזה אלינו, נכון הקב"ה רצה שהרבעת אלא יפטרו מהעולם, למה לקחת את השליחות עליך?
אתה בחרת לקחת את השליחות!
לך יש תיכולת לבחור אם לקחת את השליחות או להשאיר אותה למישהו אחר, אגב הקב"ה ישמח אם תבחרי להשאיר אותה למישהו אחר(לדבר הזה קוראים ניסיון) .
צריך לדעת, בשאלה האם לבחור בטוב או ברע, לפי כל הדעות ביהדות יש לך את הבחירה!!
זה הבסיס ביהדות, אין גורל, יש בחירה!
אי אפשר להאשים את יד הגורל.
אתה פה כדי לעשות טוב!
אתה אל תדאג לצורך של הקב"ה לטפל ברע(כמובן חוץ מהתינורות המקובלים, בית דין שאם אתה דיין או עד אתה מקיים מצווה אבל אז אתה הורג במצוות הקב"ה)

זה נכון. הקבה יודע הכל. הוא יודע מה הולך לקרות בכל רגע והוא יודע מה תהיה הבחירה של כל בנאדם. אבל זה לא מונע מאף אחד את הבחירה החופשית, הרי אם למשל תעשי מבחן והמורה מולך תדע את כל התשובות הנכונות זה לא יעזור לך אם את לא יודעת את התשובות. ככה זה בחיים- ה יודע מה תבחרי לעשות אבל את לא, וזה מה שמעניק לך את הבחירה החופשית. דבר שני- ה לא קובע מה תעשי. הוא יודע מה תעשי, כלומר, ההחלטה היא שלך אבל יש מישהו שמכיר אותך יותר טוב ממה שאת מכירה את עצמך ויודע מה תהיה הבחירה שלך. ה מעמיד אותנו בפני נסיונות רבים במשך החיים ואנחנו בוחרים איך להתמודד איתם. יכול להיות שאם הרוצח בבאר שבע היה מחליט שהוא לא רוצה להוות כלי לשליחות מזעזעת שכזו הוא היה פשוט הולך וזה לא היה קורה(לפחות על ידו, לא יודעת אם ע״י אחרים). הוא בחר מבחירה חופשית לחלוטין לרצוח. הקבה העמיד אותו בפני נסיון. יכול להיות שזה היה ניסיון קשה מאד אבל לא ניתן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. חשוב לזכור שזו לא הייתה שליחות אלא נסיון. רוצח הוא אחד שבחר שלא לעמוד בניסיון.
אבל בכל זאת, נחמד לראות שיש אנשים כאלה שמחפשים את האור גם בפינות הכי חשוכות יומטוב ומקווה שעזרתי קצת...

1. ההסתכלות שלך נכונה, אבל צריך לדעת שבנושא ההשגחה רבו המחלוקות איך זה בדיוק "עובד" הייקר היא הידיעה שיש הקב"ה והוא משגיח עלינו, אבל הבחירה היא מהותית לנו, ובזה כולם מסכימים, שבין טוב ורע עלינו מוטל לבחור!

2. ח"ו מהמשפט האחרון, זה ממש לא נחמד למצוא נקודות אור!
רוצח הוא רשע ונתעב!! הוא עבר עבירה מהחמורות ביותר ואל לנו להפך בזכויותו של רשע(הלכה) צריך לדעת שהוא בחר בדרך הכי רעה שיש בעולם והיא נטילת נשמה!!
שום לימו זכות!
(וכל המבולבלים הפוליטקה שניסו להסהיר את זה בזה שלא היה לו כסף, וזה שהבנקים רשעים והפכו אותו לקורבן, הכשירו את הרוצח הבא!! ברצח הבא הם לא יכולו להכיד ידינו לא שפכו את הדם הזה!!)
רצח זה רצח זה רצח!!!!
(לשנן אתזה בראש מליון פעם!!) יהרג ובל יעבור!!

הכוונה היתה לא שח״ו צריך לרחם על רוצחים ועוד יותר - אני מאמינה שרוצחים ובמיוחד מחבלים ראויים לעונש מוות אבל אני מאד מעריכה אנשים שמסוגלים למצוא נקודות אור בכל דבר ורציתי להגיד לה את זה. אני יודעת שאסור לרחם על רשעים ורוצח שחזר בתשובה גמורה גם צריך לקבל את עונשו ובעולם הבא יקבל את שכרו על חזרתו בתשובה. הכוונה במה שאמרתי הייתה שאני מעריכה אנשים עם ראיה חיובית, למרות שבמקרים כאלה זה באמת לא שייך. תודה בכל מקרה על ההערה החשובה.

הרוצח בחר להרוג, ועל זה הוא ייענש.

הקב"ה גוזר גזירה על אדם, הוא לא תמיד מחליט איך היא תבוצע, היא יכולה לצאת לפועל בדרך אחת, או בדרך אחרת, תלוי בנסיבות הטבע. אם יש אדם שרוצה לרצוח-זה יצא לפועל על ידו, ואם לא-אז זה יצא בדרך הטבע. אם אדם בחר להרוג אדם ממניעים לא כשרים-הוא נענש על זה, בלי קשר לגזירה האלוקית.

 

לשאלה השניה- לפעמים הקב"ה גוזר על האדם שגורלו יהיה נתון ביד נסיבות הטבע. כמו שיש כאלו שנגזרים לחיים בראש השנה, ויש כאלו שנגזרים למוות-ואז לא משנה מה יהיה-הגזירה תצא לפועל, יש אנשים שנגזר עליהם-שאם הם יכנסו לסכנה ברמה X הם לא יינצלו ממנה, אבל אם הם לא ייכנסו לסכנה-הם יישארו בחיים. (במידה מסוימת זה גם תשובה לשאלה הראשונה, אבל פחות.)

 

 

2. זה כמו שתגידי שאין בעיה לרוץ לתוך כביש מלא מכוניות כי אם ה' יחליט שתמותי אז את תמותי ואם לא אז לא.......... 

 

לאדם יש בחירה מלאה על מעשיו.

ואין לי כוח לפרט...

זה היה בחומר לבגרות במחשבת בתחילת שנה- בחירה והשגחה ושכר ועונש...

וזה נושא נורא מורכב..

אם זה באמת מעניין אותך אז תלמדי את זה לעומק...

 

ולגבי השאלה השנייה- אדם צריך לעשות השתדלות מצידו ולבמוך על ה' ולהתפלל אליו שיעשה את החלק שלו.

אבל חייבים לעשות השתדלות כלשהי!

לכן, אדם לא ילך למקום סכנה בלי אבטחה וכו'...

כי הוא יעבור על צוות- "ונשמרתם מאוד לנפשותכם..."

הוא ישמר כמה שהוא יכול ויתפלל לד' שישמור עליו גם מכל צרה...

 

מקווה שעזרתי...

יומטוב

וחופש מוצלח! מנוצל! ומועיל! לכולנו

איננו יכולים לתפוס את מימד העומק והחכמה שיש ביד ה' שבמציאות,אך הדבר אינו פוגע בחופש הבחירה של האדם,מכיון שחכמתו יתברך רבה כ"כ, הכל פועל בהרמוניה.וניתן גם להביא כמה דוגמאות מצומצמות שנראות כאפשריות שידגימו כיצד הדברים פועלים בהרמוניה,אך כמובן שבמציאות הדברים יכולים להיות אפילו מורכבים מהבנת שכלנו ובודאי שאין לנו ידע לגבי אך הדברים השתלשלו לגבי כל מקרה ומקרה.

 

ב.אדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו,דומני שישנם מקרים לדוגמא שגם אם אדם לא יעשה השתדלות ברמה המספקת הוא ינצל(למרות שמצוה וחובה להשתדל ולשמור על הנפש,ולכן זו רק דוגמא תיאורטית),כי כך הוחלט מלמעלה,אולי היו לו זכויות ועוד והוא ניצל..אך זה לא תמיד כך ואף פעם לא ניתן לדעת ועוד ידוע שאין לסמוך על הנס,ולכן אדם צריך לעשות את ההשתדלות המרבית ולהתפלל.ההשתדלות של האדם יכולה להצילו וזו מצווה וחובה.

 

ככלל אלו שאלות מורכבות,רק עניתי מיעוט מזה בשביל לנסות להסביר מעט,כדאי לך לשאול רב שבקיא בסוגיות של אמונה ואז תוכלי לשאול אותו את כל שאלותיך מתוך יראת שמים ולימוד.

 

בהצלחה !

הוא לא בוחר פתאום סתם ככה באדם שירצח,אלה במישו שהיה צריך לעשות את זה (תיקון..כפרה אנערף)

מקווה שהבנת

סורי על התוקפנות,

אבל ב'מת, אם הבנות באות בשביל הבנים וההיפך,

לא יעזור נפרד,

ומן הסתם זה לא ככה,

אז גם לא נפרד יהיה בסדר!!!

 

ושוב,

סורי על התוקפנות!

יש עניין כלשהו של הפרדה בארועים, ע"פ ההלכה. אך שים לב כי רמות שונות של הפרדה, יש ישיבה מעורבת וריקוד נפרד, יש ישיבה וריקוד נפרד, ויש נפרד+.

 

יש רבנים שככה, יש רבנים שככה, ויש רבנים שככה.

 

לדעתי האופן שההופעה מתבצעת אינה כ"כ לרוח ההלכה.

 

 

 

 

 

 

אבל, אני לא מסכים לגבי הסיפא. אין עניין להקפיד במצוות דווקא במקומות קדושים. אולי זה מבזה את המקום, אבל לא בשביל זה אנחנו מקפידים על צניעות.

הגבתי לפי התיאור שלו.

 

 

 

 

 

באמת?

 

 

 

 

יואו!אני יפוצץ אותם!!!לא את הצמיגים שלהם..

 

 

 

אם זה רק היה מעשי..

אין גבול לחוצפה

<ר><צ>

שמעתי מכמה אנשים שלמדו שם שהמקום הזה הוא בית חרושת לציונים ולא יותר מזה

אם כל מה שמעניין אותך בתיכון זה ציונים גבוהים ותואר ישר אחרי התיכון אז לך על זה....

אבל עם מעניין אותך עוד דברים כגון החברה הרמ"ים וכו' הייתי ממליץ לך לפרוש...

אחי למד שם והיה לו מאוד טוב. היה לו שם ממש את המקום הרוחני ולא רק רדיפה אחרי ציונים..גם במקצועות קודש היתה שם השקעה. דף יומי וכו'. גם קשר עם הרמ"ים שחשוב להם שיצאו לא רק עם תעודת בגרות טובה.. גם מבחינה חברתית יש שם את זה ברמה גבוהה למי שבסגנון הזה. יש קשר טוב בין השכבות.. גם חברים טובים מאוד משכבות אחרות וגם באותה השכבה כמובן.. קשר מאוד חזק עם הרמ"ים. שוב למי שזה מתאים לו. אם אתה רוצה אני יכולה להגיד לך מההתרשמות שלי בתור אחות של מישהו שלמד שם. הוא בצבא לכן לא אוכל לבקש ממנו להגיד לי אז זי יהיה פחות מהימן אבל זה מה יש..

לדעתי, המקום הזה טוב מבחינה אובייקטיבית כיוון שהוא נוטע באנשים שאיפה למצוינות ולא לבטלה ובזבוז זמן.

יש כאלה שאומרים "המקום הזה הוא בית חרושת לציונים" "הוא מתאים רק לאנשים לא חברתיים" וכ', אך מה רע בבית חרושת לציונים? לצערנו, קשיים חברתיים שמתפתחים בימינו בד"כ אינם על רקע של "עודף חרשנות", אלא בעיקר מתכנים רעים שמקבלים או מחוסר ניצול זמן שמונע ממך להשקיע בכישורים חברתיים.

בנוסף לכך, ציינת שאתה מתעניין בתכנות, כך שזה יהווה כלי שיביא לך מוטיבציה להשקיע.

בקיצור, לך על זה.

לומדים שם המון ועושים תואר עם אתה יכול להתקבל שלם ואתה חושב שאת מאתים ללמוד הרב ותתחבר לחבר'ה לך על זה

למדתי את זה בכיתה ח' נחמד לשמוע רענון

לפעמים תלמידים לא מקשיבים למורה כשהוא לא קצת קשוח.

בכולופן אני חושבת שאין לזה תשובה ברורה, ובכל מצב צריך למצוא את האיזון ואת הדבר הנכון לעשות.

 

מה שבטוח - לדעתי צריך שזה יבוא מאהבה, אבל גם עם קצת הרתעה. כי אם לא תהיה הרתעה הכל יהיה בלאגן אחד גדול.

בס"ד

את שואלת איזה סוג של מורה אני יותר אכבד?
איך אני מעדיפה את המורים שלי?

אם תוכלי להסביר זה ממש יועיל

בס"ד

 

יש מורים שדווקא בזכות הקשיחות אני אכבד אותם ויש שדווקא בזכות הרכות.

 

משתנה ממורה למורה.

הרבה פעמים המורות שאת הכי מעריכה הן אלו שאת מחזיקה ממהן הרבה בגלל הערכיות שלהן, אולי אפשר גם להגיד בגלל העוצמה הערכית שבהן. תקשיבי בשיעורי חינוך. מומלץ. ואם הם לא משהו (הרבה פעמים או שהתכנים לא מתאימים, או שהם חרושים או שלא מועברים נכון - כי שיעורי חינוך זה דבר מסובך אבל זה באמת לא אומר על המחנכת.. היא יכולה לחנך גם לא בשיעורי חינוך..) אז בשבתות אולפנא, בטיולים ובהזדמנויות אחרות שיש לך לדבר איתה (אל תנקצי לה אבל כשיוצא מדי פעם לדבר עם המחנכת- מומלץ). 

כתבתי על מחנכת אבל זה יכול להיות גם לגבי מורות מקצועיות (חוץ מהענין של שיעורי חינוך..).

 

באמת, אם את מכירה בערכים שהמורה יכולה להעביר לך, בערכיות שלה - את תאהבי אותה ותכבדי אותה.

 

 

יש מורות שאני יהיה חייבת את הקשיחות שלהן בשביל ללמוד,
ויהיו מורות שאני חייבת יותר 'חברות' ואהבה איתן בשביל ללמוד.
מבחינת חינוך - שוב, זה תלוי בהרבה הרבה דברים.

 

עכשיו כשאני מסתכלת אחורה - המורות שהכי משפיעות עלי - זה מורות שלא היו רק בשיעור ובשביל הציונים.
אלא הרבה הרבה מעבר. קשה לפרט מה זה אומר...
 

ויש לזה הסברים אבל זה ארוך.......

אבל צריך "דיסטנס"... (מרחק)

 

אהבה זה מעולה, אבל צריך שיהיה יחס של כבוד.

אבל אני לא באמת יודע לענות לך.

אני עוברת בדיוק את מה שכתבת עכשיו.
מילה במילה. ממש הזדהתי.
נשמה, יהיה טוב בע"ה וזה רק ירידה קטנה לשם עלייה גדולה
לילה טוב!
בהצלחה.

לפעמים עובר השלב שבו החינוך של ההורים "נגמר" וצריך לקבל החלטות אקטיביות לבד...

אני עצמאית בהחלטות שלי מכיתה ז' בערך. דרך החיים שלי היא משהו שאני החלטתי ובחרתי. אמא שלי די לא היתה מעורבת, כנראה שזה סגנון החינוך שלה.

הבעיה היא שנראה שהדלק נגמר...

אני יודעת שזה נראה חפירות ארכיאולוגיות, אבל אני חושבת שחלק מהפתרון יכול להיות פה ושזה דברים חשובים.

מקווה שלא השקעתי סתם זמן. המון הצלחה!

ואני חושבת שזה גם יכול לעזור לעוד אנשים פה. (ותכל'ס? עצם הכתיבה הזו עוזרת גם לי..)

מקווה שיביא תועלת.

קחי כמה דקות רגועות ותקראי..

 

 

קראתי את הכל בתשומת לב, ואני חייבת לציין שממש ריגשת אותי.

דבר ראשון - טפשי?! מוגזם??! ממש לא. נשמע אמיתי וכנה לגמרי.

דבר שני - שתדעי לך שאני מאוד מעריכה את הצורה שבה את תופסת ת'צמך, מעמידה את עצמך מול המראה וכנה עם עצמך במי את, מה את ומה את רוצה הלאה.

מודעות עצמית נדירה. באמת, מכל הלב. להיות כ"כ מודע למה שעובר עליך זה ייתרון (גם אם את לא באמת כזו כמו שתיארת, וזו רק תחושה, עדיין אסור להתעלם ממנה. לכל תחושה יש מניע וסיבה ואסור להדחיק).

 

את נשמעת לי בנאדם מאוד בוגר ומודע לעצמו. (גם לפי מה שדיברתי איתך ולפי ההודעות האחרות שלך..)

 

אני חושבת שזו בעייה נפוצה. הדבר הזה תופס כמעט כל בנאדם בשלב כלשהו בחייו, לפחות פעם אחת, ולרוב אינספור פעמים.

לדעתי הבעייה נובעת מעצם היותו של העולם עולם של תכלית. עולם של מטרה.

זה עולם שבנוי על טוב ורע. אמת ושקר. משמעות וריקנות.

הקב"ה ברא את העולם כמקום שבו צריך לעבוד, להתאמץ, להתקדם, להשתפר. יש לעולם שאיפה מסויימת.

אני חושבת שהמצב שאת מתארת הוא מצב שבו בנאדם יושב עם עצמו וחושב מה איתו.

ו-וואלה? הוא פתאום תופס לעצמו ת'ראש ואומר - מה אני עושה כאן בכלל?! למה אני כאן? מה החיים שלי שווים, מה אני עושה בהם?

בירור עצמי. בירורים שאדם מברר לעצמו במשך כל חייו. לברר מי אתה ומה אתה זה דבר חיובי מאוד. רק ככה אפשר להתקדם. אדם צריך להכיר את עצמו.

עד כמה שזה קלישאה לומר ש"בכל בנאדם יש תכונות טובות" - כן. זה נכון. *באמת* בכל בנאדם יש טוב (ואני בטוחה ב-100% שאת לא צריכה אותי בשביל לדעת את זה על עצמך).

אדם נברא בצלם. יש לו חלק מהקב"ה! ממש ככה! יש לך תפקיד פה. ואת צריכה לברר מהו.

מהי הדרך לבירור?

מהסיבה הפשוטה שאני (וכולנו..) בשלבי בירור, גם אני לא סגורה על עצמי בהמון תחומים. לכן גם אני מבררת, ואני לא יכולה לתת לך תשובה חד משמעית. אבל אני יכולה לנסות לעזור לך לפי מה שאני חושבת ולפי מה ששמעתי ולמדתי מכל מיני אנשים.

בירור הוא דבר בריא וחשוב. מי שלא נמצא בבירורים עם עצמו (בצורה כזו או אחרת.. ובכל שלב בחיים) הוא מפספס פה משהו.

 

אם העולם היה מוחלט, לא היה לעולם מטרה. לא היה סיבה לעולם להתקיים. כי אם הכל ברור, ואין תהיות, ואין בלבול בין טוב לרע, ואין משהו שמושך למטה למה שמישהו ייבחר ברע?! אני לא מכירה בנאדם אחד שייבחר ברע כשיש לו אפשרות לטוב בלי להתאמץ.

העולם לא ורוד מהסיבה שהוא ממש לא מוחלט.

זה מבלבל לבחור בין טוב לרע, בין אמת לשקר. לפעמים הרע מפתה, לפעמים הוא מחבל תחבולות כדי לבדוק עד כמה אנחנו מסוגלים 'לעמוד' נגדו.

 

בשביל זה מגיעה התורה. להדריך אותנו מה לעשות עם עצמנו. מהו הטוב ומהו הרע. כדי לכוון אותנו למשימה שלנו כאן.

מבטיחה לך, שאדם שפועל ברוח התורה, ומאמין בה בכל ליבו, הוא זה שבדרך הסלולה לאושר ולמשימה שלו.

אף אחד לא מסוגל להיות מושלם. אסור ליפול לעצבות אם נכשלים! אם לא הולך, אם מדוכאים לפעמים.

זה חלק מהחיים, וצריך להבין את זה.

העולם הוא לא 'או הכל או כלום'. העולם לפעמים אפור, לא תמיד שחור לבן. לא תמיד מצליחים עד הסוף.

וזה המיוחד שבחיים. מורכבות אינסופית שאיתה צריך להתמודד.

זה נשמע נורא קשה ליישם את התורה ההלכה והאמונה, וזה עלול מאוד לייאש. אבל אסור לבוא ולהגיד - אני משתפר עכשיו בכל הדברים, ואם לא, הולך אני עוזב הכל וזורק. כי כמו שאמרתי - זה לא הכל או כלום.

צריך לעבוד לאט.

בנחישות, עקשנות והתמדה. לדעת שאתה אדם טוב! אבל כמו כל בנאדם יש לך חסרונות. ועליהם אתה צריך לעבוד. בשביל זה אתה כאן! כדי לשפר.

ריקנות נובעת מתחושה של חוסר מיצוי עצמי. וזה מגיע מחסר כזה או אחר בעולם הרוחני.

עצם ידיעת הבעייה היא יותר מחצי פתרון. כי אתה לא מתעלם. אתה ניגש לבעייה ומנסה לראות מה אפשר לעשות.

את רואה אנשים שמחפשים את עצמם ומרגישים ריקנות. מרגישים שאין תכלית בחיים.

ב"ה שיש לנו את התחושות האלה. הן נותנות הזדמנות פז לתקן. למלא את החסר.

 

אז.. בוא נרד לפרקטי. למה עושים.

דבר ראשון.

שמעתי היום משהו מאוד יפה.

יש לנו מצוות אהבת ה'. איך אפשר לאהוב דבר שלא מכירים?! איך אפשר לשלוט על רגש?!?

אז מה זו אהבה? כדי לאהוב מישהו צריך להכיר אותו. צריך לדעת מי הוא.

מה זה לדעת את ה'? לדעת אותו זה ללמוד תורה. התורה היא בעצם ה'. זה כל מה ההדרכות ש-ה' רוצה שנלך לפיהם.

זה ה'רצונות' של ה' מאיתנו. בלימוד תורה אתה 'לומד' את ה'.

ללמוד תורה יכול להתבטא בכמה תחומים:

עבודת מידות, הלכה, אמונה, פ"ש, חומש, נביא, גמרא (בעיקר לבנים), משנה.

יש בעולם היהודי 'סטוקים' של ספרים. כמות בלתי נגמרת. לא חסר.

אני מציעה לקחת ספר וללמוד אותו 10-15 דקות ביום. לא כדאי יותר מזה בתור התחלה. אם רציניים ומתמידים, זה משפיע. זה מקדם אותך קילומטרים קדימה.

עדיף לימוד ממוקד ואיכותי מלימוד מרוח ורדוד. עדיף להיות מרוכזים מאוד כמה דקות מאשר לשבת שעתיים ושכלום לא ייכנס.

אם תנסי לתפוס את הכל בבת אחת, כלום לא יעזור. (ד"א, זה דבר שמלמד דחיית סיפוקים. קצת איפוק וסבלנות. גם סוגשל עבודת מידות).

זה יחזק אצלך את האמונה, את הבסיס התורני שלך. את מי שאת.

גם אם את חושבת שאת מאוד מאמינה, תאמיני לי שאף פעם לא נגמר מה ללמוד ולחדש.

ואם את מרגישה שספרים מסויימים לא לרמה שלך - תעלי רמה! אין סוף ואין גבול למה שאפשר ללמוד.

אני יכולה להעיד על עצמי, שגם אני בדיוק בבירור כזה ממש בימים אלה (כמו שאמרתי - כולנו ככה).

ז"א גם אני מחפשת איך להתקדם ולהשתפר ומה ללמוד.

אני רוצה לקחת על עצמי פרוייקט לחופש - ללמוד משהו בצורה קבועה.

להעמיק את העולם הרוחני שלי. זה דבר חשוב. לבנות את האישיות. זה בדיוק הזמן!

"אם לא עכשיו - אימתי?"

גם אני מחפשת איזה ספר ללמוד, וכולם ממליצים מסילת ישרים. נשמע שזה ספר מדהים!

הוא אולי טיפה קשה, ולכן צריך להיות מרוכז. אבל אני ממש בשאיפה להתחיל בקיץ. בעז"ה!!!

ועוד משהו - אם יש מישהי איכותית שיכולה ללמוד איתך - הכי טוב.. ללמוד ביחד נותן משהו מעבר.

התקדמות רוחנית זה דבר שנותן את הסיפוק הכי גדול. אתה מרגיש איך אתה מתקדם מרגע לרגע. שאתה שווה משהו! שכל כולך מלא בעומק. שיש לך אישיות מיוחדת.. לאט לאט לדעתי ההרגשות שתיארת יעלמו.

זה ברור אבל שזה לא ייפתר בשנייה אחת. צריך לעשות את זה בשיקול דעת ובאיטיות זהירה.

זו עבודה לכל החיים..

 

דבר שני.

חֶברה טובה היא דבר מקדם בטירוף. אני יודעת שחברה טובה זה לא ממש בחירה, אבל אם את יודעת שיש לך חברות לא כ"כ על רמה (אלא להיפך..) תנסי כמה שפחות להיות בחברתן. כי כמו שאמרו לי פה פעם - גם אם לא תתקלקלי מהן - יהיה לך קשה להתקדם. וזה נכון. לפחות לגבי.

לא תמיד אפשר ליישם את העצה הזו, אבל אם יש אפשרות - עדיף.

 

 

אני לא יודעת עד כמה חידשתי לך כאן. יכול להיות שלא חידשתי כלום.

פרשתי את הנושא מנק' ראייה שלי עד כמה שיכולתי.

מקווה שעזרתי במשהו, וגם אם לא חידשתי כלום, לשמוע שוב דבר שאתה יודע זה תמיד עוזר. זה תמיד מקדם לאנשהו.

כמו שיש ספרים שלא מסתפקים בללמוד פעם אחת. צריך לחזור. וכל פעם לומדים משהו חדש.

וכמובן התורה - שאותה אפשר ללמוד עשרות פעמים ולא לדעת חצי. כי יש דברים שרק כשחוזרים עליהם שוב ושוב הם נכנסים.. ופתאום בכל פעם אתה מגלה דברים שלא שמת לב אליהם קודם.

זה עניין של עבודה. לא של "לדעת". צריך לעבוד על עצמך.

עבודת המידות נקראת ככה כי היא עבודה. במלוא מובן המילה. כמו שאת עובדת על פרויקט, ככה צריך להסתכל על השתפרות במידות. ממש עבודה!

להתגבר על עצמך זה הדבר הכי קשה בעולם. אבל אין סיפוק יותר גדול מזה...!!

 

אז.. המון המון הצלחה..

וכמובן שאת מוזמנת לאישי מתי שבא לך..

אני ממש רוצה לדבר איתך.

זה קשה להקליד את כל מה שאני חושבת על העניין, ולכן זה יצא לי מגילת אסתר, אבל ניסיתי. וסליחה על האורך.

ומקווה שזה ברור לך, אבל - כל שאלה שבעולם, וכל דבר שעולה לך לראש תמיד תמיד מוזמנת בכיף גדול!!

מעריכה מאוד.. <:

 

יומקסים נשמה!!

נמצאת באמצע הסרט הזה...ולא יודעת מה לעשות איתו!!

 

כתבת ממש יפה! תודה.

 

אין מילים. 

 

...

ותקיימי אותה.

 

זה קשה. נכון.

בהצלחה.

ב"ה

תקבעי זמן קבוע להתבודדות כל יום ותבקשי על זה.

ושתדעי שהקב"ה מחזיק ממך ומאמין בך. אחרת- הוא לא היה שם אותך פה....

בס"ד

ופתאום לקראת הסוף התחוור לי שלא!! זה לא נכון!!
יש בי המון, בך יש המון, בכל אחד מאיתנו יש המון.

נכון, אנחנו מרגישים ריקנות מסוימת, לא מכירים את עצמנו, אבל עצם העובדה שוואלה, אני עדיין הולכת צנוע כמו פעם, אני עדיין שומעת את השירים שלי ונמנעת משירים שהם לא מי יודע מה, עצם זה שאני עדיין שומרת על העקרונות שלי למרות שתכלס אני קצת מרגישה ריקנית מעיד על כך שבתוך תוכי עדיין יש את הילדה שהייתה, עדיין יש את הדמות ההיא שאני כביכול מציגה, עדיין יש שם אותי, אותי האמיתית.

אני לא מאמינה שערכים כאלה ודרכים כאלה יכולים לשרוד אם הם רק בכאילו, עומד משהו מאחוריהם, אין כמעט אדם בעולם שמסוגל לשמור עליהם אם בתוך תוכו הוא לא באמת מאמין בהם.

יש משהו בתוכנו, כמיהה.
כמיהה לעבודת ה' אמיתית, כמיהה לערכים ועקרונות נכונים, כמיהה לחיים טובים ואמיתיים.
זה המון, באמת המון.
נכון, עדיין מרגיש ריקני ושוואלה אני לא אדם טוב ויש לי המון המון לאן לשאוף, אבל אני כן אדם טוב במובן של הרצון, אני רוצה להרגיש אחרת, אני כל כך רוצה להתמלא, ברוחניות, בעזרה לזולת, בזכויות.

מתוקה, עצם הרצון למצוא את עצמך כבר מעיד שיש בך משהו, ויש בך משהו ענק.
יש אנשים שאפילו לחפש את עצמם הם לא מחפשים, הם מעדיפים להמשיך להציג, להמשיך לזרום עם החיים, את לא כזאת וזה מדהים!!

אני ממליצה לך לנסות אולי להתחיל ללמוד משהו באופן קבוע, להתנדב, להתמלא...
אני אישית החלטתי שאני מתחילה ללמוד את הלימוד היומי שחילקו באולפנית, ובעז"ה גם את הלימוד התנכי היומי שהכנתי לאולפנית ובעז"ה לפחות להתחלה זה יעזור.

ודבר אחד דעי לך, גם אם נגיד שאין בך כלום מצד עצמך, יש בך משהו מצד עצם היוולדך.
נולדת יהודיה, נולדת עם נשמה גבוהה כל כך, עם יכולת לגבוה לגבהים שאת אפילו לא מדמיינת ואני חושבת, בעצם אני בטוחה שאת יכולה להגיע אליהם ואת עוד תגיעי אליהם, הדרך לא תהיה קלה, יהיו בה נפילות, הרגשות לא נחמדות ויאוש אבל בסוף את תגיעי ובשלב מסוים את תמצאי את עצמך כמו שכולם מוצאים, וכשזה יקרה את תסתכלי על מה שכתבת, תחייכי ותאמרי "ב"ה, ב"ה שעזר לי להגיע לכאן!! ב"ה שהשרשור הזה כבר לא רלונטי כמי פעם..." (השרשור הזה יהיה רלונטי תמיד במידה כזאת או אחרת כי תמיד אנחנו ממשיכים בחיפוש, תמיד אנחנו רוצים להיות פתוחים לשינויים ותמיד יהיו מציאויות שיערערו אותנו אבל לפחות נדע שכבר הגענו למקום גבוה וגם אם נפלנו אנחנו יודעים שענחנו יכולים לעלות שוב.)

ב"הצלחה נסיכה, נסיכה אמיתית, בת של מלך מלכי המלכים.
בטוחה שתמצאי את דרכך, בטוחה שאת עוד תגדלי ותגיעי למקומות מדהימים.

מקווה שעזרתי,
תמיד כאן באישי או בשרשור
אה ותודה, עזרת גם לי להגיע לתובנות האלה לגבי עצמי.

בס"ד

לגבי מה שכתבתי על הדרך-
יש שיר מדהים של אברהם פריד שנקרא "Keep climbing"
בעברית- המשך לטפס.

אם את מבינה אנגלית חפשי ביוטיוב את השיר ותקשיבי למילים, אם את לא מבינה אז כשאגיע הביתה אעלה קישור לשיר ואביא תרגום

שיר מדהים מדהים מדהים!!!

בס"ד

 

 

מילים באנגלית ובעברית:

 

http://www.cmusic.co.il/Lyrics/Songs/02781-%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%A1-keep-climbing-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93.html

רציתי להגיד תודה על התגובות והפניות. כמובן שקראתי הכל. 

ממש חיזקתם וריגשתם...

;בס"ד

 

זה בסדר גמור

לא יודע אם זה כ"כ מתאים לבנות

בס"ד

 

דברי איתי באישי...

התוכן מדהייים ומרגש..

וגם שיר ברמה.

אווווף זה כ"כ עצווווב.

 

בכולופן קבלי ח"ח ענק..

בירושלים (מזכרון מנחם נדמה לי) עם עוד שתי חברות 

מהשיער שלי.. הוא ממששש ארווךך ועבהה

 אין לי כ"כ את האומץ הזה ליתרום..

שכוייח!! כול הכבוד!!

שע"י שרשורים ודיונים והודעו משתפים אחד את השני ועוזרים אחד לשני

 

כאן

גמאני אוהבת לבכות...!

לא בגלל הציון.

אלא, כיוון שהם יכולים רק לקנא* ולא "לקנאות".

(יש לי קטע כזה בזמן האחרון שחשוב לי שיכתבו פה בעברית תקינה אין מדובר במשהו אישי).

השאלה הנכונה זה למה זה הציון?
 

 

 

ולגבי הציון הספציפי הזה - הוא מגיע לך?
אם כן, מה עשית בזמן שלא למדת?

(סתם, זו שאלה שדאגתי לבדוק הרבה בשעות התכון - מה אני עושה בזמן שאני לא לומדת?
אני מרגישה סיפוק?)

 

ו-את מש'ו!
אבל היו לי ציונים גרועים יותר

שורשים הנגמרים באותו א' נחה (מה שמכונה גזרת נל"א- נחי לה"פ א- מי שלא למד זה לא קריטי כדי להבין את ההסבר)- נוטים עפ"י גזרת השלמים (גזרת השלמים זה קבוצת המילים שמורכבים משורשים בעלי 3 או 4 אותיות שאת כולם שומעים, כלומר אלה לא אותיות נחות, והם מופיעים בכל הטיות המילה. בניגוד לדוג' למילה רץ שהיא מהשורש ר.ו.צ שאנו רואים שיש בה אות שאינה מופיעה במילה רץ)- כלומר כמו מילים רגילות. לכן, כמו שאומרים לחשב לחשבות, כך אומרים לקנא ולא לקנות\לקנאות. זאת בניגוד לשורשים הנגמרים בה"א שבמילים אלו כן אומרים ות בסוף שם פועל (שם פועל הכוונה היא כמו לקנא, לחשוב, לסדר וכו').  לדוג' לשנות. (שורש ש.נ.ה או ש.נ.י - האות האחרונה של השורש היא לפעמים ה ולפעמים י), וכן- לקנות. (מלשון קניה לא מלשון קנאה..)

 

נ.ב- אל תתכתבו את המילה דווקא בחיבור אם אתם לא רוצים שיורידו לכם נקודות

גם אני הייתי פעם כזאתי.

שהייתי בטוחה שכמה שהציון יותר נמוך זה הופך אותי למגניבה יותר.

וואלה? זה לא.

לרגע לא חשבתי שאני מגניבה עם הציונים האלה.!

הרי על פניו,ציונים נמוכים מ65 זה לא משהו להתגאות בו או לקנא בו...

 

 

מה הקצ'?

קרובים ל100 ושלא תגידו כלום הלימודים ממש ממש קשים 

ולא הבנתי פתאום אם מישי מהפורום כתבה את זה או מה..

 

ת'אמת,לא קראתי הכל,יאבל אני יכולה להבין..

ש לי בנדוד,מתוק מתוק.

חשבתי פעם לכתוב עליו .משהו אמיתי.

אחרי שהייתי אצלם שבת אחת.

 

אולי..נראה..

 

ו-בנדוד שלי המתוק אפילו לא יכול לדבר..כמו יהודה הזה,לכו תדעו מה הוא מרגיש באמת..

וכפיר,

זה לא אמיתי,

אבל קורות סצנות כאלה בחיים (מניסיון),

אנשים לא יודעים,

אבל לפעמים רק לעמוד ולבהות בבנאדם כזה פוגע כ"כ,

לאחותי אין תסמונת דאון, יש לה משו אחר,

אבל לא משנה התסמונת,

גם להם יש לב..

אבל שתדעו!!!
לא אמרתי שכל האנשים כאלה,

אני ממש לא עושה הכללות!!!!

 

יש כ"כ הרבה אנשים מקסימים,

בעיקר אני רואה את זה בקהילה בבית כנסת,

ואנשים בשכונה.. 

(היא בת 27),

ואפילו סתם אנשים חדשים שמכירים,

והם מתייחסים אליה כרגילה,

מקשיבים ולא מזלזלים.

 

פשוט משמח לראות את זה

איך אנשים אוהבים אותה,

וכן אני מודה גם לי לפעמים קשה ולמה היא כזאת?

 

אבל רק לראות את האנשים שאוהבים אותה על מי שהיא נותן כוח להמשיך.

 

אז תודה ענקית לכל מי שעוזר בלי לדעת

 

אולי יש משהו דומה.

כי זה ממש ממש מוכר לי..

 

שכויח. רגשת! אין על ילדים כאלה. פשוט אין. המורים הכי גדולים שלי

קצת קשה לבוא בטענות לאחרים,

כשאתה לא בסדר

 

אז אתמול רבתי איתה,

כשאני חושבת עלזה,

כן,

היא מתנהגת כמו ילדה קטנה,

כי ככה רבש"ע ברא אותה,

וזה היתה אולי המטרה שלו,

להעמיד אותנו בניסיון,

ושנצליח להתבגר,

אבל יצאתי ילדה קטנה במריבה הזאת גם אם הייתי הצודקת