פורום סופרי סת"ם (עמוד 45)

ומכל מקום נראה לי שלא כדאי להשתמש בטישו, כי הוא נדבק ונקרע...

הוא משאיר סיבים על הקולמוס.

תקח גופיה ישנה ותהפוך אותה לסמרטוט שלך.

בקשר לשיטות -

תשאל את המורה שלך על השיטה השניה - אתה משלם לו, שיתמודד.

ועוד משו חשוב - תלמד אצלו, אל תחפש עוד דרכים.

גמרת אצלו? תנסה.

אבל אם כשאתה לומד אצלו לא תהיה מרוכז במה שהוא מלמד  - לא תצא עם כלום.

ואני מקווה שלקחת מורה טוב, ולא איזה סופר מהשכונה...

כדאי לנקות את הקולמוס עם מים או עם מגבון - סמרטוט לח.

לא חייב, אבל זה כיף לכתוב עם קולמוס נקי.

אישית  מעדיף לנקות תמיד לפני תחילת כתיבה.

הסיבה:  הדיו שנשארת בחריץ וע"ג ראש הקולמוס מונע פיצול החריץ  דבר שקורה פעמים רבות בקולמוס נקי ובפרט כשנמצא בסביבה  לחה או  חמה  במיוחד

עדיף 'משמרת סת"ם.' שכן זה הכי נחשב. יותר קל 'יד רפאל' . אבל בעיקרון אין שום בעיה 'ביד רפאל' .

לא מכיר אשית אבל יש את יחזקאל יחזקאל בבני ברק, נחשב למומחה גדול

א. המזוזה הייתה כשרה והוא רצה לתקן בשביל שתהיה יותר מהודרת, או שהיא הייתה פסולה והוא קלקל בצורה שלא יהיה אפשר יותר לתקן?

ב. נראה לי שיצטרכו לשלם.

זה עולה בדיוק שקל ואני תמיד קוהה קופסא כדי לא להתקמצן עליהם

אבל אם נשאר לך רק אחד ואין לך אפשרות להשיג בזמן קרוב אולי כן יהיה?

שמקפידים עליו שלא להשתמש בו לדברים אחרים.

אני משתמש בסכינים שלי להרבה דברים שונים ומגוונים חוץ מהכנת הקולמוס...

לפחות כך אני נוהג בכל הציוד של הכתיבה שלא להשתמש לשום דבר למרות שאינו יקר. רק בגלל שאני לא מעוניין שהכלים יסתובבו בכל הבית. לכן נראה לי שבמצב כזה זה ודאי נקרא מוקצה מחמת חסרון כיס, למרות העלויות הנמוכות של כל הכלים

נראה לי מוקצה מחמת מיאוס - בדיחה..: )

פעם שמעתי את הרב אופיר מלכה ברדיו בקשר למכשיר נייד.

הוא אמר שיש אנשים שהטלפון שלהם ייחשב מוקצה מחמת חסרון כיס בגלל שהם מקפידים על המכשיר לא לתת לילדים לשחק וכו' ויש אנשים (כמוני) שלא מקפידים ונותנים לילדים וכו'. בסוג האנשים הראשון כן ייחשב מוקצה מח"כ ובסוג השני לא ייחשב.

לגבי סכינים, אני מסופק אם הייתי נותן לבן שלי לשחק אתם, אבל לפעמים אני מחדד אתם עפרון או כל מיני דברים. לכן לא בטוח שזה ייחשב מוקצה מחמת ח"כ.

שלום, כמוהל, מה לגבי סכין של מילה? שזה גם סכין כמו של סופרים אם אני לא טועה... 

יש סכינים שיש להם ידית מכסף, ופעם היו סכינים שכולם מכסף- ודאי שהינם מוקצים מחמת חסרון כיס.

יש סכינים ממתכות אחרות, שלדעתי עדיין יש להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס, כיון שבאמת מקפידים עליהם שלא להשתמש בהם שום שימוש אחר, כיון שמקפידים שישארו חדים מאוד.

הרבה מוהלים משתמשים בסכינים חד פעמיים, שאחרי המילה באמת לא מקפידים עליהם לשום דבר, ולכאו' אין להם דין מוקצה מח"כ, ולפני המילה- תלוי לענ"ד בסוגי הסכינים השונים (הח"פ).

מכל מקום, אני משתמש בסכיני הכנת הקולמוס לעוד הרבה דברים.

דוגמא: הייתי צריך דחוף סכין יפני לסוכה, הבן שלי לא מצא במטבח, אמרתי לו שיביא לי משלחן העבודה שלי.

פעמים אחרות הייתי צריך לפתוח שקית של איזה ממתק, או איזה ארגז, לא הצלחתי ביד, אז השתמשתי בסכין 10 או 11. 

זה קורה לעתים, ולכן לדעתי אין לסכינים אלה דין מוקצה מחמת ח"כ, משא"כ בסכיני המילה, וכדלעיל.

הוא אמר שזה לא מוקצה מחמת חסרון כיס, כי יש לו שימושים אחרים (אפילו מלכתחילה- זה מיוצר לניתוח, גילוח וכדו')

ישר כח

שם 'שדי' צריך להיות כלפי חוץ. (עדיף אבל לא חובה).

מה שיש מאחורה זה עפ"י הקבלה - אם תהפוך ותסתכל מול האור תראה שזה מול השמות במזוזה, ואות אחת אחריהם.

(אני עובד על מי ששואל שזה השם של הסופר...)

חיברתי עכשיו את המזוזה, מה שהיה קצת קשה (לגלגל את הקלף די קטן כך שלא ייפתח כשאני מכניסה אותו לבית מזוזה), ובאחד מהניסיונות לגלגל את הקלף, הוא נפל בטעות על הרצפה. מה צריך לעשות? (מובן שהרמתי אותו תוך רגע).

אה, ואני בת, אגב.

כדאי לתת למישהוא בקי שהוא יגלגל...

באפן כללי מגלגלים מהסוף להתחלה ואז כורכים את זה בניילון נמצד או משהו דומה כדי שלא יפתח וגם יישמר...

שם שד"י כמו שהרש כתב לכיון הבית לכיון השי"ן שעל גבי מזוזה.

והשמות האלה (כוזו וכו') דווקא מובא עוד לפני הקבלה אצל הגאונים...

לגבי הקלף שנפל, לא צריך כלום! אולי לנשק (אם את מרגישה צורך בכך)

בכל אופן עדיף שתתני שסופר שיגלגל כי אם תתקפל הקלף איפה שהכתב, המזוזה עלולה להיפסל עם הזמן.

בהצלחה

משנת הסופר של הרב שטרן, יריעות שלמה (אע"פ שהוא לא אשכנזי אבל גם האשכנזים חייבים לדעת את ההלכה...)

תבחנו אותי עוד חודש... סתם...

אבל נ''ל שזה טיפה מוקדם ז''א אתה יכול כמו שאמרת ללמוד ההלכות כמו רקע כללי ולהתחיל להתעניין אבל להתחיל לילמוד רציני ז''א כתיבה וזה זה נ''ל מוקדם ראיתי הרבה רבנים נגד 

אבל שתדע זה מה שעשיתי התחלתי מוקדם ליקרא כל ספר שנוגע לסת''ם וככה ראיתי שזה מדבר אלי ואני אוהב ואז יות מאוחר מתי שהתחלתי זה כבר היה כמו חזרה כי עברתי פעם לפחות על כל ספר וזה לכן מתי שהייתי אמור להתחיל לילמוד זה היה כמו חזרה וסיימתי מהר 

בנוגע לזמן אני לא חושב שיש אחד שיכול לקבוע בשבילך זה תלוי גם בחוש של כל אחד והכי חשוב זה כמה מאמץ תעשה כדי להצליח וכמה תיכתוב בכל יום 

לא כ"כ הבנתי את דבריך,

לא כדי להתחיל ללמוד טכנית בגיל צעיר אבל בגיל מבוגר כדאי?

תודה רבה אות והדר

אולי תוכלו לתת רקע כללי איזה ספרים מביאים את סיכום כל ההלכות איך להתכונן, איפה קונים וכו'..תתחיל עם יריעות שלמה, לשון קלה קונים בחנויות קלף או בישיבת/אתר כסא רחמים

לפני שאני מתחיל ללמוד אני רוצה רקע כללי הלכתי,

יש דרך ללמוד סת"ם לבד? רק מהתבוננות? לא כדאי

כמה זמן בערך לוקח ללמוד לכתוב בצורה כשרה ויפה(חודש-חודשיים או שנה-שנתיים)? תלוי בהרבה פרטים, אי אפשר לדעת. אם לומדים היטב כבר מהתחלה...

כמה עלויות של חומרים קלף דיו וכו'? בשביל לכתוב מגילה +ציוד ראשוני בערך 600 ש"ח

האם זה בסדר לכתוב סת"ם כדי למכור אותו (שהמטרה זה למכור) ואז כיביכול זה לא לשם שמיים? בסדר, לא סותר שזה יהיה לש"ש

אני בן 16 האם זה בעיה להתחיל בגיל צעיר(התפתחות כתב, אי ידע תורני מספיק גיל נוערים וכו'...) (אני לא חושב על סת"ם בתור מקצוע מרכזי, אלא בעיקר כדי לדעת, ואם זה גם פרנסה - מה טוב) אין מניעה הלכתית להתחיל ללמוד וגם לכתוב, יש כאלה שמחמירים לקנות רק מנשוי

בהצלחה רבה

ותבדוק אם אתה יכול להרשם אליהם למרות שאתה רק בן 16. ולפי דעתי זה לא בעיה להתחיל מגיל צעיר, למרות שאולי לא תוכל להכניס מזה כסף עד שתהיה יותר גדול.

חבר שלי התחיל ללמוד לפני שנתיים ועכשיו יש לו תעודה והוא כותב רציני ומכניס מזה כסף, אבל מתוך כל החברה שלמדו סת"ם איתו הוא היחיד שהוציא תעודה, כולנו יודעים את ההלכות +- ויודעים לכתוב די יפה... אז זה תלוי כמה אתה רציני בזה...

ואם אתה רוצה לקנות ציוד באזור של הבית שלך, דבר איתי באישי...

בשבילך, ויש קורסים של גופים חרדיים בבני ברק ובעוד הרבה מקומות.

בכל מקרה, כדי לקבל תעודה בסוף אתה צריך לעבור קורס מוכר.

ב"ה

כעיקרון עפ"י ההלכה נטו מותר לכתוב מגיל בר מצוה, לאחר שיצאו סימני בגרות.

ואם כך לדעתי כדי להיות סופר מומחה צריך להתחיל הרבה לפני כן.

משום מה נתפס בראש שלנו, ללא בסיס הלכתי מובהק, שסופר לא נשוי פחות טוב מסופר נשוי. ולראיה, גם בחור שנבחן במשמרת סת"ם וידע בצורה מעולה את ההלכות מקבל רק שנה ולא שלוש.

לימוד ההלכות הרבות על בוריאן, אינו בהכרח למטרת כתיבה, ה"חפץ חיים" בעצמו מעולם לא היה סופר, אבל אין חולק שהוא ידע היטב את ההלכות.

לימים נוראים מחפשים לאחר חזן אם קול ערב, נשוי ומעל גיל שלושים, אם הנ"ל לא התחיל לפתח את קולו מגיל צעיר, לא יהיה לעולם חזן העונה על הדרישה שכתובה בשו"ע.

לדעתי גם כאן בנושא הסת"ם, גם אם הנ"ל לא יניב מיד פירות, בגלל המנטליות שהשתרשה כנ"ל ללא בסיס, זה יתן יתרון לא מבוטל של נסיון רב לגבי סופר שמתחיל בגיל שלושים או גם 25.

לא חייב להתחיל מדברים מסובכים, לדעתי אם אתה אוהב, וזה תדע רק כשתתחיל, לך על זה.

לימוד ההלכות אינו מזיק לעולם, גם אם לא תהפוך את הסת"ם למקצוע, בתור בע"ב ויהודי כשר לא ימכרו לך "חתול בשק".

לגבי הכתיבה עצמה, בגיל 20, יהיה לך יתרון של 4 שנות ניסיון ושעות כתיבה, מה שנקרא "ראש מעל כולם".

רק לא קורסים של תמ"ת או ארגונים למיניהם!

זה בזבוז זמן וכסף.

תשקיע במורה טוב, תשקיע את הזמן - ותראה תוצאות טובות מהר!

תעודה לא קשורה לאיפה אתה לומד.

אני למדתי את ההלכות לבד, וקיבלתי תעודת מגיה ממשמרת סת"ם בלי לדעת לכתוב בכלל.

שקורסים המוניים לא כ"כ מועילים.

קורסים של התמ"ת לא קשור אליך כי אתה צריך להיות מובטל בשביל זה (אי אפשר להיות מובטל בגיל 16)

כדאי לקחת מורה טוב שמלמד את הכתיבה (לא הלכות) בצורה טובה.

ר' חיים, מעניין מה שאתה אומר.

אתה יודע כדי לשבת בסנהדרין (בגיל 40) היה צריך להיות בקי בכל החכמות, כישופים ואפילו בפולחני עבודה זרה. כמובן אי אפשר ללמוד את הכל בזמן קצר, אז סימן שרבנים שישבו בסנהדרין למדו לימודי חול מגיל קטן....כמו שכתבת...

חיים אני לא יודע למה התכונת להגיד על אלה שקונים רק מנשוי בלי שום בסיס הלכתי 

תראה זכור לי שמובא בספר משנת הסופר זה או בשערי ציון או בילקוט הסופר אבל זה מובא שמה שיש ליקנות .....

ועוד בנוגע למה שאמרתי באיזה גיל להתחיל .... מובא גם שם בשם הרמ''א שכותב בהלכות שחיטה שלא להביא הסמכתה לסופר בגיל פחות מ18 שאינו בר דעת 

ואני לא חולק על מה שאמר אות והדר וחיים זה נכון שזה עוזר וצריך זמן .... אני בעצמי התחלתי מעוד מוקדם רק ליכתוב רציני למגילה או דברים אחרים על זה אמרתי שאולי זה קצת מוקדם גיל 16 

מה דעתכם ?

דבר ראשון- הרצון זה דבר חשוב, השאלה היא עד כמה הוא חזק...

לי היה רצון מאוד חזק ובאמת התחלתי ב"ה והצלחתי, אבל עכשיו אני כבר פוול זמן לא כתבתי וזה קשה למצוא את הזמן במיוחד בחור בן 16 (כמוני)...קיצר תחשוב על זה...

אם אתה ספרדי ואתה ספרדי- אני מכיר אותך...;) תלמד קודם כל סימן ל"ב שו"ע משנ"ב- בלי להתעצל!!! כל זה לפני שתתחיל בכלל לכתוב!!...

אח"כ תלך לדוד שילמד אותך לחדד נוצה ואת האותיות זה אמור לקחת בערך שבועיים.. ואז תתאמן על האותיות עד שתכתוב יפה...

אח"כ אולי תקנה יריעות שלמה כרך א'(זה לספרדים) ותלמד גם אותו. בינתיים אל תכתוב מגילה או משהו רק תתאמן.

הזמן שיקח לך לכתוב בצורה יפה- זה תלוי בך... לי לקח שנה עד שהתחלתי מגילה, כי לא הייתי כותב הרבה, רק בהתחלה הכתב שלי השתפר מהר כי התאמנתי הרבה...

דיו עולה ממש קצת, 70 ש"ח דיו מספיק לשני ס"ת.. הקלף יותר- אבל עיקר העיניין זה העבודה...

זה בסדר לכתוב סת"ם כדי להתפרנס- כמו שזה בסדר לשחוט כדי להתפרנס... שאר הדברים- דבר איתי אני מוכן לעזור במה שאפשר....

שכווויח!!!!!!!!

אולי 300 ש"ח דיו לספר אחד...

אז אות רגילה  - אם לא ניכר לא צריך תינוק (לרע"א), או שצריך (לפמ"ג).

אבל אות כמו צ' - צריך תינוק (לרע"א) או שלא מועיל (לפמ"ג).

איזה עוד אותיות נכנסות לאותו דין כמו צ'?

ראיתי בספר אחד שכל אותיות שח"ט עצ"מ יש להם את אותו דין.

ועל זה השאלה - מישו שמע על זה?

נראה לי שבאותיות צ וט בכלל אין בעיה זאת.

ועיין ביר"ש ע"מ קמד-ז.

יכול להפך לו"ו ונו"ן

גם הגר"ע שליט"א לא התיר לכתוב הקטורת על קלף.

שמעתי שהרב אליהו זצ"ל התיר, לא יודע למה..

ובכלל, איזה ערך יש לסגולה שאינה "חלקה" הלכתית?

לא ידעתי שהוא העלה את זה שאלתי אותו במייל לפני יומיים והוא ענה לי אבל יותר בקצרה 

תודה

שאני מטבעי לא מחבב סגולות, ואולי הדברים של הרב ויינר טובים והגיוניים הלכתית.

אבל מה נעשה שגדולי עולם ענקים שבענקים התירו בזה, הם לא ידעו ללמוד?

עיין בספר סדר היום, לרבנו משה בן מכיר, שחי בתק' האר"י ומרן הבית יוסף בצפת, כתב (סדר העבודה) : "החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בעל עת בעניין הזה לכתוב כל עניין הקטורת בקלף כשר כתיבה אשורית וכו'

והביא דבריו בספר מעבר יבוק (ענן הקטורת סופ"ב)

כף החיים (לרבנו חיים פלאג'י) סימן יז אות י"ח: ובס' מ"צ כתב דיכתוב פרששת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה וכו' עיי"ש.

וכן כתב בספרו רוח חיים על שו"ע אור"ח סי קל"ב סק"ד 

ובעקבות כל אלה התיר רבנו מרדכי בשופי ללא שום חכמות (ללא ניקוד ולא כתיבה לא יותר משלוש מילים) וכן לא מזמן שמעתי ברדיו מהרב אופיר מלכה שאמר שהעולם נוהג להקל בזה. וכן שמעתי בשם הרב יעקב הלל שהרב זצ"ל היה קורא לו "מקובל ליטוואק" שמתיר גם לכתוב.

לכן בעקבות הדברים האלה, לעניות דעתי אי אפשר לחתוך באיסור גמור בדבר הזה, אע"פ שנכון שזה צורם שיש כאן סגולה שאינו חלק, מצד שני ידוע שהתיר לנו אפילו הרמב"ם וביקבותיו שו"ע במקום פיקוח נפש ללכת לחכם כדי שיכתוב קמיע. היה צריך לשאול מה יועיל קמיע שנכתב בחילול שבת?   

אני לא אוהב את השיטת פסיקה שלא משאירה מקום לדעות אחרות.

מה הבעיה לכתוב בבירור שיש עוד דעות, במיוחד שהם לא בטלות כלל?

אז מי שיותר נוטה אחרי חכמת הקבלה - אין בעיה לכתוב, ומומלץ.

מי שנוטה יותר עפ"י פשט שו"ע - זה בעייתי.

(אפשר לקרוא לזה - הגר"מ זצ"ל מול יבלחט"א הגר"ע)

אולי לרוח הפסיקה, אבל אין פה שום נימוק קבלי להכריע לכאן או לכאן.

השאלה מי הכותב ואיזה קמיע...

בכל אופן, למעשה לא ידוע לנו על חכמי הדור הקודם שנהגו בקטורת על קלף.

וצריך עיון...

אני באמת לא יודע מה הנימוק ההלכתי של המתירים (מה גם שלא נימקו).

כנראה סמכו על המנהג.

אולי גם אלה שהתירו לא התירו לכתוב שם השם בשלמותו אני ראיתי כמה שכותבים אבל משאירים פסיק או ד במקום ה או פעמיים י אבל לא ליכתוב אותו בשלמותו ?

אולי זה קשור לעניין שלא לכתוב שמות שלא בספר בגלל שהם עלולים להתבזות. נראה לי שמובא בקה"ס סי' י"א סעיף אחרון.

בעקרון בעיה בכתיבת פיטום הקטורת לא קשורה לכתיבת שמות קודש אלא לכתיבת פרשיה עצמה.  

ד"א גם לדעת מי שאומר שכן מותר לכתוב קטורת לא מקדשים את השמות, כמו שהבאתי את זה בעבר בשם הרב יעקב הלל.

אני כותב מהר מדי...

... לרמה של הכתיבה שלך כמה זמן לוקח תפילין ומזוזה?

אחרי שכבר כתבתי מחירים

אם אכתוב כמה זמן לוקח לי

יתחילו לעשות חשבונות ואני לא אוהב את זה.

אבל באופן כללי אני כותב מהר, כי למדתי לכתוב בלי לצייר ובלי לשפץ קוים וכו'.

אני רוצה לראות לרמה שלך.

זה נשמע הגיוני שהאותיות הם בעצם מעל הגיר ומתי שהוא טיפה יורד ויורד אז כך גם האותיות.

שאלה אחרת:

 זה דבר ידוע שבתקופה ממושכת נוצר צבע צהוב כזה סביב האותיות? מלחות או משהו כזה. רואים בעיקר תחת אור מנורה.

גם לא הבנתי את ההסבר.

הרי אחרי ששמים גיר משייפים - אז לא נשאר שכבה של גיר אלא החומר משפיע ונספג, ומה שלא - יורד בשיוף.

אם אני משייף - אז מזה משנה כמה גיר שמתי???

שעדיף לא למרוח בכלל כל מיני קללות על הקלף.

כדאי לדעת להכין קולמוס ואם לא זורם טוב אז לסדר את הקולמוס ושיזרום

ואם מתפשט אז תסדר את הקולמוס שלא יתפשט.

אם כבר אתה שם את הגיר תדאג להוריד אותו טוב שלא תכתוב על שכבה של גירר כי זה יהרוס את הכתב

אל תחשבו אפילו על הבדיחה הזו...

לכתחילה- אני הייתי מחזיר את היריעה למי שקניתי ממנו, ולא הייתי כותב עליה כלל.

בדיעבד- תלוי עד כמה זה מכוער. אם זה יותר מדי מכוער (תבדוק את זה בעוד כמה שבועות, ותן לעוד כמה מבינים לבדוק), אני הייתי מחליף היריעה. אם זה קצת מכוער, לא הייתי מחליף, קורה. אם גם אז זה נראה מכוער, תלוי למי מיועד הספר, וכמה צרות עשו לי וכמה הורידו אותי במחיר, ואם הקונים הגונים ונחמדים. 

יש עוד פיתרון נ''ל 

יש לי את זה אבל לא ניסתי זה המים האלו שכחתי איך קוראים לזה תשאל זה מיועד לקלף שעיר מדי ואם זה לא טוב

או חלק מדי אפשר להוריד עם נייר זכוכית שוה לנסות זה יכול לעזור ולא עולה הרבה כסף 

כמובן זה עוזר לפני הכתיבה בדיעבד אני מסכים עם שלום רק גם תלוי כמה כתבת על היריעה ואם זה לא הרבה אז עדיף אולי להחליף 

בנזין מעורבב בדלק.

בכזה מקרה אני משייף את הפרווה ע"י דרימל (מכשיר שעושה סיבובים ויש לי חלק כמו דיסק קטן שמודבק עליו נייר שיוף) מעיף את כל השערות ועושה לקלף ליטוש +פוליש.

אם אתה רוצה תביא לי אסדר לך

כשאפשר להחזיר את היריעה? מי שמוכר יריעות, שיטפל בזה בעצמו!

אגב- בנזין מעורב בדלק????

של בית מרקחת?

אתה בעצמך יכול להכין את זה. רק צריך לדעת בדיוק את המרכיבים ובכמה אחוזים להשתמש . במוכן מרווחים עלייך הון.

אבל זה צובע את הקלף לכן לא כדאי.

דבק שקוף שאני לא זוכר את שמו, יחס 1/13 אם אני זוכר נכון

לעניות דעתי לא כדאי להשתמש בחומר שנקרא מי קלף כי לא יודעים מה תופעות לוואי שלו לאורך שנים.

כבר מתחילות להתגלות כל מיני צרות בספרים שהשתמשו בחומר הזה

את אחד שמעתי מכלי ראשון והשני ראיתי במו עיני

ה שאני ראיתי, לפני כשנה עשיתי בדיקת מזוזות גדולה (של מאתיים מזוזות בערך) אצל איזה בנק. מזוזות היו חדשות אבל ברגע שנגעתי  באותיות באצבעותיי ראיתי ששחרות של הדיו נמרחת. בירור קצר והתברר שהסופר שכתב השתמש במי קלף (גם משווק אותו) לכתחילה לא נמרח כלום רק לאחר שנה כפתחתי אותם הם נמרחו והכתב היה מאוד פגיע.

מקרה שני, חבר שלי סיפר לי שחמש שנים אחרי שכתב ספר התגלו כתמים חומים על הספר. רק איפה שהכתב ולא בגליונות. לדעתו אפשרות היחידה זה מי קלף.  וכן אמר לי מגיה מנוסה מאוד שזה תופעה שקורת כנראה בגלל מי קלף לא איכותי,

ד"א צריך גם להיזהר מגיר פחם. אם שמים הרבה הוא גם גורם שהכתב נהרס תוך זמן קצר.

יש מצב לפירוט?

מזה אומר הרבה?

ואיך גילית את זה?

זה כמו שאותו סופר יעשה דיו לא איכותי... ואחר-זמן יעשה קילקולים.

יש כמה פרשיות שנכתבו על מי קלף - שעבר עליהם שנה וחצי ואין שום מריחות. מה גם השחור חזק יותר (גם בזמן הכתיבה עצמה) .

אבל יש לי שאלה . למשל מזוזה שהיית על המשקוף 6 שנים. האם ששמים אותה על גבי אור רואים קצת צהוב כזה סביב האותיות. זה דבר ידוע?

זה כלום.
מי קונה פרשיות בשביל שנה וחצי?

פשוט אות והדר בדק מזוזות די חדשות.

המי קלף בשוק הרבה שנים ... רוצים לבדוק -אז תאיכותי ולא כאלה שעושים בבית בלי שום נסיון.

קודם תדע את המרכיבים ואת האחוזים, ואח"כ תבוא להרוס לי את הקלף.

במי קלף זה בסך הכל רכיבים פשוטים.. וכמה נסיונות אתה מצליח. בסך הכל לא צריך שיהיה יותר מידי דבק .

הרב אמר שלא מועיל תינוק...

מה הוא אשם?

כי לא הצליח לדחוף את שלושת התגים בלי שיגעו אחד בשני.

ואז זה ממש שינה צורה לבית, לא?

במקדש מעט מובא כמה שיטות, וזה לא מופיע שם.

אבל זה מצוי, במיוחד אצל ס"ת אשכנזים

נראה לי זה לפי הגר"א

כתב ספרדי יפה ומהודר (כתיבה בקנה, הרב אליהו זצ"ל שיבח הכתב וכו'):

מזוזה 12- 200.

פרשיות תפילין רגילות- 1300.

כנ"ל פצפונים- 2300.

מגילה- 4000.

ס"ת- 100000.

מה נראה לכם? יקר מדי? זול? עד כמה הייתם מתפשרים? 

עניין של היצע וביקוש

או בעברית- כמה שאנשים יחשבו שמגיע על המוצר שלך, ככה תקבל.

ובכל זאת, כי בקשת יפה:

[אני כותב ב"י או האר"י אשכנזי]

מזוזה- 300ש"ח

מגילה- 700$ או יותר, לפי החשק והלקוח

אבל עיקר העבודה שלי היתה כתיבת "אשת חיל", "הדלקת הנר" וכד', ושם התמחור היה מיידי, ע"פ ההוצאות זמן העבודה וכמה בחרתי להרוויח באותו רגע

כתב של מזוזוה שעולה 300 - המגילה מגיעה לאזור ה1000$ ומעלה.

לכן אמרתי שזה שוק חופשי

א- נכון שזה שוק חפשי, אבל מכל מקום, אני שאינני יודע ומתמצא במחירים הכללייים, איני רוצה לצאת פראייר, וגם לא לצאת יקרן מדי.

לפעמים כשאני אומר מחירים לאנשים, עושים לי פרצוף שכאילו זה יקר מדי, ומטבעי לא נח לי עם זה, אם זה נכון.

ואגב, אני ממש מסכים עם הרש.

700 דולר זה יוצא בסביבות האלפיים שש מאות/שבע מאות ש"ח!

לי זה נראה מחיר הפסד..

יש פרנסה מכתיבת אשת חיל?

די משתנים, יש לי מחיר אידאלי אבל בד"כ אני לא מסוגל לא להוריד אותו. 

נדיר שאני כותב פרשיות בלי בתים, משתמש בקלף עבודת יד של נפרשטק או יאקאב.

מחירים אדאליים - אשכנזי/ספרדי, כולל ב' הגהות שלי, עוד מגיה מקצוען ומחשב 

מזוזה - 250/350

פרשיות - 1600/2200

אם בתים רגילים- 2500/3200

פרשיות פצפונים - 2200/3500

מגילה - כותב רק קטנות (42 שורות 14 ס"מ) וזה יקר מאוד

1600/2200 שח זה מחיר פרשיות ללא בתים? גם אם יבוא לך סוחר ,זה המחיר?

איפה מוציאים מי שיקנה כך (לא פרטי ) .

אלה פרשיות ללא בתים, אני לא עובד עם סוחרים.

משתדל לעשות את המקסימום שאני יודע  ומסוגל בין בכתיבה ובין בשאר מרכיבים.

כנראה אנשים מאמינים בי  וקונים.

סוחרים לא יעבדו במחירים כאלה, גם בהרבבה פחות מזה.

מאוד ממליץ לך, להשתחרר מהם, לפתוח תיק עוסק פטור בשלב ראשון, להירשם בדפי זהב.

לפרסם בבתי כנסת, בעתונים מקומיים, אצל בני המשפחה ובע"ה תראה שלא יישאר לך זמן לכתוב לסוחר.

לפרטי זה מובן המחיר.

אבל 1600/2200 זה אותה רמה? פשוט זה הגמישות שלך במחיר?

כמה למשל פונים אלייך מדפי זהב בחודש?

מה הפירסום הכי טוב? מפה לאוזן? ובין דפי זהב לעיתון מקומי מה יותר מביא לקוחות?

יותר יקר זה הכתב האשכנזי.

כמעט אף פעם לא יצאה לי עסקה מדפי זהב. אבל יש לי חבר שמכר המון מזוזות פשוטות בזכות דפי זהב. בד"כ מי שרוצה מהודר לא מחפש שם.

תנסה כל שבידך, יש כאלה שעובד אצלם מפה לאוזן ויש כאלה עתון מקומי. גם כדאי מאוד לבנות אתר אינטרנט ואז לפרסם, אז אפשר להציג דוגמאות וכו'.  

העיקר, תודיע על קיומך! אם לא ידעו שאתה קיים לא יקנו ממך...לפעמים זה לוקח זמן עד שדברים מתקדמים, לא להתיאש. 

בניית אתר עולה כסף? או יש משהו בחינם?

לא יצאה לך עיסקה מדפי זהב (כי כפי שאמרת לא חיפשו מהודר) אבל כמה כן התקשרו.? די מתקשרים?

תלוי בך כמה זה יעלה, איזה עיצוב, אם אתה רוצה חנות ועוד הרבה גורמים.

יש חברות כמו LIVECITY, שאתה משלם להם לא הרבה כסף ויש לך אתר לפחות יצוגי

לעצוב צריך לשלם, מכמה מאות שקלים עד כמה אלפי שקלים, תלוי כמה זה חשוב לך.

לגבי דפי זהב, אני רק רשום שם, כל אחד יכול להירשם בחינם ע"י משלוח מייל.

אם מתקשרים? לפעמים יש טלפונים דרך דפי זהב, בד"כ בציבור הכללי. ובד"כ רוצים מזוזות.

כשאמרתי שלא יצא לי עסקה דרך שם התכוונתי שלא הזמינו מהכתיבה שלי. פעם הייתי שולח אותם לחבר שעובד ברמה פשוטה יותר אבל כשרה ללא פיקפוק. כיום אני בעצמי מחזיק מזוזות כאלה ומוכר בלי להגזים במחיר כדי שיקנו ממני ולא מאיזה נוכל במאה שערים. 

זה השתדלות מינימאלית, יותר מזה גם הרבה תלוי במזל.

אבל אני מבין שלך אין אתר. אם אתה ממליץ מדוע אינך עושה? משהו רק יצוג י כזה.

ראיתי פעם כל מיני ילדי מחשבים שבונים אתר חינם . צריך לבדוק תנושא.
 

שלחתי לך באישי את הלינק

כתיבת ס"ת גדולים הינה "מכה" בעיקר אצל הספרדים.

אין מה להשוות בין כתיבה על קלף 56 לקלף של 50 ומטה, וכמעט כל הספרדים רוצים 56.

מישהו שמבין בקלף אמר לי פעם שכמעט ואין קלף 56 שליל.

כתבתי בעבר ספר גובה 36 ופשוט נהנתי מכל רגע. אח"כ כתבתי  50, והיה בסדר, אבל לא כמו הקודם.

היום אני כותב 56, ואין בכלל מה להשוות, ואגב, ניסיתי כמה סוגי קלפים.

מנסיון אני יכול להעיד, שאבקת עדן מאוד מאוד מאוד עוזרת.

הס"ת שותה ה מ ו ן דיו, וצריך לטבול את הקולמוס בדיו הרבה פעמים. כך שהכתיבה איטית הרבה יותר. 

בקיצור, הבקשה שלך צריכה להיות מופנית לא לסופרים, כי אם ללקוחות היקרים שלנו...

פעם התעניינו אצלי אנשים מצרפת בקשר לכתיבת ס"ת, הראתי להם דוגמא של ספר 56, ואמרו לי שזה קטן מדי ביחס למה שכותבים אצלם, הם אמרו לי שיש אצלם ס"ת בגובה של כמטר...

איני יודע אם סתם הגזימו או לא, אך עוד סופר אמר לי ג"כ שבקשו ממנו דבר כזה..

בילדותי ראיתי ס"ת בבלי ישן וגבוה מאוד (יותר מ56, איני זוכר מידות מדוייקות).

ועוד דבר, הצרפתים רצו שאכתוב רק על קלף לבן (מהעבים ולבנים מאחורה). הם אמרו שיש עניין כזה ע"פ הקבלה...

אז שימו לב סופרים יקרים. אל תתפתו לכתוב על הקלפים האלה, אני לא הייתי מסכים אפילו תמורת מחיר כפול!

שבוע טוב

זה נורא, מחלה של ספרדים בד"כ

כמובן גם מצויים ס"ת אשכנזים ישנים, לא פעם גם משחו אותם מאחורה (אולי כדי לצאת ידי קבלה וזה מכביד עוד יותר. לא נוח לאף אחד, לא לסופר, לא לבעל קורא, ובמיוחד לא למגביה. אולי יצרני דיו מתפרנסים מזה טוב...

אני מנסה להמליץ  על 48 או 45 ס"מ אבל לא הצלחתי עד היום לשכנע.  

שלום, אני לא מבין איך אתה עושה את זה עם קנה? הייתי משתגע!

אתה חייב לכתוב בשולחן זוויתי קצת ואז תוכל להצמיד לקנה מזרק...אם לא זה להטביל כל 2-3 אותיות לא?

ניסיתי לכתוב על שלחן בזוית חדה יותר, פשוט כך אין לי היכן לשים את הקסת.

היה לי פעם איזה פטנט, בינתיים בלי הפטנט אני כותב עמודה בשלש שעות.

אני עוד מעט מתחיל ספר תורה אני סוחן זה הראשון אני כותב מהצד אז אם יש עוד דברים להציע תהיו מבורך

בשביל קנה ובשביל גודל 56 סביר מאוד.

מנחם מנדל, דבר מאוד חשוב שכדאי להשקיע בו, זה התיוג!

תיוג טוב יעלה את הרמה של הספר וייפה אותה ואילו תיוג גרוע יהרוס אפילו ספר מהודר ביותר.

וכן כדאי מאוד לכתוב עם תיקון מסודר היטב, בשולחן אור או קיפולים כדי לא לעשות משיכות של אותיות או לצאת מהשורה.

טיפ אחרון להיום, לכתוב עם דיו סמיך על קלף לבן, לא מדי סמיך אבל שיהיה לו ממשות וגם יתן קצת הברקה על הקלף.

זה מאוד מושך את עיניים של האנשים אפילו שלא מבינים כלום.

סמן לך בראש כל עמוד, מספרו המדוייק של העמוד. ותוודא 20 פעם לפני שאתה מתחיל עמוד שזה העמוד הנכון, הזהירות משתלמת!

אני נהגתי כך, ונצלתי כמה פעמים מתקלות...

וגם תודא שאתה מתחיל לכתוב בראש העוד, ולא מתחתיתו, זה לפעמים מטעה...

עוד מהשהו איך אתם קובעים את התשלום לחודש ליריעה איך 

כמה הסופר מתחייב לכתוב בחודש, וכמה הקונה משלם בחודש- לסגור על תאריך מדוייק.

וכמובן - הכי חשוב - כמה הקנס למי שלא עומד בתאריכים הנקובים.

יש עוד המון סעיפים חשובים.

אני מכיר  חוזה של 8 עמודים שמונע את כל התקלים בין הקונה לסופר - זה קשה, אבל משתלם לבסוף.

פשוט שמונה עמודים נראה לי מוגזם...

תודה.

אתה צודק הרש אבל אני סוחר ואמרתי לו שיקח יותר זמן ואני לא יכול להפסיק את כל העבודות שאני עושה והוא התעקש ואמר שיש לו זמן ושמיצידו שיקח 3 שנים אין בעיה והמחיר שאני יקבע יהיה טוב לו לכן אני שואל איך לעשות בתשלום אני מתכוון לכתוב 4 או 5 יריעות לחודש אבל אני לא יכול להיות בטוח וגם חודשים כמו ניסן או תשרי כותבים פחות אז איך לקבוע 

אם מתאפשר לקבל מראש לחומש וכשמסתיים החומש לקחת תשלום לחומש הבא.

אפשרי גם בכל מיני סידורים אבל נראה לי שיותר מקובל ומסודר לעבוד כך. (וגם, אם הבר נש לא משלם אתה לא ממשיך לכתוב וחוסך הרבה עגמת נפש)

אותו סוחר שכתב אותו - התחיל מעמוד אחד, ואחרי כל מקרה הוא הוסיף סעיף...

אני לא אוכל להעלות את זה-

א. זה חוזה שעולה כסף.

ב. אני לא בבית ככה שאין לי קשר איתו עכשיו.

בס"ד

הסכם / חוזה לכתיבת ספר תורה

 
טופס זה מהווה שטר בוררין כמשמעו בחוק ובהלכה

בין המזמינים: ________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

ובין :_______________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

בדבר הזמנת ספר תורה בהתאם למוסכם במפרטים להלן:

א.סוג הכתב וגובה הקלף:
ספר תורה בכתיבה ספרדית/בית יוסף/אר"י, על קלף בגובה ­­­__ ס"מ

ב.הסופר
הסופר מצהיר בזאת, שיש לו הידע והנסיון ההלכתי והמעשי במלאכתו-  כולל הסמכה מ"משמרת סת"ם" או גורם מסמיך מוכר.
המזמינים מצהירים, שראו וקיבלו דוגמת כתב היד האמור ע"ג יריעה

ג.הגהות, תיקונים, ותיוג:

• ספר התורה יעבור שתי הגהות מחשב והגהה אנושית אחת
• ספר התורה יימסר נקי מכתמי דיו וסימני עיפרון מבפנים ומבחוץ.
• כל הערות ההגהה יתוקנו במלואן
• כל צורה שהוא לא כשר לכתחילה, וכן כל אות שעלול להיפסל משום דקות החיבורים וכו' חייב להיות מתוקן ע"י המגיה
• למזמין שמורה הזכות לפסול יריעה/יריעות, שנעשו בה תיקונים רבים בצורה לא נאה. ולדרוש החלפתה באחרת ללא תמורה נוספת. לשם כך הסופר יעביר, (לפני תפירת היריעות) את ספר התורה לאישורו של המזמין.
• דו"ח בדיקת המחשב של ספר התורה, על כל נספחיו, יימסר למזמין.  המגיה ה'אנושי', יגיש בכתב, אישור על כך שהוא ביצע הגהה לספר תורה זה.
• תיוג ספר התורה יעשה בדיו כשר לכתיבה, באופן שכל תיוג יגע באות המתוייגת ללא ניתוקים וכן ללא דיבוקים.
• הספק מתחייב להעביר את היריעות למזמין כדי שיעביר הגהה נוספת.
• המזמין יעביר את הספר להגהת מחשב ובמידה ויש טעות בחסר / יתר או טעות בצורת האותיות הפוסלת את הספר, הגהת מחשב תהיה ע"ח של הספק.
• אותיות אחרונות: בסוף הספר יושארו מספר אותיות, בתיאום מראש (כמה אותיות וכיצד) - לטקס הכנסת הספר להיכל.
• הכל ייעשה בהתאם לפרטי ההלכות בעניין כתיבת ספר תורה, על פי מסורות והנהגות.
• ספר התורה יימסר כשהוא תפור.
• ספר תורה הנ"ל יימסר למזמין בכתובת הבאה:______________________________________, אי"ה, בתאריך____________________ .
  במקרה של אילוצי כח עליון וכדומה, תינתן ארכה מוסכמת בהתאם לנסיבות, או פתרון אחר על דעת הצדדים.
  

מחיר הספר:
עבור ספר התורה יקבל הספק­­­­­­­____________ ₪

תנאי תשלום:
מקדמה על סך _________ ₪ (*ראה נספח למטה)

יתרת התשלום, ע"ס _________₪ (או מט"ח בשוויו לפי שער הדולר) תנתן במסירת הספר.

המחיר כולל את הפריטים הבאים :  קלף, תפירת היריעות, הגהות מחשב והגהה אישית.
העלויות הנ"ל אינן כוללות עצי חיים לספר תורה / ארגז לספר תורה / מעיל לספר תורה / רימונים וכו'.

המחיר כולל / לא כולל, התייצבות הסופר, לטקס הכנסת ספר התורה וכתיבת אותיות אחרונות.

בעלות על ספר התורה : עד תום פרעון תשלום מלוא הסכם זה-הספר נשאר בבעלות הספק.

בוררות: הסכם זה הינו שטר בוררין כמשמעותו בחוק. במקרה של אי הסכמה בין הצדדים יובא העניין
לבורר לרב מנחם יהודה גרוס או בפני בי"ד לממונות מוכר.

קנסות:
א. במקרה של הפרה מהותית של תנאי הסכם זה, זכותו של הניזוק לגבות קנס עבור הנזק. גובה הקנס ייקבע ע"י הגוף הבורר.

ב. בגין אי עמידה בזמנים ו/או בתנאי התשלום, מעבר ל_____ ימים. גובה הקנס ________ש'/$ לשבוע.

ג. קנס ביטול : על ביטול ההזמנה ישלם המבטל לניזק סך ______________ ש'/$

אחריות/טעויות בספר תורה:

אם יימצאו טעות/טעויות למרות ההגהות, גם אחרי זמן רב, היא תתוקן ללא תמורה בתוך 14 יום מהודעה לספק על כך.
הספק רשאי למנות מישהו אחר שיבצע את התיקון עבורו.
אם יימצאו יותר משתי טעויות, יועבר ספר התורה בדיקת מחשב חוזרת, על חשבון הספק.

הסכם זה נחתם ע"י הצדדים ולראיה באו הצדדים בזה על החתום לקמן:



המזמין או בא כוחו                                                                                                הסופר/ הספק

• (נספח  - אישור קבלת מקדמה)

הריני מאשר בזאת כי קיבלתי מקדמה ע"ס ­­­_______ ₪ בתאריך _______________

עה"ח ______________________  שם מלא ________________________

(אישור קבלת התשלום במלואו)

הריני מאשר בזאת כי קיבלתי את התשלום המלא ע"ס _______ ₪ (או מט"ח בשווי האמור)

עה"ח _____________________  שם מלא _________________________

לא עולה עכשיו הרבה שאלות.

רק זה עלה לי-

הספר צריך להיות מעומד עפ"י איזשהו תיקון?

מה קובע את ה'לכתחילה'?

מזה גורם מוכר?

מי עושה את ההגהת מחשב? לא כל המכונים שווים ברמה שלהם.

תיוג ברפיטורגף?

מותר לו לשמוע מוזיקה כל הזמן?

איך הוא צריך להיות לבוש בזמן הכתיבה?

טבילה לפני?

ועוד...

אני רגיל ללבוש בשעת הכתיבה ג'לביה... לא בצחוק, ברצינות.

עלה לי הרעיון מאיזה ליצן שסיפר בשיא הרצינות וההתלהבות שהסופר שכתב הספר שלו היה כמו מלאך- כתב את הספר כשהוא לבוש ג'לביה לבנה...

והאמת, זה הכי נוח, בעיקר בימי החום, זה גם מונע מהבגדים הרגילים להתלכלך (זה קורה לי לעתים נדירות שאני מתלכלך).

אלה שכותבים לאשכנזים- נראה לכם שתוכלו להכניס את הג'לביה להסכם?....

אני לא בטוח אם יש משמעות להוסיף סעיפים שאתה לא יכול לבדוק אותם (אם הם מתקיימים)

למשל אם הסופר טובל או לא או שומע מוזיקה או לא אלו דברים שמסכמים בע"פ ואני לא חושב שיש משמעות לכתוב אותם בחוזה (כי ממילא לא אבדוק אותו)

מה העניין הלבוש?

גרביים או יחף?

יש לזה סוג של אמירה.

אי אפשר לבדוק, אבל אם תבקר אצלו ותמצא שלא - אז זה כבר הופך להיות סעיף שהופר.

וזה יכול לגרור קנס עד כדי ביטול.

אני אישית בתור סוחר יש לי אחד שעובד בשבילי והוא בודק אותם הוא מגיע באופן פיתאומי ואני לא רוצה לפרט  מה גילינו בפרט אצל הצעירים בנוגע ללבוש (אם הם לבושים בכלל) ולמזלינו תפסנו לפני שהתחלנו להתעסק איתו אז אני מאוד מסכים זה מבאס אבל אם יש כזאת מציאות אז צריך למנוע מזה 

אתה מגיע לבית שלו, דופק על הדלת, וכשהוא פותח לך את הדלת, הוא ממילא מתארגן כדי להיראות נורמאלי כשהוא מקבל אותך, מיישר את הבגדים וכו'.

ואם הוא שומע או לא שומע מוזיקא- הוא יכול לכבות המוזיקא לפני שתכנס אליו לבית, או שהוא בכלל לא כותב אז.

בקיצור אי אפשר בכלל לבדוק את הדברים האלה.

ויש דברים הרבה יותר משמעותיים שאי אפשר לבדוק, דברים שמעכבים מעיקר הדין כמו:

שלא כסדרן, חק תוכות, כוונה, קידוש השמות, וכו' וכו'.

זה מקצוע שמבוסס על אימון.  זה הכל. 

לעולם לא חשבתי לבדוק את הסופרים שאני לפעמים קונה מהם מזוזות וכדו'

(אולי מעכשיו כן?)

נדמה לי שלכתחילה או מהודר נקבע ע"פ ההלכה. אם יש לך יו"ים ללא קוץ ר"ת או למ"דים קצרים כמלא יו"ד למשל, הספר לא ייקרא לכתחילה. אם יש מחלוקת הבין הצדדים אזי הולכים לבורר שהוא צריך להיות בקי בעניינים האלה.

אתם צודקים ולכן צריכים לקנות מסופר שאתה מכיר אישי ושיש לו יראת שמים זה בטוח שאתה אף פעם תוכל לבדוק הכל וכו'

אבל אני שעובד כסוחר ויש אנשים שרוצים ליכתוב בשבילי או שאני שומע ממישהו אחר אני לא מכיר אותו אז כבר על הכתב יכולים ליראות בערך אם הוא למד הלכות ונזהר בדברים שצריכים כמו נגיעות ועוד אחרי זה אני שואל דוגמה של סמיכה או כתב קבלה איך שתיקרא לזה ואם זה רב לא מוכר לי זה קרה ששאלתי את המספר של הרב והתחלתי לברר כי גם את זה חברי תפסתי סופרים שזייפו תעודות זה מעוד קל 

בקיצור לכן התחלתי לבדוק אותם נכון לא את כולם אבל אלה שנראים לי קצת מוזר או שאני באמת לא מכיר אז יש לי חבר שעובד איתי ובכוונה זה הוא ולא אני שהולך כך שהוא לא מכיר אותו וקרה כמה דברים ומידי פעם אני מתקשר אליהם או פוגש אותם ושואל אותם אם הם עוד הולכים למקוה כל יום ואם יש להם זקן כי לפחות לי זה מסוכן אני עובד הרבה מרחוק אני לא גר בארץ אבל זה

ההצלחה שלי שמכל מה שמחרתי מהתחלה עד היום שום דבר לא חזר פסול או דיעבד ב''ה 

ולמה אני אומר זקן .. כי יש אנשים שמשתנים אני מכיר אחד שכותב והוא שולח להרבה אבל הוא ירד מהדרך ואף אחד לא ידע עד שנודע לי כמה שקונים ממנו ואמרתי להם

(ועל הזקן אני קונה גם מאנשים בלי אבל חשוב לי לדעת למי שקונה ממני ונזהר בזה )

תמשיך כך ותצליח בע"ה.

שבית אל הראשון הוא שם מקום, והשני הוא בית האל- ולכן, בהחלט נראה שיש בעיה...

בתיקון של טשינגל כתוב שבית אל זה קודש.

מובא בקו"י שזה ספק והרב אמר לי שזה לא בסדר לקדש רק בתנאי.

הבחור אמר שגם הרב מלמד אמר להם לא ללבוש את החולצה הזאת כי הבית אל השני זה שם ה'

מה שכתבתי בקשר לתיקון מתיחס לבית אל שהחומש בראשית  שבעל התקון כתב שזה קודש.

הקנים הרבה יותר חזקים מנוצה/פלסטיק.

הרבה יותר גמישים ונוחים מברזל.

אני כותב בהם ספרדי, ואמרו לי שאפשר לכתוב עם זה אשכנזי.

מבחי' הלכתית ברור שיש בהם הידור, ויש הסוברים שיש להם מעמד של לכתחי' ולנוצה וכיו"ב בדיעבד (ויש הפוסלים ברזל ואף נירוסטה). כמדומני היה על זה שרשור פה לפני כמה זמן.

הרב יעקב יוסף טוען (שמעתי את זה בדיסק שלו על הלכות סת"ם) שסופר שאינו כותב בקנה לא יכול למכור הסתו"ם שכותב בתור מהודרים.

נראה לי שהקנה הוא גם הכי זול.

תמיד כדאי ללמוד בהכי טוב.

אם אתה הולך ללמוד לכתוב בפלסטיק/ברזל- עדיף שתחפש מקצוע אחר...

אני מסכים עם שלום 22 שקנה הכי מהודר ואין מי שיחלוק על כך.

ובכל זאת, בתור מתחיל הייתי הולך על נוצה מכמה סיבות.

- אין כמו החדות של הנוצה

- אפשר להתמודד אתו בכל סוגי הקלף (חלק, שעיר וכו')

- אם תתמחה בטכניקה של בניית קולמוס באופן טוב, אתה יכול לכתוב את כל הכתבים ברמה טובה יחסית כולל כתב רש"י

אבל אם אפשר תלמד גם קנה כי אין כמו קנה, גם דינא דגמרא וגם חוויה

ברזל ופלאסטיק לא מומלץ. בלי התיחסות לעניין ההלכתי, זה כמו להיות משועבד לקביים כל החיים.

הוא צריך לדעת את האמת!

יש עניין מאד חשוב שנקרא מסורת.

תביא פוסק אשכנזי שאומר לכתוב בקנה.

באמת תנאים ואמוראים לא היו אשכנזים (שבת קלג:, סנהדרין קו., תענית כ.), מרן השו"ע גם כן לא! (אה"ע קכ"ה, כ"ב)

אבל עדיין זה לא נהוג.

אין מה לעשות.

ובע"ה אשאל על זה את הרב משה שאול קליין.

לדעתי, זה לא נהוג  בגלל שטכנית זה  מאוד קשה לכתוב את הכתב אשכנז של היום, ברמה טובה ע"י קנה.

עשיתי נסיון אחד שהתלהבתי בהתחלה אבל מהר מאוד (אחרי כ-5 שורות) רגל הארוכה נשחקה ברמה שאי אפשר להתחיל קווי התחלה. 

אולי בדוחק אפשרי לכתוב עם הרבה טאלק וכתיבה ריחופית (לא מומלץ)

קבלתי הדרכה פרטנית מסופר יר"ש ממוצא מרוקאי.

זה לא קל, נשחק מהר,

אבל ללא ספק יותר מהודר.

ומר הרש- יש עניין גדול במסורת, אבל ישנה הלכה פסוקה שאין עליה עוררין.

כתבתי עם קנה אחד, יותר נכון,  פחות מרבע קנה (בגובה של כשמונה ס"מ) ס"ת (50) וכמה מגילות באותו גודל, כרגע עבר הסבה לתפילין, ואני ממשיך לכתוב אתו תפילין, ובקנה אחר אני כותב ס"ת.

פשוט הוצאת שם רע על הקנה. ממש ממש לא נשחק מהר.

אולי לא הכנתם אותו כראוי, אולי לא כתבתם איתו כראוי, אולי לא בחרתם קנה נורמלי.

הוידאו שהובא פה על הקנה ממש מצחיק. זה כמו שאקח נוצה של יונה מהרחוב, ואנסה לכתוב אתה, ואח"כ אני אומר שהנוצה נשחקת מהר.. 

חוץ מזה שלא ככה בונים קנה..

נצר למשפחת סופרים מדורי דורות. הוא אינו מלמד בד"כ, לכן אמנע מלכתוב שמו

ללמוד להכין קנה צריך מורה.

הכוונה היא לכל כתב שהציור שלו ברור לך בראש.

ראיתי פעם כתובה שנכתבה ע"י סופר בכתב רש"י

פעם היה נראה שהמסורת העתיקה והאמיתית שלנו נשכחת.

היום ב"ה המצב לא כזה.

מה הבעיה עם החדות של הקנה?

ראיתי כתבים מאוד חדים ולא כ"כ יפים, וכתבים לא הכי חדים ומאוד יפים..

קנים טובים איני יודע היכן להשיג.  לפני כעשר שנים קניתי כמה קנים, ומאז לא קניתי חדשים, ונשארו לי עוד כמה (ב"ה כתבתי בהם מזוזות תפילין מגילות ושנים וחצי ספרים).

איני יודע להכין קולמוס מנוצה, אז לא אוכל לענות על שאלתך..

עכשיו אני מבין  למה אומרים כל מיני דברים לא יפים על הקנה.

פשוט לא ככה בוחרים קנה.

לא ככה בונים אותו.

לא ככה כותבים אתו.

חבל.

מי שרוצה ללמוד קנה ממליץ על שלום 22 בחום...

אם אתה אומר ששלך לא נשחק מהר, אני בטוח שזה יהיה מועיל מאוד.

שאפשר ללמוד משהו בתחום הסת"ם מסרטים.

אפשר אולי להוסיף אבל לא לבנות על סרט.

צריך לחוש את ההכנה של הקנה, לשמוע את קול החיתוך

אי אפשר בסרט!  

במידה ויש בחירה כמובן..

לא אמרתי לך פעם איזה קנה לבחור?

אולי אמרת לקנות קנה עם בשר עבה ובצבע מסויים אבל לא זוכר כ"כ.